a star in the face of the sky

במדשאות המוריקות אל מול האחוזה של משפחת ארלינגטון , נפרשו עד קצה האופק ,שורות שורות של צלבים לבנים. בוהק הלובן של האבנים ,הפך את המדשאות שסביב לירוקות יותר.ברחבה סביב המקום בו עמדה ,ניצבו חמש שורות קצרות של כיסאות לבנים ,שטיפות הגשם העדינות הרטיבו.  גם בשמיים בוכים לחש לה הכומר הצבאי ,וזה לא הביא לה וגם לא קורטוב של נחמה.שישה לוחמים מחיל הנחתים ,כובעיהם לבנים מעוטרים בפסי זהב .חנוטים היו בחליפות המדים השחורות .מעוטרים בסמלי היחידה ,אותות מלחמה ,והכשרותיהם השונות. השישה נשאו בצעדים קצובים ומדודים את הארון בו נח מי שעד לפני יומיים היה ארוסה. חצוצרת התזמורת הצבאית פילחה את הגשם שניתך בעדינות ,והרעידה את מיתרי ליבם של הנוחכים.

לוטננט ג'נרל ג'ים קולינס , וסרג'נט טום מאלינס , ניגשו אל הארון שהונח מעל למעלית הקבר הטרי . הם הרימו יחדיו את הדגל העוטף את הארון ,ובתנועות של רובוטים אנושיים ,מתואמים להפליא קיפלו את הדגל ,על פסיו ,צבעיו ,וכוכביו. סרג'נט טום שהיה איש הצוות של אהובה נטל את הדגל שכעת הייתה צורתו ,צורת משולש. הוא צעד בפנים חתומות אליה ,ובתנועה עדינה להדהים הגיש לה אותו. מבעד לדמעותיה ,התקשתה להבחין באם היה זה גשם , או אולי היה זה גם טום שדמע…עלי שלכת בגווני אדום נישאו עם הרוח ונחתו סביב חלקת הקבר הטרייה.

תמונה קשורה

שבת שלישית של חודש יוני,200 יום לסוף השנה ,הקיץ פה בכדי להשאר , ואנחנו באייזרבאג'ן כדי לחזור ,ופינתנו מעלה על נס…נס אחר…הדגל (נס) האמריקאי.

דגל ארצות הברית (באנגלית: Flag of the United States) הוא דגל המעוצב בצורת שלושה עשר פסים אופקיים בצבעי אדום ולבן לסירוגין ומלבן כחול בקנטון ובו חמישים כוכבים מחומשים לבנים. לא סתם עוצב הדגל האמריקאי כך ,13 הפסים מציינים למעשה את 13 המושבות שמרדו בבריטים ודרשו עצמאות , ואילו 50 הכוכבים מציינים את 50 המדינות שהצטרפו לברית , ומכאן השם …ארצות הברית .( זה התחיל מ-13 , ובהמשך הצטרפו עוד ועוד מדינות) , יודעי דבר או שניים טוענים …שישראל היא המדינה ה-51 ( אבל זה פוגע בסימטריה ..וגם קצת רחוק).

Flag of the United States (1776–1777).svg

דגל האיחוד הגדול

הדגל האמריקאי כפי שאנו מכירים כיום עבר גילגולים שונים ומשונים , שהרי במקור אמריקה היא מדינת מהגרים שונים מרחבי אירופה,שאנגליה וצרפת נלחמו על השליטה בהם . הוא שונה שש פעמים מאז היווסדו. הדגל הראשון של ארצות הברית, היה למעשה, דגל האיחוד הגדול, ומבט זריז יראה שהוא די מזכיר  את דגל בריטניה של אז, אבל עם הפסים שייצגו את המושבות , וגם אז כל העסק דומה מדי לדגל חברת הודו המזרחית הבריטית. (אותו הדגל, אבל מספר משתנה של פסים).בהמשך הוא השתנה עם הצטרפות מדינות נוספות לברית. עד שבשנת 1777 נקבע בחוק כי לדגל יהיו 13 פסים כמניין המושבות וכוכבים כמניין המדינות.

כמו כל מיתוס וכל אתוס ,גם דגל צריך איזו אגדה לצמוח עליה , והאגדה מספרת כי אלמנה צעירה ויפיפיה בשם בטסי רוס תפרה בעצמה ,לפי שרבוט של ג'ורג' וושינגטון, שהיה אז מפקד הצבא , את הדגל האמריקאי הראשון..היא הפכה לגיבורת עם…היה או לא , מה זה חשוב ,זה הפך למסורת כמו מסורות אחרות.

 

האמריקאים חובבי סמלים ושמות ,נתנו לדגל שמות שונים : "הכוכבים והפסים" , (Stars and stripes), "תהילה ישנה" (Old Glory) "הדגל האמריקני" (The American Flag) , ו"הדגל זרוע הכוכבים" (Star-spangled banner) כשמו של המנון ארצות הברית.

תוצאת תמונה עבור ‪us flag‬‏

הדגל נקרא דגל זרוע הכוכבים ,והוא קיבל כינוי זה בעקבות שיר שחובר לאחר קרב  בעת מלחמת 1812 בין ארצות הברית לבריטניה ,פרנסיס סקוט קי-עורך דין ומשורר חובב, שאב השראה מדגל הקרב של מבצר מק-הנרי בבולטימור, ששרד הפגזה בריטית בת 25 שעות. סקוט חיבר שיר למראה הדגל ששרד עם בוקר…זה מזכיר לכם משהו ?? , נכון למי שניחש…חלק ממילות השיר הפכו להמנון האמריקאי. להלן תרגומו

"הו אמור, התוכל לראות באור השחר המוקדם,
את שברכנו בגאווה באור הדמדומים?
שבפסיו הרחבים וכוכביו הבוהקים בסכנת הקרב,
צפינו מעבר למתרסים, בנפנופם האמיץ?
והבזקם האדום של הרקטות, ופצצות שהתפוצצו באוויר,
העידו לאורך הלילה כי דגלנו עדיין שם.
הו אמור, האם הנס זרוע הכוכבים עודנו מתנוסס,
מעל ארצם של החופשיים וביתם של האמיצים?"

מידותיו של הדגל האמריקאי מעוגנות בחוק ( אורך ,רוחב ,היחס בין גודל הפסים לגודל שטח הכוכבים ,היחס בין גודל התורן לעומת הדגל, ואפילו גווני האדום ,לבן,והכחול ).

כמו מדינות רבות ,גם בארה'ב ישנו פרוטוקול דגל ,שהוא אוסף של כללים אשר מנחים את האזרח כיצד לנהוג בדגל , כגון מה עושים אם הקצוות נפרמים ? ( מותר לקצץ את הקצוות ,מעט ולהשתמש בדגל ) ,האם מותר להוריד את הדגל כאשר מז'א גשום ? , מה סדר הדגלים ,כאשר ארגון צריך להניף מספר דגלים ?( דגל ארה'ב ,דגל המדינה, דגל העיר ,ודגל החברה- …הדגל האמריקאי יהיה תמיד הכי שמאלי…ואם הגובה לא אחיד , הוא יהיה במרכז ,וגבוה מכולם).

במקרה של דגל שהתבלה , נהוג לגזור את קטע הכוכבים משאר הדגל ,ואז לשרוף את שניהם יחד , בד'כ זה נעשה במסגרת של פעילויות נוער ( צופים וכדומה ).

במהלך טקסי לוויה ממלכתיים ( צבא,משטרה,כיבוי אש, אישי ציבור ) מקופל הדגל ע'י שני אנשים . לקיפול ישנו נוהל מסודר. במהלכו מקופל הדגל תחילה למלבן ,ולאחר מכן בצורת משולשים ,עד שלבסוף נוצר משולש קטן וסגור ,דמוי אוזן המן ,אשר נמסר לשארי המשפחה של ההמנוח. לכל קיפול בנוהל זה יש משמעות ( קיפול עבור הלוחמים ,עבור מקימי האומה, עבור האזרחים שמסרו נפשם, וכו').

דגל אר'הב חייב להיות בראש התורן למעט שלושה מיקרים : יום הזכרון , יום המתקפה על פרל הארבור , או כשיש צו נשיאותי ( אסון כדוגמאת אסון התאומים , או מוות של דמות חשובה ).אנקדוטה מעניינת עפ'י אתר הדגלן, הורד דגל ארה'ב לחצי התורן לאות אבל על מותו של מנהיג זר (שאינו אמריקאי) אך ורק שבע פעמים במהלך ההיסטוריה. מי השבעה, אתם שואלים? אז לפי סדר כרונולוגי: וינסטון צ'רצ'יל רו'המ של ברטניה במלחמת העולם השנייה, אנואר סאדאת-נשיאה של  מצריים, יצחק רבין-רוה'מ של ישראל, חוסיין מלך ירדן, האפיפיור יוחנן פאולוס השני, נלסון מנדלה ולאחרונה,  הורה  ברק אובמה על הורדת הדגל לחצי התורן עם מותו של שמעון פרס-נשיא מדינת ישראל. זה נחשב כבוד גדול . מעניין לחשוב על כך שמתוך השבעה,…. ארבעה הם מהמזרח התיכון.

והדגל האמריקאי לוקח אותנו במוסיקה אל הזמר והיוצר ,המלחין והפסנתרן הבריטי רג'ינלד קנת' דווייט……אז למי שהשם נשמע קצת פחות מוכר מייד נערוך היכרות.

הוא נולד ב־25 במרץ 1947 בלונדון ,וכבר מגיל צעיר מאוד עסק במוסיקה. קנט למד בילדותו לנגן על פסנתר, ובגיל 11 התקבל ללימודים באקדמיה המלכותית הבריטית למוזיקה. ב־1960 ,כשהוא בן 13, הקים יחד עם חבר להקה שכונתית בשם "The Corvettes", שהפכה עד סוף 1962 ללהקת בלוז שהופיעה תחת השם "Bluesology". ב־1967 – עדיין חבר ב־"Blusology" – החל לשתף פעולה עם הפזמונאי ברני טופין. בסוף השנה עזב קנט את הלהקה לקריירת סולו, ועוד בטרם לכך חיפש לעצמו שם במה:….בתחילה ביקש רשות לשאול את שמו של סקסופוניסט הלהקה אלטון דין, אך לאחר שזה הביע הסתייגות, השתמש רק בשמו הפרטי, ולקח את השם "ג'ון" מג'ון באלדרי. מעתה הופיע רג' קנט דוויט בשמו החדש….. "אלטון ג'ון"…מכירים  ??

תוצאת תמונה עבור אלטון גון

מתחילת הקריירה שלו ועד היום ,משתרעת לה תקופה מוסיקלית אדירה ומגוונת בת למעלה מארבע עשורים , עם מוסיקה מרתקת ,מגוונת ,עם עשרות להיטים ורבי מכר . בניהם : Your Song , I'm Still Standing , Rocket man ,   Daniel . Candle in the wind , Don't let the sun go down on me ,Don't go breaking my heart  , Sorry seems to be the hardest word  ,I guess that's why they call it the blues   והרשימה עוד ארוכה נפלאה ומכובדת .

כמה עובדות על הישגיו של אלטון ג'ון

אלבומיו של אלטון ג'ון נמכרו לאורך השנים ביותר מרבע מיליארד עותקים, מה שמעמיד אותו כאחד מחמשת המוזיקאים הכי מצליחים בכל הזמנים.

אלטון ג׳ון מחזיק בהישג הסינגל הנמכר ביותר בכל הזמנים, מאז החלו מצעדי דירוג הסינגלים "Candle in the Wind" (ההישג מצוין בספר השיאים של גינס). בנוסף, פסקול סרט האנימציה "מלך האריות" שהלחין הוא פסקול סרט האנימציה הנמכר ביותר בכל הזמנים.

 

אלטון ג'ון זכה בשישה פרסי גראמי, באוסקר, בגלובוס הזהב ובפרס הטוני. כמו כן, הוא מחזיק בתואר אבירות. על פי דירוג בילבורד לשנים 1958–2015, ג׳ון הוא אמן הסולו (הגבר) המצליח ביותר בכל הזמנים.

עשרות מהשירים שכתב וביצע נכנסו לצמרות מצעדי המכירות ברחבי העולם. מלבד הצלחתו המסחרית, נחשב אלטון ג'ון לאחד היוצרים החשובים והמשפיעים במוזיקת הפופ והרוק. הוא נחשב כמי שהצליח לשמר, במידה רבה, את מקומו המרכזי של הפסנתר ברוק'נ'רול.

בשנת 74 התערב הזמר ג'ון לנון שהיה חבר טוב של אלטון , שאם תקליטו "מה שיקח אותך הלילה" יגיע למקום הראשון הוא יופיע בהופעה יחד עם אלטון. כך אכן קרה ,ובחג ההודיה של שנת 74 הופיעו שנהם יחד במדיסון סקוור גארדן . זו הייתה הופעת הבמה האחרונה של לנון. בשנת 82  ,כתבו אלטון וטרפין לזכרו של לנון את שירם הנפלא EMPTY GURDEN .

תוצאת תמונה עבור ‪elton john empty garden‬‏

לפני כשבועיים יצא סרט פנטזיית הרוק : רוקט מן על חייו של אלטון .

פועלו יצירותיו והשפעתו של אלטון על המוסיקה עצומים ופרושים על למעלה מ-45 שנה ותקצר היריעה מלהכיל …עמכם הסליחה .

אז איך מתחברים בית העלמין בארלינגטון ,הדגל האמריקאי ..ואלטון ג'ון..?

אתמול צויין בארה'ב יום הדגל .אמש מלאו (14/6/1777) 242 שנים להחלטת הקונגרס האמריקאי על בחירת הדגל של אר'הב….הדגל שסימל את מאבקה לחירות מאנגליה ,ואת ברית 50 המדינות….הדגל הזה הוא מרכיב מרכזי בטקסי הקבורה הצבאיים שהבולט שבהם הוא בית העלמין הלאומי בארלינגטון שבוורג'יניה ..שם  קבורים 3000 מחללי מלחמות ארה'ב..ובטקסים אלו עטוף הארון הנישא בדגל האמריקאי,שמקופל לבסוף ונמסר למשפחה.

תמונה קשורה

ולאלטון ג'ון יש שיר נפלא בשם DANIEL ,כנשאל פעם לפשר מילות השיר ,סיפר כי כאשר שהה במסע הופעות בארה'ב . קרא שם בעיתון על בחור שמספר על אחיו  בשם דניאל שהיה במלחמת ויאטנם ,שחזר פצוע והתעוור , וכן עם זכרונות וצלקות  המלחמה . הסיפור הביא את טרפין הפיזמונאי שלו ואותו לחבר את השיר המקסים הזה.( בעיני הבריטים עם המדינה הגשומה, ספרד השימשית ,תמיד ניראתה כגן עדן..ולכן שדניאל  בשיר נוסע לספרד..הוא נוסע לגן העדן).

אז הדגל מסמל את המלחמה האמריקאית  לשחרור מבריטניה , ומנגד אלטון הבריטי שר על מוראות המלחמה האמריקאית…לכו תבינו.

שאו ציונה נס ודגל…שבת נעימה לכולם

 

 

Daniel is traveling tonight on a plane
I can see the red tail lights heading for Spain
Oh and I can see Daniel waving goodbye
God it looks like Daniel, must be the clouds in my eyes

They say Spain is pretty, though I've never been
Well Daniel says it's the best place that he's ever seen
Oh and he should know, he's been there enough
Lord I miss Daniel, oh I miss him so much

Oh oh, Daniel my brother you are older than me
Do you still feel the pain of the scars that won't heal?
Your eyes have died, but you see more than I
Daniel you're a star in the face of the sky

 

 

 

 

 

 

 

ההר הירוק כל ימות השנה ,אני עוד חולם….

