HAVE YOU COME HERE TO PLAY JEASUSS ?

"תשמע " , הוא אמר לי . "זה לא כמו שאתה חושב . כל מה שאתה רואה סביבך אינו אמיתי . החדר שלך אינו באמת בצבע קרם , חתול המחמד שלך ,אינו שחור , ואפילו בני המשפחה שלך אינם בני המשפחה שלך …זה רק נדמה לך.."

הבטתי בו בתמיהה ," מה לא אמיתי ? , אמיתי וחצי , הנה אני רואה מולי את הקיר של החדר והוא בדיוק בצבע קרם כמו שצבעתי אותו , את החתול שיושב כרגע על הברכיים שלי אני יכול ללטף ולחוש את רכות פרוותו , ובני המשפחה ? , הלוא לפני רגע סיימנו ארוחת ערב ,שהייתה טעימה ,צחקנו , דיברנו ,התווכחנו ….מה לא אמיתי בזה ?…תגיד שתית שתיה חריפה ??".

הוא הביט בי במבט שלא אמר הרבה , עיניו בהו בי בתערובת של רחמים ועייפות מנסיון להסביר…"תגיד לי" , הוא אמר , "אמרת לי שאתמול בלילה התעוררת בבהלה משנתך בגלל חלום שחלמת ..נכון ? "כן " ,עניתי לו ,"לאן אתה חותר ? " …זהו שאני לא יודע מהיכן להתחיל , אבל אולי החלום שלך מאמש יעזור לי להסביר לך את המציאות "…."החלום שלי ?" , שאלתי …"כן " , ענה "דרכו אולי תבין "…הוא השפיל מבט , עצם את עיניו , החל להסביר ופקח את עיני…..ברוך הבא למחילת הארנב …

שבת אחרונה של חודש אפריל , הקייץ כבר פה במלוא הדרו , הדרום האדום הפך צהוב , בחבל עדולם נצבעו הוואדיות באדום פרגים , האובך ממצריים החשיך את הלוחות הסולאריים ,את הרכבים ואת כל ירוק היערות ,שהפכו צהובים. פסח חלף עבר לו , יום העצמאות ויום הזכרון מאחורינו, ולפתע טפטופח גשם הופיעו… והשבוע פינתנו תבצעreloading לסדרת הסרטים "המטריקס"..

למי שעדיין לא ראה (נו …נו ..נו ) נציין כי מדובר בסרט פורץ דרך מחשבתית . המטריקס (באנגלית: The Matrix) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוג המדע הבדיוני שיצא בשנת 1999, בוים על ידי האחיות וצ'אוסקי ( לשעבר האחים וצ'אוסקי) , הראשון בטרילוגיית סרטי המטריקס. הסרט מתאר עתיד דיסטופי בו האנושות כלואה באופן לא מודע בתוך מציאות מדומה, המטריקס, שנבנתה על ידי מכונות מתקדמות במטרה להשתמש בגוף האנושי כמקור חשמל. אחרי שהאקר מחשבים צעיר לומד על טבעה האמיתי של המציאות בה הוא חי, הוא מצטרף לקבוצת מורדים כדי להילחם באותן המכונות.

הסרט "המטריקס", ולמעשה כל הטרילוגיה של המטריקס (שלישיית סרטי המטריקס), הם מהסרטים המסוגננים והמרהיבים בקולנוע של העשורים האחרונים. אבל הרבה מעבר לכך , המטריקס הוא גם סרט בעל משמעויות פילוסופיות מעניינות ועמוקות מאד. למעשה המטריקס מתכתב עם סוגיות פילוסופיות עמוקות הנוגעות לאמת ועד כמה חיינו הם אמיתיים, או שהם מדומיינים ומתומרנים על ידי גורמים אחרים ( אלוהים , מכונות ,מחשבים ). רעיונות הסרט מהדהדים נושאים שעלו כבר לפני דורות רבים, כמו ב"משל המערה" של אפלטון או ברעיונות של הפילוסוף הצרפתי דקארט שטען בבן השאר כי לא תמיד ניתן לסמוך על החושים שלנו.

לכל מי שמרים לרגע גבה בגיחוך ,בואו נעשה לרגע בדיקה קטנה . מהיא בעצם המציאות בה אנו חיים ??…המציאות היא למעשה אוסף של אירועים ,חוויות ,תחושות ומראות אשר אנו חווים דרך 5 החושים שלנו . המראות דרך העיניים , ריחות דרך האף , צלילים דרך האוזניים וכו'…

בחורה צעירה או נגן סקסופון ??

כל חוש מקבל פרטים מהסביבה מעביר אותם אל המח …והמח שלנו יוצר תמונת המציאות בה אנו חיים ( לדוגמא : אני כעת בחדר צהוב ,מבשל מרק ירקות חריף ,ושומע בוב מארלי ). עד כאן הכל נפלא. אז בואו נקח עוד צעד קדימה…נניח מצב ובו ניתן היה לחבר כבל למח ודרכו להזין למח ריחות מראות צלילים וכו'..ישירות למח ללא צורך בעיניים אף אוזניים וכו'…במצב כזה המח היה בונה תמונת מציאות על פי מה שהוזן לתוכו….כלומר המציאות עבורנו הייתה בעצם זו שהמח הוזן בה….על פי מה שקבע זה שהזין את הכבל….המח לא היה מכיר מציאות אחרת…ולמי שעדיין איתי נשאלת השאלה…. ומי אמר שזה לא ככה כעת ??? , האם יתכן שכל חוויותינו אינם אלה אוסף של נתונים שמוזנים לתוך מח המונח היכן שהוא ? ( ישנו מושג בסיסי בפסיכולוגיה העוסק בשאלה זו "מח בקופסא"-BRAIN IN A VET) .

לשם מגיע הסרט …ולמציאות המדומיינת על ידי בני האדם ..קוראים –המטריקס. על פי הסרט , העולם אינו אלה קבצי נתונים המוזנים ישירות למוחות בני האדם….

בעבר, למי שזוכר העלינו פה את "משל המערה" של אפלטון . המשל נכתב על ידי אפלטון כתגובה על המתת חברו הטוב סוקרטס. הכעס היה על זה שהורגים אדם חכם שניסה להסביר לאחרים שהם לא מבינים את המציאות נכון , והם מתוך בורות במקום לנסות להבין הורגים אותו.

למי שלא זוכר/ת להלן המשל בקצרה : " קבוצת אסירים נקשרים במערה כך שגבם אל הכניסה , והם לא יכולים להסתובב . בכניסה למערה נעים אנשים הנושאים קרטונים עם צורות של בעלי חיים. האור שמגיע מצייר צלליות של בעלי חיים על הקירות והאסירים בטוחים שבעלי חיים מסתובבים בחוץ . לאחר שנים , משתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה ומבין את התרמית , לאחר זמן ארוך הבחור שב פנימה והוא מנסה להסביר לחבריו האסירים את אשר ראה, אך אלו צוחקים ומלגלגלים עליו ואומרים לו כי אינו יודע או מבין על מה הוא מדבר והעולם והמציאות הם כפי שהם מכירים אותם, ואין שום דבר אחר. כאשר האסיר לשעבר ממשיך בתיאורים שלו, מתחילים לאיים עליו שאר האסירים כי הם יהרגו אותו אם ימשיך לספר להם שקרים ומעשיות על "עולם ומציאות שונים".

מה שרואים האסירים במשל ..מול המציאות

הרעיון שיתכן שהמציאות אותה אנו חווים אינה המציאות האמיתית כאמור אינו חדש . גם הפילוסוף הצרפתי דה קארט העסיק עצמו בשאלה הזו. דה קארט טען שיתכן והמציאות אינה כפי שאנו חושבים משום שלא ניתן לסמוך לגמרי על החושים שלנו .( למשל ישנם המון תדרים שהעיין שלנו אינה קולטת ( אינפרא אדום , אולטרא סגול למשל ) , ישנם תדרי שמע כמעט אינסופיים שהאוזן האנושית לא קולטת …וכנל לגבי ריחות …כלומר החושים שלנו מספקים לנו תמונה חלקית וקטנה מאוד מתמונת המציאות כפי שהיא באמת…אז האם המציאות שלנו היא אכן כפי שאנו רואים וחושבים שהיא ?? …נסו לדמיין אדם המציץ לעולם החיצוני מתוך כלוב סגור דרך חריר קטן מאוד …הרי מה שיתפס בעיניו כמציאות …זה רק מה שיעבור דרך אותו חריר קטנטן.

בסרט בחור בשם ניאו , מחולץ מתוך המטריקס על ידי איש בשם מורפיוס . מורפיוס מאמין שניא הוא האחד שיש לו את היכולת לחלץ את בני האדם מהמקום בו הם שבויים על ידי מכונות ולהוציא אותם אל המציאות האמיתית.

הסרט עורר הדים רבים בהמון מובנים . במישור הטכני הסרט הציג אפקטים שלא נראו עד אז בקולנוע , צילומי 360 מעלות לסצנה , וכמובן המושג "זמן קליע ".

לא תאמינו , אבל אפילו ביהדות גילו בסרט עניין . רבנים שצפו ב"מטריקס" משוכנעים שהיוצרים שִלבו את סודותיה של תורת הקבלה ביצירה הקולנועית רבת הרבדים. על פי מוסף יהדות באתר YNET ," הטרילוגיה זוכת האוסקרים שנוצרה בשנת 1999, בכיכובו של קיאנו ריבס, נתפסת עד היום כיצירת מופת בעלת ערך פילוסופי רוחני עמוק. כמה עמוק? "מי שעשה את הסרט הזה רצה לספר לעולם שיש משיח", טוען הרב גדעון הולנד. הוא מוסיף "בתוך הסיפור הזה אתה מוצא במדויק את הדרך שבה ספר הזוהר מספר את הגאולה – ומה יהיה בה"….

דוגמא פשוטה אחרת יכולה לבוא מחיינו היומיומיים. שוו בדמיונכם מצב בו אדם פצוע והוא שוכב על הרצפה. לא רחוק ממנו צופים במקרה שניים . האחד אדם בוגר , ואילו השני ילד קטן . אל הפצוע מגיע במקרה רופא ומחליט כי יש לבצע במקום ניתוח על מנת להציל את חייו. הוא מבצע את הנדרש בעוד הפצוע נאנק מכאבים. עכשיו בואו נביט רגע איך קלטו את הענין שני הצופים . הבוגר כנראה שיבין כי הרופא מציל את חיי האיש , ואילו הילד הקטן לא יבין את הכאב שהרופא גורם לפצוע ויחשוב שהוא מציק לו . בעיניהם , שני הצופים ראו בדיוק אותו דבר …אך במוחות השניים , נוצרו סיפורים שונים .

אפשר לתת עוד דוגמאות למכביר , אך אנו נקצר , ברשת יש אינסוף מאמרים /סרטים/כתבות בנושא המציאות והמטריקס .

ותפיסת המציאות לוקחת אותנו במוסיקה אל להקה שהופיע בעבר לא אחת בפינתנו ..הלהקה האירית הנהדרת U2.

לא נאריך אך רק נספר מספר פרטים למי שעדיין ( נו..נו..נו) לא מכיר את הלהקה.

U2 (בעברית: יו-טו או יו-2; בתרגום חופשי לעברית; גם אתה) היא להקת רוק אירית מדבלין, אשר נוסדה ב-1976. חברי הלהקה הם בונו, דה אדג', אדם קלייטון ולארי מולן ג'וניור. היא נחשבת לאחת מלהקות הרוק המצליחות בעולם מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, ופעילה פוליטית במיוחד בהקשר של זכויות אדם.

הלהקה החלה את דרכה כאשר לארי מולן ג'וניור, שהיה אז בן 14, פרסם בלוח המודעות של התיכון בו למד מודעה בחיפוש אחר מוזיקאים עבור להקה חדשה. החזרה הראשונה של הלהקה התרחשה במטבח של מולן ג'וניור.

באפריל 1977 הלהקה הופיעה לראשונה בתשלום מול קהל בבית ספר תיכון באירלנד. זמן קצר לאחר מכן, שינתה הלהקה את שמה ל-"The Hype". במרץ 1978 הלהקה שינתה את שמה ל-"U2". שם זה עושה שימוש בלשון קיצור ב SMS (אנ') ובסלנג אינטרנטי.

בהמשך הלהקה הולכת ומתפרסמת ,החברים כותבים את המוסיקה ואף את המילים , הופכים להצלחה מטאורית , ואינם פוחדים לאמר את דעתם בנושאים פוליטיים , זכויות אדם , עזרה רפואית וטיפול במחלות , וממנפים את הצלחתם לסייע לנזקקים במדינות שונות.

אם שואלים כמה הצליחה הלהקה ? …להלן כמה נתונים :

U2 מכרה מעל ל-170 מיליון אלבומים והיא אחת הלהקות שמכרו הכי הרבה אלבומים בהיסטוריה. האלבום החמישי של הלהקה, The Joshua Tree, הוא אחד האלבומים הנמכרים ביותר בעולם עם מכירות של יותר מ-25 מיליון עותקים. U2 נמצאת במקום ה-21 ברשימת הלהקות שמכרו הכי הרבה יחידות בארצות הברית עם 52 מיליון יחידות. הלהקה נמצאת במקום השלישי יחד עם לד זפלין במספר הפעמים שאלבומים של להקה הגיעו למקום הראשון במצעד האמריקאי עם שבעה שאלבומים. ללהקה היו 10 אלבומים ושבעה סינגלים במקום הראשון בבריטניה. הלהקה נמצאת במקום 11 בהיסטוריה מבחינת זמן במצעדים בבריטניה עם 1,452 שבועות !!!.

על פי מגזין הבילבורד, U2 הרוויחה 1.67 מיליארד דולר ממכירת כרטיסים מ-1990 ועד 2016, מקום שני אחרי הרולינג סטונז. מבין 25 הלהקות המרוויחות ביותר מהופעות, U2 הייתה היחידה שמכרה את כל הכרטיסים לכל ההופעות שלה בין 2000 ל-2009.

אז למה תפיסת המציאות ולמה יו טו דווקא היום ?

לפני כשבועיים יצא לאקרנים הסרט ה-4 בסדרת המטריקס. ( מטריקס התחיה) , אני חייב לציין כי מעמדתי כצופה זוטר , הייתה הצפייה מאכזבת , למעט נושא האפקטים המרשימים. מבחינת הסיפור …זה לא עבד. וזה החזיר אותי אחורה אל הסרט הראשון " המטריקס" , אשר ניער אותי כהוגן עת צפיתי בו לראשונה ועדיין מפעים כל פעם מחדש . הרעיון שהמציאות בה אנו חיים ( או לפחות חושבים כך )…אינה מה שאכן קורה בפועל….למי ששואל ..למה זה חשוב ?…התשובה היא סקרנות …אם היא לא כך , אז איך המציאות באמת ? …והאים יש לנו דרך להגיע לראיית מציאות נכונה ?…והאם זה רצוי בכלל ? אולי שאולי עדיף להישאר במצב שבו אנו חיים….כמו האסירים במערה, במשל של אפלטון ??..ראוי לחשוב על זה.

ואיך U2 קשורים לזה ?…אז יש להם שיר נפלא , שנבחר אגב בשנת 2000 לשיר העשור , בשם ONE….אחד….בדיוק כמו שמו של גיבור המטריקס ניאו ( היפוך אותיות של ONE) , בסרט הוא מועלה כאפשרות להיות האחד שיוציא את בני האדם מתוך המטריקס….ביהדות קראנו לו המשיח….השיר נפלא כדאי לעיין במילים…

שיהיה לכולם שבת שקטה ושלווה ואולי יום אחד נבין אחרת את המציאות בה אנו חיים.

Is it getting better?
Or do you feel the same?
Will it make it easier on you now?
You got someone to blame
You say, one love, one life
When it's one need in the night
One love, we get to share it

Leaves you baby if you don't care for it
Did I disappoint you?
Or leave a bad taste in your mouth?
You act like you never had love
And you want me to go without
Well it's too late tonight

To drag the past out into the light
We're one but we're not the same
We get to carry each other, carry each other
One!

Have you come here for forgiveness?
Have you come to raise the dead?
Have you come here to play Jesus?
To the lepers in your head
Did I ask too much? More than a lot

You gave me nothin' now it's all I got
We're one but we're not the same
Well we hurt each other then we do it again

if you love somebody set them free(sting)

"מי פה אמר שאין אלוהים ? ..מי ? …מה זה אין הוכחות ? ..יש ,

אני אומר לך , מה עזוב אותי ? ..נו תקשיב רגע , רק רגע אני אומר לך , בחיי לפעמים אתה כזה נודניק…תקשיב רגע סיפור שהיה..סיפור אמיתי …תשמע

. היה זה ערב יום רביעי , כשבוע לפני ערב פסח , לפני כמעט 3 עשורים , אל בית החולים התל אביבי מיהרו זוג נשוי , הבעל הגיר אגלי זיעה מראשו , והאשה בקור רוח השמור לנשים ,ניסתה להרגיעו , "אל תדאג ,זה כמו שלמדנו בקורס הכנה ללידה , קצת נשימות , קצת לחיצות ואנחנו אחרי , אני אומרת לך .." , אבל הוא בשלו ,הרגיש ונרעד כמו בחודש עשירי…,בכל זאת פעם ראשונה " זוזו" הוא צעק לבאי חדר המיון , "היא יולדת , איפוא הרופאה ? , זוזו…." אחות רחמניה אצה אל הזוג ,הם הושיבו את האשה על כסא גלגלים , ושעטו לכיוון חדר הלידה..שעתיים מאוחר יותר ,חייכה הרופאה אל האשה …"מזל טוב זה בן "…האם הטרייה חבקה את הרך הנולד , ואילו הבעל צנח בכסאו עייף ומותש.

