תגית: שיוויון זכויות

הזמן עובר מהר . לפעמים אפילו מהר מדי . האמת היא שאף פעם לא מדדתי את זה , אבל לא מעט פעמים נדמה לנו שהנה מגיע יום ראשון , מתחיל שבוע חדש…והופס יום שישי ..יושבים לארוחת שבת . ואיך שמפנים את הכלים מהשולחן , מגיע מוצא'ש..והנה שוב יום ראשון…

מוזר הדבר הזה…בעבר זה לא היה כך ..שהיינו קצת יותר קטנים כל שבוע ארך לפחות 7 ימים..במינימום…שלא נדבר על תקופת השירות הצבאי …או בעמידה לתור של משרד הפנים ,או לדואר, בהם כל שבוע ארך לפחות 9-10 ימים ..אם לא יותר.

לפעמים נדמה כי רק אתמול עלינו על מטוס קל כנף ,בצבעי לבן וכתום שריחף לו בשמחה מעל הרי אירופה והנחית אותנו בלב ליבה של השלווה הירוקה…ירוקה..ירוקה..ממערב לאנגליה ….אירלנד.

באויר היו שמים אפורים ,וזרזיפי גשם עדינים ,מלוים את צאתנו מבטן המטוס..ומסביב הכל ירוק ,לכל כיוון שלא נביט….ההרים לא גבוהים ..המדובר היה בעיקר בגבעות ומישורים הנושקים לאוקיינוס מכל עבר . ובאנשים חמים ומסבירי פנים ,היוצאים עם שחר למלאכתם , ובצהריים ממהרים לפאב המקומי ,המצוי כמעט בכל שכונה…לוגמים כוס בירה ושרים שירי עם .ומשם ימשיכו לבתיהם.

ואנחנו …איך לאמר בעדינות ?…לא בדיוק שותים בירה..בהינו בהם …נהננו מהמוסיקה ומהירוק ..מהאוירה החמה…….וכעבור שלוש שנים בעיקר מהזכרונות…איך חלפו שלוש שנים ..מי היה מאמין.

יום שבת ראשון של חודש נובמבר , שנת 2020 קרובה כדי 54 יום מסופה . החורף פרץ לחיינו באחת . לאחר רצף שבועות חמים ,לפתע ביום בהיר מישהו הרים כפתור..והגיע הגשם שהחל ביום רביעי אחר הצהריים ובמשך סופ'ש אחד תרם לאזורינו כמעט 80 מ'מ של גשם אירי טיפוסי…כבוד. ומאחר וזכינו לגשם שכזה פינתנו נוסעת השבוע אל מערב האי האירי אל מחוז מאיו שמצוי בצפון מערב אירלנד.

מחוז מָאיוֹ (באנגלית: County Mayo, באירית: Contae Mhaigh Eo, במשמעות ״מישור הטקסוס המעונב״-שם של עץ מחטני נפוץ באיזור זה) הוא מחוז במערב אירלנד. המחוז שוכן בפרובינציית קונכט, ונקרא על שם העיר מאיו. מחוז מאיו שוכן לחוף האוקיינוס האטלנטי, וגובל בשלושה מחוזות של אירלנד: בדרום במחוז גולוויי, במזרח במחוז רוסקומון, ובצפון במחוז סלייגו.

ולמה הגענו לשם ? כי שם נולדה ב-21 במאי 1944..בעיירה בלינה ילדה שם מרי תרז ברק. הוריה שניהם רופאים במקצועם. המשפחה הייתה קתולית, ובעלת מסורת ארוכה באירלנד, כאשר בוויכוח הפוליטי בין השייכות לממלכה המאוחדת, ובין עצמאותה של אירלנד, נקטו בני המשפחה השונים בעמדות שונות…בהמשך שינתה את שמה ל..מרי רובינסון.

רובינסון למדה את לימודיה הגבוהים בטריניטי קולג' בדבלין, ועוד בשנות העשרים לחייה כבר קיבלה את התואר "פרופסור" ולימדה משפטים…כאשר אחד הנושאים שעמדו בראש מעייניה..היה זכויות ושיוויון נשים.

רובינסון התקבלה לסנאט האירי (הבית העליון של הפרלמנט האירי), כאחת משלוש נציגות טריניטי קולג' בגוף זה. היא פעלה למען מגוון רחב של נושאים, החל מזכותן של נשים לשבת בחבר מושבעים, ביטול ההחלטה לפיה אישה המשמשת בשירות המדינה תתפטר עם נישואיה, וכלה בזכות לשימוש באמצעי מניעה. כן עבדה כיועצת משפטית למען השדולה לרפורמה בחקיקה כנגד הומוסקסואלים באירלנד. בתקופה זו נישאה לניקולס רובינסון, בן הדת הפרוטסטנטית, דבר שגרם למשבר בינה ובין משפחתה הקתולית.

