שובו של הג'דיי…מה נשתנה ?

חחחחשששש…..חחחחשששש….רחשו להם המים הקרים על חרטום הספינה….אוושה חרישית זו נשמעת בלילה שכזה כמחרישת אוזניים….רוחות הים הקריבי השיאו לחות כבדה וערפל סמיך על פני גלי האוקיינוס . בראש התורן התנופף לו דגל שחור ועליו ציור הגולגולת ומגן דויד ,אשר הפיל חיתתו על פני הימים….א-יידיש פיראטן..הנודעים לשמצה.

לפתע ,הפליט הזקיף על ראש התורן אנחת רווחה ביידיש :" אה מחייאה , אגרוייסה אונייה "

אנשי הצוות עמדו שפופים ,את פתילי הטליתות הסיטו כולם הצידה שלא יפריעו לחרבות ,מבעד לערפל הכבד קשה היה להבחין באוניה אליה ,הלכה ספינתם וקרבה..חבלים נמתחו ,מפרשים קופלו ,חרבות נשלפו מנדנן..כעת משקרבו מרחק כמה עשרות מטרים , יכלו אף לשמוע את קולות צוות הספינה השנייה,שלא הבחין בהם , שרים ,צוחקים ,ומדברים בקולי קולות…הם המתינו לאות המוסכם מפי הקפטן….בעוד רגע נראה היה כי חרטום ספינתם יתנגש בחרטום האוניה . הקפטן סימן בידו להגאי ,והלה בתגובה סובב במהירות את הגה הספינה שמאלה מלא …ספינתם נסובה באחת שמאלה ,וכעת שטה במקביל ,דופן אל דופן מרחק שני מטרים מהמטרה…." קדימה יהודים" שאג הקפטן….אנשי הצוות זינקו בשאגות קרב אל הספינה הסמוכה …רעם יריות וצלצול חרבות העיר את חשכת הלילה…ליל שימורים היה זה אותו הלילה.

אילוסטרציה לפיראט שרץ עם דגל הפיראטים ומאחוריו ספינה ששדד

ערב פסח 2020 של חודש אפריל , אנחנו כבר ביום ה-99 של השנה…,מגיפת הקורונה כבר פרשה כנפיה על כל מדינות העולם כמעט…. היא שינתה המון בתובנות שלנו …פתאום הבננו מי חיוני למשק מי לא..(מסתבר שהרבה)….הבננו כמה חסר לנו השקט, וכמה רועשים היו חיינו עד כה..כמה נחמד זה לפגוש אנשים ממש ואפילו ללחוץ יד או לחבק…וכמה לא ברור זה לשבת עם עוד 20 איש בקולנוע ,מסעדה..או סתם לסעודת הסדר…שם נשאל הערב ..מה נשתנה ??

אז לרגל מה נשתנה …תעלה השבוע פינתנו על נס (תרתרי משמע) ,את שודדי הים…..תשאלו מה נשתנה ??…אז המדובר הוא לא סתם בשודדי ים….אלה בשודדים משלנו… שודדי ים יהודים …שמעתם נכון א-יידישע פיראעטן

שודדי ים יהודים – ויקיפדיה

העם היהודי ויורדי ים לא הולכים ביחד בהיסטוריה קצרת הימים שלנו .בתחילת ההתיישבות של ממלכת ישראל בארץ ישראל התיישבו היהודים בעיקר סביב האזור ההררי של יהודה ושומרון, הממוקם במרחק ניכר מהים התיכון. חקלאות ,מטעים ושדות ..ימאות ?? עדיין לא . הימאות והניווט טרם פותחו כראוי.

לאחר שנת 142 לפנה"ס, בתקופת החשמונאים נכבשו מספר ערי נמל (ובהם: יפו, אשדוד ועזה) ויהודים התחלו לעסוק גם בנושא הימי.

כמו תמיד החלום על כסף קל משך את תשומת ליבו של העם היושב בציון , ואם אפשר לשלב עם עלילות גבורה אז למה לא…

בסופו של המרד הגדול, יהודים שגורשו מהגליל בנו מחדש את יפו, שנהרסה קודם לכן על ידי קסטיוס גאלוס.

מוקפים ומנותקים על ידי הרומאים הם בנו מחדש את חומות העיר, והשתמשו בספינות קלות כדי לתקוף ולערער את המסחר ולהפסיק את אספקת התבואה מאלכסנדריה לרומא.

ממרד החשמונאים דעכה הממלכה הסלאוקית, ובעקבותיה גברה תופעת הפיראטיות היהודית, כמו הפיראטיות הערבית שהגיעה מאזור הלבנט…יהודים החלו לעסוק בשוד ימי.

ישנו ציור המתאר ספינת פיראטים העוקבת אחר שתי ספינות סוחר אשר נמצא בקבר יאסון בירושלים. הציור מציג שלוש ספינות, האחת ספינת מלחמה שיאסון עומד בה כשבידו חץ וקשת ומתכונן לירות. הציור מתוארך לתחילת המאה ה-1 לפנה"ס.(יאסון היה הכהן הגדול ביהודה בין השנים 175 – 172 לפנה"ס. יאסון היה מבית חוניו.).

ההיסטוריון יוסף בן מתיתיהו ( "מלחמות היהודים")..כותב בספרו "

"הם בנו לעצמם ספינות שודדים רבות, והרבו לעשות שד וחמס בדרך הים אשר בין סוריה ופניקיה, ובין ארץ מצרים, עד אשר לא יכלה עוד אניה להפליג בים הזה מפחדם וממוראם"

(מלחמות היהודים, ספר ג', פרק ט')

א יידישע ג'ק ספארו: הכירו את שודדי הקאריביים היהודים | בית א

טוב אז אולי מחשבות על כסף קל זה נחמד כאשר אתה בכיתת החנונים,אבל כאשר האריה כועס ..מוטב לחפש ירקות.. ביולי 67 תקף אספסיאנוס שנמאס לו מהפיראטים היהודים , את יפו. אנשי יפו יצאו לים להילחם, אבל ימאים גדולים הם לא היו. סערה שהחלה לפני עלות השחר החריבה להם את הספינות. רבים טבעו, אחרים התאבדו. כ-4,200 איש אשר ניצלו מטביעה נהרגו על ידי הרומאים ויפו נחרבה שוב והוקמה מחדש תחת השם "navalis Judea" (יהודה הימית). שיהיה ברור מי שולט.

וכך שקע לו החלום על שודדי הים יהודים במצולות למשך כ-1500 שנה..וכמו תמיד מה ששוקע..סופו שיצוף.

את שובו של הג'דיי ( כך אולי נכנה מעכשיו את שודד הים היהודי )..אנו רואים בתקופה שלאחר גירוש ספרד (1492) . לאחר תקופה ארוכה של עינויים ורדיפות ,מחפשים רבים מהמגורשים מממלכת ספרד המפוארת..מקום היאחזות לגור ובו…אבל לא מעט גם מחפשים…נקמה.

בין הגורמים שהובילו להתפתחותה של הפיראטיות היהודית בעידן זה היו: הידע והמיומנויות בניווט ספינות שכבר היו קיימות בקרב יהודים רבים; יחד עם אלמנט הגירוש מחצי האי האיברי והפיכת היהודים שהוגלו לאויבי המדינה.

עידן התגליות שאפיין תקופה זו , התאפשר בחלקו על ידי התקדמות חיונית בניווט שפותחה בבית הספר לקרטוגרפיה מיורקה שהיה בעיקר…תתפלאו.. יהודי, כמו גם בזכות האפמריס ( כלי עזר בניווט ימי) של היהודי אברהם זכות.

זכות היה אסטרונום מלכותי והיסטוריון של פורטוגל עד שנמלט מהאינקוויזיציה. ואסקו דה גאמה מגלה הארצות הנודע ,אפילו השאיל את שמו לנתבו היהודי גשפר דה גמה. יהודים רבים עבדו גם כנווטי ספינה.

שודד הים היהודי המפורסם בהיסטוריה - בית התפוצות – מוזיאון העם ...

לא רק הקורונה מאחדת בין אוייבים ,אויב של אויב הוא חבר .

לאחר גירוש היהודים מספרד ופורטוגל, רבים מהם התיישבו באדמות מוסלמיות לחופי הים התיכון, שם זכו ליחס ידידותי יותר. בדומה למוסלמים, שגורשו גם כן מספרד ופורטוגל בשנת 1492, היהודים חיפשו אחר דרך לנקום על אכזריות האינקוויזיציה. הדרך בה בחרו הייתה לשתף את המוסלמים בטכניקות צבאיות חדישות ובחשיפת סודות שהיו בשימוש ספרד ופורטוגל. בנוסף, הם הצטרפו לפיראטיות האנטי-נוצרית במימי הים התיכון, אך גם באוקיינוס האטלנטי.

בין הפיראטים נמנו אישים כמו סנאן ראיס -( שודד ים יהודי אשר הפליג עם האדמירל המפורסם באימפריה העות'מאנית, ח'יר א-דין, המכונה "ברברוסה") , דון שמואל פאלאג'י-(פלאח) – (רב, דיפלומט, סוחר, מרגל ושודד ים יהודי יליד מרוקו שייסד בסוף המאה ה-16 את צי הקורסארים של הסולטנות). , יליד 1550, שנודע כ"רב–הפיראט". הוא ואחיו הצעיר יוסף היו בנים לשושלת רבנית מכובדת, שגלתה רק 60 שנה קודם לכן מספרד, לעיר פז שבמרוקו.

ו

ציורו של רמבראנדט,

השודד -רב דון שמואל פלאג'י(פלאח)

בסרטים של ימינו ובאגדות הפיראטים נהוג למצוא שמות מפחידים לכלי השייט של השודדים ( "המשמידה"…"טורפת הספינות".."הציידת"..וכו')..שודדי הים היהודים בחרו להם ,איך נאמר ? , שמות קצת פחות מאיימים…"שמואל הנביא"…"אסתר המלכה".."מגן אברהם "..( כמו שם בית הכנסת אצלנו במושב…רגע אז מה זה אומר לגבינו ..?..עזבו..לא נורא נמשיך..

שודדי הים היהודים הפליגו בימים ,שדדו ופגעו בספינות הממלכות הנוצריות של אנגליה ,ספרד ופורטוגל..את מושבם מצא חלק גדול מהם באיזור הקארביים…בג'מייקה..למה שם ??, מייד נבין.

האי, שכבר היה בשליטה ספרדית לאחר שכריסטופר קולומבוס הגיע אליו לראשונה ב-1494, משך יהודים רבים בשל העובדה שמגלה הארצות הנודע מנע את כניסת האינקוויזיציה לשם. קולומבוס למעשה סיפק מקלט ליהודים שגורשו ממולדתם.

בשנת–1611 יצאו האחים היהודים פלאח עם צי הולנדי, תחת דגל מרוקו (ההולנדים לא רצו להסתכסך בגלוי עם ספרד), וקבוצה של ספנים מרוקאים, לבזוז ספינות מסחר ומלחמה ספרדיות שהובילו זהב וכסף מהקולוניות החדשות בדרום אמריקה. שודדים , שודדים, אבל גם שומרי מסורת .

Battle Sailing Ship Fantasy boat war wallpaper | 2560x1600 ...

האגדות מספרות כי על חרטום הספינה, הציב פלאח את דמותו של יוכני, עוף החול היהודי, ולהפלגה צורף כמו היום.. טבח יהודי לצורכי כשרות. מספרים שבספינת הדגל שלו היה אפילו בית כנסת זעיר, ושלמרות עיסוקו האלים, הקפיד פלאח על קלה כחמורה( שלא כמו היום שהכיפה עולה על ראש הנאשם רגע לפני המפגש עם השופט).

ג'מייקה, כאמור, הייתה צומת מרכזי במסען של הספינות הספרדיות ששדדו את אוצרות הקולוניות בדרום אמריקה (פרו, אינקה, ברזיל). וכיוון שהכלל "השודד משודד פטור" תפס אז, ג'מייקה הפכה תוך זמן קצר לגן עדן לשתי האוכלוסיות: הפיראטים והסוחרים המומרים. בעזרת קשריהם עם אחיהם באירופה, פרשו היהודים (שכונו אז "הפורטוגזים") רשת משוכללת של אינפורמציה וסחר, והפכו לקהילת מסחר (ושוד) משגשגת, שעליה נשענו כובשי האי לדורותיהם.

היום רק כ-200 יהודים מתגוררים בג'מייקה. עם זאת, בשנת 1720 כ-18% מאוכלוסיית קינגסטון הייתה ממוצא יהודי-ספרדי-פורטוגזי. וכך קורה המצב המוזר הבא , אי שם הרחק על גבי האי ג'מייקה מצוי לו כיום בית עלמין ובו קברים רבים של יהודים…ובהם לא מעט שודדי ים יהודים..על גבי המצבות המונחות אחר כבוד בינות לירק הטרופי ,ניתן למצוא שמות יהודיים…וסמל הגולגולות של שודדי הים …תהה נשמתם צרורה בצרור החיים… או המתים.

פורים שפיל - יידישע פיראטן (יום בום בום)- פיראטים יהודים - ביצוע ...

ושודדי הים היהודים לוקחים אותנו במוסיקה אל המלחין יאיר רוזנבלום.

יאיר היה מלחין ומעבד ישראלי. נמנה עם חשובי היוצרים בזמר העברי, ומזוהה בעיקר כמלחין הלהקות הצבאיות.

השאר היסטוריה: ההקלטות הגנוזות מראשית הקריירה של יאיר רוזנבלום

החל את דרכו המוזיקלית בלהקת הנח"ל, רבים מהשירים שהלחין בכלל וללהקות הצבאיות בפרט הפכו לנכס צאן ברזל בזמר העברי. רוזנבלום גם גילה זמרים כותבים ומוזיקאים רבים שהיו בתחילת דרכם ושלימים הפכו לכוכבים גדולים בזמר הישראלי.

רוזנבלום הלחין משירי נתן אלתרמן, וכך, כמה מהשירים המוכרים יותר של אלתרמן מפורסמים בלחניו. החשובים שבהם: "ליל חניה", "מסביב למדורה", "האם השלישית" ו"נאום תשובה לרב חובל איטלקי".

