עוד יום שגרתי בגן העדן

הערב ירד על רחבת המצעדים .בעוד שעה קלה , חשב לעצמו יריעו החצוצרות ,המוני אדם ,נשים וטף יריעו .זיקוקים יועפו אל על ,ושורות החיילים תצעדנה בסך. הם יחלפו אלו על פני אלה ,יצדיעו לימין , יפנו שמאלה , שורות שורות בסדר מופתי…כפי שאימן אותם שנים רבות.

הוא לגם מכוס הגוגל -מוגל שהכין לעצמו כבכל טקס מדי שנה בשנה…כיחכך מעט בגרונו ואז החל שואג .." לימין שור"…."לשמאל שור"…"נושאי הדגלים…קדימה צעד"…" שמאל ימין .. סמו..ימי..סמו..ימי..שמאל ימין שמאל..מחלקה עמוד"…

אני בסהכ נשמע לא רע..חשב לעצמו , גם בגילי המתקדם ,אני עדיין יכול לשאוג בקולי קולות וזה נשמע לא רע. מעניין מה הייתי עושה לולא שיכנע אותי המדריך המחלקתי לפני כ-35 שנה לעסוק בניהול המצעדים השנתיים ….יאללא עוד רגע מתחילים.

הוא נעמד אל מול הרמקול ,קהל גדול כבר גדש את הטריבונות…קול החצוצרות נשמע מראש ההר…הוא סילסל את שפמו ..פתח את פיו ושאג " מחלקות הדגלים קדימה צעד….."…אך שום חייל לא זז ,כולם עמדו במקום ולא זזו מילימטר…נבוך מעט…הוא שאג שנית " מחלקות הדגלים קדימה צעעעד.."….אך שוב לא אירע דבר ,הם נעמדו כאילו קפאם השד….זיעה קרה ניגרה ממצחו חרוש הקמטים…הוא הפנה מבטו לאחור והבחין בנשיא המדינה ששלח בו מבט מצמית….אתה מפוטר הוא הצליח לקרוא מבין שפתיו..כך לפחות זה נראה היה לו…הוא הסב פניו חזרה ושאג בשלישית " קדימה צעעעעדדדד"….הוא חש חבטה עזה במצחו ופקח את עיניו…ומצא עצמו למרגלות המיטה…זיעה קרה כיסתה את מצחו החבול…"תודה לאל..זה רק חלום"…הוא ניגב את המצח…ושב לישון.

הפטריוטים עם נתניהו או עם אדלשטיין? - חדשות בארץ - ערוץ 7 חדשות ...

שבת שניה של חודש יולי , בסה'כ חייבים להודות שהקייץ די בסדר איתנו , החום לא נוראי ,וניתן לראות הרחק באופק את הסתיו ( טוב נו לא ממש..אבל בשביל האופטימיות)…ופינתנו נוסעת השבוע מזרחה..אל המעצמה העולה אל סין הרחוקה.

בחלקה המזרחי של סין ,בסמוך לעיר שיאן ,בירת מחוז שאאנשי .שם לא רחוק מהמאוזוליאום של צ'ין שה-חואנג, קיסרה הראשון של סין…חפר לו ביום בהיר בשנת 1974 איכר מקומי את אדמתו…ולפתע בתוך האדמה נתגלה לו ראשו של לוחם סיני…אל דאגה הראש עשוי היה חימר….הדבר עורר את סקרנותו והוא החל חופר מסביב..ומייד נתגלו עוד ועוד חלקים מאותו לוחם ,נשקו ושיריונו..וכמו כן חלקי לוחמים נוספים…האיכר מיהר להזמין את הרשויות ומה שנתגלה במערה שנחפרה היה לפלא השמיני של העולם…. הרשויות הביאו למקום לא פחות מ 70 אלף פועלים סינים ,אשר עמלו במשך 36 שנה , וחלקם ממשיכים עד היום לחפור ולחשוף.

אם מישהו חשב שעל הנתינים לשרת את הקיסר ירום הודו עד רק עד יום מותו ….טעה ,מערת חיילי הטרקוטה – שהוגדרה כאתר מורשת אונסק"ו – היא מערה תת קרקעית המכילה לא פחות מ-7,000 פסלי חימר של חיילים בגודל מלא של אדם, שנועדו על פי ההבנה לשרת את קיסרה הראשון של סין דווקא.. בחיים שלאחר המוות.

צבא הטרקוטה: הפלא השמיני של העולם | הרדיו הבינלאומי של סין (CRI)

בחלוף השנים, מאז נחשפה המערה, גילו חוקרים כי את המערה הקים צ'ינג שו חואן די, קיסרה הראשון של שיאן, מתוך הכוונה לזכות בחיי נצח. הקיסר, אשר החל לשלוט בשיאן בשנת 246 לפני הספירה כשהיה רק בן 13-(קצת אחרי הבר מצווה) , נחשב על פי חוקרים אחדים לנאור ורב תבונה. על פי תומכיו הוא פיתח את הממלכה וקיבע כתב ושפה אחידים ,שאיחדו את השבטים השונים בעזרת שפה משותפת וכך חיבר בינהם. אך יש אחרים המספרים כי הוא היה שליט רודן ושנוא במיוחד בעיר.

זוכרים את יורש העצר פרדיננד משבוע שעבר ,אז לא רק את חייו ניסו מתנקשים לקצר אלה גם את אלו של צ'ינג שו חואן ,וכך לאחר מספר ניסיונות התנקשות בו, פיתח הקיסר פחדים מפני המוות ורצה להבטיח כי גם לאחר שימות יהיו לצידו מספיק חיילים שיגנו עליו מפני מתנגדיו. הרצון לזכות בחיי נצח הוביל את הקיסר לבנות לעצמו במשך 11 שנה עיר שלמה מתחת לפני האדמה, בתוכה חפר מערה, ובה אלפי פסלים של חיילים ומשרתים, אשר ישמשו אותו לאחר מותו.

טיולי רכבות מיוחדים - מסע אחר

הצבא האדיר שליווה אותו בחייו בגן העדן נפרש על פני שטח גדול מאוד של ארבעה מגרשי כדורגל , ומכיל שורות שורות סדורות של חיילים במערך צבאי מושלם . קשתים ,לוחמי חרב , כרכרות ועגלות לחימה , כלי נשק מגוונים ושיריון קשקשים מהודר לכולם.

אך איך אפשר צבא ללא להקה צבאית , ואזרחים עובדי צ"הל..וכך מלבד החיילים, העשיר הקיסר את עולמו שלאחר המוות גם באזרחים מן השורה העובדים במקצועות חופשיים, כגון: רקדנים, זמרים, אקרובטים ועוד – ואף בכרכרות של סוסים..והכל מחימר. ואם זה לא מספיק, עבודתו של הקיסר על יצירותיו הייתה כל כך קפדנית ומדוקדקת, כך שלא ניתן למצוא שני פסלים זהים בכל האוסף המרשים . לכל פסל יש מראה המאפיין רק אותו, הכולל הבעת פנים שונה, תסרוקת שונה ופריטים מצוירים אחרים אשר מבדלים פסל אחד ממשנהו…למסיבה הזאת לא תגענה שתיים עם אותה שמלה.

צבא הטרקוטה: הפלא השמיני של העולם | הרדיו הבינלאומי של סין (CRI)

הקיסר כנראה חשש מאוד מאי הנוחות הכרוכה מהיותו מת ,ולכן פרט לצבא האדיר שהכין לקראת חלקם השני של חייו הוא אף הכין ארמון ענק בו.. יחיה לאחר מותו , ולא מעט דברי ערך שייקלו על תחושת המוות הדי מעצבנת שנמשכת כנראה זמן רב לאחר תום החיים…..

הבחור בנה לעצמו עיר שלמה בה יתגורר בתקופה שלאחר המוות, אך האתר היחיד שנחשף הוא אתר הצבא שהוא בנה לעצמו, בו בחר לאחסן את חייליו. כקילומטר וחצי משם קיים היכל תת קרקעי נוסף, המשמש על פי האגדות כמקום הקבורה שלו. חוקרים טוענים כי מערה זו שנותרה מכוסה לחלוטין, היא החלק בעיר התת-קרקעית בו ניצב ארמונו של הקיסר והיקפה מוערך בכ-6 ק"מ. צילומי רנטגן שנעשו במקום חושפים שלל של פאר והדר: קישוטי זהב, כסף ויהלומים, תקרה שעשויה מפנינים ונהרות כספית הזורמים מסביב לארמון…אז לבלפור 14 יש עוד הרבה להתאמץ על מנת להגיע אל המנוחה והנחלה.

והמועמד לפלא השמיני של העולם לוקח אותנו במוסיקה אל הזמר ,המתופף , שחקן מפיק והיוצר הנפלא..ואחד הגדולים מכולם…פיל קולינס.

 

Top '80s Songs of Superstar Solo Artist Phil Collins

קולינס נולד בצ'יזוויק שבמערב לונדון בינואר 1951. הוא קיבל את מערכת התופים הראשונה שלו בחג המולד כשהיה בן 5. מאוחר יותר, דוד שלו הביא לו מערכת תופים חלופית, הוא התחיל לנגן באופן קבוע, וכישורי הנגינה שלו השתפרו. כשקולינס גדל הוריו קנו לו מערכות תופים נוספות. הוא התאמן לצד הטלוויזיה והרדיו, ומעולם לא למד לקרוא ולכתוב תווים, במקום זאת, הוא השתמש בשיטה שפיתח בעצמו.

קולינס חיפש כל הזדמנות להופיע. האימונים המקצועיים שלו החלו בגיל 14 כשנכנס ל"בית ספר לאומנויות הבמה על שם ברברה ספיק". הוא החל קריירה כשחקן ודוגמן, וזכה בתפקיד הראשי במחזמר "אוליבר!". הוא הופיע בסרטם של הביטלס, "לילה של יום מפרך", כאחד ממאות בני נוער הצורחים בהופעה של הלהקה. למרות ששימש דמות משנית הוא קיבל תקריב. אמו, שהיא סוכנת שחקנים שכרה את הניצבים לקהל, ודאגה שבנה יקבל תקריב בסרט.

עבודתו המקצועית הראשונה כמתופף הייתה בלהקת "Flaming Youth", אשר הוציאה אלבום אחד ב-1969, שנקרא "Ark 2". לאחר שנה של סיבוב הופעות, נוצרה מתיחות בין חברי הלהקה וחוסר בהצלחה מסחרית, שהביאה להתפרקות הלהקה.

איך שגלגל מסתובב לו , ב-1970 ראה קולינס מודעה שהיה כתוב בה "דרוש מתופף רגיש למוזיקה אקוסטית, וגיטריסט אקוסטי". להקת ג'נסיס כתבה מודעה זו לאחר שאיבדה שלושה מתופפים לאחר שני אלבומים שהוציאה. האודישנים התרחשו בחצר בית הוריו של פיטר גבריאל ( שהיה סולן הלהקה-ובהמשך בעל קריירת סולו מפוארת ). המועמדים שבאו להבחן ניגנו שירים מתוך אלבומה השני של הלהקה, "Trespass‏" (1970). קולינס, שלא הכיר את שירי הלהקה לפני כן, הגיע מוקדם ופגש את בסיסט הלהקה מייק ראת'רפורד שהציע לו לשחות בברכת השחייה. בזמן ששהה בברכה, קולינס האזין לביצועיהם של מספר נבחנים ולאחר מספר ניגונים זכר את שירי הלהקה בעל פה.

קולינס עבר את האודישן, ושנה מאוחר יותר, יצא האלבום "Nursery Cryme‏" (1971). במשך חמש השנים הבאות, שימש כמתופף וזמר הרקע (לפעמים) בלהקה.

ג'נסיס | ג'נסיס, Invisible Touch

ב-1975, מיד לאחר סיבוב הופעות, עזב פיטר גבריאל את הלהקה כדי לפתח קריירת סולו. קולינס הפך לסולן לאחר חיפושים מתישים של תחליף לגבריאל (בהם שר קולות רקע עם מעל לארבע מאות זמרים שנכשלו באודישנים לתפקיד). כדי לאפשר לקולינס לתפקד כסולן בהופעות חיות, הלהקה גייסה בהתראה קצרה את מתופף "יס " , "וקינג קרימזון" לשעבר, ביל ברופורד כדי לנגן בהופעותיהם אך לאחר זמן קצר הוחלף במתופף צ'סטר תומפסון שמנגן בהופעותיהם עד היום.

בשנת 1980 השתתף קולינס בהקלטת אלבומו השלישי של פיטר גבריאל. בזמן העבודה על האלבום, הכיר קולינס את המפיק המוזיקלי יו פאדג'הם, אשר עתיד להפיק עמו את רוב אלבומיו. כמו כן, באלבום זה פיתח קולינס טכניקת הקלטה מיוחדת לתופים ("Gated reverb", הטכניקה נותנת צליל דומיננטי וחזק יותר לתופים.) אשר עתידה לאפיין סגנונו המוזיקלי כאשר יתחיל את קריירת הסולו שלו.

במקביל לפעילותו בלהקת ג'נסיס, בשנות השמונים קולינס פיתח קריירת סולו מצליחה, הוציא שורה של אלבומים שהפכו לרבי-מכר, ועזב את ג'נסיס בשנת 1996 כדי להתמקד בקריירת הסולו שלו. בשנת 1981 יצא אלבום הסולו הראשון של קולינס, "Face Value".האלבום כלל את הסינגל "In The Air Tonight", אשר הצליח במצעדים, הושמע רבות ברדיו והפך לאחד מלהיטיו המוכרים ביותר.

ב-1982 יצא אלבומו השני של קולינס, "!Hello, I Must Be Going". האלבום כלל את הלהיט "I Don't Care Anymore" ואת גרסת הכיסוי לשיר "You Can't Hurry Love" של להקת הסופרימס, אשר הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי.

Phil Collins - You Can't Hurry Love (1982, Vinyl) | Discogs

בשנת 84 במקביל למשחקו בסדרה "מיאמי וויס" ,התבקש קולינס לכתוב שיר נושא לסרט הדרמה "כנגד כל הסיכויים" . קולינס נזכר בשיר לא גמור שכתב עבור אלבומו הראשון ("Face Value") אשר התאים מאוד לעלילת הסרט ושמו "?How Can You Just Sit There". קולינס השלים את השיר שלבסוף נקרא "Against All Odds" כשם הסרט. השיר הפך ללהיט ענק , היה מועמד לפרס האוסקר, הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי ונחשב לאחד השירים הכי מזוהים עם קולינס עד היום.

(לחדי הזכרון באותה שנה היה לו להיט ענק נוסף ביחד עם פיליפ ביילי "EASY LOVER")

יש עוד רבות מה לאמר על האיש הנפלא הזה אך קצרה היריעה…רק נציין כי פיל קולינס הוא אחד מתוך שלושה אמנים שמכרו מעל למאה מיליון אלבומים בקריירת הסולו שלהם ובמסגרת להקה (150 מיליון אלבומי סולו ו-150 מיליון נוספים במסגרת ג'נסיס). שני האמנים האחרים הם פול מקרטני ומייקל ג'קסון.

אז כיצד הדברים מתחברים ??

היום ה-11/7 , לפני 46 שנה נתגלו אותם חיילי הטרקוטה המפורסמים ,אשר לדעת רבים יכולים לאכלס את הפלא השמיני בתבל ,אותם חיילים שהיו אמורים ללוות את הקיסר ב"חייו" בגן העדן…ואולי הם הצליחו ..לכו תדעו…ואם הקיסר היה יכול לשמוע לעצות..אז לפיל קולינס ישנו שיר נפלא שמציע דרכים אחרות להגיע לגן העדן..אולי קצת עזרה למי שחלש וזקוק לעזרה ,בלי לחלוף על פניו של הזקוק לעזרה ולהמשיך את חיינו..אולי כך נזכה לעוד יום בגן העדן…והיום גם מלאו איקס שנים לאחת מחבורתינו האהובה על כולם , שללא ספק עושה מעל ומעבר לכל דימיון על מנת לעזור ולסייע לסביבה בה אנו חיים..והיא משתדלת להפוך את החיים פה למטה אצלינו …לגן עדן…..אז מזל טוב לך…ושבת נע.י..מה לכולם..

She calls out to the man on the street
"Sir, can you help me?
It's cold and I've nowhere to sleep
Is there somewhere you can tell me?"

He walks on, doesn't look back
He pretends he can't hear her
Starts to whistle as he crosses the street
Seems embarrassed to be there

Oh, think twice, 'cause it's another day for you and me in paradise
Oh, think twice, 'cause it's another day for you
You and me in paradise

"יום אחד המלחמה האירופית הגדולה תבוא מתוך איזו שטות ארורה כלשהי בבלקנים" (אוטו פון ביסמרק, 1898)

על דלת הכניסה העשוייה עץ אלון ישן ניכרו כבר פגעי הזמן , סדקים וחריצים נמשכו לאורכה ולרוחבה . גם צירי המתכת החלודים הרעישו וחרקו עת דחף אותה בעדינות בידיו הרזות . הדלת נפתחה והוא הזדרז לחמוק פנימה, ומיהר לסגור אותה מאחוריו.

צעדיו על השטיח הסרבי העבה שנפרש על הרצפה כמעט ולא נשמעו , ואור העששית שהאיר את המסדרון האפלולי באור נגוהות ,שלח צלליות משונות על קירות הבית בזמן שחלף את המסדרון וניגש אל דלת נוספת היורדת אל מרתף הבית. בטרם נקש על לוח העץ ,עוד הספיק להבחין באותיות CR החרוטות ממש בקטן על פינת המשקוף השמאלי.

לאחר שנכנס פנימה סגר את הדלת מאחוריו והחל יורד במדרגות המרתף. לאחר שנתרגלו עיניו לאור המועט ששרר בגרם המדרגות ,הצליח להבחין באור הנפלט מהחדר למטה. הוא קרב אליו ,ולאחר דקה יכל לזהות את שאר החברים ,כולם כבר היו שם. " סליחה על האיחור" פלט , " הייתי חייב לוודא שלא עוקבים אחרי …נאלצתי לעשות סיבוב בעוד שני רחובות על מנת לוודא ששליחיו של פרנץ ירדו לי מהגב".." זה אצלך ?" שאל אותו הבחור הנמוך עם הזקן העבה. " כן" הוא ענה ושלח את ידו אל פנים מעילו , ממנו הוציא חבילת בד ישן אותה הניח על השולחן. הבחור הרזה עם השפם הקטן שעמד כל העת בצד, עשה צעד קדימה וניגש אל השולחן הוא הסיר את הבד, ובאור המנורה הבהיק לו אקדח שחור…..הנוכחים הביעו מורת רוח …" תחי סרביה " קרא השמן…." מאוחדת …מאוחדת …מאוחדת" ענו כולם……….שתי קומות מעל …ברחוב הסמוך פסעו להם זוגות אוהבים , ידיהם שלובות , ילדים מצחקים חצו את הכביש במרדף אחרי בלון…והשמש עמדה לשקוע על אירופה כולה.

Fight For Freedom, Join The Revolution, Stop The Violence, Say ...

שבת אחרונה של חודש יוני , חלפה לה שנה מאז שבנו ארצה מאייזרביג'אן המופלאה ,אל ארצנו הקטנה והחמה . השמים יכולים לחכות הייתה קומדיה של וורן ביטי בשנת 1978 , וכרגע נראה שאנחנו תקועים פה בדיסטופיה כדי להישאר ,ופינתנו נוסעת לה השבוע הפעם אל העיר סרייבו של שנת 1914 שלהי המאה העשרים.

לפעמים נדמה כי להיסטוריה ישנו הומור שחור משלה , ולסטודנטים קטנים ורזים יש משהו נגד מנהיגים…יגאל עמיר…גברילו פרינציפ……בואו נתחיל.

עניין של פרינציפ

גברילו פרינציפ (‏ 25 ביולי 1894 – 28 באפריל 1918) נולד בכפר אובליאי , הסמוך לעיירה בוסנקו גראכובו שבבוסניה (באותה התקופה – בשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית). אביו עבד כדוור. להוריו פיטר ומריה היו תשעה ילדים, חמישה בנים וארבע בנות. שישה מהם מתו בגיל צעיר. בריאותו של פרינציפ הייתה לקויה עוד מילדותו והוא כמעט הצטרף אל השישה . הוריו האביונים לא יכלו לכלכל את בנם ולהאכילו, ולכן שלחו אותו לגור עם אחיו הגדול שחי בסרייבו ,וכך שרד.