בשנת 1985 פרשה רובינסון ממפלגת הלייבור במחאה על החוזה האנגלו-אירי שחתמה ממשלתו של גרט פיצג'רלד (אשר מפלגת הלייבור הייתה חלק ממנה) עם ממשלתה של מרגרט תאצ'ר באנגליה, בטענה כי היה מקום להיוועץ בנציגי הרוב היוניוניסטי בצפון אירלנד.

רובינסון נותרה כחברת הסנאט במשך ארבע שנים לאחר מכן. חלק מן הנושאים למענם פעלה אכן קודמו – נשים ישבו בחבר מושבעים, אמצעי מניעה היו חוקיים (אם כי הפצתם הוגבלה) והאיסור על נשים נשואות בשירות הציבורי בוטל. בשנת 1989 פרשה מן הסנאט. מנוחתה הייתה קצרה , שנה לאחר מכן , בשנת 1990 פנו אליה נציגי מפלגת הלייבור בהצעה חדשנית….להיות מועמדת לנשיאות אירלנד. קודם לכן לא הייתה מועמדת אישה, או מועמדת של הלייבור לנשיאות…אמיצה כבר אמרנו ??… רובינסון נענתה בחיוב.

למזלה של רובינסון, המפלגה השנייה בגודלה, פיין גייל הריצה מטעמה מועמד בלתי מנוסה בשם אוסטין קרי, שנראה כברירת מחדל לאחר שבכירים במפלגה סירבו להצעה. מטעם המפלגה הגדולה, פיאנה פול, הועמד לבחירות סגן ראש הממשלה בריאן לניהן, פוליטיקאי אינטליגנטי, בעל רקורד ליברלי מתון, אשר נראה כמועמד שניצחונו ודאי. לניהן הצליח, במהלך מסע הבחירות, להסתבך בשקר שנאמר בריאיון עיתונאי (שנגע לעניין מפלגתי שאירע כשמונה שנים קודם לכן), ולאחר מכן בסדרה של הכחשות, שהובילו להדחתו מתפקיד סגן ראש הממשלה עוד במהלך הבחירות, ולניצחונה של רובינסון בסופו של דבר.

בניגוד להרבה בעלי תפקידים אשר מגיעים לתפקידים רמי מעלה ומנצלים זאת למלחמות כח ,רובינסון הלכה על קו של חיבור קצוות. היא הביאה לתפקיד הנשיא ידע משפטי, אינטלקט, וניסיון פוליטי. היא ידעה את מגבלות תפקידה (שהוא סמלי בעיקרו, בדומה לתפקיד נשיא מדינת ישראל), אך ניסתה לקדם במסגרתו את הנושאים הקרובים לליבה. היא לקחה על עצמה לקדם את הקשר בין אירלנד ובין הפזורה האירית בעולם, אותה כינתה "גלות" ("Diaspora"). במהלך כל שנות כהונתה דלק אור בחלון המטבח של בניין הנשיאות, הנראה היטב מכל חלקי דבלין, על מנת "להנחות" את הבנים הגולים הביתה, על פי מנהג אירי עתיק. היא ביקרה בבריטניה בצעד סמלי שהיה בו כדי לשנות את היחסים האנגלו-אירים, והייתה לנשיא האירי הראשון שהתקבל אצל המלכה אליזבת השנייה בארמון בקינגהאם. בתגובה אירחה את נסיך הכתר, צ'ארלס, בארמון הנשיא בדבלין.

ראשי ממשלת אירלנד בתקופתה שמרו עמה על יחסים טובים, וברטי אהרן פעל רבות על מנת למנותה לתפקיד נציבת זכויות האדם של האו"ם כאשר הודיעה לו כי היא חפצה במינוי. במהלך חמישים ושתים השנים בטרם מונתה, היה רק נאום נשיאותי אחד בפני שני בתי הפרלמנט (אותו נשא איימון דה ואלירה ביובל החמישים למרידת חג הפסחא). רובינסון נשאה שני נאומים כאלה בתקופת כהונתה. צעד שנוי במחלוקת ביצעה כאשר ביקרה בצפון אירלנד ונפגשה שם עם ג'רי אדמס, ראש מפלגת שין פיין, על אף דרישות משרד החוץ האירי, שטען כי מפלגתו של אדמס קשורה ל-IRA. רובינסון שמרה במהלך כהונתה על קשרים עם ראשי כל הפלגים היריבים בצפון אירלנד. כמו כן הזמינה לארמון הנשיאות נציגים של קבוצות שהיו עד עתה בשולי החברה האירית, כקבוצות דתיות, והומוסקסואלים ולסביות, היא נפגשה עם האפיפיור יוחנן פאולוס השני ועם הדלאי לאמה.