ובאותן שעות בדיוק במרחק של 57 ק'מ לכיוון דרום מזרח ,באיזור התעשייה הצפוני של העיירה המנומנמת , נעצרה ברחבת הכניסה של "כינור דויד" , מכונית גי אמ סי עטויית פרחים , ממנה הגיחו בני זוג ושירכו רגליהם פנימה..חיוכים , נשיקות ,אורחים , חופה , סלואו ראשון ובורקס…לאחריו יגיע השוס….רבע עוף….ובסוף הערב טיפ לרב המלצרים המגונדר , ולתקליטן …

"נו מה ?? , אתה רוצה לשגע אותי , איך הסיפורים האלה מוכיחים שיש אלוהים ?? ", חכה אני אומר לו …נו מה אתה ממהר…חכה עד הסוף ותבין….

שבת שניה של חודש אפריל , החורף פינה באחת את מקומו לקייץ חם ושרבי , וכמו בכל שנה , תצפיתנים שבמרום הבחינו בכל מנקי החלונות לחג הקרב , ומייד שילחו בהם אובך , שרב , שחין ודבר ,שיחרבו את חלונות החג ואת ניגובי האבק מעל השידות…חשבתם שפרעה טבע בים ??…תבדקו זאת שוב ..הוא מחייך מלמעלה.

ומאחר וחג החירות ממשש ובא , נסור לרגע קט אל עולם השירה ונשלה מתוכו את המשורר והמלחין ,וזמר השאנסונים היהודי צרפתי….ג'ורג מוסטקי.

ז'ורז' מוּסְטָקי (בצרפתית: Georges Moustaki;‏ 3 במאי 1934 – 23 במאי 2013) היה משורר, מלחין וזמר צרפתי יהודי מפורסם. הבחור היה בין הראשונים שכתב והלחין בעצמו את מילות שיריו.

מוסטקי נקרא בתחילה בשם….. יוּסף מוסטקי . הוא בכלל נולד באלכסנדריה שבמצרים. בן לנסים ולשרה, יהודים-יוונים רומניוטים ( כינוי שניתן לעדה יהודית שאינה אשכנזית ואינה ספרדית, שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה.) , שהיגרו מהאי קורפו וניהלו באלכסנדריה חנות ספרים. בביתו דיברו יוונית ואיטלקית, וברחוב ספג את הערבית המצרית. הוריו היו קשורים לתרבות הצרפתית, ומוסטקי ואחיותיו נשלחו ללמוד בבית ספר צרפתי. המלחין והזמר הישראלי יוסף מוסטקי ( התפרסם כמחבר אחד הלחנים לשירה של רחל המשוררת, "זמר נוגה" וכמחבר והמבצע של השיר "ים ושקיעה") .הוא קרוב משפחתו.

בשנת 1951, בגיל 17, עבר מוסטקי יחד עם משפחתו לפריז. הוא הושפע מהזמר ומשורר השאנסון ז'ורז' ברסנס, ולכבודו הוא שינה את שמו הפרטי לז'ורז'. בהשראתו הוא החל לכתוב שירה ולהשתלב בחיי הבוהמה של העיר.

מוסיקה נמשכת למוסיקה וכך ,בשנת 1958 פגש מוסטקי לראשונה את זמרת השנסון הנודעת אדית פיאף. בין פיאף, שהייתה אז בת 43, ובין מוסטקי בן ה-24 התפתח רומן. מוסטקי כתב לה את השיר "מילורד" (Milord), אותו שרה בשנה לאחר מכן, ושהפך לאחד משיריה הנודעים ביותר. השניים נפצעו בתאונת דרכים, דבר שהחמיר מאוד את מצבה הבריאותי של פיאף, שנפטרה חמש שנים מאוחר יותר.

מוסטקי הפך לזמר בשנת 1966, עם הוצאתו לאור של אלבומו הראשון, "Le Metèque", שזכה להצלחה מיידית. בשנים לאחר מכן פרסם מוסטקי עשרות אלבומים שרבים מהם זכו להצלחה. כמו כן הוא פרסם ספרים וכתב מוזיקה למספר סרטים.

הפילוסופיה של מוסטקי באה לידי ביטוי בשירו "הצהרה" משנת 1973, בו כתב: "אני מכריז על מצב קבוע של אושר וזכותו של כולם לכל פריבילגיה. אני אומר שהסבל הוא חילול קודש כשיש ורדים ולחם לבן לכולם".

מוסטאקי הפך לאזרח צרפתי רק ב-1985.

בשנת 2008, לאחר קריירה של 50 שנה במהלכה הופיע בכל יבשת, הקליט מוסטקי את אלבומו האחרון, Solitaire. בשנת 2009, באולם קונצרטים עמוס בברצלונה, הוא אמר לקהל ההמום שהוא נותן את ההופעה הפומבית האחרונה שלו, מכיוון שהוא לא יהיה מסוגל יותר לשיר בגלל מחלת ריאות בלתי הפיכה.

חלק משיריו של מוסטאקי, (שביקר והופיע פעמים אחדות בישראל) תורגמו לעברית. פרט ל"אַת חירותי", זכורים, "הגבירה בחוּם" (תרגם יעקב שבתאי בביצוע אילנה רובינא ויוסי בנאי), "פרצוף של צועני" (תרגם ניסים אלוני וביצוע של יוסי בנאי).

מאחר ופסח -חג החירות קרב ,אנו נעלה על נס את שירו הנפלא אותו תרגם יורם טהר לב "את חירותי " ( "מא ליברטה").את השיר משמיעים הרבה בימי חג החירות, אלא שפרט למילה "חירות" אין קשר בין השיר לחג.

יורם טהר לב ז'ל , (אתמול מלאו 90 יום ללכתו ), שתרגם את השיר, מספר כי את השיר הביאה לו הזמרת חוה אלברשטיין, כדי שיתרגם אותו מילה במילה מצרפתית. את השיר המקורי "מא ליברטה", ומוסיף טהר לב: "זה כמעט השיר היחיד בחיי שבו ניסיתי לעשות תרגום מדויק לשיר לועזי, כי מאוד אהבתי את השיר ואת הרעיון שלו. לוותר על החופש למען האהבה. ניצחון הרגש על השכל"…

בשיר הנפלא מתמודדת הדמות , נראה שבהצלחה, עם מצבי חיים לא פשוטים (בדידות, כאב, צער) . היא מספרת על נפלאות החירות הפרטית כאשר זו ישנה : "

את חירותי
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
….

את חירותי
לשמור בריתי איתך
את חולצתי מכרתי
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי
ושלך רק הנני.

החירות ככוכב קטן מול כל הסער , למענה של אותה חירות מכרה הדוברת את חולצתה את ארצה ואף את טובי ידידיה למען אותה ברית שכרתה עם החירות אותה כל כך אהבה ורצתה .

עם החירות אשר מדומה בשיר ממש לאדם , ניהלה הדוברת יחסים אנושיים כמעט :

את שלימדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במיסתור ולקום
וללכת לי הלאה

אולם אז בלילה קר אחד ,ניקרו דרכיה של דוברת השיר עם "האהבה ", כפי הנראה אהבת חייה….אשר בעבורה היא נפרדת מהחירות אותה אהבה והלכה עימה עד כה .

בלילה קר אחד
הפרתי את בריתנו
כך לבדי
ערקתי מהשביל
עליו פסענו שנינו.

בגדתי בך חירותי הטובה
אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה
נאספתי כמו נער
.

הדמות השרה נעזרת במילים קשות: “עריקה”, “בגידה”, “הפרת ברית” על מנת לתאר את היעדר החירות בעקבות האהבה. ניתן כמעט לראות את התמונה הכמעט אפלה . “לילה קר, כניסה לכלא, סוהרת נועלת את השער..” החירות מוצגת בשיר כסתירה לאהבה, מטשטשת ומעוורת את עיני האוהב “כלא חם”, “סוהרת יפה”.

וזה מחזיר אותנו לחגיגות חג החירות. לאור השיר לעיל , האם החירות היא בהכרח רק טוב ?? ,האם חירות מושלמת ,לא משאירה אותנו חסרי כיוון או יעד מוגדר לחיינו ? , האם האהבה משמעה אובדן החירות ? , שאלות מעניינות ….שווה לחשוב עליהן לפני ה "מה נשתנה ?"..

ונחזור רגע להוא מהתחלה יש אלוהים ,אין אלוהים ?

אז שלשום יצא הבן שנולד לזוג מהפתיח לחגוג את יום הולדתו ה-27 , הוא חברתו וזוג נוסף החליטו כי המקום הראוי לחוג את האירוע הוא מסעדה בתל אביב בשם "נאם" . ותנחשו מי ישב בשולחן הסמוך אליהם ??…..נכון הזוג שנישא באותו ערב בו נולד הבחור כשבוע לפני חג החירות שנת 95 , בני הזוג חגגו ..27 שנות נישואים ויתרו על החירות למען הכלא אשר שמו אהבה ….אז עכשיו תגידו לי אתם מה הסיכוי ? מה הסיכוי ששני סיפורים ואנשים המתרחשים באותו ערב בשני מקומות מרוחקים , יפגשו אחרי 27 שנים באותו היום , באותה השעה בדיוק , באותה מסעדה , ללא כל תיאום ?? ….נו ? עדיין חושבים שאין אלוהים ?? וזה עוד בחג החירות בשבוע שאנו מציינים עשור לפטירת ג'ורג מוסטקי שכתב את השיר , ו-90 יום לפטירתו של יורם טהר לב שתרגם אותו כל כך יפה.

מאחל לזוג , עוד שנים רבות של אהבה וחירות , ולבחור הצעיר רק טוב…כל החיים לפניו.

חג שמח ,טעים ונעים לכולם , עם חירות המון אהבה ומוסיקה אביבית ומהנה.

את חירותי
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
את חירותי
עזרת לי לעמוד
בכל כאב וצער.

ולצעוד בדרכי גורלי
עד תבוא גם עליי השלכת
ולרקום חלומות על קרני הלבנה
וללכת ללכת
את חירותי
למען רצונך
את שבועותי הפרתי

את חירותי
לשמור בריתי איתך
את חולצתי מכרתי
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי
ושלך רק הנני.
את חירותי
הורית לי לוותר
על תפנוקים ונועם

את חירותי
לימדת את ליבי
גם בבדידות לשמוח.
את שלימדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במיסתור ולקום
וללכת לי הלאה
את חירותי
בלילה קר אחד

הפרתי את בריתנו
כך לבדי
ערקתי מהשביל
עליו פסענו שנינו.
בגדתי בך חירותי הטובה
אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה
נאספתי כמו נער
וסוהרת יפה בתנועה רחבה

נעלה את השער

"וגם הכוכבים דולקים על אש קטנה " (משינה) .

הם ישבו בשורה 14 , בצידו השמאלי והפחות מואר של האולם הנוצץ . התזמורת ניגנה בעוצמה את שירה של הזמרת הצעירה , אומרים שהיא כנראה תהייה מלכת הפופ הבאה. הם לא כל כך התחברו לרעש האלקטרוני , ולצרורות המילים הבלתי נגמרות . זיקוקים האירו את תקרת האולם , ואורות התאורה ריצדו בשלל צבעים . רקדניות דלות לבוש ורקדנים תפוחי שרירים קיפצו אנא והנה , והקהל מחא כפיו בהנאה …אבל הם …לא ממש היו בעניין.

את בית הספר לתסריטאות , שהיה מרחק שעה וחצי מכפרם הם נהגו לפקוד מידי יום בשלוש שנים האחרונות . בכל בוקר הקיצו לקול געיית הפרות , ויחד עלו הם על האוטובוס אל העיר הגדולה. עד לפני חודש לא חשבו כלל שתסריט הביכורים שכתבו , יהיה בכלל מועמד…

וכעת , חודש אחרי …הם ישבו שני בני הכפר , חנוטים בחליפות טוקסידו שחורות וחולצות לבנות , את גרונם לפת פפיון כחלחל ,וליבם הלם בחוזקה , עת המוסיקה הלכה ודעכה וקולו של מגיש הפרס הכריז …." והאוסקר על התסריט הטוב ביותר הולך ל….." , הם זינקו ממקומם בצווחות שמחה.זרח כוכבם

שבת ראשונה של חודש אפריל, רק בשבוע שעבר ירד שלג בחרמון ובהרי הגולן , ואילו השבת שרב !!….32 מעלות , נראה כאילו בעל הבית השתגע .צידי הדרכים פורחים באחת וללא כל דירוג , בשלל צבעים : רקפות ,כלניות , פרגים , תורמוסים , סחלבים , בני חצב יקינטוני , אדמומיות , ומקור חסידה ,עכנאי ולשון הפר ,ועוד רבים וטובים ..כולם פורחים באחת..אביב הגיע פסח בא.

שבועיים קשים עברו על היושבים בציון , סדרת אירועי טירור נפשעים ו-11 הרוגים הפכו את בוא האביב לקשה השנה , אבל שום דבר לא יעצור אותנו ,מוכרחים להמשיך לנגן , כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.

והשבוע תגע הפינה , בטקס שנערך השבוע …טקס חלוקת פרסי האוסקר.

פרסי האקדמיה (באנגלית: Academy Awards; ידוע גם כפרסי האוסקר, באנגלית: The Oscars) הוא פרס המוענק על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע ונחשב לפרס היוקרתי ביותר בעולם בתחום הקולנוע.

הטקס נערך בלוס אנג'לס ומאז 2002 מתקיים בתיאטרון דולבי (לשעבר היה כינויו" תיאטרון קודאק"). הטקס משודר ברשת ABC משנת 1976 , כבר 26 שנה .

איך מתבצע התהליך ?

ראשית כדי להיות מועמד נדרש תנאי סף : הסרט היה צריך לצאת בשנה שלפני הטקס ולעמוד בקריטריון טכני – רזולוציה של לפחות 1080 על 2048 פיקסלים.

האקדמיה האמריקאית לקולנוע מונה סהכ כ-6000 חברים . חברי הקדמיה מחולקים לקבוצות לפי קטגוריות , מעין וועדות משנה ,כל וועדה כזאת מגישה שמות של מועמדים בתחום עיסוקה .לאחר מכן נערכת הצבעה בה נוטלים חלק כל חברי האקדמיה שמצביעים עבור כל קטגוריה וקטגוריה.

מניין השם של הפרס ??למה דווקא אוסקר ??

ישנן לפחות שתי גרסאות באשר למקור השם "אוסקר":

לפי מילון אוקספורד, את הכינוי "אוסקר" הגתה ככל הנראה מרגרט ווריק, עובדת האקדמיה לקולנוע, כשהעירה שהפסלון מזכיר מאוד את דודה, אוסקר. בזמן שכינתה ווריק את הפסל בשם אוסקר, נכח עיתונאי בשם סידני סקולסקי, אשר דיווח על מציאת השם "אוסקר" באחד מטורי הדעה שלו.
לפי אחת מהביוגרפיות של השחקנית בטי דייוויס, נטען שבטי עצמה קראה לפסלון בשם אוסקר, על שם בעלה הראשון הרמון אוסקר נלסון.

בטי דייויס

עצם המועמדות לפרס האוסקר, אף ללא זכייה בו, נחשבת ונחשקת מאוד בענף הקולנוע, מאחר שהצגת המועמדות מתבצעת על ידי הוועדות השונות באקדמיה, ולא על ידי בעלי עניין בסרטים, עובדה המעניקה למועמדות חשיבות ותואר בפני עצמן, עקב האובייקטיביות שבבחירה.

בשנים האחרונות לאור גישות ליבלריות יותר ,דרישות לשיוויון ,וטענות לאפליה , החליטה האקדמיה על השינויים הבאים : החל משנת 2024 ניתן יהיה לזכות בפרס "הסרט הטוב ביותר" רק אם היצירה תעמוד בכללים חדשים: אחד השחקנים הראשיים או שחקן משנה בולט יהיה ממוצא אסייתי, אפריקני, מזרח תיכוני, היספאני ויוצא באלה. עוד הוחלט כי סרט יעמוד בקריטריונים רק אם 30 אחוזים מכלל השחקנים בתפקידים משניים ומעלה יהיו נשים, להטב"קים, בני קבוצה אתנית שאינה מיוצגת מספיק, בעלי מגבלות פיזיות או קוגניטיביות, או שלחלופין קו העלילה הראשי יתמקד בקבוצה כזו…..טוב או לא טוב…הסרטים הזוכים בעתיד יעידו.

צוות הסרט הקוריאני "פרזיטים" לאחר הזכיה.

הטקס אורך בממוצע שלוש וחצי שעות (לשם השוואה, הטקס הראשון ארך 15 דקות בלבד). בשנת 2010, הודיעה האקדמיה שבמטרה להימנע מטקס ארוך מדי, לזוכים אסור למסור נאום תודה של יותר מ-45 שניות. בכל זאת מדובר ב-40 מליון צופים בארה'ב , וכמה מיליארדים ברחבי העולם….

כמה אנקדוטות מענינות מטקקסי האוסקר .

הוגה הרעיון של הקמת האקדמיה היה….מהגר יהודי מבלארוס מפיק סרטים שרצה שהסרטים יעשו יותר לרוחו , והמחשבה שלו הייתה שאם יוענקו פרסים , הסרטים יעשו למורת רוחה של האקדמיה…לאיש קראו לואיס מאייר , מי שלימים הקים את אחד האולפנים העצומים…MGM ( מטרו גולדן מאייר ).

לואיס ולוריין מאייר

כמה שוקל הפרס ?? הפסלון מעוצב בצורת אביר אוחז בחרב גדולה, הניצב על גליל של סרט קולנוע בנוי מחמש שכבות, המייצגות כל אחד מהענפים המובילים בתעשיית הסרטים. (שחקנים , במאים ,תסריטאים , טכנאים ומפיקים ) ,הפסלון עשוי מסגסוגת של בדיל, נחושת ואנטימון ומצופה בזהב ובסיסו משיש שחור. גובהו 34 ס"מ ומשקלו כ־3.85 ק"ג. את הפרס נאסר על הזוכים למכור אלה אם כן יוצעו חזרה לאקדמיה תמורת דולר בודד .