בפברואר 1912 השתתף פרינציפ בהפגנה נגד שלטונות סרייבו, וסולק מבית ספרו. לאחר סילוקו הוא עובר לבלגרד. הוא מנסה להתקבל לגימנסיה של בלגרד, אך לא עובר את בחינת הקבלה.

ב-אותה שנה ההכנות למלחמת הבלקן הראשונה בסרביה היו בעיצומן. פרינציפ ביקש להצטרף ל"קומיטה" – כוחות גרילה סרביים תחת פיקודו של הגנרל וויסלב טנקוסיץ' שלחם במקדוניה נגד העות'מאנים, והיה חבר בכיר באגודה הסודית "איחוד או מוות" . פרינציפ לא התקבל ל"קומיטה" בגלל ממדי גופו הקטנים. לאחר הדחייה הוא נסע לדרום סרביה על מנת להיפגש עם גנרל טנקוסיץ'. טנקוסיץ' דחה את פרינציפ משום שהיה "קטן מדי וחלש מדי".

לאחר הדחייה הכפולה, פרינציפ, שביקש לכפר על ממדי גופו הקטנים ועל הזלזול שאליו נחשף, הצטרף לתנועת "בוסניה הצעירה". קבוצה זו הורכבה מקרואטים, סרבים, בוסנים ומוסלמים שביקשו להביא לעצמאותם של העמים הסלאבים הדרומיים מידי אוסטריה-הונגריה.

קצת רקע תקופתי , אנו מצויים בתחילתה של המאה ה-20 . העולם מתחלק בגדול לשני גושים האימפריה העותמאנית , והאימפריה האוסטרו הונגרית ( ארה'ב עדיין לא הייתה בתמונה כמעצמה ).

בתוך המצב בו השליטה היא של שני אימפריות המאורגנות עם מערכת בריתות עם מדינות קטנות, מתחילה אי יציבות קטנה בקשר שבין האימפריה האוסטרו הונגרית למדינת סרביה.

סרביה הייתה מדינה חופשית מאז קונגרס ברלין (1878), וקיימה ברית פאן-סלאבית עם האימפריה הרוסית, איתה חלקה מאפיינים של מוצא, דת ותרבות. באותו הסכם קיבלה אוסטרו-הונגריה את השליטה על הטריטוריה של בוסניה, לגביה היו ללאומנים סרבים תביעות טריטוריאליות.

יורש העצר האוסטרו הונגרי, פרנץ פרדיננד הצטייר בעיני הסרבים כמי שתומך באיחודם של השטחים הסלאביים כמלכות שלישית (אוסטרית-הונגרית-סלאבית) תחת האימפריה האוסטרו-הונגרית. אף שבמציאות השקפתו הייתה, יותר סובלנית וטענה כי צעדים כאלה צריכים להינקט תוך התחשבות ברצונותיהם של המיעוטים האתניים בשטחים אלה. כלומר איחוד כן אבל מוסכם.

אירופה חלוקת גבולות שנת 1900

אולם רצונות של מנהיגים זה דבר אחד , ותפיסות של האנשים את אותן רצונות זה דבר אחר , וכך אנו מגיעים ל-28 ביוני ,יום נעים בשנת 1914 ,לאור הזמנה שקיבל , מגיע יורש העצר האוסטרו הונגרי פרנץ פרדיננד לבוסניה כדי להשתתף בתרגילים צבאיים מטעם הקיסר פרנץ יוזף.

הצג את תמונת המקור

במהלך ביקורו בסרייבו עם אשתו, תכננו חבורת קושרים בשם היד השחורה , להתנקש בחייו.

החבורה שאם להתנסח בעדינות לא היתה בבחינת "טובי בחורינו " ארבה לשיירת יורש העצר במספר מקומות . ראשון המתנקשים שראה את השיירה היה מחמדבשיץ', אשר עמד ליד סניף בנק חמוש ברימון יד אותו היה אמור לזרוק על יורש העצר. אולם מחמדבשיץ פחד ,ולא עשה כלום והשיירה חלפה אותו…הייתה כמובן תוכנית B…צ'וברילוביץ' בן ה-17 (צעיר הקושרים) נעמד בסמוך חמוש באקדח וברימון. אך גם הוא, ברגע האחרון חשש ולא פעל ..הו הו ,אבל אז הייתה גם תוכנית C…. בעברו השני של הרחוב, ליד הנהר מיליאצקה, המתין צ'ברינוביץ' אשר היה חמוש ברימון.

וכך ממש כמו בסרט של מל ברוקס.. בשעה 10:10..צ'ברינוביץ' שהיה החלטי יותר מחבריו. כאשר עברה השיירה על פניו, הוא מיהר להשליך את הרימון לכיוון מכוניתו של פרנץ פרדיננד. נהג המכונית, לאופולד לויקה , הבחין בחפץ המושלך לכיוונו ובלם מייד. על פי חלק מהגרסאות, הרימון ניתר ממכסה המכונית המקופל, בעוד שעל פי גרסאות אחרות הוא נחת בתוך המכונית לצדה של סופיה אולם הושלך החוצה בידי פרנץ פרדיננד. כך או כך, הוא התגלגל אל מתחת למכונית הבאה בשיירה…

צברינוביץ המתוסכל מאי הצלחתו מיהר לבלוע כמוסת מיאניד ולקפוץ לנהר…והשיירה המשיכה בדרכה…

תמונה יכולה לכלול: ‏אדם אחד‏

וכך לאחר כישלון 3 הנסיונות עברה מכוניתו של פרנץ פרדיננד, שזכתה לאבטחה דלה בלבד, מול גברילו פרינציפ, דווקא זה המתוסכל שלא התקבל לארגון בוסניה הצעירה ..ודווקא הוא, שבמקרה נכח במקום..בסופו של דבר עשה את המעשה. האמת היא שפרינציפ , שבגלל הרעש של ההמונים לא שמע את הפיצוץ ולא ידע על שינוי המסלול .הוא בכלל פנה אל בית הקפה "מוריץ שילר" ליד הגשר הלטיני על מנת לקנות לעצמו ארוחה. לא ברור אם ויתר על תוכנית ההתנקשות, או הניח שהארכידוכס נהרג מן הפצצה. לויקה-הנהג לא ידע על השינוי במסלול, ולכן המשיך לנסוע לכיוון המוזיאון במקום לכיוון בית החולים. פוטיורק הבחין בכך רק כאשר לויקה פנה ימינה ברחוב פרנץ יוזף, והוא נעמד במכונית והעמיד אותו על טעותו. הנהג עצר את המכונית. באותו רגע סיים פרינציפ את הקנייה, ולהפתעתו הבחין במכוניתו של יורש העצר… עומדת ממש מולו. פרינציפ התקרב אל הדופן הימנית של הרכב והוציא אקדח FN חצי-אוטומטי בקוטר 7.65 וירה שני כדורים…יורש העצר ואשתו נפגעו קשה ולאחר מכן נפטרו….לרגע ירד שקט מסביב…אבל אז , בגלל רגשות נקמה ומערכת בריתות מורכבת ,נעורה אירופה למלחמה הגדולה…( כך קראו לה לפני שהגיעה השנייה )..מלחמת העולם הראשונה עמדה לצאת אל הדרך. ..מליוני אנשים עוד ישלמו בחייהם על איוולת של אידיוט צעיר ..וחבורה מחתרתית שבכלל חשבו על סרביה בלבד…ומלחמת עולם לא הייתה בתוכניות שלהם.

ומאחת הסיבות שהציתו את מלחמת העולם הראשונה אנו ממשיכים במוסיקה אל הזמר הנפלא…סטיבן דמיטרי ג'ורג'יו…כיום הוא נקרא..יוסוף אל איסלאם…אבל כולם מכירים אותו בשמו…קט סטיבנס.

קט סטיבנס | קט סטיבנס, Wild World

סטיבנס נולד בשכונת מרילבון בלונדון שבממלכה המאוחדת למשפחה נוצרית-קתולית. הבן השלישי לאב יווני-קפריסאי ולאם שוודית. הוריו עבדו במסעדה בקרבת כיכר פיקדילי. הם התגרשו כשהיה בן שמונה, אבל המשיכו לעבוד ביחד במסעדה.

ידידנו התעניין במוזיקה ובציור מגיל צעיר, ולמד לבד לנגן בפסנתר. בגיל 15 אביו קנה לו גיטרה והוא ניגן בה שירים של הביטלס ולאחר מכן שירים שכתב בעצמו. לאחר שובו ללונדון הוא איבד עניין בלימודים והתרכז רק במוזיקה ובאמנות. הוא נרשם לקורס מאיירים, ומאוחר יותר צייר חלק מעטיפות האלבומים שלו.

בשנת 1965 הוא הקליט מספר שירי דמו, ביניהם "The First Cut Is the Deepest" וחתם על חוזה בחברת תקליטים. הוא החל להופיע במועדונים ובבתי קפה, ובחר את שם הבמה "קט סטיבנס" שנשמע לו קליט. שיריו מאלבומו הראשון "Matthew and Son" הפכו מיד ללהיטים בבריטניה, ביניהם "I Love My Dog" ושיר הנושא. כמו כן כתב מספר להיטים לאמנים אחרים, ביניהם הלהיט "Here Comes My Baby" של הטרמלוס.

בגיל 19 סטיבנס חלה בשחפת והתאשפז במצב קשה בבית חולים במערב סאסקס. הטיפול ארך מספר חודשים, ולאחריו נדרש לשנה של החלמה. בעקבות חוויה זו כתב את השיר Trouble. במהלך תקופה זו סטיבנס החל לחפש אחר משמעות החיים, ולמד מדיטציה, יוגה ומטאפיזיקה. הוא החל לקרוא על דתות אחרות, והפך לצמחוני. בתקופה זו כתב חלק גדול משיריו.

ב-1970, לאחר החלמתו ממחלת השחפת, החליט סטיבנס לשנות את הסגנון המוזיקלי התזמורתי שאפיין את שני אלבומיו הראשונים. השירים של סטיבנס בשנים 1970–1973 הביאו אותו לשיאים חדשים של פופולריות, לא רק בבריטניה אלא גם בארצות הברית ובמדינות רבות בעולם. בהמלצת המפיק הוא החל לעבוד עם הגיטריסט אלון דייוויס, שפריטתו על הגיטרה הפכה לסמל ההיכר של רבים משיריו החדשים.

יוסף איסלאם/קט סטיבנס במופע נצחון והתרמה לשמעון פרס - חדשות רוטר

ב-1978 השלים סטיבנס את תהליך ההתאסלמות שלו ושינה את שמו ליוסוף אסלאם. הוא הפסיק להקליט שירים חדשים ומיעט להופיע. הופעתו האחרונה בתקופה זו הייתה בקונצרט צדקה ב-22 בנובמבר 1979 באצטדיון ומבלי, למען קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים. לאחר מכן הפסיק להקליט שירי פופ ולהופיע עד 1990.

מאחר וקט כבר הופיע בפינתנו בעבר לא נאריך אודותיו, ורק נציין כי באפריל השנה מלאו 50 שנה לצאת אלבומו השלישי Mona Bone Jakon‏(1970)…ופרט מעניין מתוכו ..

קט סטיבנס / יוסוף איסלאם לרגל 50 שנה למונה בון ג'ייקון (GettyImages)

הנערה בתמונה. ..היא….פטי דארבנוויל היא ההתגלמות החיה של הביטוי "פרצוף מוכר". נערה אמריקנית יפה שנולדה וגדלה בדאונטאון מנהטן, התגלתה על ידי אנדי וורהול שלא הצליח להפסיק לצלם אותה, ובעזרתו הפכה לדוגמנית בינלאומית מצליחה וכבשה לבבות רבים בהוליווד .

עפ'י כתבה מאת עמית סלונים מאתר וואלה שהתפרסמה באפריל השנה , היא הייתה רק בת 16 כשהגיעה לראשונה ללונדון, היא הוזמנה למסיבה בביתו של הברון בראון באחוזתו הכפרית בברום היל שבפאתי לונדון. במסיבה היא הופתעה למצוא כמה מכוכבי המוזיקה הגדולים של התקופה. בין השאר היו שם גינגר בייקר ,אריק קלפטון ,סטיב ווינוודרינגו סטאר מהביטלס. היא הייתה מסוחררת מהעובדה שהיא ביחד במסיבה עם ענקי המוסיקה של אותה עת , אלו שעד לא מזמן תלתה פוסטרים שלהם על קירות חדרה. שם גם פגשה בחור צעיר ויפה תואר שלא כל כך הכירה ועימו היה לה האומץ לשוחח..קראו לו סטיב..בהמשך הבינה כי הוא מפורסם מאוד בעיקר באנגליה..וניצתה לה אהבה.

עפ'י המופיעה בכתבה את להיטו Lady D'Arbanville כתב קט בשל פרידתו ממנה ,הריחוק ממנה נתפס בעיניו כמותה… פטי ..היא ליידי דארבנוויל מהשיר המפורסם..

אז למה ההתנקשות של פרינציפ ,ולמה קט סטיבנס דווקא השבוע ??

בתחילת השבוע מלאו 106 שנים להתנקשות של פרינציפ הצעיר ביורש העצר , מהלך של צעיר מורד ששינה את העולם בו אנו חיים ,והוביל למלחמה עקובה מדם שפשטה באירופה כולה וגבתה מחיר לא נתפס של  16.5 מליון הרוגים במשך קצת יותר מארבע שנים….סביר להניח כי לא לזאת התכוון,… והשנה מלאו 50 שנה לתקליטו השלישי של קט סטיבנס , ובו מופיע השיר WILD WORLD שכתב לפטי דארבנוויל ..ולבסוף השבוע סיימו הילדים את שנת הלימודים ויצאו לדרכם מי לחופש ומי לצבא.

Hebrew News - ניו ג'רזי: סוכל איום לאירוע ירי בטקס סיום תיכון

והילדים מלאים ברעיונות על חופש שלום ושלווה ,מהם מגיעות המהפיכות והחדשנות ,הרצון לשפר ולתקן עולם ..ובצדק…ולפעמים גם מתגלגלים הדברים לידי אסונות..מי יתן ויהיו זהירים ואחראים ,וכמו בשירו של קט מאותו אלבום WILD WORLD , נאחל להם שימצאו חברים לחיים אהבה, ידע ,ותרבות….ולא מלחמות ..כי העולם כמו בשיר ,לא תמיד הגיוני..ולעיתים פראי ומסוכן…ולעיתים הם הולכים איתו ..פרינציפ….שבת שקטה ונעימה לכולם .

Now that I've lost everything to you
You say you wanna start something new
And it's breaking my heart you're leaving
Baby, I'm grieving
But if you want to leave, take good care
Hope you have a lot of nice things to wear
But then a lot of nice things turn bad out there

Ooh baby baby, it's a wild world
It's hard to get by just upon a smile
Ooh baby baby, it's a wild world
I'll always remember you like a child, girl

You know I've seen a lot of what the world can do
And it's breaking my heart in two
Because I never want to see you sad girl
Don't be a bad girl
But if you want to leave, take good care
Hope you make a lot of nice friends out there
But just remember there's a lot of bad and beware
Beware

"התרבות היא מה שנשאר אחרי ששכחנו את כל מה שלמדנו." (סלמה לאגרלאף)

השמש כבר שקעה לה . רחובותיה של עיר הפכו כהים ,למעט עיגולי אור צהובים של פנסי רחוב ישנים. הילדים סיימו לשחק ,ונכנסו לבתיהם . עוד רגע ירחצו גופם מאירועי היום , יאכלו את ארוחת הערב ויפליגו אל היום החדש בספינת השינה על גלי החלום.

בתי הקפה הקטנים לאורכו של הרחוב בואכה בניין התיאטרון היבהבו עצמם לדעת , מזה זמן רב שלא ביקרו בהם המונים , ראשוני האנשים שהגיחו ממאורות בתיהם בצילו של עידן אפל ,החלו גולשים במורד הרחוב ,וממלאים אט אט את שולחנותיהם הערוכים של המסעדות ובתי הקפה.

צלילים נעימים החלו למלא את הרחוב . צחוק אנשים ,וקולות שיחה כמו הפיחו חיים בעיר המנומנת. מאחד הבארים בקע קולו של סקסופון המנגן מוזיקת בלוז , ולפי הבהוב הצלליות בחלון הבאר נראה היה כי מעטים אף קמו לרקוד..

הוא פסע נינוחות לאורך הרחוב , בתיק האפור התלוי על כתפו היו מילות התסריט והטקסטים אותם היה אמור ללמוד ," ההצגה " , כך אמרו לו , "אפשר שתעלה כבר בשבוע הבא"..הוא לא כל כך האמין כשאמרו , אך מראה הרחוב המתעורר לחיים עורר אצלו תקווה….ועת דרכו רגליו על מדרגות התיאטרון נזכר במה שלימדו המורה בבית הספר למשחק …" ישנם בחיינו דברים שבעזרתם ניתן לחיות…וישנם כאלה שבעבורם שווה לחיות"…הוא חייך לעצמו בתקווה ושלף מהתיק את התסריט וכלי האיפור..

Undergrad Underground - The Playground Theater

שבת נעימה של חודש יוני…171 ימים חלפו מתחילתה של שנה זו ,ועדיין בתי הספר ומשרד החינוך עודם מתלבטים אם תמה לה שנת הלימודים אם לאו ,ופינתנו תיגע ולו נגיעה קלה בשאלה מהם (והאם ישנם בכלל ) גבולות לתרבות..

"התרבות היא זיכרונה של אומה, מצפונה המשותף, המשכיותה ההיסטורית והצורה שבה היא חושבת וחיה." הסופר מילן קונדרה

היום לפני 115 שנים נולדה לה בניו אורלינס שבארה'ב ילדה קטנה וחביבה לזוג ממשפחת הלמן מהגר יהודי גרמני ואם ממשפחה מיוחסת דרומית, הם החליטו לקרוא לביתם ליליאן.

בהיותה בת חמש, עקרה עם הוריה לניו יורק, אולם במשך השנים הבאות נהגו לבלות מחצית כל שנה באכסניה בלואיזיאנה שנוהלה על ידי בני משפחתה. עם התבגרה נרשמה ללימודים באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת ניו יורק, אך לא השלימה אותם לכדי תואר אקדמי.

Lillian-Hellman-1939.jpg

בגיל 25 החלה הלמן את הקריירה הספרותית שלה בפרסום סיפורים קצרים פרי עטה במגזינים שונים, וכתיבת ביקורת ספרותית בעיתון "ניו-יורק הרלד טריביון". מאוחר יותר, עבדה כקוראת תסריטים…

"לעולם לא נוכל להיות מדינה תרבותית כל עוד אנו מוציאים פחות כסף על ספרים מאשר על גומי לעיסה." ( אלברט הובארד)

אז יש לנו בחורה צעירה ,חובבת תיאטרון וספרות וגם קולנוע נשמע אחלה רק בעייה קטנה..הזמן והמקום..

המדובר הוא במחצית הראשונה של המאה הקודמת בארה'ב שם מתפתח המושג מקארתיזם.

מקארתיזם (באנגלית: McCarthyism) הוא "האשמת אנשים ללא סיבה או על סמך עדויות מפוקפקות בהשתייכות לקבוצות שנדחו וגונו על ידי החברה".

ההאשמה גורמת לתיוגו של המואשם, יחד עם משפחתו וחוג ידידיו, כחלק מאותה קבוצה שהוחרמה, ולפגיעה בו ובקרובים אליו – הרחקה ממקומות עבודה, ממעגלי השפעה, ופגיעה בזכויות האדם ובזכויות האזרח שלו, ובעיקר בזכויות הקשורות לחופש הביטוי. ההאשמות המובעות הן בעיקר האשמות של חוסר נאמנות, חתרנות או בגידה, והן מבוססות על שיטות חקירה בלתי הוגנות, שמועות, ראיות בלתי מספיקות ועדויות מפוקפקות. בדרך כלל האשמות אלו נועדו כדי להגביל או למנוע דעות פוליטיות שונות.

מקרתיזם: מה קורה כשאסור לחשוב אחרת?

מקור המונח הוא בתקופה הנקראת בארצות הברית "הבהלה האדומה השנייה", בין השנים 1950–1956. תקופה זו אופיינה בחשש העמוק שהיה בארצות הברית מפני עליית הקומוניזם ובמסע ציבורי נרחב שעורר פחד מפני השפעה קומוניסטית ומפני מרגלים סובייטיים. המונח "מקארתיזם" במקור נטבע כמונח ביקורתי המתייחס ספציפית לפעולותיו של הסנטור ג'וזף מקארתי, שהנהיג מסע אנטי-קומוניסטי נמרץ משנת 1948 ועד אמצע שנות החמישים ובמסגרתו נחשדו אנשים בתקשורת, בתעשיית הקולנוע, בממשל, בצבא ובעיסוקים אחרים, כבעלי נטיות קומוניסטיות.