"לטיול יצאנו
כלנית מצאנו
על גבעת הדשא במערב
אל ההר עלינו
את הים ראינו
ומשם ירדנו בדהרה." …ככה הלכה לה החבורה ושרה לעצמה .מז'א האויר של חודש יוני ,היה אביבי ,וכל חבורת המטיילים  פסעה עדנות במעלה  ההר.

בנקודה בה ישבו לאכול ארוחת בוקר , פנה אבי אל יוסק'ה המדריך : " תגיד , כל כך הרבה שנים עברו מאז שהתפרצו פה הרי הגעש כדוגמאת ההר שאנחנו עליו , למעשה כל רמת הגולן היא איזור געשי לשעבר , אז למה פעם התפרצו,  ועכשיו כבר כמה אלפי שנים לא ?"…" " תראה " ענה לו יוסק'ה ," ישנם המון משתנים שקובעים מתי תהיה התפרצות ,לחצים פנימיים בגרעין כדור הארץ , זרמים של לבה , התפרצויות במקומות אחרים , והאמת שלא בדיוק ברור לנו מתי ולמה בדיוק יתפרץ הר געש" …."רגע ,רגע ,רגע….אז אתה רוצה לאמר לי שגם הר אודם למשל יכול לפתע להתפרץ ? , שאל שוב אבי. יוסקה הרהר לרגע לפני שענה , הוא הבחין בפניו המודאגות של אבי . "אני חושב שהסיכוי לכך נמוך , אפילו נמוך מאוד , אבל אתה יודע איך אומרים אצלנו ?..האפשרות תמיד על השולחן"…ספק אם ההסבר הניח את דעתו של אבי . כשארזו את שאריות ארוחת הבוקר ,שכחו בני הקבוצה כוס זכוכית של קפה שחור שהונחה על סלע. מאחר והתרחקו מהמקום , הבחין אף אחד מהם ברעד הקל שטלטל מעט את מפלס הקפה בכוס , 25 דקות מאוחר יותר רעדה שוב הכוס ….היא צנחה והתנפצה על משטח הסלע השחור , והקפה נשפך אל הקרקע..למרבה הפלא הנוזל שנשפך על האבן רתח והתאדה.

שבת שנייה של חודש יוני , חודש עמוס אירועים היסטוריים ,רובם ככולם מוזכרים בערוצי הטלויזיה והרדיו , ופינתנו מעלה על שולחן הזכרון את הר הגעש פינטובו שבפיליפינים.

פִּינַטוּבּוֹ (בפיליפינית: Bundok Pinatubo) הוא הר געש  על האי לוזון שבפיליפינים, הנמצא על רכס הרי זמבלס, בפרובינציות טרלק ופמפניה. גובהו של ההר עד לשנת 1991 היה 1785 מטרים מעל פני הים…למורדותיו סביב , השתרעו יערות עד סבוכים בהם חיו  כמה אלפי תושבים מקומיים, בני שבט אייטה שנמלטו מן העמקים להרים 400 שנה קודם לכן , עם בוא המתיישבים הספרדים בשנת 1565. בהרים חשו בני שבט אייטה…בטוחים יותר .  בני האייטה עסקו בציד ובאיסוף מזון בג'ונגלים הסבוכים שבסביבת ההר ושרדו בהצלחה רבה. הם אף עסקו בגידולים חקלאיים כגון אורז ושעורה. .

ההר פינטובו הוא חלק משרשרת הרי געש השוכנת לאורך חופו המערבי של האי לוזון. הרי געש אלה נוצרו בנקודת המגע של שני לוחות טקטוניים אדירים, הלוח האירואסייתיי המחליק מתחת ללוח הפיליפיני לאורך שקע מנילה הנמצא ממערב ומהווים חלק מטבעת האש שסביב האוקיינוס השקט. עד לימים אלו לא נמצאה כל עדות לאזכורי התפרצויות קודמות  בהיסטורית בסיפורת העממית של תושבי האזור.  לשם "פינטובו"  פירוש , ולפיו מדובר בקרקע פורייה שבה היבולים משגשגים..נשמע כמעט כמו גן עדן…

תמונה קשורה

בסביבתו הקרובה של ההר התגוררו כשלושים אלף תושבים, ששכנו בכפרים קטנים. היערות הסבוכים בסביבה, ששגשגו הודות למשקעים רבים (כמעט 4,000 מ"מ בשנה) היוו מקור קיום לאוכלוסייה, והקרקע הגעשית הפורייה התאימה לעיבוד חקלאי. עד למרחק של 40 ק"מ מן ההר התגוררו כחצי מיליון תושבים, חלקם ביישובים עירוניים. באזור זה שכן אף בסיס חיל האוויר האמריקאי קלארק, בו התגוררו כעשרים אלף איש.  כך היו פני הדברים עד לתחילת יולי שנת 1990.

תמונה קשורה

ב-16 ביולי 1990 זעזעה רעידת אדמה בעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר את מרכז האי לוזון. מוקד רעידת האדמה היה 100 ק"מ לערך מצפון-מזרח לפינטובו, דבר שהוביל מספר וולקנולוגים לשער שרעידה זו היא שגרמה בסופו של דבר להתעוררותו של ההר, אף שהדבר לא ניתן להוכחה ודאית. שבועיים לאחר אותה רעידת האדמה דיווחו תושבים מקומיים על קיטור היוצא מן ההר, אולם מדענים שביקרו בהר מצאו שהמקור לדיווח הוא כנראה מפולות אדמה קטנות ולא פעילות געשית.

כך חלפו להם עוד שמונה חודשים של שקט יחסי ,עד ש ב-15 במרץ 1991 חשו התושבים בכפרים מצפון-מערב להר בסדרה  גוברת והולכת של רעידות אדמה. שהתרחשו בשבועיים שלאחר מכן, דבר שרמז לכך  שפעילות געשית כלשהי הולכת ומתקרבת. עם תחילת הפעילות הביאו מדענים ציוד לניטור פעילות ההר והחלו אוספים מידע גאולוגי על התפרצויות קודמות של הר הגעש.

פעילות ההר הלכה וגברה בחודשים אפריל ומאי. מדידות של הפליטה היומית של דו-תחמוצת הגופרית הראו עלייה מהירה מ-500 טון ב-13 במאי ל-5,000 טון ב-28 במאי. ממצאים אלה הצביעו על עמוד של מגמה המתרומם בהדרגה מתחת להר הגעש. לאחר 28 במאי, ירדה באופן משמעותי כמות דו-תחמוצת הפחמן שנפלטה מן ההר, דבר שהוביל לחששות שנתיב הגז הנפלט מן המגמה נחסם, דבר העלול להוביל לעלייה בלחץ הפנימי של ההר ובסופו של דבר להתפרצות בעלת אופי של התפוצצות אדירה.

לאור הסימנים הגוברים להתפרצות מתקרבת של ההר נוצר שיתוף פעולה בין המכון הפיליפיני לוולקנולוגיה וסייסמולוגיה לבין המכון הגאולוגי האמריקאי, כדי לשכנע את התושבים באזורי הסכנה סמוך להר להתפנות מבתיהם. הסיכון בכך היה שאזהרת שווא עלולה להוביל להתעלמות התושבים מאזהרות עתידיות. לעומת זאת, עיכוב באזהרה עלול היה לגרום למותם של אלפי תושבים.

ההוראה  הראשונה להתפנות מהאזור ברדיוס 10 ק"מ מהפסגה פורסמה ביום 7 באפריל.  התרעה בדרגה 5 שפורסמה ביום 14 ביוני גרמה לפינוי האזור שבמרחק 20 – 40 ק"מ מהפסגה. בסך הכול פינו את האזור כ-60 אלף תושבים ברדיוס 30 ק"מ מהפסגה עד ליום 15 ביוני.

ב-15 ביוני 1991 החלה התפרצות השיא של פינטובו. רעידות אדמה נרחבות שהחלו בשעה 13:42 גרמו לעומס אדיר של נתונים במכשירי הסייסמוגרף שבבסיס חיל האוויר קלארק, עד שבשעה 14:30 יצאו המכשירים מכלל פעולה, כנראה עקב האבק הרב שבאוויר. באותה עת נרשמו גם שינויים קיצוניים בלחץ האטמוספירי באזור.

וכאילו לא די בכך ,באותו היום הכה הטייפון "יוניה" באי וחלף כ-75 ק"מ מצפון להר הגעש. הגשמים העזים כתוצאה מהסופה לא איפשרו תצפיות ישירות על הר הגעש, אך ממדידות שנעשו עולה שענן האפר עלה לגובה עצום  של 34 ק"מ בשיא ההתפרצות, שנמשכה כשלוש שעות. זרמים פירוקלסטיים שנשפכו מהלוע הגיעו למרחק של 16 ק"מ. גשמי סופת הטייפון שהתערבבו באפר גרמו למפולות בוץ אדירות.

סך כל החומר שנפלט מהר פינטובו מוערך בכ-10 ק"מ מעוקב. זוהי התפרצות הר הגעש הגדולה ביותר מאז התפרצות הר נוברופטה שבאלסקה בשנת 1912, והיא גדולה פי עשרה מהתפרצות סנט הלנס בשנת 1980. כל פסגת ההר הועפה לכל הרוחות ( תרתי משמע) ,ובמקום שבו הייתה פסגתו של ההר נותר לוע בקוטר של 2.5 ק"מ. הנקודה הגבוהה בהר, הנמצאת בשולי הלוע, היא כעת בגובה 1,485 מטר, ונמוכה ב-299 מטר מגובה הפסגה שלפני ההתפרצות.

ענן האפר כיסה אזור של כ-125,000 קמ"ר והטיל אפלה על רוב שטחו המרכזי של האי לוזון. כמעט כל האי כוסה באפר, בכמויות משתנות.

722 איש נהרגו כתוצאה מההתפרצות, כשרבים מהם נהרגו מהתמוטטות גגות בתיהם תחת כובד משקל האפר. סכנת ההתמוטטות גברה עקב הגשמים שירדו באזור כתוצאה מסופת הטייפון "יוניה". מאמצי הפינוי של תושבי האזור הצילו ממוות אלפי נפשות ונחשבים לאחד משיאי עבודת הוולקנולוגים בניבוי התפרצויות.

בערך בשעה 22:30, תשע שעות לאחר תחילת התפרצות השיא, החלו גלי הלחץ האטמוספירי לחזור לרמות שקדמו להתפרצות.

אוקי ,אז בשנת 91 הייתה התפרצות אדירה בעוצמה 5 בפיליפינים ,האם ההשפעה היא רק מקומית ואם לא  האם ,ואיך זה משפיע עלינו ??

כאשר כמויות חומר אדירות כל כך נפלטות לאויר ,המשמעויות חובקות עולם (תרתי משמע) , התפרצות הר-הגעש "פינטובו" , גרמה להורדת הטמפרטורות בעולם, לשנתיים בערך, וזאת מאחר  וחלקיקי הגפרית ששהו בסטרטוספירה החזירו ,ממש כמו משקפי שמש ,חלק (עד ל 5%) ,  מכמות האור על פני כדור הארץ חזרה החוצה. כמו כן הסיעו זרמי אויר גבוהים חלקיקים סביב אזורים עצומים ומרוחקים ממקום ההתפרצות. הדבר הוריד את הטמפ הממוצעת בכדור הארץ בחצי מעלה…לא נשמע הרבה ?…אבל מאוד משמעותי…

מי מאיתנו שזוכר( אל תסמכו על זקני צפת..) , אז חורף 1991- 1992 בישראל היה החורף הגשום ביותר מאז תחילת המדידות.!!

בירושלים ירדו 1200 מ"מ. ( לשם השוואה השנה האחרונה שהייתה מאוד גשומה ירדו 700) , ברוב המקומות במרכז ובצפון זה היה החורף הגשום מעולם. גם מצב משק המים של ישראל השתפר לאין ערוך; הכנרת התמלאה ביותר מ-4 מטרים וסכר דגניה נפתח ב-9 בפברואר 1992. גם האקוויפרים התמלאו וכל המאגרים גלשו. נשמע דימיוני ?..זה עוד לא הכל…
שלג ירד בכל ההרים בארץ מגובה 300 מטר. שלג ירד בעפולה, דימונה ערד ואפילו
במקומות פחות צפויים כגון: עמק החולה, טבריה עילית, כפר סבא .( ותודה ליום בהיסטוריה ).

 

והר הגעש פינטובו לוקח אותנו במוסיקה  ממש בקצרה אל הזמרת גיינור הופקינס שנולדה בכפר בשם סקיואן (Skewen) בדרום ויילס שבאנגליה , לאב כורה פחם ולאם חובבת אופרה שהנחילה לחמשת ילדיה את אהבתה למוזיקה.

 

בגיל 19 השתתפה גיינור לראשונה בתחרות שירה וזכתה במקום השני. אז נבחרה להשתתף כמלווה בהרכב בשםBobby Wayne &  The Dixies.לאחר שנתיים, הקימה  להקה משלה בשם Imagination, אימצה את Sherene Davies כשם הבמה הראשון שלה, והופיעה עם להקתה בפאבים ומועדונים שונים ברחבי דרום ויילס.

תמונה קשורה

בשנת 1973 נישאה גיינר. לאחר כשנתיים התגלתה על ידי האמרגן רוג'ר בל ששכנע אותה להחליף את שם הבמה שלה לבוני טיילר ( אהה עכשיו כבר מזהים) . קולה לא היה תמיד צרוד כפי שרובנו מכירים .קולה המקורי היה נהדר ואף הביא לה להיטים מצליחים ("אבודה בצרפת" , "העולם מתחיל הלילה") ,היה זה באותה שנה, 1977, שטיילר גילתה גוש קטן במיתרי הקול שחייב ניתוח. לאחר הניתוח היה אסור עליה להוציא הגה במשך מספר שבועות. טיילר הפרה את הוראת הרופאים, דבר שגרם לצרידות הכרונית המלווה אותה עד היום. בהתחלה חשבה טיילר שזהו מן הסתם הסוף לקריירה הקצרה שלה, אך בכל זאת הוציאה לאור סינגל נוסף בשם "זהו כאב לב" (It's a Heartache) שלהפתעתה הזניק אותה למעמד של כוכבת בינלאומית ודורג במקום ה-3 במצעד הבילבורד הוט 100 שבארצות הברית, וכן הגיע למקומות גבוהים במצעדים בצרפת, גרמניה, אנגליה ואוסטרליה.

אז למה ההר פינטובו ולמה בוני טיילר?

תוצאת תמונה עבור הר הגעש פינטובו

היום בערב יחוג עם ישראל את חג מתן תורה …עליו נכתב "וכל העם רואים את הקולות ואת הברקים" שעל הר סיני …וזו בערך התמונה שמצטיירת בדמיון למראה התפרצותו האדירה של פינטובו…שהשבוע מלאו לה  18 שנה . לאחר 2000 שנות תרדמת ,,,והיום זה גם יום הולדתה של בוני טיילור ( מזל טוב 67)…

אז מזל טוב לבוני , ונחמה לפיליפינים…ולנו חג שמח…ושלא נדע עוד כאב לב

שבת נעימה לכולם.

It's a heartache
Nothing but a heartache
Hits you when it's too late
Hits you when you're down

It's a fool's game
Nothing but a fool's game
Standing in the cold rain
Feeling like a clown

It's a heartache
Nothing but a heartache
Love him 'til your arms break
Then he let's you down

Mans Got To Know His Limitations….(הארי קלהאן ארה'ב-1973)

אוקי חברים שקט בבקשה… , אז הנבחן הבא שלנו…רק רגע ..בעצם זו נבחנת….שלום לך , מה שמך בבקשה..?….היי שלום לכם, שמי סיון הייקול ,אבל החברים קוראים לי סי היי… , אה נהדר , שלום לך סייהיי , אני שומע שיש לך גם מבטא ,מאיפוא את בארץ ??…….אני גרה כבר שלושה חודשים בתל אביב , אבל במקור אני ממושב  נווה חמציצים ,על גבול ישראל מצריים ,מקום שקט ומבודד …אתם יודעים איך זה , הדבר הכי רועש אצלנו במושב זה הציפורים בבוקר,  והתנים בערב….."וואו נשמע מקום מעניין , ומה את אוהבת במוסיקה ?,,כלומר איזה סגנון ?" ….אהה תראו ,אני שומעת כל מיני ,בלוז ,ג'אז, גוטי קצת ,ישראלי ישן ,קצת פופ ,אין לי העדפה….מה שנחמד לי אני שומעת..

