תגית: מדע בדיוני

הדלת נטרקה בשקט מאחריו . הוא הידק את שולי הצווארון מצינת הבוקר , ויצא אל השביל המוליך אל החניה .קרני שמש ראשונות האירו את שמי הסתיו מבעד לשבכת עננים דמויי צמר. השמים נצבעו כתום ושיוו מראה של סוף העולם . על המסלעה שמולו הבחין בשלל עלי רקפות שהגיחו החוצה ,מייד שהודיעו להם שהחורף מגיע.

זה מעניין , הרהר לעצמו , " איך זה תמיד ,ברגע שצריך , הרקפות מגיחות מתוך זיזי הסלעים ,הסדקים שבשביל , או מבעד לכל מיני חרכים אשר בימי הקייץ הלוהטים ,נראה היה כאילו אין שם כלום , ופתאום עכשיו הם קופצים החוצה כאילו הבינו שחרכים וסלעים אלו זקוקים ולו לזמן מה לדבר שיוסיף להם חן ויופי…אבל הוא מיהר לבטל מחשבה זו , מה זה שיחשוב כך ? , הרי רקפות הינן חסרות תודעה ,אבל נחמד להשתעשע …בכאילו.

הוא נכנס לטנדר , הניע את המנוע ששקוע היה בשנת לילה נעימה . כמה שיעולים , התעטשות פיח באגזוז , והוא נעור לחיים. ברדיו שנדלק הודיע השדרן : "בוקר טוב לכל המאזינים…..כל כוחותינו שבו לבסיסם…..פקקים באיילון , דני מתזמן 45 דק…מייד אחרינו שירו של בנה של נעמי שמר…"…הוא יצא אל יום עבודה נוסף…

שבת שלישית של חודש דצמבר , היום ה-350 של שנת 2022 והשבוע ה-49 , נותרו עוד רק 15 יום לסיום מסענו בשנה הנוכחית , ולאחריה נצא למסע חדש ב-2023..עצי אשוח במרבית בתי אירופה ואמריקה ,מקשטים את חגיגות השנה החדשה..ופינתנו השבוע תזכיר בקצרה את ..סר ארתור צ'ארלס קלארק.

את עיקר פרסומו רכש כסופר מדע בדיוני פורה במיוחד , שהעלה על הכתב כמות עצומה של רעיונות מקוריים. בין היתר חזה את רשת
האינטרנט העולמית ואת המחשב האישי ,עוד הרבה טרם נוצרו.

קלארק נולד במיינהד (Minehead) במחוז סאמרסט שבאנגליה. כילד היה קורא נלהב של מגזיני מדע בדיוני אמריקאיים. לאחר שסיים את בית הספר התיכון, יכולתו הכספית לא אפשרה לו ללמוד באוניברסיטה, והוא החל לעבוד כפקיד. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר המלכותי כמומחה ראדאר; ספרו "Glide Path" מבוסס על חוויותיו מתקופה זו. לאחר המלחמה למד מתמטיקה ופיזיקה בקינגס קולג' לונדון.

בשנת 1945 פירסם מאמר מדעי קצר המתאר רשת תקשורת כלל עולמית המבוססת על ממסרים קבועים במסלול גיאו-סטציונרי. לא להיבהל בבקשה מהמושג ,מייד נסביר. נחשוב לרגע על אדם בשם דני הנוהג במכונית וחולף על פני אדם אחר למשל יוסי ,הוא יבחין ביוסי מרגע שיתקרב אליו ועד לרגע שיתרחק ממנו מספיק . אולם אם גם יוסי ייסע במכונית מימין לדני ,ושניהם ינועו באותו כיוון ובאותה מהירות הם יבחינו האחד בשני כל הזמן.

קלארק טען במאמרו הנ'ל כי אם נקח לווין לחלל ונציב אותו בגובה רב (36 אלף ק'מ ) ונגרום לו לנוע במהירות השווה למהירות סיבוב כדור הארץ …יווצר מצב שהלווין יביט כל הזמן על אותו איזור ( בגובה הזה – הלווין יבחין בערך ב 1/4 מכדור הארץ) ….. המסלול בו ינוע הלווין באותה מהירות נקרא מסלול גיאו-סטציונרי… בזמנו זה נשמע קצת מופרך..אך בדיעבד הסתבר שצדק. הלווין הראשון ששוגר למסלול כזה יצא לדרך 18 שנה מאוחר יותר -ביולי 1963.