מקרתיזם: מה קורה כשאסור לחשוב אחרת?

ארה'ב בדרך כלל נוהגת ללעוג לרוסיה על כך שהיא שולחת לסיביר את כל מי שדעותיו אינם עולות בקנה אחד עם דעת השלטון ,אולם במהלך תקופתו של מקארתי הואשמו אלפים מאזרחי ארצות הברית בחברות במפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית או באהדה כלפיה, והיו מטרה לחקירות נמרצות שנערכו על ידי גופים ממשלתיים או ועדות וסוכנויות אזרחיות.

מושאי החקירות היו בעיקר עובדי ממשלת ארצות הברית, אנשים שהיו קשורים לתעשיית הבידור, מורים ופעילים בארגוני עובדים. לחשדות ניתנה אמינות, אף על פי שהעדויות שעל פיהן הועלו אותם חשדות היו לעיתים קרובות לא חד-משמעיות ואף מפוקפקות, הוערכה רמת מסוכנותו של הנאשם בקשריו עם ארגונים קומוניסטיים וארגוני שמאל באופן מוגזם מאד. רבים מהמואשמים איבדו את מקום עבודתם והקריירה שלהם נהרסה; כמה אף נכלאו. רוב תקופות המאסר ניתנו בפסקי דין שבוטלו מאוחר יותר על ידי ערכאות גבוהות יותר; תקופות המאסר ניתנו על פי חוקים שבוטלו מאוחר יותר, לאחר שהוכרזו כמנוגדים לחוקת ארצות הברית.

"תרבות היא דמיון חופשי ויופי וגיוון וריבוי קולות ואומץ והתרסה וכנות וריגוש וביטוי שאיננו מתחנף ואיננו מתאים את עצמו למד פטריוטיות מזויף או למבחני התאמה שלטוניים." ( דינה זילבר)

כמו בכל מקום בהיסטוריה , הפחד הוא המאיץ הטוב ביותר לשכנע אנשים. כשם שהפחד ממה שאחרי המוות הוליד את הדת , וכשם שהחשש מארה'ב שלח מאות אלפי רוסים באשמת בגידה שלא הייתה לערבות השלג של סיביר , כשם שנשים הואשמו בכישוף בתקופות של מגיפות …כך גם בארה'ב עם הפחד מקומוניזם של אותן שנים.

ידידתנו המחזאית ליליאן הלמן שנודעה בדעות שמאליות ובאקטיביזם פוליטי , הוכנסה לרשימה השחורה של הוליווד – רשימה שמית של גברים ונשים מתעשיית הקולנוע האמריקאית (שמרכזה בהוליווד), שנכללו בה בשל נאמנותם המשוערת או המוכחת לרעיונות פוליטיים או אידאולוגיים בעלי זיקה לקומוניזם.

מהנכללים ברשימה נמנעה תעסוקה בתחומם ונמנע מהם פרסום ציבורי.

A Black Mark for America: The Hollywood Blacklist | Covalent Logic ...

בשנות החמישים הרשימה הורחבה לכלל תעשיית הבידור האמריקאית, וכללה תסריטאים, במאי קולנוע, שחקנים, מלחינים ומוזיקאים, כתבים ומגישי תוכניות, וכן עובדים נוספים בתעשיית הבידור שהואשמו שהם חברים במפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית או משתתפים בפעולותיה ובפרט בריגול לטובת ברית המועצות או הפצת תעמולה קומוניסטית.

על אף שהמשיכה להעלות מחזות בתיאטראות ברודוויי בשנות ה-50, החרם מצד תעשיית הקולנוע האמריקאית פגע בהלמן כלכלית באופן חד. הלמן זכתה לשבחים על הקרבת הקריירה בכך שסירבה להשיב על שאלות ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית. היא הכחישה שהייתה חברה במפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית.

בהמשך חייה הלמן פרסמה מחזות וספרים על חייה ,וזכתה לפרסים :פרס רובסון ,ופרס הספר הלאומי , ואף לתואר דר' לשם כבוד מאוניברסיטת ברנדיס.

אמינותה נפגעה כאשר עיתונאית בשם מרי מקארתי ( כמה סימלי השם ) מצאה אי דיוקים בסיפור חייה , הלמן תבעה אותה תביעת דיבה אך נפטרה טרם הסתיים המשפט.

בשנת 1961 ביים וילאם ויילר את הסרט " הלחישה הרועמת " על פי ספרה של הלמן .

כרזת הסרט הלחישה הרועמת (שעת הילדים)

בסרט שיחקו בין השאר שירלי מקלין , ואודרי הפבורן הנהדרות , וכן השחקן ג'יימס גארנר.

הסרט מבוסס על המחזה "שעת הילדים" של הלמן משנת 1934. שהייתה חלוצה בהעלותה את בעיות הלהט"ב על הבמה בזמן שקוד הייז ( הקוד שהיווה מעין צנזורה פנימית של האולפנים הגדולים הקוד קבע במפורש מה נחשב כמקובל מבחינה מוסרית בהפקת סרטי קולנוע בארצות הברית, ומה נחשב כבלתי מקובל ) ,התייחס רק לתעשיית הקולנוע.

ויליאם ויילר ביים את הגרסה הקולנועית הראשונה למחזה, לסרט בשם These Three בשנת 1936 עם תסריט "מכובס" של ליליאן הלמן שאיפשר את הפצת הסרט בתקופה שאסור היה להזכיר את המילה הומוסקסואליות בקולנוע אפילו ברמז.

"התרבות היא נפשה של הדמוקרטיה." ( ליונל ז'וספאן-רוה'מ צרפת 2001)

והנגיעה הקלה במגבלות התרבות לוקחת אותנו במוסיקה אל הזמרת הנהדרת ( מרגול האמריקאית ..)…טינה טרנר.

המיסוי המסורבל גורם לאמריקאים לוותר על אזרחות - כלכליסט

טינה טרנר היא זמרת בלוז-רוק ושחקנית אמריקאית. נולדה בשם אנה מיי בולוק (Anna Mae Bullock) ב-26 בנובמבר 1939בנאטבוש (Nutbush) שבטנסי , ארה'ב.

טינה החלה את דרכה המוזיקלית בשנת 1958 בעזרתו של המוזיקאי והמפיק אייק טרנר שהיה זה שהעניק לה את שם הבמה טינה, ולמעשה גם את שם משפחתה לאחר שנשא אותה לאישה בשנת 1962. תחילה שימשה טרנר כזמרת ליווי בהופעותיו עת הייתה בת 18, אך עד מהרה תפסה טרנר את קדמת הבמה לצידו של אייק ולהקתו. במהלך תקופה זו הביאה טינה שני ילדים לעולם: בשנת 1958 נולד לה בנה הראשון מסקסופוניסט בלהקת הליווי של אייק, ובשנת 1960 נולד בנה השני, היחיד המשותף לה ולאייק.

טינה טרנר:

השיר הראשון אותו הקליטה, "טיפש מאוהב" ("A Fool In Love"), הפך בין לילה ללהיט שהצליח להתברג בראש מצעדי הפזמונים ברחבי ארצות הברית. בעקבות ההצלחה הפתאומית, שינה אייק טרנר את שם להקתו לשם: "Ike and Tina Turner Revue". בשנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 זכו הצמד אייק וטינה טרנר להצלחה גדולה. הופעתה המרשימה והמקורית של טרנר על הבמה הפכה לסימן ההיכר שלה כזמרת-רקדנית, דבר שהשפיע רבות על אמנים אחרים.

אולם חייה האישיים היו ממש לא סיפור הצלחה ,באמצע שנות ה-70 ניצבה טרנר בפרשת דרכים אישית ומקצועית. בעקבות התמכרותו לסמים של בעלה ושותפה המוזיקלי אייק טרנר, חלה דעיכה במכירת האלבומים ובהזמנת הופעות, זאת למרות הצלחתה הגדולה של טינה בסרט טומי עם להקת The Who, בתפקיד מלכת האסיד. אייק נעשה אלים כלפי חברי הלהקה בכלל וכלפי טינה בפרט, דבר שהביא בסופו של דבר לבריחתה ממנו. רגע לפני הופעה בדאלאס ב-4 ביולי 1976, הכה אייק את טינה באופן אכזרי במיוחד, דבר שגרר את הימלטותה חסרת כל. במשך מספר שבועות הסתתרה טינה מפני בעלה, כשהיא לנה בבתי חברים ואוכלת מכל הבא ליד.

בשנת 1978 הגיע תהליך גירושיה מאייק לידי סיום. בספרה האוטוביוגרפי "אני, טינה" (1986), תיארה טרנר את חוויותיה לצידו של בעלה הנרקומן והאלים. ספר זה הפך ברבות השנים לסרט הקולנוע המצליח "מה זה בכלל קשור לאהבה" (1993), בכיכובה של אנג'לה באסט (שזכתה עבור הופעתה בפרס גלובוס הזהב); פסקול הסרט הוקלט בקולה של טרנר עצמה, וזכה להצלחה במכירות ובמצעדים.

בשנת 1986, שיחררה טרנר את אלבומה "שוברת כל כלל" שזכה אף הוא להצלחה אדירה. באותה שנה יצאה למסע הופעות עולמי בו בין היתר הגיעה לישראל והופיעה בפארק הירקון וכן שברה גם שיא שנכלל בספר השיאים של גינס, עת הייתה האדם שהופיע בפני הקהל הגדול ביותר בעולם, אירוע שהתרחש בריו דה ז'ניירו שבברזיל, שם הופיעה בפני קהל מעריצים של למעלה מ-182,000 איש. שנת 1986 סימנה את הפיכתה של טרנר לזמרת מוכרת ויציבה, לא רק מהבחינה המקצועית אלא אף מהבחינה האישית. בשנה זו, עזבה טרנר את ארצות הברית ועברה להתגורר באירופה, בה היא מתגוררת עד היום בשווייץ עם בן זוגה הגרמני, מנהל בחברת התקליטים EMI. בשנת 1989, ביצעה מחדש את "The Best", אשר לימים, הפך לאחד משיריה המצליחים ביותר.

טינה טרנר:

בנוסף לכך שיחקה טינה בסרטים בתפקידים קטנים ,(מקס הזועם , אחרון גיבורי הפעולה ,טומי ,ונתנה את קולה לסרט גולדנאיי בסדרת ג'ימס בונד ).

מאז שנת 2000 פרשה טרנר באופן חלקי מעולם המוזיקה, למעט הופעות אורח קצרות מעל במות שונות.

אז כיצד הדברים מתחברים ?

בארצנו הקטנה למודת הויכוחים ,המלחמות והמחלוקות עלתה בשנים האחרונות סוגיית " הנאמנות בתרבות" ..הצעה לחוק שכל אומן או גוף תרבותי יצטרכו להביע נאמנות למדינה שאחרת המדינה לא תתמוך בה. הדבר בעייתי בלשון המעטה,מאחר ותרבות מצונזרת ,מאבדת מהאוטנטיות שלה ,ומכפיפה עצמה לדעותיו של השלטון הקיים באותה עת ,על מנת לזכות בתקציב ,ואין זה משנה באם זה ימין או שמאל, או מרכז. וכאשר ישנו פחד ברקע ( קומוניזם , קפיטליזם , הרוסים הסורים או האירנים או אולי הצ'רקסים ) , קל מאוד לראות בכל דעה או עשייה אומנותית הסוטה במעט מדעת השלטון כמסוכנת או בוגדנית..והתרבות נעשית שופרו של שלטון ומאבדת את עצמה.

והיום ימלאו 115 שנה להולדתה של המחזאית/סופרת ליליאן הלמן ,שחיה אומנם בארץ האפשריות הבלתי מוגבלות , ואפילו בהוליווד הליברלית והמתקדמת ,היא הוכנסה לרשימה השחורה של התרבות רק בגלל החשש מהקומוניזם .ואם שם זה קורה שומא עלינו להיות קצת יותר סובלנים וקצת פחות יראים מפני כל "ההפחדות" המהלכות עלינו אימים. התרבות מוטב לה להיות עצמאית ובועטת מאשר עוד עמדת יח'ץ של המדינה.

התרבות איננה ואסור שתהיה רקדן פרטי של אף ממשל או שליט בעבור כסף…הפוך משם שירהשל טינה טרנר בשיר "רקדן פרטי" -PRIVET DANCER , שכתב לה מרק קנופלר -הסולן והגיטריסט המדהים של "הדייר סטרייט"..

שבת נעימה שקטה וחופשית מכל עול לכולם…שימו לב לקול המדהים.

Well the men come in these places
And the men are all the same
You don't look at their faces
And you don't ask their names
You don't think of them as human
You don't think of them at all
You keep your mind on the money
Keeping your eyes on the wall
I'm your private dancer
A dancer for money
I'll do what you want me to do
I'm your private dancer
A dancer for money
And any old music will do

טיפ של אלופים :"אתה מתחיל הכי מהר שאתה יכול , ולאט לאט מגביר מהירות" ( קרמבו -מבצע סבתא).

הקהל ביציעים נע בחוסר שקט . אם יורם ארבל היה משדר את האירוע ,ודאי היה אומר כי ניתן לחתוך את האוירה בסכין. מזג האויר היה אידאלי . הטמפ' עמדה על 23 מעלות ושמש נעימה שיחקה מחבואים עם קבוצת עננים סוררת . וכך הוארו רחובות העיר כבפנס חג המולד.

הרצים נעמדו על קו הזינוק , והמתינו לאות לקראת ההזנקה . אחדים עשו תרגילי מתיחה , שניים קפצו מעלה ומטה ,שלושה אחרים תרגילי נשימה ,ואילו רץ אחד , לא גבוה במיוחד ,לא ארוך רגליים כשאר הרצים ,ובהיר עור כלבנה , עצם את עיניו ונשם נשימות עמוקות וארוכות.

אל מול עיניו עלו מראות רחוקים מעיר הולדתו ,מימיו כנער עני . הוא זכר כיצד סנטו בו ילדי השכונה , כיצד לעגו למצבו הכלכלי ….זה עוד תחרות ריצה להקפת הרחוב מלמל לעצמו , " אחרי חנות הנעליים פניה חזקה ימינה , ואז ריצה מהירה לכיכר הפורחת בוורוד ומשם ספרינט לכיוון כיכר סיסו. הוא זכר כי עליו לשמר מעט כח לעלייה לפני הסיום….רעש הצופים באיצטדיון החזיר אותו למציאות …

"היכון" , נשמע המזניק , הם התקרבו לקו הזינוק ….שקט ירד על האיצטדיון של אנטוורפן ….הם נדרכו כקפיץ לפני שיגור…..טראחחח…יריית הזינוק שיגרה אותם אל המטרה….והוא שהחל לחוש את האויר על פניו חייך לעצמו…והאיץ את מהירותו…

ריצה וקורונה, המגפה ששינתה את עולם הכושר גרמה לי לחזור לאהוב לרוץ ...

שבת שנייה של חודש יוני ,עוד 201 יום לסופה של שנה זו ,השמש פה כדי להישאר ואנו שבנו דרומה מצפונה של המדינה כדי להעלות השבוע על נס את פועלו של אחד האתלטים הדגולים בכל הזמנים ,רבים לא מכירים אותו כלל וזה הזמן להציגו . תופים: טרררררר…גבירותי ורבותי קבלו בבקשה את הרץ… פאבו יוהנס נורמי.

רבים יתפלאו אבל נורמי לא נולד באפריקה ,וגם לא בג'מייקה…ידידנו נולד ב 13 ביוני 1897 בעיר טורקו שבדרום-מערב פינלנד.

הוא גדל בתנאי עוני קשים. מספרים שהחל לרוץ כבר מגיל 9, בסגנון של "תחרות סביב הרחוב" שעם הזמן הלך והתפתח לריצות של עד 10 קילומטר עם ילדי השכונה. אולם באופן חריג כבר בגיל 11 התחרה מול רצים וותיקים ומבוגרים ממנו , והגיע ל 5:02 דק' ל-1,500מ'.

צרותיו לא היו קלות ,בגיל 11 נפטר אחיו וכבן 12 כבר התייתם מאביו ויצא לעבוד . על מנת לסייע בפרנסת משפחתו הענייה נאלץ נורמי לעזוב את בית הספר ולהפסיק את "אימוניו". אחד הדברים שחישלו את גופו ורוחו הייתה עבודתו כשליח מאפייה. וככזה הוא נדרש לדחוף עגלה עמוסה בשקי קמח מן המאפייה בעליה הקשה אל תחנת הרכבת, הלוך-ושוב, וחוזר חלילה..

ידידנו בעל האופי הקשוח האמין ( ממש כמו רוקי בסרטו הראשון -שזכה אגב באוסקר) ,שחיי עמל , עבודה קשה ותלאות החיים נחוצים על מנת לפתח אופי של אלוף ריצה.

בגיל 15 הוא עולה שלב ,ומתחיל לבצע אימונים ממוקדים, ובגיל 17 הוא מצטרף לאגודת הריצה של העיר טורקו. הוא גם מתנסה לראשונה ובהצלחה בתחרויות מסודרות וקובע שיא פיני לנוער לריצת 3,000מ'.

באותן שנים מי שמהווה מקור השראה והערצה לידידנו , הוא אלוף ריצה פיני אחר בשם הנס קולמיינן. הנס שזכה לכינוי "הפיני המעופף"..היה אתלט בריצה למרחקים ארוכים. הוא היה אלוף אולימפי שזכה ב-5 מדליות, 4 מהן זהב ו-3 באולימפיאדה אחת. הנס היה מסמליה של האומה הפינית הצעירה בתחילת המאה העשרים ,ומושא הערצתו של ידידנו נורמי.

פאבו נורמי והפינים המעופפים | מועדון ארוחת הבוקר

ספורטאי מצטיין כיום מקבל אפשרות להתאמן בזמן שירותו הצבאי וכך גם ידידנו. הזדמנות שלו להתאמן ולמצות את כישרונו מגיעה בשנת 1919 עת התגייס. נורמי היה אז אלוף מקומי לריצות שדה ובעל התוצאה החמישית בטיבה בפינלנד לריצת 5,000מ'. זו היה מרשים ומבטיח דיו כדי לזכות באמון ובגיבוי של מפקדו. נורמי הפך לתקוה הגדולה של היחידה שאיפשרה לו להתאמן.

הבחור הנחוש ערך את אימוניו בצורה שהיום וודאי תיראה מוזרה. הוא בנה לעצמו תוכנית אימונים עפ'י הגישה של "קשה באימונים קל בקרב"..הוא נהג להתאמן בכל מזג אויר החל מימי שמש חמים ועד לטמפ' של מינוס 30 . נהג להתאמן בהליכה ,ריצה , ספרינטים קצרים וארוכים ,טיפוס בעליות קשות , לעיתים עם משקל רב על גופו ..ועוד כאלה רעיונות..הוא היה בין האתלטים הראשונים שערך את אימוניו עם …לא תאמינו…שעון.

כיום זה אולי נראה ברור שכל רץ ,או הלך ,או מתעמל ,אשר יוצאים לאימון ,נושאים על ידם שעון המודד את זמן האימון על מנת לשפר או לחילופין להאט ,אולם בשנותייה הראשונות של המאה ה-20 סטופר ,שעון יד ,או כל כלי מדידה לא היה בנמצא למעט בתחרויות.

לא פלא אם כן כי בצבא סבל מבעיות משמעת ואף נחשד ברמאות כשסיים מסע רגלי ארוך תוך נשיאת משקל כבד, זמן רב לפני כל החיילים האחרים;……. למעשה הוא רץ את כל הדרך במקום ללכת….והגיע הרבה לפני כולם…ומפקדיו חשבו כי רימה…יכולותיו יוצאות הדופן גרמו לשיבוצו בסגל האולימפי לאולימפיאדת אנטוורפן 1920 של פינלנד.

וכך ידינו נורמי מגיע לאולימפיאדת אנטוורפן שנת 1920 עם התוצאות הטובות ביותר במבחנים הפנימיים של פינלנד. את מרוצו הראשון באולימפיאדה , 5,000 מטרים, סיים במקום השני, לאחר שבחוסר ניסיונו פרץ מהר מדי , ואיבד את ההובלה לקראת הסיום. לאחר מכן שעה לעצת קולמיינן וקצב עצמו טוב יותר במרוץ ה-10,000, אותו סיים הפעם ראשון לפני הרץ צרפתי שהקדימו ב-5,000. החייל הצעיר שב לפינלנד עם ארבע מדליות וקיבל קיצור פז'מ לדרגת רב-טוראי לאחר המשחקים.