הם הביטו בנערה הנמוכה ,ארוכת השיער שהפוני הארוך כיסה חלק מפניה ,להערכתם גילה היה 18-20 , היא לא נראתה מיוחדת ,אפילו די שיגרתית , וזה לא היה מה שחיפשו . שיקולי הרייטינג של הערוץ דרשו דמויות מעניינות שיוכלו לסחוב עונה שלמה נוספת של שידורים , והבחירה של המתמודדים אחרי 6 עונות הלכה ונעשתה קשה מפעם לפעם."כבר הייתה לנו בעבר "מושבניקית " וגם מהדרום ,הקהל יחשוב שהתוכנית חוזרת על עצמה…" אמר צבי לימון,  הוותיק שבשופטים ,"ננסה אולי מישהוא אחר ?"….רגע ענתה הקולגה במבטא כבד  ,תן צ'אנס ..למה ככה  לפסול עוד לפני ששמענו….??  …."אוקי…אז מה תשירי לנו גב' סי היי ?"….."רציתי לשיר לכם את HILLO של ביונסה "…" וואו בחרת ממש שיר קשה…שיהיה לך בהצלחה.."

האורות כבו , וברקע נשמעו צלילי הפסנתר  הראשונים של השיר ..סי היי עצמה עיניים…התחברה אל השיר  ואז  בשקט ששרר מסביב היא פתחה את פיה והחלה לשיר…..לסתותיהם של כל ארבעת הבוחנים נשמטו ארצה כמי שחזו במשיח בן דויד  בכבודו ובעצמו שר ביטלס…קול כזה הם עדיין לא פגשו…

 

שבת ראשונה של חודש יוני ,השמש מאירה את שמינו הכחולים ,הבחירות שוב על הפרק כמו בשידור חוזר של זהו זה ,ופינתנו מעלה על נס את פועלו של שחקן, במאי, מפיק קולנוע ,טייס, ,פעיל אנטי מלחמתי ואפילו ראש עיר לשעבר ,ומלחין קולנוע אמריקאי. זוכה חמישה פרסי אוסקרשני פרסים כבמאי, שני פרסים כמפיק ופרס הוקרה אחד. מניח שרבים כבר ניחשו ,( כמה כבר זכו בכמות אוסקרים כזו ?..אף אחד)….קלינט איסטווד.

קלינט נולד ב־31 במאי 1930, במשקל 5.2 ק"ג. האחיות בבית החולים בסן פרנסיסקו קראו לו "שמשון", כשם הדמות התנ"כית .   בן למשפחה נוצרית ממוצא בריטי והולנדי. הוריו הם רות' ווד וקלינטון  איסטווד האב .אביו קלינטון היה פועל במפעל לייצור פלדה; אמו  עבדה בפס הייצור של קונצרן IBM.

את ימי הנערות שלו ניסה להעביר בלימודים ,  איסטווד היה אמור ללמוד בתיכון שבו למד אביו, אבל לאחר שעשה שטויות בבית הספר הוא סולק מהלימודים והחל ללמוד מכונאות רכב בתיכון מקצועי באוקלנד. מאחר ולימודים פורמליים לא היו הצד החזק אצלו המורים עודדו אותו לקחת חלק בהצגות בית הספר.

לימים כשנשאל סיפר :  "הפעם הראשונה שבה יצא לי לשחק היתה במחזה קצר שהעלינו בחטיבת הביניים", מבחינתי אומנם היה מדובר בהצלחה, כי השורות שאמרתי על הבמה זכו לצחוק מהקהל. רק הייתה בעיה קטנה …הן לא היו אמורות להצחיק,  בסוף ההצגה ניגשתי למורה שלי לדרמה, הודיתי לו על ההזדמנות, ואמרתי בנחרצות שאני למשחק כבר לא אשוב. ואכן עמדתי במילתי, לפחות עד שסיימתי את שירותי הצבאי".
" הוא  התגייס לצבא בשנת 1951,ושירת כמורה לשחייה בבסיס עורפי של צבא ארה'ב. בזמן שירותו הצבאי כאשר היה לו זמן פנוי הוא לימד שחיה בבתי עשירי הוליווד ,שם נחשף לעושר והתהילה ,ושם התגבש רצונו לשוב לשחק .

קלינט השתחרר בשנת 1953. נרשם למכללת לוס אנג'לס ללמודי מנהל עסקים אך נשר שוב לאחר זמן קצר. לאחר מכן, חתם על הסכם לשישה חודשים עם אולפני יוניברסל וכיכב בתפקידים משניים בסרטים סוג ב' כמו "נקמת היצור" ו"ליידי גודייבה".עד שנת 59 דשדשה הקריירה ואז הגיע התפנית כאשר אולפני CBS חיפשו שחקן לסדרת טלויזיה בשם RAWHIDE..הוא נבחן והתקבל והסדרה הפכה להצלחה.

הפריצה הגדולה של איסטווד התרחשה בעקבות הטרילוגיה של המערבונים "איש בלי שם " שהראשון שבה היה  "בעבור חופן דולרים" (1964), שביים סרג'ו לאונה ,במאי קולנוע איטלקי שטבע את הביטוי " מערבוני ספגטי" , התפקיד בטרילוגיה הנ'ל  הפך את קלינט לכוכב בינלאומי. סרטים נוספים בטרילוגיה היו "הצלפים" (1965) ו הטוב מכולם הלא הוא "הטוב, הרע והמכוער" (1967).

אנקדוטה מעניינת לבחירתו של קלינט לתפקיד הגיבור של ליאונה. הבמאי ניסה ללהק לתפקיד הראשי דמויות שונות החל  מגיבור המלחמה האמריקאי בשם אודי מרפי ,הנל סירב. כנ'ל גם השחקן צ'ארלס ברונסון, ואפילו רוברט דה נירו הצעיר. לבסוף פנה לאונה אל השחקן אריק פלמינג, שכיכב יחד עם  איסטווד בסדרת הטלוויזיה  Rawhide, הנ'ל סירב גם הוא להצעה לככב במערבון איטלקי של במאי לא מוכר , (ליאונה היה אז בתחילת דרכו ) שיצולם באזור נידח של ספרד והמליץ על ידידו איסטווד.  איסטווד שמח על ההזדמנות לנטוש את תפקיד הקאובוי הנחמד והמנומס שגילם בטלוויזיה לטובת אנטי־גיבור מחוספס. ואכן, תחת שרביטו של לאונה יצר איסטווד את אחת הדמויות הכי איקוניות שלו – 'האיש ללא שם' – זאב בודד ומסתורי שמעשן סיגרים, ואף אחד לא יודע את שמו האמיתי או את עברו", הוא זוכה לכינוי "בלונדי"…ואפילו זה לא מדויק..שיערו חום.

בהמשך מככב בין השאר קלינט בסדרה של סרטים בדמות הבלש הארי קלהאן , הלא הוא "הארי המזוהם" . שוטר קשוח ואמיץ הנלחם בפשע , ולא תמיד במסגרת הכלים המותרים בחוק. הדמות הופכת לאייקון לחיקוי וקלינט הופך כוכב על.

בין שלל האמירות המפורסמות בדמותו של הארי המזוהם, הזכורה והמפורסמת  מכולם היא האמירה הבאה:

"I know what you're thinking. Did he fire six shots or only five? Well, to tell you the truth, in all this excitement I kind of lost track myself. But being as this is a .44 Magnum, the most powerful handgun in the world, and would blow your head clean off, you've got to ask yourself a question: Do I feel lucky? Well, do ya, punk?'
(הארי המזוהם, 1971)

תוצאת תמונה עבור הארי המזוהם

 

ב-1971,משנה איסטווד כיוון ומתחיל את  קריירת הבימוי שלו בבימוי הסרט "מיסטי". ופוצח בסדרה ארוכה של סרטים בחלקם הוא מככב ובחלקם גם מביים ( ברונקו בילי ,הנוקם, שועל האש , מכת פתע ,בירד ,ועוד רבים ). ב-1992 ,קלינט כבר בן 62 הוא מביים ומשחק בסרטו הנפלא  "בלתי נסלח" . הוא זוכה בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר. סרט זה שבר את התבנית הקלאסית של המערבון האמריקאי (הטוב שבא להציל את הנערה מידי האיש הרע), ועלילת הסרט מציגה את כל האנטי תזה לסרטיו הקודמים לדמויות הגיבור אותם נהגנו להכיר. הגיבור הוא למעשה איש רע במקור . הצלף..שיכור ולא מצליח לפגוע. השריף מושחת וכן הלאה מיתוסים שמתנפצים על המסך הגדול, בזה אחר זה, במשחק ובימוי מופלאים .סרט זה נחשב כיום למסמל את סיום תקופת המערבונים.

תוצאת תמונה עבור בלתי נסלח

בסרטיו הבאים הוא מרבה לעסוק בנושאים מורכבים :ביחסי אבות ובנים , בעיות פנים משפחתיות ,ובניתוח מרכיביו השונים של האתוס האמריקני. הוא מפרק את דמויות הגיבורים לחלקים קטנים ואנושיים כל כך בצורה מעוררת התפעלות והזדהות של הקהל . יצירותיו המאוחרות עושות לא פעם שימוש בדימויים של הגבריות הקשוחה והאלימה שייצג בעבר, מתוך כוונה לפרק את מעטה ההילה והזוהר שנקשרו בהם ולהורידם לקרקע המציאות.

תוצאת תמונה עבור מכתבים מאיוו ג'ימה

יכולתו המדוייקת של קלינט כבמאי להעביר סיפור בצורה מדוייקת וכל כך אמינה מגיעה לשיאים בסרטיו : " מליון דולר בייבי " , " הבלתי נסלח" , "מיסטיק ריבר" ," צלף אמריקאי" , " גיבורי הדגל" , "מכתבים מאיווג'ימה" ," הגשרים של מחוז מדסן" , "גראן טורינו" ," עולם מושלם", "צייד לבן לב שחור "…ועוד יצירות מופת רבות ומגוונות, אשר ביד בוטחת של אקדוחן מנוסה ובתבונה מפוכחת של לוחם שבע קרבות הוא מרכיב סיפורים  שחודרים ישר ללב . למעשה תפקידיו הרבים כשחקן הביאו לקלינט את הכוכבות…אבל את התהילה הוא  קטף ובצדק מוחלט בזכות הבימוי .

וקלינט איסטווד לוקח אותנו במוזיקה אל הזמרת ,והפיזמונאית האוסטרלית סיה.

תמונה קשורה

סיה פרלר נולדה ב-18 בדצמבר 1975 באדלייד, אוסטרליה הדרומית. אביה, פיל קולסון, הוא מוזיקאי, ואמה, לואן פרלר, היא מרצה לאומנות. סיה היא אחייניתו של השחקן-זמר קווין קולסון, ושל המוזיקאי קולין האי, חבר בלהקה האוסטרלית המוכרת לוותיקים שביננו  "Men At Work".

כבר בגיל צעיר נחשפה לסמים ואלכוהול ומלחמתה בהם לא תמה עד היום. לאחר שעברה לברטניה חתמה חוזה עם סוני מיוזיק, ובשנת 2000 הוציאה את אלבומה השני Healing Is Difficult, שמתוכו יצא הסינגל "Taken For Granted", שהגיע למקום העשירי במצעדים בבריטניה. בעקבות הצלחת האלבום היא הוכרזה על ידי חלקים מהעיתונות הבריטית כלורין היל או כנלי פורטדו הבאה. ברם, היא עזבה את חברת התקליטים שלה ועברה ל-"Go! Beat Records".

סיה ניחנה בכשרון כתיבה יוצא דופן…ובעיקר בקול ..אלוהי..(לא פחות !!)…

תוצאת תמונה עבור סיה

במהלך הקריירה שלה סיה כתבה מעל 120 שירים! רבים מהם היא כתבה לעצמה אך לא מעט מהם נכתבו בכלל לזמרים אחרים בינהם ריהאנה, ג'סי ג'י, כריסטינה אגילרה ואפילו בריטני ספירס! הכתיבה החכמה והמדויקת שלה מוכיחה לנו שמאחורי הקול הגדול יש גם כמויות של כישרון.

הדבר המזוהה ביותר עם הזמרת למי מאיתנו שמכיר היא כמובן הפאה הגדולה הצבועה בשחור ובלונד ומסתירה את פניה אבל אי פעם שאלתם למה היא מסתתרת? הזמרת סיפרה כי בעבר היא הייתה כותבת שירים שאף אחד לא זיהה וכך לאט לאט התחברה לזמרים מוכרים, מה שיצר חברויות בהן היא הבינה איך נראים חיי התהילה והבינה כי היא לא רוצה לאבד את הפרטיות שלה ולא רוצה להישפט על המראה שלה באינטרנט.

אז כיצד מתכנסים הדברים ?

ותיקים מאיתנו אמרו פעם " אל תסתכל בקנקן אלה במה שיש בתוכו " , ושני הדמויות בפינה השבוע מחזקים אמירה זו..בתחילת דרכו של קלינט הוא היה תלמיד לא מוצלח שהגיע למשחק כברירת מחדל ובהמשך גילם דמויות בעיקר בזכות המראה המחוספס והמיסתורי של האיש ללא שם והארי המזוהם…אולם עיקר תהילתו הגיע כאשר החל לספר את סיפוריו כבמאי יוצא דופן ומרשים ,…ושלשום  (31/5) ציין קלינט את יום הולדתו ה-89 ..כבוד !!!!

וסיה הכל כך מוכשרת בכתיבתה , ובקולה המדהים מעבירה את המסר הזה בדיוק בזכות הופעותיה כאשר פנייה מכוסות…" תשפטו את המוסיקה שלי ,ולא את המראה שלי"..היא אומרת…כמו קלינט כך גם סיה , התוכן חשוב יותר מהקנקן עצמו.

נאחל לכולנו שבת שקטה ונעימה ,ושנבחן איש את רעהו ,קצת יותר מלהביט בקנקן…

אגב…תמיד אני ממליץ על אוזניות …הפעם ממש מומלץ…השיר מתחיל שקט..ומתפוצץ בהמשך בקול אדיר ומופלא..אתם חייבים לשמוע את קולה..ספק אם שמעתם קול מופלא מזה..