כיום כל אותם מאות ואף אלפי , לווינים שמקיפים את כדור הארץ במסלולים אלו ,מהווים את הבסיס לתקשורת העולמית , לניווט הלוויני שלנו ברכבים בכלי הטייס והשייט , וכן לשידורי הטלויזיה והרדיו ..ועוד ועוד.

את הקריירה כסופר מדע בדיוני התחיל בשנת 1937 ופרסם מספר סיפורים בפנזינים-מגזינים חובבניים למדע בדיוני. סיפורו המקצועי הראשון, "Loophole" פורסם באפריל 1946 במגזין "Astounding Science Fiction" וחודש לאחר מכן יצא ספרו הראשון, "Rescue Party".

ב-1948 כתב את הסיפור הקצר "The Sentinel" ( הזקיף) בעבור תחרות של ה-BBC. על אף שנדחה, סיפור זה שינה את הקריירה של קלארק. בנוסף להיותו הבסיס לספר "2001: אודיסיאה בחלל", ספרו המפורסם ביותר, הוא הציג פן מיסטי וקוסמי לעבודתו של קלארק. רבים מספריו המאוחרים יותר עסקו אף הם בנושא של אנושות מתקדמת מבחינה טכנולוגית, אך בעלת דעות קדומות, המתעמתת עם גזע חייזרים תבוני נעלה.

בספריו "העיר והכוכבים", "קץ הילדות" , וסדרת אודיסיאה, עימות זה אף מוביל לפריצת דרך המאיצה את האנושות לשלב הבא בהתפתחותה. בתקופה זו פנה אליו הבמאי סטנלי קובריק והציע שיתוף פעולה ביצירת "סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שנעשה אי-פעם". קלארק השתתף בכתיבת התסריט המבוסס על טיוטת הספר. התוצאה הייתה הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הסרט, והספר שהוציא קלארק אחר כך, זכו להצלחה כבירה. הסרט אודיסאה בחלל" זכה להצלחה רבה וגם לפרס האוסקר על אפקטים מיוחדים.

בשנת 1956 עבר קלארק להתגורר בסרי לנקה (אז ציילון), בתחילה בעיר אונואטונה ולאחר מכן בבירה קולומבו. הוא החזיק באזרחות כפולה, סרי-לנקית ובריטית. אחת הסיבות למעבר, לטענתו, הייתה האפשרות לצלול לאורך כל השנה. מגוריו במדינה היוו את ההשראה לספרו "מזרקות גן העדן".

בתחילת שנות ה-2000 התפרסמו עליו כתבות שקשרו אותו לפדופיליה בצהובון סרי לנקי , לאחר חקירת המשטרה הוא נוקה מכל חשד והצהובון אף פרסם התנצלות פומבית , קלארק אף זכה לתואר אבירות בריטית. כמו כן גם זכה בפרסי הוגו ונבולה. ב-1986 היה הסופר השביעי שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה.

מאוחר יותר חלה בתסמונת פוסט-פוליו והיה מרותק לכיסא גלגלים. קלארק נפטר בגיל 90 בקולומבו בירת , סרי לנקה ונקבר לצלילי הסימפוניה המפורסמת "כה אמר זרתוסטרא" של ריכארד שטראוס שהיתה גם מוסיקת הפתיחה של הסרט "2001-אודיסיאה בחלל"..

על קברו נכתב :"כאן מונח ארתור סי קלארק. הוא מעולם לא התבגר, אבל לא הפסיק לגדול.".

וארתור סי קלארק לוקח אותנו במוסיקה ממש בקצרה אל הזמר הכותב והמלחין ,ומרצה בביהס למוסיקה-רימון , אריאל הורביץ.