אז אולי דפנה דקל שרה ש"זה רק ספורט" אבל כמו בכל מקום גם בספורט יש פוליטיקה..וכך אנו מגיעים לאולימפידאת פריז 1924 . המארגנים השוודים מהתאחדות האטלתיקה של תחרויות הריצה ,לא סימפטו בלשון המעטה את השליטה הפינית בריצות הארוכות ..ויצרו מכשול..הם קבעו את ריצות הגמר של 1500 מ' ו 5000 מ'…בהפרש של 55 דקות בלבד….אך לא בחור כנורמי ירים ידיים…ידידנו התאים את אימוניו למגבלה וכך יצר לעצמו אימונים מקבילים עם מנוחה של 55 ד' בניהם..ממש כפי שאמור להיות בתחרות ..תאמינו או לא …כבר במהלך האימונים בתנאים הללו ניפץ הבחור את שיאי העולם..וכך הוא מגיע מוכן לאולימפיאדת פריז 1924…

פאבו נורמי והפינים המעופפים | מועדון ארוחת הבוקר

ריצת השדה שנערכה בחום כבד הותירה 24 מ-39 משתתפים מחוסרי הכרה !!!!… אולם נורמי עמד בתנאים הקשים והוסיף שתי מדליות זהב למאזנו. למחרת זכה בזהב חמישי בריצה הקבוצתית ל-3,000 מטרים……אך בכך לא תמו חוויותיו מפריז…פרנסי המשלחת הפינים מנעו ממנו זהב שישי, כאשר לא אפשרו לו להשתתף במרוץ ה-10,000, אם בגלל שחששו לבריאותו לאחר המאמץ המצטבר, או שהעדיפו שישאיר מדליה אחת לאתלטים הפינים האחרים, ואכן ידידו וילה ריטולה הפיני זכה במדליית הזהב בריצה זו. במחאה יצא נורמי לבדו לריצה בפריז, לא זו הרשמית של המשחקים -אלה ריצה עצמאית…… וסיים אותה בזמן טוב משיא העולם.

הישגיו יוצאי הדופן ,הפכו אותו לסלב , הוא הסתובב בעולם ונפגש עם דמויות שונות ומנהיגי עולם. אך בכך לא תמו הישגיו באמסטרדם 1928 הוא מגיע בפעם ה-3 לאולימפידאה , אולם מעט שחוק יותר …ומלקט "רק" 3 מדליות ( 1 זהב ,2 כסף)..

בשנים שלאחר אמסטרדם הציב לעצמו מטרה, כמו קולמיינן לפניו, להשלים את המעבר למרחקים הארוכים ביותר. הוא קבע שיאים במרחקים כגון 20 קילומטרים, בדרכו ליעד הסופי: סיום הקריירה בזכייה במרתון האולימפי של 1932. כשקבע שיא-עולם לא רשמי במבחנים הפינים, נראה היה שכהרגלו תזמן הפיני העיקש את הכנותיו באופן מושלם, אולם אז שוב הגיע הפוליטיקה ,ולפתע צצו ההאשמות במקצוענות. השוודים התלוננו שהפיני 'מקצוען' ומקבל כסף עבור עיסוקו, וכאמור אולימפיאדה אינה אמורה לכלול ספורטאים מקצוענים. למעשה, נורמי קיבל דמי נסיעה שהיו לדעת השוודים גבוהים מדי. וכך ברוב דרמטי של 13 נגד 12, החליטה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, בראשה עמד זיגפריד אדסטרום, לפסול את השתתפותו של נורמי במשחקים האולימפיים של 1932. עצומה של כל רצי המרתון בכפר האולימפי לא עזרה וההחלטה נותרה בעינה. כך נגנז חלום המרתון וירדו לטמיון שנות האימונים שהקדיש למענו. כתוצאה מההחלטה חלה אפילו התדרדרות של ממש ביחסים בין שתי המדינות הסקנדינביות…ככה זה שאין מלחמות על שטחים…מחפשים על מה לריב.

לאחר פרישתו עסק נורמי בעניינים הקשורים לריצה רק לעיתים רחוקות. הוא אימן את רצי המשלחת הפינית לאולימפיאדת ברלין (1936) שנערכה בגרמניה הנאצית ועזר להם לזכות ב-7 מדליות. ב-1952, כשארחה פינלנד את המשחקים האולימפיים בבירתה הלסינקי, הוחלט לכבד את נורמי וקולמיינן יחדיו בהדלקת הלפיד האולימפי בטקס הפתיחה .

לאחר פרישתו מהספורט פנה לעסקי המניות והנדל'ן ובהם עשה חייל והצליח מאוד . הוא נהג לשלם לעובדיו מעל השכר המקובל ,אך בתמורה דרש מהם מסירות והשקעה..ממש כמו בספורט.

פאבו נורמי הוא אחד מארבעה אתלטים בתחום הריצה שזכו ב-9 מדליות זהב אולימפיות, והיחיד שזכה ב-12 מדליות כלשהן. כמו כן קבע כ-28 שיאי עולם !!!! בקנה מידה זה רבים רואים בו את האתלט האולימפי הטוב ביותר אי פעם.

בזקנתו סבל נורמי מבריאות לקויה והקים קרן למימון מחקר רפואי בתחום מחלות הלב שמהן סבל. פאבו נורמי הלך לעולמו ב-1973 ונערכה לו בהלסינקי הלוויה ממלכתית. לאחר כן נטמן בחלקה המשפחתית בבית העלמין בטורקו.

פינלד ראתה בו דוגמא ומופת והוא הונצח על שטר של 20 פרנקים פינים .

ונורמי לוקח אותנו במוסיקה אל הזמר האמריקאי שכיום כבר בן 70 ןממשיך לשיר ולבעוט בקצב …אל ליונל ריצ'י.

Lionel Richie Greatest Hits | Best Of Lionel Richie Full Album ...

ריצ'י נולד ב-20 ביוני 1949 בפרבר של טסקיגי, אלבאמה.

הוא התחיל את דרכו כמוזיקאי בלהקת הסול הנהדרת "הקומודורז" בסוף שנות השישים בה היה הסולן ונגן הסקסופון.

בשנות השבעים הקומדורז הופכת לאחת מלהקות ה-R&B ומוזיקת הנשמה המצליחות ביותר. ליונל ריצ'י היה אחראי ללהיטים הגדולים של הלהקה "Easy" ו-"Three Times a Lady". הצלחתו של ריצ'י בהלחנת שירים עבור מוזיקאים אחרים היוותה אחת הסיבות העיקריות לפירוקה של להקת הקומודורז.

בשנת 1982 פתח ריצ'י בקריירת סולו עם אלבום בכורה אשר הגיע למקום ראשון במצעדי הפזמונים בארצות הברית.

שני אלבומים נוספים אשר הוציא בהמשך: "Can Not Slow Down" (עם הלהיט Hello) ו-"Dancing On The Ceiling"' חיזקו את הסטטוס שלו ככוכב-על. נקודה שיא בקריירה שלו הייתה הופעה חיה עם השיר All Night Long באולימפיאדת לוס אנג'לס בשנת 1984. בשנת 1985 כתב יחד עם מייקל ג'קסון וקווינסי ג'ונס את שיר הצדקה המצליח We Are the World. בשנת 1986 זכה ריצ'י בפרס אוסקר ובפרס גלובוס הזהב על שירו "Say You, Say Me" אשר בוצע בסרט "לילות לבנים". לאחר האלבום "Dancing On The Ceiling" ריצ'י נטל הפסקה ארוכה, בין היתר, בשל מחלה במיתרי הקול, וב-1991 התפרקו נישואיו והוא התגרש.

בשנת 2000 עשה ריצ'י קאמבק עם אלבום חדש בשם "Renaissance" ולהיט חדש "Angel" אשר זכו להצלחה בעיקר באירופה. למרות הירידה המשמעותית במכירות התקליטים שלו, ריצ'י עדיין זוכה להצלחה רבה יחסית בהופעותיו החיות. אלבומו האחרון "Coming Home" יצא בספטמבר 2006.

לאורך השנים מכר ריצ'י מעל 100 מיליון אלבומים כאשר 22 שירים שביצע הגיעו למצעד ה"טופ 10" האמריקאי, כולל 13 שירים בתקופת השיא שלו, בין השנים 1981 ל-1987.

אז למה ליונל ריצי ולמה נורמי דווקא היום ??

אז היום הוא יום הולדתו ה-123 של אחד הרצים הגדולים בכל הזמנים ..הרץ האולימפי פאבו נורמי הפיני ,ולידידנו ליונל ריצ'י , אחד מרגעי השיא היה הופעתו באולימפיאדה ( עם שיר) , וכן יש לו שיר נהדר בשם "רצים עם הלילה" (RUNNING WITH THE NIGHT)..נורמי אומנם רץ יום ולילה אבל השיר נפלא לסגור איתו את פינתנו ה-219..

אז שבת שקטה ונעימה לכולם..לכו , תקפצו ,תרוצו ..תעשו יוגה או פילאטיס או כל ספורט אחר …ותהנו גם מהמוסיקה….לפני שהקסם יעלם כמו שאומר ריצ'י.

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן, נרות לילה דעכו , הידידות, האהבה ,הנעורים שבאו פתע אל סופם…

בבית הספר ללוחמי ח'יר אף אחד לא סיפר לו מעולם איך זה יהיה להפליג .מאז ומתמיד אהב את מגע הקרקע מתחת לסוליית הנעלים . הקרקע , גם אם הייתה זרועה אבנים וסלעים , תמיד היוותה עבורו בסיס יציב לגופו החסון. אך כעת בעודו נעמד בשארית כוחותיו ,בסמוך לדופן המתכת של הנחתת עליה הוצבו הוא וחבריו למחלקה ה-21,תהה אולי טעה שלא נפרד לשלום מג'ייני. נתזי מי ים מלוחים הרטיבו את פניו ,בגדיו ואת תיק הנשק שנשא על גבו. הוא אימץ את עיניו המצועפות בכדי להיטיב לראות ,אך בכל פעם מחדש שב והוטח כמו שאר חבריו על דפנות המתכת המיטלטלות בגלי החוף .המפקדים קראו לו חוף אומהאה …אומההא שמומהאה..חשב לעצמו רק שנינחת כבר בחוף ונראה לגרמנים האלה מה זה…

מבעד לקולות חבריו המקיאים את שאריות ארוחת אמש מסביבו הוא עוד הצליח לשמוע את הסמל צווח ," היכונו לירידה".."היכונו לירידה"…חריקה מתכתית צורמת , ושטף גלי הים העידו כי הרמפה הקדמית נפתחה . הוא עוד הספיק לראות את יפי הגלים המלחכים את החול הזהוב ,בטרם נישמע צרור יריות ופגיעות כדורים מסביבו . הוא וחבריו זינקו אל המים הקרים לכיוון רצועת החוף ..חלקם טבע עוד בטרם הניחו רגלם על חופה של צרפת, אחרים קצת אחרי והיתר….היתר הביאו את המפנה שהעולם כל כך יחל לו מזה ארבע שנים..

שבת ראשונה של חודש מאי ,מזג האויר מתייצב ,והקיץ הישראלי מביט בנו מכל פינה ,עם המון כוונות ליחס חם לתקופה הקרובה. ופינתנו מציינת מלאת 76 שנה למבצע הצבאי המורכב והגדול ביותר שנעשה אי פעם בעידן המודרני…מבצע אוברלורד…מבצע הפלישה של צבאות בנות הברית לחופה הדרום מערבי של צרפת -חוף נורמנדי…ואשר זכה לכינוי THE D DAY.

D-Day landings in colour - BBC News

ב-6 ביוני 1944,לאחר כמעט חמש שנות לחימה קשים ,ושלל הצלחות של צבא גרמניה בכל רחבי אירופה,וצפון אפריקה, ולאחר שנים של תכנון והכנות מדוקדקות, נוחתים כוחות בעלות הברית בחופים הצפוניים של חצי האי נורמנדי, במטרה לשחרר את צרפת וארצות השפלה, ולפלוש לגרמניה מכיוון מערב.

למבצע הנחיתה קדם מבצע הטעיה והונאה,מדהים מתוחכם ועצום ממדים (מבצע פורטיטיוד), שנועד להטעות את הפיקוד הגרמני ביחס לאזור בו תתבצע פלישת בעלות הברית, ולשכנע אותו שהנחיתה בנורמנדי איננה הפלישה האמיתית, אלא מבצע הטעיה. מטרתו של מבצע ההטעיה היה לרתק כוחות גרמניים גדולים ככל האפשר, למשך כמה שיותר זמן, להגנה על אזורים בהם לא נועדה להתבצע הפלישה, ובכך להקל על הנחיתה בחופי נורמנדי, ולעכב ככל האפשר את הזרמת העתודות הגרמניות לאזור נורמנדי לאחר הפלישה.

ליבת מבצע ההטעיה כללה שלושה מרכיבים עיקריים:

  • הצלחת המודיעין הבריטי לפצח את צופן האניגמה הגרמני, שכונתה על ידי המודיעין הבריטי בשמות "אולטרה" או "מקורות סודיים ביותר" בעיקר באמצעות הגאון אלן טיורינג (אבי המחשב).

Geniální podivín Alan Turing: Porazil Enigmu, své tajemství ale ...

  • רשת של סוכנים גרמנים בבריטניה שנלכדו על ידי שירות הביון הנגדי הבריטי, ה-MI5, הופעלו שוב כסוכנים כפולים והזינו את המודיעין הצבאי הנאצי, האבווהר, במידע כוזב ,על כך כי הפלישה מתוכננת בצפון מערב צרפת סמוך לנורווגיה.
  • פעילות הונאה צבאית שהתבטאה בהקמת יחידות צבא מדומות בגזרות מרוחקות מיעד הנחיתה האמיתי,הנחתה מסיבית ע'י מצנחים של אלפי בובות חיילים הרחק מאיזור הנחיתה , ופעילות הסתרה והסוואה צבאית של הכוח המיועד לנחיתה בנורמנדי. כמו כן כדי לאלץ את הגרמנים להתמקד בנורווגיה, יצרו בעלות הברית בראשית 1944 ארמייה מזויפת, הארמייה הבריטית הרביעית, שהוצבה בסקוטלנד. בחודשים שקדמו לפלישה הוחלפו שדרים אלחוטיים בדרגת הצפנה נמוכה, שפוענחו ע'י הגרמנים, ויצרו אצלם את הרושם של ארמייה אמיתית.
  • המתקפה החלה למעשה בערב שלפני, בהפעלה של המחתרת הצרפתית לניתוק של כבלי טלגרף גרמניים ופיצוץ רכבות, מסילות רכבת וצירים, שדרכם היה חשש שהצבא הגרמני יזרים תגבורות. כוחות חיילים ראשוניים הוצנחו בלילה שלפני המתקפה בדאונים חרישיים ועשויי דיקט, כשהם משתלטים על גשרים לפני שהגרמנים יפוצצו אותם ויקשו על כיבוש כל צרפת מידיהם. במקביל הוצנחו צנחני דמה וחוטי אלומיניום לבלבול הרדארים.

וכך בבוקרו של ה-6 ביוני בעוד הגרמנים בטוחים כי מתי שהוא צפויה נחיתה של בנות הברית בצפון מתבצע מבצע אדיר ממדים בכל קנה מידה , בשעות הבוקר המוקדמות פתחו קרוב ל-1000 !!! …ספינות מלחמה בהפגזה ארטילרית של החופים,יחד עם פיקוד המפציצים של בריטניה וארצות הברית שיגרו 200,000 גיחות הפצצה באמצעות 11,000 כלי טיס, והטילו 195,000 טונות של פצצות על מסילות הברזל, צמתי תחבורה ותקשורת בצרפת, וכן על שדות תעופה גרמניים, מתקני ראדאר, בסיסי צבא, וסוללות תותחים ימיים. זמן קצר לאחר מכן בשעה 06:30 החלו לנחות עשרות אלפי חיילים וכלי רכב בחמשת חופי הנחיתה המתוכננים. קרוב ל-7000 כלי שייט מצבאות בנות הברית השונות נטלו חלק בצי האדיר.

עומק החדירה של כוחות בעלות הברית לאדמת צרפת ביום הפלישה היה קטן, ומרבית היעדים שהוקצו לכוחות הנוחתים ביום הפלישה הראשון לא הושגו, אך הושג היעד העיקרי: הבקעת החומה האטלנטית, וביסוס ראשי גשר על אדמת צרפת .

מספר הנוחתים ביום הראשון עמד על 156 אלף חיילי בנות הברית ,במחיר אבדות כואב וקשה של כ-10 אלפים הרוגים ונעדרים בגין הביצורים האימתניים שבנה צבא גרמניה על חופייה המערביים של צרפת.

Full moon at Normandy: Celestial sleuth corrects D-Day historical ...

עוד בשלביה המוקדמים של מלחמת העולם השנייה , היטלר הכיר בכך שגרמניה לא תוכל להתמודד עם מלחמה בחזית נוספת. בעקבות הפשיטה של כוחות קומנדו בריטיים בסן־נזר שבבריטני במרץ 1942, הוא הוציא את "הנחיית הפיהרר מספר 40" ב־23 במרץ, שציוותה על הקמת ביצורים (שנודעו בשם "החומה האטלנטית") לאורך חופי מערב אירופה על מנת לעצור כל ניסיון פלישה אנגלו־אמריקאי. הוא ציווה שההגנה תהיה כל כך מסודרת ושהיחידות תהיינה כל כך יעילות, שכל ניסיון פלישה יתנפץ לפני הנחיתה או מיד אחריה.

לאורך החוף נבנו ביצורים עזים עם חימוש כבד וקל , ולאורך קו המים הוטמנו מיכשולי מתכת כבדים אשר הקשו והאטו כל כוונה לנחיתה.

The Reception: The Germans on D-Day | The National WWII Museum ...

אולם גם ביצורים אלו לא עמדו במסה העצומה שהגיע הבוקר לפני 76 שנה לחופי נורמנדי.

את משימת הביצורים הטיל היטלר על אחד ממפקדיו הנערצים גנרל "רומל" . ההטעיה של בנות הברית הייתה כל כך מושלמת שאפילו רומל עצמו ,נסע ביום הפלישה ( כמה שעות לפני תחילתה) חזרה מזרחה אל משפחתו לחגוג יום הולדת לאישתו ..

הפלישה הייתה אירוע מכונן מבחינת היכולת של כל כך הרבה גופים וארגונים לשמור על סודיות ,לשתף פעולה ולתזמן בצורה מושלמת את פעולותיהם על מנת להביא להצלחתה. לאור מורכבותה מכל כך הרבה היבטים טכניים , בעיות לוגיסטיות , כח אדם עצום שצריך לשנע בחשאי ,להאכיל ולתספק ,יצירת קוי ציוד וחימוש ליחידות ,ערוצי תיקשורת מרובים והיכולת לנהל את כולם בזמן אמת. עד היום נלמדות בבתי הספר הצבאיים שיטות עבודה מאותה נחיתה מלפני 76 שנים.

פלישה זו הייתה למעשה תחילת של המפנה בלחימה במלחמת העולם השנייה , כעת נאלץ היטלר לנהל מלחמה בשלוש חזיתות רוסיה במזרח ,מרכז אירופה , וכעת גם החזית המערבית וזה כבר היה למעלה מיכולתו …הסוף הגיח מעבר לרכס.

The Longest Day - Movies on Google Play

ספרים רבים נכתבו על מבצע אוברלורד , הבולטים שבהם " הפלישה לנורמנדי 1944" , ו " היום הארוך ביותר" ( שהופק גפ בסרט ), ועוד עשרות ספרי מחקר ועיון . בקולנוע הופקו סרטים שונים בנושא ,אחד המפורסמים שבהם היה סרטו של סטיבן ספילברג מ-1998 " להציל את טוראי ראיין" . סרט עטור פרסים ( 5 אוסקרים ו-2 פרסי גלובוס הזהב). אחד המאפיינים של הסרט מעבר לצילום העריכה והסאונד הנפלאים שלו הוא המימד האוטנטי שלו. רבים מבוגרי הפלישה עצמה סיפרו לאחר צפייה בסרט כי הוא אכן ממחיש בצורה הכי קרובה לאמת את שארע ברגעי הנחיתה ( קטע של 4-5 דקות של פתיחת הסרט …ממש לא קל לצפייה אבל ריאליסטי להחריד).