בשנת 1997 מונתה רובינסון על ידי המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, קופי אנאן ובהסכמת מליאת האומות המאוחדות לנציבת האו"ם לזכויות האדם (OHCHR). רובינסון ישבה במשרדי הנציבות בז'נבה, ופעלה לקידום זכויות האדם ברחבי העולם. במסגרת תפקידה ביקרה ברואנדה, קמבודיה וקולומביה, כמו גם בסין שם חתמה על הסכם היסטורי בשנת 1998 שמטרתו לשפר את מצב זכויות האדם במדינה זו. היא שלחה נציגים למדינות רבות כאינדונזיה, וכיום ישנם נציגים ממשרד זה בעשרים מדינות המפקחים על מצב זכויות האדם במדינות אלו, מצב שלא היה קיים בטרם כהונתה. היא ניסתה לפקח על מצב זכויות האדם ביוגוסלביה לשעבר ובחבל קוסובו.

לאחר מבצע עופרת יצוקה, פנה אליה נשיא המועצה בבקשה שתעמוד בראש צוות הבדיקה, אך היא סירבה להצעה מכיוון שלטענתה ההחלטה על מינוי צוות הבדיקה הייתה חד-צדדית ולא איפשרה גישה מאוזנת לחקירת המצב בשטח, בהפנותה מלכתחילה אצבע מאשימה כלפי ישראל.

ב-2008 מונתה על ידי ועדת פרס פרל מייסטר גרינגרד באוניברסיטת רוקפלר להיות האשה שתעניק את הפרס, למדענית – האשה הבולטת לאותה שנה.

באוגוסט 2009 קיבלה רובינסון את מדליית החירות הנשיאותית מנשיא ארצות הברית ברק אובמה.

ונשיאת אירלנד הראשונה לוקחת אותנו בקצרה במוסיקה אל סיימון וגרפנקל ושירם ..הלא הוא גב' רובינסון.

Mrs. Robinson (מילולית: גברת רובינסון) הוא שיר של צמד המוזיקאים האמריקאי סיימון וגרפונקל, שנכתב על ידי פול סיימון. גרסה מוקדמת של השיר הופיעה בסרט "הבוגר" משנת 1967, וכן מופיע השיר באלבום האולפן הרביעי של הצמד Bookends מ-1968.באותה שנה הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, והיה לשירם השני של הצמד שמגיע לראש הטבלה לאחר The Sound of Silence. ב-1969 זכה בפרס גראמי עבור ההקלטה הטובה ביותר של השנה.

השיר הגיע ממש במקרה לסרט המפורסם. בעת שעבד הבמאי מייק ניקולס על סרטו "הבוגר" הוא נשבה בקסמם של שירי סיימון וגרפונקל, להם נהג להאזין באותה התקופה. מייק נפגש עם יו"ר חברת ההקלטות של סיימון וגרפונקל – קולומביה רקורדס – כדי לחתום על חוזה מולם לכתיבת מוזיקה עבור הסרט. פול סיימון לא קיבל בברכה את הרעיון וחשש מהתמסחרות של הצמד באם ימכרו שירים לסרט, אך הסכים לכתוב שיר או שניים עבור הסרט לאחר שהתרשם מהתסריט שכתב מייק ניקולס.

סיימון כתב שני שירים עבור הסרט והציע אותם לבמאי ,אך מייק לא אהב את השירים ,ושאל אם ישנם שירים אחרים שאולי כתבו שיתאימו…הצמד הציע לו שיר שנכתב עבור רעיית נשיא ארה'ב הגברת אלינור רוזוולט…והשיר נקרא "גברת רוזוולט". מייק ניקולס התלהב מהשיר ושינה את שמו לגברת רובינסון, על שם אחת הדמויות הראשיות בסרט, וכך הופיע השיר בסרט ובאלבום, כפי שהוא מוכר כיום…וכל השאר היסטוריה.

אז למה מרי רובינסון ולמה הסרט הבוגר דווקא היום ?

היום מלאו בדיוק 30 שנה למינויה של הנשיאה הראשונה של אירלנד . דמות שהמון שינויים וקירובי קצוות רשומים על שמה . רשימת הפרסים והתארים להם זכתה ארוכה מכדי שנצרפה לפינה .אשה שעסקה בכל שנותיה בחיים הציבוריים בחיבור הומואים ולסביות ,זכויות נשים ,קירוב בין הקתולים לפרוטסטנטים ,בין אנגליה ובריטניה , בין גופים לוחמים באפריקה ובקשת הסליחה של אירופה על תקופת הניצול והעבדות..ועוד רשימה ארוכה של הישגים.