הורוביץ הוא בנם של הפזמונאית והמלחינה נעמי שמר ושל הסופר והמשורר מרדכי הורוביץ. לאחר שירותו הצבאי בחיל המודיעין ביחידת המזל"טים , החל ללמוד מוזיקה בבית הספר "רימון", שם פגש את יהודה עדר, שהיה אחד ממוריו. עדר אהב את יצירתו של הורוביץ, הפגיש אותו עם חברת התקליטים "הליקון" וגם הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה שלו. האלבום, שנקרא "יאללה ביי", הקנה להורוביץ מעמד של כותב להיטים ותמלילן מבריק בזכות השיר "סיגל נחמיאס", שגם הפך להמנון המאבק למען זכויות חיילי המילואים באותה שנה, וכמו כן השירים "הכל כתוב", "יאללה ביי" ו"זה בשבילך". האלבום עצמו נמכר ביותר מ-15,000 עותקים.

שנתיים לאחר צאת אלבומו כתב הורוביץ והלחין את מרבית שירי אלבום הבכורה של אשתו תמר גלעדי, "תמר גלעדי". שיר הנושא של האלבום, "האהבה מתה", נבחר כשיר השנה של אקו"ם לשנת 2000. חודשים ספורים לאחר מכן יצא אלבומו השני של הורוביץ, "רנה" , השיר שנכתב על השחקנית רנה זלווינגר (יומנה של בריגיט ג'ונס) ,היה להיט ענק בישראל.

בשנת 2007 הוציא הורוביץ את אלבומו הרביעי, "זמן אמת", בחברת התקליטים "התו השמיני". חלק מהאלבום הופק על ידי עובד אפרת וחלק על ידי תמיר קליסקי מלהקת "אתניקס". מהאלבום הזה בלטו הסינגלים "תמיד תאמין", ו"כל מי שאת" שכתב הורוביץ בימיה האחרונים של אמו, נעמי שמר. שיריה של שמר אוזכרו במספר שירים באלבום.

בשנת 2009, בזמן מבצע עופרת יצוקה, הוציא הורוביץ את "רקפות בין הסלעים", שיר שכתב בזמן המבצע, תוך כדי הופעות במקלטים. השיר זכה להשמעות רבות. במהלך מבצע צוק איתן הוציא הורוביץ את השיר "עשרים אלף איש" לזכרו של שון כרמלי, חייל בודד שנהרג במהלך המבצע, ושבהלווייתו השתתפו 20,000 איש.

בסוף ינואר 2017, פרסם הורוביץ את השיר "ברלין" ובו אמירה נוקבת על גל הירידה הישראלית לברלין.

בשנת 2016 הקים את עמותת "הפינג'אן הדיגיטלי" יחד עם אמנים כמו אהובה עוזרי, דני רובס ויאיא כהן אהרונוב. העמותה חתמה, בחסות ההסתדרות, על הסכם עם הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות להקמת אפליקציית מובייל להזרמת מוזיקה ישראלית. היישומון שפותח בסופו של דבר על ידי הספרייה הלאומית ובחסות משרד התרבות והספורט נקרא "שירי" , הרעיון נהדר , אך הוא לא תפס תאוצה ,ולא צלח מול הישומים של ספוטיפיי ואפל מיוזיק.

אז למה ארתור סי קלארק ולמה אריאל הורביץ דווקא היום ?

היום מלאו 105 שנה להולדתו של ארתור סי קלארק המדען , וסופר המדע הבדיוני הגדול ,שעל פי תסריט שלו ושל סטנלי קיובריק נעשה הסרט " אודיסאה 2001" שבהמשך הפך לספר…אז מזל טוב למר קלארק אי שם בשמי מרומים ,אם נשמתו מרחפת לה בגלקסיות רחוקות במסעה האינסופי.

והשבוע בעת עבודתי באחת הגינות ( החורף ממשש ובא למי ששכח ) , הבחנתי כי לפתע הגיחו מאות של רקפות מכל מיני פינות בטרסות של הגינה שהיו מוצלות ולאחר שהורדנו לא מזמן שלושה עצים , חדר אור פנימה וגרם לכל הרקפות לצאת ממחבואן ולצבוע את הגינה , וכשיצאתי משם התנגן לו שירי הנפלא של אריאל הורביץ : "רקפות בן הסלעים" , ותסלחו לי על רגשנות היתר ,אבל קשה היה שלא לקשר למה שקורה סביבנו.