Flicks in Five: Saving Private Ryan | Classical MPR

סיפור הסרט מבוסס על מקרהו האמיתי של סמל פרדריק נילנד מהדיוויזיה המוטסת ה-101, אשר בהתאם למדיניות ה"ניצולים יחידים" של משרד ההגנה האמריקני (שנקבעה בעקבות המקרה של חמשת האחים סאליבן שנהרגו יחד כששירתו על אותו כלי שייט שנפגע), אכן הוחזר מהחזית לארצות הברית.

The Best of OMD: Amazon.co.uk: Music

והנגיעה הקלה בפלישה לנורמנדי לוקחת אותנו בקצרה במוסיקה אל הלהקה האנגלית "תמרונים תזמורתיים בחשיכה " Orchestral Manoeuvres In The Dark , שהוקמה בשנת 78 בעיירה מוולס שבצפון מערב אנגליה , ע'י " אנדי מקלוסקי (שירה בס) ופול המפריז (קלידים, קולות) יחד עם מרתין קופר ( מגוון כלים) , וסטיוארט קרשאו(תופים). ההרכב עבר שינויים רבים במשך השנים, נסגרה ב96 והוקמה מחדש ב-2006 ופועלת עד ימינו אלה.

בסה'כ הוציאה הלהקה כ-11 אלבומי אולפן .

אז למה הפלישה דווקא היום ולמה תמרונים תזמורתיים בחשיכה ??

השבוע בזמן נסיעה שמעתי שיר מתקפותי הצעירה יותר…שיר קצבי ורקיד ,ממיטב שנות ה-80 ,לשיר קראו "אנולה גיי".

והיום כאמור מלאו 76 שנים לפלישה הצבאית ותרגיל ההונאה הגדולים בהיסטוריה , דבר שהביא באמצעות תימרוניי ענק בחשיכה של בנות הברית , בלילה שלפני יום הפלישה , למפנה המיוחל במלחמת העולם השנייה . ומה שנעל את המלחמה הזו סופית הייתה למעשה הטלת פצצת האטום על הירושימה..וזה מתקשר ללהקה שלנו " תימרונים תזמורתיים בחשיכה " שלהיטם הגדול ביותר הוא " אנולה גיי".

מי מאיתנו לא חרך את רחבת הריקודים בשנות ה-80 עם להיטם הנ'ל ( טוב נו גם חריכת רחבת ריקודים בדמיון נחשבת) , השיר הקיצבי אינו רומנטי כלל ואינו שיר שמחה כי אם שיר מחאה , שלושה מרכיבים בשיר מזכירים את הפצצה שהוטלה על ההירושימה .

שם השיר "אנולה גיי" הוא שמו של המטוס מסוג "בואינג בי-29" שהפיל פצצת אטום על הירושימה ביפן ב-6 באוגוסט 1945 (הטייס קולונל פול טיבטס קרא למטוס ע'ש אימו אנולה גיי טיבטס ) , השעה 0815 המוזכרת בשיר היא שעת הטלת הפצצה על העיר…והילד הקטן המוזכר בשיר הוא גם שמה של הפצצה (LITTLE BOYׂ).

Less than two percent of the Hiroshima bomb's uranium actually ...

הרכב הסינתפופ הבריטי בחר בשיר להביע מחאה נגד הפעולה הנוראה. המנגינה, הביטים האלקטרוניים, הקולות הגבוהים הפכו אותו אחד השירים היותר מושמעים של תקופתו וגם ללהיט פופ מהסוג הקלאסי. עיתון המוסיקה ה – NME הבריטי בחר בו לאחד מ-100 השירים הגדולים של שנות השמונים.

אז הנחיתה בנורמנדי הביאה למפנה במלחמה וה"ילד הקטן" שהוטל מ"אנולה גיי " סגר עליה את הגולל…

מקווה שלעולם לא נדע עוד כאלו מלחמות ,נבקר בצרפת לצרכי טיול, ובבתי הספר ילמדו על ילד קטן שבשעה 0815 צעד אל בית הספר ללמוד שירה ומדעים ושב לביתו בשלום.

שבת נעימה ושקטה לכולם.

Enola Gay, you should have stayed at home yesterday
We got your message on the radio, conditions normal and you're coming home
These games you play, they're gonna end in more than tears someday
Uh huh Enola Gay, it shouldn't ever have to end this way

It's 8:15, that's the time that it's always been
We got your message on the radio, conditions normal and you're coming home
Enola Gay, is mother proud of little boy today
Uh huh, this kiss you give, it's never ever gonna fade away

Enola Gay, you should have stayed at home yesterday
We got your message on the radio, conditions normal and you're coming home
These games you play, they're gonna end in more than tears someday
Uh huh Enola Gay, it shouldn't ever have to end this way
It's 8:15, that's the time that it's always been
Uh huh, this kiss you give, it's never ever gonna fade away

זה עושה לי טוב לראות מטוס ממריא מבעד לדמעה שקופה ( מאיר אריאל -טרמינל לומינלט)

מורדות הגבעה התלולה נדמו בעיניו כשטיח ירוק ועצום הפרוש אל האופק ,עד לקו המפגש שלו עם תכלת השמיים. ימי האביב הנעימים ,הוציאו פרפרים ומיני מעופפים ממרבצם בינות לשיחים וכעת ערכו  אלה שיעורי טיסה מפרח אחד למשנהו ,תוך ביצוע תרגילי ראווה אקרובטיים. 

הוא נהג להתבונן בהם, וניסה לחקות את תנועות כנפיהם .  תחילה נופף בידיו , כשהן ישרות ,לאחר מכן כאשר היו מוטות , פעם קדימה ובאחרת לאחור…זה לא עבד ..בכל פעם שזינק מראש הגבעה ,הוא פרש את ידיו בצורה שונה…ובכל פעם פגשו פניו  כמו גם שאר אבריו את …הקרקע.

 אני חייב להצליח ,חשב לעצמו ,כשטיפס את המטרים האחרונים של המורד .  אצבעותיו אחזו בשולי טרסת האבנים והוא הניף עצמו אל מעליה . כעת עמד זקוף , פניו אל הנוף הנשקף מטה. מבטו סקר  את האופק . הוא הבחין בשולי העמק בנקודות הלבנות על פני העשב . כבשים רחוקות ראו באחו , ובעלי כנף דאו מעל כמו הביטו בו , וידעו לפשר כוונותיו.

הוא נשא ידיו כלפי מעלה ובין זרועותיו לגופו נפרש בד מתוח בצורת טרפז, הפעם זה חייב להצליח חשב לעצמו . הוא קימר את גבו , כופף בירכיו ,בעומדו על קצה הטרסה ,עצם את עיניו ,,,אחת שתיים …שלוש…הוא זינק אל על מתח ידיו לצדדים וחש את משב הרוח המערבית הקרירה על פניו….אני עף חשב לעצמו ..אני ממש…עעעףףףף…אייי..איי טראחחח…דווקא הפעם זה לא כואב …הוא פקח את עיניו ומצא עצמו למרגלות המיטה בחדרו…שוב חלמתי חשב….מזל שאמא קנתה לו שטיח.

ביטוח נסיעות - האם מכסה מפני רעידת אדמה? – Wobi

שבת רביעית של חודש מאי ,עוד אחת נותרה ,השבוע החם בהיסטוריה של ישראל  מאז החלו המדידות נמצא מאחרינו ,הטמפ' שנסקו בשבוע האחרון מעל ל43 מעלות בכל רחבי הארץ ,החלו במגמת ירידה ,אולי כי נותרו רק 222 יום ( חמסה ,חמסה,חמסה) לסוף השנה הגרגוריאנית ופינתנו מעלה על נס את האיש אוטו ליליינטל…למי ששואל מיהו?? ..מייד נדע.

הטיסה בימינו נראית לנו כמעט מובנת מאליה, אולם במשך אלפי שנים ,עד להמצאת המטוס היא נחשבה ליכולת ששמורה רק לבעלי החיים ובני אדם רבים קיפחו את חייהם בניסיון להשיגה.

משחר ההיסטוריה צפה האדם בקנאה בבעלי הכנף החוצים את השמיים ,ואפילו במיתולוגיה היוונית מסופר על אב ובנו, הידועים יותר כדדלוס ואיקרוס, שברחו מגלותם באי כרתים על ידי כנפיים שבנו בעצמם  משעווה ומנוצות.

לצערם הרב עפ'י המסופר באגדה הטיסה לא נתארכה , והסתיימה במוות לאחר שהבן, חרף אזהרות אביו התקרב לשמש. שהמיסה את השעווה וידידנו נפלו ארצה, וקריירת הטיסה הסתיימה לאחר מעוף קצר.

מי היה איקרוס ואיך הוא הצליח לעוף? - אנציקלופדיית אאוריקה

במאות ה-15 עסק בזה המדען/חוקר ליאונרדו דה וינצי , כמו קודמיו ורבים אחריו ,כל המתעניינים בתעופה ניסו לחקות את תנועתם הגלית של כנפי בעלי הכנף .

החוקר והאמן מתקופת הרנסאנס לאונרדו דה וינצ'י, מי שנחשב עד ימינו אלו לאחד מגדולי הממציאים בכל הזמנים. על אף שמעולם לא ניסה בעצמו לעוף,  שרטט ותכנן מכונות טיסה רבות, ביניהן דגמי מטוסים ומסוקים שונים ומשונים. המסוק שתכנן היווה  כמעט 400 שנה מאוחר יותר , את הבסיס למסוקים הראשונים שהוטסו באוויר.

אתר חיל-האוויר : על כנפי החלום: סיפורו של ליאונרדו דה-וינצ'י

לקח זמן רב עד תחילת המאה ה-19 כאשר החוקר האנגלי מי שלימים יקבל את התואר אבי התעופה :ג'ורג קיילי  ימצא פריצת דרך...

קיילי גילה את נושא כח העילוי הניתן להשגה על משטח נייח (ללא צורך בתנועה גלית מעלה ומטה של הכנפיים כפי שעושה ציפור).בעקבות כך נעשו ניסויים רבים במטרה להשיג יכולת טיסה אך כמעט כולם לא צלחו עד שהגיע…בחור יהודי צעיר בשם אוטו ליילנטל.

אוטו ליליינטל – ויקיפדיה

אוטו ליליינטל ( 1848-1896 ) היה בן למשפחה יהודית מאנקלם שבצפון גרמניה הוא נחשב לראשון חלוצי התעופה העולמיים בתחום של .. דאייה.

בנערותו נהג לקרוא שוב ושוב את ספרו של טייס הבלונים הפורחים , הדוכס האיטלקי זאמבקארי, בו מוזכר הסיפור  על חסידה שעפה בשמיים ומזמינה ציפור שיר לשבת על
גבה ולטוס עמה.
הספר עורר בו השראה, והוא הרבה לצאת לשדות הסמוכים לביתו כדי לצפות בהתנהגות החסידות שהתמקמו בסמוך לביצות שהיו בסביבה.

אחרי סיום לימודיו באקדמיה למסחר בברלין, החל להתעניין בכלי טיס כבדים מהאוויר.

ליליינטל זיהה כי על הכנפיים להיות קמורות, בדומה לציפורים, זאת בניגוד לכנפיים בעלות משטח שטוח וישר (על מנת ליצור הפרשי לחץ המביאים לידי יצירת כח עילוי). מעתה הקדיש ליליינטל את חייו לטיסות דאייה לא ממונעות.

שטולן, ארץ ההאפל, ברנדנבורג, גרמניה

ידידנו ערך ניסויים רבים בכלי טיס בעלי כנפיים טופחות, אך לבסוף הגיע למסקנה כי הידע הקיים בעולם בתחום האווירונאוטיקה אינו מספיק, ולכן פנה לגלשונים ולדאונים כדי לעמוד טוב יותר על עקרונותיה.

בקיץ 1894 ,בעזרת פועלים, השלים ליליינטל את הקמתה של גבעה מלאכותית סמוך למקום מגוריו ,שהתנשאה לגובה 30 מטר מעל לאדמת המישור ב"גרוס ליכטרפלד" הסמוכה
לעיר ברלין.

הבחור תכנן ובנה גלשונים רבים, חד-כנפיים ודו-כנפיים,  ליליינטל דאה ממגדלים ומצוקים גבוהים באמצעות מערכת כנפיים שלבש ושהתבססה על חישובים שעשה בעצמו ואשר נודעו
בשם ”טבלאות העילוי של ליליינטל”. על ניסוייו הסתמכו רבים לחישובי עילוי. ”מלך הגולשים”,כפי שכונה, התפרסם ברחבי העולם, והאנשים ראו בו אקרובט אמיץ ,  שביצע למעלה מ-2,000 גלישות….ופורץ דרך.

ב-1889 פרסם ליליינטל ספר, "מעוף הציפור כבסיס לאמנות התעופה", וב-1894 חיבר מאמר חשוב על כלי טיס כבדים מהאוויר…לצערינו הרב ניסויים אינם הדבר הכי בטוח בעולם ובשנת 1896 כאשר היה ידינו בן 48 בסה'כ הוא נהרג בעת ניסוי דאייה שערך כאשר הופתע ממשב רוח פתאומי אשר הכה בדאון והוא נפל ונהרג. מעבר להישגו האישי ואומץ ליבו המדהים, אוטו ליליינטל ייזכר בתולדות התעופה גם כמהנדס מוכשר ובמיוחד כמי שפיתח את עקרונות ההיגוי שעליהם מתבססים המטוסים החגים באויר עד עד ימינו אלה.

ומה אם חלום התעופה שהתחיל בתחילת המאה העשרים בצפון קרולינה יסתיים ...

יש לציין שאפילו מותו קידם את נושא התעופה , …מי ששמעו על מותו של מלך הגולשים היו זוג אחים אמריקאים נטולי כל השכלה אקדמאית מדייטון אוהיו שבארה'ב…האחים אורויל ווילבור רייט…השמועה על מותו הגיע אליהם , והם החלו להתעניין בנושא התעופה, באיש ובספר טבלאות העילוי שכתב…שבעזרתו הפכו  את החלום לעוף למציאות..וכל השאר היסטוריה.

ברלין וגרמניה לא שכחו את אוטו ליליינטל…ובשנת 1948 פה אצלנו מוקמת מדינת ישראל ובברלין מוקם נמל התעופה הבינלאומי  הראשון בעיר ..נמל התעופה ברלין טֱגַל (Flughafen Berlin Tegel) שנקרא על שמו של חלוץ התעופה היהודי גרמני אוטו ליליינטל.

ובעיר הולדתו שבצפון גרמניה אנקלם הוקם מוזיאון אוטו ליינטל לתעופה.

ברלין - Wikiwand

ואוטו היה יכול לקחת אותנו באופן טבעי  במוסיקה אל להקת ברלין ( מקום בו ערך את ניסוייו) ששרה את שיר הנושא לאחד משוברי הקופות הגדולים בסרטי התעופה TOP GUN עם שירם : TAKE MY BREATH AWAY…אך זה כבר הופיע בפינתנו לפני מספר שבועות…או אולי אל להקת המוטורס האנגלית ( פליטי להקת ברווז דה לוקס ) שלהיטם AIRPORT חרך את מצעד הפיזמונים של שנת 1978…אולם גם הלה כבר הופיעה בפינתנו ..וכך אנו מגיעים אל הזמר והכותב האמריקאי הנהדר ג'ון דנוור.

Forever 60's | Forever 60's - אוסף

הזמר והיוצר גו'ן דנוור, שנולד בדצמבר 1943, תחת השם  הנרי ג'ון דויטשנדורף היה כותב שירים, מלחין וזמר אמריקאי פורה במיוחד, שפירסם למעלה מ-300 שירים שונים.

עיקר פעילותו היה בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. בשנים 1975 ל-1990 פירסם ידידנו יותר מ-20 אלבומים ומרביתם זכו באלבומי זהב או פלטינה.

יחודיות  המוזיקה של גו'ן דנבר היתה נעוצה בפשטות שלה, והוא היה מזוהה בעיקר עם  הגיטרה האקוסטית הגדולה איתה הוא הופיע. המוזיקה שלו  עסקה באהבה ,טבע, נוף ואקולוגיה – נושאים שהיו קרובים לליבו.  לפני כמעט   46 שנים , בשנת-1976 הוא מקים את אחד מאירגוני הסביבה שקראו כבר אז להגנה על כדור הארץ ומשאביו. הארגון המכונה Windstar פעיל עד היום.

במרבית שנות חייו התגורר דנוור בעיר אספן שבמדינת קולורדו בארה"ב וחלק גדול משיריו עוסק בנופים ההרריים של מדינה זו. ב-1974 הכריז עליו מושל המדינה כ-"משורר המדינה" וב-1997 הכריז בית המחוקקים של קולורדו על השיר "Rocky Mountain High" כאחד משירי המדינה.

 

John Denver Album Cover Photos - List of John Denver album covers ...

אחד משיריו המפורסמים ביותר של דנוור היה I'M LIVING ON A JET PLANE…כנשאל לימים לפשר השיר ענה כי הפרידות הרבות מאישתו  לצורךנסיעה  להופעות היו קשות עליו למרות חיבתו לטיסות.

גו'ן דנבר היה טייס נלהב והחזיק רישיון טייס למגוון רחב של מטוסים. ב-12 לאוקטובר 1997 הוא טס בסמוך לחופי קליפורניה במטוס שרכש חודשים ספורים קודם לכן. למרבה הצער בגלל תקלה טכנית וטעות אנוש של דנבר, המטוס צלל והתרסק באוקיינוס האטלנטי, כ-150 מטר מקו החוף.

 

My Tits Off Life: Leaving on a Jet Plane

אז איך הדברים מתחברים ?? שני אוהבי טיסה ושיר יפה.

מחר בדיוק ימלאו 172 שנה (23/5/1848)  להולדתו של אחד מאבות התעופה , אוטו ליליינטל  ,שבזכותו השמיים נעשו פתוחים עבור כולנו ..אז מזל טוב לך אוטו אי שם בשמיים ,ו אם אתה כבר שם ,מסור ד'ש חם ל ג'ון דנוור ,אשר לצערינו בדיוק כמוך נהרג בטיסה ואנו פה למטה נציין את יום הולדתך בשירו של ג'ון .."עוזב על מטוס סילון"…."לא יודע מתי אשוב.".

שבת נעימה לכולם …הקורונה לקראת סיום כך נראה ..ובקרוב נגיע רחוק.

All my bags are packed I'm ready to go
I'm standin' here outside your door
I hate to wake you up to say goodbye
But the dawn is breakin' it's early morn
The taxi's waitin' he's blowin' his horn
Already I'm so lonesome I could die

So kiss me and smile for me
Tell me that you'll wait for me
Hold me like you'll never let me go
Cause I'm leavin' on a jet plane
Don't know when I'll be back again
Oh babe, I hate to go

There's so many times I've let you down
So many times I've played around
I tell you now, they don't mean a thing
Every place I go, I'll think of you
Every song I sing, I'll sing for you
When I come back, I'll bring your wedding ring

למי ..למי תמיד למי יש יותר כבוד..

על מרצפות האבן החלקות הצטברו טיפות של מים , הלחות הגבוהה , ורסס של גלי הים המלוחים אשר התנפצו על מעקה הטיילת ,הרטיבו את האבנים החלקלקות ושיוו להן מראה מבריק לאור פנסי הרחוב .

הערב ירד זה מכבר וכעת הייתה השעה מאוחרת , בין רעש גלי הים המכים את החוף ,וקולות השחפים אשר חגו מעל באופן חריג לשעה מאוחרת זו  ,ניתן היה לשמוע גם את קולותיהם של בעלי הסירות ,הדייגים , ואחרוני המבלים בטיילת ללא הפסקה..זוהי יפו ילדה זוהי יפו מלמל לעצמו עת פסע בשקט בדרך העולה לכיוון רחוב יפת.

זה כבר כמה ימים שביטנו מתהפכת בקירבו . מה יענה לחיים ? ,הרי כל מה שיגיד ,יהפוך אותו לפחדן . מצד אחד להיות חבר של חיים זה נותן בטחון ,יש בזה סטייל , שייכות לקבוצה…אבל הוא ..האמת ..יותר אוהב אפייה..כן ,כן..הוא ממש אוהב לאפות .ריחו של מאפה טרי ,חיוכה של עלמה שטעמה מעוגת התפוזים שהכין ,או שמחתו של ילד קטן לאחר ביס ממאפה השוקולד…מה עוד ידמה להם ??…אבל מאפייה זה חלום רחוק..ובנתיים צריך להתקיים..חיים הבטיח לו עולם ומלואו..אבל גם ברגעים אלה כרסם בו הספק.