ובתקופה בה העולם כולו נאבק בנגיף הקורונה ,מצטיירת התמונה שדוקא במדינות בהן ההובלה היא ע'י נשים ,ההצלחה במאבק גדולה יותר (ניו זילנד, נורווגיה ,גרמניה )..יכול להיות שעם קצת פחות ק'ג של טוטסטרון במנהיגות ,היה יכול העולם להיראות מעט טוב יותר.

וממש בשעות אלו בארה'ב מגיע מירוץ צמוד רווי השמצות שמגיע לקו הסיום . בעוד זמן תדע האומה האמריקאית והעולם כולו, מי יהיה נשיאה הבא ,ומי תהיה הגברת הראשונה. אני מקווה ומאחל לעם האמריקאי ולכולנו שממש כמו גב' מרי רובינסון הנשיאה הראשונה של אירלנד ,שהנשיא הבא יהיה קצת יותר בוגר ופחות "גבר ומאצ'ו" ויעסוק יותר בחיבור מאשר בפירוד ( הלוואי גם אצלנו ). וסיימון וגרפונקל בסרט הבוגר כתבו שיר על אשת הנשיא רוזוולט ששונה לגב' רובינסון…ואנו נקדיש את השיר לנשיאה רובינסון.

שבת שקטה וחמימה לכולם.

And here's to you, Mrs. Robinson
Jesus loves you more than you will know
Whoa, whoa, whoa
God bless you, please, Mrs. Robinson
Heaven holds a place for those who pray
Hey, hey, hey
Hey, hey, hey
We'd like to know a little bit about you for our files
We'd like to help you learn to help yourself
Look around you all you see are sympathetic eyes
Stroll around the grounds until you feel at home

קור מקפיא מחשבות שרר ביום ראשון האחרון בשעת לילה מאוחרת בפארק "דרום מערב" קרוב לשפת המים בעיר וושינגטון . מחוגי השעון הורו על השעה אחת אחר חצות . סביב פסל האיש הפורש ידיו התגודדו 17 איש לבושים במיטב מחלצותיהם . טוקסידו שחור לגופם על חולצה לבנה ועניבת פפיון שחורה. הם נסובו סביב שולחן עליו הוגשו להם בשעה מוזרה זו : סטייק פילה מיניון משובח , ותפוחי אדמה אפויים , ובהמשך עישנו סיגר ,ולגמו מגביעי השמפניה,ולבסוף אף הצטלמו יחד למזכרת …ממש כמו שעשו מושאי הערצתם של אותה חבורה 107 שנים קודם…נישגבים מעשי הבורא ?? לאו דווקא.

במרחק 9125 ק'מ מזרחית מאותו אירוע משונה ,עסקו המוני אנשים מרביתן נשים בהכנות קדחתניות לערב ליל הסדר . ארונות נוקו ואובקו ,חלונות פורקו ומורקו . מצעים הוחלפו ,כלי אוכל הוטמנו במחסן וכשרים תפסו את מקומם . רהיטים נמשכו בפוליטורה , ספות ומזרנים נשאבו עד חנק ,שואבי אבק נפלו על משמרתם ,ומרצפות הבתים ראו מים יותר משראו חלוקי הנחל בתחתיתו של נהר הירדן. נשים התרוצצו בשווקים קנו חזרת ,חרוסת ,מיני כרפס ,כנף של עוף וחלקים של כבש שהתנדב לשמח לבב אנוש.  ואז אצו אל המטבחים  לבשל לטגן ,לאדות וקצוץ את מיטב התבשילים…עד ששקעה השמש . וכך לליל הסדר הן הגיעו עם לשון שדבקה לחיכן , "אם אשכחך מצריים",  הן מילמלו בכוחתיהן האחרונים ," עבדים היינו במצריים " פצחו הבנים בשירה , ואילו הן חשבו לעצמן…"מה באמת נשתנה הלילה הזה"…

שבת של אביב משונה עולה על הארץ , משכימי קום (שמעידים על עצמם שלא נותרו בליל הסדר אמש עד מאוחר) , רואים את החמה בעלייתה ,מבינות לענני החורף שמסרב לפנות מקומו . הפרחים פורחים בשלל צבעים אביב הגיע פסח בא ,ומחר בחרמון יירד שלג מספרים החזאים…ופינתנו תעסוק הפעם בנשים…ליתר דיוק בפמניזם .

הנושא מאוד רחב ואנו ניגע רק בקצה קצהו.

"פמיניזם" הוא שם של תנועה למען שוויון זכויות לנשים, הנקראת גם "התנועה לשחרור האישה". המלה "פמיניזם" מקורה במלה הלטינית feme, שפירושה אישה או נקבה.

