ארצם של החופשיים… והאמיצים ?

גם ברגעים של שקט , כשהיה מניח את כלי מלאכתו ,נשען מלוא גופו לאחור , מניח את ידיו מאחורי ראשו ופולט אויר מלוא ראותיו , גם אז לא היה בטוח כי אדם חופשי הוא. הוא אומנם לא היה אזוק בידיו באזיקים , וגם סוהר לא עמד מולו , אך נפשו לא ידעה מנוח.

מחשבות רבות ומגוונות הטרידו את מנוחתו כל העת . מה יהיה עם הילדים ? , האם תצלח דרכם בבית הספר ? , האם יעמדו במבחני הכניסה לאוניברסיטה ? , האם הצעיר שבהם יהיה מקובל ולא יוחרם ? , היספיק שכרו החודש לכלכל את כל צרכם ? והאם יבריא סבו שחש ברע בעת האחרונה ?….מחשבות …מחשבות ..מחשבות.

אני כבר לא ילד , הרהר בינו לבין עצמו . הרי כל אחד צריך לדאוג לעצמו , חשב . ואם אכן כל אחד יעשה זאת המון דאגות ירדו ממנו ? , או שאולי זו בעיה של אופי ששייכת רק לו ?…

הוא נזכר בשיחה שערך לא מזמן עם חבר קרוב שלו , תגיד לי שאל אותו חברו ,שנראה היה עליז מתמיד : " הדברים האלו , אם אתה דואג , הם נפתרים ??….." , החבר לא חיכה לתשובה והמשיך ..: " הרי אם לא , אז מה התועלת שבדאגה ? , ואם כן…אז למה לדאוג ?"….השאלה הביכה אותו …אולי החבר צודק ??…

הוא התרומם מעל מקום מושבו , הניח את הקסדה על ראשו , חיבר עצמו לכבל האבטחה ,והמשיך להבריש , הפסל אותו תיחזק הרי היה ענק ועבודתו עוד ארוכה ומייגעת.

שבת אחרונה של חודש אוקטובר ,ניצני חורף כבר הבליחו בשבוע האחרון , בעיקר לאורך החוף ובדרומה של ארץ הצבי , המטירו השבוע ענני גשם 6-15 מ'מ , שטפו מעט את אבק העצים העייפים , אך בעיקר לכלכו את המכוניות שנוקו זה אך יום לפני , שהרי מי באמת האמין לחזאי שירד גשם ?…והשבוע פינתנו תיגע קלות במושג….חירות.

על פי ההגדרה במילון …חירות היא חופש , ההיפך משיעבוד .

אך מהוא חופש ?

חופש על פי הרשת הוא מושג מופשט אשר מתאר, באופן כללי, היעדר אילוצים, הכרחה או כפייה, ואפשרויות פעולה לא מוגבלות. שאלת החופש נוגעת להיבטים רבים בחיי האדם, והיא נידונה בהקשרים רבים: בפילוסופיה, בענפים שונים של מדעי החברה – ובמיוחד במדעי המדינה, בפסיכולוגיה, בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה – בחקיקה אזרחית ובקרימינולוגיה, בדת, במדעי המוח, ובמדעי הקוגניציה.

מושג החופש מתחלק לסוגים שונים של חופש בעלי משמעות בתחומים שונים, כגון חירות האדם, עצמאות, חירות המחשבה, חופש הביטוי, חופש דת , חופש העיסוק וכו'.

החופש החברתי מוכר כאחת מזכויות האדם. החופש החברתי מהווה ערך יסוד בחברות רבות, והוא עילה לוויכוחים ומאבקים פוליטיים ואידאולוגיים רבים. הוויכוחים נסובים בדרך כלל לא על השאלה האם מגיעות לאדם זכויות או לא , אלה כמה ? , ועד היכן מגיעות אותן זכויות המעוגנות בחופש .

הדברים וגבולות החופש אינם חדים וברורים וניתנים לפירושים שונים . לכולנו זכורה המהפכה הצרפתית , שסיסמתה הייתה חירות , שיוויון ואחווה , . על פניו נשמע נהדר , אך עם הזמן הסתבר למובילי המאבק שהכל נחמד כאשר מיישמים זאת על "האחרים" , אך כאשר הם עצמם הביעו דעה קצת פחות לוחמנית , מצאו אף הם את עצמם תחת סכין הגיליוטינה מוצאים להורג תחת אותה סיסמא שהנהיגו.

למשך תקופות רבות של ההיסטוריה האנושית, חלק גדול מבני האדם לא היו חופשיים. בתקופה הקדומה היו חברות שלמות שהמבנה החברתי שלהן הורכב משני מעמדות, אדונים ועבדים. אנשים נחטפו, נשבו במלחמות, נולדו לעבדים, או נמכרו (לעיתים בידי הוריהם) בכיכר השוק וכך הפכו לעבדים.

אותם אנשים נחשבו לרכוש בעליהם ונאלצו לעבוד את בעליהם ללא תמורה, לעיתים עד יום מותם, ללא כל זכות ערעור. ערך חייהם של עבדים היה לא כשל בני אנוש, אלא קרוב יותר לחיות או רכוש. בחברות רבות ( ולעיתים אף אצלנו ביהדות) , אדון שהרג את עבדו בשל סיבה מוצדקת היה פטור מכל עונש, ואדון שהרג את עבדו של אחר צריך היה לשלם לו פיצויים.