3.85 קג של הכרה בינלאומית

לכבוד גדול נחשבת הנחיית הטקס .שיאן ההנחיות היה השחקן בוב הופ 19 פעמים !!, ואחריו השחקן בילי קריסטל 9 פעמים.

רק שחקן אחד היה מועמד פעמיים לזכייה לאחר מותו :ג'ימס דין ( "קדמת עדן" ,"הענק") , ושני שחקנים זכו לאחר מותם על תפקידם (פיטר פינץ על תפקידו ב"רשת שידור" , והית לאדג'ר על תפקידו המופלא ב "האביר האפל" ).

הית לאדג'ר

3 סרטים בהיסטוריה קבעו שיא זכיות משותף לסרט -11 פרסים "בן חור" ," טיטאניק" , "שר הטבעות-שיבת מלך" ).

הזוכה הצעירה ביותר שזכתה באוסקר היתה טאטום אוניל שזכתה בפרס שחקנית המשנה בסרט "ירח של נייר " משנת 1973…והיא בגיל 10 בלבד. הזוכה הצעירה ביותר בתפקיד שחקנית ראשית הייתה מרלי מטלין שהייתה בת 21 ,בסרט הנהדר "ילדים חורגים לאלוהים ". הזוכה המבוגרת ביותר הייתה השחקנית המופלאה ג'סיקה טאנדי -הלא היא טואנדה מ"עגבניות ירוקות מטוגנות " ,על תפקידה הנהדר כמיס דייזי בסרט "הנהג של מיס דייזי" משנת 1989.

גסיקה טנדי

פופולאריות , אהבת קהל ושיאי צפייה לא תמיד הועילו בסיכוי לזכות . שחקנים מצליחים כמו בראד פיט , הריסון פורד , טום קרוז, שון קונרי , ומאט דיימון שנחשבים סופרסטארים ..מעולם לא זכו על משחקם. במאים מדהימים כמו סטנלי קובריק (התפוז המכני , פול מטאל ג'קט ) ,צ'ארלי צאפלין , היצ'קוק ,וגם רוברט אלטמן…..לא זכו מעולם.

האם לזכות באוסקר זה טוב או רע ? תלוי את מי שואלים , לעיתים זה מועיל , ומעלה את רף השכר והביקוש לזוכים אולם לעיתים מאותו רגע הגרף רק יורד . ישנו מושג נוסף שנקרא " קללת השחקנית הזוכה" לא מעט שחקניות שזכו בפרס נפרדו מבני הזוג שלהן מעט לאחר הזכייה ( קיייט וינסלט , סנדרה בולוק , הילארי סוונק , ריס וויטרספון )…אמיתי או סתם אמונה ??..זה וודאי נושא לסרט.

ישנם עוד מאות פרטים וסיפורים מאחרי הפרסים של עולם האשליות והדמיון אך מפאת קוצר הפינה , אנו נעצור כאן.

והאוסקר לוקח אותנו בקצרה במוסיקה אל הזמרת והיוצרת האמריקנית קים קרנס.

קארנס נולדה ב־20 ביולי 1945 בפסדינה שבקליפורניה. אביה, ג'יימס ריימונד קארנס, היה עורך דין ואמה הייתה מנהלת בית חולים. קארנס אמרה שהיא ידעה כבר בגיל שלוש כי היא תגדל להיות זמרת וכותבת שירים.

אלבום הסולו הראשון שלה, Rest on Me , ראה אור בשנת 1972 בהפקתו של ג'ימי באוון לאחר שקארנס חתמה על חוזה עם Amos Records.

בשנת 1975 הוציאה קארנס את אלבומה השני, שכלל את הלהיט הראשון שלה במצעדי הפזמונים: "You're A Part of Me". השיר הגיע למקום ה־32 במצעד השירים העכשוויים למבוגרים.

הצלחתה הגדולה מגיעה בשנת 80 , היא מקליטה דואט עם כוכב הקאנטרי הענק קני רוג'רס השיר "Don't Fall in Love with a Dreamer", הפך ללהיט מרכזי במצעד הבילבורד הוט 100 בשנת 1980 (מקום רביעי), במצעד שירי הקאנטרי (מקום 3)…שנה לאחר מכן היא מקליטה את שירן של ג'קי דהשנון ודונה וייס "Bette Davis Eyes", שנכתב והולחן בשנת 1974. השיר הופך ללהיט ענק ומככב במצעדי הפיזמונים שבועות ארוכים.

קרנס הייתה מועמדת 11 פעם לפרסי הגראמי וזכתה פעמיים . סה'כ הוציאה עד היום 11 אלבומים , האחרון שבהם יצא ב-2004.

אז למה אוסקר ולמה קים קרנס דווקא השבוע ?

לאור השבועיים הלא קלים שעברנו , חשבתי שאולי נדרש מעט אסקפיזם , ומהוא האסקפיזם המושלם אם לא הקולנוע…והשבוע נערך טקס חלוקת פרסי האקדמיה לקולנוע של שנת 2022.

היה טקס נוצץ , היו מועמדים , היו זוכות וזוכים , סרטים , במאים , שחקניות, תסריטאים ,טכנאי קול ותמונה, מפיקים , אנימטורים , יוצרי אפקטים ,מאפרים ומעצבי תלבושות…..אבל כולם דיברו השבוע על רק על דבר אחד …..על האירוע המביש שבו במהלך הטקס סטר השחקן זוכה האוסקר , וויל סמית למנחה הטקס כריס רוק בשידור חיי אל מול מליוני צופים בגלל שהאחרון סיפר בדיחה על שיערה של רעייתו ג'דה פינקוט סמית… זה היה רגע הזוי ששני גברים נראו די כמו טמבלים שרבים האחד לועג לאשה , האחר כביכול בכוח הזרוע מנסה לשמור על כבודה , ואילו ג'יידה עצמה, הביטה בהם ,די בגיחוך/חמלה ונראתה כמו הדבר הנורמלי היחיד באולם ,לא אחת שמתרגשת מהערה על חשבונה ולא מזה שגבר מכה במטרה להגן עליה…היא יודעת היטב מה היא , ומי היא..והם…שיריבו…

אין כל כוונה לנקוט עמדה בנוגע למעשה , אלה להביט לרגע על הנקודה שלא רק בקולנוע , גם בחיים האמיתיים , כוכבים זורחים באחת , ובאחת הם גם נופלים ..

וקים קרנס ?? לה יש את השיר הנהדר על העיניים של השחקנית העבר הנהדרת בטי דיוויס על שיערה וידייה…זו שעל שם בעלה…נקרא פרס האוסקר…ולפי מילות השיר…גם בטי דייויס לא עושה חשבון לאף אחד….

שבת נעימה ואסקפיסטית לכולנו….מותר מדי פעם.

Her hair is Harlow gold
Her lips a sweet surprise
Her hands are never cold
She's got Bette Davis eyes
She'll turn her music on you
You won't have to think twice
She's pure as New York snow
She got Bette Davis eyes

And she'll tease you, she'll unease you
All the better just to please you
She's precocious, and she knows just what it
Takes to make a pro blush
She got Greta Garbo's standoff sighs, she's got Bette Davis eyes

Looks like we made it Look how far we've come, my baby (שינייה טווין- עדיין האחד)

והפעם בנופך אישי.

האחד התיישב במושב הנהג , האחר מימינו , ושניהן במושב האחורי . סיבוב ימינה של המפתח , האוטו הלבן הניע בנהימה קלה ויצא אל הדרך . כבר ביציאה משטח שדה התעופה של העיירה השקטה אוולו , ניתן היה להבחין בערמות הלבנות של השלג האבקתי משני צידי הדרך בתחילה , ובהמשך הן הלכו ונפרשו עד להיכן שהעין משגת לראות .

הגבעות , המישורים , הכבישים , ההרים , וגגות הבתים ,הכל לבן . בהמשך גם החורשות והיערים נצבעו חלב . הרכב גמע את הדרך , והעיניים את המראות , והלבן הלך ותפס את מלוא התמונה . לרגע קל הבליח זכרון ספרו של של ז'וזה סארמנגו – "על העיוורון " , בספרו הוא תיאר עולם דיסטופי שבו באופן הדרגתי אך מהיר כל הני האדם מתעוורים בעקבות וירוס כלשהוא , אך למרבה הפליאה , לא חשך עולמם , כי אם הלבין….הכל הפך לבן , בהיר מאוד כאילו טבעו הם באוקיינוס חלב בלתי מובן.

הוראות הוויז בקולו של רס'ר הבסיס שבקעו ממכשיר הטלפון ,השיבו אותנו למציאות ,והכל לבן מסביב . שקט קר ושליו ..השמש כבר שקעה כמעט במערב , והלבן כעת נמתח לכל רוחב שדה הראיה …אגמים , נהרות , עצים ומבנים ..הכל לבן , קפוא , וחרישי. בפס הכביש המתפתל טיפס לו צפונה רכב לבן , ואנשים בו ארבע. לילה קר ירד על חוג הקוטב.

שבת שלישית של חודש מרץ ,אומנם שבנו למכורתינו לפני יותר משבוע , אך מראות לפלנד ,הותירו בנו משקען ( תרתי משמע לחובבי תשבץ הגיון ) , עמוק בזכרון , וכמו באה לסייע בכך ,חלפה השבוע רמה סיבירית באזורינו והביאה גל קור ,ארוך יחסית . מומחי מזג האויר ידעו השבוע לספר כי גל קור כזה ארוך ,לא ראתה ארצנו 112 שנה….ופינתנו תספר השבוע על גל קור אחר שהיה לפני 108 שנים . ולא בחוג הצפוני..זה מהפתיח , אלה דווקא בזה הדרומי ..סיפורו המופלא והמדהים של ארנסט שקלטון...עם צוות האוניה אנדיורנס..

ארנס שקלטון

סֵר ארנסט הנרי שקלטון (אנגלית: Ernest Henry Shackleton; ‏15 בפברואר 1874 – 5 בינואר 1922) היה מגלה ארצות בריטי שהשתתף במספר משלחות חשובות לחקר היבשות אירופה ואוסטרליה. שקלטון התפרסם במיוחד בעקבות עמידתו בראש משלחת חקר שיצאה למשימה לחציית אנטארקטיקה בשנת 1914 והצלחתו להשיב את כל צוות המשלחת בשלום….מה המיוחד במסע ??..מייד נדע , אך ראשית בואו נכיר קצת את הבחור.

שקלטון נולד בקילקי שבאירלנד, אז , עדיין תחת שלטון הממלכה המאוחדת, לאב אנגלי-אירי שמשפחתו מקורה ביורקשייר ולאם מקומית. לאחר סיום לימודיו ב-1890 שירת כקצין בצי הסוחר הבריטי. לבחור היתה כריזמה ,ויכולת מנהיגות יוצאת דופן.

בשנים 1901–1903 היה שקלטון אחד המשתתפים במשלחת סקוט לכיבוש הקוטב הדרומי. אולם בשלב מסוים הורה סקוט על השבתו לבריטניה, באמתלה של דאגה לבריאותו. הסיבה האמיתית להדחתו מהמשלחת הייתה כנראה הפופולריות הרבה לה זכה בקרב חבריה, שסקוט ראה בה איום על מנהיגותו. יש הטוענים שהיריבות בין השניים נבעה גם מהעובדה ששקלטון השתייך לצי הסוחר, וסקוט לצי המלכותי.

הר הגעש ארבוס באנטארקטיקה

בשנים 1907–1909 ניסה שקלטון לארגן משלחת משלו לקוטב הדרומי, בספינה "נמרוד". אף שהמשלחת זכתה למספר הישגים נאים, כגון ההעפלה הראשונה בהיסטוריה לראש הר ארבוס ( הר הגעש הפעיל הדרומי ביותר בכדור הארץ. ההר נמצא באי רוס, והוא מתנשא לגובה 3,794 מטרים.), לא עלה בידה להגיע לקוטב הדרומי לאחר ששקלטון החליט שלא לסכן את חיי אנשיו, עקב בעיות אספקה , ולהחזירם בחיים. מאוחר יותר העיר שקלטון בעניין זה כי "עדיף להיות חמור חי מאשר אריה מת".

אך אנשים עם חזון..אינם מוותרים , הבחור רצה לחצות את הקוטב הדרומי ( יבשת אנטארקטיה ) מצפון לדרום…לא פחות . אולם מי ירצה לעשות זאת לדעתכם ??

בשנת 1914 מפרסם הבחור את ההודעה הבאה : " "מבוקשים אנשים להרפתקה מסוכנת. משכורת צנועה, קור עז, חודשים ארוכים של אפלה מוחלטת, סכנה מתמדת, חזרה הביתה מוטלת בספק. במקרה של הצלחה, מובטחים כבוד והכרה", ..נשמע מפתה ?? , … תתפלאו אבל נאסף צוות שהיה מוכן.

מפת הנתיבים הימיים של "אנדיורנס", "ג'יימס קיירד" ו"אורורה", הנתיב היבשתי של מצבורי הצידה של קבוצת ים רוס, והנתיב היבשתי המתוכנן של קבוצת ים ודל, שהיה אמור להוביל ארנסט שקלטון במשלחת הטראנס-אנטארקטית שלו בשנים 1915-1914:

הפלגה בים היא דבר אחד, הפלגה בים גבוה היא דבר אחר , אך הפלגה בים שקופא….היא כבר חוויה מסוג הרבה יותר מסוכן..

הרעיון בגדול היה יציאה של שתי אוניות האחת מאיי גורג'יה הדרומית שתנחת בים וודל -בחלק הצפוני של אנטארקטיקה ותתחיל לחצות אותו דרומה דרך הקוטב הדרומי. משלחת שניה אמורה הייתה לצאת מאוסטרליה לכיוון ים רוס , להגיע לשם ולהניח נקודות אספקה של מזון וציוד בחלק הדרומי עבור המשלחת שתגיע מצפון , על מנת שזו לא תשא על עצמה כמויות ציוד עצומות….נשמע קשה ,אך יש בתוכנית הגיון..אך תוכניות לחוד , ומז'א לחוד.

המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית, שבראשה עמד שקלטון, יצאה מלונדון ב-1 באוגוסט 1914 בספינה "אנדיורנס", ומטרתה כאמור הייתה לחצות את יבשת אנטארקטיקה, ממפרץ ואסל, דרך הקוטב הדרומי אל האי רוס הנמצא בצדה השני. "אנדיורנס" יצאה לדרכה מספר ימים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. כאשר נודע לשקלטון על פרוץ המלחמה, הוא שיגר מברק לשר הימייה הבריטי, בחור בשם וינסטון צ'רצ'יל, והציע לו להעמיד את "אנדיורנס" וצוותה לרשות הצי הבריטי, אולם צ'רצ'יל שראה רחוק כתמיד ענה לו במלה אחת "המשיכו!".

אנדיורנס

יומיים לאחר שיצאה מג'ורג'יה הדרומית נתקלה "אנדיורנס" בגושי קרח קוטבי (polar pack ice) שהאט את התקדמותה. במשך שבועות אחדים פילסה הספינה את דרכה בעד הקרח, כשהיא גומאת פחות מ-30 מיל ימיים (56 קילומטרים) ביממה. ב-15 בינואר 1915 נמצאה "אנדיורנס" מרחק 200 מיל (320 ק"מ) מיעדה, מפרץ ואסל. למחרת בבוקר הבחינו אנשי הספינה כי הקרח הנטרד הולך ונעשה עבה יותר, ובשעות אחר הצהריים החלה מתפתחת סערה עזה. הספינה לא יכלה להוסיף ולהתקדם בתנאים אלה, ותפסה מחסה בצלו של הר קרח גדול. במהלך היומיים הבאים נותרה "אנדיורנס" על מקומה, כשהיא נעה לסירוגין קדימה ואחורה בצלו של ההר.

ב-18 בינואר נחלשה הסערה, ו"אנדיורנס" פרשה את מפרשה הקדמי העילי והפעילה את מנועה בסיבובים נמוכים. טריד הקרח נישא עם הרוח והתרחק והספינה החלה מתקדמת באיטיות, אך שעות אחדות אחר כך נתקלה בו שוב. שקלטון ואנשיו החליטו לנוע דרך טריד הקרח עצמו, ובשעה 5 אחר הצהריים החלה הספינה מפלסת לה דרך בעדו. עד מהרה נתברר כי מדובר בקרח מסוג שונה מזה בו נתקלו קודם לכן. לא חלף אלא זמן קצר בלבד והאונייה כותרה בקרח עבה אך פתיתי ורך. "אנדיורנס" נלכדה מבלי יכולת לנוע. הסערה הלכה והתחזקה, והרוחות העזות הוסיפו לנשוב עוד כשישה ימים מכיוון צפון לעבר היבשה….וכך נלכדה הספינה בים קרח מבלי יכולת לנוע לאחור..אך עם מפקד נחוש ומיומן.

"אנדיורנס" נלכדה בקרח של ים ודל ב-24 בינואר 1915, לפני שהגיעה אל מפרץ ואסל, ועל אף מאמצים חוזרים ונשנים לחלצה, נסחפה צפונה בתוך הקרח הדחוס, במשך כל החורף האנטארקטי של 1915. במשך חודשים עמדה הספינה בלחצי מצופי הקרח שהתנגשו בה והעיקו עליה מכל צדדיה, עד שלבסוף, ב-24 באוקטובר, ריסק לחץ הקרח את דפנות האוניה ואילץ את 28 חברי המשלחת להוריד ציוד ומזון ממנה, להימלט אל מצופי הקרח שהקיפו אותה.

במשך חמישה חודשים התקיימו חברי המשלחת בתנאים קשים ביותר על מצוף קרח, שהתבקע והצטמצם יותר ויותר, אך ללא נתיב מים פתוח שיאפשר להם לממש את תוכניתם להיחלץ ממנו בסירות הצלה אל אחד האיים.