נושא שיוויון הזכויות אינו דבר ברור מאליו . מטבע היווצרו של המין האנושי ,ממש כמו כל יצורי הטבע ..הזכויות היו שמורות רק לחזקים. בתחילת הדרך הגברים שהיו הצד החזק ראו באישה חפץ ותו לא. ,ככל שחלפו השנים דפוסי תרבות שונים החלו לשנות את המצב ,בצורה מאוד מאוד איטית , ובהדרגתיות בלתי נסבלת כמעט. מאות שנים מנסה החברה האנושית להתמודד עם נושא חרות האדם באשר הוא אדם, ועם נושא השוויון בין כל בני-האדם.

הדתות הגדולות אומנם שיפרו את המצב מעט ביחס לגישה המאוד רכושנית שהייתה רווחת בקרב בני האדם השבטיים כלפי נשים. גם המבקרים המודרניים של היהדות על גישתה המאוד פטרונית כלפי האשה ,מודים שביחס לתקופה בה נוצרה ,הייתה היהדות באופן יחסי  "ליברלית" כלפי הנשים.

במשך רוב ההיסטוריה האנושית התמצו תפקידיהם של הגברים והנשים בקיום מצוות "פרו ורבו ומלאו את הארץ", כלומר – במילוי ייעודם הביולוגי:
גברים – בתפקידי הולדה, ונשים – בתפקידן כיולדות ומגדלות ילדים, כדי להגדיל את המין האנושי.
התפקידים המסורתיים שהיו נפוצים במשך מאות שנים נבעו מהתפקידים הביולוגיים – הגבר ממלא תפקידים הקשורים בייצוג המשפחה כלפי חוץ,הגנה וצייד, ותפקידה של האישה היה טיפוח תפקידי הפנים, ודאגה לחיים בבית, כמו ניקיון ובישול. עם השנים נושא ההגנה והצייד פחת ועבר להיות פרנסה..והנשים נותרו עם גידול ילדים ,בישול ונקיון…

בשנת 1789 התאספה בצרפת "האספה הלאומית" (הפרלמנט הצרפתי) ויצאה בהצהרה מפורסמת הנקראת "הצהרת זכויות האדם". בהצהרה זו נאמר, כי לכל בני-האדם הצרפתים זכויות שוות. באותה שנה התחוללה בצרפת מהפכה, הידועה בשם "המהפכה הצרפתית".
מאותה תקופה ואילך, במאתיים השנים האחרונות, אנו מוצאים, כי תהליך דומה עובר בעולם על ארצות ועל תרבויות שונות. מאז המהפכה הצרפתית חותרות קבוצות שונות בחברה לשפר את מעמדן, ולוחמות לשוויון זכויותיהם.

בשנת 1848 פורסם המניפסט (גילוי הדעת) הראשון של תנועת הנשים בארצות-הברית ,ובו תביעה להכיר בכמה זכויות של האישה הנשואה:

הזכות להחזיק ברכוש משל עצמה
הזכות לחופש תנועה
הזכות להגנה מפני אלימות בעלה
הזכות לגירושין
הזכות לחופש פעילות כלכלית
הזכות לחופש לעסוק במקצועות חופשיים (שהיו סגורים בפניהן, כמו רפואה ועריכת דין)
מתן חינוך שווה לבנות
וזכות הצבעה…כן זה לא היה כזה ברור ,בעת ההיא .

בשנת 1903, קם באנגליה גוף של נשים (לא רק נשואות ), שקראו לעצמן סופרז'יסטיות (סופרז'יזם, בלטינית Suppragium, פירושו קול, זכות הצבעה). הסופרז'יסטיות דרשו "רחמן ליצלן " שוויון זכויות כמו לגברים , ורשות השתתפות בהצבעות ובבחירות יחד עם כל האזרחים הגברים במדינה. הן פתחו במאבק נמרץ לעורר את דעת הקהל לעוול החברתי הנעשה לנשים, ארגנו אסיפות פוליטיות, שעוררו את זעם השלטונות, חלקן נאסרו והכריזו על שביתות רעב.

בעקבות המאבקים של תנועות הנשים החלו מדינות המערב בחמישים השנים האחרונות לחוקק חוקים המבטיחים את שוויון זכויות הנשים .

המאה העשרים הביאה לשינוי ולשיפור ניכר בחיי הנשים בתחום המשפחה, החינוך, התעסוקה והפוליטיקה. המאבקים לשוויון נמשכו מאז ועד ימינו אלה , בכל פעם ,נדבך נוסף מצטרף אל קודמיו וזכויות הנשים במרבית מדינות המערב שוות על פי חוק ( אם כי במציאות עדיין ישנו פער גדול בין החוקים לבין מימושם ) ,והנשים תופסות יותר ויותר עמדות מפתח בניהול ,כלכלה , פוליטיקה, משפט ,צבא ,ואפילו רבנות ,מעוזים גבריים שמסתבר ל"מרבה ההפתעה" שגם נשים יכולות לנהל .( ובהרבה פעמים אף טוב יותר…).