במשך כל השבוע שומעים , על מאבקים בין הימין לשמאל ( פעם היה משהו כזה ) , בין חילוניים לדתיים , בין ישראלים לערבים ,בעיות כלכליות ,פשע ומוסר במגמות הפוכות , ולעיתים הייאוש קצת מחלחל לו לראש . אבל אז מסתכלים סביבנו ואני רואה את שני הבנים שלנו את בני ובנות מחזורם , את הבנות התאומות של בני הדודים והבן של הגיסה , ובנים ובנות של חברים , ואלה רק במעגל הקרוב שאני מכיר ממש …והחבריה הצעירים האלה נוהגים ממש כמו בשירו של אריאל הורביץ :

" וכשהיא לפתע צריכה
שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה
לא תאמין איך הם מופיעים
כמו רקפות בין הסלעים"

ברגע שנקראו להתייצב עשו זאת , כמו רבים ורבות ,טובות וטובים מבני ובנות הארץ . והם נותנים תקווה ,שיש עוד דור צעיר שאכפת לו וחשובה לו המדינה על אף ולמרות כל הקשיים שבה. כי אפשר ויש הרבה מה לתקן אבל בנתיים צריך לבוא ולהכנס תחת האלונקה , נרצה או לא נרצה …אין לנו ארץ אחרת.

החורף עוד רגע נכנס פנימה ויוריד גשמיו , מי יתן ובכל שאר המישורים ,החברתי , הכלכלי המוסרי והערכי…יגיע האביב…ובאביב הם כולם ישובו חזרה.

שבת נעימה לכולם.

בין הצפירות בכביש לרחובות המלוכלכים
בין משפחות הפשע לטלוויזיה השטחית
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים

בין הישנים ברחוב לדקירות במועדון
בין מה שבדרך כלל קוראים בעיתון
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים

וכשהיא לפתע צריכה
שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה
לא תאמין איך הם מופיעים
כמו רקפות בין הסלעים

בין הדגלים הכתומים לחולצה הכחולה
בין שוק הפשפשים לקריית הממשלה
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים

וכשהיא לפתע צריכה…

בין מגדלי הפאר למרכז הקליטה
בין פועלים זרים לשדות החיטה
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים

וכשהיא לפתע צריכה…

"רות קיבלתי ,נועל מעבר מדורים 21 ,5 , ו13 …מדורים נעולים " …."אוקי ניתן להתחיל להשוות לחצים …" , ג'ם משך את הידית האדומה על דופן קיר ימין כלפי מטה ורחש האויר הזורם נשמע ברקע. אדי קיטור נפלטו אל המסדרון האפלולי ונשאבו חיש קל אל מפוח האויר התלוי ממעל.

על הצג העליון בזוית העין ניתן היה להבחין כי צוות המשימה דרוך ומוכן ,ואנה סימנה עם האגודל כי הם ערוכים ליציאה. ג'ם הבחין בסימון ." שימרו על עצמכם והיו זהירים " פלט אל תוך מכשיר הקשר …הם סימנו לו וחייכו וברקע נשמע שאון פתיחת דלת דופן המעבורת כלפי חוץ . הדלת השתפלה כלפי מטה ,עד שנגעה בקרקע הסלעית אשר מתחת לגוף החללית ,ויצרה מעין כבש הליכה ,עליה פסעו כעת השלושה.

הוא חייך לעצמו אנחנו כבר ב-12 למאי שנת 2185 אבל לפני קצת יותר משבוע יכול היה לאמר להם may the 4th be with you …הוא תמיד חיבב חידודי לשון ,אך הפעם הייתה לכך גם משמעות.

השלושה פסעו חרש אל החושך השורר בחוץ , הלוך ופסוע ,עד שניתן היה לראות רק את אלומות פנסי היד שלהם כחרבות אור באפלת הכוכב…הדממה הכתה בו באחת…..

 

בוקר שבת שניה של חודש מאי ,בבית הכנסת יסיימו היום את ספר ויקרא ובעוד שבוע יסיימו המונים לספור את העומר ,ופינתנו עולה על מסך הכסף ונוסקת אל החלל העמוק והרחוק שם מתרחשת עלילת סדרת הסרטים….ALIEN….או כפי שהיא מוכרת בישראל ..סדרת "הנוסע השמיני".