שבת שלום לכולם

Party girls don't get hurt
Can't feel anything, when will I learn
I push it down, push it down
I'm the one "for a good time call"
Phone's blowin' up, they're ringin' my doorbell
I feel the love, feel the love

One, two, three, one, two, three, drink
One, two, three, one, two, three, drink
One, two, three, one, two, three, drink
Throw em back, till I lose count

I'm gonna swing from the chandelier, from the chandelier
I'm gonna live like tomorrow doesn't exist
Like it doesn't exist
I'm gonna fly like a bird through the night, feel my tears as they dry
I'm gonna swing from the chandelier, from the chandelier

 

 

 

 

Til the walls did crumble and fall

תגיד אודי ," זה נח לך ככה כששתי הקצוות חדים ?" ,שאלתי אותו.  זה נראה  לי ממש לא בטיחותי , להסתובב ככה עם חרב ,ששתי קצותיה חדות , בלי תקן מסודר ,בלי הנחיות בטיחות ,עם קצוות חדים כמו מחט. מה אני אגיד לכם …לא נראה לי. אבל אודי כמו אודי ,חתיכת בן אדם עקשן , כמו כל בני שבטו . הם קוראים לו אהוד אבל אני קורא לו אודי..שברנו דיסטנס אחרי  ההתקלות האחרונה עם המואבים. " תבין " הוא הסביר לי " זה לא שייך אם זה נח או לא , החשיבה שלנו צריכה להיות פרקטית , לא הכל זה נוחות . למשל שאתה בא לרופא והוא אומר לך:" צריך ניתוח" ,,,זה נוח לך ?…ברור שלא , אבל אתה מבין שזה נחוץ . בדיוק אותו דבר עם החרב " אמר והמשיך בעיסוקיו. "תגיד ?? " , המשכתי לשאול,  " סיפרו לי , שמי שמכין  חרב מפלדה ולריאנית ,  נותן לה גם שם . גם אתה נתת שם לחרב המוזרה שלך….??" …הוא הרהר רגע " מה שם ??,,חלאס..חלאסי ..למה לכל הרוחות צריך שם לחרב…מה אנחנו.. חיים בסרט ??"…" אבל אתה יודע מה ,  יש לי שם" מחט "…" למה מחט דווקא ?"שאלתי ….."כי הבוקר  כאשר קמתי  להתארגן ללכת  מזרחה  לעבר הרי מואב  יחד עם כל המשלחת לעגלון , לא הצלחתי למצוא את החרב הקטנה שלי בתוך ערימת החרבות שהונחו על כס הברזל בנשקיה..זה היה נראה לי כמו למצוא מחט ..בערמת שחת.

האמת שזה היה ההסבר הכי מוזר לשם ששמעתי בכל שמונת עונות החורף האחרונות , אבל מי אני שאלין ?…רוצה לקרוא לה "מחט"…שיהיה בריא. "תגיד" המשכתי לשאול  את אודי , " ומה אתה מגיש למלך ?"..בכל זאת הוא מלך…." אודי הרהר רגע ..ואז הפליט בשקט.." בטח לא את הלחי השנייה, אנחנו לא עם של פראיירים "…אמר ופסע החוצה אל החצר שם המתינו לו שאר חברי המשלחת ,וגם  זאב לבן פרווה ,סוסו השחור והגבוה ג'ופרי…..והמון חששות…פתיתי שלג ראשונים בישרו את בואו של החורף על פסגת התבור ועלי עץ המילה האדימו בזריחה.

איור מאת פורד מדוקס בראון של אהוד מתנקש בעגלון

שבת שלישית של חודש מאי , השמש יוקדת בעוז  ,והאויר חם ומלהט הרים , ומסלק שאריות אחרונות של חורף מבורך. הלהט מכה את העשבייה הגבוה וצובע את שולי הכבישים והחצרות בצהוב. פה בסמוך אלינו בערו עד אמש להבות ענק וכילו רכוש וצמחיה כמו עברו פה דרקוניה של חאליסי …. ופינתנו חוזרת אחורה בזמן 3200 שנה ,אל המאה ה-12 לפני הספירה …אל תקופת תום מסעי בני ישראל במדבר , אל כניסתם לארץ ישראל . יהושוע שהנהיג את העם לאחר מות משה , הולך לעולמו…ושבטי ישראל מתיישבים כל אחד בנחלתו…נפתחת תקופת השופטים.

תקופה זו (המאות 12 – 11 לפני הספירה) מציינת את ראשית התהליך של גיבוש האומה הישראלית( המושג יהודי–יהודה יגיע המון שנים מאוחר יותר) , תקופה זו מאופיינת  בצורת מנהיגות חדשה–שופטים, בשונה מן המנהיגות השבטית שאפיינה את עם ישראל מאז יציאת מצרים. בכל תקופת השופטים ,בישראל אין עדיין  שלטון מרכזי אחד, אין ניהול מסודר וחוקי התנהלות, וכפי שמציין התנך : "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שופטים כא 25).  כל שבט מתמודד עם בעיותיו הכלכליות ,החברתיות והן המלחמתיות באופן עצמאי.

 

על פי המסופר בספר יהושע, נכנסו שבטי ישראל, בראשותו של יהושע בן נון לכנען מעבר הירדן, והחלו במסע לכיבוש הארץ. בשלב ראשון נלחמו השבטים כגוף אחד, הביסו את בריתות מלכי כנען שיצאו נגדם, עלו על ערי כנען והשמידו אותן. בשלב שני, חולקה הארץ לשנים עשר אזורי התנחלות, שיועדו לכל שבט ושבט, והשלמת הכיבוש וההתנחלות הוטלה על כל שבט בנפרד.

תוצאת תמונה עבור שבטי ישראל

השבטים נאבקו בבעיות שונות ובאויבים רבים: בני יוסף היו צריכים להכשיר את היערות לאדמת יישוב. שבטי הגליל היו צריכים להילחם בשארית הכנעני, שבט אשר ישב בתוך רוב צורי-צידוני במערב הגליל. בני דן נלחמו באמורי, יושבי חוף יפו, שלחצו אותם לכיוון ההר ולא נתנו להם להיאחז בנחלתם. בני גד וראובן וחצי שבט המנשה עסקו במלחמות עם שבטי המדבר שניסו לחדור לתחומם. הירדן, שהבדיל בינם לבין שאר השבטים, הגדיל את המרחק ואת הפער בינם לבין יתר העם. בשעת מלחמה לא ששו שבטים אלה אלי קרב לעזור לאחיהם…בקיצור, בעיות כלכלה, בטחון ,מסתננים, אויבים סביב לה, ולא קלה היא ..לא קלה דרכינו.

את העם הנהיגו  כל אחד בזמנו-השופטים . שקורותיהם – כמו גם אירועי התקופה – מתוארים בספר שופטים . בדרך כלל נבחר שופט על בסיס אישיותו ע'י העם או ע'י ה' , בלי קשר למוצאו או למעמדו, ובלי שיוכל להוריש את התפקיד לבניו אחריו.השופט מגיע מנהיג את העם לתקופה מארגן תקופת שקט ונעלם.

ההנהגה בתקופת השופטים התבססה על מנהיג שנבחר וניחן בכריזמה אישית . הריטואל היה קבוע ,ממש כמו בסרט אמריקאי…שלב א: העם חוטא….שלב ב:העמים מסביב מציקים לעם החוטא….שלב ג : העם זועק לעזרה ..שלב ד : מתמנה שופט אמיץ שמושיע את העם…כמה שנות שקט…ושוב חוזרים לשלב א…וכך חוזר חלילה…אין ספויילרים…הסוף ידוע כבר בתחילת הפרק.

ומי היו השופטים ??הראשון היה עתניאל בן קנז , ולאחריו… אהוד בן גרא , גדעון ,שמגר בן ענת ,תולע בן פואה ,יאיר הגלעדי ,יפתח הגלעדי ,…איבצן מבית לחם ,ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה ( ויעל אשת חבר הקיני כמובן ) , איילון הזבולוני ( מוכרים לכם ??) , עַבְדּוֹן בֶּן-הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי , ואחרון חביב גבר גבר ושמו …שמשון השופט שלחם בגבורה ,,,אבל לבד בפלישתים.

תמונה קשורה

 

באותם ימים חוזרים ומגיעים לארץ גלים של אומה שהפילה את אימתה על יושבי הארץ שנים רבות מאוד:… הפלשתים. עד היום קרויה ארץ ישראל בפי רבים "פלסטין", כשמו של עם זה.

מקורם של הפלשתים ב"איי הים" – בכרתים, באיי הים האיגאי ובחופים של צפון הים התיכון שבאותו אזור.

בשעה שישראל כבשו את ארץ כנען לאחר שובם ממצרים, כבשו  במקביל שבטים פרימיטיביים, אבות אבותיהם של היוונים, את האיים האיגאיים ואת האיים הסמוכים להם מידי הפלשתים. הפלשתים נאלצו לעזוב את ארצם, ובאניות החלו לפלוש לארצות הים התיכון: בתחילה הם החריבו את ממלכת החיתים באנטוליה, משם  ירדו דרומה וכבשו את מלכות האמורי בסוריה, ולבסוף הם ניסו לפלוש למצרים. רעמסס השלישי התייצב מולם וניצח אותם בקרב גדול מאוד. רבים מן הנשארים בחיים מבין הפלשתים גויסו לצבא מצרים, והשאר פנו לחופי ארץ ישראל. כך נוסדה ארץ פלשתים החדשה באמצע תקופת השופטים.

כאמור כל שופט בא הושיע את העם ולאחר מכן הייתה תקופת רוגע(בין 6 ל-70 שנה ) סה'כ נמשכה תקופה זו 322 שנה ( הכתוב המקראי אינו מסודר כרונולוגית ).

צורת ההתנהלות הזאת ע'י  השופטים סייעה להנהיג את השבטים בצורה מוגבלת בהתמודדות שלהם  עם  העמים השכנים בארץ-ישראל ומחוצה לה. מול הפלישתים שעוצמתם הצבאית הייתה גדולה יותר לא יכלו שבטי ישראל להתמודד בהצלחה תחת מנהיגות משטר של שופט. אמנם שמשון הגיבור הצליח להכות בהם ולגבות מהם מחיר יקר, אך לא היה זה במסגרת קרב צבאי שהכניע את הפלישתים, או כזה שהביא לשינוי בסדרי הכוחות.

 

הצלחתם של הפלישתים בהתמודדותם מול בני ישראל ואיומם על עצם קיומם בארץ-ישראל הביאה את הדרישה של שבטי ישראל לקיום משטר מלוכה בישראל. החשש מפני מפלה צבאית גדולה וחורבן הביא לדרישה לקיום משטר מלוכני שהיה נפוץ בעמי האזור, בתקווה שזה יאחדם, ירוממם וינהיגם להצלחה.

והנגיעה בתקופת השופטים לוקחת אותנו במוסיקה אל האיים הבריטיים שם שרה ומנגנת להקת פלורנס אנד דה מאשין.(באנגלית: Florence and the Machine ).

תוצאת תמונה עבור פלורנס וולש

ללהקה סיגנון משולב ויוצא דופן ,הרכב הלהקה כולל את הסולנית, פלורנס ולש  ועוד מקבץ מוזיקאים  נפלא  רוברט אקרויד ,כריסטופר לויד היידן ,ואיזבלה סאמר המספקים פסקול לשירים שכותבת ושרה ולש.

סגנון הלהקה מתואר לעיתים כשילוב בין כמה סגנונות, בהן רוק,גוטי,  ומוזיקת נשמה. עוד לפני הצלחתה זכתה הלהקה לתשבחות רבות ממבקרים בתעשיית המוזיקה, בייחוד מה-BBC. בנוסף, ה-BBC תרמו להצלחת הלהקה, שכן הציגו אותם כחלק ממיזם "BBC מציג".

בטקס הגראמי ה-53 פלורנס אנד דה מאשין היו מועמדים לפרס האמן החדש הטוב ביותר. בנוסף, הופיעו בטקס ה-VMA ‏2010 ובקונצרט פרסי נובל.

עד כה הוציאה הלקה ארבע אלבומי מיני , ושלושה אלבומים רגילים …לאחרון שלהם High as Hope…ימלא השבוע שנה…

אז מה הקשר ולמה דווקא עכשיו ?

בשנים האחרונות בכלל ובשנה הנוכחית בפרט ,ישנה בארצנו הקטנטונת ויכוחים מאבקים ומריבות בעניין מערכת המשפט , מי לכאן ומי לכאן ….והשבוע במסגרת לימודי חוג תנ'ך 929 …שוחחנו על תקופת השופטים בתנ'ך….התקופה שבסופה  לאחר 322 שנות שיבטיות  הומלך מלך בישראל כפי שביקש העם…אבל זה החזיק רק 70 שנה ואז נקרעה ממלכת ישראל ( תקופת רחבעם)תחילה ל-2 בהמשך לגזרים .. ומנגד השבוע כמו במטה קסם הסתיימה לה תקופה בת 8 שנים של סידרת" משחקי הכס " , סדרת הדגל של רשת HBO…סדרה מופלאה ומדהימה בהיקפה על ספריו של ג.ר.ר.מרתין  . ( למי שמעוניין הייתה בעבר פינה בנושא הסדרה . ניתן להקיש בגוגל "שיר של אש וקרח במחשבה שנייה ") .

תמונה קשורה

וכמו בספר שופטים כאשר ישראל נאבק בשבעה עממים , במקביל  לשבע הממלכות שבסדרה .וכן הן בסדרה והן בתנ'ך כולם רוצים שליט חזק ..והדמיון לא נגמר שם.. בחלק ניכר מתקופת השופטים וגם בסדרה המלך הראוי  או השופט הראוי אינם רוצים כלל בשלטון . דמיון נוסף הוא העובדה שהמחיר אינו שיקול מבחינתם של אלו  החפצים בשלטון , ופשוטי העם  משלמים את המחיר..ובנוסף  במקרא הייתה זו סכנת הפלישתים שאיחדה את השבטים למלחמה ,ובסדרה סכנת המתים הלבנים מאחדת את הממלכות למלחמה הגדולה,,, .

אבל הכי חשוב בעוד שבועיים ימלאו 15 להולדתו של שופט גיבור חייל אחר אומנם שיערו ארוך כשמשון אך קראנו לו…..יפתח… שלנו..( טוב נו…כמעט גיבור חייל).

תוצאת תמונה עבור משחקי הכס עונה 8

אז שופטים מערכת משפט ,משחקי הכס ומלחמות מיותרות…ומה ללהקה של פלורנס ??

אז השבוע מלאה שנה לאלבומה האחרון וכן הלהקה מבצעת את אחד השירים היפים שמופיעים בעונה האחרונה של הסדרה "ג'ני של האבנים העתיקות"…שיר מקסים , מתמצת נפלא של הסדרה, וגם עצוב שמופיע בחלקו ..השיר ששר פודרי ערב המלחמה הגדולה..

ואולי אם נהיה קצת יותר גמישים וקצת יותר קשובים , נלחם פחות נשיר יותר ונוכל לשבת תחת התאנה קצת יותר משבעים שנה, כי  כמילות השיר ככלות הקול והתמונה השמות ישכחו ,וזה לא משנה מה עשו או לא עשו. והיא ..אף פעם לא רצתה לעזוב…גם לא כשנפלה החומה….הזיכרון יתפוגג כמו קצף הגלים. השיר מקסים שימו לב למילים.

שבת נעימה שקטה ושלווה לכולם.

Jenny of Oldstones

 

High in the halls of the kings who are gone
Jenny would dance with her ghosts
The ones she had lost and the ones she had found
And the ones who had loved her the most

The ones who'd been gone for so very long
She couldn't remember their names
They spun her around on the damp old stones
Spun away all her sorrow and pain

And she never wanted to leave, never wanted to leave
Never wanted to leave, never wanted to leave

They danced through the day
And into the night through the snow that swept through the hall
From winter to summer then winter again
'Til the walls did crumble and fall
And she never wanted to leave, never wanted to leave
Never wanted…

 

 

 

הימים עוברים ..שנה חולפת,,,אבל המנגינה, לעולם נשארת.

הרעש העצום בבטן מטוס הדקוטה כאילו נוצר בשביל הצפיפות והדוחק בה מצאה את עצמה באותם צהריים של תחילת חודש נוב'. היא לא ידעה אם היו אלה הלחץ המבצעי , החשש להיפגע או גודל האחריות שהגירו אגלי זיעה משיערה האסוף בקסדה אל עורפה. משני צדדיה ישבו חיילי סיירת צנחנים בפיקודו של מוטה גור . חלקם נימנמו , חלקם צחקו ודיברו אחרים נראו מהורהרים. גודל האחריות וכובד המשימה עשו את שלהם.

טלטולי המטוס בטיסה הקצרה מבסיס חיל האויר ועד לעומק סיני אל העיר א -טור, מנעו ממנה כל מחשבה אחרת פרט למה יהיה ?…מי ישוב הביתה ? , ומי יפצע או חס ושלום יהרג. הרעש הנוראי ממנועי המטוס לא הניח לה לשקוע יותר מדי במחשבות . 