רוזנבלום גילה את הפזמונאית הנהדרת רחל שפירא והלחין את שירה הראשון, "מה אברך". את השיר מצא בחוברת זיכרון לזכר בן כיתתהּ של שפירא, שנהרג במלחמת ששת הימים. רוזנבלום כתב גם מילים למספר שירים שהלחין. אחד מהם הוא השיר "מיקה", בביצועו של אפרים שמיר שנכתב למיקה מרידור, שהייתה חברה בלהקת פיקוד המרכז, ובמשך מספר חודשים היה להם רומן, אך לבסוף היא נישאה ליגאל בשן עד למותו ב-2018. למיקה הוא גם כתב את השיר "סוף כל פרפר". כן כתב את השירים "הללויה" ללהקת הנח"ל, "מקפלות המצנחים" ללהקת פיקוד המרכז ו"אם ייפול הכוכב שלי" לאילנית.

אחד השירים המוכרים ביותר שהלחין הוא "שיר לשלום" שחיבר יעקב רוטבליט, והתפרסם בביצועהּ של להקת הנח"ל עם הסולנית מירי אלוני.

יאיר התחתן עם עדנה רמות בתחילת שנות השבעים, ובשנת 1974 נולדה בתם קרן רוזנבלום פולק. הם התגרשו בשנת 1989.

הוא למד לתואר ראשון ושני בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן כתב עבודת דוקטורט בהיסטוריה, בנושא "צבא-חברה-תרבות: יחסי-גומלין".

הוא נפטר ממחלת סרטן בשנת 1996,בסה'כ בגיל 52, ונטמן בבית העלמין בקיבוץ עינת.

אז איך הדברים מתחברים ??

התשובה יהודים עם זרוע נטויה וביצים….רגע שנייה לא לצחוק..זה מצלחת הסדר.

בעולמם של חרדים: איזו התנפלות על הביצים

השבוע צולם בטלווזיה התנפלות המונית של ישראלים על משאיות הביצים אשר הגיעו למספר שכונות ,וחרף כל הסכנות של הדבקות במגפה הייתה התנפלות על תבניות ביצי הזהב…לי זה הזכיר את הפיראטים בלב ים ,אשר למרות הסכנות התנפלו על ספינת האוצר בחרוף נפש..והכל בזרוע נטויה…

והערב כאשר נשב לשולחן הסגר בקבוצות קטנות וגרעיניות , ועל הצלחת יונחו ביצה וזרוע..תזכרו לא רק את יציאת מצריים..אלה גם את היהודים מגירוש ספרד,אלו עם הביצים ,ששטו באוקיינוסים, ושדדו אוניות בזרוע נטויה וכעת קבורים אחר כבוד ( מפוקפק משהו )..חלקם בהולנד וחלקם באי ג'מייקה.

ואיך קשור יאיר רוזנבלום ?.. הוא הלחין את מילותיו הנפלאות של ירון לונדון :" לו הייתי פיראט".

חג שמח כשר ובריא לכולם.

לו הייתי פיראט בת מלכה לו היית
שהמלח יבש בעיניה
בספינה מזהב לרוזן הרשע
מפליגה במצוות אדוניה

לו הייתי פיראט על שבעת הימים
לבקשך בספינה אז יצאתי
ובקו המשווה באיים החמים
לך מיטה של פרחי בר הצעתי

אך אני לא פיראט יפתי לא שודד
אלא גבר אחד העומד בשערך
וניצב לו בלילה הזה הבודד
ואין חרב לו על הירך
ואין חרב לו על הירך

אל הקרב אל הקרב ספינתי אז תקרב
וספינה בספינה תתנגח
פה יטבע כל הצי או יגיע קצי
וחרבי בליבות הרוגיה

אז בבגד פרום אגנבך אל האי
שאף איש בחופו לא ירד עוד
וישבע מן הרום כל הצוות הטוב
וישיר יפתי סרנדות

אך אני לא פיראט יפתי לא שודד..

קר בחוץ…כדאי שתקח סוודר.

דווקא השנה זה היה יותר סימפטי ..הגשם שטף הכל , הפרחים בחצר , בשדות , וביערות סביב המושב פרחו בשלל צבעים. מרבדי רקפות עיטרו כל פינה מוצלת במעבי היער ובעיקולי הדרכים הנסתרות מהשמש. מרבדים , מרבדים של כלניות ופרחי חרדל צבעו באדום ובצהוב עז את מורדות ההרים ושיפועי הגבעות . והשמש כמו הייתה שותף בעיצוב התפאורה ,האירה ממעל באור בהיר ,נקי ונעים. אביב שנת 2020. גשמי החורף עשו עבודתם נאמנה והרימו את מפלס הכנרת למרחק של FEET בודד מהרום המקסימלי…בעוד רגע חשבו תושבי העיר שעייפה עוד מיום היווסדה , כי עומדים לפתוח את סכר דגניה ,ומי כנרת שוצפים יסעו דרומה…האי במרכז האגם טבע במימי הגשמים ומורדות התבור נצבעו כחול תורמוסי..מדרונות ים המלח נצבעו ורוד ,צהוב ואדום…ים המוות הפך חגיגי…מה נאמר ..היינו כחולמים אידיליה שכזאת לא ברא גדול האופטימיסטים……אבל אז היא הגיע……משק כנפייו של עטלף צעיר סימן את תחילתו של המהפך עוד בטרם שקע לו המעופף בסיר המרק הסיני במחוז הוואן. ואז כמו אבן שהוטלה אל מימיו השקטים של אגם רגוע…החלו להתפשט סביב גלים ,,,גלים …תחילה קטנים ולאחר מכן גדלו המעגלים בקצף אקספוננציאלי…עד שהכו בחוף.

שינוי, הוא כמו זריקת אבן היוצרת אדוות... - גלית בן אפריים מטפלת ...

שבת ראשונה של חודש אפריל , אנחנו כבר בשבוע ה-14 של השנה , מטפסים על הקירות ומנסים לשמור על השפיות ,לאורה של הגרסה המודרנית למכת מצרים החמישית…הקורונה או בשמה הספרותי…COVID 19…אשר ניגפה לה ברחבי 93% מהמדינות המיושבות ,קוטלת רבים ומטילה חיתתה על היושבים בציון….בערבו של חג "החירות"..

ופינתנו מעלה על נס את האיש והרזומה…ויליאם הנרי הריסון..

ויליאם הנרי הריסון האב (באנגלית: .William Henry Harrison Sr‏; 9 בפברואר 1773 – 4 באפריל 1841) היה נשיאה התשיעי של ארצות הברית, והנשיא האחרון שנולד כנתין בריטי.

ויליאם הנרי הריסון,היה הצעיר מתוך שבעה של בנג'מין הריסון החמישי ושל אליזבת באסט. נולד ב-9 בפברואר 1773, במחוז צ'ארלס בווירג'יניה. הריסון היה חבר במשפחה פוליטית חזקה, שהייתה בווירג'יניה מאז שנות השלושים של המאה השבע עשרה.

אביו שהיה ציר בקונגרס הקונטיננטלי (1774-1777) ושחתם על הכרזת העצמאות של ארצות הברית היה בעל מטעים בווירג'יניה . האריסון הבוגר היה גם במועצה המחוקקת של וירג'יניה והיה מושלה החמישי של בשנים (1781-84) במהלך ולאחר מלחמת העצמאות האמריקנית. אחיו הגדול של ויליאם, קרטר באסט הריסון, ייצג את וירג'יניה בבית הנבחרים של ארצות הברית.

ידידנו למד בביתו לפני שהחל ללמוד במכללת המפדן-סידני, בית ספר פרסביטריאני (זרם סקוטי במקור שמאמין בנוכחות האל וכתבי הקודש ) בווירג'יניה ב-1787 בגיל ארבע עשרה. הוא למד שם עד 1790. ויליאם למד חינוך קלאסי ,לטינית, יוונית, צרפתית, לוגיקה ורטוריקה.

אביו הוציא אותו מהמכללה לאחר התעוררות דתית בבית הספר. והעביר אותו אל פילדלפיה ב-1790 כדי לעבור אימון רפואי, וכדי ללמוד רפואה אצל הרופא בנג'מין ראש. הריסון אמר שלא נהנה מהנושא. באביב 1791, מעט לאחר התחלת לימודיו, מת אביו. להריסון בן השמונה עשרה התברר שמצבו הפיננסי של משפחתו הותיר אותו ללא כסף ללימודים עתידיים, וכך הוא נוטש את הלימודים לטובת …..הצבא.

מי אמר שקצת פרוטקציה לא יכולה להועיל??. מושל וירג'יניה, חבר של אביו של הריסון, גילה על מצבו של ויליאם ושכנע אותו להצטרף לצבא. בתוך עשרים וארבע שעות, מונה הריסון לסגן משנה בגדוד חיל הרגלים הראשון של צבא ארצות הברית. הוא הוצב בפורט וושינגטון, במקום בו נמצאת כיום סינסינטי, בטריטוריה הצפון מערבית, שם היה מעורב הצבא במלחמת האינדיאנים.

חיש קל הזמן עובר כשנהנים…ידידנו הריסון מקודם לדרגת לוטננט לאחר שהמייג'ור גנרל אנתוני וויין "המשוגע" תפס פיקוד על הצבא ב-1792, לאחר תבוסת המפקד הקודם, ארתור סנט קלייר. ב-1793, הפך הריסון לשלישו של וויין. הריסון למד איך לפקד על צבא באזורי הספר, והשתתף בניצחון המכריע ב"קרב העצים הנופלים" ( הקרב התרחש בין עצים שהופלו על ידי טורנדו בסמוך לנהר מאומי בצפון מערב אוהיו) ב-20 באוגוסט 1794, שסיים את המלחמה מול האינדיאנים בניצחון אמריקני. הקרב היה קצר ונמשך מעט יותר מ….שעה, אך הוא פיזר את כוחות האינדיאנים וניפץ את אמונם בבעלות בריתם הבריטית. הריסון היה זה שחתם על הסכם גרינוויל (1795).

ב-1795, פגש הריסון באנה טות'היל סימס. היא הייתה בתו של השופט ג'ון סימס, שהיה קולונל במלחמת העצמאות האמריקנית ונציג בקונגרס הקונפדרציה,דמות בולטת באוהיו. כשהריסון ביקש ממנו את ידה של אנה, הוא סירב לו. הזוג לא אמר נואש וחיכה עד שסימס נסע לנסיעה עסקית, והם ברחו להתחתן ב-25 בנובמבר 1795. כעבור שבועיים, בארוחת פרידה לגנרל וויין, התעמת השופט סימס עם חתנו החדש לראשונה מאז החתונה, ודרש לדעת איך הוא יקיים את משפחתו. הריסון הגיב "בחרבי, ובזרועי הימנית, אדוני." סימס לא קיבל את הריסון עד שזה זכה לתהילה בשדה הקרב.

הימים הם ימי סוף המאה ה-19 .המתיישבים באמריקה וכן האנגלים והצרפתים שגילו את אמריקה החלו מנכסים לעצמם עוד ועוד שטחים ברחבי היבשת שהייתה אינדיאנית עד לא מזמן . תנועת התנגדות אינדיאנית להתרחבות האמריקנית גדלה בעזרת מנהיגותם של האחים משבט השוני, טקומסה וטנסקואטאוה (הנביא).

טקומסה

פרוץ המלחמה מול הבריטים ב-1812 הובילה לעימות עם האינדיאנים בצפון מערב המדינה. הריסון שירת כבר כמייג'ור גנרל במיליציה של קנטקי עד שהממשלה הסמיכה אותו לפקד על הצבא הצפון מערבי ב-17 בספטמבר 1812.

אחר שקיבל תגבורת ב-1813, החל הריסון להתקיף והוביל את הצבא צפונה כדי להילחם מול שבט השוני ובעלי בריתם הבריטים. הריסון ניצח בטריטוריית אינדיאנה ובאוהיו ולכד שוב את דטרויט, לפני שפלש אל קנדה העליונה (אונטריו). צבאו של הריסון ניצח את הבריטים ב-5 באוקטובר 1813, בקרב הטיימס בו נהרג טקומסה. הקרב נחשב לאחד משני הניצחונות הגדולים במלחמה, יחד עם קרב ניו אורלינס.

לידידנו עוד עלילות גבורה רבים בצבא , אך נקצר ונשחרר אותו …ב-1814 הוא חוזר לאזרחות וממלא מספר תפקידים ציבוריים . הוא הופך למגדל תירס ויצרן וויסקי ,אך חדל מכך לאחר שהבין את הנזקים שהוויסקי גורם והופך למתנגד לשימוש באלכוהול.

בשנים הללו, הריסון הרוויח כסף מתרומה לכתיבת הביוגרפיה שלו שפורסמה ב-1836. באותה השנה , ניסה לרוץ לנשיאות כמועמד וויגי. בין 1836 ל-1840, היה רשם בבתי המשפט במחוזו באוהיו. הוא נפגש עם שחור שדרש את ביטול העבדות, התחבר איתו והפך אותו לעוזרו האישי. ב-1840, כשהריסון ניסה שוב להיבחר לנשיאות,הוא כבר היה דמות מוכרת עשרות ספרים עסקו בו. והוא נחשב לגיבור לאומי.

William Henry Harrison

הריסון היה המועמד בבחירות של 1840. המפלגה הוויגית התאחדה מאחורי מועמד יחיד, והריסון נבחר על פני חברים שנויים במחלוקת במדינה, כמו וובסטר וקליי. הריסון ביסס את מסע הבחירות שלו על ניסיונו הצבאי והמצב הכלכלי הקשה.

הריסון ניצח ניצחון סוחף בחבר האלקטורים, עם 234 אלקטורים לעומת 60 למתחרה וואן ביורן, אף על פי שההפרש בין הקולות היה צמוד. הריסון השיג 53% מהקולות….מזכיר לכם משהו אצלנו ???