מצב זה של עבדות אנושית היה נהוג כלפי בני יבשת אפריקה עד למאות האחרונות, במיוחד ביבשת אמריקה. ונהוג אף היום אם כי בתצורה שונה של עבדות בעיקר ברחבי אסיה ( תעשיות האלקטרוניקה ,והלבוש הזול ) , ובאפריקה ( תעשיית היהלומים ,מחצבי ליתיום , זהב ,תעשיית קני הסוכר, והשוקולד ) , מה שמהווה , מוצר יוקרה כגון יהלומים ,ותכשיטי זהב בצידו האחד של העולם ,הוא פרי עבדות של בני אדם, ובעיקר נשים וילדים בצידו האחר .

תחילתו של השינוי נעוצה אולי דווקא בימי הביניים .( אומרים שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר ) בתקופת הרנסאנס החל להתפתח תהליך החופש המודרני כפי שאנו מכירים אותו בימינו. הריבוד החברתי הפאודלי התערער וההון הפך חשוב מהייחוס, ולמעשה שבר הליברליזם את עול הגילדות מעל האנשים, והצליח לשחרר אותם מהמסגרות המקובעות של הסדר הפאודלי, והנצרות הפרוטסטנטית שברה את עולה של הקתוליות, והחלה לאפשר חופש מחשבה לבני אירופה.

אם החופש כל כך נפלא , מה מונע מצב שבו כולם חופשיים ?

לפי הפסיכולוגים אריך פרום, וויקטור פראנקל, שתי גישות ותפיסות מתנגדות לחופש האנושי והן הסמכותנות והתואמנות (קונפורמיות).

הסמכותנות היא החינוך לציות עיוור וכניעה אוטומטית כלפי ישויות חיצוניות ובהן ממסדים, רעיונות ואנשים. המודלים הנפוצים הקיימים הם בדרך כלל שלטונות טוטליטריים וממסדים דתיים, ששניהם דורשים מהאנשים החוסים בצילם לוותר על החופש האישי המוקנה להם, ולהביע את עצמם רק באופנים שמסגרות אלו קובעות ומאפשרות להם. הציות שכשלעצמו שהוא חסר משמעות וערכיות, הופך לערך נעלה ולמעלה טובה בעיני מסגרות כאלו, ואי הציות נתפס כעבירה חמורה שעונשה בצידה.

התואמנות (קונפורמיות), המתבטאת בציות, סתגלנות, הליכה בתלם וקבלת מרותן של הנורמות החברתיות באופן אוטומטי וללא כל ערעור…חוק העדר …אם כולם נוהגים כך , כנראה שזה נכון ,לא רוצה להיות שונה..וגם לא בוחן אם זה טוב או רע לי/לחברה וכו' .

לא נאריך בנושא ורק נציין שחופש הוא כמו כל דבר אחר…יחסי ותלוי חברה , זמן ומקום. תלי תילים של ספרים נכתבו בשבחה ופועלה של החירות.

והנגיעה הקלה בחירות מוליכה אותנו במוסיקה אל ..הולנד אל ההרכב המוזיקלי של ארבעה גברים בשם JACKPOT…

בשנות השבעים פרחו בעולם הרכבים מוזיקליים ממדינות שונות ,אשר למרות מוצאם שרו דווקא באנגלית . כמה דוגמאות לכך : חברות הלהקה הגרמנית PUSSICAT-חתלתול עם להיטים כגון מיסיסיפי , להקת אבבא משוודיה עם שלל עצום של להיטים באנגלית , וההרכב JACKPOT מהולנד , האחיות בקרה מספרד ( YES SIR I CAN BUGI)…ועוד.

ההרכב של JACKPOT ,הינו הרכב פופ מאמסטרדם שבהולנד אשר פעל בשנים 72-77 , ארבע שנים בלבד. החברים הני סיס ואן דן ברגה הכירו מאז 1961, כשהיו בתזמורת ריקודים בשם מיתרי המוזיקה. עם התזמורת הזו הם הוציאו את הסינגל La me da ma do בשנת 1966, אבל זה לא היה הצלחה גדולה. בסוף שנות השישים ובתחילת שנות השבעים הם היו פעילים בלהקת הגיבוי של בן קרמר.

הלהקה התפרסמה בזכות הלהיטים הנגישים והשירה הקלילה שלהם. לאחר הצלחה מתונה בשנת 1973 עם הסינגל ג'יני ג'יני, הקבוצה פרצה בשנת 1974 עם השיר"האם כולם מאושרים"( IS EVERYBODY HAPPY ?) , שישה חודשים אחריו הגיע גם השיר "אחד ואחד הם שתיים " . במצעד הלהיטים ההולנדי שני השירים הגיעו לעשירייה הראשונה וב- BRT Top 30 הפלמי שני השירים אף הפכו ללהיטים מספר 1.

להקה זו כבר הופיעה בעבר בפינה ולכן נקצר.

אז למה החירות ולמה להקה זו דווקא היום ?

אז היום מלאו בדיוק 136 שנים לחניכתו של פסל החירות ,אחד מסמליה המובהקים ביותר של העיר ושל ארצות הברית. עם השנים הפך הפסל לסמל ערכים ליברלים, כגון הזכות לחיים, חירות ורדיפה אחרי האושר, ומסמל את אופייה של ארצות הברית כחברת מהגרים.