בתקרת המטוס הסמוכה לפתח היציאה דלק לפתע האור האדום…היא נעמדה על רגליה באחת , והניחה כשאר החיילים העומדים  בתור את יד ימינה על כתף החייל מלפנים .." ביקורת הציוד התפקד"..נשמעה ההוראה שהחלה סדרת בדיקות אוטומטית של חייל את רעהו. היא רקעה ברגליה כדי לא לאבד תחושה ,ועל מנת לא לשקוע באפטיה. הסמל המשלח פתח את דלת המטוס והאור הירוק נדלק….הרעש היה עצום …אך כמו בסרט אילם ..היא נעה לעבר הפתח בעוד אלו מלפניה מזנקים החוצה , כשהגיע  אל הפתח חשה טפיחה חזקה על כתפייה…שנייה לאחר מכן מצאה עצמה מחוץ למטוס , היא העיפה מבט וראתה את המטוס מתרחק מעליה וצנחנים נוספים יוצאים מתוכו….השקט היה נפלא.."כמו ציפור את חופשיה , רוצה לגעת בשמים" , ישיר שנים מאוחר יותר זמר ישראלי …כשהביטה מטה הבחינה בחילופי האש העזים הניתכים בקרקע…היא נכנסה לעמידת מוצא..הקרקע התקרבה במהירות…

תמונה קשורה

שבת שלישית של חודש מאי , עוד 227 ימים תסגור שנה זו את שעריה ופינתנו מעלה על נס את פועלה של אישה אמיצה…של הגב' חנה יפה.

Yofe2.jpg

 

חנה נולדה  ב 4/10/1928  לדב ואסתר יפה במוסד חינוכי  בשם "כפר ילדים " ,(כפר ליתומים יהודים ,שהובאו ממזרח אירופה, בעיקר יתומי פרעות פטליורה שהתחוללו באוקראינה) , שפעל ב"חוות בלפוריה" שבעמק יזרעל צפונית לעפולה. הוריה היו חברי סגל בכפר. היא גדלה בתל מונד ובמושב חרות, אחותם של אברהם , יוסי , ושרה. בגיל 17 בקיץ 1945 הצטרפה להגנה כקשרית. ושנה מאוחר יותר התגייסה לפלמ"ח. היא שרתה בייצור נשק בקיבוץ משמרות (שם חי המשורר,והזמר מאיר אריאל מפינתנו לפני שבועיים).

 

פועלה ומסירותה היו לדוגמא ומופת של עשייה ונתינה . בהמשך היא הוצבה בגדוד הרביעי ("הפורצים") של חטיבת הראל, שמפקדו היה בן דודה, אורי יפה.  ב-1947 עברה קורס חובשים ובסיום הקורס עברה לשרת בפלי"ם (פלוגה הימית של הפלמ'ח) כחובשת במפקדה בשדות ים ולאחר מכן ב קיבוץ יגור. היא השתתפה גם במבצעי הורדת מעפילים. בסוף 1947 עברה קורס קצינים בג'וערה ומונתה לקצינת החובשים של הגדוד הרביעי. בחודש מרץ 1948, עוד לפני הכרזת המדינה, נערך הגדוד הרביעי של הפלמ"ח – גדוד "הפורצים" למשימתו העיקרית והיא פריצת המצור הערבי על ירושלים. משימה זו בוצעה בכמה מבצעים רצופים החל מארגון "שיירת חולדה" להעברת הספקה לעיר, "מבצע נחשון" לפריצת הדרך לירושלים, "מבצע הראל" לכיבוש הכפרים הערביים אשר שלטו על הדרך, ו"מבצע יבוסי" להרחבת השליטה בפרוזדור ירושלים. במבצעים קשים אלה היו לפלמ"ח עשרות נפגעים והרוגים ובכל המבצעים שימשה חנה יַפֶה כקצינת חובשים של הגדוד ועסקה אישית בטיפול ופינוי משדה הקרב כאשר מפקדת הגדוד ישבה כאן  בסמוך אלינו , בקיבוץ קריית ענבים.

 

תמונה קשורה

בחודש אפריל 1948 התארגנה חטיבת "הראל" בפיקודו של יצחק רבין וכללה את הגדודים הרביעי, החמישי, והשישי. תפקידה של החטיבה היה באבטחת הדרך לירושלים, כיבוש הכפרים הערבים בפרוזדור ירושלים במבצעי "מכבי" ואבטחת מרחב ירושלים. בתקופה זו מונתה חנה יַפֶה כקצינת שלישות של חטיבת "הראל", והייתה אחראית על גיוס והכשרת כוח אדם.

שנה מאוחר יותר ..לשמחתנו כבר קמה מדינת ישראל  וחנה משתחררת מהצבא..היא  חוזרת למושב חרות ומתחילה ללמוד סיעוד בבית החולים בילינסון. ב-1952 היא הופכת  לאחות מוסמכת בבית החולים. אולם שנתיים מאוחר יותר ב-1954 משכנע אותה אחיה, יוסי יפה (לימים מפקד סיירת צנחנים) לחזור לצבא. יפה חזרה לצה"ל והקימה את יחידת "חר"פ 537" שכונתה "יחידה כירורגית מוטסת", ולצורך הענין , כל סגל היחידה כולל חנה עוברים קורס צניחה מבצעית.

בפרוץ מלחמת סיני הוצנח ( ביום שני ה 29.10.1956)   גדוד 890 של הצנחנים ליד מעבר המתלה . בקרב הקשה במתלה, יומיים לאחר הצניחה, נפגעו כ-160 לוחמים ו-43 מהם נהרגו. מפקד חטיבת הצנחנים, אריאל שרון הורה על הכנת מבצע חילוץ מוטס. יפה הייתה בין האחראים על מבצע פינוי מוטס של לוחמים לבסיס תל-נוף. זה היה מבצע החילוץ הגדול ביותר שידע אז צה"ל ויפה הייתה אחראית על התקנת המטוסים, הטיפול המשני והפינוי המוטס לארץ של כלל הנפגעים לבתי חולים ברחבי הארץ.

ימים ספורים לאחר מכן ביקש ממנה אחד ממפקדי הגדודים בחטיבה, מוטה גור, לימים הרמטכ"ל, להצטרף לסיירת הצנחנים שעמדה לצנוח סמוך לעיר א-טור ולהשתלט על שדה התעופה שלה. חנה הסכימה מייד ולמחרת צנחה עם קבוצת לוחמים לעבר העיר שלחופי ים סוף. צחוק הגורל הוא שדווקא מפקד הכח מוטה גור נפצע בצניחה ומי אם לא חנה טיפלה בו. חנה זכתה להיות הצנחנית היחידה בצה'ל עד לימינו אלה שענדה כנפי צניחה עם רקע אדום ( צניחה מבצעית).

לאחר הקרבות שבה חנה לעבודתה בבית החולים בילינסון. היא המשיכה לעבוד במקום עד שיצאה לפנסיה וגם לאחר מכן היא התבקשה לחזור ועבדה כמנהלת משמרות ואחות ראשית במחלקת פנימית ד' בבית החולים בילינסון.

תוצאת תמונה עבור חנה יפה צנחנית

 

היום לפני 13 שנה (17/5/2006) נפטרה חנה בביתה בגיל 77 בחיק משפחתה המורחבת ,( היא לא נישאה). וכך כתבה עליה חברתה חיה חנית ממן: "האחיות בבית החולים "בילינסון" שעבדו במחיצתה העריצו את יכולתה המקצועית, את צורת קבלת החלטות שלה, ואת המנהיגות שהקרינה בעבודתה. חנה הייתה מודל לחיקוי ומשאב ידע לדור שלם של צוות סיעודי".

 

 

 

וסיפורה המופלא של חנה לוקח אותנו במוסיקה אל הזמרת רייצ'ל פלאטן.

תוצאת תמונה עבור ‪Rachel Platten‬‏

רייצ'ל אשלי פלאטן ( Rachel Ashley Platten, נולדה ב-20 במאי 1981) היא זמרת-יוצרת יהודייה-אמריקאית שנולדה  להורים יהודיים וגדלה בכפר  ניוטון סנטר, סמוך לעיר הפרוורית ניוטון במדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית.

היא החלה ללמוד לנגן על פסנתר בגיל ארבע ועל גיטרה בתקופת התיכון. הפעם הראשונה בה הופיעה על במה הייתה בשנת 2002 בטרינידד, שם הופיעה כזמרת ליווי ללהקה של חבריה, מול קהל של 80,000 אנשים. בעקבות ההופעה, השתכנעה פלאטן כי עליה לעסוק במוזיקה בהמשך חייה. במהלך לימודיה בטריניטי קולג', החלה לעסוק גם בכתיבת שירים. את הקולג' סיימה בשנת 2003 עם תואר..דווקא ביחסים בינלאומיים.

בשנת 2003 הוציאה פלאטן את אלבום הבכורה שלה, Trust in Me, בהוצאה עצמית. בשנת 2005 החלה להתמחות בחברת תקליטים בטרינידד. אלבומה השני, Be Here, יצא דרך חברת התקליטים העצמאית Rock Ridge Music ב-2011. שיר נוסף שלה, "Seven Weeks", נכנס לפסקול הסרט הבחור הטוב (2009). אלבומה השלישי של פלאטן, Wildfire, יצא ב-1 בינואר 2016 והגיע למעמד זהב בארצות הברית. מהאלבום יצא הסינגל השני "Stand By You" שהגיע לארבעים הגדולים במצעד האמריקאי ונשאר בו 20 שבועות.!!!!

לפני כשנה במהלך משחק כדורגל מול מליוני צופים ברחבי ארה'ב , נתבקשה הזמרת המצליחה לשיר את ההמנון האמריקאי , אולם בגלל הלחץ וההתרגשות התבלבלה פלאטן במילים בשני נסיונות לשיר את ההמנון , עד שלבסוף נעזרה בדף עם מילות ההמנון ,,הקהל כעס ,אך הענין נרגע , והמשחק המשיך כמתוכנן.

שירה המפורסם ביותר של רייצ'ל פלאטן הוא my fighting song …שיר המלחמה שלי נכנס לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100 האמריקאי, במצעד האוסטרלי ובמצעד הניו זילנדי.

אז כיצד מתכנסים הדברים ?…נשים.. יהודיות…ולוחמות

היום מלאו 13 שנה לפטירתה של חנה יפה הלוחמת ,האחות הראשית ,והצנחנית המבצעית היחידה מאז יסודו של צה'ל ..וזה מתחבר לשיר הלוחמני של יהודיה אחרת..רייצ'ל פלאטן..ושירה המצליח " my fighting song " ,,,וזה בשבוע בו מגיעות לארץ לגמר האירוויזיון גם אשה לוחמת למען שוויון זכויות בשם המלכה אסתר ( השם של הזמרת מדונה על פי הקבלה..שהיא תלמידה אדוקה שלה),,,וגם אשת חייל לוחמת אחרת מי ימצא …וונדרוומן —גל גדות…והכל בגלל השיר הזוכה של נטע הנאבקת למען שיוויון זכויות לכל המגדרים.

 

Like a small boat
On the ocean
Sending big waves
Into motion
Like how a single word
Can make a heart open
I might only have one match
But I can make an explosion

And all those things I didn't say
Wrecking balls inside my brain
I will scream them loud tonight
Can you hear my voice this time?

This is my fight song
Take back my life song
Prove I'm alright song
My power's turned on
Starting right now I'll be strong
I'll play my fight song
And I don't really care if nobody else believes
'Cause I've still got a lot of fight left in me

ועם כאלה לוחמות אולי העתיד יהיה ורוד יותר….אולי…

שבת  נעימה לכולם

הפינה השבוע מוקדשת לחברי ורעי , ואביה הרוחני של הפינה

אמיר רובינשטיין (1968-2018) ,שאמש מלאה שנה לפטירתו.

 

.

??Have you come here to play Jesus

"תגיד לי " , פנה אלי הארנב , האמת שעד לאותו רגע לא ידעתי שארנב יכול לדבר , ולכן הייתי קצת המום . " מה קרה ?" , הוא המשיך לשאול ," זו הפעם הראשונה שאתה פוגש ארנב מדבר ?" , הנהנתי בראשי להסכמה . כן מעולם לא פגשתי בארנב מדבר . אבל הוא בשלו " עזוב אותך משטויות , בחייך , תגיד המשקפיים שלך חדשות ??" . כעת הייתי ממש המום….הוא גם יודע מה זה משקפיים ,אבל שוב הנהנתי להסכמה…" נכון שזה משהו  המשקפיים האלו ?? , אתה מרכיב אותם ופתאום כל העולם נראה שונה ? ..נכון ?"…..בואינה ,חשבתי לעצמי , הארנב הזה גאון ,,,, או שאני על סמים קשים….

"תגיד אתה בהלם??  ,,מה קורה ? תתעורר חביבי החיים זורמים ולא מחכים לך" , הוא נזף בי…"ובנתיים עד שתתאפס מהחלום שלך, תגיד לי..יש לי שאלה אליך בתור בן אדם…נכון ? אתה בן אדם או שאני טועה ??"…."כן , כן אני בן אדם" עניתי  לו ,"מה רצית לשאול ??"… הוא התרומם קמעה,  על שתי רגליו האחרויות ובעזרת ידי הארנב הקטנות שלו תלש את אחד מפרחי כובע הנזיר הכתומים באדנית הכניסה. הוא נפנה אלי ושאל…"תגיד ,איזה צבע יש לפרח ??" , כתום עניתי לו. "כתום ? "הוא תהה…אתה מתכוון כמו צבע של  גבעול סלרי עסיסי ??,,,,לא , עניתי …" מה סלרי ? כתום כמו תפוז"…..הוא נעמד המום…"אבל תפוז יש לו צבע אחר …גם לו אתה קורא כתום ?" ..הוא החל לגרגר בכעס …נראה לי שזה הרגיז אותו משום מה…הוא זקף שני אוזני ארנב חומות וחשף שיניים שיכולות לשסף חסה ברגע אחד ..פיק ברכיים אחז בי , והתחלתי לנוע לאחור בחוסר נוחות….הוא זינק לעברי בזעם ממקום מושבו ,הספקתי עוד לראות את חיוכו טרם נעץ בי את ניביו…..וטראחחחחח….השעון המעורר הקיץ אותי משנתי….הגיע זמן להתלבש ולצאת לעבודה…יום חדש בפתח.

שבת נעימה של חודש מאי ,העצמאות מאחורינו סבב הלחימה הבא עוד לפנינו ופנינו אל האופק מועדות. הבא נגילה הבא, נגילה ונשמחה, ופינתנו בעניין של לפקוח עינים ולראות מה קורה סביבנו ,מציאות או דמיון ?….אתמול לפני 516 שנים (10/5/1503) מגלה קולומבוס לאחר הפלגה ארוכה את  איי קיימן הרחוקים ,ואילו אנחנו מציינים השנה( 31/3/99) מלאת 20 שנה לגילוי אחר…הרבה יותר קרוב , או אולי ניסיון לגילוי המציאות האמיתית…לא רחוק…ממש פה לידינו…והכוונה היא לסרט " מטריקס" סרטם של האחים לשעבר ( כיום אחיות) וושאובסקי. שלפני חודש ציין עולם הקולנוע מלאת 2 עשורים לצאתו.