לאחר נצחונו ,רצה ידידנו להיראות כמנצח וגבר..גבר…וכך יום השבעתו לתפקיד הנשיא, 4 במרץ 1841, היה יום קר וגשום במיוחד. הריסון כראוי לגיבור..לא לבש מעיל, והגיע רכוב על סוס לטקס במקום בכרכרה. הוא נאם במשך כשעתיים את נאום ההשבעה הארוך בהיסטוריה שכלל יותר מ-8,400 מילים. הריסון רכב ברחובות לאחר מכן, ונכח בשלושה נשפים באותו הערב.(מזכיר לי קצת את המן )…

ב-26 במרץ 1841, חלה הריסון בהצטננות. רבים טענו שהמחלה נגרמה בגלל מזג האוויר במהלך השבעתו, אולם מחלתו החלה רק שלושה שבועות לאחר האירוע (במושגים של ימינו..זמן דגירה של הנגיף ??). הריסון ניסה לנוח בבית הלבן, אולם כל האנשים שרצו תפקידים פוליטיים הטרידו אותו. לוח הזמנים העמוס שלו מנע ממנו לנוח.

רופאיו של הריסון ניסו טיפול באופיום, בשמן קיקיון ובעלוקות, ( רבנים טסו במסוק ונשאו תפילות…סליחה בלבלתי עם ההווה )אולם מצבו של הריסון הדרדר והוא החל להזות. הוא מת כעבור תשעה ימים בגיל 68. האבחון קבע שמת בגלל דלקת ריאות.

הריסון היה הנשיא האמריקאי הראשון שמת במהלך כהונתו כנשיא, ותקופת שלטונו היא הקצרה ביותר מבין כל הנשיאים האמריקאים.

מותו טרם עת של הנשיא ,יצר את התיקון ה-25 לחוקה האמריקאית בה נקבעו לראשונה סמכויות סגן הנשיא ,כאשר נוצר מצב בו הוא מחליף את הנשיא מסיבה כלשיא.

אנקדוטה מעניינת בסיפור ..האגדה מספרת כי לאחר שהביס את טקומסה בקרב טיפקאנו ב-6 בנובמבר 1811, ולאחר שטקומסה נהרג על ידי כוח אמריקני ב-1813, שהאריסון היה מפקדו, אחיו למחצה של טקומסה ושותפו למרד, טנסקאוואטאווה , שנודע כנביא שבט השוני, הטיל קללה על האריסון ונשיאי ארצות הברית העתידיים שייבחרו בשנים עגולות וכך קילל :

" אם האריסון ייבחר להיות צ'יף לבן גדול, הוא וכל צ'יף לבן גדול שייבחר אחריו מדי 20 שנים ימותו במהלך כהונתם".

שנים רבות לאחר מותו, זכתה שרשרת רצופה של שבעה נשיאים, שנבחרו בשנים עגולות ומתו במהלך כהונתם, לכינוי "קללת טיפקאנו" על שם הריסון..האחרון היה קנדי.

All This Is That: Being President: More Dangerous Than Coal Mining


ולמה נזכרנו בהריסון דווקא היום ??

אז בשבועות האחרונים אנו מוצפים מכל עבר בדיווחים שונים על מגפת הקורונה המתפשטת …לי זה משום מה הזכיר את הספר " אהבה בימי כולירע" של גרסיה מרקס ( מומלץ)..ובימים האחרונים כשמסתכלים על הנעשה בארה'ב..על יחסו של הנשיא שם למתרחש בעולם ,והזלזול שרחש בתחילתו של המשבר הנגיפי..ובדומה לכך היה גם יחסו של ראש ממשלת בריטניה..זה מעלה המון שאלות על היהירות האנושית : " זה הכל שטויות".."זה פוגע רק במדינות עולם שלישי".."זה סתם חלק מהתעמולה של הדמוקרטים "..וכו'…כל האמירות האלו מביאות אותנו לאור הארועים האחרונים למחשבה על קצת ענווה..שאם לא תועיל וודאי לא תזיק.

לא הכל זה כח ,עוצמה צבאית וכסף…כל העוצמה הגרעינית של ארה'ב מטוסי החמקן והצוללות אינם מועילים כנגד וירוס שקטן מראש סיכת תפירה. גם לא כל יתרות הזהב במרתפי הפדרל ריזרב ..גם לא אידאולוגיות ותפיסות עולם , הוירוס הזעיר אינו מבחין בין ימין ושמאל , רפוליקני דמוקרטי , יהודי או נוצרי….סיני או פורטוגלי..כולם שווים…ואולי לא הרבה…קצת ענווה דורש מכל אחד מאיתנו אדון קוביד 19 לא רק מהמנהיגים אלה מכל אחד ואחת מאיתנו.

Indians were confused about knowing 'corona virus', searched ...

נשיאותו של הריסון נשיאה התשיעי של ארה'ב נגמרה מהר, הוא היה לנשיא עם הכהונה הקצרה ביותר…31 ימים…אם זה בגלל דלקת הריאות כמו בקורונה ,או אולי בגלל קללתו של טקומסה….או סתם כי לא שם סוודר..וזה קרה בדיוק היום לפני 179 שנה 4/4/1841.

וזה לוקח אותנו במוסיקה לשירו של יהונתן גפן בביצועו של דיויד ברוזה…האביב הגיע והנביא נהיה ליצן.."יהיה טוב". את השיר כתבו יהונתן גפן ודויד ברוזה במהלך המופע לכבוד ביקורו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל.

אז לכל השוהים בבידוד או הסגר ומביטים החוצה מהחלון…יחד נעבור את זה ויהיה טוב.

שבת נעימה וחג שמח לכולם…הקפידו על הכללים ..זה חשוב.

אני מביט מהחלון
וזה עושה לי די עצוב
האביב חלף עבר לו
מי יודע אם ישוב
הליצן נהיה למלך
הנביא נהיה ליצן
ושכחתי את הדרך
אבל אני עוד כאן

ויהיה טוב
יהיה טוב, כן
לפעמים אני נשבר
אז הלילה
הו הלילה
איתך אני נשאר

I feel the need the need for speed

היה קר…ממש קר באותו חורף בכפר קלושינו שבמחוז סמולנסק . מחוז זעיר בסה'כ 49 אלף קמ'ר . זה אומנם פי שניים וחצי ממדינת ישראל ,אך ברוסיה העצומה המחוז היה נקודה קטנה במערב המדינה הענקית . ובתוך אותו מחוז נידח שוכן היה לו כפר קטן , קלושינו שמו . באותו חורף בשלהי מלחמת העולם השנייה מגיעים כוחות הצבא הגרמני אל הכפר הקטן,אשר היה בשוליים המערביים של רוסיה. …לתושבי הכפר לא היה סיכוי רב ,הוא נכבש כהרף עין.

בכפר עומד היה בית קטן, ובו גרו זוג איכרים חרוצים וארבעת ילדיהם . חיילי הצבא הגרמני שכבשו ללא כל מאמץ את הכפר ,ריכזו במהירות את התושביו ולקחו את הבן הבכור ואחותו הגדולה לעבודות כפיה .את ההורים ושני הבנים הקטנים השאירו..לא היה בם צורך.

הבן הקטן יורי , הביט במשפחתו המתפרקת , לאחר מכן נשא עיניו מעלה ,אל שמי הלילה הקרים , כוכבים ריצדו מעל והירח בהק באור נגוהות…"אני חייב לצאת מכאן…אני חייב לצאת מכאן ..הכי רחוק שרק אוכל "חשב לעצמו….הוא רק לא ידע עד כמה רחוק יגיע.

תוצאת תמונה עבור top gun maverick

שבת אחרונה של חודש מרץ , הקורונה מתפשטת ברחבי העולם , מרבית האיזורים המיושבים בסגר כזה או אחר . אנשים ספונים בביתם ולא יכולים לצאת . הגשמים כאילו משתפים פעולה וממשיכים לרדת גם בפתחו של חודש אפריל…למרות שהאביב כבר פה….ופינתנו מעלה על נס את האיש הראשון אשר טס לחלל…אז תנו כבוד לקוסמונאוט הרוסי ..יורי גאגרין.

Smolensk in Russia.svg

הקטע האדום זה מחוז סמולנסק

יורי נולד ב-9 במרץ 1934, בכפר קלושינו שבמחוז סמולנסק, ברית המועצות (היום רוסיה), למשפחת איכרים בת 4 ילדים. בזמן מלחמת העולם השנייה נלקחו אחותו ואחיו הבכורים לעבודות כפייה בגרמניה הנאצית, לאחר שהכפר בו התגוררו נכבש על ידי הצבא הגרמני השועט.

בצעירותו גילה גגארין עניין בחקר החלל. בהשראת מורו למתמטיקה, ששירת כטייס קרב במלחמת העולם השנייה, חלם להיות טייס. גגארין למד בבית-הספר להנדסאים בסרטוב, ובמקביל ללימודיו למד להטיס מטוס קל. עם סיום לימודיו, בהיותו בן 21, התגייס לחיל האוויר הסובייטי ב-1955. אז החל בהכשרה לטיסה-קרבית בבית-הספר לטיסה צבאית באורנבורג, אותה סיים ב-1957 בהצטיינות וקיבל את כנפי הטיסה. כחניך מצטיין הוצע לגגארין להצטרף לסגל ההדרכה בבית-הספר, אולם הוא סירב והוצב בבסיס של הצי הסובייטי בעיירה לוסטארי שבמחוז מורמנסק. גגארין שירת כטייס קרב בלהק של מטוסי מיג-15 שהשתייך לצי הצפוני.

ב-1960 נבחר גגארין, בנוסף ל-19 טייסים אחרים, לקחת חלק בתוכנית החלל הסובייטית. חברי הקבוצה עברו תהליך הכשרה פיזי ופסיכולוגי אינטנסיבי, במטרה להכינם לטיסה הראשונה שלהם לחלל. בסופו של התהליך נבחרו על ידי חיל האוויר הסובייטי שני המועמדים הסופיים לביצוע הטיסה: יורי גגארין כמועמד עיקרי וגרמן טיטוב כמחליפו ( דיברנו בעבר על זה שאף אחד לא זוכר איך קראו לסגן של בר כוכבא ).

לקפסולה שבאמצעותה המריא גגארין לחלל יכול היה להכנס רק מי שגובהו פחות ממטר שישים, גובהו של יורי הספיק לכך. האגדה מספרת לנו כיצד נולדת מסורת..: בדרך לשיגור המרגש של האדם הראשון בחלל, גגארין ביקש מנהג האוטובוס לחללית לעצור רגע כדי שהוא יוכל לצאת לפיפי. …נוהג זה הפך למסורת של שאר הקוסמונאוטים שבאו אחריו: בדרך לשיגור, האוטובוס עוצר תמיד (כבר לא צריך לבקש), הקוסמונאוטים יוצאים לעשות את צרכיהם ואפילו מקפידים לעשות זאת על אותו הגלגל – אחורי ימני – בדיוק כפי שעשה יורי.

תוצאת תמונה עבור יורי גגארין

וכך ב-12 באפריל 1961 שוגרה החללית ווסטוק 1 (Vostok 1), ובה גגארין ,שהיה בן 27 בסה'כ , מאתר השיגור קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן (אותו בסיס שיגור שמופיע בספר "והיום אינו כלה ") , ובכך הפך גגארין לאדם הראשון ששהה בחלל.

שלא כמו בטיסות של היום ,במהלך טיסתו לחלל גגארין לא עשה דבר ואף הקפיד לא לגעת במערכות החללית, הכל נעשה אוטומאטית . טיסתו ארכה כ-108 דקות, והובילה ליתרון לברית המועצות על ארצות הברית במרוץ לחלל. בזמן שהייתו בחלל זמזם גגארין את מנגינת השיר "המולדת שומעת, המולדת יודעת" שנכתב ב-1951. שורותיו הראשונות של השיר הן: "המולדת שומעת, המולדת יודעת / היכן בנה טס בשמיים". בזמן היותו בחלל קודם גגארין לדרגת רב סרן.

תוצאת תמונה עבור יורי גגארין

עם נחיתתו, הפך גגארין לגיבור תרבות, והתפרסם בכל רחבי העולם. הוא ביקר, בין השאר, בבריטניה, גרמניה, קנדה ויפן, כדי לקדם את ההישג של ברית המועצות במרוץ החלל. לאחר זמן קצר בו שימש בתפקיד פוליטי בסובייט העליון, חזר גגארין ל"עיר הכוכבים" (מרכז סוכנות החלל הסובייטית), והחל לעסוק בעיצוב חלליות הניתנות לשימוש רב-פעמי (מעבורת חלל). הוא עבד ב"עיר הכוכבים" כ-7 שנים. כשאתה סלב ..הקידום הוא מהיר.. במהלך עבודתו קודם גגארין בדרגות, לדרגת סגן-אלוף של חיל-האוויר הסובייטי (מקביל לאלוף משנה) ב-1962 ושנה לאחר מכן לדרגת אלוף משנה.

כמו כל דמות נערצת , מות הדמות תמיד לוט בערפל….ובייחוד אם זה קורה בגיל צעיר כל כך ..34.

ב-27 במרץ 1968 התרסק מטוס מיג-15 שגגארין ומדריך הטיסה ולדימיר סירוגין טסו בו, במהלך טיסת אימונים שגרתית, ושניהם נהרגו. עד היום לא ידועה בוודאות סיבת ההתרסקות.

18 שנים מאוחר יותר ,ב-1986 הגיעו חוקרים למסקנה כי כניסת מטוסו של גגארין למערבולות אוויר שיצרו המבערים האחוריים של מטוס סוחוי-11 הביאה לאי-יציבותו ולאיבוד שליטה…אז אולי זאת הייתה סיבת המוות… אולם ב-2003 פורסמו מסמכים מסווגים לפיהם ערך הק.ג.ב. חקירה משלו, אשר בעקבותיה דחה תאוריות שונות והגיע למסקנה כי הבעיה הייתה בכלל מזג האויר…פקחי הטיסה בבסיס חיל האוויר דיווחו לגגארין על מצב מזג האוויר לא מעודכן, בעוד מזג האוויר באזור הטיסה היה למעשה גרוע מכדי לאשר טיסה.

לפי חקירת הק.ג.ב., ניסיונו של הטייס להתחמק מפגיעת ציפור או מהתנגשות עם מטוס אחר גרמה לאיבוד השליטה שכתוצאה ממנו התרסק.