הפסל ניתן כמתנה מממשלת צרפת לעם האמריקני ונחנך בדיוק היום (28/10/1886) . אי החירות, ובו הפסל, נמצא בנמל ניו יורק, כשלושה קילומטרים מדרום-מערב לקצה הדרומי של מנהטן. האי נקרא במקור האי בדלו (Bedloe's Island), אך מראשית המאה ה-20 כונה "אי החירות", וזה הוכר כשמו הרשמי ב-1956. בשנת 1924 הוכר הפסל כמונומנט לאומי, ובשנת 1984 הכריז עליו ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

על קיר כן הפסל לוח ברונזה שעליו חקוקות מילות השיר "הקולוסוס החדש" של המשוררת היהודייה-אמריקנית, אמה לזרוס, שנכתב ב-1883 לכבודו של הפסל. וכך כותב השיר :

בתרגום לעברית :

הב לי את בניך היגעים, העניים,
ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין,
את פליטת חופייך האומללה,
שלח אותם אלי, חסרי הבית וסחופי הסער,
את לפידי אשא לצד שער הזהב

וחשבתי לעצמי כמה המושג חירות הוא יחסי /זמני ותלוי עמדה ..ואינטרס ( כמו מרבית הדברים בחיינו ) . בשער הכניסה ל"ארץ החירות " מופיעה לו הטקסט הזה . סמל החירות , דווקא במדינה ששעבדה עד לא מזמן , מאות אלפי עבדים שחטפה מאפריקה בכח והביאה לאמריקה . מדינה שטבחה מאות אלפי אינדיאנים עד שנותרו מעטים שהכניסה לשמורות , משל היו חיות בפינות ליטוף בספארי . מדינה ש"גיהצה" את ויאטנם , כתשה את קמבודיה , את עירק , ואת אפגניסטן והיחידה שהשתמשה-פעמיים באטום…..והכל בשם החירות והחופש …דווקא שם ..בכניסה למדינה זו ..מתנוסס לו פסל החירות….

ואולי אם הייתה קצת יותר אהבה , נכון זה נאיבי , והעולם מתחלק לטורף ונטרף , אבל אולי אם הייתה קצת יותר אהבה ,בין האנשים , כמו זו בשיר …אולי שמו של הפסל היה קצת יותר מוצדק.

והשבוע פה אצלנו צדדים שונים של חירות ושיוויון ,לראשונה אישר הרמטכ'ל שיבוץ נשים לוחמות גם בשריון , מפלגות ימין קיצוני ,ושמאל קיצוני רשאיות להתמודד בשם חופש הביטוי והבחירה ,לעליון שופטת נשיאה ,ובמפלגות אחרות אין ולו גם אישה אחת ,ואנחנו בסבב 157 של הבחירות לכנסת , מקווה שכולנו נבחר את מה שיביא לכולנו ..חירות שיוויון ואחווה.

שבת נעימה לכולם

Sing my love song
Sing my love song
When I'm far away from you
Sing this love song
Just like I've done
Sing my song when you feel blue

When I'm away, darling,
the days will be longer

Night will be dark and you will be alone
Try to remember my song to feel stronger
Sing it, my love, when I'm gone

Sing my love song
Sing my love song
When I'm far away from you
Sing this love song
Just like I've done
Sing my song when you feel blue

So many hours we spent down together
Telling each other how great love can be
Now I must go, I will write some letters
One day you'll wait here for me
Sing my love song
Sing my love song

זמן שנשאר ,ואין רחמים.

"שירד כבר ,שירד כבר הלילה "חשב לעצמו. "כמה עוד יוכל אבא לסבול "..השמש נטתה לצידה המערבי של החווה , והאירה הכל באור בגווני זהב וחאקי . שיחי סירה שנתלשו התגלגלו להם ברחבה הגדולה שלפני ביתו של האדון. הוא יכל להבחין בהם כאשר חצו את החרך ממנו הביט החוצה מתוך אסם התבואה.

שערות ראשו נמלאו אניצי תבואה ,וחתיכות קש . הוא כבר סיים להאכיל את סוסי החווה , הכבשים ,ועוד מספר פרות שהיו במכלאה . גם לכלבים הגיש את מזונם , וכעת המתין לשובו של אביו. הדאגה לשלומו הפכה את ההמתנה לקשה יותר עם כל רגע שחלף . הוא נשא את עיניו אל קו האופק והבחין באבק המיתמר במרחק . " זה אבא " חשב לעצמו , "הוא בוודאי עושה דרכו חזרה אל החווה , הם בטח סיימו את קטיף הכותנה ,וכעת יוכל לתת מנוחה לגופו הדואב " . הוא דאג לאביו . בימים האחרונים למרות החיוך ששלח לעברו כל בוקר לפני יציאתו לקטיף ,הבחין כי אביו נהג לאחוז ולעסות את מותניו , ונדמה היה לו כי אף הבחין בסימנים כחולים שחורים בקצה גבו. " עד מתי ? " חשב לעצמו "עד מתי ימשך הסבל הזה ?" למה אנשים נוהגים כך האחד בשני ? , האם לאבא ולי לא מגיע קצת ,רווחה ושמחה מדי פעם ? , אולי זה תלוי גם בנו " , חשב לעצמו.

השמש חלפה את קו צמרות העצים כלפי מטה והאור הצהוב הפך אדמדם ,שקיעה נוגה העלימה את אבק הדרך..ונדמה היה לו כי שמע את קולו של אביבו מפזם שיר בלוז חרישי.