הסרט הראשון בסדרת הנוסע השמיני הופק לפני כמעט ארבע עשורים בשנת 1979 ע'י הבמאי רידלי סקוט..אז במאי צעיר יחסית ..ובתפקיד הראשי שיחקה גם שחקנית צעירה ופחות מוכרת בשם סיגוני וויבר.

הסרט הוא מסוגת סרטי האימה בתוך ז'אנר המדע הבדיוני , ומספר את קורותיהם של שבעה אסטרונאוטים במשלחת מחקר , בחללית "נוסטרמו " הנוחתים בכוכב מסתורי ומרוחק על מנת לחקור צורת חיים חדשה שמערכות הספינה גילו.

צוות החללית,המונה שבעה אנשים ,מגלה על הכוכב מעין ביצים ,ולאחר שאחד מאנשי הצוות מותקף באופן מסתורי ע'י תכולת אחת הביצים , הצוות ממהר לפנותו חזרה ולשוב אל החללית…אולם כאן רק מתחילות הצרות. נוסע נוסף ומיסתורי נמצא כעת על הספינה המנסה להימלט מהכוכב…והנוסע הזה השמיני במספר , מסוכן מאין כמוהו.

בעוד בארצות הברית ובריטניה הוצג הסרט תחת השם "חוצן" (ALIEN), בתרגום שם הסרט לעברית הוחלט להתבסס על השם שהיה מקובל בצרפת ומדינות אירפאיות נוספות – "הנוסע השמיני". השם מייצג את העובדה כי החוצן הוא הנוסע השמיני על ספינת החלל  בנוסף לשבעת הנוסעים האנושיים. שם זה נבחר שכן מילים לדוגמת "חייזר" או "חוצן" לא היו מוכרות לקהל הישראלי של סוף שנות השבעים.

על פניו מדובר בעוד סרט מפחיד  ,אולם סרט זה היה מראשוני הסרטים בסגנון סרטי האימה בו לא רק שגיבורי הסרט מצויים במסגרת סגורה כלשהיא וגיבוריו נאבקים בזה אחר זה בסכנה , אלה שלראשונה נוסף המימד של היות גיבורי העלילה….בחלל……. ….שם אף אחד לא שומע את צעקותיהם.

הסרט הראשון שהופק בשנת 1979 נעשה בתקציב של 11 מליון דולר ,היה להצלחה והכניס לקופת המפיקים למעלה מ-103 מליון. הוא היה מועמד לעשרות פרסים בחלקם אף זכה ( אוסקר ב-1980 על האפקטים , פרס בפט'א לבמאי , לאפקטים ,ולאיפור ,וכן פרסי סאטורן לשחקנית המשנה ,לתסריט ,ולסרט המדע בדיוני הטוב בשנת 1980 ,ועוד פרסים רבים ומועמדויות אין ספור)

במאי הסרט ,סר רידלי סקוט ,שהיה אז במאי צעיר ,הוא כיום אחד הבמאים המוערכים ביותר בקולנוע ,וחתום על הצלחות קולנועיות כמו סרט המדע בדיוני הטוב ביותר שנעשה " בלייד ראנר" , וכן על "גלדיטור" , "בלק הוק דאון " ,"תלמה ולואיז" ,"חניבעל" ,"להציל את מארק ויטני" ועוד רבים וטובים .

מי שגם הייתה שחקנית צעירה ובתחילת דרכה היא השחקנית הראשית בסרט – סיגורני וויבר.סיגורני מגלמת את דמותה של הקצינה השלישית בספינה סגן ריפלי , והיא בתפקיד הראשי ,נאבקת בצורה הירואית עם המון כריזמה כנגד אותו יצור נוראי שעלה לחללית ומחסל את אנשי הצוות בזה אחר זה.  צריך לזכור שמדובר בסרט אקשן ומתח מלפני כמעט 40 שנה ואת תפקיד הראשי והלוחמני מגלמת… אשה צעירה…כבוד !!!.כיום מאחורי השחקנית שובל ארוך של תפקידים נפלאים בסרטים רבים  (גורילות בערפל ,נערה עובדת ,קופיקאט ,שמונה צדדים לאמת ,אווטאר ,ועוד..סה'כ למעלה מ-55 סרטים ) והמון פרסים כולל 2 פרסי גלובוס הזהב עבור "שחקנית משנה" ,פרס סאטורן לשחקנית הטובה ביותר (1987) ,ועוד מגוון זכיות והוקרות . כיום עוסקת סיגורני גם בתחום ההפקה.