אך גם זה לא הסוף..ב-2005 קידם חוקר ההתרסקות המקורי תאוריה, לפיה הושאר פתח אוורור פתוח בתא הטייס על ידי צוות הקרקע או הטייס הקודם. כתוצאה מכך, ייתכן כי הטייסים סבלו ממחסור בחמצן שהביא לאיבוד השליטה ולהתרסקות מטוסם. ב-2007 הביא הקרמלין לביטול חקירה נוספת של מותו של גגארין ביוזמת מומחים שהיו מעורבים בחקירה המקורית.

תוצאת תמונה עבור יורי גגארין

לאחר יותר מארבעים שנה חשף הקוסמונאוט אלכסיי ליאונוב את הסיבה למותו של גגארין וחברו לטיסה -על פי אלכסיי , באותו יום נערך ניסוי טיסה של מטוס חדש מסוג סוחוי 15, שאמור היה לטוס בגובה רב מאוד, אך משום מה פרצה אש באחורי המטוס והוא טס נמוך, בקרבת מטוסו של גגארין וגרם לו להיכנס לסחרור וליפול ארצה.

על כל פנים , גופתו של גגארין נשרפה, ואפרו נקבר לרגלי החומה בבית הקברות של חומת הקרמלין, בו קבורים אנשי מפתח רבים מהתקופה הסובייטית. על שמו נקראו ערים ומחוזות ברחבי ברית המועצות, ובהם העיר גזאטסק, הסמוכה לכפר הולדתו קלושינו, ששמה שונה ל"גגארין". בנוסף, נקראים על שמו מכתש גגארין (Gagarin Crater) בצד הרחוק ("הצד החשוך") של הירח (צולם לראשונה ב-1959, על ידי הגשושית לונה 3), האסטרואיד 1772 גגארין (התגלה בפברואר 1968, על ידי האסטרונומית הסובייטית לודמילה צ'רניש) ואוניית תקשורת וחקר חלל סובייטית.

לאחר מותו הוצבה במוסקבה אנדרטה גדולה בדמותו בכיכר הנושאת את שמו סמוך לאקדמיה הרוסית למדעים.

על שמו מוענקת מדליית הזהב על שם יורי גגארין על ידי הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה. גביע האליפות של ליגת ה-KHL, ליגת ההוקי קרח הבכירה של רוסיה, נקרא "גביע גגארין" על שמו.

וזה לוקח אותנו במוסיקה אל להקת ברלין..

תוצאת תמונה עבור berlin band

הלהקה הוקמה בשנת 76 במחוז אורנג' 'בקליפורניה , על ידי ג'ון קרופורד (גיטרה בס), דן ואן פטטן (תופים), כריס רויז-וולקו (גיטרה), וטי קוב (שירה) ). בתחילה נקראה הלהקה " הצעצועים"…עברה שינויים תכופים בהרכבה ,חברי הלהקה יצאו וחזרו ולבסוף שונה שמה ל "ברלין"…אגב השם נבחר כדי לגרום להם להיראות אירופיים ואקזוטיים.

תוצאת תמונה עבור berlin band take my breath away

הסינגל הראשון של הלהקה, "A Matter of Time" , יצא בשנת 1979 . הלהקה לא הייתה יציבה ,חילוקי דעות לגבי ההרכב בינה ובין חברת התקליטים נמשכו עד 1980 בה נכנסה טורי נון כסולנית והלהקה חותמת על הסכם עם חברת "אניגמה רקורדס" ומוציאים סינגל כפול.

הנסיקה הגדולה שלהם קורית בשנת 86 עם להיטם :" עוצר את נשימתי" ( TAKE MY BREATH AWAY)..הם חורכים לא מעט מצעדים ברחבי העולם…אך קצת יותר משנה מאוחר יותר הלהקה מתפרקת…בהמשך יעשו נסיונות איחוד זמני שלא צלחו במבחן הזמן.

אז למה יורי גגרין היום ולמה ברלין ??

אז אתמול 27/3 הוא יום מותו (1968) של יורי גגרין האדם הראשון ששהה בחלל לפני 52 שנה בדיוק . כאמור הוא סיים את לימודי הטיסה בהצטיינות והתבקש להיות מדריך בבית הספר לטיסה.. וסירב..ובהמשך באמת הפך למדריך….מזכיר לכם מישהו ???… צודקים כל חובבי הקולנוע שענו טום קרוז ..הלא הוא מווריק מתוך הסרט האלמותי TOP GUN שיצא בשנת 86…גם שם פונה אליו מנהל בית הספר לטיסה לאחר שסיים את הקורס ומבקש ממנו בתור מצטיין לשוב להדרכה…הוא מחייך ויוצא…ובסוף יחזור…ומה היה הלהיט שליווה את פסקול הסרט..נכון TAKE MY BREATH A WAY …של להקת ברלין..

אהבה בשחקים

כמה פרטים על הסרט שזכה לשם בעברית " אהבה בשחקים":

הסרט לא שייך לזאנר סרטי הדרמה הכבדים .הוא קליל ,רומנטי, עם אקשן נהדר, מוסיקה מעולה ,צילום מרהיב ..וטום קרוז וקלי מקגיליס…מה עוד צריך ?

הסרט הופק בתקציב פעוט יחסית של 15 מיליון דולר (משרד ההגנה האמריקאי השתתף במימון). ומכפיל הרווח שלו ..קצת יותר מסביר…עד כה הוא הכניס למעלה מ־350 מיליון דולר.

הסרט הוקרן לראשונה לפני 34 שנה, ב־16 במאי 1986. בעקבותיו נהרו אלפי צעירים אמריקאים להתנדב ולשרת בצי (זינוק של לא פחות מ־500%!), שנראה על המסך כל כך אטרקטיבי. בסתר לבם אולי קיוו גם לפגוש שם את צ’רלי-מדריכת הטיסה היפה.

כשהסרט יצא לאקרנים, טום קרוז (מווריק) היה בן 24. זה היה סרטו השביעי בחמש שנות מסך ראשונות ודי צולעות. סרטו השישי (והכושל) היה “אגדה”, שביים הבמאי הנהדר רידלי סקוט (“בלייד ראנר”,"הנוסע השמיני", "גלדייטור"), אחיו של במאי “אהבה בשחקים”, טוני סקוט. “אהבה בשחקים”, עוד יתברר בהמשך, יהיה הסרט החשוב בחייו והוא זה שהפך את קרוז לאחד הכוכבים הגדולים והעשירים בהוליווד בשלושת העשורים הבאים ,עד ימינו אלה.

תוצאת תמונה עבור אנתוני אדוארדס

אנתוני אדוארדס, שגילם את גוס –חברו וטייס המשנה של מווריק, לא פיתח קריירה קולנועית מרשימה, אבל אתם בטח זוכרים אותו מסדרת הטלוויזיה המצליחה E.R כד”ר מארק גרין. על משחקו שם (במשך שמונה עונות רצופות) זכה בפרס גלובוס הזהב ובשלל פרסים אחרים.

אגב הקייץ צריך היה לצאת הסרט TOP GUN 2 -MAVRIK….טום קרוז החולירע עדיין במיטבו ונראה צעיר כמו אז…ורק אנחנו הוספנו 34 שנים לגיל…לכל חובבי האקשן והקצב..נקווה שהקורונה לא תעכב את הסרט יותר מדי..

תוצאת תמונה עבור top gun maverick

שבת נעימה והמון בריאות לכולם…הקפידו על הכללים..וזיכרו השמיים אינם הגבול ,אבל הבריאות לפני הכל…שבת שלום.

Look, a new day has begun…..(ב .ס -1981 מתוך CATS)

חצות , אין כל צליל חולף במדרכה .היא נהגה לקרוא לירח בלשון נקבה .."האם הירח איבדה את זיכרונה ? " שאלה את עצמה . לאורו של פנס הרחוב , בהתה בעלי שלכת בצבעי אדום וחום אשר דבקו לעקב נעלה , והרוח השיאה אויר קר בשדרה.

זכרונות עלו בראשה ,כאשר פסעה בינות לעצי השדרה . היא נזכרה בימים ההם , החיים היו יפים אז. והזכרונות שכמו החיו את אותם ימים מחדש , העלו שימחה בליבה. "הכל נראה כעת חיובי יותר" המשיכה להרהר . האור שהפיצו פנסי הרחוב יצר עיגולים בהירים לאורך הרחוב ,שכמו הבריחו את החושך והמועקה .

בעוד זמן קצר יכבו האורות ,השמש תזרח ותאיר יום חדש ..וזכרונות אמש יתפוגגו בהמולת היום.

תוצאת תמונה עבור פנסי רחוב בלילה

שבת נוספת במחוזותינו . היום הוא היום ה־80 בשנה (81 בשנה מעוברת) . עד לסיום השנה, נשארו עוד 285 ימים. ובנוסף הוא מהווה יום שוויון בשני חצאי כדור הארץ בין הלילה והיום. בחוץ הכל רטוב מגשמים ,האדמה בוצית עד כדי כך שתיכף נראה בופאלו והיפופוטם ,אז בואו נדבר דווקא על יובש…רק רגע..מתקנים אותי באוזניה…"תקופת היובש".

תקופת היובש (באנגלית: Prohibition) הייתה תקופה בין השנים 1920 ועד 1933, בה נאסר בכל רחבי ארצות הברית על מכירה, ייצור, יבוא והעברה של משקאות חריפים מסיבות של בריאות ומוסר הציבור. את הנהגתו של האיסור הובילו תנועות של תומכי חוק היובש, בעיקר פרוטסטנטים כפריים וסוציאליסטים פרוגרסיבים במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית והתיאום של הנהגתו בוצע על ידי "הליגה נגד הבארים" (Anti-Saloon League). חוק היובש הונהג על פי התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית. חוק היובש הלאומי (National Prohibition Act, או כפי שהיה קרוי Volstead Act, על שמו של אנדרו וולסטד, שהוביל את חקיקתו), הגדיר את הכללים לאכיפתו של היובש והגדיר את סוגי המשקאות החריפים שנכללו באיסור. לדוגמה, שימושים דתיים ביין הותרו. כמו כן החזקה ושימוש פרטי במשקאות חריפים לא הוגדרו כשימוש בלתי חוקי , אך עם זאת, באזורים רבים, החוקים המקומיים היו קשוחים יותר, כשכמה מן המדינות אסרו איסור מוחלט על החזקת משקאות חריפים.

תוצאת תמונה עבור תקופת היובש

חוק היובש הופעל ב-17 בינואר 1920 כאשר התיקון ה-18 נכנס לתוקף. על כוח משטרה מיוחד של 1520 סוכנים פדרליים הוטלה המשימה לאכוף את החוק.

אף על פי שחוק היובש היה שנוי מאוד במחלוקת, הוא זכה לתמיכה בקרב קבוצות שונות. הפרוגרסיביים האמינו שהחוק ישנה את החברה לטובה, כמו שהאמינו נשים, דרומיים, כפריים ואפרו-אמריקאים. עד מהרה היו תומכי החוק בטוחים בעצמם שהוא לא יבוטל. אחד מיוצריו של התיקון, סנטור מוריס שפרד התבדח על כך ש"הסיכוי לביטולו של התיקון ה-18 שקול לסיכוי שציפור קוליברי תטוס למאדים כשאנדרטת וושינגטון קשורה לזנבה".

תוצאת תמונה עבור תקופת היובש

תיקון החוקה שעבר ב-1920 לא קבע שאסור לשתות אלכוהול, אלא דיבר על ייצור, הפצה ומכירה. כך שבתכלס יכולתם לשתות, אבל כנראה שהמשטרה הייתה מוצאת איך להעניש אתכם.

בחוק האמריקאי היו המון פרצות שהאזרחים נהנו לנצל. למשל, היין שהיה מצוי בכנסיות נחשב לחוקי והיה מותר לאנשים לשתות אלכוהול שהיה להם בבית עוד מלפני התיקון. אבל הפרצה הביזארית ביותר היא ללא ספק העובדה שבתי מרקחת לפתע החלו למכור "וויסקי רפואי" תחת מרשם מרופא.

תוצאת תמונה עבור תקופת היובש

נקודה מעניינת היא איך גישה או עמדה…יכולים לשנות היסטוריה ..לאחור..תומכי חוק היובש (שהיו גם נוצרים אדוקים) היו להוטים נורא להעלים המשקאות האלכוהוליים מהעולם, עד שהם שכרו היסטוריונים לשכתב את התנ"ך מחדש. החוקרים התבקשו להסיר כל אזכור לאלכוהול מהספר. זה לא בדיוק צלח…סיפורי לוט , אחשוורוש , וסיפורי המלכים נותרו בתנ'ך..

הביטוי "מים גנובים ימתקו "אינו זר גם באמריקה ….ספיק איזי היו ברים שהתחבאו בעיר ניו יורק ושאר ארצות הברית בתוך מספרות, מכבסות ובתי קפה. הברים האלו אפשרו לתושבים לשתות וויסקי, קוקטיילים ובירות בשקט. עד היום ברחבי ארצות הברית יש מקומות שעדיין פועלים וגם באירופה ובישראל מחקים את התופעה (למרות שאין ממי להסתתר, סתם כי זה מגניב).

השבוע אמר פרופ' יובל נח הררי לגבי מגיפת הקורונה ,כי "כאשר עושים צעדים למניעת אסון ,חשוב שיתוף פעולה גלובלי בכדי להצליח"..זה היה נכון גם בנושא חוק היובש …

למרות שתיקון החוק עבר בכל ארצות הברית, מספר מדינות פשוט בחרו להתעלם ממנו ולא לאכוף אותו. מרילנד הייתה הראשונה שהעדיפה את החיים שלה מהולים בוויסקי וסודה, מדינות אחרות הצטרפו אליה בהמשך….ובנוסף..

חוק היובש לא היה בתוקף בתחומי שכנותיה של ארצות הברית. מזקקות ומבשלות בקנדה, במקסיקו ובקריביים פרחו כאשר מוצריהם נרכשו על ידי תיירים אמריקאים או הוברחו באופן בלתי חוקי לתחומי ארצות הברית. נהר דטרויט, שמהווה חלק מהגבול בין ארצות הברית לקנדה, היה ידוע כנהר קשה לשליטה ודרכו הוברחו משקאות, בעיקר רום שיוצר בוינדזור. כאשר התלוננה ממשלת ארצות הברית באוזני הבריטים שקיימת חתירה תחת החוק האמריקאי בסיועם של פקידי ממשלה בנסאו, איי בהאמה, סירב משרד המושבות הבריטי להתערב. וינסטון צ'רצ'יל האמין שחוק היובש היה "עלבון לכל ההיסטוריה האנושית".