העבדות היא ... היסטוריה, צורות של עבדות - את הסיפור 2021

שבת שלישית של חודש מרץ , האביב בכל פינה . במורדות הר כרמילה הסמוך למושב ניתן להבחין בפרחי הדגנית בצבעי כחול עמוק, אחרוני הנוריות מפזרות כתמי אדום על מורדות נחל כרמילה ,לעזרתם באים פרחי הצבעוני הכתומים-אדומים ,הלוטם מביא מהבית את צבעו הוורוד ..חגיגה של חופש ,שמש ושלל צבעים..חג החירות בפתח , ואם בחירות עסקינן ,תעלה פינתו השבוע את ספרה המפורסם של הארייט ביצ'ר סטואו…"אוהל הדוד תום"

הארייט ביצ'ר סטואו - Wikiwand
הארייט ביצ'ר סטאו

ביצ'ר סטאו נולדה בקונטיקט. אביה היה כומר קלוויניסטי אדוק. הרייט הייתה אחת מאחד עשר ילדים, אשר הנודע שביניהם היה הנרי וורד ביצ'ר , אחד הפעילים הנודעים לביטול העבדות. היא הייתה מורה למשך זמן מה. בסינסינטי פגשה בעבדים שחורים, ומאוחר יותר נטלה חלק בפעילות להברחת עבדים מהדרום. ב-1843 הוציאה את ספרה הראשון "המייפלאואר: רשימות, רישומים וטיפוסים מבין צאצאי החלוצים".

אוהל הדוד תום (שני הכרכים) - הרייט ביצ'ר סטו

סיפור הספר "אוהל הדוד תום" התחיל את דרכו בהמשכים בעיתון "נשיונל אירה" (National Era, "העידן הלאומי" בתרגום חופשי), שפורסם מדי שבוע החל מיוני 1851. בתחילה תוכנן להיות סיפור קצר, אך לבסוף התפרש על פני ארבעים פרקים. המו"לים היו ספקניים לגבי הדפסתו בספר, אך בסופו של דבר יצא הספר ב-20 למרץ 1852, כשמונה שנים לפני פרוץ מלחמת האזרחים.

לאחר שפורסם הספר אזלו עותקיו מהשוק במהירות, ובתי הדפוס עמלו על הדפסת מהדורות חדשות שלו ללא הרף. בספר יש תיאור קשה של ייסורי עבד שחור המשרת בנאמנות את בעליו, אדם טוב לב ונוח שמוקיר את נאמנותו. עקב שינוי נסיבות, העבד מתגלגל ממקום למקום , , מציל נערה לבנה מטביעה בנהר ,ונקנה ע'י אביה , אמור להיות משוחרר ,אך אדונו נרצח ,והוא מועבר מיד ליד ומגיע בסופו של דבר להיות עבדו של אדון אכזר ורע לב. הוא לא מוחה ומקבל עליו את הדין למרות ההשפלות והמכות. ..עד לסוף שאותו לא נגלה.

אוהל הדוד תום – ויקיפדיה

לספר הייתה השפעה גדולה על דעת הקהל בארצות הברית נגד תופעת העבדות. יש הסבורים כי האווירה שהקרין הרומן עודדה את פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית ואת התנועה לשחרור העבדות.

כיוון שבאותה תקופה זכויות היוצרים לא היו מעוגנות בחוק, יצא, במקביל לפרסום הרומן, מופע בימתי הנושא את השם "המופע של תום" (Tom Show).

שמונה שנים לאחר צאת הספר , ב-1860, נבחר אברהם לינקולן לנשיא מטעם המפלגה הרפובליקנית והביס את יריביו הדרומיים שדגלו בהרחבת האזורים המדינות שבהם הייתה מותרת העבדות. לאחר שנבחר לינקולן, פרשו מדינות הדרום מארגון המדינות, צעד שהפך לסיבה לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית .

אברהם לינקולן – ויקיפדיה

ישנה אנקדוטה המספרת שכאשר פגש הנשיא לינקולן את הסופרת סטואו, אמר לה: "אז זוהי האישה הקטנה שהתחילה את המלחמה הגדולה הזו". אחרים טענו שלספר הייתה השפעה כה חזקה על הקוראים הבריטים, שבריטניה נמנעה בגללו מלהצטרף למדינות הקונפדרציה במלחמת האזרחים.

לשאלות לגבי כוחו של הספר, ענתה הארייט ביצ'ר סטואו: "לא אני כתבתי את 'אוהל הדוד תום'. אלוהים הכתיב לי את הסיפור ואני רק רשמתי את המילים מפיו".

דמותו של הדוד תום נתפסה הצורה אחרת עם חלוף הזמנים . כשיצא הספר, הדמות של "הדוד תום" נחשבה לדמות חיובית – לסוג של קדוש מעונה. אולם עם חלוף השנים , בעשור השני של המאה ה-20, הדברים השתנו . לאחר מותו של בוקר טי. וושינגטון, מנהיג והוגה מוביל ,בן הדור הראשון למנהיגים אפרו-אמריקאים שהשתחררו מעבדות , אשר עודד שיתוף פעולה עם הממסד הלבן, ויחד עם עליית תנועות לאומיות שחורות קיצוניות יותר , כמו זו של מרקוס גארבי (מייסד תנועת החזרה לאפריקה. מוציא לאור, עיתונאי ואיש עסקים אשר הקדיש את חייו למען המאבק הלאומי השחור). בימים הללו , כל מה שהיה ניתן להבין כהתרפסות כלפי לבנים נהיה שלילי. ( מזכיר לא מעט את שקורה אצלנו ) אחד המקרים הראשונים שהכינוי נשמע ברבים היה כאשר הכומר הלאומני השחור, ג'ורג' אלכסנדר מגווייר, אמר בפני הכנס של האגודה לשיפור האוניברסלי לשחורים ב-1919: "כושי 'הדוד תום' חייב ללכת, ובמקומו חייב לבוא מנהיג חדש לגזע השחור… לא איש שחור עם לב לבן, אלא איש שחור עם לב שחור." . עד היום משמש הכינוי "הדוד תום" בקהילה האפרו-אמריקאית ככינוי גנאי לשחור המתרפס ללבנים ומנסה לחקות את מנהגיהם, תוך ביטול עצמי של זהותו.