ב-9 באפריל, כשכל אנשי המשלחת מלבד שני השומרים ישנו באוהליהם, נבקע בבת אחת מצוף הקרח במקום שבו ניצב אחד האוהלים. שני חלקי האוהל נמשכו לכאן ולכאן על בקיעי המצוף עד שנקרעו, ואחד מן הימאים שישן באוהל נפל עם שק השינה שלו המיימה. שקלטון, בהפגנת תושייה וכוח פיזי יוצאים מגדר הרגיל, הסתער מיד על הבקע בקרח ועל אף החשיכה, הצליח למשות את הימאי בתוך שק השינה שלו ולהרימו אל פני המצוף. שניות לאחר מכן התנגשו שני חלקי המצוף שנבקע זה בזה בעוצמה. ….

האנדיורנס נבקעת ושוקעת אט אט בקרח

מי שחשב שכעת יוכלו להרגע..טעה . התבקעות המצוף חייבה את האנשים לנוס ממנו על נפשותיהם ולהתחיל במסע ימי רב-תלאות, נתונים לחסדי רוחות עזות , טמפ שנעו סביב מינוס -25-35 , סערה וזרמי ים, בשלוש סירות הצלה, שאותן הצליחו להשאיר יחד ולא להיסחף אל הים הפתוח. ארנסט שקלטון, טום קרין ופרנק וורסלי הנהיגו את שלוש הסירות ולאחר שישה ימים הצליחו לנווט אותן בקשיים רבים אל מפרצון מוקף סלעים בחופו של אי הפיל השומם.

הגעה לאיי פיל והרמת הסירות למקום מעט גבוה יותר.

כעת מצויים בקצה יבשת אנארקטיקה , על אי פיל השומם . ללא כל יכולת לתקשר ולבקש סיוע , במקום בו לא חולפות כל אוניות היה עליהם לגבש ולהגות דרך להיחלץ .

הנתיב מאיי פיל לאיי ג'ורג'יה הדרומית

כמפקד המסע ,הגה שקלטון את הרעיון הנועז הבא : הוא יצא על אחת הסירות עם 6 אנשים נוספים ,הם יפילגו לכיוון איי ג'ורג'יה הדרומית ממנה יצאו לדרך…מרחק של 1300 ק'מ !!!!! בים הפתוח וכשיגיעו לשם יגייסו אונייה וישובו לחלץ את שאר אנשי הצוות ….נדרשת כריזמה ענקית ויכולת מנהיגות יוצאת דופן , וזה מה שהיה לבחור. האנשים הסכימו לרעיון . שקלטון בחר למסע את הצוות באופן מבריק . הוא לקח את שלושת הטובים ביותר , ושלושת החלשים ביותר בצוות בכדי להגדיל את סיכויי המסע ומאידך לא לפגוע במורל הנותרים….מבין שלוש סירות ההצלה שהיו להם , נחשבה "ג'יימס קיירד" לחזקה ביותר ובעלת הסיכוי המיטבי לעמוד בתלאות המסע. שקלטון כינה אותה על שם ג'יימס קיי קיירד, יצרן יוטה מדנדי ופילנתרופ, שכספי התמיכה שלו עזרו לממן את המשלחת.

שקלטון וששת אנשי הצוות עולים על הסירה "ג'יימס קרייד"

שקלטון, וורסלי, קרין, הארי מקניש, ג'ון וינסנט וטימותי מקארתי, היטלטלו במשך שבועיים ארוכים קרים ונוראיים בגלי ענק שאיימו להטביעם, בתנאים שסיכנו את עצם קיומם והכבידו יותר ויותר על חייהם. טעות של מעלה אחת בניווט יכל לשלוח אותם לאוקיינוס העצום ,שם יעלמו ויאבדו לנצח . אולם לבסוף, ב-10 במאי 1916 בשעה 5 אחר הצהריים, הצליחו להידחק במעבר צר כל כך שחייב אותם להרים ברגע האחרון את המשוטים אל תוך הסירה, ונחתו על היבשה של איי ג'ורג'יה בחלקם הדרומי. הבעיה הייתה שהיישוב באי היה בצידו הצפוני. הדבר הראשון שעשו היה להסתער על פלג מי-קרחון שניגר על החוף ולהרוות את צמאונם הנורא, לאחר שהמים שלקחו עמם אזלו לחלוטין.

ציור המתאר את נחיתת ה"ג'יימס קיירד" על חוף ג'ורג'יה הדרומית ב-10 במאי 1916

ב-19 במאי, אחרי שנחו והשיבו לעצמם משהו מכוחותיהם שתשו במסע הימי המפרך, יצאו שלושה מחברי המשלחת – שקלטון, וורסלי וקרין – לטיפוס על ההרים, ללא אוהלים או שקי שינה, עם קרדום, חבל, מצפן, פתילייה ומזון לשלושה ימים. בטיפוס, ירידה וגלישה במדרון ארוך ותלול, שלא ידעו מה בסופו, הגיעו לבסוף ב-21 במאי אל תחנת ציידי הלווייתנים במפרץ סטורמנס וזכו, לראשונה לאחר חצי שנה, לרחצה, גילוח ובגדים שלמים ונקיים. למחרת הפליג וורסלי בספינת התחנה אל צדו השני של האי, שם השאירו את שלושת חבריהם.

הנתיב הרגלי לחציית איי ג'ורג'יה הדרומית

מפקד אמיתי לא מוותר גם בתנאים הכי קשים . בואו של החורף הדרומי ותנאי הקרח הקשים גרמו לכך שיותר משלושה חודשים עברו לפני ששקלטון יכול היה לבצע את חילוץ האנשים מאי הפיל. ניסיונו הראשון היה עם הספינה הבריטית "שמי הדרום", ולאחר מכן השאילה לו ממשלת אורוגוואי ספינה. בחיפושים באיי פוקלנד מצא את הספינה "אמה" לניסיונו השלישי, אבל מנוע הספינה התפוצץ. בפונטה ארנס, צ'ילה, השיג שקלטון גוררת קיטור בשם "ילצ'ו", בפיקוד לואיס פארדו, וסוף-סוף, ב-30 באוגוסט הצליח להגיע אל אי הפיל. האנשים יצאו כולם אל החוף לחזות בפלא הספינה שבאה לחלצם. הם הדליקו חבית דלק והניפו מעיל בלוי על תורן כדגל, אבל הדגל המאולתר נתקע בחצי התורן ולבו של שקלטון, שראה אותו מסיפון הספינה, נפל – לו אבד אפילו אחד מאנשיו הייתה זו לו מכה נוראה. הוא ספר את הניצולים דרך משקפתו, בזה אחר זה, ואז הכריז בצהלה, "כולם שם!" כל הקבוצה חולצה מאי הפיל והגיעה אל פונטה ארנס ב-3 בספטמבר 1916.

דאגתו של שקלטון לשלום אנשיו, כפי שהתבטאה כבר בזמן משלחת ה"נמרוד", היא שאפשרה להם לעמוד במשימת ההיחלצות בשלום מאנטארקטיקה, כאשר לרשותם עומדות שלוש סירות הצלה זעירות ומעט אספקה . כאשר נשאל אחד מחברי הצוות כיצד הצליחו לבצע את הלא-ייאמן, הוא ענה "במלה אחת: שקלטון!".

שקלטון השכיל לשמור על מורל גבוה בקרב אנשיו ולהימנע מסכסוכים וממתיחויות ביניהם. הוא דאג כי יימצאו בידיהם מצלמות וכלי נגינה, וערך מסיבות וערבי מוזיקה ושירה. הוא עודד את חברי הצוות לתעד את המסע ביומניהם והבטיח להם שוב ושוב כי הם יחיו לספר לאחרים את אשר אירע. אך הדבר החשוב מכול היה יכולתו להפוך את המסע מכישלון להצלחה. כאשר עמדו חברי הצוות והביטו בספינתם השוקעת אל מתחת לקרח, עמד שקלטון בנקודה מעט מרוחקת מהם, ואז אסף אותם אליו ואמר להם, "עכשיו אנו הולכים הביתה". כך הטיל עליהם משימה חדשה ומאתגרת לא פחות ממשימתם המקורית – משימה בה עמדו בהצלחה גדולה.

ספינתו של הצוות האחר, בפיקודו של קפטן אניאס מקינטוש, שיצאה לצדה השני של אנטארקטיקה כדי להכין נקודות אספקה עבור משלחתו של שקלטון, נסחפה בים קרח אף היא, ולמרות זאת הצליח צוות זה למלא את משימתו ולהשאיר אספקה עבור המשלחת שמעולם לא הגיעה. בדצמבר 1916 ארגן שקלטון משלחת הצלה אשר חילצה את מרבית אנשיו של מקינטוש מאנטארקטיקה. לא כולם שרדו.

במעשיו שימש שקלטון השראה למנהיגים אחרים אשר מצאו את עצמם במצב דומה, למשל לאסטרונאוט האמריקאי ג'יימס לװל, מפקד טיסת אפולו 13 (סיפור מרתק של מנהיגות בתנאים קשים ).

אז למה שקלטון דווקא היום ??

בשבוע שעבר לאחר 108 שנים , גילו חוקרי קוטב (9/3/22) במעמקי ים וודל את שרידי אונייתו המבוקעת של שקלטון "האנדיורנס " …אגב פירוש השם הוא….כח סבל..

ובימים אלו לאור הקורה בעולם ,נראה שמנהיגות קצת חסרה לנו.

נחתום בשירה של שאנייה טווין …"אתה עדיין האחד "…המילים הם לאהובה , אך מתאימות גם לסיפורו של שקלטון …אולי עוד ימצא המנהיג האחד לעולם החופשי.

שבת נעימה וחמימה לכולם.


Looks like we made it
Look how far we've come, my baby
We mighta took the long way
We knew we'd get there someday

They said, "I bet they'll never make it"
But just look at us holding on
We're still together, still going strong, mm
You're still the one I run to
The one that I belong to

You're still the one I want for life
(You're still the one)
You're still the one that I love
The only one I dream of
You're still the one I kiss goodnight

זכרו כי גרים הייתם בארץ נוכריה

הקור של חודש מרץ ,ידוע היה כהפכפך . על פי לוח השנה ,אנו מצויים בסופו של החורף , בצידי הדרכים השקדיות פורחות ושלל תורמוסים תורמים לטבע את הצבע הכחול/סגלגל , השדות נצבעים ירוק , והתחושה היא כי תיכף מגיע לו האביב החמים והנעים .

אולם אז מתקדרים השמים , עננים שעשו דרכם במערב ,מצטופפים יחדיו , ומסתירים את השמש מיושבי מטה . האור מסתלק לו ,ולוקח איתו את החמימות . הוא מותיר אחריו כבימי החורף ,שמיים קודרים ,אור אפרפר ומדכדך. וטיפות הגשם יורדות תחילה בלאט , ולאחר מכן נפתחות ארובות השמים , וגשם שוטף ואף שלג יורדים בעוז אפיים ארצה.

כך היה גם באותו הלילה . הגשם העז הצליף בשיירה העגומה והשקטה שעשתה דרכה מערבה . שם לפחות , קיוו אנשי השיירה יהיה אולי פחות קר ,וגם יותר בטוח . הם הותירו מאחור ,בתים שטיפחו במשך שנים , גינות ומרפסות בהם שתלו את הצמחים שאהבו , זכרונות ילדות , קברי הורים סבים וסבתות , אך יותר מכל הותירו שם את השקט הנפשי לו נזקקו יותר מכל ברגע זה.

מרחוק ניתן היה להבחין באורות נק ' מעבר הגבול , כוחותיהם כמעט כלו ,והחורף הסרבן היכה בהם ללא רחם , כמו חבר עם אויביהם . …" לעצור , ולא לזוז "..נשמע קול קורא לעברם…הם הביטו איש ברעותו וייחלו לאישור לחצות את הגבול…( לילה קר אי שם באירופה של חודש מרץ).

שבת שניה של חודש מרץ , בחוץ הגשם יורד על גגות הבתים והחצרות , לפעמים זה נדמה כאילו הוא מתריס בנו " כל הזמן קיטרתם שאין גשם , כיניתם אותי -בצורת , אז הנה אני פה ,וכרגע לא חושב לעזוב , מה תעשו ? ,ופורים ?? , נכון , יש שלג כנראה בירושלים….פעם הבא אל תקטרו ואל תכנו אותי בשמות.." …ואנו נרכין ראש בהכנעה ונקבל את דבריו , האמת… מי יכול להתווכח איתו ?.

שבנו ארצה אל מכורתינו מארצם של הסמואים ואיילי הצפון ,והשבוע תעלה פינתנו את סיפור הנפת דגל הדיו באום רש רש…

דגל הדיו הוא דגל ישראל מאולתר, עשוי בד לבן ודיו, שהונף ב-10 במרץ 1949, ט' באדר ה'תש"ט, על ידי חיילי חטיבת הנגב, לאחר כיבוש משטרת אוּם רַשְרַש (כיום אילת), במסגרת מבצע עובדה. צילום המעמד הפך לאחד מסמלי מלחמת העצמאות והפך עם השנים לגרסה הישראלית המקבילה להנפת הדגל באיוו ג'ימה , סיפור מעניין בפני עצמו וסמל לאומי בארהב עליהם דיברנו באחת הפינות לא מזמן.

אום רש רש הייתה למעשה נק מעבר ובה הייתה תחנת משטרה בריטית שפיקחה על תנועת האנשים מזרחה ומערבה ממפרץ ים סוף . מי שמדמיין עיר תיירות ,או נופש באותם ימים , יתאכזב . המשמעות הייתה הרבה יותר אסטרטגית מאשר כיבושה של עיר.

סיפור כיבושה של העיר אילת , היא אום רש רש ,נשמע יותר כמו סיפור הרפתקאות חביב של חבורת נערים יותר מאשר ,מבצע צבאי.

מבצע עובדה, שהחל ב-5 במרץ 1949, נועד לאפשר את כיבוש הנגב בטרם יחתמו הסכמי שביתת הנשק עם ירדן. במהלך המבצע, חיילי חטיבת הנגב וחטיבת גולני נעו דרומה לכיוון אום רשרש, בה שהו באותה עת חיילי הלגיון הערבי של ירדן. חטיבת גולני נעה דרך ציר הערבה, ואילו חטיבת הנגב נעה דרך הר הנגב. מפקדת חטיבת הנגב התמקמה בשדה אברהם.

נחום שריג, מי שהיה , מפקד חטיבת הנגב, הבחין כי לא נמצא בידי החטיבה דגל ישראל, הוא הורה לחייליו לייצר דגל. מי שהופקד על ביצוע המשימה היה פיטר, קצין הקשר .את הבד לדגל לקחו מסדין לבן שאותו מצאה פועה אראל , המזכירה החטיבתית. לפי עדותה, היא גם זו שציירה את הדגל כולו ביד בעזרת דיו.

משמועות שהגיעו לכח הישראלי התברר כי על פי פקודתו של ג'ון באגוט קלאב -קולונל בריטי שפיקד על כח הלגיון הירדני שהיה באום רש רש ,התפנו הכוחות הירדנים….וכך מצאו עצמם 11 חיילים שיצאו ככח חלוץ נעים לעבר העיר .בדרך הבחינו במחסום מצרי שלא בדיוק הבין מה מעשיהם שם …לעיתים צריך יותר מזל משכל…חיילי המחסום המצרים הסכימו תמורת כמה קופסאות סרדינים לתת לחבריה לעקוף את המחסום ולהמשיך לכיוון העיר ללא יריה אחת אפילו…

נחום שריג – מפקד החטיבה , עצמו יצא אחריהם עם שני ג'יפים וחיפש דרך עוקפת, עבירה לכלי רכב. הוא הסתכן בתקרית צבאית כאשר עבר את הגבול עם מצרים בניגוד להוראות: כאשר הגיעו למשטרת ראס א-נקב, ביקשו מהשוטרים המצרים להתקשר למפקדה באל עריש על מנת לקבל אישור מעבר חד-פעמי בשטח סיני ……(שאכן התקבל). שריג פגש את פלוגתו של אדן על האוכף בסמוך לראס א-נאקב (מקום מעבר נטפים של ימינו), אסף אותו ועוד שניים מחייליו, אלכסנדר יולין ("סאשקה הפוליטרוק" , מי שבהמשך הואשם בריגול ונשלח לכלא ),והסייר עמוס קרסניצקי. הם הגיעו רכובים לאום רשרש בשעות אחר הצהריים של אותו יום. כוח חלוץ זה שהגיע לאום רשרש מנה 13 חיילים, רובם קצינים. יתר הפלוגה הגיעה זמן קצר לאחר מכן.

וכך בצהרי היום הגיעה החבורה המוזרה לבניין המשטרה הבריטית ,המ'פ הצעיר אברהם אדן , (מי שלימים יהיה אלוף- מפקד אוגדה גורלית במלחמת יום הכיפורים בשנת 73 ) טיפס על התורן, בעוד חבריו מחזיקים אותו לבל ימוט ( לדעתי היה הרבה יותר קל לחבר את הדגל ואז להעמיד את התורן…אבל אייקון זה אייקון ) …וברגע אחד נרשמה היסטוריה ..ובתמונה זו באה על סיומה מלחמת העצמאות של מדינת ישראל….חיילי חטיבת גולני הגיעו לצערם במקום השני …שעתיים מאוחר יותר.

ואזכור הנפת הדגל באום רש רש ,לוקחת אותנו במוסיקה אל הזמר , הפיזמונאי ,מלחין, וכותב פסי קול , חבר להקת טוטו ,וקלידן האמריקאי סטיב פורקרו ( Steve Porcaro ) .

סטיב הוא היחיד מבין שלישיית האחים פורקרו שנותר בחיים עד היום ( שני אחיו נפטרו בנסיבות שונות ). הבחור זוכה פרסי תקליט השנה , זכה בשלושה פרסי אמי , ומספר מועמודיות לגראמי.

כמו שני אחיו הצעירים גם סטיב החל את דרכו המוסיקלית כמתופף , בגיל 10 קנה לו אביו אורגן קטן תוצרת REEHM ( חברה שהתמחתה בייצור מזגנים וגופי חימום ) , די מהר הוא שיכנע את אביו להחליף לו את המכשיר באורגן רציני יותר של Farfisa…והשאר היסטוריה.