במהלך תקופת שנות העשרים הסוערות, נעשתה שיקגו לגן עדן למפרים של חוק היובש. רבים מהגנגסטרים הידועים לשמצה של שיקגו, כולל אל קפונה ויריבו, באגסי מורן, הרוויחו מיליוני דולרים ממכירת משקאות חריפים. עד לסוף העשור שלט אל קפונה על 10,000 מאותן מסבאות שנקראו ספיקאיזי בשיקגו , ועל עסקי האלכוהול במרחב שבין קנדה לבין פלורידה. מספר רב של סוגי פשעים, כולל גניבה ורצח, היו קשורים באופן ישיר לפעילות הפרת חוק היובש בשיקגו ובמקומות אחרים.

תוצאת תמונה עבור תקופת היובש כנופיות

 

אל קפונה וחבריו בטיילת  של אטלנטיק סיטי  

נוצר מצב מעניין ..חוק היובש שטען שהפחתת אלכוהול תצמצם פשיעה כי יהיו פחות שיכורים…יצר תוהו ובוהו ורמות אלימות ,רצח והונאה עצומות ברחבי ארה'ב . במקום לצמצם את ממדי הפשע, חוק היובש הפך כמה ערים לשדות קרב בין כנופיות יריבות שעסקו בהברחת משקאות. במחקר שנערך על יותר מ-30 ערים ראשיות בארצות הברית במהלך השנים 1920–1921, התברר כי כמות מעשי הפשע גדלה ב-24%. בנוסף, מעשי גניבה ופריצות גדלו ב-9%, מעשי רצח ב-12.7%, כמות התקיפות עלתה ב-13%, צריכת סמים עלתה ב-44.6% והוצאות המשטרה עלו ב-11.4%. כל אלה היו בעיקר תוצאה של מה שנקרא "אלימות של השוק השחור" והסחת הדעת מפשעים שלא קשורים לחוק היובש…והעיר שושן צהלה ושמחה.

ניתן לאמר "שיצא שיכרו בהפסדו"..סיכום משנת 1924 ציין שאף על פי שהממשלה הוציאה כמאה מיליון דולר על פיקוח על היובש, באותו זמן יובאו לארצות הברית משקאות חריפים במאתיים מיליון דולר. כן נקבע שאלפי אנשים מתו משתיית משקאות חריפים מזויפים..

ואם זה לא מספיק לתומכי החוק ,אז גם בקרב הציבור נוצרה התחושה שהחוק טוב רק למעמד הגבוה. עם חלוף הזמן החלו רבים מאזרחי ארצות הברית לראות בחוק היובש חוק היוצר הפרדה בין מעמדות, לראייתם הרשויות הממונות על יישומו העדיפו באופן בלתי הוגן את האליטות החברתיות. התחושה הייתה שהחוק פועל בצורה הטובה ביותר רק כאשר הוא מיושם בקרב שכבת האוכלוסייה שאליה הוא יועד מלכתחילה, העניים בני מעמד העובדים. ההיסטוריונית ליזבט כהן כתבה: "משפחה עשירה יכלה למלא מרתף שלם במשקאות חריפים ולהסתדר, אך אם ברשות משפחה ענייה היה בקבוק אחד, הדבר הוביל רק לצרות"…סופו של החוק נראה היה באופק.

קשים הם חייו של חוק בלתי אהוד..באוקטובר 1930, שבועיים בלבד לפני בחירות אמצע הכהונה של הקונגרס, חשף מבריח המשקאות ג'ורג' קסידי ("האיש עם המגבעת הירוקה") את העובדה שבמשך עשר שנים הוא מכר משקאות חריפים לחברים בקונגרס. קסידי היה אחד ממבריחי המשקאות היחידים שחשפו את סיפורם בפומבי. הוא פרסם חמישה מאמרים בעמוד הראשון של הוושינגטון פוסט. הוא העריך שכ-80% מחברי בית הנבחרים והסנטורים שותים, אף על פי שהם היו אלה שהצביעו בעד חוק היובש. לפרסום זה הייתה השפעה חזקה על בחירות אמצע הכהונה. הרוב בקונגרס עבר מרוב רפובליקני "יבש" לרוב דמוקרטי "רטוב", שהבין שחוק היובש בלתי אהוד בציבור וקרא לביטולו.

ב-5 בדצמבר 1933, עם אשרורו של התיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית, בוטל התיקון ה-18.

ומה מאז ??

לא ברור אם חוק היובש הקטין את צריכת האלכוהול לנפש. על פי חלק מההיסטוריונים צריכת המשקאות החריפים בארצות הברית לא חזרה לרמה שלפני כניסת החוק עד לשנות השישים. לעומתם היסטוריונים אחרים גורסים שצריכת האלכוהול הגיע לרמה שלפני תחילת תקופת היובש כבר שנים מעטות לאחר סיומה ושמאז היא המשיכה לעלות. שיעור שחמת הכבד, שבאופן רגיל הוא תוצאה של אלכוהוליזם, ירד לשני שלישים במהלך תקופת היובש. בעשורים שלאחר תקופת היובש, הסירו האמריקאים כל סטיגמה שהייתה עשויה להיות כנגד צריכת משקאות חריפים. על פי סקר של מכון גאלופ שנערך כמעט כל שנה מאז 1939, כשני שלישים מהאמריקאים מעל גיל 18, צורכים כיום אלכוהול.

תוצאת תמונה עבור צריכת אלכוהול בארה'ב

ונגיעה קלה בתקופת היובש לוקחת אותנו במוסיקה אל זמרת שכבר הופיעה בפינתנו בעבר…הלא היא ברברה סטרייסנד…אז נציין רק כמה עובדות מעניינות על ברברה (כאילו נהיינו חברים)

מתוך אתר "מותקה" , רק כמה עובדות רקע והרבה כבוד :

תוצאת תמונה עבור ברברה סטרייסנד

ברברה(24 באפריל 1942 (גיל 77 שנים)),היא זמרת, תסריטאית, סופרת, שחקנית, פזמונאית, במאית ומפיקה !!!!!

ברברה מחזיקה בתארים שמספיקים לארבעה אנשים לפחות. מי שהתחילה בשנות ה-60 קריירה מצליחה במוזיקה ולאחר מספר שנים פרצה גם למסך הגדול עם סרטים בכיכובה ("מצחיקונית", "הלו דולי!") שהפכו לסיפור הצלחה, מכרה עד היום מעל 145 מיליון אלבומים ברחבי העולם. האמנית היהודייה-אמריקאית היא אחת הבודדות בתעשייה שזכתה בכל חמשת הפרסים היוקרתיים בעולם הבידור האמריקאי: האוסקר, הגראמי, גלובוס הזהב, האמי ופרס טוני.

את דרכה המקצועית החלה סטרייסנד כשהייתה נערה, כזמרת במועדוני לילה – אבל לא סתם מועדונים: היא חלמה להיות שחקנית והופיעה באופן קבוע בסאונות לגברים בלבד, מקום בילוי למי שמחפשים פרטנר ליחסי מין (לרוב גברים עם גברים). היא עשתה את זה אגב למרות ההסתייגות של אמה, שלא רצתה שבתה תכנס לתעשיית הבידור בטענה שהיא לא מספיק יפה ( סטרייסנד, שסירבה כל השנים לעבור ניתוח אף והפכה את האף היחודי שלה לסימן היכר). באותן הופעות בסאונות השיגה סטרייסנד את קהל המעריצים הקבוע הראשון שלה, שאחריו הגיע המחזמר הראשון שלה בברודווי.

יש מי שמגדלים בבית כלב, יש מי שמגלים חתול, וברברה סטרייסנד מגדלת … ורד שקרוי על שמה. במספר ראיונות עמה אמרה שכשהוא פורח הוא משנה את צבעו, מה שמתאים לאופייה כי גם לה יש צדדים רבים באישיות.

סטרייסנד ידועה בפעילותה בחיים הציבוריים והפוליטיים. היא לא מסתירה את השקפותיה ועמדותיה הליברליות ואת תמיכתה במפלגה הדמוקרטית בארה"ב, כמו גם את תמיכתה בישראל ובצה"ל. ב-2018 היא הוציאה שיר , "אל תשקר לי", שכוון לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "איך זה שאתה מנצח אם כולנו מפסידים/ אתה משנה את העובדות כדי להצדיק/ שפתייך זזות אבל המילים שלך הן מכשול" ..כך היא שרה.

תוצאת תמונה עבור ברברה סטרייסנד

אז למה חוק היובש ולמה ברברה דווקא השבוע?

מחר ה22/3 ימלאו 87 שנים (1933) לחתימתו של פרנקלין רוזוולט על החוק הבירה...שהתיר מכירת אלכוהול בארה'ב …ובכך חתם את תקופת היובש , וצימצם את רמות הפשע של השוק השחור.

ומאידך אצלנו בארצנו הקטנה ,הגשמים מרטיבים את הכל , אך הקורונה ..לא הבירה אלה הנגיף מטילה על הארץ כולה חוק יובש כפוי ..כל אחד בביתו , מיעוט תנועה ברחובות . גני המשחקים שוממים ,הקניונים ונתב'ג נראים כמו בכיפור..יובש אמיתי והשדרות הריקות בלילה נראות ממש כמו בשירה של סטרייסנד . שבשירה המדהים MEMORIES מתגעגת לימים אחרים ממש כמו כל אחד מאיתנו.

..לחדי העין שבינכם ..הפתיח הוא מעין המחזה למילות השיר.

שבת נעימה לכולם ,בריאות איתנה ..והיי מחר מגיע יום חדש ובהיר ממש כמו בשיר . נקווה שבקרוב נוכל לשבת על בקבוק בירה קרה של קורנה ולספר בדיחות..וכל השאר זכרונות…MEMORIES.

( ממליץ על אוזניות ושימו לב לעוצמה הקולית המדהימה בפזמון האחרון ).

Midnight, not a sound from the pavement.
Has the moon lost her memory? She is smiling alone.
In the lamp light the whithered leaves collect at my feet,
And the wind, begins to moan.

Memory, all alone in the moonlight.
I can dream of the old days, life was beautiful then.
I remember, the time I knew what happiness was.
Let the memory live again.

Every street lamp seems to beat, a fatalistic warning.
Someone mutters and a street lamp smutters, and soon it will be morning.
Daylight, I must wait for the sun rise,
I must think of a new life, and I mustn't give in.
When the dawn comes, tonight will be a memory too,
And a new day will begin.

"אדישות מוסרית היא מחלתם של אנשים תרבותיים." ( אנרי פרדריק אמייל 1821-1881).

הרוחות החזקות שהיכו באוזניהם לא ריפו את ידם .הגשם העז ניתך בחוזקה על פניהם  ,ושאר חלקי  גופם. מעט האנשים אשר נעצרו במכוניותיהם  לא האמינו למראה עינהם . למרות הרוחות העזות אשר היכו בזעף ,העיפו ריהוט מחצרות התושבים , פרקו גגות מחסנים ,שיברו עצים קשישים וגם צעירים כמו היו קני קש ..חרף זאת עמדה קבוצה קטנה של אנשים ,נחושים וחדורי מטרה ובעיקר אנשים טובים ואכפתיים..אשר לא יכלו לעמוד מנגד ולצפות מהצד כאשר צרה עמדה בפתח.

אותם אנשים חדורי מוטיבציה ורצון לסייע ,החזיקו מסורי עצים מוטוריים וניסרו את עץ האורן הענק אשר כרע בפני הרוח אפיים ארצה על הכביש המוביל לחלקו העליון של היישוב ,וחסם את הדרך. הפסקת חשמל אזורית אשר ניחתה בשל מזג האויר הסוער ,הוסיפה עלטה באטמנית למצב…אך אותם אנשים נחושים היו , וחרף כל הנאמר חתכו ,ניסרו משכו ולאחר מאבק עיקש ,ורצון לשוב הבייתה, פינו את העץ הענק מהכביש…הנוכחים מסביב חלפו את המקום ושבו איש איש לביתו…ופרט לשריקתה הצורמת של הרוח העזה …שב השקט למושב….כמה שעות מאוחר יותר שב גם החשמל.

 

תוצאת תמונה עבור ניסור עצים נופלים

שבת שניה של החודש השלישי של השנה ה-2020.  רוחות אדירות נשבו אמש במחוזותינו ,שברו ניפצו והעיפו ,ובבוקר שאחרי ….כאילו כלום…הכל חלף ,שרידי ענפים ,כמה רהיטים משוטטים…ושמש על שמיים כחולים עיטרו את הנוף ממעל. ופינתנו מעלה על נס את המושג "אפקט הצופה מהצד".

 

אפקט הצופה מהצד הוא מושג בפסיכולוגיה חברתית, המתייחס לתופעה בה היחיד רואה את נטל האחריות כמוּסר ממנו, האפקט גדל ככל שקבוצת האנשים בה הוא נמצא גדולה יותר. במילים אחרות, ככל שגדל מספר הנוכחים באירוע כלשהו, כך נוטה היחיד בחבורה לפזר את האחריות ביניהם. תופעה זו באה לביטוי בעיקר כאשר אדם מסוים מצוי במצוקה, ומתבטאת בכך שהאנשים סביבו אינם מגישים לו עזרה מתוך ההנחה שאדם אחר יגיש את העזרה הנדרשת.

בניגוד להגיון , מתברר שבמצבים מסוימים, כאשר בסביבתו של אדם הנתון במצוקה יימצא אדם אחד בלבד, ישנם סיכויים רבים יותר שיזכה לסיוע, מאשר אם יימצא באותו המצב בתוך המון. הסיבה למעין פרדוקס זה נעוצה בנטייה האנושית של אדם הנמצא בחברת אנשים נוספים, לפזר את האחריות בין חברי הקבוצה בה הוא נמצא, ולא לקחתה על עצמו. כלומר כככל שישנם יותר אנשים בסיטואציה מסויימת במידה וישנה בעייה כל אחד מהמשתתפים מעביר חלק מהאחריות לאחרים ורואה את חלקו כקטן יותר ואת עצמו כחשוב פחות לפתרון הבעיה .