והנגיעה הקלה ,בספר "אוהל הדוד תום " לוקח אותנו במוסיקה אל המשוררת והעורכת הישראלית צרויה להב .

צרויה להב - ייצוג 1

צרויה נולדה וגדלה בקיבוץ איילת השחר בשם צרויה חפרי. צרויה שירתה בלהקה הצבאית בצוות הווי חטיבת הצנחנים. בעת שירותה פגשה את לואי להב, לימים אחד המפיקים המוזיקליים הבולטים בישראל. לאחר השירות, בהיותה בת תשע עשרה וחצי, נישאה ללהב והשניים נסעו לארצות הברית, שם נולדה בתם היחידה טל, שנהרגה בתאונה בגיל שלוש וחצי.

במהלך היותם בארה'ב , בתחילת שנות השבעים שרה וניגנה (בכינור) ב-E Street Band, להקת הליווי של ברוס ספרינגסטין – בהופעות ובאלבומים The Wild, The Innocent and The E Street Shuffle ו-Born to Run. בשנת 1975 חזרו צרויה ולואי להב לישראל.

Was Springsteen's Israeli violinist 'The One'? | The Times of Israel

שנתיים מאוחר יותר הגרש הזוג ,וצרויה פנתה ללימודי משחק ואף הופיעה במספר הצגות . בתחילת שנות השמונים הייתה חברה בלהקת הברירה הטבעית. לאחר פרישתה מן הלהקה לא הופיעה עוד והקדישה את עיקר מרצה לכתיבת שירה ופרוזה.

שיריה הולחנו ובוצעו על ידי מיטב המוזיקאים והמבצעים בישראל. מוזיקאי שהרבה להלחין את שיריה של להב הוא רמי קלינשטיין, שהלחין משיריה הן עבור עצמו ("הים כבר לא", "על הגשר הישן", "תשארי עוד קצת") והן עבור ריטה ("חמצן", "ימי התום", "לאלף נמר", "שרה ברחובות"). גם יהודית רביץ הלחינה אחדים משיריה, כ"דרך המשי" ו"נעמיד פני יתומים". עוד ביצעו משיריה מאיר בנאי, דויד ברוזה, גידי גוב, ריקי גל ("תפילות הילדים "), יהודה פוליקר , ואחרים. בשנת 2003 הוציאה להב אלבום בשם "הים כבר לא", ובו 16 מן השירים שכתבה במרוצת השנים.

כפכפי העץ של אנדרה - צרויה להב

ספרה הראשון, "כפכפי העץ של אנדרה" (2002), המבוסס על סיפורו האמיתי של אריה בן-פלאי, שילדותו עברה עליו בהולנד בתקופת השואה, זכה בעיטור אנדרסן הבינלאומי, בפרס לספר ביכורים של משרד התרבות והספורט ובפרס יד ושם למפעלים חינוכיים לשנת תשס"ב, על כתיבת ספר לילדים ולנוער בנושא השואה. ספרה השני, "מלכת הביצות רוקדת טנגו" (2004), זכה בפרס אקו"ם לשנת 2005.‏

בשנת 2011 הוענק לצרויה להב פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי למחברת. להב מלמדת בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים.

אז למה אוהל הדוד דום וצרויה להב דווקא היום ?..התשובה היא שלוש נשים שמחברות עבדות ,חירות אוהל…וגם תום.

הוצאת מודן

אז כידוע לכולם לפני שבוע החל חודש ניסן ,תחילתו של האביב ,ובעוד שבוע נסב לחגוג את ערב הפסח …חג החירות..

ומחר ה-20 לחודש מרץ ימלאו בדיוק 149 לצאתו של הספר ,"אוהל הדוד תום " , של הסופרת הארייט ביצ'ר סטואו , אשר לא מעט אנשים סבורים שהיה אחד המשפיעים על הסיבות למלחמת האזרחים בארה'ב שהביאה לסיומה של תקופת העבדות בארה'ב .ופה אצלנו נחגוג בעוד שבוע את חג החירות , זכר ליציאת מצריים……ואיך צרויה להב קשורה ??…אז אפרופו אוהל הדוד תום …צרויה כתבה את השיר הנפלא לריטה …ימי התום…ובכדי לסגור מעגל השבוע יצא לאור בהוצאת "מודן" , ספרה של ריטה יהאן פארוז ( הזמרת הנהדרת ריטה למי שלא מכיר ) , "צ'אדור נוטף מי גשם" , שמתאר את חייה באירן ,עלייתה לארץ והקליטה הקשה פה… ומי ערכה את הספר ???…נכון צרויה להב… ולמי ששואל מה זה צ'אדור…..התשובה היא שזו מילה בפרסית שפירושה….. אוהל…

ריטה

אוהל הדוד תום—ימי התום –צרויה להב ויציאה לחירות שלנו ושל ריטה ..