סטיב וחבריו ,שהקימו בהמשך את להקת טוטו , החלו את דרכם המקצועית כנגני ליווי של הזמר גארי רייט . בהמשך הקימו את הלהקה ,כאשר סטיב מנגן על קלידים, וכותב שירים , ואילו אחיו ג'ף ומייק היו מתופף ונגן בס , והאבא עזר עם כלי הקשה.

בגלל אופי קולו שלא תאם את רוח הלהקה , לא ראה עצמו סטיב כזמר , ולכן לא שר ,אף לא כקולות רקע . רק בשלבים מאוחרים יותר החל לשיר בעצמו.

להקת טוטו

בשנת 1987 עזב את הלהקה והתמקד בפיתוח קריירת כתיבה והפקה של שירים לאומנים שונים…בין שאר האומנים , שעבד איתם , הצטלבו דרכיו עם מייקל ג'קסון ,בדיוק ברגע שהנ'ל הפך מאומן ידוע ומצליח…לסופר סטאר עולמי..עם הוצאת התקליט "מותחן " (THRILLER).

לאלבום זה כתב סטיב שני שירים ( HUMAN NEATURE , THE GIRL IS MINE ) ובהמשך יכתוב עוד מספר שירים לאלבומים נוספים.

בהמשך דרכו הפיק סטיב מוסיקה לסדרות טלויזיה , סרטים , יופיע בתוכניות שונות , יאחד את להקת טוטו מחדש ב-2010 למסע הופעות , יוציא אלבום סולו ב-2016 , ועוד כהנה וכהנה פעילויות מוסיקליות רבות ומגוונות.

אז למה דגל הדיו ,ולמה סטיב פורקרו דווקא היום ?

השבת היא שבת שלפני פורים . ביהדות היא מכונה " שבת זכור " , מתוך הציווי " זכור את אשר עשה לך עמלק בצאתך מארץ מצריים" …היהדות מצווה אותנו לזכור את הרוע של העמלק ,כאשר עם ישראל יצא ממצריים ,חלש ,תשוש ונרדף ,וביקש עזרה . באו העמלקים וניסו להשמידם . למה אנו מציינים זאת דווקא בשבת שלפני פורים ?? , כי על פי האמונה היה המן -הכוכב הרע (ה- BAD GUY ) במגילה מזרע עמלק…

איך יכול להיות שעם שנרדף ומבקש עזרה , לא עוזרים לו אלה אף מנסים להשמידו ? אנחנו שואלים , הלא רחמנים בני רחמנים אינם יכולים לנהוג כך ?

אבל אז אני מסתכל על הקורה בימים אלו בעולם . העם האוקראיני נמלט לכל עבר (עד אמש 2.6 מליון פליטים ) , מאימת הצבא הרוסי ,המונים מבקשים סיוע ועזרה , וכל מדינה מצקצקת בלשונה , כולל אנחנו , ומעלה שלל סיבות שונות ומשונות בגינן אינה יכולה לסייע…

אז ביום בו אנו מציינים את סופה של מלחמת העצמאות שלנו -( הנפת הדגל באום רש רש 9/3/1949) , שבת זכור בו אנו מצווים לזכור שלא נהגו בנו כראוי עת אנו היינו פליטים …עולה השאלה מדוע אחרי הכל גם אנו הוגים כך ? האם לא היינו אמורים להבין את צערם של הנמלטים מאימת המלחמה ? מאימת הרודף ? , הלא אנו גם היינו כאלה ,ואנו מצווים לזכור זאת .

והתשובה לעניות דעתי היא ,שזה הטבע האנושי ( לא שזו סיבה מוצדקת , אבל זה לצערנו האופי ) , וזה בדיוק שמו של השיר שכתב סטיב פורקרו למייקל ג'קסון לתקליטו המצליח "מותחן".

לימים שנשאל סטיב על מהות השיר , הוא ענה שהשיר עלה לראשו , כאשר ביתו באה אליו בוכה אחרי בית הספר ,וסיפרה לו על נער שדחף אותה . היא שאלה את אביה סטיב "למה הנער עשה זאת ? " , והוא שהיה מעט נבוך , ענה לה שהנער עשה זאת כי הוא דווקא אוהב , אבל זה הטבע האנושי…HUMAN NEATURE…

אני מקווה שהאופי/טבע של כל מדינות העולם יהיה קצת שונה , וגם אם זה האופי האנושי , אולי נתעלה עליו ונצליח לסייע לאלו הזקוקים בכדי להגיע אל החופש והעצמאות , כי היום זה הם , ביום אחר זה אנחנו .

שבת שקטה ונעימה לכולם .

Looking out
Across the nighttime
The city winks a sleepless eye
Hear her voice
Shake my window
Sweet seducing sighs

Get me out
Into the nighttime
Four walls won't hold me tonight
If this town
Is just an apple
Then let me take a bite

If they say,
Why, why, tell 'em that it's human nature
Why, why, does he do it that way
If they say,
Why, why, tell 'em that it's human nature
Why, why does he do me that way

שלושה חברים יצאו לדרך …בים בם ..בום

נמאס לי …נמאס לי…כמה עוד אפשר להמשיך כך ? , זה כל פעם אותו דבר . אני אומר לכם , זה כל פעם אותו דבר. יודעים שיש משימה או מבצע , מחליטים לבצע . הוא רק אומר מה צריך לארגן ולבדוק לפני שיוצאים , אבל כל העבודה השחורה עלי . אני זה שצריך ללכת ולהשיג את כל הציוד , ואתם יודעים מה זה . לריב עם האפסנאים , להתווכח עם אחראי הסוסים והחמורים מהתחבורה , לשכנע את שמעון מהאספקה שכיכר לחם וחצי סאה סולת ללוחם זה לא מספיק . לבדוק עם רבי שמעיה שמבין קצת בכוכבים איך יהיו תנאי הראיה בליל הביצוע ,והכי חשוב לחלק משימות בתוך הכח ולתרגל את הביצוע עשרות פעמים לפני שיוצאים….

והוא ?? , הוא ניגש ל" דיונים חשובים" , עם הבכירים בקטע הפוליטי , וכל העבודה השחורה עלי . כן אני עושה ומארגן את הכל , אבל בסוף כשחוזרים ,,,,,,אם היו בעיות …הוא יבדוק מה לא עשיתי נכון….אבל אם הביצוע היה מוצלח …הוא זוכה בכל התהילה…מחמאות …מסיבות …קידום…ואני ? מה אני ? …עז ??….מי בכלל זוכר שלאדון בר כוכבא הזה יש סגן…..(55 לספירה… מחשבות והרהורים בראשו של …נו ..איך קראו לו ?…).

שבת אחרונה של חודש פברואר , החורף עדיין פה , אך נראה כאילו שר הוא לנו את שירת הברבור בטרם יפנה מקומו לחברו האביב . השקדיות בשיא תפארתן , הדרום אדום , והצפון זורם ..ופינתנו תעלה הפעם את קרנו של מוחמד נג'יב….נשיאה הראשון , וקצר הקריירה של מצרים.

מוחמד נגיב נולד בסודאן בשנת 1901. שירת בצבא המצרי והתקדם עד לדרגת מייג'ור גנרל ( אצלנו זו המקבילה לאלוף) . במלחמת העצמאות פיקד על החטיבה השנייה של חיל המשלוח המצרי (חיל משלוח שגויס במצרים ונשלח לארץ ישראל במסגרת הפיקוד הערבי העליון של ארצות ערב על מנת לסייע לערביי ארץ ישראל במלחמתם במדינת ישראל.) . נגיב עמד בראש קבוצה שמנתה תשעה קצינים, ובהם: גמאל עבד אל נאצר, אנואר סאדאת, ועבד אל-חכים עאמר. הקבוצה הכריזה על עצמה כוועד המנהל של "תנועת הקצינים החופשיים" ועמדה מאחורי ארגון ההפיכה הצבאית ביום 23 ביולי 1952 נגד המלך פארוק, שהיה משושלת אלבנית שעלתה לשלטון בתקופת העות'מאנים. לאחר ההפיכה הכריזה קבוצת הקצינים על עצמה כ"מועצה המנהלת המהפכנית". המועצה הכתיבה לקבינט האזרחי את אופן ניהול המדינה, והפקיעה ממנו את השליטה על האדמיניסטרציה ומשרות השלטון.

ראשי המהפכה בהנהגת נג'יב , הציבו לעצמם כמה מטרות: לסלק את ההשפעה הבריטית החזקה על השלטון המלוכני במצרים, להחזיר למדינה את כבודה האבוד בעקבות המפלה שספגה במלחמת העצמאות של ישראל , ולבער את השחיתות והבזבזנות שרווחו בממלכתו של המלך פארוק הראשון בעוד הנתינים המצרים כרעו תחת המצב הכלכלי הקשה.

נגיב נבחר לעמוד בראש המדינה וכמפקד העליון עקב הפופולריות שלו בקרב הצבא ועובדת היותו גיבור מלחמת 1948 – מפקד הבריגדה הגדולה בחיל המשלוח המצרי. גם גילו המתקדם וניסיונו, יחסית לקצינים הצעירים האחרים שבקבוצה, היוו שיקול בבחירתו. לראשונה מאז תקופת אלכסנדר הגדול, זכתה מצרים לשליט מצרי.

נגיב אשר כיהן בתפקיד הנשיא וראש הממשלה והמשטר הצבאי נקט כמה צעדים לביסוס שלטונו: הוא ביטל בספטמבר 1952 את החוקה מ-1932, אסר בינואר 1953 על קיום מפלגות פוליטיות למשך שלוש שנים , והוציא בשנת 1954 את תנועת "האחים המוסלמים" אל מחוץ לחוק ועצר יותר מ-4,000 מחבריה. כמו כל שליט שמתבשם מהכוח הוא היה צריך לדעת כי לצעד האחרון הייתה חשיבות רבה מבחינת הצבא , משום שהתנועה האיסלאמיסטית זכתה לפופולריות רבה בקרב העם המצרי.

בתחילתה של המהפכה שחוללו הקצינים העתיד נראה היה וורד ,אולם עד מהרה התגלעו מחלוקות בין הנשיא לבין סגנו, עבד אל נאצר. נגיב רצה להמשיך את המסגרת הפרלמנטרית הרב-מפלגתית של מצרים ולאפשר פעילות פוליטית, ולעומתו נאצר רצה לחסל את המפלגתיות וליצור ממשל אוטוקרטי חזק.

עאבד אל חכים עמאר, נאצר …וסעאדת בימים טובים יותר

לאחר שנאצר כפה את הוצאת ארגון האחים המוסלמים אל מחוץ לחוק, למורת רוחו של נגיב, התפטר הנשיא מכל תפקידיו ב-24 בפברואר 1954. נגיב התבקש לחזור לתפקידיו חודש מאוחר יותר, בסיוע קואליציה פוליטית מקרב מעמד הביניים. אולם צעד זה התפרש כאגרסיבי מצד הקצינים המהפכנים, שהתגבשו סביב נאצר וכפו את מינויו לראשות הממשלה באפריל 1954 במקומו של נגיב, שנותר בתפקיד הנשיאות בלבד.

משפחתו של נאצר.

לאחר ניסיון התנקשות בנאצר בידי האחים המוסלמים באוקטובר 1954 הואשם נגיב בבגידה ובקשירת קשר. הוא הודח מתפקידו ב-14 בנובמבר 1954. לאחר הדחתו הושם נגיב במעצר בית, ממנו שוחרר רק בנובמבר 1971, אחרי מותו של נאצר. נגיב מת בשנת 1984 בקהיר. 29 שנים לאחר מותו , ב-2013 הוענק לו עיטור מסדר הנילוס– עיטור הנחשב לגבוה ביותר במצרים , מידי נשיא מצרים הזמני עדלי מנסור.

ואיזכורו של נגיב לוקח אותנו במוסיקה אל הפיזמונאי הבריטי ברני טופין .

נפלאות הן דרכי הגורל , טופין נולד בצפון אנגליה למשפחת חוואים. בשנת 1967, כשהיה בן 17, ענה ל"מודעת דרושים" אשר הופיע בעיתון , שביקשה למצוא פזמונאי שיעבוד בשיתוף פעולה עם מלחין צעיר אחר. מלחין די אלמוני ולא כל כך ידוע…אבל באותה מודעת דרושים החלה דרך מופלאה של שיתוף פעולה שנמשך למעלה מ-40 שנה . למלחין הצעיר שחיפש פיזמונאי קראו … אלטון ג'ון. שיתוף הפעולה נמשך בלמעלה מ-40 אלבומים עד ימינו אלה.

בשנת 1991 יצא הסרט התיעודי "Two Rooms" (שנלווה להוצאת אלבום נהדר באותו שם) שסקר את דרכם של השניים ואת השילוב המוצלח שהצליחו ליצור. שילוב שהוליד עשרות להיטים נפלאים ( נר ברוח , דניאל , לכן קוראים לזה בלוז, שביל האבנים הצהובות , ועוד ).

לכבוד תחילת העשור הרביעי לשיתוף הפעולה בין השניים, הקליט אלטון ג'ון אלבום שלם למילותיו של טופין, המתייחס לקריירות של השניים ולחיבור המיוחד שלהם. באלבום זה, הופיע טופין לראשונה על גבי עטיפת האלבום.

בשנת 2006 זכה בפרס גלובוס הזהב על שירו "A Love That Will Never Grow Old" (ללחן של המוזיקאי הארגנטינאי גוסטבו סנטאולז'ה ובוצע על ידי זמרת הפולק אמילו האריס) שהופיע בפס-קול סרט הקולנוע "הר ברוקבק". באותה השנה עלה גם על בימות ברודוויי המחזמר הראשון בו שיתפו טופין ואלטון ג'ון פעולה, ונקרא "Lestat".

אז למה מוחמד נגיב וברני טופין דווקא היום?

בדרך כלל לאורך ההיסטוריה , תמיד זוכרים את הדמות המובילה ופחות את האנשים מסביב . לעיתים הדמות המובילה משתיקה את הסובבים אותה . משתמשת בהם לצרכיה ולאחר מכן הם נשכחים , מי זוכר איך קוראים לסגן של בר כוכבא ?? . ולעיתים זה הפוך הסביבה מנצלת את הדמות הראשית ואז זורקת אותה לתהום השכחה וזה מה שקרה בדיוק למוחמד נגיב. האיש שהוביל את מהפכת הקצינים הצעירים ,שהביאה לסיום השלטון המלוכני במצרים ומונה לנשיא הראשון ,אולם תוך פחות משנה וחצי הודח בידי חברו..נאצר , הושם במעצר , בעוד נאצר הוליך אתמצריים למלחמה ב-67 , חברו האחר אנואר סעדאת הוליך את מצרים ב-77 לשלום…ונגיב נבלע בזכרון.

סעדאת מימין ,נגיב במרכז ונאצר משמאלו

היום בדיוק לפני 68 שנים מדיח נאצר את נגיב ולוקח ממנו את השלטון לאחר שנגיב הוביל את המהפכה…..וברני טופין ?? איך הוא קשור ??

ברני חיבר את מילות השיר הנפלאות " נר ברוח" ( CANDEL IN THE WIND) , אותו מבצע אלטון ג'ון לראשונה בשנת 73 ( שנת מלחמת יום כיפור בהובלת סעדאת חברו של נגיב ).

ומילות השיר הן על שחקנית צעירה בשם נורמה ג'ין ,הלא היא מרלין מונרו שהסביבה שלה ניצלה אותה לצרכיה ואז שלחה אותה אל גורלה ( יש שאומרים שאף נרצחה )…שהשנה מציינים 60 שנה למותה.

מילות השיר שונו מעט ( GOOG BYE ENGLISH ROSE ) , ושימשו את אלטון ג'ון בהלוויתה של הנסיכה דיאנה אשר אף גורלה לא שפר ,באופן די דומה לזה של מלין מונרו , גורל של סביבה נצלנית …שמוליכה את גיבוריה לסיום טראגי.

מקווה שנשכיל לדעת לפרגן ולתת יד למי שמוביל ולמי שבתחילת דרכו ,ולא נדרוך עליהם או הם עלינו בדרך למעלה .

שתהיה שבת שקטה ונעימה לכולם .נשתמע בעוד שבועיים עת נשוב מחוג הקוטב…שימו סוודר.

"אמא אומרת שמסכן ,הוא רק מי שחושב שהוא מסכן.."( פורסט גאמפ)

פעם , כשהיינו מעט צעירים יותר , חשבנו שגזענות זה כאשר מישהו ממוצא מסויים מונע ממישהו ממוצא אחר השגת דבר מה ( תפקיד , הצטרפות למקום לימודים או תנאי מחייה וכו' ) ,רק בגלל מוצאו. זה היה נשמע לנו אומנם לא ראוי , אך הגיוני. שהרי כל אחד מנסה לשמור את הטוב לעצמו או לשכמותו.

אולם , לאורך ציר חיינו ,הסתבר שלא תמיד האחר הוא המונע ,אלה דווקא מישהו מאותו מוצא . …תמוה ?? , לאו דווקא .ומעשה שהיה ..כך היה.

בתחילתן של שנות השמונים היה הנער תלמיד בכיתה ט , ועמד הוא לעבור לתיכון. חשבו הוא ואימו כי מוטב להעבירו לבית ספר טוב יותר . מבית הספר האיזורי של המועצה , בו למדו בני כל המושבים באיזור ברובם המכריע בני עדות המזרח , לבית הספר הירושלמי…ליידה ( ליד האוניברסיטה) , אשר שמו יצא למרחוק באותם הימים. מנהל בית הספר בו למד , יוצא עירק לשעבר , לכששמע על כוונתו לעזוב יצא בהכרזות " זה לא בשבילך " , "זה רק לאשכנזים" , "לא יקבלו אותך"…" אם תרצה לחזור לא נקבל אותך"….הנער לא הקשיב…

שלוש שנים מאוחר יותר רצה הבחור ללכת לגיבוש חובלים בחיל הים…שוב יצא אותו מנהל באותן הכרזות בדיוק….ושוב העלם לא הקשיב…וטוב שכך..