 

את האוסקר היחיד  שגרף הסרט" הנוסע השמיני ",הוא קיבל עבור האפקטים המיוחדים , ועיצוב דמותו המפחידה של הנוסע השמיני.  מי שהיה אחראי על עיצובו של דמות החייזר היה הנס רודי גייגר – צייר, פסל ומעצב שווייצרי.גייגר שסבל מנדודי שינה וכל ציוריו מושפעים מהתנסותו במחלה. הוא הוכשר במקור כארכיטקט,אולם כישרונו בציור התגלה דווקא …במסגרת טיפול באמנות שעשה על מנת לטפל בבעיות השינה.

כמעט לכל אורך הקריירה שלו גייגר השתמש בעיקר במברשת אוויר כדי ליצור נופים חדגוניים, סוריאליסטים ומפחידים. הסגנון המובהק והייחודי לו בא לידי ביטוי ביצירותיו בשילוב הגוף האנושי ומכונות בטכניקה המתוארת כ"ביומכניקה".

יצירותיו ועיצוביו באו לידי ביטוי בליין מוצרים שונים ברחבי העולם ,חברת משקפי הספורט אוקלי ,הוציאה סדרת משקפיים בעיצובו .כמו כן ישנו סגנון עיצוב בארים שנקרא "בר גייגר" .  חברת הגיטרות "איבנז" הוציאה ליין פרי עיצובו , אך בעיקר אומצו ציוריו ועיצוביו  האפלים ע'י מקעקעים רבים ברחבי העולם.

בידיעה שהסרט נעשה בשנת 79 ,ללא שימוש במחשבים ואמצעי אנימציה שיש כיום זה עדיין מדהים עד כמה זה מפחיד ומרתק  גם בימים אלו  . כשרואים את הסרט תחושת האימה והפחד משתלטת על הצופה ומכניסה אותו עמוק אל תוך הסרט…אז לבעלי עצבים חזקים וחובבי הזאנר מומלץ לצפות.

לסרט יצאו 5 סרטי המשך שנעשו ע'י במאים שונים , אך לדעת רבים ,הראשון הוא המוצלח ביותר.

 

ומרב אומן בציור וקולנוע….לרב אומן אחר…….

החייזר  שלנו לא ממש חברמן…אבל הוא יקח אותנו במוסיקה ….לתימן…

למה תימן ? כי שם נולד הרב שלום (סאלם) קֹורח שהיה רב ומשורר, יהודי תימני .(ה'תרל"ג, 1873 – י"ג בחשוון ה'תשי"ג, 1 בנובמבר 1952). (לצערי לא הצלחתי למצוא תמונה שלו).

 

לא רבים מכירים אותו אותו .שלום היה בנו של רבי יחיא קורח ונולד בעיר צנעה שבתימן . כשהיה בן שתים עשרה עזב את לימודיו והחל לעבוד. תחילה למד אריגה, אצל ר' אברהם משרקי, שהיה גם אחד מטובי המשוררים בצנעא, וכך למד ממנו גם שירה. לאחר שלוש שנים, בעקבות המאמץ הפיזי הכרוך באריגה, עבר לעבוד כצורף תכשיטים אצל חיים כְּסאר. לאחר ארבע שנות עבודה עם כסאר, החל לעבוד כצורף עצמאי. עבודותיו נודעו באיכותן, והוא המשיך לעבוד במקצוע זה עד שנת 1898, אז החל רעב  בתימן ולא היה דורש למעשה ידיו.

בשל הרעב עזב את צנעא ועבר לעיר אלחימה ,והחל לעבוד בהוראה לילדים קטנים .לאחר חמש שנים שב חזרה לצנעה ,אך נאלץ לעוזבה שוב בעקבות המצור שערכו המורדים התימנים על העיר  בשנים 1903–1905 , הפעם לקריית אלקאבל הסמוכה, אליה ברחו רבים מתושבי צנעא. כשחזרה הרווחה שב לבירה, והמשיך בלימוד תינוקות.  הוא מונה לנשיא בית הספר החדש בצנעא לצד הרב עמרם קורח, קרוב משפחה רחוק. באותה תקופה חיבר לא מעט ספרים וגם פיוטים.