שבת שקטה ונעימה לכולם , ,,,,אפשר להוריד הילוך עם הנקיונות, אנחנו כבר לא עבדים.

שיר נהדר ,קול נפלא ומילים יפות..לפני שנה נבחר לשיר האהוב ביותר על הקהל משירי ריטה.

וכשתגיעי לבית שלו
ותמצאי אותו שמה
ספרי שאני מחכה בלילות
ואל תספרי עד כמה

אמרי לו עדיין אני נמצאת
מסרי אהבה ושלום
בקשי שירים עוד כוס לחיי
ולזכר ימי התום

זמן שנשאר
ואין רחמים
אין לי שום חרטות או תקוות לעצמי
זהו כל מה שיש

אז מה מחבר בסופו של דבר
שני אנשים יחד
צל חלומות, משקל העבר
משא של בדידות ופחד

אני עייפה מלכסות יותר
עייפה מלרדוף
בין הברירות לשלם ולוותר
אני אשלם עד הסוף

הרי את מהורסת לי בטבעת זו….( טעות כתיבה ?..לא בטוח)

כבר בחניה היה אפשר להבחין בשינוי . השומר בכניסה חייך אל הבאים וסימן להם באדיבות להאט . למראה מד החום שאחז בידיו ,הבינו יושבי המכונית את שעליהם לעשות. ארבעת היושבים ברכב מיהרו לעטות מסכות ,כאשר עצר נהג הרכב את רכבו בסמוך לשומר.

"שלום אתם אתם לחתונה של מר וגברת ישראלי ?"..נוסעי המכונית הגיבו בחיוך והנהנו לאות הן. ולמראה מד החום , ממש כמו עברו אילוף ,הגישו אחד אחת את ידם לשומר . הנ'ל אמד את חומם ( ביננו , כולם יודעים שהמכשיר פחות מדויק מדני רופ ,אחרי שלוש כוסות טקילה ,לגבי מזג האויר של אתמול ) , ולאחר שניה קלה סימן להם להמשיך לכיוון החניה המסומנת.

לאחר שירדו מרכבם עטויי מסכות ושטופי אלקוג'ל , הם פסעו לעבר שער הפרחים בכניסה אל הגן..השומר הביט בהם בחיוך…"כמה מהר" , הוא חשב לעצמו " כמה מהר בני האדם משנים הרגלים ,ומסתגלים ומצייטים למציאות חדשה , מה שלא יידרשו לעשות..הם יעשו…הרי אם לפני שנה ,עוד שהיה חייל ,אם היו אומרים לו שיצטרך למדוד חום בכניסה לגן אירועים לאנשים עם בגדים הדורים ומסיכות .." הוא היה בטוח שמדובר במתיחה… אבל לפעמים המציאות עולה על כל דמיון..

חתונה בגן אירועים בתל אביב - ברק רום - ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה ...

שבת שניה של חודשו של אוגוסטוס קיסר רומא , 220 יום חלפו מתחילתה של השנה ורק עוד 145 נותרו לסופה , שערי בית הספר מתחילים להופיע מעבר לאופק מסכי הזום ופינתנו תיגע השבוע נגיעה קלה בנושא העבדים

סחר העבדים העתיק של טנזניה - טיול לטנזניה | אקו טיולי שטח

עפ'י ההגדרה , עבדות הוא "מונח המציין משטר עבודה המאופיין בבעלות ושליטה רבה של אדם על אדם אחר שנחשב לרכושו ,ובעליו יכול אף למוכרו ( יד שניה מרופא ). בעבדות האדם המשועבד איננו חופשי לקבוע את התנהלותו וסדר היום שלו, ואדונו הוא שקובע בעבורו את כל או רוב סגנון חייו ודרכי התנהלותו.

העבדות הינה מושג עתיק יומין , עפ'י היהדות למשל אדם נמכר לעבד כעונש. אדם לדוגמא שגנב ונתפס ואשר הושת עליו קנס אותו לא יכל לשלם ,הוא היה נמכר לעבד לפרק זמן של עד שש שנים. ועל בעליו חלו כללים וחוקים כיצד לנהוג בו , איך לתגמל אותו וכיצד ומתי ישוחרר . גם ביוון העתיקה הוגדרו כללים וזכויות לעבדים. העבדות הייתה מרכיב חשוב בכלכלת יוון העתיקה. תושבי יוון העתיקה ראו את העבדות לא רק כהכרחית לכלכלת המדינה, אלא כדבר טבעי ומקובל אשר אין לערער עליו…זה מעניין כי הצורך בעבודת העבד הופכת עם הזמן לזו המצדיקה את העבדתו…אבסורד ??..תלוי את מי נשאל.

akg-images -

בדרך כלל העבד יכול לקבל את מזונו וצרכיו האחרים מידי אדונו, ועליו לבצע כל עבודה שתידרש ממנו. פירותיה של עבודה זו יהיו לאדון. זאת בניגוד לעובד השכיר, הנהנה ממשכורת ואיננו תלוי באופן בלעדי במעסיקו לסיפוק מחייתו, מה גם שהשכיר ( בדרך כלל ..לא תמיד) ,עושה זאת מרצונו, בעוד שהעבדות נכפית.