תוצאת תמונה עבור אפקט הצופה מהצד

התופעה אינה נובעת בהכרח מגישה אגואיסטית בה היחיד שואל את עצמו "מדוע דווקא אני?", אלא גם מהסברה שבוודאי יש "ראויים ממני " לבצע את הפעולה והתערבותו אינה נדרשת.

כלומר, קיימות שלוש סיבות עיקריות לתופעה זו:

  1. פיזור אחריות – מצב שבו האחריות אינה ממוקדת בפרט אחד, אלא מפוזרת בין רבים.
  2. השוואה חברתית – בשגרה אנו פועלים על בסיס הרגלים ונורמות שרכשנו בעבר, במצבי קיצון וחירום אנו נוטים להישען על התנהגותם של אחרים.
  3. חשש להיראות מטופש – רוב האנשים מעדיפים להראות יציבים ולפיכך ימנעו מלעשות דברים מביכים. במצבי חירום קיים לעיתים חשש מלהגיש עזרה לאדם שלא זקוק לה.

 

מחקרים בנושא הראו כי לאפקט זה ישנם "משפיעים " ,אשר משנים את התנהגות הצופה מהצד . למשל כאשר לצופה יש קשר אל האיש/אישה המצויים בבעיה ( חבר ,חברה ,משפחה ,וכו' ) ,או כאשר הצופה הוא בעל מקצוע ( רופא ,אחות ,כבאי ,שוטר וכו' ) ..במקרים אלו הצופה בדרך כלל ייטה לסייע מבלי לחלק אחריות עם הקהל שסביב.

תוצאת תמונה עבור יסמין פיינגולד

כולנו זוכרים מקרים מפורסמים של "אפקט הצופה מהצד " .  לא מעט פעמים אנו נוטים לסווג את עצמנו הישראלים כ"אכפתיים" , "לא אדישים" ,"מתערבים בכל דבר"…וכו' .אולם הנטייה שלנו לראות עצמנו כחיוביים לעיתים מאפילה על מקרים כגון , תאונות דרכים לא מעטות בהן הנפגע מוטל על הכביש ,והעוברים ושבים חולפים על פניו וממשיכים בדרכם ( כל אחד מניח ש"האחר" יסייע) .זכור במיוחד סיפורה של החותרת האולימפית בקייאק , יסמין פיינגולד, בת ה-20. פיינגולד התהפכה בעת אימון חתירה עם הקיאק ונשארה מחוסרת הכרה מתחת למימי הירקון המזוהמים. השעה הייתה שעת ערב מוקדמת, ועוברי אורח רבים היו באזור, וזיהו את הקיאק ההפוך ואת מצוקתה של החותרת. על-פי העדויות בשטח, הם אמנם הזעיקו משטרה, אבל איש מהם לא קפץ בעצמו למים כדי למשות אותה מהם, ובמצב של טביעה כל שנייה גורלית . עד שהגיע צדיק אחד בסדום – אבי טיובין, שעשה זאת, ובכך גם הציל את חייה של פיינגולד.

מושג זה של הצופה מהצד התפתח בפסיכולוגיה בשנת 1964 עם המקרה הקשה של קייטי ג'נובזה.

KittyGenovese(1).jpg

היה זה אמצע הלילה בשכונת קיו גרדנס, קווינס, כשקיטי ג'נובזה שבה לביתה ממשמרת בבר שבו עבדה. הצעירה בת ה-28, אמריקאית ממוצא איטלקי, הזדרזה במעלה הרחוב כדי להגיע מהר לדירתה, שאותה חלקה עם בת זוגה. הן חיו במסווה של שותפות, בתקופה שבה יחסים חד-מיניים הוקצו מחמת המיאוס בארצות הברית הפוריטנית.

רגע לפני שנכנסה לבניין והתנפל עליה תוקף מטורף. במשך 35 דקות הוא תקף אותה מינית ,ודקר אותה, עד שמתה . ג'נובזה צווחה בכל כוחה לעזרה, אך ללא הועיל. איש לא הגיב, איש לא הושיע…למחרת כאשר הגיעו החוקרים לזירת הרצח הסתבר להם כי..38  איש ואישה שונים !!! שמעו את הצעקות. חלקם אף ראו את התקיפה והרצח. ותיארו לפרטי פרטים את שאירע…אולם אף לא  אחד  נחלץ לעזרה..איש מהם לא ניסה להסתיר את העובדה שהוא היה עד לאירוע, איש מהם לא ביקש להתנצל על כך שלא יצא לעזרתה, איש לא הביע חרטה על כך שאפילו למשטרה הוא לא התקשר בזמן האירוע. ..(ניידת הייתה במרחק של רחוב מהזירה )..אדישות מזעזעת.

למי שמתעניין התוקף היה וינסטון מוזלי בן 29 . הוא נתפס, שחזר את שאירע  ,נשפט ונידון למוות .מוזלי הורשע ברצח וב-15 ביוני 1964, נגזר עליו עונש מוות. כשהקריא ראש חבר המושבעים את גזר הדין, התמלא אולם בית המשפט קריאות שמחה רבות. לאחר ששככו הקריאות, הוסיף השופט ואמר "אינני מאמין בעונש מוות, אך כשאני מסתכל על המפלצת הזו – לא הייתי מהסס להפעיל את המתג בעצמי!"…למרבה האירוניה דווקא כעת נחלצה המע' לעזרתו…של הרוצח…הוא עירער..והוכיח "אי שפיות זמנית"…ועונשו הומתק למאסר עולם.

החוקרים של המקרה,והמוני אנשים בעולם  הזדעזעו נוכח האדישות המזעזעת שאליה נחשפו בשכונה הניו יורקית התמימה למראה. מאז אותו הרצח ננקטו כמה צעדים אופרטיביים שנועדים למנוע את אדישות העוברים ושבים. מספר החירום הישיר למשטרה בארצות הברית, 911, נחנך. במקביל נפתח עידן חדש של מחקרים סוציולוגיים ופסיכולוגיים, שבהם נבדקו מקרים ותגובות של בני אדם למצבים קיצוניים. "סינדרום ג'נובזה" או "סינדרום הצופה מהצד". וכמו כן במקומות שונים בעולם חוקקו חוקים המטילים אחריות ועונשים על אנשים אשר נמנעו מלעזור לאיש/אישה בצרה. החל בקנסות כבדים וכלה בעונשי מאסר בפועל ,על אלו אשר עדים לעבירה קשה ונמנעים מלסייע.

 

אפקט הצופה מהצד ,או סינדרום ג'נובזה לוקחים אותנו במוסיקה אל להקת "האחים והאחיות".

תוצאת תמונה עבור להקת האחים והאחיות

האחים והאחיות היא להקה ישראלית אשר פעלה, בהרכבים שונים,  בעיקר משנת 1971 עד שנת 1983, וחזרה להתקיים בשנת 2002 עד 2010.

שני תחומי הזמר העיקרי איתם מזוהה הלהקה הם שירי ילדים (19 אלבומים ) ושירי משוררים עבריים (10 אלבומים ), כגון זאב ז'בוטינסקי, נתן יונתן, נעמי שמר ויהודה עמיחי. עובדה זו הפכה את הלהקה לאחת מהלהקות האהובות על צעירים ומבוגרים כאחד במהלך שנות השבעים ואחריהן, ולבולטת בתחום הזמר עברי. הלהקה הוקמה ונוהלה על ידי גידי קורן, אשר הלחין מספר גדול מלהיטיה.

הלהקה הוקמה בשנת 1971 על ידי גידי קורן, אז סטודנט לרפואה. השם "האחים והאחיות" נהגה על ידי האמרגן איתן גפני, מתוך השפעה ישירה מהלהקה האמריקאית המצליחה האמהות והאבות (The Mamas & The Papas). תחילה נקראה הלהקה "סטודניק", אך היא לא זכתה להצלחה. לאחר תקופה בה לא זכה ההרכב להצלחה מיוחדת, הוחלפו כל חברי הלהקה פרט לשבי קציר,  (נוספו סוזי מילר וורדה שגיא ) והלהקה החלה להביא סנוניות רבות של להיטים ראשונים (ביניהם "מעות קטנות"), אותם הפיק שלמה ארצי.

 

תוצאת תמונה עבור להקת האחים והאחיות

בשנת 1973 הקליטה הלהקה מספר שירים אשר עד היום מוכרים ומזוהים עימה, כמו שירו של זאב ז'בוטינסקי "עיר שלום" אשר הוקלט כחלק מתקליט שיריו ביוזמת מפלגת הליכוד החדשה ושירים של משוררים מוכרים. בין השירים, שיר של לאה גולדברג ("אהבה ראשונה"), שירו של יהודה עמיחי "אלוהים מרחם על ילדי הגן" (שזכה להצלחה גבוהה ועורר הדים בשל הטראומה ממלחמת יום הכיפורים מאותה שנה), וזאת בנוסף לשירים מקוריים של קורן.

בשנת 1974 הצטרפה ללהקה ורדה שגיא ובאותה שנה התקיים המפגש עם המשורר שמזוהה עם הלהקה יותר מכל, נתן יונתן. שיתוף הפעולה בין יונתן ללהקה הביא לתקליט שלם בשנת 1975 אשר מוקדש לשיריו, וביניהם כמה מהשירים המוכרים ביותר של הלהקה: "כמו בלדה" ("אם זר קוצים כואב"), "על ענפי שיטה" המזוהה עם הסולנית ורדה שגיא, "שיר אהבה ישן" ("אניטה וחואן"), "אִם העולם", "חופים" ועוד.

 

בשנת 1982 עזב קורן, אז כבר דוקטור לרפואת ילדים, לקנדה, שם הוא חי עד 2016 כפרופסור לטוקסיקולוגיה. למרות הקושי כתוצאה מעזיבת מקים הלהקה ומנהלה, המשיכה הלהקה להתקיים ואף זכתה להצלחה יחסית, אך בכל זאת הוחלט לפרקה בשנת 1983, וחבריה פנו לקריירות סולו שונות.

בשנת 2002 התאחדה הלהקה באופן חד פעמי לצורך צילומי סדרת הטלוויזיה של שרה'לה שרון. בתוכנית הופיעו ארנון, שגיא ומילר, לצד תבור אשר הוטס ממקום מגוריו בגרמניה במיוחד לצורך התוכנית.

השנים הרבות בהן פעלה הלהקה, שינוי ההרכבים הרב והעובדה כי פנו לילדים ולמבוגרים כאחד, כל אלה מקשים על ציון סגנון מוזיקלי אחד ללהקה. יחד עם זאת, לאחים ולאחיות צליל ייחודי אשר מתאפיין בעיקר בהרמוניות הקוליות (מזכיר מאוד את להקת האימאות והאבות -CALIFORNIA DREAMING) . כל חברי הלהקה שרים ומנגנים, וההרכב המכיל שני קולות גבריים ושני קולות נשיים יוצר קול יחסית ייחודי בזמר העברי.

אז למה אפקט הצופה ולמה האחים והאחיות היום ??

אתמול יום שישי 13/3 מלאו 56 שנה לרצח הנורא של קייטי ג'נובזה שהעלה על סדר היום את נושא האחריות של הצופה מהצד…ולא מעט פעמים בחיי היום יום אנו עדים לצרות , עוולות מפגעים או מריעין בישין אחרים הקורים בחברה בה אנו חיים ,עוולות של צדק  , פגיעה בחלשים ,עיוות הדין , או סתם איש או אישה נפגעים …ואין איש הנוקט יוזמה…ואתמול בליל הסערה קמו אנשים טובים ויצאו בלילה סוער אל העלטה חתכו , ניסרו, תוך סיכון עצמי , ופינו את הדרך למרות התנאים הקשים ,למרות שאין זה עיסוקם ,…סתם מתוך פרץ של אחריות ראויה לשבח…ובנוסף גם כל "האחים והאחיותוהרופאים וצוותי ההצלה במאבקם בנגיף הקורונה בימים טרופים אלה ….בדיוק ההיפך הגמור מאפקט הצופה מהצד…56 שנה מפרידים בין שני התנהגויות קוטביות….ועל זה כתב נתן יהונתן את סוף הדרך..אותו הלחין גידי קורן.

" בכל ערבית
יש קץ לסוערים
ועץ לערירים
וסלע לשוכבים בסוף הדרך. "…אותו ביצעו האחים והאחיות.

מי יתן ונושיט יותר יד האחד למען השני ,נגלה אכפתיות ויחד אולי ניצור חברה טובה ואכפתית יותר .

שבת נעימה ושקטה לכולם רוב בריאות …ותודה עמוקה למתנדבים ולעוסקים במלאכה.

בכל מקום
יש תהום לאמיצים
וצל לעייפים
ומעין שקרירותו נגרת.

בסוף הדרך, בסוף הדרך
יש תהום לאמיצים.

בכל שחרית
יש טל לרועדים
ואור לאוהבים
ואבנים קרות ועשב פרא.

בכל ערבית
יש קץ לסוערים
ועץ לערירים
וסלע לשוכבים בסוף הדרך.

וכיתתה של המורה שושנה ..צהלה ושמחה.

ויהי בימים ההם ואנוכי בכיתה ב למחנכת שלנו שלנו קראו ..המורה שושנה. הימים ימי פורים , ובערב שלפני המסיבה בבית הספר נוהגים היינו להתחפש ..למה ? לקאובוי כמובן ..אלה מה..כל הבנים הוסבו לקאובויים ,לכולם נתפר על צידי המכנס פסי פרווה צבעוניים באדום , לכולם הוצמד כוכב השריף לחזה , כובע מפואר לראשם ואקדח קפצונים מהודר בנרתיק שהוצמד בחגורה למותנם….כך חישבתי גם אנוכי לעשות באותה שנה ..אך רע ומר היה פורי וגורלי…באותה שנה בא דודי חיים מהעיר הגדולה באר שבע , והביא עימו את תחפושות בנו משנה קודמת והעבירם..לצערי אלי..וכך בערב שלפני החגיגה חופשתי (תאמינו לי לא רציתי )….ל"נסיך הודי "מה בכלל עושה נסיך הודי ?…טורבן מבד לראשי ,גלימה על כתפי וחרב פלסטיק בידי..