תוצאת תמונה עבור מטריקס

 

הסרט נחשב לאחד הסרטים החשובים שנעשו בקולנוע בכלל , ובתחומי  הפילוסופיה המדע הבדיוני והאפקטים בפרט. הסרט מספר על מתכנת מחשבים בשם תומס איי אנדרסון(ניאו) ,אשר מבחין יום אחד כי ישנו מישהו במחשב שיכול לחזות עבורו את מעשיו..2 דקות קדימה…קיצורו של דבר הוא מתחבר בעזרתה של האקרית נחמדה להפליא (טריניטי) לאותו בחור ואז חייו משתנים מקצה לקצה…לפתע הוא מגלה כי כל חייו כפי שחי אותם עד עכשיו היו לא יותר מפנטזיה שהוזנה למוחו…מתוך …המטריקס….מערכת מחשבים עצומה.

מטריקס' איננו "סתם עוד סרט מדע בדיוני ". 'מטריקס' זה סרט עם רעיון אשר בעצם אינו רעיון חדש . האמירה היא שאין לנו בעצם דרך להבדיל באמצעות חמשת החושים שלנו בין העולם "האמיתי" ,כפי שהוא נראה לנו, לעולם האמיתי. כלומר יתכן ואנו רואים את העולם דרך משקפיים כלשהם ( מערכת החושים שלנו )..כאשר המציאות האמיתית היא אולי  אחרת…. רעיון מבהיל, קשה לעיכול – חתרני אפילו.

תוצאת תמונה עבור מטריקס

על הרעיון המקורי הזה עלה לפני מאות שנים פילוסוף  צרפתי במאה ה-16 בשם רנה דקארט. שטען " אם אף פעם לא יצאנו מתוך החלום,  איך נדע שהמציאות היא אכן 'מציאות'? איך נדע שאנחנו לא חיים כל הזמן בתוך עולם מדומיין ?" ……נראה  לכם הזוי  ? או אולי מופרך ודימיוני מדי …לאו דווקא.

שוו לעצמכם את המצב הבא…יום בהיר….קרני השמש מאירים בחצר  שיח ורדים…קרני האור שלה פוגעות בשיח ופרחיו ומשם הם מגיעים  אל העין שלנו…העין מתרגמת את גלי האור לאותות חשמליים שמועברים למח , והוא על סמך זכרונותיו , הרגליו , ומה שלימדו אותו, מתרגם זאת לתמונה של שיח ורדים בצבע אדום לצורך העניין…כעת שאלו את עצמכם האם שני מערכות התרגום שבדרך  ( העין והמח ) , אצל כולנו עושות  אותה עבודה בדיוק ??..כנראה שלא…( כלבים אינם רואים צבעים פרט לשחור ולבן , עיוורי צבעים לא מבחינים בגוונים מסויימים , נחשים רואים בכלל תמונה טרמית ..עטלף בונה תמונה מגלי קול….)…יוצא שלאותו שיח ורדים ישנם מראות שונים אצל צופים שונים…עוקבים אחרי ??

אם כן נשאלת השאלה אם כל אחד מאיתנו רואה את אותו שיח ורדים בצורה מסויימת…אז איך השיח נראה באמת ??,  האם האמת תקבע על פי תפיסת הרוב ?? , האם האמת היא עוד  אפשרות ? או שאולי היא דבר מוחלט ?? ..מעניין לא ?האם העולם הסובב אותנו הוא ממשי כפי שאנו רואים אותו, או שאנחנו בעצם מוחות  במיכל (Brains in a Vat), והעולם כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר במוחנו על ידי גירוי אלקטרוני? השאלה הפילוסופית הותיקה זכתה לחיים חדשים עם הופעתו של סרט המטריקס.

Matrix FAIR USE

אז נחזור אל המטריקס . בסרט מציע בחור בשם מורפיוס את ההצעה הגורלית לגיבור הסרט ניאו. ההצעה היא לבחור בין שתי גלולות ,אדומה או כחולה …האחת תשיב אותו אל חייו הרגילים ואילו השנייה תגרום לו לראות את העולם כפי שהוא באמת…במה אתם הייתם בוחרים ?? ( יכול להיות שהמציאות נפלאה ,אך גם יתכן שהיא קטסטרופלית )…ניאו בוחר ב…(לא אגלה ,למי שלא ראה …לרוץ ולראות)…חלק מרעיונות הסרט  אגב אינם חדשים. הסרט רצוף רעיונות שנלקחו מדתות ואמונות שונות. למשל  הצעת הגלולה שתפקח את עיניו של ניאו מזכירה לקוראי התנך את פרי עץ הדעת ,מגן העדן של ספר בראשית ( "וּמִפְּרִי הָעֵץ, אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן–אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ:  פֶּן-תְּמֻתוּן……כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע. ")……כמו כן גיבור הסרט ממש כמו בדתות שונות נתפס כזה שיציל את האנושות משלטון המטריקס בבני האדם , ושמו מסמל את ייעודו ניאו ...NEO….שזה בעצם שיבוש אותיות של THE ONE…ביהדות היה זה משה , בנצרות ישו..בבודהיזם זה סידהרתה, מוחמד באיסלאם..וכן הלאה.

תוצאת תמונה עבור מטריקס

 

סמלים נוספים בסרט מופיעים בדמות עיר המקלט אליה נמלטים אלו שניתקו עצמם מין המטריקס , ובה מתוכנן המרד..לעיר קוראים "ציון" ( לי זה מזכיר את השיר " כי מציון תצא תורה ,ודבר ה' מירושלים") …ולחללית בה נמלטים ניאו וחבריו מפני הסוכנים ( שהם בעצם תוכנות אנטי וירוס בתוך מערך המטריקס )…קוראים "נבוכדנאצר"…כמה סימלי שנבוכדנצאר מסייע לגיבור…להגיע לציון…ההיפך  מסיפור הההיסטוריה…ויש עוד סמלים ומשחקי חשיבה ,מומלץ לראות את הסרט ( טרילוגיה למעשה ,  הראשון והשני מעולים ,והשלישי גולש כבר לפילוסופיות מורכבות ומי שרוצה להתעמק עוד קצת ברעיון הנפלא מוזמן ביותר ).

סרט המטריקס קיבע בתודעה עוד אפקט קולנועי ,שנקרא "זמן קליע" , אפקט מאוד נפוץ גם היום (עשרים שנה אחרי) , בו במהלך סצינה ( בד'כ סצנת אקשן) , הזמן נעצר והתמונה משנה זוית צילום תוך כדי קפיאת התמונה ונעה לכיוון או זוית שונה.

תוצאת תמונה עבור מטריקס זמן קליע

הסרט זכה במספר רב של פרסים, ביניהם בארבעה פרסי אוסקר על העריכה הטובה ביותר, האפקטים הקוליים הטובים ביותר, האפקטים הוויזואליים הטובים ביותר והפסקול הטוב ביותר. בנוסף, זכה הסרט בשני פרסי סאטורן בקטגוריות הסרט הטוב ביותר והבימוי הטוב ביותר, וכן בשני פרסי בפטא על האפקטים המיוחדים והסאונד. בסרט מככבים קיאנו ריבס בתפקיד ניאו , לורנס פישבורן בתפקידו המדהים של מורפיוס , קארי אן מוס בתפקיד טריניטי והוגו ויבינג בתפקיד הסוכן סמית'…..מומלץ ביותר…

למיטיבי לכת ולמי שהרעיון קוסם מוזמן לקרוא על כך בסיפרו של ווילאם ארוויןמטריקס ופילוסופיה בהוצאת פן-וידיעות ספרים. בספר  מנתחים חוקרים שונים את המטריקס מקודות מבט שונות ,ב-20 מאמרים שונים ובחמש סצנות מתוך הסרט : איך אתה יודע?המדבר של הממשי, במורד מחילת הארנב של האתיקה והדת, תמות וירטואליות, דקונסטרוקציה למטריקס. הכותבים שבספר מתבססים, בין השאר, על פילוסופים כמו אפלטון, אריסטו, אקווינס, דקארט, ניטשה, סארטר, סלרס, נוזיק, בודריאר וקווין…..כאמור זה לא רק מדע בדיוני.

מטריקס ופילוסופיה

 

ומתוך המטריקס אנו מגיחים חזרה למוסיקה  ומגיעים אל דבלין שבאירלנד לפגישה ממש קצרה עם אחת מלהקות המופת…U2.

תוצאת תמונה עבור ‪U2‬‏

להקת U2 נוסדה בדבלין ב-25 בספטמבר 1976. היא החלה את דרכה כאשר לארי מולן ג'וניור, שהיה אז בן 14, פרסם בלוח המודעות של התיכון בו למד מודעה בחיפוש אחר מוזיקאים עבור להקה חדשה. החזרה הראשונה של הלהקה התרחשה במטבח של מולן ג'וניור. מולן ג'וניור ניגן על תופים, פול יוסון (בונו) שר, דייוויד אוונס (דה אדג') ואחיו הגדול, דיק אוונס, נגנו על גיטרות ואדם קלייטון ניגן על גיטרה בס. בחזרה הראשונה היו גם איוון מקורמיק ופיטר מרטין, שני חברים של מולן ג'וניור. מרטין, אשר הביא את הגיטרה והמגבר שלו לחזרה הראשונה אך לא ידע לנגן, לא נשאר בלהקה. מקורמיק עזב גם הוא לאחר כמה שבועות. חברי הלהקה בחרו בשם "Feedback" (פידבאק) מכיוון שזה היה אחד המונחים הטכניים היחידים שהם הכירו.

באפריל 1977 הלהקה הופיעה לראשונה בתשלום מול קהל בבית ספר תיכון באירלנד. זמן קצר לאחר מכן, שינתה הלהקה את שמה ל-"The Hype" (ההייפ). במרץ 1978 הלהקה שינתה את שמה ל-"U2". שם זה עושה שימוש בלשון SMS  ובסלנג אינטרנטי.

תוצאת תמונה עבור ‪U2‬‏

מאז תחילת שנות ה-80 חברי הלהקה שיתפו פעולה עם מוזיקאים, אמנים, סלבריטאים ופוליטיקאים כדי לטפל בנושאים הקשורים לעוני, מחלות ואי-צדק חברתי,נקודה כואבת אצל העם האירי מאז סבלו  בתקופת הרעב הגדול ,ומאבקו בשלטון הבריטי.

ב-1984 בונו ואדם קלייטון השתתפו בפרויקט "בנד אייד" כדי לגייס כספים למען רעבי אתיופיה. היוזמה הזו הולידה את הלהיט "Do They Know It's Christmas?" (האם הם יודעים שזהו חג המולד?) שגם בו בונו ואדם קלייטון לקחו חלק. ביולי 1985 U2 השתתפה במופע "לייב אייד". לאחר מכן, בונו ואשתו, אלי, ביקרו באתיופיה בהזמנת וורלד ויז'ן אינטרנשיונל. בונו אמר שהטיול הזה הניח את היסודות לפעילותו למן אפריקה ולכמה מהשירים שכתב. ב-1986, U2 השתתפה בסיבוב ההופעות "A Conspiracy of Hope" למען אמנסטי אינטרנשיונל ובמופע "סלף אייד" למען מחוסרי העבודה באירלנד. באותה השנה בונו ואשתו ביקרו בניקרגואה ובאל סלוודור בהזמנת "Sanctuary Movement". האירועים האלה השפיעו מאוד על כתיבת אלבום המופת "The Joshua tree.

 

U2 מכרה מעל ל-170 מיליון אלבומים והיא אחת הלהקות שמכרו הכי הרבה אלבומים בהיסטוריה. האלבום החמישי של הלהקה, The Joshua Tree, הוא אחד האלבומים הנמכרים ביותר בעולם עם מכירות של יותר מ-25 מיליון עותקים. הלהקה נמצאת במקום ה-21 ברשימת הלהקות שמכרו הכי הרבה יחידות בארצות הברית עם 52 מיליון יחידות. וכמו כן נמצאת במקום השלישי יחד עם לד זפלין במספר הפעמים שאלבומים של להקה הגיעו למקום הראשון במצעד האמריקאי עם שבעה שאלבומים.

אז איך מתכנסים כלל הדברים …מציאות…דמיון ..והרצון לגלות עולם חדש  ולשנות מציאות

אתמול מלאו 516 שנה לגילויי איי קיימן ע'י קולומבוס ,והחודש מלאו 20 שנה לסרט " המטריקס" .בסרט יוצא האחד-ניאו במסע להבין את המציאות בה הוא חי ,לשנות אותה כדי להביא את הגאולה לציון….והשבוע צייננו את יום הזיכרון ויום העצמאות והזכרנו את אלו שהקריבו את חייהם על מנת לשנת את מציאות עבור בני עמם בארץ ציון ….ולהקת U2 היא אחת הלהקות המובילות בנסיון לשנות מציאות ולסייע לחלשים  בכל רחבי העולם .

ובשירם הנפלא ONE..שנבחר בעבר לשיר העשור….(זוכרים שאמרנו שזה גם שינוי שמו של גיבור הסרט NEO…) הם מדברים על להניח את משקעי העבר בכדי ליצור עולם ומציאות טובים יותר כי בסופו של דבר אנחנו..אחד..ONE…ואם אתם שואלים אז איך תיראה המציאות ???…טוב זה תלוי בבחירה שלנו…גלולה אדומה או כחולה…

שבת נעימה לכולם.

Is it getting better
Or do you feel the same
Will it make it easier on you
Now you got someone to blame

You say
One love
One life
When it's one need
In the night
It's one love
We get to share it
It leaves you baby
If you don't care for it

……

…..

Have you come here for forgiveness
Have you come tor raise the dead
Have you come here to play Jesus
To the lepers in your head
Did I ask too much
More than a lot
You gave me nothing
Now it's all I got
We're one
But we're not the same
We hurt each other
Then we do it again

 

ואמר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי.

צהריים חמים של קייץ ישראלי , האויר היה מהביל . רוחות חמות מכיוון מזרח נשאו איתם אויר מדבר יבש ומעיק. ברחובות הערים השקט שרר . צהרי ט באב להטו בשמי מרום . אנשי אמונה שרו  בצום ובתענית ,ועסקי הבידור שבתו ממלאכתם. מכוניות על הכביש הפיחו עשן שחור ומעט חיים ברחבת המרכז המסחרי של בית שמש שלהטה בשמש הקופחת של יום חמישי. בעוד חודש יסתיים לו החופש הגדול וצריך לקנות תיק לבית הספר.המוכר בחנות התיקים עצל ותמה על הלקוחות הנכנסים בשערי חנותו..טורדים את מנוחתו. 

בה בעת 111 ק'מ דרומית, בחולות צאלים להטה השמש וצרבה את אבק המדבר . גלגלי הפלדה של מחלקת טנקי המג'ח, עטויי זחלים שעטו בין דיונות החול וענני הפודרה. שאון שרשראות הברזל נמהל בתיקתוקי השעון .הבזקי קולות ומשפטים של רשתות הקשר הצטרפו להרמוניה סואנת ,אשר שיוותה מראה מאיים לענני האבק העצומים הנעים עם הרוח החמה. " כן קיבלתי רות עבור" ,"כאן קודקוד 6-ב לכל הכח " "חיובי רשאי" ,"רות המשך",…שאון ירי מקלעים הבריח תן רחוק… ""חדל אש" , "עצור, עצור ,עצור"….ובאחת נדם הכל .  נדם שאון , נדם מדבר, נדם אדם….השמש הוסיפה גווני אדום לצבעה בדרכה לשקוע אל החושך…האבק החל שוקע אט ,אט…והחיים עוברים נתיב ומחשבים מסלול מחדש. על הנגב יורד ליל הסתיו ,ומצית כוכבים חרש ,חרש.

תוצאת תמונה עבור חיל השריון

שבת ראשונה של חודש מאי ,והיום ה-125 של השנה האחרונה לעשור הנוכחי .שבת של מעברים . השבוע צייננו פה בארץ חמדת אבות את יום הזכרון לשואה ולגבורה .וביום שלישי הקרוב נציין את יום הזכרון לחללי צה'ל ,ולמחרת נציין את יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל…מדינה שקמה מאפר השואה ובעקבותיה וצמחה למדינה חזקה ולמודת מלחמות .