והעלאת נושא זה על קצה המזלג  לוקחת אותנו במוסיקה אל שתי נשים חזקות ויוצרות ומבצעות על . הראשונה היא הזמרת אנני לנוקס ,לשעבר סולנית להקת היוריתמיקס ( שהופיעה באחת הפינות בעבר ולכן לא נרחיב אודותיה ) , ואל רעותה הזמרת הנפלאה ארתה פרנקלין – זמרת גוספל, מוזיקת נשמה ורית'ם אנד בלוז אמריקאית שנולדה בממפיס שבטנסי, וגדלה בדטרויט שבמישיגן. כונתה במשך שנים "מלכת שירי הנשמה" או "גברת נשמה".

עיתוני מוזיקה, דוגמת "רולינג סטון", הגדירו אותה כאחת הזמרות המעולות מאז ומתמיד, ושיבחו את יכולתה לחדור בשירתה, בכל נושא שהוא, אל עומק הנשמה (ומכאן הכינוי "גברת נשמה") ואת האמונה הפנימית העמוקה, ששירתה חדורה בה. עומדת במקום השני ברשימת הזמרות הפופולריות עטורות הפרסים בהיסטוריה של פרסי הגראמי, אחרי אליסון קראוס.

פרנקלין זכתה בשמונה-עשר פרסי גראמי, מתוכם אחד-עשר על הביצוע הווקאלי הטוב ביותר של זמרת רית'ם אנד בלוז, הישג ללא תקדים, ובשמונה מהם זכתה ברציפות. מדינת מישיגן הגדירה את קולה כ"פלא טבע". ב-2005 העניק לה הנשיא ג'ורג' ווקר בוש את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

.

ולמה שניהם ? , כי השניים מבצעים דואט נפלא של להקת היוריתמיקס בשם " אחיות עושות זאת בשביל עצמן" …Sisters Are Doin' It for Themselves...עוצמה נשית במלוא מובן המילה ..מילים וביצוע.

אז כיצד מתכנסים הדברים ?? מה בין חבורת הגברים שאוכלים סטייק לפנות בוקר , פמיניזם , והדואט ? ולמה דווקא היום ??

אז היום אנו מציינים את חג הפסח ,ומעלים את נושא היציאה מעבדות לחירות .כל אחד והעבדות שלו ,כל אחת והחירות שלה …( לאור נקיונות הפסח נשאלת השאלה ,האם באמת יצאנו מעבדות  ? ואולי מוטב היה להישאר במצרים ?)….ואתמול ערב החג ה19-4 הוא גם התאריך בו מלאו שלוש שנים לפטירתה בטרם עת של שחקנית מדהימה ומופלאה , אשר ביצירותיה העלתה על נס את מאבק הנשים לחירות חופש ושיוויון…השחקנית הישראלית הנהדרת רונית אלקבץ  (27 בנובמבר 1964 – 19 באפריל 2016).

רונית היא השחקנית היחידה שזכתה שלוש פעמים בפרס אופיר על משחק ראשי. בסרטיה הנפלאים ובמשחקה הכל כך אמין ( גט ,שחור ,ביקור התזמורת ,ולקחת לך אישה ,צלקת , שבעה ועוד…)העלתה לדיון חברתי ותרבותי את מעמד הנשים במאה הנוכחית בתחומי החיים השונים ( נישואין ,גט , מעמד בתוך המשפחה , במוסדות ,יחס מזלזל ברווקות ועוד ). למרבה הצער ,אלקבץ נפטרה ב-19 באפריל 2016, בגיל 51, לאחר מאבק ממושך במחלת סרטן הריאות.

אוקי , אז פמיניזם ,חירות ורונית אלקבץ , אבל מה עם הסטייקים על הבוקר ?…אז המדובר הוא בחבורה מעניינת של 16 גברים  החברים ב "חברת הגברים של הטיטאניק -MEN'S TITANIC SOCIETY , המתכנסים מדי שנה ב-15 לאפריל בשעה אחת בלילה…אם זה נשמע לכם מוכר , אז כי זה תאריך טביעתה של הטיטאניק , והשעה בה ירדה למצולות.( השבוע לפני 107 שנים). אותם גברים מוזרים מתכנסים מדי שנה ,בפארק האמור בסמוך לפסל ואוכלים את התפריט שהוגש במחלקה הראשונה בארוחת הערב האחרונה בטיטאניק ( סטייק פילה מניון ותפוחי אדמה ) והם עושים זאת בכדי להוקיר את זכרם של…הגברים בטיטאניק  שטבעו ( תרתי משמע ) את הביטוי " נשים וילדים קודם" ( LADIES AND KIDS FIRST) ,בשעת טביעת האוניה ,הם נותרו מאחור והעמיסו את הנשים והילדים קודם על סירות ההצלה …והם עצמם שקעו למצולות. 72 אחוז מהגברים באוניה ו 20 אחוז מהנשים שקעו מטה ( 1514 איש ואישה סה'כ מתוך 2200).