ויהי הבוקר ובבית הספר שמחה וששון .דוכנים ,ממתקים ושלל קאובויים רצים ויורים באקדחי הקפצונים , ואנוכי "נסיך הודי " אבל וחפוי ראש כהמן שעה אחרי התלייה . אולם יותר מכל הבעיר את חמתי בן כיתתי ליאור ,בידו אחז אקדח קפצ'ונים, וכן היה לו כובע בוקרים מפואר בצבע שחור מקרטון ,עליו ציורי סוסים , אקדחים יורים , והמילה "שריף" התנוססה בהוד.

אולם אז אמר בונה עולם לגאלני מיסוריי…והחליט להוריד גשם זלעפות על החוגגים. כל הילדים אצו רצו לכל הכיוונים אך עיני אורו למראה ליאור הקאובוי…הגשם הרטיב לחלוטין את הקפצונים..והאקדח השמיע רק נקישות…אבל הכובע המפואר…העלה את שמחתי לשמי מרומים…הכובע העשוי קרטון ,נרטב , שוליו נקרעו ונשרו , ועל ראשו נותר גליל דמוי תרבוש בצבע שחור…מה אני אגיד לכם "והעיר שושן צהלה ושמחה" כנראה נכתב עלי .

תוצאת תמונה עבור קרנבל פורים קאובוי

ערב מוצא'ש , ומחרתיים יחול ערב פורים , ילדים מחופשים ירוצו לבתי הכנסת ,רעשנים או אקדחי קפצ'ונים בידם ,תחפושות לגופם ,ושמחה על ראשם . וכנהוג במדינת יהודים..תיקרא המגילה…סיפור המגילה למעשה…האם באמת הייתה ??..האם זה בכלל חשוב אם כן או לא ?…ומהו המסר שמספר המגילה מנסה להעביר לנו.

תוצאת תמונה עבור מגילת אסתר

לגבי השאלה אם היה או לא חלוקות הדעות. המסרבים להאמין לסיפור טוענים כי אין שום רישום פרסי או יווני, המזכיר מאורעות כגון אלו המופיעים בו. אין שום זכר למלך בשם אחשוורוש או למלכה בשם אסתר. עוד הם טוענים כי התנהגות המלך היא בלתי רציונלית אפילו בקנה המידה הפרסי. הפרסים אומנם היו ידועים באהבת המשתאות שלהם , אבל שום מלך פרסי לא היה עורך משתה במשך ששה חודשים, ובנוסף מלך פרסי שהיה נוהג בחוסר כבוד באשתו כמו שנהג אחשוורוש בוושתי היה נרצח על ידי אציליו.

תוצאת תמונה עבור אחשורוש

המצדדים באמינות המגילה מוצאים קווי דמיון בין אירועים היסטוריים לסיפור המגילה:

+ עפ'י ש.ל.גורדון בפירושו לתנ"ך המלכה סתטירה, היתה אהובה מאוד על העם, אך שנואה על חמותה- אם המלך, שבקשה להמיתה, ואכן, לאחר שסר חינה בעיני המלך יזמה אם המלך את רציחתה, ונענשה בגלות לשנה אחת בלבד, כך שלמעשה, כוונה לרצון המלך. סיפור פרסי זה יכול לדמות לאשר ארע לושתי.

+ בתאריך הסמוך לי"ד באדר, חל אחד מימי החג של הפולחן האלילי הנ"ל, ותוארו מהומות והתנגשויות בין היהודים לבין האוכלוסיה המקומית..בדומה לסיפור סוף המגילה.

תוצאת תמונה עבור אחשורוש

ובעוד מספר נקודות ניתן למצוא דמיון קל..כך שיתכן שישנו שלד של סיפור עליו הובנה סיפור שישא את המסר אותו רצה המספר להעביר לנו ..הקהל.

אך מהוא המסר ?

בילדותינו שקרובה כרונולוגית יותר להמן ,מאשר לימים אלו ,למדנו שהמסר הוא ..כאשר ישנה צרה לעם היהודי ,מייד פוצחים בתפילות וצום מבקשים מחילה ואז נושעים בידי בונה עולם..האם זהו המסר ?? לא לשיטתו של הרב בני לאו מייסד קבוצת תנ'ך 929…מהו המסר האמיתי ? מייד נדע. אך ראשית מעט רקע.

התארוך לסיפור הוא כ-70 שנה לערך לאחר גלות בבל…היהודים בגלות כבר דור שלישי..כורש המלך הפרסי נחשב למנהיג נאור. בשנת 538 לפנה"ס הוא מכריז על חופש דת בכל רחבי האימפריה וליהודים ניתנה הזכות לשוב לארצם ולכונן שם יישות ריבונית עצמאית….אז אומנם אנו תמיד מציינים את העובדה שעל נהרות בבל שם ישבנו ובכינו על ציון….אך בפועל היהודים לא עולים ארצה ,ולא שבים לביתם…למה ?? כי פשוט לא רע להם בכלל שם… חייהם טובים הם נטמעו היטב בחברה המזרחית ( כמו המערבית של ימינו) ..משתלבים בחיי החברה כלכלה וצבא …אז למה שירצו לחזור ??…"הסיליקון וואלי מודל 490 לפנה'ס".. ממש כמו אחרי הצהרת בלפור ב-1917….להזכירכם הארץ נותרה כמעט שוממת עד מלחמת העולם השנייה.

תוצאת תמונה עבור הצהרת בלפור

הצהרת בלפור 1917

אז למה זה קורה ?? עפ'י הרב בני לאו המכניקה החברתית של מהגרים בארץ חדשה חוזרת על עצמה היום ממש כמו אז : הדור הראשון נאבק עם השפה החדשה, נלחם למען חינוך ילדיו ותוך כדי מתגעגע עמוקות למולדת הישנה. הדור השני מתבייש בהורים בעלי המבטא הזר ומתאמץ להשתלב בתרבות המקומית גם אם זה אומר למחוק את עברו. הדור השלישי מרגיש כבר בבית ומתייחס למולדת הישנה כעוד זהות אחת מיני רבות, ואילו לדור הרביעי כבר אין מושג על מוצאו. תחשבו רגע על כל אחד מאיתנו …הוריו והמקום ממנו הגיעו ארצה ..אותה מכניקה התנהגותית ממש כמו של יהודי שושן הבירה…ניו יורק של אז.

עד כמה נספגו היהודים בחברה של אז ?? המגילה מספרת לנו על מרדכי שהקריב את אחייניתו היפה, אסתר( בגמרא ישנה טענה שהיא בכלל אישתו ) , לטובת עמה ומולדתה, אבל לא מציינת שהשם מרדכי מקורו בשם הפרסי "מורדוך" – הלא הוא ראש האלים הבבלי, ומקור השם אסתר הוא "אסתהר"- הופס גם היא אלה מפורסמת במיתולוגיה הבבלית. במילים אחרות, מרדכי ואסתר היו הרבה יותר פרסים מיהודים. ממש כמו בימינו בהם בחו'ל מיכאל הופך למייק ..יעקב לג'קי..וורדה לרוז..ועוד..

והאמת היא קצת שונה מסיפור המגילה ..מרדכי כמו גם המן הם למעשה גנרלים בכירים לשעבר בצבאו האדיר של המלך הפרסי ..האיבה בין הגנרלים מקורה בימים בהם השניים שימשו כמפקדים בצבא המלך אחשוורוש, בזמן הקרבות הגדולים שניהלה האימפריה הפרסית מול יריבתה המרה, האימפריה היוונית .

עפ'י הרב בני לאו כאן הסיפור משנה כיוון ממה שלמדנו . עפ'י אחד המדרשים ממסכת מגילה מספר כי השנאה בין שני הגנרלים מקורה בחוב ישן של המן למרדכי, שנולד כתוצאה מהלוואה שהאחרון העניק לראשון בעת שירותם הצבאי המשותף כסף ממש או אולי סיוע צבאי.

למה היה צריך המן הלוואה ממרדכי ?? לפי "דקדוקי סופרים למסכת מגילה" הסיבה היא הסיפור הבא :

"פעם אחת נתן להם המלך ממון ושיגרו ראשי גייסות לכבוש את המדינה.
נטל המן חציו של ממון ואכלו ולא נשתייר הימנו כלום, וכשבא להוציא על בעלי המלחמה לא היה בידו כלום.
בא אצל מרדכי שכל הממון שלם בידו כשם שנתנו לו המלך.
אמ' לו המן למרדכי: הלויני מן ממון זה שיש בידך.
אמ' לו איני מלווך אלא אם כן תמכור לי נפשך לעבד.
קיבל על נפשו והלווהו."

תוצאת תמונה עבור מרדכי יושב בשער המלך

על פי הדרשן התלמודי -הרב חסדא , בכל פעם שהמן ראה את מרדכי בשער המלך, האחרון נהג לשלוף את שטר החוב (פרוזבול ) ולהציגו בפניו את עובדת החוב שלו ואת העובדה כי מכר עצמו לו לעבד – עובדה שהשניאה אותו על המן. נכון, מרדכי היה אכן קנאי. אבל לא לאלוהי ישראל, כי אם לאלוהי הכסף.

דרכו של המן להמלט ולפגוע במרדכי הייתה דרך חשיפתו כיהודי לשעבר ,היינו לחשוף את זהותו המקורית והישנה ולהאשים בכך שהוא למעשה אינו פרסי אלה יהודי החותר תחת שלטון המלך הפרסי…

כלומר המסר העיקרי אותה מנסה מספר המגילה להעביר לנו הוא : אם תברחו מזהותכם היהודית תמורת אתנן "החיים הטובים", מישהו כבר יבוא ויזכיר לכם מי אתם. בסיפור של מגילת אסתר זה הסתיים בנס. אך לא תמיד זה יהיה כך …במקרים רבים אחרים בהיסטוריה היהודית זה נגמר באסון.

והנגיעה במגילה לוקחת אותנו במוסיקה בקצרה אל יוזמה קטנה שהפכה גדולה..אל שיר בודד שכתב " הכותב של שירי האירוויזיון" הלא הוא דורון מדלי (טוי ,מקמל ליבי) והלחין עידן רייכל..

"שבט אחים ואחיות"..השיר הופק ביוזמת גלגלצ ויצא לאור באפריל 2019 במהלך חול המועד פסח.

המטרה המוצהרת של יוצריו הייתה ליצור איחוד בעם ואיחוי השסעים.

הפרויקט נוצר מתוך יוזמה פרטית של אשת יחסי הציבור יפעת לדר ושדרן גלגלצ סער גמזו, אליהם הצטרפה תחנת הרדיו גלגלצ. כל קטע בבתי השיר מושר בנפרד על ידי הזמרים המשתתפים בו. השיר גם הגיע למקום הראשון במצעד הרשמי של התחנה. בשיר ישנם אזכורים לטקסטים ידועים אחרים, בקטע “על מה היה ומה נהיה ואיך נפשי עוד הומייה” אזכור להמנון הלאומי של מדינת ישראל התקווה ובקטע “אדם הוא נוף מולדתו, חורט קווים בכף ידו” אזכור לטקסט של המשורר שאול טשרניחובסקי.

בסיום הקליפ מופיע נשיא המדינה, ראובן ריבלין, המצטט את פזמון השיר.

הרווחים מן השיר ייתרמו לתוכנית סח"י – סיירת חסד ייחודית העוסקת בהעצמת נוער בסיכון.

אז איך הדברים מתחברים ?…די ברור …אנחנו אחרי סבב שלישי של בחירות .סבב רווי הסתה ,שיסוע ומריבות ,האשמות ומה לא …ועולים לא מעט הרהורים על מה אנחנו עושים פה בכלל …אולי במקום אחר טוב יותר ??…ומחרתיים תיקרא המגילה והמסר שלה עפ'י בני לאו …היא "שלא משנה כמה טוב יהיה אי שם…בסופו של דבר..רק פה ימצא לנו התקווה..יש לנו ארץ נהדרת ..רק צריך לשמור עליה…ולשם כך כדאי שנתאחד ונאחה את הקרעים…שבט אחים ואחיות..

חג פורים שמח לכולם…

מהמצדה של הזריחות
ירושלים בסליחות
מחוף כנרת ואכזיב
מהמסיבות של תל-אביב

אבי חלם והתפלל
לחיות בארץ ישראל
היום ילדי אותי שואל
מה הסיפור של ישראל

כאן זה בית כאן זה לב
ואותך אנ'לא עוזב
אבותינו שורשים
ואנחנו הפרחים, המנגינות
שבט אחים ואחיות

….

….

אדם הוא נוף מולדתו
חורט קווים בכף ידו
בין התפילות לנדרים
ריחות פרדס של הדרים

ובעיניה של אימי
תמיד אמצא את מקומי
על הגיטרה מתנגן
ניגון עתיק שמכוון

בשבילה אתה תמיד מלך העולם ,או מלך ההרים ,אם תטפס אי שם (שלמה ארצי)

ההליכה על גבעות אבן הגיר לא הייתה קלה . שיחי אלה ,ועצי אלון היו פזורים להם במרחקים גדולים על פני המדרונות . שיחי סירה קוצנית דקרו את רגליו החזקות מבעד לסנדלי העור שעל כפות רגליו. גם לנערו שהלך עימו לא היה קל .מזה שלושה ימים פסעו הם על גבעות הרי אפרים , חלפו דרך ארץ צוף וארץ ימיני…אך את מבוקשם לא מצאו. העייפות ניכרה על פניהם , וצריבת השמש המכה ממעל לא הוסיפה להם עדנה, בשעה שעמדו בשולי העיירה.