שנתיים מאוחר יותר , בגמר הקורס בא העלם לבית הספר , לבוש מדים על מנת לקחת את תעודת הבגרות ממזכירות בית הספר. בכניסה למזכירות פגש את אותו מנהל. לכשראה הלה את העלם חייך והסביר פנים וביקשו אם יוכל ולבא לבית הספר ולדבר עם תלמידי יב על השירות הצבאי…העלם חייך בנימוס ופסע משם החוצה ולא חזר.

שבת שלישית של חודש פברואר , לאחר יומיים של מזג אויר מעט חמים יותר , חוזר לו החורף ומכריז "לא סיימתי איתכם"..וממשיך לפזר את גשמיו. במרבית חלקי הארץ כבר הגענו לממוצע השנתי של כמויות המשקעים . ואפילו במושבנו הקט , אשר לפני כחודש חששנו ,כי שנת בצורת בפתחנו , הצלחנו להגיע לסף 600 מ'מ …וכנראה שהזרוע עוד נטויה. והשבוע תעלה על נס הפינה את יצחק אולשן ( אולשינסקי)…נשיא בית המשפט העליון השני בישראל.

יצחק נולד בקובנה שבליטא בשנת 1895 . בן לסוחר אמיד אשר ידוע היה כמתנגד. מתנגד למה ?…..מתנגד להכל….כאשר היה אביו בן ציונים , התנגד לציונות …כאשר היה בין מתנגדי ציונות …תמך בציונות בלהט…לא פלא איפוא שגם יצחק …נטה לחשוב באופן עצמאי…בגיל מאוד צעיר עלו בו מחשבות על עליה לארץ ישראל….אביו התנגד כמובן , אך הוא לא נרתע…כנער מחונן נתן שיעורים פרטיים וחסך רובל לרובל על מנת לממן את נסיעתו ארצה. אימו שידעה על כוונתו סייעה בידו להכין הצידה לדרך . כשהגיע העת סיפר לאביו אשר נתרצה לבסוף אך בתנאי , שימשיך ללמוד בישראל , ושלא ישנה את אזרחותו לעותומנית לפחות 5 שנים לכשיגיע לישראל ( מאחר ודרכון תורכי ימנע ממנו אפשרות לשוב לרוסיה אם ירצה ).

וכך בגיל 17 , ב-1912 הוא עולה לארץ ישראל לבדו דרך אוניית קיטור ורכבת . לומד בגימנסיה הרצליה . אך שבועיים מהגיעו חולה הבחור במחלה קשה , ותל אביב של אותם ימים אינה יותר מכמה משפחות וכולם מודאגים ממצבו של הנער שהלך ונעשה בכי רע. מהגמנסיה כבר שלחו הודעה בטלגרף להוריו שמצבו של הנער בכי רע…אך אז אירעה התפנית , ולפתע ירד חומו הגבוה והנ'ל החל מחלים. ידידנו ממשיך בלימודיו ומסיים במחזור השלישי של הגימנסיה. אגב בוגר המחזור הראשון הוא משה שרתוק..לימים משה שרת ראש הממשלה השני של המדינה לעתיד. הוא חבר בהסתדרות המצומצמת והאידאליסטית ,המאמינה בעזרה לזולת ובשוויון בין כל החברים. בין חבריו היו דב הוז וזאב גולומב. ובחודש מאי 1918 מתגייס לגדוד העברי , ושירת בו עד לפירוקו של הגדוד, במאי 1921. בדרך עוד הספיק לפעול מחתרתית כנגד העותמנים להיעצר להימלט להיות מגורש ע'י האמפריה המתפרקת .

עם שחרורו מהגדוד העברי הצטרף אולשן ל"הגנה". ב-1923 נסע יצחק ללונדון לצורך לימודיו באוניברסיטת לונדון. את השנתיים הראשונות בלונדון הוא הקדיש ללימודים במדעי החברה במסגרת בית הספר לכלכלה של אוניברסיטת לונדון , ובשנת 1924 נרשם ללימודי התואר הראשון למשפטים, אותם סיים בהצלחה בשנת 1927. בשנה זו חזר לארץ ישראל, אז הוסמך לעריכת דין.

אולשן הצטרף למשרד עורכי הדין של עורך דין עליאש בירושלים, והצליח מאוד במלאכתו. כדוגמה ניתן למנות את ייצוגה של קבוצת יהודים שהוגשו נגדם כתבי אישום במאורעות תרפ"ט, כאשר כל היהודים אשר ייצג, זוכו במשפטם.

ב-1948 עם הקמת המדינה ,נמנה יצחק אולשן על חמשת השופטים הראשונים אשר נבחרו לכהן בבית המשפט העליון, שזה עתה הוקם.

7 שנים מאוחר יותר ,ב-11 בדצמבר 1953 מונה אולשן כממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון, וכעבור שמונה חודשים , ב-1 באוגוסט 1954 נבחר יצחק אולשן לנשיא בית המשפט העליון. עיקר תפקידו של יצחק אולשן כנשיא בית המשפט העליון היה הסדרת נוהלי עבודה תקינים וכן קביעת כללים אתיים לשופטים, כגון הימנעות מהבעת דעות פוליטיות וכדומה.

כמו כן היה חבר בוועדת אולשן-דורי לחקירת פרשת לבון ( עסק הביש ) ,ופסק בערעור במשפטו של ישראל קסטנר.

ב-19 בפברואר 1965, פרש אולשן מכס השיפוט בהגיעו לגיל 70. במקומו נבחר כנשיא בית המשפט העליון השופט שמעון אגרנט ( מי שלימים -1974 יעמוד בראש הוועדה לחקירת מלחמת יום כיפור).

אולשן היה נשוי לשמחה (סימי), בתם של אברהם (אלברט) וציפורה צילה עמיאל. אלברט עמיאל היה בן למשפחה יהודית עשירה ממרוקו שעלתה לירושלים באונייתה הפרטית, בשנת תרל"ה (1875). יצחק וסימי שכלו את בנם יורם בשנת 1972( גיל 38) ממחלה.

אולשן הלך לעולמו בכ"ב בשבט ה'תשמ"ג, 5 בפברואר 1983, ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-88.

ונשיא בית המשפט יצחק אולשן לוקח אותנו במוסיקה אל הזמרת והשחקנית בריז'יט אביטבול.

בריז'יט אביטבול נולדה בפריז שבצרפת למשפחה יהודית ממוצא תוניסאי. ב-1971, כשהייתה בת 11, עלתה לישראל עם משפחתה, שעברה להתגורר בנתניה. ב-1972, בגיל 12 שינתה את שמה ל"אילנה אביטל".

את דרכה בעולם המוסיקה החלה בגיל מאוד צעיר . ב-1973, בגיל 13 כבר הקליטה לחברת תקליטים גדולה מצרפת שלושה שירים בצרפתית.

שלוש שנים מאוחר יותר , בגיל 16 הפנה אותה מורה לפיתוח קול למפיק שלמה צח. צח ערך אודישנים לזמרי ליווי ליזהר כהן והתרשם מקולה. היא לא התקבלה כזמרת הליווי, אבל צח החתים אותה אצלו.

ב-1977, בגיל 17 צח יזם את השתתפותה של אביטל בפסטיבל הזמר והפזמון 1977 עם השיר "אותך", שכתב והלחין שייקה פייקוב, השיר הגיע למקום השלישי בפסטיבל , והזניק את הקריירה שלה…וכל השאר היסטוריה.

ב-1978 השתתפה בפסטיבל הזמר הבינלאומי בצ'ילה עם השיר "לאהוב", הגיעה למקום השלישי ואף זכתה בפרס ההופעה הטובה ביותר. בשנה זו יצא אלבומה הראשון, "לאהוב". בשנתיים הבאות היא כמעט שלא הופיעה, והתרכזה בגידול בנה עמית, אשר לימים נעשה גם הוא מוזיקאי.

בספטמבר 1981 יצא תקליטון הבכורה של אביטל בשיר "שלום חבר", לקראת אלבום בצרפתית. השיר נסק לראש מצעד הפזמונים של מונטריאול. בקריירה שלה מחוץ לישראל היא השתמשה בשמות הבמה לנה וסנדי מילר.

בהמשך היא תשתתף בעשרות מופעי שירה , תשחק בסרטים וסדרות טלויזיה , מחזות זמר והצגות , תוציא קלטת לטיפוח נשי , ועוד כהנה וכהנה יוזמות ועשייה רבה ומגוונת.

אז כיצד מתחברים הדברים ?

היום הוא יום הולדתו של נשיאה השני של בית המשפט העליון יצחק אולשן (18/02/1895) , האיש שהגיע חסר כל , לא היה שייך לכל אליטה ,אשר עם הרבה דם יזע ודמעות עלה מעלה עד להיותו נשיא בית משפט עליון , נאבק למימוש זכויות עובדים ועיגונם בחוק. ורעייתו שמחה הייתה בת לעולים ממרוקו. והיום זה גם יום הולדתה של הזמרת/שחקנית /יזמת אילנה אביטל (18/02/1960) אשר הגיע ארצה מתוניס , עמלה קשות מגיל צעיר להצליח ולעלות בתחום בו עסקה , בשתי ידיים, זיעה והרבה כשרון .

שני הדמויות מתחומים שונים , לא האשימו אף אחד עלו וצמחו בזעת אפם כל אחד בתחומו.

והשבוע שמענו ברדיו את דברי הבלע חסרי הרסן של אותו חכ כלפי נשיאת בית המשפט העליון בדבר שנאה קיפוח והפלייה של מזרחים , ונזכרתי באותו הנער מהפתיח . לו היה שומע אז בקולו של המנהל , יתכן שהיה חושב כמו אותו חכ . מזל גדול שלא עשה כך. לפעמים אנחנו מתמכרים לתחושת הקיפוח . וזה בהחלט מסייע להצדיק חוסר עשייה / יוזמה ואי רצון להתאמץ מצידנו…שהרי זה לא אנחנו שאשמים במצבנו…זה בגללם…אחלה תירוץ. זה לא אומר שאין הפליות וקיפוחים , תמיד היו וכנראה שתמיד יהיו . צריך להוקיע במידה ויש , ונדרש תיקון היכן שזה קורה. אך ישנה דרך ,וישנה גם דרך ארץ . ולפני הכל חשוב לבדוק את הפרטים לפני שיוצאים באמירות כל כך עלובות מעליבות וחסרות ביסוס.

נשיאת העליון אסתר חיות

מכתב התשובה של הנשיאה , דבריו של נשיא לשכת עורכי הדין ( מזרחי למהדרין) ,ושני נושאי הפינה הן ההוכחה כי מי שרוצה ומתאמץ , גם יצליח . לא משנה מוצאו ולא משנה שמו . כל אחד בתחום עיסוקו ירצה מאוד יצליח….ויעידו על כך מאות ואלפי דמויות בישראל שמובילות את המשק ,הצבא ,עולם המדע המשפט והרוח בחברה הישראלית ובהם דמויות משלל העדות , המגדרים והתפוצות…זה עוד לא שוויוני , אך המגמה ברורה.

שתמיד נדבק במה שאנו חפצים , ומי יתן וזה גם יצליח ויתממש , זה בעיקר תלוי בנו , ולא באחרים.

שבת נעימה לכולם.

אותך
אילנה אביטל
מילים ולחן: שייקה פייקוב

אותך
שואל הלב ומצפה לראות
אותך
אני חולמת יום וליל
אני רוצה אותך
אותך

רק הד עונה מתוך הערפילים
האם תזכור רוחות הסתיו
אשר ליטפו אותך.

אותך
אני זוכרת יום וליל
אותך
ליבי שואל ומתפלל
אותך
הומה הכאב ולא חדל
אותך…

אותך
אני חולמת עוד לראות
אותך
גם אם חלפו ימים מאות
אותך
לאחוז ביד ולהגות אותך.

YOU ARE COLD AS ICE…(להקת נוכרי-1977).

איזה קור …מה זה הקור הזה ? …פעם כשהיינו קצת קטנים יותר , זה היה אחלה. החורף הגיע הביא עימו את הגשם , את הברד ואת השלג , ואותנו זה שימח . שלוליות לקפץ בהן עם מגפי גומי , כדורי ברד שערמנו בידיים בעזרת שקית ניילון ועיתון ,ויידנו באויר. והשלג …השלג הלבן , הרך והשקט , שירד לו בנחת על פני הקרקע. לעיתים נערם , לעיתים נמס מייד . ובמקרים שנערם , יצאנו אליו שמחים , וצוהלים . עושים איש שלג , זורקים אחד על שני בכייף גושי שלג קרים ומבסוטים עד השמיים.

ועכשיו…עם השנים ,משהו קרה לשלג הזה , הוא נעשה מנוכר, ורטוב יותר….קר יותר ..כל כך קר שלא נעים לפתע לנגוע בו …והנודניק גם מרטיב את הבגדים , הכפפות והכביסה שעל החבל….אני אומר לכם השלג של השנה זה לא אותו השלג של אשתקד..השנה הוא יותר בכיוון של לשבת בחלון ולהביט בו יורד ,או לחילופין מעל מסך הטלויזיה . מלבין לו אי שם בהרים , עיר זו או אחרת. ואני מחזיק כוס נס קפה חם , משקשק עצמות ידיים חורקות ,ובודק עד מתי ינואר 22 ?.

איך לנקות את החלונות

שבת אחרונה של חודש ינואר . השבוע הגיע אלינו הסופה "אלפיס" . היא החלה את דרכה במרכז אירופה , את שמה היא קיבלה מהשירות המטאורולוגי של יוון ( השמות של מע' מזג האויר נבחרות ע'י מספר מדינות על פי התור, לקודמת קראו כרמל… ) , הסופה נעה נגד כיוון השעון -מזרחה , התפתחה מעל הים התיכון , אגרה בתוכה משקעים ,אותם הטיחה במצבי צבירה שונים (גשם, ברד ,שלג) על כל הנקרה בדרכה , יוון , טורקיה , לבנון , סוריה, ואף ארץ הקודש זכתה לביקור. גם יוון שנחשבת מדינה די ים תיכונית באופייה החמים ספגה מנחת זרועה של אלפיס , אתונה ,חלקים מיוון עצמה , וחלק גדול מהאיים כוסו לבן…אפילו קוי החוף במקומות מסויימים של הים התיכון ..נצבעו לבן…אירוע נדיר.

הסופה "אלפיס" מכה ביון ובטורקיה: אלפי נהגים נתקעו בשלג; נמל התעופה הושבת •  צפו - חדשות JDN
חוף ים ביוון

פה אצלנו בארץ הצבי , עיקר השלג הגיע להרי הגליל והגולן בואכה חרמון , וירושליים והרי המרכז חוו טעימה קצרה בת מספר שעות , ואפילו משכימי הקום במושב זכו לרגעי שלג קצרצרים בלילה של יום רביעי.

ואם כבר מדברים על קור , אז בואו נרד דרומה , למקום מעט …ממש מעט יותר קר…אנטארקטיקה.

אנטארקטיקה היא היבשת שבה נמצא הקוטב הדרומי של כדור הארץ. שטחה כ-14,200,000 קמ"ר והיא היבשת החמישית בגודלה. השם "אנטארקטיקה" הוא הלחם של המילים "אנטי" ו"ארקטיקה", כלומר "מול ארקטיקה", שהיא הקוטב הצפוני.

המסעות לחקר אנטארקטיקה | גילי חסקין – מדריך טיולים

אנטארקטיקה היא המקום הקר ביותר על פני כדור הארץ, ורובה ככולה מכוסה קרח לאורך כל השנה. באנטארקטיקה אין תושבי קבע בגלל תנאי מזג האוויר הקשים, אולם ממשלות רבות ברחבי העולם מחזיקות בה תחנות מחקר, שחלקן מאוישות כל השנה וחלקן מאוישות רק בקיץ.

מפת דרישות הבעלות על אנטארקטיקה

כשמשהו מונח ללא בעלים , יהיו תמיד אלו שימהרו לבוא ולטול לעצמם בעלות .

אנטארקטיקה היא שטח נייטרלי, אך מספר מדינות טוענות לחזקה על חלקות ביבשת: ארגנטינה, אוסטרליה, צ'ילה, צרפת, ניו זילנד, נורווגיה ובריטניה. בעבר טענה לריבונות על שטחים גם גרמניה.

באמנת אנטארקטיקה מה-26 ליוני 1961 (אמנה המסדירה יחסים בינלאומיים ביחס לאנטארקטיקה, שהיא היבשת היחידה בעולם ללא אוכלוסייה ילידת המקום.) , היבשת הוכרזה כ"המורשת המשותפת של המין האנושי." לכן מדינות שלא טוענות לחזקה על חלקות ביבשת גם יכולות לבנות בסיסים, ומדינות עשו זאת, למשל ברזיל.

אנטארקטיקה: מסע מצולם ביבשת הקפואה - אנטארקטיקה - מסע אחר

לאור מזג האויר הסגרירי שפקד השבוע את ארצנו נעלה בפינה מספר עובדות מעניינות על היבשת הקפואה :

למרות הקור העז , הקרח האינסופי מסביב , אין צורך לקחת מטריה לאנארקטיקה. המקום מוגדר …מדבר …ישנם איזורים ביבשת בהם לא היה גשם כ-2 מליון שנה לערך ,בשאר היבשת כמעט שאין גשם כלל או שלג המגיע מהשמים…ומרות זאת הקרח באנארקטיקה מהווה 61 אחוז מסך המים המתוקים בעולם

עובדות מרתקות על אנטרקטיקה

אם נדמה היה לנו השבוע שקצת קר , אז בהתחשב ביבשת הדרומית ,אצלנו בהחלט ניתן לצאת החוצה עם חולצה קצרה ולקפץ ,בשנת 2010 נמדדה באנטארקטיקה טמפ של 94- מעלות….