רבי שלום (סאלם) עלה לישראל בחשוון שנת ה'תש"י (1950) , במסגרת מבצע מרבד הקסמים.בישראל חי שלוש שנים, ושימש כרב בשיכון "עמידר".  הוא נפטר בשנת 1953 בירושלים.

ולמה דווקא רבי שלום קורח ?? ומה הקשר לנוסע השמיני ? ולמה היום ??

התשובה היא אומנות ואמנות ונשים שמנפצות תפיסות.

אז היום הוא יום מותו של האומן השווצרי הנס רודי גייגר (12 במאי 2014 ),האיש שזכה באוסקר על עיצובו של החייזר מהסרט "הנוסע השמיני " .

ומה הקשר  לרבי שלום קורח ??…..התשובה היא שגם הוא היה אומן ..תחילה יצירותיו כצורף ובהמשך הפיוטים היפים שכתב , בעברית נפלאה  ( כמו במשפט "אנא קושב כל תפילה ,ענני")…, אומנות המשחק במילים .

בכרזת הפרסום של הסרט נכתב " בחלל אף אחד לא שומע אותך צורח "…..ובסרט עצמו לא מעט פעמים גיבורת הסרט מצויה במרדף/הימלטות מפני החייזר ,ולרגעים נדמה כי אין מי שישמע אותה , או מי שיענה לה..

ולעיתים כשאנחנו לבד ,לבד , רק עם עצמנו ,ביחוד בשעת צרה או בעיתות משבר ,גם האתאיסטים ( מודה באשמה ) שביננו נושאים תפילה קטנה , למישהו … , למשהו שישמע אותנו  ואולי יענה לנו ,או יענה לבקשותינו. כי אולי בחלל אף אחד לא שומע ,אבל בלב פנימה יש סיכוי שכן … . ואין נפלאות  ממילותיו של רבי שלום קורח לבטא את בקשת העזרה בעיתות מצוקה בפיוטו  " ענני".

את מילות הפיוט  של רבי שלום קורח הלחינה זמרת צעירה חוצת גבולות מגדר ומגזר, שהוציאה לפני שנה את אלבום הבכורה שלה , שמה של הזמרת הוא נרקיס . זמרת דתייה מהיישוב ניצן שמופיעה מול קהל מעורב.נרקיס היא אחת התופעות המרעננות במוסיקה הישראלית ,ושיריה מעטרים את הפלייליסט של גלגל'צ , ובעידן ההקצנה בנושא שירת נשים ,דווקא היא שרה את שיר השירים , לצד איימי ויינהאוס וביונסה ומדברת על הגשר מהודו להודו לה'. ממש כמו סגן ריפלי גם היא מנפצת גבולות תפיסה ומגדר .

אז שתהיה שבת נהדרת לכולם. בשורות טובות ובריאות לכולם.

(כדאי לשים אוזניות ולעצום עיניים-הביצוע נפלא)

אנא אדון כל הבריות ענני כי אני אליך עיני תליות 
אנא בורא ניב שפתיים ענני כי אני אליך שיטחתי כפיים 
אנא גיבור ונורא ענני כי אני אליך אקרא 
אנא דובר צדקות ענני כי אני אליך אשפוך צעקות 

אנא המושיע מכל צרה ענני כי אני צועק מצרה 
אנא ועד ואדיר ענני כי אני תפילותיי לך אסדיר 
אנא זוכר כל נשכחות ענני כי אני רבו עלי אנחות 
אנא חוקר כליות ענני כי אני בין שיני אריות 

אנא טוב וישר ענני כי אני נדכה ליבי נשבר
אנא יוצר כל עולמים ענני כי אני משל בעמים
אנא לובש צדקה ענני כי אני בין צר ומצוקה
אנא מפרנס כל בריה ענני כי אני עירום ועריה

אנא נורא עלילות ענני כי אני בצרות גדולות
אנא סומך נופלים ענני כי אני בייסורים גדולים
אנא עונה אילמים ענני כי אני במכאובות עצומים
אנא פודה מכל רעה ענני כי אני במצודה רעה

אנא צופה כל נסתרים ענני כי אני בחים מרורים
אנא קושב כל תפילה ענני כי אני יושב באפילה