בימי הביניים היה נפוץ באירופה צורת שלטון פיאודלית של וואסלים /צמיתים , אולם העבד שונה מהצמית הפיאודלי. שעבוד הצמית לאדונו מתבטא בתשלום מס שהוא מעלה לאדונו, והוא אחראי לאספקת צרכיו ולהגנתו ( למעשה האדון מגן על זה המייצר עבורו מזון). לעבד, לעומת זאת, אין בעלות על גופו ועל תוצרי מלאכתו, ואף את צורכי הקיום המינימליים שלו אין הוא משיג בעבודתו, אלא כלחם חסד מבעליו.

י'' ''ימי המשטר הפיאודל - מנהרת הזמן

בארצות האסלאם עבדים בדרך כלל הועסקו בעבודות בית. ניתנה העדפה לשפחות שיכולות היו לשמש גם כפילגשים. העבדים הובאו לארצות האסלאם מאפריקה על ידי סוחרים מוסלמים. כך למשל, חלק מהעבדים הובאו מסודאן לארץ ישראל והתערו במהלך הדורות בקרב ערביי ארץ ישראל- הם החלו לדבר בערבית, לתת לילדיהם שמות ערביים, וגם קיבלו על עצמם את הדת המוסלמית…

The Battle to End Slavery and Serfdom. By 1500 Slavery had mostly ...

מי אינו מכיר את הביטוי " עבד כי ימלוך ", הכוונה היא בדרך כלל לתאר אדם שקיבל תפקיד קטן , ולאט לאט צובר יותר ויותר סמכות ,עד שהפך מנשלט לשולט..ההיסטוריה הראתה שזה לא רק ביטוי.

מוסד חשוב של עבדים באסלאם היו הממלוכים. מדובר בעבדים כחיילים , אשר הובאו כילדים מהערבה האירואסייתית, אוסלמו ושרתו כחיילים בשירות הח'ליף. במקרה הזה ,לאט לאט הם צברו כח ומעמד ..והשתלטו על מצרים והפכו מעבדים לשליטים.

בהיסטוריה רווית הדמים , האנושות יצרה לא מעט מצבים בהם כובשים מאימפריות שונות הפכו את הנכבשים לעבדים /שפחות עבור האומה המנצחת והתייחסו לבני האדם כסחורה בשוק אותה ניתן להעביר מיד ליד בתמורה לכסף או סחורה אחרת. האשורים ,הבבלים , הרומאים ,האימפריה הבריטית , הכובשים הבלגים ,הפורטוגזים ,הספרדים ואפילו ההולנדים החביבים…ובעצם מי לא…חלק ניכר מהכיבושים בעבר לווה בהפיכת הנכבשים לכח עבודה בחינם עבור הכובשים…

האמת היא שכך למעשה נבנו חלק גדול מאימפריות ההווה.

עפ'י כתבה נהדרת של לירון כהן באתר " פוליטקלי קוראת " ( חודש יוני השנה )במהלך המאה ה-16, האירופאים סבלו מרעב גדול בעקבות מלחמות והתקררות אקלימית שפגעה בחקלאות, ונוצר הצורך לשטחי גידול חדשים . לכן יצאו לעולם לחפש מענה, ו"גילו" את יבשת אמריקה. הביטוי עצמו מדגיש עד כמה האירופאים הגדירו את העולם מנקודת מבטם האגוצנטרית, וזו מגמה שנמשכת למעשה בארה"ב של אמריקה עד היום….העולם נתפס ככזה המשרת את צרכי ארה'ב.

באמריקה האירופאים מצאו אדמה פורייה והחלו לגדל גומי, כותנה, קפה, סוכר, טבק ועוד. הילידים האמריקאים ( שבטי אינדיאנים , או שבטים בדרום אמריקה ) התנגדו לכיבוש, ולאחר שנות מאבקים, חוסלו פיזית ותרבותית בידי האירופאים…"נושאי הקידמה"..

עבדות בארצות הברית – ויקיפדיה

אולם ככל שהחקלאות באמריקה שגשגה, האירופאים הרחיבו את העשייה לחקלאות תעשייתית, שדרשה כוח עבודה נרחב יותר. הפתרון היה שעבוד של אנשים לעבודה. באותה עת, המושג "עבדות" התייחס רק לעבדות מקומית שהייתה קיימת אז בעיקר אצל מוסלמים, אך בממדים קטנים ועם אספקת זכויות לעבדים ואפשרות להשתחרר מהעבדות.

המתיישבים באמריקה לקחו את העבדות לרמה אחרת. בתחילת המאה ה- 17 הכנסייה באירופה טענה שהאפריקאים הם לא בני אדם (דה-הומניזציה) לכן מותר להשתמש בהם כחפץ. זו הייתה חותמת כשרות למוסריות של שיעבוד עבדים מאפריקה. ב-1617 יצאה ספינת העבדים הראשונה מאפריקה לצפון אמריקה (וירג'יניה).

השבויים הועברו לעולם החדש, אמריקה, בספינות העבדים ובתנאים אכזריים, אפשר לאמר לא אנושיים. היסטוריונים משערים שלמעלה מ-12.5 מיליון עבדים!!!! הובלו רק לאמריקה, וכמעט 2 מיליון מהם נספו בדרך לשם.

חופיה של אפריקה ,היו במהלך כמעט 400 שנה ( מאות 16-19) כנמלי שילוח ,בהם הועמסו בכח ובהטעיה בני שבטים אפריקאים על אוניות והועברו לאירופה ( מעט) ,ובעיקר לאמריקה ,והם שהניעו את התעשייה החקלאית בעיקר.