במעלה הרחוב הסב לרגע ראשו לאחור..הסירות כבר יצאו אל הים , והשחפים איתן…שקט ירד על הנמל ..אבל בתוכו הכל רעש ורגש…

 

פיקיוויקי – מאגר תמונות שיתופי לשימוש חופשי – גבעת יפו בלילה

שבת שלישית של חודש מרץ . השנה תהיינה חמש כאלה , 137 יום מתחילת השנה..שרידי חורף אחרונים נעלמו מבעד למסך של שבוע חם ולוהט. החזאים מספרים על עוד שלושה ימי הזדהות עם תחושותיו של עוף בתנור , ופינתנו מעלה על נס , או אולי עושה "כבוד" למחזמר.. קזבלן…

קזבלן – ויקיפדיה

 

קזבלן הוא מחזה מצליח מאוד משנת 1954, שכתב הסופר שהביא לעולם את חסמב'ה .. הלא הוא יגאל מוסינזון .

המחזה בנוי בגרסה הקלאסית של סיפור אהבה. העלילה  נוגעת  במספר סוגיות הקשורות לחברה הישראלית, בהן השסע העדתי בישראל, יחסי אשכנזים–מזרחים, נישואים בין-עדתיים  פערי עשירים עניים , סטיגמות חברתיות ..ועוד. במרכז הסיפור – המציג את חייהם של תושבי שיכון רעוע ביפו באזור השטח הגדול – ניצב קזבלן, עולה ממרוקו המנהיג חבורת בריונים יפואית. וכמו בעלילה קלאסית קזבלן מאוהב בבתו של ראש השיכון, עולה מפולין, אך האחרון אינו מסכים שבתו תתראה עם קזבלן ותנהל איתו קשר רומנטי, בגלל המוניטין של קזבלן כפושע חסר תרבות. במהלך העלילה מואשם קזבלן בגניבה ומשם והלאה העלילה מתרכזת במאבקו להוכיח את חפותו.

 

למי שלא מכיר להלן תמצית העלילה :

בשיכון רעוע ביפו גרים יחדיו עולים חדשים וותיקים – חלקם מאירופה וחלקם מארצות המזרח. בשיכון גר יוסף סימן-טוב, המכונה בפי כל "קזבלן" (או בקיצור: קָזָה). קזבלן עלה לישראל ממרוקו כילד, וגיבש סביבו חבורת בריונים, המציקה לתושבי יפו בכלל ולתושבי השיכון בפרט.

כמו היום כך אז ,קזבלן ממורמר דרך קבע ומרגיש מקופח, מכיוון שחבריו לשעבר מהצבא, שאיתם נלחם ושבה קיבל צל"ש על גבורתו בקרב כשהציל את מפקדו , שכחו אותו. אחת הדוגמאות בהן הוא מוכיח זאת, הן שכשאחד מהחברים התחתן ולא הזמין אותו מכיוון שהוא לא ידע את הכתובת.

תמונה 13 מתוך קזבלן - אידיבי

קזה ידידנו  מתאהב ברחל, בתו של מר פלדמן , מראשי השיכון היפואי, אולם פלדמן אינו רוצה שהוא יצא עם בתו בגלל התנהגותו של קזבלן. אך קזה אינו היחיד..אדם נוסף שמתאהב בה הוא יאנוש, , עולה מהונגריה, סנדלר ותושב השיכון. לילה אחד, רחל עוברת ברחובות יפו בדרך לביתה לאחר הלימודים ופוגשת ביאנוש, אשר המתין לה מבעוד מועד. לאחר שהיא מסרבת להצעתו, הוא אוחז בה בכוח…ואז מגיע הגיבור.. קזבלן, שעבר גם הוא במקרה באותו המקום, עוזר לרחל ומלווה אותה לביתה, ולאחר מכן היא מזמינה אותו לארוחה.

יאנוש המושפל שולח את שני עובדיו  באותו הלילה, ואלה תוקפים את קזבלן מאחור ומכים אותו. בינתיים, הממשלה מחליטה להרוס את השיכון שלהם, בטענה שהוא רעוע ועלול להיהרס בגשם הקרוב. תושבי היישוב מחליטים לא לוותר, אוספים כסף כדי לחזק את השיכון על מנת שיהיה ראוי למגורים, ומחביאים אותו בדירתו של פלדמן.

על אף התנגדותו של פלדמן, קזבלן מגיע אליהם לארוחה. ברגע של פנאי, קזבלן מסתובב בדירה ורואה את הקופסה בה הם שמו את הכסף, אותה הוא מחביא טוב יותר. הארוחה עוברת מצוין, והוריה של רחל מתחילים לקבל אותו.האופק נראה וורוד.

למחרת נוסעים  קזבלן ורחל  יחדיו לתל אביב. בזמן שהם בתל אביב, יאנוש מגיע לביתו של פלדמן בניסיון לשכנע אותו על ליבה של רחל.  פלדמן מסרב, וברגע שהוא לא מסתכל, יאנוש רואה את הקופסה עם הכסף, לוקח את הכסף ונעלם, והרי כולם חושבים כי מי שגנב את הכסף הוא קזבלן, ועקב כך, כשקזבלן ורחל חוזרים מתל אביב, מחכה לו המשטרה, שלוקחת אותו לכלא.

אולם אז מגיע הישועה דווקה מהכיוון בו חש קיפוח ..לאחר מפגש טעון בבית הסוהר עם מפקדו לשעבר בצבא, אותו הציל בעבר, משתחרר קזבלן ומוכיח את אשמתו של יאנוש, בכך שהוא מגיע אליו, מביס את עוזריו, מוצא את הכסף וזורק אותו החוצה ביחד עם יאנוש. בעקבות זאת, אהבתו של קזבלן לרחל זוכה בברכת הוריה, וקזבלן, שקודם היה שנוא נפשם של תושבי השיכון, הופך לגיבור המקום…והסיפור בא על מקומו בשלום.

המחזה ובהמשך המחזמר (שהיה אגב  ,המחזמר הראשון שנעשה בישראל ) הפכו לשלאגר היסטרי.

הגרסא הראשונה יצאה בספט 1954 ע'י תיאטרון הקאמרי בבימוי של שמואל בונים כאשר השחקן יוסי ידין שיחק את "קזה" ,ההצגה הוצגה כ-200 פעם…ובשנת 1966 מביים יואל זילברג ,במסגרת תיאטרון "גיורא גודיק " גרסא נוספת ובה מככב יהורם גאון..

בשנת 1973 הפך "קזבלן" לסרט קולנוע בבימויו של מנחם גולן, שכתב את התסריט יחד עם חיים חפר. כמו במחזמר, גם בסרט מכבב יהורם גאון. לצידו שיחקו גם אפרת לביא, יוסי גרבר, מנחם עיני, אריה מוסקונה, ועוד רבים וטובים.

אגב..ביוון נעשתה ב-1964 גרסא יוונית לסרט קזבלן..עפ'י התסריט של מוסינזון ,אולם ההצלחה הייתה צוננת ,והביקורות היו קשות.

בשנת 1989 יוצא הבמאי אורי פסטר עם גרסא מעודכנת למחזה ,שוב בכיכובו של גאון ,שכבר נעשה מזוהה עם הדמות….וב-2012 יוצא תיטרון הקאמרי שוב בגרסא מעודכנת ומודרנית של המחזה ,הפעם בכיכובו של השחקן עמוס תמם.

תיאטרון - הצגת קזבלן לזכרו של מנחם גולן

 

בעוד שעלילת המחזה "קזבלן" מתרחשת ב"שטח הגדול" (כיום גן הפסגה), הרי שבשנות ה-70 לא נותר כמעט שריד ממקום ההתרחשות המקורית, והסרט צולם בשכונת מנשייה הסמוכה, שעמדה באותה עת בפני הריסה.

זוכרות - שכונת אלמַנְשִיָה (יאפא)

50 אחוז רייטינג—!!!….עם כ-1,222,500 כרטיסים שנמכרו (בעוד אוכלוסיית ישראל היהודית באותה תקופה עמדה על כ-2,845,000), "קזבלן" הוא הסרט השני הנצפה ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי; רק סרט הקולנוע "אסקימו לימון", שמכר כ-1,350,000 כרטיסים, עולה עליו.

 

אך אחרי ,ככלות הקול והתמונה מישהו ישאל..אבל מי היה קזבלן ??..דמות מומצאת של מוסינזון או שמא דמות אמיתית??

כמו לכל סיפור טוב האמת לא ברורה..עפ'י כותב המחזה מוסינזון כתב את המחזה לבקשת ארגון תל"ם (תיאטרון למעברות), שרצו מחזה שיפנה לעולים החדשים….

אולם ותיקי חטיבת גבעתי ממלחמת העצמאות, יודעים לאמר כי דמותו של קזבלן מבוססת על משה מולכו, אותו הם מתארים כלוחם אמיץ ללא חת, ללא השכלה ובעל נטייה להסתבך בפלילים. לטענתם, הכיר מוסינזון, שהיה קצין החינוך של גדוד 54, את מולכו…ועליו ביסס את הסיפור.

 

File:AN ISRAELI SOLDIER MOSHE MALCHO.D366-077.jpg - Wikimedia Commons

(משה מולכו)

אולם אם תשאלו את עורכי השבועון "העולם הזה" ז'ל הם יאמרו כי חיים דהאן היה הבריון של העיר יפו. הוא כונה בכינוי קזבלן בשל מוצאו המרוקאי. על דמותו התבססה דמותו של קזבלן במחזמר ובסרט בכיכובו של יהורם גאון ובבימויו של מנחם גולן.

עפ'י השבועון היה חיים דהאן, עבריין יפואי, שהיה מוכר בכינוי "חיים הגדול" ועבר לאילת לאחר שריצה שישה חודשי מאסר על סחר בסמים.הוא עבר לאילת על מנת לפתוח דף חדש. במקום זאת הוא אסף סביבו חבורת עבריינים שפגעה בתושבים ובבעלי עסקים והמשטרה הייתה חסרת אונים…

עונג שבת (עונ"ש): גלגולו של ניגון: אין כמו יפו בַּלֵּילוֹתֶ'ה

(תמונה מהשבועון העולם הזה)

אז אגדות כטבען תשארנה אגדות ,וחוסר הבהירות למקור הדמויות אולי יוסיף נופך מעניין למחזה וזה לוקח אותנו במוסיקה אל המלחין הישראלי דובי זלצר.

זלצר נולד ב-1932 (בן 88)  בעיר יאשי בחבל מולדובה שברומניה,כבר בינקותו התבלט בכישרונו המוזיקלי; בגיל חמש החל ללמוד נגינה בפסנתר, ובגיל 11 כבר למד תאוריה וקומפוזיציה. כעבור שלוש שנים, בגיל 14, הלחין את המחזמר הראשון שלו, שנקרא "הארץ ללא מבוגרים" והועלה על במת "התיאטרון המקצועי לילדים" בבוקרשט.

בסוף 1947 או תחילת 1948, בגיל 16, העפיל לארץ ישראל עם אחיו, חיים, במסגרת עליית הנוער. אונייתם נתפסה על ידי הבריטים והמעפילים הועברו למחנות המעצר בקפריסין, שם הוא עיברת את שמו ל"דב". עם הקמת המדינה שוחרר מהמחנה, עלה ארצה וכאן השלים את לימודיו בקיבוצים בית זרע ומשמר העמק.

ב-1950, שנתיים בלבד לאחר עלייתו ארצה, זלצר נמנה עם מקימי להקת הנח"ל, התמנה למנהלה המוזיקלי הראשון והלחין ללהקה את שיריה הראשונים, בהם "הורה היאחזות" ו"יא ירח". בלהקת הנח"ל הוא הכיר את מי שהפכה לאשתו, הזמרת גאולה גיל, עימה נסע באמצע שנות ה-50 לניו יורק, ושם הקימו את להקת "אורנים-צבר" שביצעה שירי פולקלור ישראליים.

באמצע שנות ה-60 שבו בני הזוג חזרו לישראל. בני הזוג גיל וזלצר התגרשו בניו יורק ב-1968. מספר ימים לאחר מכן נישא זלצר למעצבת האופנה האיטלקיה גרציאלה פונטנה, שהגיעה לישראל מיד לאחר מלחמת ששת הימים.

זלצר הלחין שירים למחזות זמר ולסרטים ישראליים רבים. הוא שילב בלחניו מגוון סגנונות מוזיקליים, מבלדות ועד פופ.

דובי זלצר ,היה גם המלחין של להיטי המחזמר קזבלן : "כל הכבוד" , "כולנו יהודים" ,"יש מקום רחוק ".

בשנת 2007 זכה זלצר בפרס על מפעל חיים שניתן על ידי שר התרבות בתחום הזמר העברי. בנימוקי הפרס נאמר :" זלצר  הוא אחד היוצרים הפוריים והמגוונים ביותר בשדה הזמר הישראלי… הוא ידע לשקף את ההוויה המקומית של ארץ ישראל בלחנים מקוריים ובשירים המושרשים היטב בנוף חיינו. שיריו אהובים ומושרים בערבי שירה בציבור, זוכים לעיבודים חדשים והם מבוצעים על ידי זמרים שעוד לא נולדו כששירים אלה הוקלטו לראשונה וכיכבו במצעדי הפזמונים."

אז למה קזבלן דווקא היום ??..היום מלאו 52 שנה לירי באילת שפצע קשה את חיים דהאן.."מי שכונה מלך השטח של יפו…אשר עליו מספרים מבוססת דמותו של קזבלן.הוא שרד את הפציעה ונפטר בשנת 97 ,וניקבר בבית העלמין חולון…על קיברו נכתב …"יחיד בדורו.

חיים קזבלן דהן 1932 - 1997 BillionGraves Record

שבת שקטה ונעימה לכולם…אחרי החום הגדול ..תגיעה הרגיעה בסוף השבוע הבא.

 

 

You still wonder if we made a big mistake

יאללה כבר עם העידן הזה…כוסססאמו….אלף פעם אמרתי לו לזרוק את הפחיות של הקולה לפח ,ולא על הרצפה של תעלת הקשר בדרך לעמדה , כל פעם אני נתקל בה ,והרעש מוריד לי את הלב לגרביים…בחושך הזה לא ניתן לראות אותם…אני אוחז את הנשק בחוזקה , מהדק את כובע הגרב מתחת למעיל העבה ועולה לעמדה.

בחוץ הלילה קפוא להחריד , אני סורק את הגזרה מצפון לדרום, תמיד אמרו לנו שמצפון תפתח הרעה ,לי תמיד היה נדמה שהיא תבוא מאחור או מהצד.. . בקטע הצפוני ,תחילה מבחינים באורות הכפר סוג'וד ..צפונית להם ניתן להבחין באורות של ג'זין עיירה גדולה יחסית בגובה של 950 מ' מעל פני הים . אורות מרצדים בתוך השקט המקפיא…אני מסיט את המבט לאט לאט דרומה ,דרך קטעי נוף חשוכים עד האיזור ממערב לנו שם נמצאת העיר נבטיה עיר קטנה יחסית בת 40000 תושבים במקור , אשר לאור המצב הבטחוני קרוב ל-30 אחוז נטשו צפונה.

מחכך את הידיים על מנת להתחמם , בכדי לא לאבד תחושה באם נצטרך לתפעל נשק או כל מכשיר אחר ,ומקשיב לשקט המתעתע ,תנים מיללים במדרון , וקולות כלי רכב רחוקים נשמעים מדי פעם. אני אף פעם לא יודע אם זה קולות אמיתיים או שאני מדמיין..הנה שוב ..לא זה סתם חזיר בר שחלף בשיחים…הופס שמעתי משהו…אור מבזיק בזוית העין ..לא ,זה סתם מכונית מג'זין..עד מתי ??…עד מתי..??אמרו לנו שאנחנו שומרים על המדינה…האמת ??..ממש לא יודע ..עוד שעתיים למנייאק.

תיעוד מיוחד | עם הצנחנים הישראלים בגרמניה:

שבת שניה של חודש מאי ,די כבר מאסנו בקורונה ..טחנו את ה-COVID הזה עד דק.. יאללה ממשיכים הלאה..והשבוע פינתנו מציינת מלאת 20 שנה לעזיבת צה'ל את הביצה הלבנונית…כן כן חלפו 20 שנה.

הרעיון המקורי היה מבצע קצר ומהיר …רק נכנסים פנימה מגרשים את האש'ף הזה שיורה עלינו קטיושות אחת ושתיים, ומייד חוזרים הבייתה..אבל צריך טריגר למבצע שכזה..וזה הגיע עם הפגיעה בשגריר ישראל בבריטניה(3.6.82) שלמה ארגוב..למבצע הזריז הזה ניתן אפילו שם קליל…."מבצע שלום הגליל"..

צה"ל נכנס ללבנון ביוני 1982, בעקבות ההסלמה במתקפות הטרור של הארגונים הפלסטינים ששהו בדרום לבנון. עם ההצלחות הראשוניות עלה התיאבון וקו ה-40 ק'מ שהוגדר בתחילה נדחק עד לפאתי ביירות . התארכות הלחימה והגידול במספר ההרוגים כמו גם פרשיות שונות במהלך הלחימה ובשיאן פרשות סברה ושתילה,אסונות צור ועוד….הביאו את ההנהגה בישראל להחליט להסיג את הכוחות חזרה דרומה ולהתפרס על רצועה צרה הסמוכה לגבול,אשר "תגן" על ישובי הצפון.

בינואר 1985 הביאו ראש ממשלת האחדות שמעון פרס, ושר הביטחון יצחק רבין, בפני הממשלה החלטה על יציאת צה"ל מלבנון, ונסיגה לקו חדש שכונה "רצועת הביטחון". ההחלטה עברה ברוב קולות.

וכך שלוש שנים לאחר הכניסה ללבנון ,ביוני 1985 מתבסס צה"ל ברצועה של כמה קילומטרים צפונית לגבול בין ישראל ללבנון. הרצועה שכונתה רצועת הביטחון, נועדה לאפשר לצה"ל להגן טוב יותר על יישובי הצפון מפני מתקפות הטרור מדרום לבנון….

רצועת הביטחון – המכלול

במלחמה כמו במלחמה , בד'כ יודעים כיצד היא מתחילה , אך אין יודע לאן ועד מתי תמשיך…צה"ל ישהה עוד 15 שנים ברצועת הביטחון בלבנון.

רצועת הביטחון הייתה למעשה שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל שבו שהה צה"ל מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבינלאומי בשנת 2000. צה"ל התייצב על גבול רצועת הביטחון לאחר שנסוג מרוב השטח שנכבש בתחילת מלחמת לבנון הראשונה. השם רצועת הביטחון ניתן על ידי ישראל, כדי לשקף את מטרתה: יצירת שטח המפריד בין יישובי קו העימות שבצפון ישראל ובין מחבלים השוהים בלבנון, ובכך להגן על יישובים אלה.

לכבוש זה הקטע הקל בלחימה..לשלוט זה כבר נושא הרבה יותר מורכב. ובלבנון המעורבבת במיני פלגים ,עדות ודתות ,על אחת כמה וכמה .

בשנים הראשונות לאחר נסיגת צה"ל הייתה הרצועה שקטה יחסית, והפעילות של צה"ל הוגדרה על יד המטכ"ל כתעסוקה מבצעית. אולם עם הזמן התגברה ההתנגדות הלבנונית, בהנהגת ארגון חיזבאללה, לשהות הישראלית ברצועה. התנועה בדרכים הפכה מסוכנת בגלל מארבים של לוחמי חיזבאללה או מטענים שהונחו בנתיבי הנסיעה, מה שהביא את כוחות צה"ל להסתגר יותר ויותר במוצביהם. חיזבאללה שהיה הראשון להבין את כוחו של המדיה הטלויזיונית עשה מאמצים רבים לתקוף מוצבים אלה בהתקפות שצולמו ושודרו בתחנת הטלוויזיה של הארגון – אל-מנאר, לגרום לנפגעים בקרב חיילי המוצבים, ולהניף את דגלו בהם.

ממוצע הפיגועים כנגד כוחות צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון היה כ-60 פיגועים בחודש. חלק מהפיגועים היו התקפות של מתאבדים על עמדות או מוצבים של צה"ל או צד"ל.עד שנת 1986 התאבדו כשבע נערות במכוניות תופת, חלקן הושפעו מהשיר של כוכבת הזמר הלבנונית הנוצרית מארונית פיירוז -"אדמת הדרום" ששודר עשרות פעמים ביום בכל תחנות השידור הערביות. היה זה שיר גבורה לאלמונים ולאלמוניות "בחזית ההתנגדות הלבנונית" שפעלה בדרום לבנון כנגד צה"ל וצד"ל.