ופינתנו השבוע מציינת מלאת 137 שנים לאירוע שהיה הזרז לתקומת האומה ,ולתחילתה של שיבת ציון בעידן המודרני . בדיוק היום מלאו 137שנים (4/5/1882 ) לפרסום חוקי מאי , של ימי אלכסנדר השלישי קיסר רוסיה ,שהיו שיאם של "הסופות בנגב" .

קובץ:Tsarevitch Alexander later Alexander III 1865 by Sergei Levitsky.jpg

מעט רקע :כשנה לפני ,אפריל שנת 1881 פרצו ברחבי רוסיה שורה של פרעות וגלי אנטישמיות שקיבלו את הכינוי " הסופות בנגב". הפרעות פרצו לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני על ידי התנועה המהפכנית נרודניה ווליה, ולובו על ידי עיתונים אנטישמיים ונציגי השלטון. בשנה שבין רצח הצאר ועד להתגבשותה של מדיניות חדשה התחולל גל פרעות, אשר הגביר בצורה משמעותית  את גל ההגירה של היהודים מהאימפריה הרוסית (בעיקר לארצות הברית), אך גם העלה את אנשי העליה הראשונה לישראל . וחיזק בקרב אחרים את ההכרה בצורך לתנועה יהודית לאומית.

תוצאת תמונה עבור סופות בנגב

הפרעות החלו בפסח (15 באפריל 1881) בעיר יליזבתגרד (קרופיבניצקי של ימינו) שבחבל אוקראינה. משם התפשטו לעוד חבלים בדרום תחום המושב – אזור קייב, צ'רניגוב, פולטאבה, חרסון ויקטרינוסלב (דניפרופטרובסק), ובמאי 1881 נערך פוגרום ביהודי אודסה; כל אלה באזור אוקראינה. בחג המולד של 1881 ניסו פרובוקטורים רוסים להרחיב את הפוגרום גם לאזורי פולין, שהייתה חלק מהאימפריה הרוסית. אולם הפרעות שהחלו בוורשה נבלמו על ידי ראשי החבל, אצילים פולנים, אשר מנעו את המשכם משנאתם לשלטון הרוסי ולאו דווקא מאהדה ליהודים. במאי 1882 הגיעו הפרעות לבַּאלטָה, שמרבית תושביה יהודים; בפרק זמן של 36 שעות נותרו על תילם 40 מתוך כ-1,000 בתי יהודים.

תוצאת תמונה עבור סופות בנגב

השלטונות ניסו לתלות את הקולר בצווארם של הקבוצות המהפכניות. אף הצאר, אלכסנדר השלישי, שירש את הכתר מאביו הנרצח, אמר זאת לנציגי היהודים שפנו אליו. עם זאת המשיכו פקידי השלטון לטעון שבעצם האשמה היא ביהודים עצמם.

לאחר שדעת הקהל העולמית החלה להביע את הזדעזעותה מהמאורעות המתרחשים ברוסיה החלה אף הממשלה להרגיש שיש לדכא את המהומות. איגנאטייב הבין שעליו לעשות מעשה, והחל להפעיל את המשטרה לדיכוי המהומות; 3,675 איש נאסרו, ומהם נמצאו אשמים 2,350, אך נגזרו עליהם עונשים קלים יחסית. במאי 1882 פוטר איגנאטייב מתפקידו, ומחליפו, הרוזן דמיטרי טולסטוי, נקט צעדים חמורים והצליח לדכא את הפרעות.

תוצאת תמונה עבור חוקי מאי 1882

במאי 1882 נקבעו חוקים שמטרתם הייתה להצר את צעדי היהודים, בייחוד מבחינה חברתית וכלכלית. חוקים אלה הותקנו כ"הוראת שעה" ועל כן לא היו צריכים לעבור הליך הצבעה במועצת המלוכה. לחוקים אלה קראו "חוקי מאי" והם:

אסור ליהודים לגור בכפרים, גם בתחום המושב, אלא רק במושבות היהודיות הקיימות.

יופסק קיומם של כל שטרי מכירה וחכירה שבידי היהודים על נדל"ן הנמצאים מחוץ לערים ולעיירות.
אסור ליהודים לסחור בימי ראשון ובחגי הנוצרים.

תקנה זו פגעה לא רק בפרנסת היהודים, אלא אף חיזקה את הטענה שהיהודים אינם עוסקים בפעילות יצרנית. יהודים שחיו בכפרים הועברו לערים הגדולות, דבר שצמצם עוד את אפשרויות הפרנסה. הפקידים נתנו פירוש מרחיב במיוחד, והצרו עוד יותר את חיי היהודים. כיוון שנאסרה ישיבת קבע חדשה בכפרים, הרי כאשר בן משפחה, אפילו חייל, הגיע לביקור אצל משפחתו נחשב הדבר להפרת החוק.

הפרעות יחד עם הקשיים הכלכלים בכלל, ובעקבות "חוקי מאי" בפרט, הביאו יהודים רבים לחפש מפלט בארץ אחרת – הרוב בחרו בארצות הברית. מתחילת הפרעות ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגרו מרוסיה כ-2.4 מיליון יהודים: הרוב המכריע כ-2 מיליון עברו לארצות הברית, 150,000 לבריטניה והשאר לארגנטינה (115,000), קנדה ודרום אפריקה.. המיעוט שתמך ברעיונות תנועת "חיבת ציון", בחר בהגירה לארץ ישראל; (כ-3 אחוז) עלו ארצה, והיוו חלק ניכר מן העלייה הראשונה והעלייה השנייה..ופתחו בכך את הדלת לקראת העליות הבאות.

תוצאת תמונה עבור עליה ראשונה

הנקודה ההודית בסיפור -יוסף יחזקאל ראג'פורקר (מורה, מנהל, שופט, סופר, מתרגם, איש דת ומלומד, בן לקהילת "בני ישראל" שבהודו) , חיבר תפילה מיוחדת עקב הפוגרום ופרסמו במכתב לראשי קהילות באימפריה הרוסית ובעיתונות יהודית בהודו ובאירופה.

 

הפרעות שנעשו במהלך אירועי סופות הנגב וחוקי מאי לוקחים אותנו במוסיקה אל הזמר הנפלא ,כותב מלחין , נגן גיטרה ,עוד ,ובוזיקי מדהים ,סולן להקת בנזין בעבר וכיום בעל קריירת סולו, ומדליק המשואה בערב יום העצמאות הקרוב …שכשנולד קראו לו הוריו ליאונידס פּוליקאריס …אנחנו מכירים אותו כיהודה פוליקר.

תוצאת תמונה עבור יהודה פוליקר

פוליקר נולד בקריית חיים כליאונידס פּוליקאריס  לשרה וג'קו, הורים ניצולי שואה יוצאי העיר סלוניקי שביוון. בגיל 13 נשלח לפנימיה החקלאית כפר גלים שמדרום לחיפה, אך לאחר שמצא אצל חבר גיטרה החל לנגן בה ופרש מהפנימיה. מאז עבד בבקרים במספרה ובערב ניגן.

בנעוריו היה חבר במספר להקות, ואף על פי שסבל מגמגום קל, הדבר לא ניכר כלל בשירתו. הלהקות בהן היה חבר הן "FBI", "הנמרים" ו"ברקת".

ב-1981 נוצר קשר בין הלהקה ליוצר והמפיק יעקב גלעד, והלהקה שינתה את שמה ל"בנזין". עם שינוי שם הלהקה שינה פוליקר את שמו ליהודה, ומאז נושא שם זה. שני האלבומים שהוציאה הלהקה, "עשרים וארבע שעות" ו"משמרת לילה", זכו להצלחה גדולה, וכללו להיטים כ"יום שישי", "חופשי זה לגמרי לבד" ("24 שעות"), "גשם", "פנים אל מול פנים", "משמרת לילה" ועוד. פוליקר היה מנהיג הלהקה, הלחין כמעט את כל שיריה ואף שימש כסולן ברובם.

תוצאת תמונה עבור אפר ואבק

במהלך 1985 הוציא פוליקר את אלבומו הראשון, "עיניים שלי". כל שירי האלבום היו שירים נודעים ביוונית שתורגמו לעברית בצורה מילולית על ידי טילדה איסאיאס ומרתה עזרא. אלה הותאמו למלל שירי על ידי יעקב גלעד. האלבום זכה להצלחה גדולה, נמכר ביותר מ-70,000 עותקים, ותרם לחשיפתה של המוזיקה היוונית לציבור הישראלי הרחב. בין שירי האלבום בלטו השירים "עיניים שלי", "בוקר יום ראשון", "אלקו", "כפיים" ו"הקנאה".

ב-1988 הוציא פוליקר את אלבומו השלישי, "אפר ואבק", שעסק ברובו בבני הדור השני לשואה, אשר גדלו בישראל בצל הטראומה שחוו הוריהם. האלבום החל בתוכנית "אחרי המלחמה" בגלי צה"ל, שהופקה עבור יום השואה ב-1986. פוליקר הלחין עבור התוכנית את "כמו פרחים ברוח" ו"התחנה הקטנה טרבלינקה", שתרגמה הלינה בירנבאום, אמו של יעקב גלעד, ממילותיו של המשורר היהודי-פולני ולדיסלב שלנגל שנספה במרד גטו ורשה. את שיר הנושא של האלבום כתב גלעד על מסעה של אמו חזרה לפולין. פרט ל"פרחים ברוח" ול"התחנה הקטנה טרבלינקה" כתב גלעד את כל שירי האלבום, בהם "חלון לים התיכון" המסופר כמכתב של ניצול שואה לקרוביו שנשארו או נספו באירופה, "כשתגדל" ו"שיר אחרי הגשם". חרף נושאו הכאוב, זכה האלבום להצלחה גדולה כאשר מכר יותר מ-70,000 עותקים, ונחשב עד היום על ידי רבים לאחד האלבומים המוערכים ביותר שנוצרו בישראל.

בהמשך ועד ימינו אלה עשה פוליקר פרויקטים מוזיקלים ושיתופי פעולה רבים ומגוונים עם ריטה ,אהוד מנור ,רמי קליינשטין ,יהודית תמיר ,דני בסן ,חווה אלברשטיין ,עדנה לב יהודית הירש ,ארקדי דוכין ,ומי לא בעצם .

נאחל ליהודה ובעיקר לנו עוד שנים רבות ונפלאות של יצירה נהדרת.

אז איך הדברים מתכנסים ?

ימי חייה של המדינה שלנו נעים מגלות לתקומה . מעבדות לחירות . מדיכוי לגבורה ולאורך ציר הזמן מלווים אותה דרך קבע  אפר וגם אבק. אפר הקורבנות ואבק הקרבות . דמעות הכאב של האובדן ומחיר תקומתה של המדינה , ימהלו השבוע עם דמעות השמחה על מה שקם פה ב-71 שנים האחרונות.

ובשבוע אחד בו מלאו 137 שנים ל"סופות בנגב " , הפרעות שפרצו באוקראינה -שם התמנה השבוע נשיא….יהודי (ולדימיר זלינסקי ) פרעות שהניעו את הרעיון הציוני , דרך יום השואה שצייננו גם בשבוע זה ,שואה נוראית שההיסטוריה לא ידעה כמותה באכזריותה ובשיטטיות שלה ,שהבהירה לנו עד כמה חשובה עצמאותינו ,ועד ליום העצמאות , עצמאותה של האומה שנרדפה ,כמעט הושמדה וכעת היא פה בארצה . חיה , נושמת ,עצמאית , גאה ,ומצליחה עם לא מעט בעיות ..אך חופשית. בכל אורך הדרך נעו חיינו  בין אפר לאבק .אפר הניספים ואבק המלחמות והמחיר הכואב ….והכל בשבוע אחד.

זאת ועוד ,השבוע במצעד החיים שנערך באאושויץ .( השנה בסימן קהילת סלוניקי ) , השתתף גם פוליקר ,וזה בשבוע שבו הוא ציין 31 לצאת אלבום המופת שלו  "אפר ואבק " . ואנחנו פה בביתנו הקט במושב  מציינים 37 שנים לאותו אבק הנגב שגבה מאיתנו באופן אישי ,כמו ממשפחות רבות אחרות  את מחיר תקומתו של העם בארצו.

"אז נזכור את כולם ,את יפי הבלורית והתואר "..שבת נעימה לכולם ויום עצמאות שמח

מי ייתן ונדע רק שלום ושקט.

יום אביב ריחות לילך
בין חורבות העיר שלך
יום יפה לדוג בנהר
בתוכי הלב נשבר
שם היתה ואינה
ילדותך אישה קטנה
אנשים שאיש לא מכיר
אין אפילו בית שיזכיר

ואם את נוסעת לאן את נוסעת
הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת לאן את נוסעת
שנים וכלום עוד לא נמחק.

קחי מעיל יהיה לך קר
כסף כיס, גביש סוכר
אם יהיו קשים הימים
הזכרי בי לפעמים
ואם זה עוד מסע נואש
אל הצריף, אל המגרש
במסילת העיר הישנה
איש לא יחכה בתחנה.

העיירה עושה את עצמה מתנמנמת

כן,  כן ..זה בסדר ..אתה גבר שבגברים ,…הכי טוב …הכי מהיר..וללא ספק הכי מדוייק…מה שתרצה …אימת המערב ?? ..בסדר אתה גם אימת המערב , וחיל האינדיאנים , ספק  בכלל אם אתה יודע מה זה חיל……….רק בוא נעצור כבר בעיירה ממול ,ותן לי לשתות….

כך מילמל אל עצמו ג'יימי ,,,,אה תסלחו לי,  לא הכרתי בניכם …אז זהוא ג'יימי והוא סוס , סוסו של גרי למעשה. שניהם  נעמדו על הגבעה הגבוה והשקיפו אל העיירה סנט מיגואל , גרי חשב על הזהב בכספת הבנק ואילו סוסו ג'יימי חלם רק על מנוחה ראויה. מזה שישה ימים שהם משוטטים ברחבי הערבות הצחיחות של מקסיקו בואכה סנט מיגואל . מים טריים היו כל מה שחפץ היה…וגם קצת עשב ירוק או מעט אספסת….אבל בני האדם האלה ..רק זהב מעניין אותם…תהרגו אותי ,לא מבין למה ..אי אפשר לאכול את זה ..לא לשתות…הם שמים את על עצמם ומרגישים יפים…ממש לא ברור לי..המשיך ג'יימי להרהר בשעה שגרי המשיך לבהות לעבר העיירה המרוחקת.

רוח מזרחית יבשה ניערה ענני אבק מרבצם ,והשיטה אותם מערבה ביחד עם גלגלי סירה קוצנית יבשה בחום  המדברי של חודש יוני  .אבל את גרי הטרידה רק מחשבה אחת ..איך לכל הרוחות אצליח לשנע את השלל במהלך הלילה עד לצוקי השטן ,שם וודאי לא יצליחו או יעזו להגיע השריף ושני עוזריו ,אחרי שיגלו את שיתרחש בבנק הערב.

ג'יימי וגרי המשיכו להרהר כל אחד לעצמו ,והשמש נטתה לשקוע . צבעי המדבר הפכו צהוב לכתום אדמדם , ותנים רחוקים נשאו קולם ביללות הערב רד לו ..ומרחוק ניתן היה לשמוע את הפסנתר ,והבנג'ו מנגנים במסבאתRUNCH MEET & MEAT….גרי דרבן את סוסו ועט את המסיכה על פניו..ובדרך פיזם לעצמו " רב הלילה, רב שירנו ,הבוקע לשמיים, שובי שובי הורתנו,
מחודשת שבעתיים. …

שבת אחרונה של חודש אפריל ,בחוץ מלהט לו החום , והאביב תקע יתד . הפסח עזב אותנו לאנחות ופינתנו מעלה על נס את אלפרד זינמן...