וכך מתכנסים להם יחד חירות ,פמיניזם , וגברים שמכבדים נשים באותו מקום.

שיהיה חג שמח טעים ונעים לכולנו..צאו אל החופש הוא שם מעבר לדלת…רק סובבו את הידית

שבת נפלאה לכולם. שימו ווליום…אפשר גם לרקוד..

Now there was a time when they used to say
That behind every – great man.
There had to be a – great woman.
But in these times of change you know
That it's no longer true.
So we're comin' out of the kitchen
'Cause there's somethin' we forgot to say to you (we say)

Sisters are doin' it for themselves.
Standin' on their own two feet.
And ringin' on their own bells.
Sisters are doin' it for themselves.

Now this is a song to celebrate
The conscious liberation of the female state!
Mothers, daughters and their daughters too.
Woman to woman
We're singin' with you.
The inferior sex got a new exterior
We got doctors, lawyers, politicians too.
Everybody, take a look around.
Can you…

שמש קרה ויפה זורחת מעל רכס ההרים הראשון המקדם את העולים לירושלים בואכה שער הגיא ,ובית מאיר מצדיק את שם היישוב וזורה אור על השפלה הפנימית. אמש עזב ברק אובמה הנשיא השחור הראשון את הבית הלבן לאחר סיום 8 שנות כהונה ,ושבת שלישית של שנת 2017 מזכירה לנו כי השבוע נחגג בפעם ה31 בארה'ב יום מרתין לותר קינג .כמה התקדמנו ב49 שנים ??

יום זה הוא יום חג לאומי בארצות הברית , והוא מציין את הולדתו של הכומר האפרו-אמריקאי  מרטין לותר קינג ג'וניור . הוא  נחגג בכל שנה ביום שני השלישי של חודש ינואר בסמוך ליום הולדתו האמיתי של קינג (15 לינואר )זהו אחד מארבעת החגים הפדרליים המציינים מאורע הקשור לאדם יחיד, שלושת האחרים הם חג המולד, יום קולומבוס ויום הולדתו של וושינגטון.

ד"ר מַרְטִין לוּתֶר קִינְג נולד בשנת 1929 במדינת ג'וֹרְגְ'יָה,  שבדרום ארה"ב. בן למשפחה דתית, ממוצא אַפְרוֹ-אָמֶרִיקָנִי. הוא למד באוניברסיטה: סוֹצְיוֹלוֹגְיָה ותֵיאוֹלוֹגְיָה (מדע הדתות), וקיבל תואר דוקטור. בשנת 1954 התמנה לכומר במדינת אָלָבָּאמָה (מקום מגוריו של פורסט גאמפ) , גם היא בדרום ארה"ב..

בשנת 1955 הוביל מרטין מחאת אי שימוש של שחורים באוטובוסים של התחבורה הציבורית לאחר שאשה שחורה בשם רוזה לואיס פרקס סירבה לפנות כיסא לאחר שנתבקשה ע'י אדם לבן ,וכתוצאה מכך הובלה למעצר ונשפטה על הפרעה לציבור.

בעקבות המחאה ,לאחר שנה פסק בית המשפט העליון של ארה'ב על הפסקת ההפרדה באוטובוסים .

מרטין לותר קינג החליט להקדיש את חייו למאבק למען שוויון זכויות לשחורים בארה"ב. בשנת 1957 הוא ייסד, ביחד עם כמרים נוספים, את הוועידה למנהיגות נוצרית דרומית (SCLC). הוא עמד בראש ארגון זה עד מותו.

הוועידה ארגנה צעדות בעד זכויות הצבעה לשחורים  ,(מה שלא היה ברור לפני רק 60 שנה ) ובעד ביטול ההפרדה הגזעית. בהפגנה, שארגנה הוועידה בקיץ 1963, בהשתתפות של 250,000 מפגינים(!), נשא קינג את אחד הנאומים המפורסמים בהיסטוריה, שנקרא: "יש לי חלום" ("I have a dream").

גישתו של מרטין לותר קינג הייתה של מאבק לא אלים. כדי ללמוד על כך, הוא יצא לסיור בהודו ולמד שם על גישתו של מָהַטְמָה גַנְדִי: מאבק ללא אלימות.

במשך שנות פעילותו הוא נעצר ונכלא מספר פעמים.

מאבק השחורים בארה"ב השיג תוצאות רבות. למשל, ביולי 1964 נחקק החוק לזכויות האזרח, אשר אוסר כל אפליה במקומות ציבוריים.

ובאותה השנה זכה מרטין לותר קינג בפרס נובל לשלום.