Slave ship provisioning in the long 18th century. A boost to West ...

באמריקה, האפריקאים המשועבדים היו כוח העבודה העיקרי בהקמת תשתיות (גשרים, נמלים, כבישים, פסי רכבת), עבודה במטעים ובשדות, כריית מחצבים ושירות במשקי הבית של האנשים הלבנים. כך בנו העבדים השחורים את תשתיותיה של אומת "האדם החופשי" בארה"ב…"ארצם של האמיצים ".

הבסיס לעולם המערבי, אותו נושאת בגאווה אומת "העולם החופשי" ארה"ב, נבנה על יסודות העבדות והסחר הטרנס אטלנטי במיליוני בני אדם אפריקאים.

סחר העבדים הטרנס אטלנטי הופסק בסוף המאה ה- 18' באירופה ובעיקר בברטניה, אך העבדות נמשכה בארה"ב עד לאמצע המאה ה – 19 ונאסרה שם סופית רק בשנת 1865.

This Historic Map Helped Convince Abraham Lincoln to Abolish Slavery

בתיאוריה אין היום באופן מוצהר עבדות ,אולם למעשה היא קיימת בכל העולם ( לדוגמא תעשיית השוקולד שמבוססת על עבודת פרך של מליוני ילדים בחוף השנהב ,בורקינו פאסה ועוד , תעשיית הזהב והיהלומים אשר נכרים בעבודות פרך, בסיירה ליאון ,ניו גינאה ובשאר רחבי אפריקה , תעשיית התה ,סחר הנשים בתעשיית המין , מפעלי הביגוד הזול מסין המיוצר בעבדות ילדים ,ועוד כהנה וכהנה תעשיות). העניין הוא משחד אנו רוצים לצרוך יותר ולשלם פחות ומאידך אנו מלינים במבע נאור על העבדות כדבר שצריך להיעלם מהעולם…בעוד אנו עצמנו הם אלה שמניעים אותה.

וזה לוקח אותנו במוסיקה אל אחד השירים המושמעים יותר בטו באב הלא הוא חג האהבה והחתונות שצויין השבוע במחוזותינו..לאחר שביכינו את החורבן של בית המקדש בשבוע שעבר, מגיע לו ערב טו' באב עם שלל חתונות , חתנים, וכלות הפוסעים עדנות אל מתחת לכנפי החופה….שירו של יוסי בנאי " אהבה בת 20"..בעתיד נייחד פינה מיוחדת ליוסי הגדול…הוא בהחלט מן הראויים.

Yossi Banai | Discography | Discogs

אז למה עבדות היום ולמה שיר יום אהבה וחתונות ??

אז עפ'י התיעוד הקיים היום לפני 574 שנים הגיע אוניית העבדים הראשונה מאפריקה לפורטוגל..ושם מוקם לראשונה שוק לממכר עבדים כסחורה…תחילת של העבדות המודרנית… אז אומנם חלפו שנים רבות ואין היום ( כמעט) סחר עבדים כפי שהיה בעבר אך שרידיו עדיין מפוזרים בעולם, והשבוע חשבתי לעצמי אולי זה טבוע בגנים שלנו ? להתייחס לאנשים כסחורה ,אולי בתת מודע הפרט האנושי עדיין חושב שהכל נסוב סביב צרכיו ..ולמענו…

ואיך זה קשור לחתונות ?…"שטר הכתובה" זה הניתן אחר תשואות לאם הכלה מייד בגמר הטקס עתיק היומין….מהוא שטר הכתובה אם לא החשבונית וכתב האחריות אותו מעניק הקונה ( הבעל ..זה שיש לו מעתה בעלות על "המוצר".. להלן הכלה) לאביה של הכלה ( להלן "המוכר") וכל זה במחיר טוב .."שווי פרוטה"….ואנו מחייכים מוחאים כפיים, מריעים ויוצאים במחול… האם זה לא הזוי במקצת ??..ואולי זה שריד גנטי לעידן קדום של סחר..?? ..אולי.

כתובה - גן הברכה ⋆ Tiferet Illustration

מקווה שבעתיד נקשור קשרים האחד עם השני על בסיס אהבה ונושא "העברת הבעלות" יתאייד מאיתנו אחר כבוד. אולי אם נאהב יותר( גם אם זה נשמע נאיבי)..ניראה שווים את האחר , בין אם הוא לבן ,שחור, צהוב, גבר או אשה ,הטרו , גיי או טראנס……הלוואי….או אז נוכל להביט לאחור להזדהות עם מילותיו של השיר " אהבה בת 20", שמילותיו המקוריות נכתבו והולחנו ע'י ז'אק ברל ותורגמו ע'י נעמי שמר ..ומבצע נפלא יוסי בנאי הגדול.

שבת נעימה שקטה וחופשית לכולם..וחג אהבה שמח לחוגגים

ידענו אש, ידענו רעם
ואהבה בת עשרים
ברחנו זה מזו לא פעם
אבל היינו חוזרים

וחדר זה עודו שומר
זכרון ימים יפים יותר
עקבות סופה אשר פרחה לה
כאן שום דבר אינו דומה
לאשר עבר לאשר חומק
לאשר הולך איתנו הלאה

יפה שלי
את יחידה ומכושפה שלי
מאור השחר עד לבוא לילי
אוהב אותך,
אוהב עדיין.