ההתקפות של חיזבאללה על מוצבי צה'ל , על שיירות האספקה או על תומכי ישראל הלכו וגבו מחירים גבוהים בחיי אדם ,ובארץ הלכה וגברה התחושה הציבורית כי חיילי צה'ל שוהים בלבנון ללא כל תכלית ועסוקים יותר בלשמור על עצמם מאשר על מדינת ישראל…המושג "ברווזים במטווח" הלך ותפש מקום בשיח הציבורי…התחושה הייתה כי נתהפכו היוצרות . צה'ל שנתפש תמיד ,כיוזם ,נייד ,החלטי ובעל תושייה ואומץ נתפש כעת כמסתגר ומתגונן בעוד היוזמה עוברת לצידו של החיזבאללה.

אודי כגן (משיח) מדבר על הפוסט טראומה - לוחמים לחיים

רצף ארוך ומתיש של אירועים רק הוסיף לחץ ויצר תחושה ציבורית רחבה של התבוססות חסרת תוחלת בבוץ לא לנו : חטיפת שני חיילים בבינת ג'בל-1986 , נפילת רון ארד בשבי-1986 ,ליל הגילשונים -נב-1987 , פעולות צה'ל במיידון ,ומבצע כחול וחום בנועימה ב-1988 , מבצע "עלם חמודות ( חטיפת שייח עובייד ) , ומבצע דין וחשבון -1993 הפיגוע תגובה בבונוס איירס…ועוד שרשרת ארוכה של פעולות ,מבצעים ופיגועים האחד אחר השני ובין לבין הלך ועלה מניין ההרוגים..

אסון המסוקים

האירועים מגיעים לשיאם ב-1997 כאשר בפברואר מתרחש אסון התנגשות המסוקים מעל שאר יישוב בדרכם להוביל לוחמים למוצבים(73 הרוגים) ,ובספטמבר אותה השנה אסון השייטת (12 הרוגים)…מייד לאחר אסון המסוקים ,באותה שנה מוקמת תנועה ארבע אימהות ,על ידי ארבע נשים תושבות צפון ישראל ואמהות לחיילים ששירתו בלבנון, במטרה להביא ליציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון.

בתחילה הן סופגות ביקורת עזה ,קללות ונאצות ,אך עם הזמן התמיכה הציבורית בהן הולכת ומתרחבת .

ידיעות אחרונות on Twitter:

בשנת 1999 יוזם שר הביטחון משה ארנס את "תוכנית לבנון" שעיקרה פינוי מוצבים וצימצום מספר חיילי צה"ל ששהו בלבנון. בינואר 1999 פונה אחד המוצבים בגזרה המרכזית, לאחר שבאזור נהרגו כחמישה חיילים. במאי 1999, לפני היבחרו לראשות ממשלת ישראל מבטיח אהוד ברק שתוך שנה יוציא את כוחות צה"ל מלבנון, וזכה בכך לתמיכה מרוב האוכלוסייה בישראל, כאשר שיאה היה סמוך לנסיגה עצמה.

כאשר נכשלו מאמצי המשא ומתן בין ישראל לסוריה, משא ומתן שאם היה מצליח, היה אמור להביא להסדר גם בין ישראל ללבנון (בשל שליטתה למעשה של סוריה בלבנון עד 2005), הוביל ברק מהלך של נסיגה חד-צדדית אל הגבול.

הדיבורים על נסיגת ישראל הקרבה החלישו את כוחו של צד'ל. תהליך התפוררות של צד"ל,זרז את החלטת צה"ל לסגת בבוקר 24 במאי 2000. וכך, כ-18 שנה לאחר כיבוש השטח במלחמת לבנון הראשונה ואלפי הרוגים בצד הישראלי והלבנוני, יצא אחרון חיילי צה"ל מרצועת הביטחון. במהלך הנסיגה השאירו מאחוריהם החיילים תחמושת ומסמכים סודיים במוצבים, אך בראייה כוללת בוצעה היציאה מלבנון באופן סדור וללא נפגעים בנפש לכוחות צה"ל, כאשר המוצבים המרכזיים פוצצו בידי הכוחות היוצאים בשיתוף חיל האויר.

בשנים 1982 – 2000 נהרגו כ-1,216 חיילי צה"ל, מתוכם כ-654 חיילים במלחמת לבנון הראשונה וכ-562 חיילים במלחמת רצועת הביטחון, עד הנסיגה לרצועת הביטחון נפצעו כ-3,750 חיילים. אין תיעוד מדויק למספר חיילי צה"ל שנפצעו במלחמת רצועת הביטחון, הערכה שמדובר במספר אלפים כולל לוחמים שאובחנו כסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומתית.

24.5.2000 | צה

ויציאת הבנים מלבנון לוקחת אותנו במוסיקה אל הנערים מעבר לרחוב… להקת הבנים ..בקסטריט בויז..

בקסטריט בויז (באנגלית: Backstreet Boys) היא להקת בנים אמריקנית. הלהקה הוקמה על ידי לו פרלמן בשנת 1993, נחשבת ללהקת הבנים המצליחה ביותר בהיסטוריה ולאחת הלהקות המצליחות ביותר בכל הזמנים – עם מכירות של מעל 140 מיליון אלבומים בכל העולם.

הבקסטריט בויז בישראל - מאי 2015 באמפי רעננה

היזם האמריקני לו פרלמן, שהשכיר מטוסי סילון ללהקת ניו קידז און דה בלוק, התרשם מהצלחתה משנות ה-80 והחליט להקים להקת בנים חדשה. באודישנים שנערכו בעיר אורלנדו שבפלורידה בשנים 1992 ו-1993, נבחרו ניק קרטר, האווי דורו, אלכסנדר מקלין, בריאן ליטרל ובן דודו קווין ריצ׳רדסון, המבוגר בהם בן 21. הופעתם הראשונה נערכה ב-8 במאי 1993 בפארק עולם המים שבאורלנדו. לאחר מספר הופעות מינה פרלמן את ג'וני רייט למנהל הלהקה.

בשנת 1995 הוקלט אלבום הבכורה של הלהקה, "Backstreet Boys", שזכה להצלחה במדינות רבות והוביל לסיבובי הופעות. בשנת 1996 מכרה הלהקה אלבום פלטינה ראשון בגרמניה (חצי מיליון עותקים), וערכה סיבוב הופעות באסיה ובקנדה.

בנובמבר 2000 יצא האלבום הרביעי.. "Black And Blue" וזכה להצלחה בינלאומית. האלבום עצמו רשם את המכירות הבינלאומיות הטובות ביותר לאלבום בהיסטוריה על ידי מכירה של מעל 5 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו לשוק. בארצות הברית נמכרו 1,600,000 דיסקים בשבוע הראשון, שהפך את ה-"בקסטריט בויז" לאמנים הראשונים מאז הביטלס שהגיעו לכזאת כמות מכירות בשבוע הראשון ליציאת האלבום.

סיבוב ההופעות לקידום האלבום גרף הצלחה מסחררת, כאשר נמכרו יותר מ-750,000 כרטיסים בצפון אמריקה בפחות משעה!!!!!… בתוך הלהקה החלו להיווצר סדקים, לאחר שאיי. ג'יי. מקלין התאשפז באוגוסט 2001 במכון גמילה לטיפול בהתמכרותו לאלכוהול ובדיכאון שפקד אותו. הוא השתחרר מן המכון בחזרה לזרועות הלהקה התומכת…

במאי 2014 פירסמה הלהקה כי תגיע להופיע בישראל ביולי של אותה שנה, בשל הביקוש הרב לכרטיסים נקבעו שלוש הופעות בשלושה ימים רצופים. בעקבות מבצע צוק איתן בוטלו ביולי ההופעות והן התקיימו לבסוף באמפי רעננה במאי 2015.

בקסטריט בויז בישראל - כרטיס לגולדן רינג ב - 495 ש''ח בלבד (במקום ...

הלהקה חזרה לישראל בפעם השנייה בהופעה לרגל חגיגות 25 שנים ללהקה שנערכה ב-22 באפריל 2018 בלייב פארק, ראשון לציון.

אז איך הדברים מתחברים ??

כבר משבוע שעבר החלו אירועים שונים ברחבי הארץ המציינים 20 שנה לעזיבת צה'ל את לבנון . בערוץ 11 משודרת בימים אלו הסדרה "מלחמה ללא שם" ,עמודי פייסבוק רבים נפתחו ,וחברים ולוחמים חולקים בהן חוויות ,אירועים ,זכרונות שמחה,וזכרונות כואבים. אלפי סיפורים, דעות ,תגובות ,ודברים שלא לובנו וסופרו יוצאים לאור .אחווה,ורעות אמיצה ומיוחדת שנוצרה בין אנשים ששירתו במקום ,בזמן , ובתכלית ששנויים במחלוקת.

וביום ראשון בדיוק ימלאו 41 שנה לצאתו של סרטו של פרנסיס פורד קופולה (1979) .."אפוקליפסה עכשיו" סרט הממחיש בצורה בלתי נשכחת את הצלקת העמוקה שנחרטת בלבם ובזכרונם של לוחמים המצויים בלחימה ארוכה מייגעת שתכליתה אינה ברורה להם..לאמריקאים זו הייתה ויטנאם…לנו זה היה לבנון.

בשני המקרים ישנם לוחמים וחברים אשר מישהו מחבריהם נותר שם …ובלעדיו הם ..לא שלמים ,למרות הרצון להמשיך הלאה ממש כמו בשירם של הבקסטריט בוייז…IN COMPLETE

הפינה מוקדשת השבוע לזכר חברי ,מורי ורבי , האיש ששורשי הפינה נעוצים עמוק בקשר בינינו , שהשבוע ימלאו שנתיים ללכתו טרם עת..נוח לך על משכבך ידידי ,אנחנו לא שלמים בלעדייך אבל.. ..אל דאגה…עוד נשוב נפגש על המים.

שבת נעימה ושקטה לכולם

עד 120…עוד נשוב נפגש על המים.. – במחשבה שניה

סא'ל אמיר רובינשטין ( 24.9.1968-15.5.18)

Empty spaces fill me up with hopes
Distant faces with no place left to go
Without you within me I can't find no rest
Where I'm going is anybody's guess

I tried to go on like I never knew you
I'm awake but my world is half asleep
I pray for this heart to be unbroken
But without you all I'm going to be is incomplete

Voices tell me I should carry on
But I am swimming in an ocean all alone
Baby, my baby, it's written on your face
You still wonder if we made a big mistake

אילומיניטי…מה הקשר ?

פסססט…..פססססטט….היה נדמה לי ששמעתי משהו. בעודי צועד בשעת אחר צהריים שלאחר יום עבודה ….פססססט…היי..פססססט..הבטתי לאחור ונדמה היה לי כי ראיתי כף יד מאחורי עמוד הבניין המוצל…היד הופיע שוב וסימנה לי להתקרב….תחילה חשבתי שזה מהתלה של מישהו מוכר וחייכתי ,תוך כדי צעידה לעבר הפינה המוצלת…"שמעון והשטויות שלו", חשבתי לעצמי. עברתי את העמוד וברגע שהייתי כולי בחסות החשיכה הוציא האיש את ראשו וקרבהו אלי. זקנו העבות הסתיר את מרבית פניו ,אך לא את עיניו הבהירות שהיו פקוחות לרווחה ונעו ימינה ושמאלה ללא הרף ,כמו תרות הן אחר דמות כלשהי.

"אתה חייב לעזור לי" הוא אמר ," עתיד כל עיר בסכנה" …נשימתו נעשתה כבדה ." מי שלח אותך ? , שמעון והשטויות שלו ?" , שאלתי. הוא כמעט פרץ בבכי ,"אין לנו זמן ,אתה לא מבין ?" , הוא חזר בתחינה ,בעוד כשעה וחצי תחל שרשרת של אירועים מהם אין חזרה , אף אחד לא ישרוד ,אתה חייב לעזור לי ,…לעזור לנו "..הוא חזר על דבריו ,וקולו נעשה חסר סבלנות. "אני ?" שאלתי , למה אני ואיך אני דווקא יכול לעזור ? , ומי זה אנחנו ?" , "אתה לא מבין " הוא ענה , " הממשלה ומערכות המדיה משתפים פעולה ,כולם עובדים עלינו "….רעש סירנות מילא את הרחוב , בתוך שניות אחדות נעצרו מאחורי שלושה רכבים שחורים ללא לוחיות ,ומהן יצאו במהירות אנשי בטחון ,עטויי מסכות שחורות,עם נשקים שלופים . " לא לזוז הם צעקו ,בשם אגף בטחון החברה אתה עצור" צעקו לעברי . "אבל על מה ? שאלתי , והפנתי ראשי חזרה לעבר ההלך המוזר. הבחור לא היה שם ,בזוית העין עוד הספקתי לראות את מכסה הביוב נסגר בחשכת הבניין…לילה ירד על בתי העיר  העיר..נייר עיתון התגלגל ברוח הקרה אל הרחוב הסמוך.

האילומינטי: האגודה הסודית ששולטת בכל אספקט בחיים שלכם

שבת ראשונה של חודש מאי ,השמש מאירה את בתי היישוב ,זכרונות אחרונים של חורף גשום נראים היטב על עצי השדרה והחורש, הקורונה פה מסביב  והירוק מעטר כל פינה ושביל .ופינתנו תיגע השבוע נגיעה קלה במושג קונספירציה(תאורית קשר) ובמושג אילומיניטי.

תאוריית קשר (הנקראת גם תאוריית קונספירציה או טענת מזימה), היא תאוריה המסבירה מצב או אירוע באופן מהפכני ,שלעיתים נראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, על-בסיס ההנחה שישנם גורמים רבי-כח , המסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור. תאוריות מסוג זה נדחות בדרך כלל על ידי רוב העוסקים בתחום, משום שתאוריה המבוססת על ממצאים באופן ישיר נראית סבירה יותר מן ההנחה שאותם ממצאים עוותו על ידי התארגנות חשאית של אנשים בודדים או ע'י ארגון .

תאוריות קשר משגשגות כאשר המידע על ההתרחשויות לקוי בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות, וכמו כן כאשר קיימת חשדנות כלפי גופים בצמרת השלטון או באמצעי התקשורת המפרסמים את האירוע. ככל שהתאוריה מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, כך היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת.

רצח קנדי וקונספירציות נוספות – אפוק טיימס

למה בכלל צומחות תאוריות קשר ?..הגורם העיקרי להופעתן של תאוריות קשר הוא הניסיון להעניק הסבר נוח יותר לאירועים או מצבים שההסבר הקיים להם אינו מספק או גורם לאי נוחות לרבים. לדוגמה, העובדות הגלויות ביחס לרצח קנדי, המצביעות על–כך שנרצח על–ידי מתנקש בודד, שפעל ככל הנראה ממניעיו הוא, אינן נוחות לאמריקנים רבים מסיבות שונות. חלקם אינו חש בנוח נוכח העדות לשבריריותם של החיים, כולל אלו של נשיא מעצמה חזקה, והעובדה שאדם רגיל מהישוב , מעורער בנפשו עשוי בכל רגע לקפד את פתיל חייו של הנשיא הנבחר של מעצמה גדולה. כמו גם הטענה בדבר כיווני הירי (היורה לי ארווי אוסוולד ירה עפ'י הממצאים כביכול מאחור בנשיא ,בעוד פצע ירי נראה הפוך בכיוון)…כאשר ישנו פרט חסר או לקוי …מן הסביר שתצמח תיאוריה על מנת למלא את הספק.

כמו גם התאוריה שטוענת שלא נחתנו על הירח , והכל היה הצגה מבויימת של נאס'א בכדי להרוויח תקציבים להמשך פעילותה.( שימו לב לכיווני הצל ההפוכים לחללית ולדגל ..).

קונספירציה מול מציאות: למה כבר לא טסים לירח?

אך ישנן גם סיבות אחרות לצמיחתן של תאוריות קונספירציה. למשל תאוריית הקשר ביחס למותו של אלביס פרסלי (יש שטוענים כי אלביס עדיין חי נושם ובועט ,אבל שומר על פרטיותו), לעומת זאת, מעוגנת ברצונם של רבים לדחות את העובדות הפשוטות של מותו לטובת תאוריה שתהפוך את האמן האהוב כל כך, משבר כלי כרסתני שמת מתבוסס בקיאו לגיבור חי וקיים כפי שגיבור קלאסי  צריך להיות . לעומת זאת תאוריות אחרות, כמו זו שטענה בעבר כי פול מקרטני מת, או  חללית עשויה מספגטי נחתה בארה'ב והורידה לנו תורה שלמה,  ,או למשל  שהיינו קטנים רצו שמועות כי האליל שלנו- אורי מלמיליאן נפטר ועוד ,המשותף לתאוריות אלו נובעות לעיתים משעשוע ורצון למתוח.. יותר מאשר רצינות.

כדאי לציין כי כאשר ישנה וודאות שלמה ,תיאוריות מסוג זה אינן יכולות לצמוח .הן נוחות לגדול בעיקר במצבי אי וודאות.

כבני האדם איננו אוהבים את הרעיון של אי ודאות.  אל החיים הבלתי צפויים שלנו נוכל להתייחס בכמה דרכים: להתמודד עם אי הודאות, לצמצם אותה וכשניתן,לספק אותה ע'י תיאורייה כלשהיא ולהכיל אותה,.. או להתעלם ממנה.

אי הוודאות ,והרצון לספק לעצמנו תשובות לנושאים בהם חסר לנו מידע הביא בעבר ליצירתם של אגודות הסתרים …או כפי שהן יותר מוכרות..האילומיניטי…

אילומינטי (מלטינית: Illuminati – "נאורים") הוא שם המתייחס למספר אגודות סתרים, היסטוריות, מודרניות ואמיתיות, שהידועה בהן היא קבוצת האילומינטי הבווארית, אגודת סתרים מעידן הנאורות. בעידן המודרני מתייחס השם פעמים רבות לארגונים קונספירטיביים שהתגלגלו מן האגודה הבווארית. ארגונים אלה מתפקדים בתור "הכוח שמאחורי הכתר",  גופים אלו על פי התפיסה שולטים בעולם מאחורי הקלעים באמצעות השפעה חזקה על ממשלות ותאגידים, ואותם גופים שואפים לכונן סדר עולמי חדש.

בהרבה יצירות אמנות עירוניות כיום, ניתן לראות את סמל האילומינטי, שנקשר במשך השנים לאגודות סתרים ותיאוריות קונספירציה שונות.

עין ההשגחה העליונה (The Eye of Providence) היא סמל בו מתוארת עין שמסביבה קרני אור, בדרך כלל ממוסגרת בצורה של משולש או פירמידה. הסמל הזה מפורש רבות כעינו הרואה כל של האל או כעין ההשגחה האלוהית.

אך סמלי האילומיניטי מופעים לא רק בעבודות אומנות …אלה גם על כל דולר שאתם אוחזים מופיע הסמל..

מהי האילומינטי? - אנציקלופדיית אאוריקה

 

בחלקו האחורי של סמל ארצות הברית (הידוע כחותם ארצות הברית), מתוארת פירמידה בלתי גמורה בת 13 שכבות( 13 המחוזות שהתאחדו ). בבסיסה מופיע המספר 1776 – שנת ייסוד ארצות הברית, בספרות לטיניות. במקום בו צריך להיות ראש הפירמידה ניצבת עין ההשגחה העליונה.

הרעיון בבסיס האמונה בדבר ארגוני האילומיניטי נעוצה בהקטנה של אי הוודאות הכל כך לא נוחה לנו. כמו בשירו של יאיר ניצני :" האשם תמיד "…אנחנו זקוקים לדעת מי או מה גרם לבעיה … מי גרם למתקפת הטרור של ה־11 בספטמבר? האילומינטי… מי הוביל למלחמת המפרץ? האילומינטי. מי התניע את מלחמת העולם הראשונה? הבונים החופשיים, אבל הם בעצם אילומינטי…הרעיון ברור…נמשיך ?.. למה טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית? כי זה מה שרצו השליטים הנסתרים. מי יזם את המשבר הכלכלי של 2008? נו,מה עוד לא  ברור? . האילומינטי שולטים על הכל, ממשברים כלכליים ועד למלחמות במקומות הכי נידחים, וכל מה שקורה הוא חלק מהתוכנית הסודית שלהם…

ארגוני האילומיניטי הסודיים כביכול רבים ומפוזרים בכל העולם . ארגונים רבים זכו לכבוד המפוקפק של " ארגונים סודיים וחתרניים אשר מסתירים את כוונתם". בכל מקום שצצה אי וודאות תמיד נמצא "הארגון הסודי" שאשם בכך….אך מי היה הארגון הראשון..??