את ביתם עזבו לפני שלושה ימים במצוות אביו של הבחור הגבוה ,משכמו ומעלה היו אומרים עליו ,שחור שיער ,זקוף גוו ,וחד עין היה ."תשמע" , פנה הגבוה אל הנער ההולך עימו ,נראה לי שמיצינו את הנושא . כבר שלושה ימים ושום זכר לאתונות …אולי נשוב הבייתה ,נראה לי שאבא שלי יתחיל לדאוג לנו יותר מאשר לאתונות."….הנער הביט בו מהורהר . תשמע פנה אליו "מה כבר יש לנו להפסיד ? , אנשי העיירה פה מספרים שישנו פה איזה איש אלוהים אחד כזה …שמה שאומר אכן קורה…אולי נשאל אותו…ויאמר לנו היכן האתונות ….הגבוה הירהר לרגע ,ואז הפליט " נו טוב מה יש לנו באמת להפסיד…בא נלך אליו…" ולאחר רגע קל הוסיף "אבל מה ניתן לו בתמורה ?"…"לא יודע" אמר הנער, " נמצא משהו"…הם פסעו לעבר מרכז העיירה ,השמש החלה שוקעת במערב ,צבעייה האדומים הלהיטו את הרי אפריים ובנימין בגווני אש ולהבה…תם עידן השבטים ,בקרוב תזרח לה אומה..עם …מלך.

תוצאת תמונה עבור מפת ארץ ישראל בתקופת שאול

שבת אחרונה של חודש פברואר ,שבת של ה-29 לחודש .זה אירוע שחל אחת לארבע שנים (בשנים שמתחלקות ב-4) …עוד 306 ימים לתום שנה זו ופינתנו מעלה על נס את "שיבת מלך "…מה זה ?…מייד נדע.

ומי המלך הנערץ מכל …??…נכון דויד.

מאז ומתמיד נתפס דויד המלך כבן המועדף ביהדות . אדמוני .יפה עיניים , נער אמיץ אשר עוד בהיותו רועה צאן כנער הוא נלחם  בארי שתקף את העדר. הוא הקטון שהורג את אויבם האימתני של עם ישראל , את גוליית וכל זאת בעזרת חלוק נחל ומקלע….נו מה ?,,,,,יותר טייפ קאסט של גיבור מזה  ,לא ניתן למצוא .אך האם באמת היה כזה "נעים זמירות ישראל" ???…..בואו ונראה.

תוצאת תמונה עבור דוד המלך

 

אז מי היה דויד ? דוד המלך, המלך השני של ממלכת ישראל המקראית. על פי המקורות המקראיים מלך כארבעים שנה (970-1010 לפנה"ס לערך). נולד בבית לחם יהודה והיה הצעיר בבניו של ישי, ונינם של רות המואביה ובעז.(..מיהו יהודי ? שאלה לכשעצמה ).

לצורך היכרות קצת שונה ומרתקת את דויד נעזר במאמרו הנהדר של אושי דרמן בבלוג של אתר בית התפוצות .(מומלץ).

עפ'י מאמרו זה  של אושי דרמן  מאוק 18 ,אפשר ללמוד הרבה על הדתות השונות לפי הגיבור הארכיטיפי שהן מעמידות בראשן. בהכללה גורפת במיוחד, הדת הנוצרית אוהבת את גיבוריה זכים, טהורים ומגישים את הלחי השנייה, המוסלמים מעלים על נס את מי שמקריב את חייו כדי להגיע לגן עדן, והבודהיסטים מעריצים את מי שמצליח להעביר חיים שלמים בלעשות דבר אחד – להימנע. מאכילה מיותרת, ממין חסר עכבות, מאלכוהול ומסמים. ובאופן כללי, מהחיים.

היהדות, לעומת זאת, מסתייגת מדמות "הקדוש המעונה". להיפך. ביהדות אוהבים לצייר את הגיבורים שלה אנושיים יותרה, פגומים, יצריים והכי רחוק שאפשר מקדושים. אברהם מניפולטיבי, יצחק חלש, יעקב דו-פרצופי, משה כבד פה, יוסף יהיר ונקמן, שמשון אימפולסיבי ושלמה נהנתן.

תוצאת תמונה עבור דוד המלך

אולם הדמות הפגומה ביותר במקרא ובה בעת גם הכריזמטית והמרשימה מכולן היא זו של דוד המלך. דוד מלך ישראל, שחי וקיים בתודעתנו עד היום, היה אחד המנהיגים המעוטרים בתנ"ך. למען האמת לא היה מנהיג שזכה לכל כך הרבה תארים כמו דוד. שימו לב כיצד התנ"ך מפרט את כישוריו: "יודע נגן, וגיבור חיל, ואיש מלחמה, ונבון דבר, ואיש תואר והשם עמו" (שמואל א', טז').

אבל מנגד, כאמור דוד היה  בלשון המעטה חתיכת נבל לא קטן. במלחמה בגלבוע, אם תרצו מלחמת יום כיפור של ישראל בעת העתיקה, כאשר שאול ובניו נלחמים בחירוף נפש ונופלים על חרבם מול האויב הפלישתי…דויד חצה את הקווים ונלחם לצד האויב הפלשתי. לאחר מות שאול ומינויו למלך , הוא ממית את כל בית שאול ללא רחם על מנת שלא יוותר מזרעו לרשת אותו .אם לא די בכך ,לאחר מכן בוגד עם בת שבע ואם גם זה לא מספיק גם שלח את בעלה – אוריה החיתי – למות בקרב. אבל  כותב העלילה שרוצה לשוות מימד של צדק למציאות , מספר לנו שדוד גם שילם על מעשיו. בנו אבשלום מרד בו ושכב עם פילגשיו לעיניו על גג הארמון המלכותי, בנו אמנון אנס את בתו תמר, ובקשתו להיות המלך הראשון שיבנה את בית המקדש, נדחתה והועברה אחר כבוד לבנו שלמה.

אחת הפרשנויות המרתקות שמנסות לפצח את דמותו המסוכסכת של דוד, תולה את האשמה, כרגיל, בגן העדן האבוד של הילדות. המקרא, שמקדיש פרקים רבים למעלליו של דוד המלך ומדווח לנו בהרחבה על הקרבות, התככים, הבריתות והבגידות, מקפיד בקנאות להימנע מדיווחים על ילדותו. וזה מוזר מאוד, כי אחד הדגמים הקבועים המאפיינים תיאורי מנהיגים בספרות הקאנונית בכלל ובתנ"ך בפרט הוא תיאור ילדותם ולידתם. יעקב, משה, שמשון, יוסף, שמואל, ישו, סיהדרתא – כולם זכו לתיאור מפורט של ילדותם. דוד לעומתם מגיח מרחם אימו היישר לגיל 28, אז אנו פוגשים בו לראשונה כרעה צאן בבית לחם…לאן נעלמה ילדותו ??.

 

עפ'י המסופר בתנ'ך כאשר נואש אלוקים משאול הוא שולח את שמואל למשוך למלך את המלך הבא. וכששמואל מגיעלבית ישי הלחמי ובידו קרן גדושה בשמן למשיחת המלך הבא של ישראל, ישי מציג בפניו את ששת בניו. שמואל כבר יודע מאלוהים שאחד מהם ימשח למלך. הבנים עוברים לפני הנביא הגדול בחיל ורעדה, ומכולם שמואל מתרשם מקומתו ויופיו של הבכור, אליאב. זה הרגע של אלוהים לנעוץ בשמואל את תוכחתו המפורסמת: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ, כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א', טז). ההמשך ידוע. שמואל שואל את ישי: "התמו הנערים?" וישי משיב לו באגביות, מתוך יאוש, שיש עוד ילד אחד קטן ולא חשוב, שרועה את הצאן בשדה.

 

תוצאת תמונה עבור משיחת דויד למלך

משיכת דויד ע'י שמואל

העובדה שישי "לא ספר" את דוד מציפה סימני שאלה רבים. מי שמספק לנו רמז הוא דווקא דוד עצמו. בספר תהילים (שדוד הוא מחברו, לפי המסורת) הוא מעניק לנו רמז קטן אודות ילדותו: "הֵן-בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי; וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי" (תהילים נא). למה מתכוון דוד כשהוא אומר שאמו ילדה אותו בחטא?..מהוא החטא שהשפיע על חייו כל כך..ואותו הוא מזכיר בתהילים ??

מסתבר שרומאנים צדדיים אינם נחלת העידן המודרני…חוקר המקרא פרופ' אביגדור שנאן מצא מדרש מרתק, "מדרש המכירי" ( ילקוט המכירי על נביאים וכתובים, וכולל אסיפת מאמרי חז״ל משני התלמודים ותוספתא ), שהופיע בפרובנס במאה ה-14 ופותר את התעלומה. עפ'י אותו מדרש אחרי הולדת בנו השישי, ישי -אביו של דויד פרש מאשתו, נִצֶבֶת בת עדאל, למשך שלוש שנים ולמעשה הפסיק לקיים את מצוות פרו ורבו. אבל הלב לא פסק מלפעום. מסתבר, כך מספר המדרש, שישי היה מאוהב בסתר בשפחה של אשתו. יום אחד, כשגבר עליו הפיתוי, התוודה ישי בפני השפחה על אהבתו ובאותה הזדמנות ביקש ממנה "להתקין את עצמה בשבילו לקראת לילה" (הגרסא העתיקה לשאלה "נעלה אלי לקפה?"). נסערת מתעוזתו של אדונה פנתה השפחה לגבירתה, אשתו של ישי, וסיפרה לה את שארע.

אשתו של ישי בחרה דווקא את האופציה הישנה והטובה להתמודד עם גברים חצופים. היא הורתה לשפחתה להתכונן לערב, להתרחץ ולהתקשט ולחכות לו במיטתה, ורגע לפני שהוא יכנס לחדר השינה, שתי הנשים ינצלו את החשיכה ויתחלפו. מדובר בטריק אהוב במיוחד על הסופר המקראי. בתו של לוט השתמשה בו, תמר אשת יהודה השתמשה בו וכמובן אימותינו  רחל ולאה עשו זאת ליעקב.

הטריק הצליח ובאותו לילה נִצֶבֶת התעברה, אבל מאחר וישי חשב ששכב עם השפחה, הבן שנולד כעבור תשעה חודשים היה לדידו ממזר. היחידות  שיודעות שדוד אינו ממזר הייו אמו ושפחתה. וכך גדל מלך ישראל לעתיד כבן דחוי במשפחה מיוחסת, כבשה שחורה שרועה כבשים שחורות. עד שהגיע שמואל, הפך אותו למנהיג דגול, כזה שמחזיק קופת שרצים עמוסה מספיק כדי לצאת אל העולם ולהנהיג בדרך מעוררת המון סימני שאלה …טובה או רעה תישפוט כבר ההיסטוריה.

ונגיעה זו בילדותו של דויד ,כסיבה שאולי הובילה לדרכי שלטונו לוקחת אותנו בקצרה ללהקת "מישורים לבנים"….White Plains.

תוצאת תמונה עבור white plains band אלבומים

המדובר בלהקה בריטית שהייתה בעיקר פרויקט אולפן שקם על בסיס להקה פסיכודלית בשם "אגרטל הגברים " . בלהקה היו חברים טוני בורווס ,פט נלסון ,רובין שואו ונייל לונדון.

סה'כ הוציאה הלהקה 3 אלבומים ,האחרון שבהם WHERE YOU ARE NOW ? , יצא בשנת 2002 , ובסה'כ הוציאה 25 סינגלים.

למה דווקא להקה זו היום ?? בגלל שירה "WHEN YOU ARE A KING"  ( שלמה ארצי עשה לשיר גרסה ישראלית בשם "בשבילה אתה תמיד ,מלך העולם") שהיה להיט באמצע שנות השבעים.

אז למה דויד  היום ??

התשובה היא מלכים , ותנועת ME TOO

אז היום 29/2 לפני 16 שנה ,שנת 2004 זכה סירטו הנפלא של הבמאי פיטר ג'קסון "שר הטבעות-שיבת מלך"..בטקס האוסקר ה-76 בלא פחות מ-11 פרסי אוסקר ובכך השתווה לסרט בן חור משנת 76 ולסרט טיטאניק של ג'ימס קמרון משנת 97.הסרט סוגר מעגל ומחזיר למלוכה את אראגורן שימלוך בארץ התיכונה…

והשבוע נערכו כנסי בחירות בכל הארץ..ישראל הרוצה מלך חדש או אולי בשיבתו של המלך הישן , צועדת בעיניים פקוחות לקראת קטסטרופה חברתית, ובחירות שלישיות , והעם שואג "ביבי מלך ישראל…גנץ מלך ישראל "..וחשבתי לעצמי כי לפי המקרא הנסיון שלנו עם מלכים לא היה כזו הצלחה. זוכרים מה קרה אחרי רחבעם…? ..המלך שבא אחרי שלמה ??…ממלכת ישראל נקרעת..והחורבן מגיע.

 

ומה ל  ME TOO ??…

.השבוע הורשע "מלך" אחר….בארה'ב  הרשיע בית המשפט האמריקאי את המפיק העל של הוליווד הרווי ווינשטיין בשני מקרי פגיעה מינית ,והמלך של הוליווד יבלה כנראה שנים רבות ממה שנותר לו ..בכלא…אותו איש שתחילת חקירתו הביאה להקמתה של תנועת ME TOO……

ומה יותר ME TOO -נשים שאינם מוכנות  להיכנע לתכתיבים הגבריים ? ונוטלות יוזמה ומשנות עולם , מאשר מעשיהם של נצבת -אימו של דויד ושפחתה…שורשי התנועה נטועים רחוק בהיסטוריה שלנו…וכפי הנראה הייתה להם לא מעט השפעה על העבר שלנו וכנראה גם על ההווה שלנו.

מלך אינו חדוות הכל…דרוש קודם כל בן אדם.

שבת נעימה ושקטה לכולם.

 

Parting in your hair, it's hardly ever there
Wash your face
Shabby in your dress, always look a mess
Don't you care?
Mummy's there to see you always look your best
Change your dirty vest

When you grow to be a king
Never do a thing
Four and twenty blackbirds sing along
Royal gifts they all will bring
When you are a king
Everywhere you go, people bowing low
Carriages to take you anywhere
Feet won't ever touch a thing
When you are a king

Tore your shirt again, fighting in the rain
With whats-his-name
Shoe-black on your face, you're really a disgrace
Mummy smiles and all the while
Because she loves you
She will worry so
And if you're good you know