מחירי הנדלן המאמירים בישראל מוסברים בחוסר בקרקע פנויה…באנטארקטיקה זו אינה הבעיה..השטח של היבשת הוא 14,200,000 קמר ( פי 700 מישראל) . כמו לדמיין שבכל מדינת ישראל יתגוררו 1.5 בני אדם …אך מאחר וגם שם ממעטים לבנות …יתכן ששם הבעיה הוא קפאון בענף הבניה..

בשנים האחרונות , צצים ברשתות המון "אנשי רוח " , כאלו שיודעים דבר או שניים על החיים ומציעים חיים רוחניים למבקשים …הפינה מציעה אלטרנטיבה…מחפשים רוחניות ?? , לכו לאנארקטיקה !! …היבשת מוגדרת כמקום הרוחני בעולם ..הרוחות המנשבות שם מגיעות לעיתים למהירויות של 320 קמ'ש !!!! נסו לדמיין נהיגה במכונית פורמולה אחת בשיא המהירות … ללא שמשה קדמית.

אנטארקטיקה: עובדות מעניינות, ממצאים, תגליות
אזור חשוף בפנים היבשת

לחובבי הגינון שביננו אשר היו ששים לבנות שם את ביתם אל מול גולן , ולנטוע סביבו שיחי גדר חיה ,מומלץ לחשוב שוב..98 אחוז משטח היבשת מכוסה תמיד בקרח…לגבי שני האחוז שנותרו…האחד מכוסה מרבית השנה …ורק אחוז אחד חשוף קבוע…זה המקום לגינה!!.. ולאלו שחשבו , "נו טוב לא נורא ,נחפור מעט ונשתול״ ,מצטער לבשר כי העובי הממוצע של הקרח הוא…1.6 קמ…מעדר לא יעזור.

מזל טוב לעמירה ואבי גל להולדת הנכד - קיבוץ גשר

מרבית האנשים המצויים באנארקטיקה הם חוקרים ,או תיירי קוטב ,ולכן האוכלוסיה במקום נעה בין 500-1000 איש בקרוב…11 ילדים נולדו ביבשת הזו , הראשון שבהם היה אמיליו פלמה שנולד ב-1978.

בגלל היעדר שמש לפרקי זמן גדולים ותנאי קור קשים אין באנארקטיקה צמחים למעט מעט חזזיות וטחבים .

צמחים של אנטארקטיקה: סקירה ומאפיינים של הצומח אנטארקטיקה

גם בעלי החיים מתקשים להסתגל לתנאים . לא לוויתנים ואף לא דובי קוטב….רק 7 מינים של פינגוונים מסוגלים לשרוד את המקום

דברים שכדאי לדעת לפני שיוצאים לטיול באנטארקטיקה | החברה הגיאוגרפית

לחובבי הריצה שביננו , לא לדאוג . גם לכם דאגנו .למי שמעוניין בכל שנה בחודש נובמבר מתקיים במקום מרתון אנארקטיקה (42.1 ק'מ) ,מכנסיים קצרים לא יספיקו ..(טמפ ממוצעת של 20- תקדם בחמימות את פני המשתתפים). לשורדים מובטחת בריכת מים חמים הנובעים באי דספשן (Deception Island)…הסמוך.

נק אחרונה …למי שלמרות הקור לא איבד את האמונה…אז ביבשת ממוקמת הכנסיה הדרומית ביותר על פני כדור הארץ..המתוחזקת ע'י מאמינים מתחלפים.

חיים בסוף העולם: הצצה לתחנות המחקר באנטרקטיקה

לא נאריך ,ישנם עוד אלפי עובדות מרתקות על המקום המופלא הזה , אך רק נעלה שאלה למי שעדיין ער : " מה משותף למכתש רמון ולאנארקטיקה ?"…התשובה בהמשך..

והיבשת הדרומית לוקחת אותנו במוסיקה אל היוצרת הישראלית ….רחל שפירא

מ"מה אברך" ועד למסתורין של "אנשי הגשם" | כאן

רחל כבר הופיעה בעבר בפינתנו ולכן לא נרחיב . רחל שפירא (נולדה בקיבוץ שפיים -25 ביולי 1945) החלה דרכה כמורה לחינוך מיוחד ומורה באולפן , היא פזמונאית ומשוררת ישראלית, כלת פרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי ב-1999. רבים משיריה הפכו לנכסי צאן ברזל, ביניהם "מה אברך", "כמו צמח בר", "חלומות (של אתמול)", "עוד יהיה לי", "חומות חימר" ועוד.

חומות חימר – ויקיפדיה

היא התפרסמה לראשונה בשנת 1967, אז גילה אותה מלחין הלהקות הצבאיות, יאיר רוזנבלום. בזמן חופשתו בשפיים גילה רוזנבלום בעלון זיכרון את השיר "מה אברך", אותו כתבה שפירא לזכר בן כיתתה אלדד (דדי) קרוק, שנפל במלחמת ששת הימים, בקרב שנערך בשועפאט באזור ירושלים. רוזנבלום הלחין את השיר, אותו ביצעה להקת חיל הים עם הסולנית רבקה זהר. שיר זה נחשב עד היום כאחד משירי הזיכרון הישראליים הידועים ביותר.

מה אברך - רבקה זוהר - YouTube

רשימת שירייה שהפכו נכסי צאן ברזל ארוכה ונפלאה מתוכם נציין כמה : "שיר של יום חולין" ,"כמו צמח בר" , "חלומות של אתמול" , " נפאל (וכשתעוף..) , "אזמרלדה" , "בוא בשלום " ,"תלווי אותי " ,"ומתוק האור בעיניים" ,"פרח משוגע" , "חומות חימר" ,"מה אברך" ,ועוד רבים ונפלאים.

שירי רחל שפירא בוצעו ע'י מגוון רחב של אומנים : חווה אלברשטיין ,גל עטרי, הכל עובר חביבי , חלב ודבש , להקת חופים ,אייל גולן ,מתי כספי ,אילנית , האחים והאחיות ,מרגלית צנעני ,ועוד רבים חדשים וצעירים עד ימינו אלה.

פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן
פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן

לפני סיום תשובה לשאלה מה משותף למכתש רמון ולאנארקטיקה ?…בשנהם עורכים מדענים מחקרים המדמים את התנאים במאדים …יובש וחום….יובש וקור.

אז למה אנארקטיקה ולמה רחל דווקא היום ?

מזל טוב , היום מלאו 202 שנה בדיוק (28/1/1820) לגילוי אנארקטיקה ע'י משלחת חקר בראשות האציל הפרוסי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן – אדמירל בצי הרוסי הקיסרי של האימפריה הרוסית. הוא פיקד על מסע החקר הרוסי השני סביב כדור הארץ. במסע זה גילתה המשלחת את יבשת אנטארקטיקה.

ורחל שפירא ?? ,אז הקור הזכיר לי את אנארקטיקה והגשם הזכיר את שירה המופלא "אנשי הגשם".

גשם של יופי: תמונות מרהיבות מרגעים רטובים | כלכליסט

כשאנו יושבים בימים קרים אלו בבתינו , בפנים חמים ונעים ,ובחוץ מכה הגשם . עולות המחשבות על אותם אנשי הגשם . אלו הנמצאים בחוץ , בשולי הרחוב ,ועל הספסלים הציבוריים . ממש כמו אלו עליהם כותבת רחל בשירה אנשי הגשם .באחד הבלוגים באינטרנט הופיע פירוש אפשרי למילות השיר שמציע גוני שועלי נמרי :" זה שיר על אנשים צנועים סגורים ומכונסים בעצמם (אנשים של גשם, מתכנסים במעליהם, הם כבר למדו איך להצניע את עצמם) ומשום כך דחויים משהו, וזוכים ליחס פוגע שלא בצדק (טיפות גדולות זולגות על עלבונם) אותה גברת בשיר, שהיא כנראה נכבדה, יפה, מחוזרת אהובה, חשובה לא מבחינה בהם ולא מתייחסת (את מרוחקת ואינך רואה אותם, הם מקבצים את מבטיך בגניבה, ומבטך עוד לא פגש במבטם עוד לא אמרת להם מילה טובה) אך הם אנשי אמת, עם טוהר שאין לאחרים, והם אלה שבזמנים קשה,שבצרה אמיתית בה היא תישאר לבד (אם אהוביך יפקירוך, עת תחניק אותך בגידה, אם לשלום כבר איש אותך לא יברך) הם אלה, למרות הרושם החיצוני שלהם והסגירות, הם אלה שיתנו את המחסה ביום גשם".

שנזכור תמיד לתת יד ,גם בימים קרים כאלה , ולא רק כשחם ונעים.

שבת חמה נעימה ושקטה לכולנו.

….

……..

……

עודך חוגגת ואינך זקוקה להם
אנשי הגשם מביטים בך בחמלה
אם רק יכלו היו נותנים את חייהם
לשמור אותך מעוני או מחלה


אנשי הגשם ממתינים לך בפינה
נאמנים כצל, סבלניים כזמן
וכל יום שעובר, כל חודש, כל שנה
לוקחים אותך לעבר מפתנם


כשאוהבייך ישכחוך, וכל כלבייך ינבחו
אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם
והם ירימו את ראשך ויאמצו את יאושך
לחממך בפירורי אהבתם
לחממך בפירורי אהבתם

זה כלום….שאנחנו היינו בצבא …אז היה…

אין ..אין ..זה לא יעזור..זה תמיד יקרה בין אם זה מכוון ובין אם לא…גם אם זה במסעדה ביפו , ברכבת בלונדון ,או בטרק סובב אנאפורנה בהימלייה …אם שני ישראלים יפגשו…בשלב זה או אחר תגלוש השיחה ל "היכן הייתי בצבא ?" …האחד יספר שהיה ביחידה כזו , והאחר באחרת …אבל אז יתחיל המירוץ הסמוי : " מי סבל יותר ? , או מי פזמ'מניק יותר ?".

האחד יספר שבזמנו זה ממש לא כמו המפונקים של היום , בזמנו סחבו את הכבד של המחלקה על אלונקה במעלה "קיר המוות" החולי של ווינגייט , השני שלא רוצה להיוותר מאחור יספר שאצלם זה היה בתנאי גשם ובדיוק נקרעו לו הנעליים….

שוב יחזור הראשון ויספר שזה עוד כלום….בזמנו כשהוא היה בצבא עוד ישנו על מזרון מסירה קוצנית בשטח הפתוח תחת הגשם , ואז יחזור השני ויאמר …" זה עוד כלום אתם לפחות ישנתם "….וכך ימשיכו שני הישראלים לדון ולהתווכח מי ותיק יותר מי עשה יותר ….או כמו ששר קזבלן " למי למי , תמיד למי , יש יותר כבוד ?"…בסוף יעשו קפה שחור על גזייה ויהיו בטוחים כל אחד בניצחונו….שנהם היו הכי ותיקים , הכי לוחמים…והכי צנועים….אבל האם הם באמת הלוחמים הכי וותיקים ??….בואו נתחיל.

הכנת קפה שחור בפינג'אן - מילואים סטייל - NEGRO

שבת קפואה של חודש ינואר , השבוע שטפו את ארצנו גשמי ברכה. מצפון הארץ שכוסה לבן החל בחרמון דרך הרי הגליל ועד פתיתי שלג קלים בהרי השומרון בואכה ירושלים. נחלי האזור סביב מושבינו הקט נמלאו זרימה , ולאחריהן יצאה לה השמש ושמי האיזור נצבעו כחול מבהיק…אך הטמפ מזכירות יותר חוויות מאירופה….מקסי של 7-6 מעלות בצהריים ? עוד נפסיק להאמין שכדור הארץ מתחמם.

והשבוע פינתנו תאכזב את שני הישראלים מהפתיח…מסתבר שהם לא הכי פזמניקים….השבוע נדבר על הצבא הותיק בעולם , אולי עם פחות חוויות וציזבטים , אך בהחלט הוותיק והקטן מכולם…."המשמר השוויצרי".

הצבא הוותיק בעולם חוגג יום הולדת | ישראל היום

המשמר השווייצרי הוא כוח צבאי שהורכב בעבר משכירי חרב שווייצרים נושאי רמחים שלחמו עבור כוחות אירופאיים שונים החל מהמאה ה־15 ועד למאה ה־19. חייליו גויסו ממחוזות שונים בשווייץ, ונשלחו למקומות שונים ברחבי אירופה תמורת תשלום. כיום, משרת המשמר השווייצרי אך ורק את קריית הוותיקן.

צבא המשמר השוויצרי חוגג היום את יום הולדתו ה-516.

היחידה, שחוגגת היום את יום הקמתה, הוקמה בשנת 1506, כשהאפיפיור יוליוס השני גייס מאה וחמישים שכירי חרב שוויצרים להגן על כסאו במהלך המלחמות האיטלקיות. המשמר התברר כבעל ערך כאשר בשנת 1527 פלש צבאו של הקיסר הגרמני קרל החמישי לרומא, 157 מחיילי המשמר הקריבו את חייהם על מנת להגן על חייו.

לאחר הסכם השלום שנחתם בין שווייץ לצרפת בשנת 1516, ביצעו שכירי החרב השווייצריים משימות חשובות בהיסטוריה של צרפת. פרנסואה הראשון מלך צרפת השתמש בכמה אלפי, או לכל היותר עשרות אלפי חיילים שווייצריים במלחמותיו, ובקרב פאביה (1525) נהרגו רבים משומרי ראשו השווייצריים לפני שהוא עצמו נשבה על ידי הספרדים.

In the ensuing war, Charles's sack of Rome (1527) and virtual imprisonment  of Pope Clement VII in 1527 prevent… | Painting, 16th century paintings,  Pope clement vii

הפרק המפורסם ביותר בתולדות המשמר השווייצרי, הוא ההגנה על ארמון טווילרי שבפריז במהלך המהפכה הצרפתית, כאשר כמה מאות חיילים שווייצריים נהרגו ב־10 באוגוסט 1792. לזכרם הוקמה אנדרטת האריה בעיר לוצרן.

אנדרטת האריה – ויקיפדיה

כיום מונה הצבא הזעיר כ-100 לוחמים , ומפקדם הינו בדרגת קולונל .תפקידם המרכזי של לוחמי המשמר הוא הגנה על האפפיור ועל הוותיקן.

Le calendrier 2019 de la Garde suisse pontificale - ZENIT - Francais

חיילי המשמר אולי נראים כמו דמויות הג'וקר מקלפי המשחק , אך הינם לוחמים מיומנים. גיל הקבלה לשירות הוא 19-30 וחיילי המשמר משרתים עד 25 שנה. לוחמי המשמר עוברים מסלול אימונים של לוחמי חי'ר ,והפעלה של אמצעי לחימה מודרניים לצד אימוני שימוש בחנית ורומח גרזן וכו'. השינוי הגיע בשנת 81…לאחר ניסיון ההתנקשות בחייו של יוחנן פאולוס השני ב־13 במאי 1981 על ידי מהמט אלי אג'ה, התעורר ספק בדבר יעילותם ונחיצותם של חיילי המשמר. כתוצאה מכך, הורחבו האימונים והחיילים צוידו בנשק מתקדם יותר. וכיום כאמור פרט לחניתות ורומח מצויידים חיילי המשמר באקדחים /תתי מקלעים.

מי שחלם בגמר הלימודים ללכת לגיבוש בשוויץ, ולנסות להצטרף למשמר , כדאי לחפש אלטרנטיבה . למשמר יתקבלו רק לוחמים קתולים עם אזרחות שוויצרית שגובהם מעל 1.8 מטר. חיילים חדשים מושבעים רק פעם בשנה, ב-6 במאי – תאריך המציין את הקרב שנערך ב-1527 במהלכו נהרגו 147 אנשי המשמר בקרב נגד צבאו של הקיסר הגרמני

מדי היום יום של חיילי המשמר הינם סרבל כחול וכומתה שחורה מודרנית , אך בעת הצבתם ,או בטקסים מדיהם יהיו בצבע אדום צהוב כחול…וחנית וקסדה..

כידוע ,קרבות ומלחמות כבר שנים רבות לא קורות בוותיקן , אך בצבא הקטן והותיק בעולם לא תמיד שקט ושלווה. לפני מספר שנים ,הצלחתה של אשה שוויצרית לחדור מבעד למעגל האבטחה של האפיפיור ולהפיל אותו עוררה ביקורת על המשמר השוויצרי, המגן על מנהיגי הכנסייה הקתולית זה יותר מ-500 שנה. הביקורת הייתה על כי המשמר, הפועל לפי תקנים מיושנים, מתקשה לעצור תמהונים המנסים להגיע לאפיפיור בכל פעם מחדש.

מאידך לא מזמן , לפני 8 שנים הדיח האפפיור פרנסיסקוס את מפקד הצבא הקטן בעולם , קולונל דניאל רודולף אנריג , מאחר ולדעת האב הקדוש , נהג הקולונל בקשיחות יתר בחיילים וכלפי האזרחים בעוד הוא מעוניין ביחסים חמים ונעימים בוותיקן.

הפופ , וקולונל אנריג בימים יפים יותר בפופ מוביל

והמפגש הקצר עם חיילי המשמר השוויצרי לוקחים אותנו במוסיקה אל הלהקה האנגלית דוראן -דוראן.

הרכב של קבוצת "דוראן דוראן", שנת הבריאה ואת התמונה של הקולקטיב

דוראן דוראן (באנגלית: Duran Duran) היא להקת פופ בריטית הפועלת משנת 1978 ועד ימינו.

הלהקה הוקמה על ידי הקלידן ניק רודס והבסיסט ג'ון טיילור, אליהם חברו הסולן סיימון לה-בון, הגיטריסט אנדי טיילור והמתופף רוג'ר טיילור. על אף העובדה ששם משפחתם של למעלה ממחצית חברי הלהקה הוא טיילור, הם אינם חולקים קרבה משפחתית ביניהם.