היו אלה שנות ה-70 של המאה ה-18. פרופ’ אדם וייסהאופט (1830-1748) מרצה על תאולוגיה ומשפט באוניברסיטת אינגולשטאדט שבנסיכות בוואריה, דרום גרמניה של ימינו. לאורך השנים הוא מתרחק מהעולם הישועי, ומתעניין מאוד ברעיונות החדשניים שהביא עמו עידן הנאורות – תנועה אינטלקטואלית שעסקה בביסוס מודלים מהפכניים של מוסר וחברה שיוכלו להחליף את המודל המלוכני ואת הדת.

ווייסהאופט שאף לעזור לתלמידיו לעבור תהליך רוחני כדי להשתחרר מאחיזתם בממשל ובדת. הרעיון היה שלאורך התהליך התלמידים ישתחררו מהאמונות הטפלות שמגבילות וכובלות אותם, כדי להפחית את ההשפעות החיצוניות עליהם.

מהפכת האילומינטי – אפוק טיימס

ב-1 במאי 1776 ייסד וייסהאופט את “מסדר האילומינטי של בוואריה”, כשאת השם הוא לוקח מהמונח הלטיני “Illuminati”, שמשמעותו “מואר”.

לא עברו שנים רבות מיום היווסדם, והאילומינטי נהפכו לכוח חברתי משמעותי ובעל שם, אך השם הזה לא היה כל כך טוב. מטרתם לשנות את הסדר החברתי לא התקבלה באהדה בקרב השלטונות הפוליטיים , הדתיים והכלכליים. וכך על מנת לפגוע בהם ,יוחסו להם כל בעיה או משבר .ב־1785 הוכרזה האילומינטי כאגודה אסורה על ידי קארל תיאודור, הנסיך של בוואריה.

הבעיה הגדולה ביותר של תאוריות הקונספירציה ואגודות הסתרים היא שהן מניחות שיש מישהו בעולם שמסוגל לשלוט במילוני פריטי מידע בכל רגע נתון, לרקום מזימות ותוכניות מחוכמות להפליא וגם לגרום להן לעבוד. אם יש משהו שההיסטוריה מלמדת אותנו הוא שהדבר בלתי-אפשרי לחלוטין. משהו חייב להשתבש מתישהו, ואף-אחד לא חכם ומוכשר מספיק.

התגלגלות אגודות הסתרים הללו רבות ומרתקות וניתן למצוא ברשת מאות סיפורים מאמרים וכתבות אך תקצר היריעה והפינה (למתעניינים  שווה לגגל את המושגים " אילומיניטי" , "הבונים החופשיים" ," ליאונרדו דה וינצ'י+אילומינטי, רם בראון ,צופן דה וינצי' ..ועוד )…

Don't Forget How Unlikely The Weeknd Once Seemed as a Reliable Pop ...

ונגיעה קלה בנושא המיסתורין לוקחת אותנו במוסיקה אל היוצר הקנדי אייבל מקונן טספיי…אשר ידוע בכינוי דה ויקנד ….טספיי אמר כי הוא אימץ את שם הבמה "The Weeknd" ( "סוף השבוע") לאחר שנשר מהתיכון בגיל 17 (יצא לחופשת סוף שבוע ולא חזר).

טספיי נולד בטורונטו שבקנדה כבן יחיד להורים אתיופים-נוצרים. הוריו היגרו לקנדה בשנות ה-90. אביו עזב  כשהיה תינוק ואמו עבדה במספר עבודות. בילדותו האזין למגוון רחב של ז'אנרים, כולל מוזיקת נשמה, היפ הופ, פאנק, אינדי רוק ופוסט-פאנק והושפע בעיקר ממייקל ג'קסון. מכיוון שאביו נטש אותם, ואמו כל הזמן עבדה, סבתו מצד אמו הייתה זו שטיפלה וגידלה אותו בילדותו. כתוצאה מכך, הוא מדבר אמהרית שוטפת.

ב-2010 הוא העלה באופן אנונימי מספר שירים ליוטיוב תחת השם "The Weeknd". הוא הוציא שלושה מיקסטייפים במהלך שנת 2011, שזכו לביקורות חיוביות. ב-2012, הוא הוציא אוסף אולפן בשם Trilogy.

סגנונו המוזיקלי בתחילת דרכו היה מאופיין כ R&B ושיריו היו בעלי מנגינה אפלה ולעיתים קרובות עסקו בסמים, סקס, אלכוהול וסגנון חייו יוצא הדופן.

בשנת 2015 הוא זכה לפריצה הגדולה ונכנס למיינסטרים העולמי, תחילה כאשר הזמרת אריאנה גרנדה הוציאה את השיר "Love Me Harder" כסינגל בו הוא משתתף.

אז למה אילומינטי דווקא היום ??…כי בשבועות האחרונים  רצות ברשת כל מיני תיאורייות מוזרות בקשר למקור המיסתורי של הקורונה..מעבדות בסין..אולי רוסיה..יש שטוענים שאלו היהודים….והיום הוא ה1- למאי היום בו הוקמה אגודת האילומיניטי הראשונה בשנת 1776….שזרעה את הזרעים לעוד עשרות אירגוני סתרים עתידיים שישאו מן הסתם על גבם את כל הבעיות בעולם…וכל תיאוריות הקונספירציה מדברות על כך שהדברים אינם כפי שהם נראים …אנחנו עיוורים ו מסונוורים ע'י מציאות אותן תופרים לנו כל אותן ארגוני סתרים…ומי מדבר על אורות מסנוורים ??על עיר חטאים ריקה ומיסתורית ??…נכון אייבל מקונן בשירו BLINDING LIGHT...המילים אומנם לא קשורות לנושא…אבל השיר קליל וקצבי…ומי שרוצה לרקוד ..יותר ממוזמן לשים ווליום ולצאת במחול..

שבת כייפית לכולם..ולא לשכוח " זה שאתה היפוכונדר..זה לא אומר שלא רודפים אחריך.."

קייץ נעים

Yeah
I been tryna call
I been on my own for long enough
Maybe you can show me how to love, maybe
I'm going through withdrawals
You don't even have to do too much
You can turn me on with just a touch, baby
I look around and Sin City's cold and empty (oh)
No one's around to judge me (oh)
I can't see clearly when you're gone
I said, ooh, I'm blinded by the lights
No, I can't sleep until I feel your touch
I said, ooh, I'm drowning in the night
Oh, when I'm like this, you're the one I trust
Hey, hey, hey
I'm running out of time
'Cause I can see the sun light up the sky
So I hit the road in overdrive, baby
Oh, the city's cold and empty (oh)
No one's around to judge me (oh)
I can't see clearly when you're gone
I said, ooh, I'm blinded by the lights
No, I can't sleep until I feel your touch
I said, ooh, I'm drowning in the night
Oh, when I'm like this, you're the one I trust
I'm just walking by to let you know (by to let you know)
I can never say it on the phone (say it on the phone)
Will never let you go this time (ooh)

 

בחייהם ובמותם לא נפרדו…

שקט מעיק יושב על בתי היישוב .אם יוצאים לחצר,בצהרי היום, ניתן לשמוע את איוושת העצים הנעים חרש ברוח החמה. יונה מגרגרת על גג רעפים אדום ,חתול מצטנף לו בפינה מוצלת , וכלב משוטט עוצר לגרד את אחורי אוזנו.

על הכביש הראשי ממעטות מכוניות לנסוע ,ניתן לחוש את המועקה המכבידה עמוק עמוק מעבר לכיס החולצה. הרצון לצחוק, ולא להיות עצוב מלווה ברגשות אשמה ,המותר הוא הצחוק , או אם אסור ?..שהרי יום זיכרון הוא זה ,וכיצד אמורים אנו אם בכלל לצחוק ביום שכזה ? , האין בכך פגיעה בזכרם של אלו שאינם יכולים עוד לצחוק ? הפוגעים אנו בזיכרם ? , או שמא מורשתם אחרת היא ? . אולי ציוו הם אותנו :" חייכו , ציחקו ,חיו את החיים כל עוד ניתן,עשו את שאנו לא הספקנו "? ..אולי מביטים הם מלמעלה , ותמהים מדוע אין אנו החיים פה למטה חיים באמת ??…,אבל אז מקנן הספק שמא כועסים הם על אלו שלא זוכרים אותם לרגע ?..הייתכן שרצו שאהוביהם וכל החברות והחברים יוותרו עצובים ??…אין איש יודע ,כל אחד ותפיסותיו ,איש איש ואמונתו …

.והמועקה מעל , מכסה את הכל. אדי אויר חמים נישאים אל על שולחים תחושות של מטה לעולם של מעלה.

ערב יום הזיכרון לחללי צה

שבת אחרונה של סוף חודש אפריל נותרו כ-250 יום לסיומה של שנה זו , הקורונה פה מסביבנו משנה סדרי עולם .חיבוקים ומגע אנושי הפכו מדע בדיוני דווקא בימים בהם נידרשים הם יותר מכל. בימים שבין זיכרון השואה בשבוע שחלף ,לבין יום הזכרון לחללי צה'ל שיחול השבוע ומייד לאחריו ..יום העצמאות.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המכונה לעיתים בקיצור גם "יום הזיכרון", הוא יום אבל לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל. מועד זה חל בתאריך ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, באופן שנועד על פי ההשקפה הפופולרית להזכיר את מחיר הקמת המדינה ושמירת קיומה.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2020 - זכויות עובדים, עבודה, חופשה ...

החל משנת 1951 שימש יום זה להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל.

ובשנת 1963 נקבע ייעודו זה ב"חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצה"ל".

באותה שנה חוקקה הכנסת החמישית את "חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא-הגנה לישראל", והוסדרו בו מנהגיו ומועדו. הסיבה הנפוצה שנחקקה בתודעה הלאומית בקביעת תאריך יום הזיכרון לפני יום העצמאות היא לתזכורת גבורת הנופלים שנתנו את נפשם למען הארץ. נקבע הדבר על ידי הכנסת בחוק, שבתחילתו נאמר:

"ד' באייר הוא יום זיכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם".

בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון את הנצחת חללי פעולות האיבה.

קשה למצוא ישראלי שלא מדקלם כבר בעל פה את המונולוגים הידועים בדבר החיבור ההיסטורי החשוב בין יום הזיכרון ליום העצמאות את המעבר הסמלי מדמעות לשמחה, את העוצמה של הטקס הרשמי בהר הרצל המתחיל בדקת דומייה ובקריאת יזכור ומסתיים בזיקוקי דינור.

שיא העבודה ביום העצמאות: הכירו את מפעילי הזיקוקים שעושים לנו שמח ...

הפרופסור אסא כשר (מחבר הקוד האתי הצהל'י )כותב במאמרו-"בין יום זיכרון לעצמאות" , כי למדינת ישראל ארבע סמלים : הדגל , ההמנון , מנורת שבעת הקנים…ויום הזכרון הצמוד ליום העצמאות..הצימוד במועדים כאחד מסמליה של מדינת ישראל ,נתפש בעיניו כסממן האולטימטיבי של מדינת ישראל..הוא מוסיף כי יוכל לדמיין דגל קצת שונה..הימנון קצת שונה ..מנורה קצת אחרת..אך לא שינוי בצימוד הכל כך קשה של הימים הללו.

פרופ' אסא כשר:

אך הקונצנזוס אינו שלם ,והדעות על כך אינן אחידות , יש הסוברים כי צימוד זה איננו נכון , והסימליות שבעניין לא מחוייבת מציאות. האם המסר של "סיבה ותוצאה" שמשתמע מהחיבור הלא-טבעי, שבלעדי השכול לא יכולנו ליהנות מהחגיגה הוא לא מיושן? האם החשיבות של זיכרון הנופלים בצמוד לחגיגות העצמאות היא עליונה?

הרב יואב אנדי בלימוד לקראת ט' באב בבית הנשיא‎ - YouTube

הרב יואב אנדי (בוגר תואר הראשון בפילוסופיה יהודית ותואר שני ביישוב סכסוכים. גר בקיבוץ חנתון ומנהל את המכינה ביישוב ) טוען אחרת .

לתפיסתו הסמליות לא תאבד כהוא זה מעוצמתה אם תהיה יממה אשר תפריד בין הימים, אלא תאפשר לנו כחברה לראות לא רק את הסמל אלא גם את האדם הניצב מאחוריו ומאפשר לו להתקיים…יתרה מכך , מה שכן נאבד זה את החזרות ליום העצמאות שמתקיימות בתוך יום הזיכרון, את המרכולים והסופרמרקטים (בעיצומו של יום הזיכרון) שמלאים באנשים המגיעים לקנות אוכל ושתיה למסיבת העל האש המסורתית.

החפיפה הנוצרת בין הימים יוצרת אבסורד בה באותם בקרים בהם פוקדות המשפחות את הקברים והטקסים לכבוד יום הזיכרון הם אותם בקרים בהם הבמות נבנות לקראת חגיגות בכל רחבי הארץ ואנשים מתכננים את הלוגיסטיקה, עושים חזרות לחגיגות העצמאות אליהם ייצאו בערב – כלומר הפוקוס של הזיכרון באותו יום מתמסמס פעמים רבות…ולא לזה נתכוונו הוגי הרעיון.

הנושא עלה בשנים האחרונות ע'י גופים שונים וכן ע'י קבוצה של משפחות שכולות שביקשו להקדים את יום הזיכרון ביממה אחת במטרה להעניק, לדבריהם, את הכבוד הראוי לזיכרון הנופלים ולאפשר לבני המשפחות השכולות לקחת חלק בשמחת יום העצמאות באופן מלא ושלם.

מאחורי היוזמה שהחלה ב-2010 עמדו בזמנו עו"ד יוסף תמיר ושמואל תמיר-שורקי, בנו ונכדו של שר המשפטים לשעבר, שמואל תמיר. אחיו של יוסף (ודודו של שמואל), דוד תמיר ז"ל, נהרג בשנת 1971 בפעילות מבצעית בסיני במהלך שירותו הצבאי כטייס בחיל האוויר.

העצומה אותה יזמו השניים הופצה באמצעות רשת האינטרנט ופורומים של משפחות שכולות וזכתה לתמיכה של כמה אלפים. הישג משמעותי שכבר רשמו השניים הוא אישור הסוגייה לדיון מחודש במועצה להנצחת החייל שהיא הגוף הסטטוטורי האחראי על העברת ההמלצה לשינוי החוק בממשלה.

אז אולי השבוע בחסות הקורונה נישאר בבתים ונחווה את צמידותם של הימים כמעט ללא כל סממן טקסי ,אך בהחלט יתכן כי בעתיד נחווה אירועים אילו כשני ימים נפרדים.

ואיזכור צמידות הימים לוקח אותנו במוסיקה אל שירו של עוזי חיטמן ז'ל "מי ידע שכך יהיה".

בית ספר בין ההדרים – עוזי חיטמן ז

ואצטט מתוך כתבה שנערכה עימו באוקטובר 2003 במלאת 30 שנה למלחמת יום כיפור , בו הוא מספר על כתיבת השיר :

"השתחררתי ביולי, חודשים ספורים לפני המלחמה, והשיר נכתב כפועל יוצא לשחרור. המילים היו שונות במקור, כתבתי: 'נכון זה נגמר, נכון זה עבר, לא היה לי כוח להמשיך, זה היה יותר מדי'. היתה לי תקופה מרתקת בצבא, אבל הרגשתי שמיציתי. להבדיל מאנשי להקות אחרות, שני שליש מהשירות הצבאי הייתי ביחידות קרביות. גם סוף השיר שונה מהמקור בו כתבתי: 'מי ידע שכך יהיה, שבכמה לילות ללא אמא, תלך לימים אחרים ותראה שדבר לא זז קדימה'. רציתי לומר ששלוש שנים אחרי הגיוס אני חוזר לנקודת ההתחלה.

הרבה יותר ממחדל: מה אנחנו לא יודעים על מלחמת יום הכיפורים | מעריב

"כך בועז הקליט את השיר, אבל כשפרצה המלחמה ברדיו לא ששו לשדר אותו מתוך טענה שהוא גורם לדמורליזציה בקרב החיילים. הייתי ברפידים בעיצומה של המלחמה, ושלמה צח, שהפיק את השיר, צלצל וביקש שאשנה את המילים למשהו יותר אופטימי, כי לא מוכנים לשדר אותו ברדיו. משיר שעשה חשבון נפש לשירות הצבאי שלי, זה הפך לשיר של כמיהה לשלום. השיר הוא לא תוצר של המלחמה, אבל עם זאת אני חושב שיש משהו שקושר בין כל השירים שנולדו במלחמה ההיא ושקיים גם בו. חטפנו סטירת לחי מצלצלת שהכריחה אותנו לעשות חשבון נפש. כשאדם עושה חשבון נפש הוא יותר מאופק, פחות רמבו כל יכול. יש בשירים יותר הצטמצמות, הקטנה, מינימליסטיות ופחות אקסטרווגנטיות, פחות החצנה.

"קשה לי מאד לשכוח את המלחמה ההיא, זו היתה מהפיכה בהלך המחשבה שלי. פתאום הבנתי שאנחנו לא לעולם חוסן, שצריך לקבל את דברי ההנהגה לפעמים בערבון מוגבל ושאני צריך ללכת עם צו הלב שלי, שלרוב צודק."

עוזי מוסיף ואומר בראיון :""מה שמדהים אותי בשיר הזה ומלמד לא מעט עלינו, הישראלים, הוא הכמיהה של חייל שמשתחרר מהצבא בגיל 21. ועלינו אומרים שאנו עם של שוחרי מלחמה? אני לא חושב שיש בעולם עם שכותב מסה שכזו של שירי כמיהה לשלום".

N12 - בעקבות הקורונה: טקסי יום הזיכרון ייערכו ללא קהל

המציאות הישראלית מזמנת לנו בשבוע אחד ,הוריקן של רגשות ,מחשבות ומיני תהיות על השילוב המאוד יחודי של שואה ,תקומה ,שכול ועצמאות..מעין רכבת הרים ריגשית העולה ויורדת ואנו עליה מניפים ידיים אל על או מכסים את הפנים הדומעות…מעלה ומטה, מעלה ומטה עד שובנו לשיגרה.

והצימוד ליום העצמאות שנראה כל כך מנוגד להגיון ולרגש מזכיר לנו אולי ניגוד נוסף. הניגוד אשר אנו חיים בתוכו..בו מיטב הנוער בגיל ההכי יפה בחייו ,עוטה מדים והולך לשרת את מדינתו ולעיתים לא שב הבייתה ,כאשר ביקום מקביל וקצת יותר הגיוני הם יוצאים לחיים , לומדים ,יכירו או תכירנה את אהבת חייהם , וביחד יקימו משפחה…

וכמו גם הניגוד בסיפור מאחורי השיר שהופך ברגע אחד משיר שמח של סיכום שירות , לשיר עצוב על מלחמה עם תקווה לשלום , כי גם אנחנו ברגע אחד מבכים את ההולכים ולאחריו שמחים על הקיים ועל שנבנה ..ומקווים לשלום..כי הרי מי ידע שכך יהיה ?.

שבוע קל עצוב ושמח לכולם…יום יבוא ונפגוש את היונה עם עלה הזית .

זה לא חלום
עוד יבוא היום
יום לו חיכינו
אלפיים שנה
המלחמה האחרונה.

עוזבים את הבית
עוזבים את החברים
לובשים מדי זית
והולכים לימים אחרים.

מי ידע שכך יהיה
שבכמה לילות ללא אמא
תהפוך מנער ותהיה
לבחור מסתער קדימה

….

….

ימים ללא בית
ימים ללא חברים
במקום דשא רק שייט
גבעות עמקים והרים.

מי ידע שכך יהיה
שבכמה לילות ללא אמא
תקבל עליך תואר שכזה
שתצעק: "אחרי וקדימה!".

נחזור אל הבית
נחזור אל החברים
נפשוט מדי זית
ונחזור לימים כלפנים.

מי יתן וכך יהיה
שבכמה לילות ללא בית
נלך לימים אחרים ונראה
יונה עם עלה של זית