ב-29 למרץ שנת 68 הגיע מרתין לממפיס טנסי לתמוך בהפגנת פועלי תברואה שחורים בעד שיוויון זכויות לעמיתהם הלבנים .

כשלושה ימים לאחר מכן (יום לפני מותו) ,נשא נאום שבדיעבד נשמע יותר כנבואה :

"אני לא יודע מה יקרה עכשיו, ימים קשים עומדים לבוא. אבל לי זה לא משנה, אני הייתי על פסגת ההר ולא אכפת לי. כמו כל אחד אני רוצה לחיות חיים ארוכים, אריכות ימים חשובה היא, אבל אני לא מודאג בעניין זה עכשיו, אני רק רוצה לעשות את דבר האלוהים והוא הרשה לי לעלות על פסגת ההר. משם ראיתי את הארץ המובטחת, ייתכן ולא אגיע לשם אתכם אבל אני רוצה שתדעו שאנחנו כאנשים נגיע לארץ המובטחת. אני כל כך מאושר הלילה, דבר איננו מדאיג אותי, איש איננו מפחיד אותי, עיניי חזו בתפארת בואו של האל."

למחרת ביום 4 באפריל, בשנת 1968,  הוא נרצח בזמן שעמד במרפסת בבית-המלון.

ומותו הטראגי מוביל אותנו במוזיקה אל הזמר והיוצר שכותב שירים ולחנים ואף מנגן נפלא על פסנתר ומפוחית  ….מבלי לראות כלל…הלא הוא סטיבי וונדר.

וונדר, עיוור מילדות, הפך לאחד האמנים המוערכים ביותר במוזיקה העולמית . הוא כתב 30 שירים אשר הגיעו למקום הראשון במצעדי הפזמונים בארצות הברית ומכר למעלה מ-100 מיליון עותקים.

וונדר זכה ב-25 פרסי גראמי, שיא זכיות פרסי גראמי לאמן סול.

הוא נולד במישיגן בשנת 1950 כפג בשם סטיבלנד ג'דקינס  ,ובזמן ששהה באינקובטור קיבל חמצן ברמה לא נכונה דבר שגרם לפגיעה ברשתית של עיניו והוביל לעיוורון , אימו דרשה מבני הבית להתייחס אליו כאל ילד רגיל לכל דבר וכך עשו.

וונדר עבר עם משפחתו להתגורר בדטרויט ובגיל צעיר החל לשיר ולנגן בכנסייה. הוא ניגן בעיקר בפסנתר  מפוחית ובתופי קונגה.הקריירה שלו עצומה ומלאה ביצירה ואירועים ולא נאריך בכך.

וונדר דורג תשיעי ברשימת "100 הזמרים הטובים בכל הזמנים" ומקום 15 ברשימת "100 האמנים הטובים בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון.הוא ידוע יותר בנגינתו בקלידים וביכולתו הווקאלית.

השירים של וונדר ידועים כשירים קשים לשירה. יבולו המוסיקלי  עשיר עד מאוד ,סה'כ הוציא מר וונדר 22 אלבומי אולפן ,7 אלבומי אוסף ,2 פסי קול לסרטים ( אחד מהם האשה באדום …זוכרים ??)  ועוד 2 אלבומי הופעה.

ואז נשאלת הקושיה …אז איך זה קשור אלינו ?

אז ישנם שני קוים מקשרים : האחד עובר בין הפינות האחרונות: צבי ינאי- אברהם טל-ומר וונדר…יוצרים מוכשרים אשר לימדו את עצמם את תחומי התמחותם.

אבל החוט מקשר נוסף הוא לוח השנה ….בשישי שעבר חל יום הולדתו של חברינו פיטר קופר…….אבל מפאת האירועים לא צייננו זאת …. וגם לך מירי אחותי יום הולדת היום…וביום שני חל יום מרתין לותר קינג שהיה אקטיביסט זכויות  …וסיטיבי וונדר שגם הוא אקטיביסט חברתי חיבר עבורו בשנת 1981 את שירו "יום הולדת שמח "  .

אז מזל טוב פיטר  וגם מירי מהפינה  , ובשם כולם .

אצטט רק שתי קטעים מהפתיחה והסיום של שיר הנפלא .(ממליץ בחום לקרוא את מילות השיר )

You know it doesn't make much sense
There ought to be a law against
Anyone who takes offense
At a day in your celebration
Cause we all know in our minds
That there ought to be a time
That we can set aside
To show just how much we love you
And I'm sure you would agree
It couldn't fit more perfectly
Than to have a world party on the day you came to be

ועם קצת אמונה בלב מסוף השיר

We know the key to unify all people
Is in the dream that you had so long ago
That lives in all of the hearts of people
That believe in unity
We'll make the dream become a reality
I know we will
Because our hearts tell us so

שבת נעימה ועולם שליו ומאוחד יותר לכולנו.