הלהקה זכתה להצלחה רבה במהלך שנות ה-80 ומכרה למעלה מ-100 מיליון עותקים מאלבומיה. 18 סינגלים שהוציאה הלהקה נכנסו למצעד ה-100 של המגזין האמריקני בילבורד, ו-30 סינגלים נכנסו למצעד המקביל בבריטניה. הלהקה מעולם לא התפרקה אך הרכבה השתנה במשך השנים.

הרכב של קבוצת "דוראן דוראן", שנת הבריאה ואת התמונה של הקולקטיב

הלהקה קיבלה את שמה משם הנבל בסרט "ברברלה" "דר. דוראנד דוראנד". תחילה התמודדה הלהקה עם חילופים רבים בהרכב חבריה. כך, סולנה הראשון של הלהקה סטפן דאפי עזב אותה בשנת 1979, וכן התחלפו בה מספר מתופפים וגיטריסטים.

הלהקה נחשבה כחלק מסצנת הניו רומנטיק שכללה גם להקות דומות בסגנונן כמו ספנדאו בלט, ג'פאן ו-ABC . כבר מראשיתה עבדה הלהקה עם סטייליסטים ומעצבי אופנה על מנת ליצור ללהקה תדמית חדה, אלגנטית וברוח התקופה. אף שסבלו בשנות ה-80 מהשפעות של שימוש רב בספריי לשיער ותסרוקת מאלט אופיינית, המשיכו בשנות ה-90 לעבוד עם המעצבת ויוויאן וסטווד ובשנות ה-2000 עם ג'ורג'ו ארמני. כל חברי ההרכב היו פוטוגניים – המגזין פיפל כינה אותם "הבנים היפים ברוק".

40 שנה אחרי, אלבום הבכורה של דוראן דוראן הוא עדיין יצירת פופ מרהיבה

הלהקה יגעה עליות ומורדות לאורך הזמן . אחד משיאיה הראשונים היה עם צאת להיטם הענק "Hungry Like the Wolf". בשנת 1983 לרגל אירועי הסילבסטר בערוץ הוידאו MTV שהיה בתחילת דרכו. הלהיט הקפיץ את הלהקה לרמת היסטריה עולמית הזכורה רק מתקופת הביטלס. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ברחבי העולם, שכלל לראשונה הופעות באצטדיונים גדולים באמריקה. בסופו של המסע יצא הסרט התיעודי המתעד אותו "Sing Blue Silver". אלבום ההופעה Arena הוקלט אף הוא במהלך סיבוב ההופעות ויצא יחד עם הסינגל החדש "The Wild Boys".

במהלך השנים התפזרו חברי הלהקה , וניסו כל אחד בדרכו לצאת למסלולים פרטיים , בתחומי עיסוק שונים. אך בשנת 200 שבו לבצע יחד את שירי הלהקה ויצאו למסעות הופעות בעיקר ברחבי ארצות הברית.

סה'כ הוציאה הלהקה עשרות להיטים שוברי מצעדים , 15 אלבומים ו-7 אלבומי הופעה , ופעילה עד היום .

אז למה המשמר השוויצרי ודוראן דוראן דווקא היום ?

התשובה היא צעירים שעושים פופ …

היום מלאו 516 שנים בדיוק להקמתו של המשמר השוויצרי שמורכב מחבריה צעירים שמגינים על נושא התפילות…הפופ….ומנגד ישנם את דוראן דוראן ששרו בעוז כשאנחנו היינו צעירים…מוסיקת פופ…ואחד מלהיטיהם הגדולים היה…."שמרי תפילה לבוקר שאחרי " save a pray to the morning after , מקווה שיום יבוא וכל צבאות העולם ישתעממו כמו הצבא העתיק בעולם….וסיפורי הגבורה על קפה וגזיה בשטח , יעסקו בעיקר בצ'יזבטים…

שבת נעימה לכולם…ןקחו סוודר , כי קר שם בחוץ.

l
Corner of a main street
And the lights are flashing
On your window sill
Take your chance (like all dreamers can't find another way)
You don't have to dream it all, just live a day
Don't say a prayer for me now. Save it 'til the morning after
No, don't say a prayer for me now. Save it 'til the morning after

Save it 'til the morning after
Save it 'til the morning after
Pretty looking road I try to hold the rising floods that fill my skin
Don't ask me why I'll keep my promise I'll melt the ice
And you wanted to dance so I asked you to dance

But fear is in your soul
Some people call it a one night stand but we can call it paradise

תמיד אמרו לנו שהסוכר הזה עוד יהרוג אותנו…לא הבנתי עד כמה זה נכון.

רעמים ברקים ומטחי גשם חזקים קידמו את פני כשהקצתי משנתי . מחלון חדר השינה ניתן היה לראות את השמים הקודרים , המשלחים בנו גשמי ברכה עזים ,שוטפים את רחובינו הצר ,גורפים איתם את עלי השלכת במורד היישוב אל נקודות הניקוז הנמוכות.

יצאתי בעקבות הזרם כבמסע אחורה בזמן ,המים שצפו דרכם מטה גאו ועלו על שפת המדרכה ונשטפו אל חיקו של נחל מאיר ..המראה הנפלא החזיר אותי באחת בדיוק כעשור לאחור אל שנת 2013…באותו הזמן אנו בטיול שורשים בקרלה שבהודו , רחובות צפופים בקוצ'ינים , מדרכות שידעו ימים טובים יותר ופתחי ניקוז בצידן , שספק אם ידעו מה יעודן.

ואנו פוסעים בשוק המקומי , דוכני האוכל מהבילים בריחות מיני מטוגנים שחלקם מוכרים לנו מהבית . חלקנו אהבו חטיף זה וחלקנו אחר , לאחד הייתה זו הבננה צ'יפס ולאחר היו אלו קציצות העדשים החריפות …אך היו גם שתרו אחר ה…אלווה…ממתק הודי העשוי מרכז מתוק המתבשל לאיטו …לאיטו…לאיטו..עד שנותר רכז כמעט בצקי הנמזג לתבנית מתקרר ונחתך לריבועים מתוקים שנוצרו כאילו בחסות חברה ליצור תרופות נגד סכרת..וכדי לשוות לממתק אופי ..הונח על כל ריבועי רכז סוכר..בוטן..אם כבר אז עד הסוף.

ולמה נזכרתי בממתק הזה דווקא עכשיו ??…..מייד נתחיל.

ב׳עיר היהודים׳ של הודו לא נשארו הרבה יהודים, אבל המסורת והזיכרונות נשמרו -  סוכנות הידיעות היהודית
הרחוב היהודי בקוצין

שבת שלישית של השנה החדשה , הגשם מכה בעוז ,כאילו מנסה לכפר על התנהגותו הקלוקלת ,שוטף וזורם ומפיח חיים ביער , בעצים ובפקעות שחיכו לו בצמא. שוטף את הארץ הדואבת מאירועי השבועיים האחרונים. ידידנו הפחות אהוב , האומיקרון כמו גם הגשם מגיע לכל פינה , עשרות אלפי מאומתים מדי יום , מתנקזים מדי ערב לכותרות החדשות , ומייחלים לחיסון העדר שבוא יבוא , ועם כל זאת נחכה לו בכל יום שיבוא , והשבוע פינתנו נוסעת מערבה אל העיר בוסטון …במדינת מסצ'וססט שבצפון מזרח ארה'ב שלאחר מלחמת העולם הראשונה….אל "אסון הדבשה של בוסטון".

ראשית מן הראוי שנבהיר מהיא דבשה ?.

Pengguguran Molasses, Tips, dan Petua

דִּבְשָׁה (בלעז: מולאסה) היא סירופ סמיך כהה, הנוצר כתוצאה מבישול ממושך של מיץ קנה סוכר או סלק סוכר, המתבצע בעת זיקוק הסוכר הלבן. מוצרי סוכר מסוג סוכר חום ודמררה מקבלים את צבעם מן הדבשה, בהתאם לרמת הריכוז של החומר, וכעיקרון, הדבשה האמיתית עשויה מיץ קנה סוכר שמורתח לכדי סירופ.

הדבשה משמשת לעיתים כחומר מקשר בפורמולות מזון. הדבשה משמשת גם להכנת המשקה החריף רום, שנרקח לראשונה באיים הקאריביים. הרום נוצר מתסיסה של הדבשה וזיקוקה.

היום לפני: רום ופיראט מורשה | מעריב
רום

המדובר הוא במעט לפני תחילתה של "תקופת היובש " בארה'ב והשנה היא 1919. בוסטון של אותם הימים הייתה מרכז ייצור עצום של משקה הרום שהכניס לא מעט כסף לכיסהם של יצרני המשקה . וחוק היובש שאמור היה להכנס לתוקף ב-18 לינואר אותה שנה , איים לחסל את התעשייה המדוברת. וכמו בישראל כאשר מודיעים כי מחר יעלו מחירי הדלק ,ורבים אצים למלא מיכל בערב שלפני , כך היה בבוסטון יצרני הרום רצו להכין מלאי גדול של דבשה לייצור רום בטרם ייכנס החוק לתוקף.

100 שנים לחוק היובש: תופעות לוואי של גזרה שאי אפשר לאכוף - תרבות - הארץ
מזקקה לרום מדבשה

בשבועיים שקדמו לינואר , במטרה לאגור כמה שיותר דבשה , הועברו מפורטו ריקו כמויות ענקיות של החומר מולסה (דבשה), עבור חברת "פיוריטי" שהייתה יצרנית של המשקה המבוקש. החומר אוחסן במיכל ענק בגובה של 15 מ' ונאגר בעבור ייצור מזורז.

נקטע לרגע את הסיפור עם הדבשה ,ונקפוץ לסצנה מהסרט ארמגדון ( יום הדין) . בסרט ישנה סצנה הבאה : רגע לפני שהמעבורת ממריאה לחלל , על כן השיגור , שואל אחד האסטרונאוטים את חברו , " האם הוא מרגיש בטוח ? " . וכך עונה לו החבר :" איך אני יכול להרגיש בטוח , כשאני יושב על מליון ליטר דלק , בתוך מעבורת שמורכבת מ-100 אלף חלקים שהורכבו ע'י קבלן שהגיש לנס'א את הצעת המחיר הזולה ביותר ?"…..

תמונה 4 מתוך ארמגדון - אידיבי

כך בדיוק היה הסיפור עם מיכל הדבשה . המיכל שנועד למקסם רווח ,נבנה מחומרים זולים ומעולם לא נבחן לגבי עמידותו בעומסים גבוהים . ועפ'י ספר החוקים של מרפי כל הדברים שצריכים לקרות..אכן יקרו …גם הרעים שבהם . ודבשה שידועה בתור נוזל צמיגי שנע לאט בפרט כשקר …דווקא באותו היום עלו הטמפ' במהירות ע'י גל חום מטמפ של מינוס 17 מע לחום של 4 מעלות דבר שהופך את הדבשה ליותר נוזלית ..וכך באותו הבוקר נשמע לפתע פיצוץ עז…

מכל דבשה בגובה 15 מ', שהכיל 9.5 מיליון ליטר של דבשה, התפוצץ. הפיצוץ היה חזק עד כדי כך שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת שעברה על גב מסילת הברזל, נפלה ממנה. מספר בניינים באזור קרסו, עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה שבין 2.5 ל-4.5 מטר ובמהירות של 56 קמ"ש.

אסון הדבשה של בוסטון – ויקיפדיה

21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ וחנק רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, שקרצפו את הדבשה מאבני הרחוב, מהתיאטראות, מהעסקים, מהמכוניות ומן הבתים. נמל בוסטון בו נערכה "מסיבת התה " המפורסמת ( הופיעה בעבר בפינה ) , היה צבוע חום עד הקיץ. המזקקה שילמה מיליון דולר דמי נזיקין (מקביל לכמאה מיליון דולר כיום) באחת מן התביעות היצוגיות הראשונות במסצ'וסטס.

אסון הדבשה של בוסטון - Wikiwand

אולי הנחמה הקטנה בדיעבד הייתה ש"מעז יצא מתוק " . האסון הפך לחלק מהמורשת התרבותית של בוסטון, לא רק בגלל הנזק שנגרם, אלא גם בגלל הריח המתוק שמילא את השכונות הצפוניות במשך עשרות שנים לאחר האסון. על פי אחד הדיווחים העיתונאיים, "ריח המולסה נשאר במשך עשרות שנים והיה לחלק מהאווירה הייחודית של בוסטון."

אגב חוק היובש בוטל 14 שנים מאוחר יותר ..

ביטול חוק היובש • 84 שנים | 'חיים של אחרים'

ואסון הדבשה של בוסטון לוקח אותנו במעבר חד וכמעט לא קשור אל שירו של נתן אלתרמן "מסביב למדורה ".

קומזיץ בחוף הסטודנטים | הרוח נושבת קרירה... | singer_inbal | Flickr

השיר פורסם על ידי אלתרמן ב-7 במאי 1948 (כ"ח בניסן תש"ח, "כתמיד בניסן, הירח…"), במדורו הטור השביעי בעיתון דבר, לכבוד יום השנה השביעי להקמת הפלמ"ח. היה זה בעיצומה של מלחמת העצמאות וימים מעטים לפני הקמת מדינת ישראל ("על סיפו של הדרור…"), כאשר אנשי הפלמ"ח כבר הספיקו להילחם ולחרף את נפשם בכל חלקי הארץ.

שיר עד - מסביב למדורה - מילים: נתן אלתרמן | לחן: יאיר רוזנבלום | שירה:  דורית ראובני ולהקת פיקוד מרכז - YouTube

זהו שיר הלל לפלמ"ח ששמו מבוסס על הספר "מסביב למדורה" אשר פורסם שנתיים קודם לכן, ב-1946, על ידי יצחק שדה, שהיה ממקימי הפלמ"ח ומפקדו הראשון. השיר מתאר את הווי אנשיו הצעירים ואת אורח חייהם הפשוט. הוא מעלה על נס את נשיאתם בנטל והקרבתם שנעשו בצנעה ובאלמוניות מחד, ומאידך את המיתוס הנוצר סביב אלו ("מה נוסיף ונאמר, מדברים פעוטים נוצרות אגדות…"). בשיר כלולים גם דברי ביקורת על הפלמ"ח ("זהו טיב הפלמ"ח, הוא איננו משאיר כל מלאכה לשלא משלנו" , אך מילותיו מסתיימות בהכרה ברורה בתרומת הפלמ"ח לתקומתה הקרובה של המדינה.

מסע בזמן | יאיר רוזנבלום - מלחין ומעבד, מחשובי היוצרים בזמר העברי

יאיר רוזנבלום הלחין את השיר מיוזמתו בשנת 1971. הוא נועד להיכלל בתוכניתה של להקת הנח"ל שהופקה באותה שנה, והסולן המיועד היה בחור צעיר בשם… גידי גוב. לא כך היה לבסוף וזאת עקב מחלוקת שפרצה בין חברי הלהקה סביב הפקת אותה תוכנית, שהביאה לפרישת רוזנבלום מהפקתה. בעקבות זאת העביר רוזנבלום את השיר אל צוות הווי חטיבת הצנחנים ושלישיית פיקוד המרכז עם הסולנית דורית ראובני, והוא הושר על ידם במשותף. כך נולד הביצוע הידוע ביותר של השיר. בעקבות הצלחתו אוחדו שני ההרכבים כדי ליצור את להקת פיקוד המרכז, וכללו את השיר בתוכניתם "שר מי ששר אחרון".

הפצוע האנוש מצוק איתן מפקד על אגוז: "אני הראשון שאכנס שוב לעזה"

אז למה דווקא הנושאים האלו השבוע ??

אז היום מלאו בדיוק 103 שנים לאסון הדבשה של בוסטון .

והשיר של אלתרמן ורוזנבלום , לא קשור לנושא , אך קשור בהחלט לאירועי השבועיים האחרונים . בתוך עשרה ימים איבדנו 4 קצינים לוחמים בצה'ל . סא"ל ארז שחייני ורב-סרן חן פוגל נהרגו בהתרסקות המסוק בשבוע שעבר ושלשום נהרגו רס"ן איתמר אלחרר ורס'ן ואופק אהרון באסון הירי של סיירת אגוז.

אסון המסוק בחיפה: חוקר תעופה מסביר את הסיבה לתאונה | האזינו | חדשות מעריב
סא"ל ארז שחייני ורב-סרן חן פוגל
אביו של רס"ן אופק אהרון ז"ל: "הייתה פה רשלנות, אני דורש תשובות מהרמטכ"ל"

וזה עורר את המחשבה על כך שבשעה שאנחנו מתכרבלים בשמיכה בלילות החורף הקרים , או יושבים מול המזגן בערבי קייץ לוהטים …יוצאים אותם "נערים לבלי שם " כפי שקרא להם אלתרמן , להגן ולשמור על המקום הזה שאנו חיים בו. עם כל המחלוקות המריבות שיש ביננו הם עדיין אפוד המגן הפיזי של החברה שלנו.

וגם בטיול שורשים שערכנו לפני עשור בקרלה הרחוקה שם פגשנו בממתק הסוכרי , היה ברור לנו שאולי נחמד לטייל ולחקור מקומות אחרים , אבל השורשים שלנו כנראה נעוצים עמוק עמוק בארץ הזו , הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. ועצוב שאירועים כדוגמאת אלו מעלים בנו את ההבנה , או אולי השאלה לגבי נכונות דרכינו.

שיהיה שבוע קל נעים וחמים לכולם , ושלא נדע עוד צער . בתקווה לפינות שמחות יותר.

אֲבָל כָּכָה יוּגַד נָא לֵאמֹר:
נְעָרִים, לֶהֱוֵי נָא יָדוּעַ –
בֵּין חַגָּיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַדּוֹר
אֵין יָפֶה מֵחַגְּכֶם הַצָּנוּעַ.
לְמוּלְכֶם הָאֻמָּה עַל סִפּוֹ שֶׁל הַדְּרוֹר
מִשְׁתַּחֲוָה, וּבוֹכָה – הֲבִינוּהָ.