תוצאת תמונה עבור פרד זינמן

אלפרד "פרד" זינמן ( Alfred "Fred" Zinnemann‏; 29 באפריל 1907 – 14 במרץ 1997) היה במאי קולנוע יהודי ממוצא אוסטרי שפעל בארצות הברית.

זינמן נולד למשפחה יהודית בווינה אוסטריה , שם למד משפטים. הוא נמשך לעולם הקולנוע כבר בעת שלמד באוניברסיטת וינה,עד שלבסוף החליט להפוך לצלם קולנוע. למזלו הוא היגר לארצות הברית לפני עליית הנאצים בשנת 1929, ובתחילת דרכו עבד בעיסוקים קולנועיים רבים מאחורי הקלעים בטרם החל לביים.

הבחור היה מוכשר וגאון קולנועי מסתבר .במהלך הקריירה שלו הגיע זינמן להצלחות גדולות כבמאי וזכה בלא פחות משלושה פרסי אוסקר על בימוי  "מעתה ועד עולם" (1953) ו"אדם לכל עת" (1967), וכן על ההפקה של  "אדם לכל עת" . שחקנים רבים ששיחקו בסרטיו של זינמן היו מועמדים לפרס האוסקר, וחלקם אף זכו בו בשל הופעתם תחת בימויו.

 

תמונה קשורה

 

 

סרטו הידוע ביותר של זינמן, הנחשב גם כיום לקלאסיקה קולנועית, הוא "בצהרי היום" (1953). זינמן ביים מערבון זה, על אף שהאולפן בו נעשה הסרט הטיל ספק ביכולתו של במאי יהודי -אוסטרי לטפל בז'אנר האמריקני הכל כך קלאסי.  זינמן הרגיע את החששות של בעלי האולפנים בספרו כי הוא קורא נלהב של ספרי קרל מאי (סופר הרפתקאות ומערבונים ,שכיכב בעבר באחת מפינותינו). התוצאה הייתה מערבון קלאסי, שצולם בסגנון הדוק ומותח בצורה יוצאת מהכלל, תוך שימוש בטכניקה מעניינת ליצירת מתח, כמעט ללא קטעים אלימים .  זינמן עשה זאת ע'י הכנסת תמונות של שעונים מתקתקים במהלך הסרט ,שעונים שמורים את השעה ומכניסים מימד של לחץ לקראת בואו של הפושע האיום. (למטיבי לכת זכור וודאי סרטו הנהדר של ספילברג-מלתעות גם שם יצר הבמאי רגעי אימה ופחד משתקים מהכריש המאיים ,וזאת כמעט ללא סצינות של טרף ,  ע'י מוסיקה מאיימת וצילום תת מימי המדמה את המבט  מעיני הכריש, סצנת הטרף מגיעה רק בשליש האחרון של הסרט ) .

תוצאת תמונה עבור ‪high noon‬‏

 

 

עלילתו של המערבון  כולה מתרחשת "בזמן אמת"  (הזמן שעובר על המסך זהה לזמן העובר באולם הקולנוע-ממש כמו בסדרה העכשווית 24) בצהרי יום בודד , בין השעה 10.30 לשעה 12.00, והשילוב הנהדר  בין סגנון הבימוי היעיל של זינמן, בין תסריטו המשובח של קארל פורמן הנוגע בין השאר  גם בבעיות פילוסופיות, מוסריות ופוליטיות מרתקות וראויות למחשבה, ובין משחקו של גרי קופר יצרו סרט המופיע ברוב הרשימות מסוג "מאה הסרטים הטובים ביותר".

 

על אף שנחשב לבמאי הוליוודי "מן השורה" ולא חרג מן הנושאים או הסגנון המקובל על האולפנים הגדולים, חידש זינמן מספר חידושים. למשל  "צילום העגורן" המופיע בסרט בצהרי היום, בו נסוגה המצלמה לאחור ולמעלה,ואז נראה דו קרב האקדוחנים מלמעלה ,ומזוית זו בולטת בדידותו של הגיבור גרי קופר -השריף, אל מול עדת הפושעים כאשר כל תושבי העיירה עליה הוא מגן נוטשים אותו.  צורת צילום זו הפכה כמעט לקלישאה בסרטי אקשן ומערבונים מודרניים.

תוצאת תמונה עבור ‪high noon-krain shoot‬‏

 

הסרט רווי במשמעויות פילוסופיות ופוליטיות. הסמליות שבסרט בולטת בסצינות כדוגמת סצנת הימלטות השופט מהעיירה בבהילות כאשר הוא שומע על בואה של חבורת הפושעים לעיר, תוך שהוא מקפל את דגל ארצות הברית ולוקח עמו את מאזני הצדק.  ההעמדה הבסיסית של תושבי העיירה כציבור נפחד המסרב לסייע לשריף שבא להגן עליהם , כמו גם של השריף אל מול אשתו איימי, בעלת הערכים הקווייקרים (ערכים שמתנגדים לאלימות מכל צורה ), היו כר פורה לפרשנויות.

הסרט צולם בשחור לבן ,למרות שהייתה לזינמן האפשרות לצלם כבר בצבע , על מנת לתת משקל לאוירה הקודרת העוטפת את העיירה  ,את המוסר ,ואת החברה בה עוסק הסרט. שאלות של צדק ,הגבול הראוי להפעלת אלימות , חברות אמת ,אחריותם של האינטלקטואלים כלפי החברה בה הם חיים , רמזים לחשש מקומוניזם, כפיות טובה של ציבור כלפי אלה הנותנים מעצמם בעבורו , והאם אהבה קודמת לשליחות ציבורית ,שאלות כאלו חודדו בסרט באמצעות העלילה, המוסיקה ,והצילום, וסופו מעיד עמדת יוצריו לגבי חלק מהשאלות (כדאי לראות).

תמונה קשורה

הסרט שיצא בשנת 52 הופק בתקציב ענק בזמנו של 750 אלף דולר ,וזכה להצלחה קופתית ( 12 מיליון דולר ) , והצלחה רבה בקרב המבקרים . הוא זכה ב-4 פרסי אוסקר ,והיה מועמד ל-7. בנוסף לכוכב גרי קופר בתפקיד הראשי מופיעים בסרט גם השחקנית הנהדרת גרייס קלי ( לימים נסיכת מונקו) ,לוייד ברידג'ס ( בהמשך שחקן קומי ואביהם של גף ובו ברידג'ס ),חדי העין יבחינו בלי ואן קליף הצעיר ( הטוב הרע והמכוער ,שיחק את הרע ) ,  והשחקנית הנהדרת קייטי חוארדו ,שהייתה לשחקנית המקסיקנית הראשונה שזכתה בפרס גלובוס הזהב ובמועמדות לאוסקר בעבור משחקה בסרט זה…קיצורו של עניין לחובבי הקולנוע סרט מומלץ הן עלילתית והן טכנית . חדי האוזן שביננו ודאי זוכרים בחיבה את שיר הנושא שכל כך מסמל את העלילה : "המתחיל במילים "Do not forsake me oh my darling" – "אל תנטשי אותי, אהובתי")  , בביצוע פרנקי ליין.

 

וסרטו הנהדר של זינמן לוקח מחזיר אותנו לארצינו הקטנטונת ,ואל מי שכונה " הטרובדור הנודד " , או " הצנחן המזמר ", זמר נהדר מלחין וכותב בחסד , ואלוף העולם בלהטוטי עברית הלא הוא  האחד והיחיד מאיר אריאל .

תוצאת תמונה עבור מאיר אריאל טרמינל

 

אריאל גדל בקיבוץ משמרות-שהיה כר פורה לצמיחת מוסיקאים.  בן לגודה ואלכסנדר (סשה) אריאל. בצעירותו התנסה בכתיבת שירה, ושיריו הולחנו על ידי חברו לקיבוץ שלום חנוך במסגרת "המשמרון", חבורת הזמר של הקיבוץ. בתהליך היצירה דאז לקח חלק גם חברו  חנן יובל.

עם גיוסו לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר אריאל מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. בשנת 1966 נשא לאישה את תרצה הגדיש מכפר סאלד. בפרוץ מלחמת ששת הימים שירת כלוחם במילואים בחטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים, שלחמה בירושלים. בהשראת המלחמה כתב את השירים למיני-אלבום "ירושלים של ברזל" (1967). המיני-אלבום, ובעיקר השיר "ירושלים של ברזל" אשר נכתב בהשראת השיר "ירושלים של זהב" של נעמי שמר, פרסמו את אריאל בציבור הרחב, במיוחד לאחר ששר את "ירושלים של ברזל" בכנס לוחמים, מה שעורר הדים רבים והדביק לו את הכינוי "הצנחן המזמר".

תוצאת תמונה עבור מאיר אריאל

חרף ההצלחה, הוא החליט כי אינו מעוניין בקריירת זמרה בתור הצנחן המזמר, משום שהסתייג מה"גימיק" שבדבר. הוא ארז מזוודות  ונסע עם אשתו בשליחות הקיבוץ לעיר דטרויט שבארצות הברית. שם נולדו לו בת ובן, שירז ושחר. הוא הושפע מאוד מהמוזיקה האמריקאית ובעיקר מבוב דילן ומהמסרים המועברים בשיריו, והחל לכתוב שירים בהשראתו.

בשובו לישראל ניסה אריאל להשתלב בתל אביב בתור איש קולנוע. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים לחם אריאל בחזית הדרום, בין היתר בקרב על העיר סואץ. שם, במהלך שירות המילואים הממושך בתקופה שלאחר הפסקת האש, נכתב על ידו השיר הנפלא  "לילה שקט עבר על כוחותנו בסואץ" שבו מבוטא הלך-רוחו לגבי המציאות והמאורעות שחווה בחזית. אחרי המלחמה שב לקיבוץ משמרות ולמשפחתו, ואף התמנה למשרת מזכיר הקיבוץ. הוא המשיך ליצור, וב-1978 הוציא את אלבומו הראשון "שירי חג ומועד ונופל", הכולל בין היתר את השירים "שיר כאב", "תקווה", "ארול", "טרמינל לומינלט", "מזכרת למאוננים" ו"ד"ר התחכמות".

 

תוצאת תמונה עבור מאיר אריאל

אלבומו השני, "…וגלוי עיניים", יצא ב-1984, וב-1987 הוציא ספר שירים שכלל שירים משני אלבומיו הראשונים, שירים שכתב לאמנים שונים ושירים שעתידים היו לצאת באלבומו הבא, "ירוקות", שיצא בשנת 1988.

ב-1987 עזב אריאל עם אשתו ושלושת ילדיו את קיבוץ משמרות ועבר להתגורר בתל אביב. בסוכות באותה שנה החליט לצאת עם ההרכב "קאריזמא" לסיבוב הופעות בסגנון מסעי ההופעות בארצות הברית, אשר נקרא "מסע הבחירות של מאיר אריאל". הם יצאו ברכב, ונסעו מקריית שמונה ועד אילת. מסע ההופעות צולם ויצא בסרט. כמה מהשירים שכתב אריאל בשנים 1989–1990 יצאו ב-1990 במיני אלבום שנקרא "עברנו את פרעה", אשר מתוכו הצליח בעיקר שיר הנושא.

תוצאת תמונה עבור מאיר אריאל

בה' באב תשנ"ט (18 ביולי 1999) נפטר מאיר אריאל, בגיל 57, ממחלת קדחת הבהרות, הנגרמת על ידי חיידק מסוג ריקציה המועבר בעקיצת קרציה. קברו נמצא בבית העלמין של קיבוץ משמרות.

אז כיצד מתכנסים הדברים ?

התשובה היא עיירה מרוחקת ומאובקת , ויהודים שמשחקים את המשחק האמריקאי.

השבוע ביום שני ימלאו 112 שנה להולדתו של הבמאי היהודי המצליח פרד זינמן ,אשר אחת מגולות הכותרת של יצירותיו הייתה המערבון הקלאסי " בצהרי היום (HIGH NOON) . בו מופיעים כאמור גרי קופר וגרייס קלי . הסרט שעשוי נהדר מעלה גם לא מעט שאלות חברתיות מעניינות ….כמו גם מאיר אריאל שבשיריו מלהטט נפלא במילות העברית שכתב על מנת להעביר ביקורת חברתית .

ביקורת על מה שקורה ללוחמים בזמן מלחמה , על אהבות שנכזבו ,על בגידות , על בעיות בחיי האזרח ( עברנו את פרעה ) ועל נסיון מגוחך לעיתים להידמות למי שאנחנו לא..

וממש כמו זינמן בסרטו "בצהרי היום" המתאר צהרי יום גורלי בעיירה מרוחקת, כך גם לאריאל יש את שירו הנהדר יחד עם דיויד ברוזה שנקרא  "בצהרי היום " בו הוא מתאר נסיעה דרומה וכניסה אל המרכז המסחרי המאובק של העיירה ירוחם ,ובדרך גם  מטיח ביקורת על הרצון שלנו לשחק אותה אמריקאים …

העברית נהדרת ,מומלץ  לעיין בשיריו האחרים ,( ארול , לילה שקט ,טרמינל ,אולבבו ,ירושלים של ברזל,עברנו את פרעה ,ועוד רבים וטובים ), כתיבתו נפלאה הומוריסטית ביקורתית  ומומלצת בכל פה.

אז כשבחוץ השמש מעיקה ,שבו בצל , שתו משהו קר ,ותנסו לשמור על הטוב , ולהיות בעיקר ..עצמכם…..

שבת חמה שקטה ונעימה לכולם.

ירדנו לירוחם לשתות פחית של צהריים
במרכז המסחרי המאובק
התענוג מתחיל בהליכה איטית שקולה ומדודה
כמו טורבו מאופק
השרירים החבוטים מהנסיעה הארוכה
משתחררים בתענוג בכל הגוף
משתרגים ומתמתחים ונעשים קשוחים ברוח
שמצליף אבק וחול על הפרצוף

וכל העניין
הוא לשתות משהו קר
בלב מדבר

……

עודנו עומדים לא זיע, לא ניד
נימה וחצי מהצל
כשאיזו מקומית פתאום נועצת אף בשמש
ופה שבאוזנינו ממלל

תראו תראו את ה"גארי קופרים" האלה
"קלינט איסטוודים" דמי קולו, "יענו" בזים לשרב
הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם
מתרבות המערב.

ימה וחצי מהצל, אנחנו סובבים
ונעים באטיות מיריבית
חוצים שקולים את הרחבה של המרכז המסחרי המאובק
ונכנסים אל המכונית
אחר הצהריים נגביים, מה עכשיו? לאן נוסעים?
מכחכחים בגרון
אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב
במצפה רמון!.

 

 

 

עבדים היינו ,אבל …LADIES FIRST

קור מקפיא מחשבות שרר ביום ראשון האחרון בשעת לילה מאוחרת בפארק "דרום מערב" קרוב לשפת המים בעיר וושינגטון . מחוגי השעון הורו על השעה אחת אחר חצות . סביב פסל האיש הפורש ידיו התגודדו 17 איש לבושים במיטב מחלצותיהם . טוקסידו שחור לגופם על חולצה לבנה ועניבת פפיון שחורה. הם נסובו סביב שולחן עליו הוגשו להם בשעה מוזרה זו : סטייק פילה מיניון משובח , ותפוחי אדמה אפויים , ובהמשך עישנו סיגר ,ולגמו מגביעי השמפניה,ולבסוף אף הצטלמו יחד למזכרת …ממש כמו שעשו מושאי הערצתם של אותה חבורה 107 שנים קודם…נישגבים מעשי הבורא ?? לאו דווקא.

תוצאת תמונה עבור ‪the titanic heroic men-and the people‬‏

במרחק 9125 ק'מ מזרחית מאותו אירוע משונה ,עסקו המוני אנשים מרביתן נשים בהכנות קדחתניות לערב ליל הסדר . ארונות נוקו ואובקו ,חלונות פורקו ומורקו . מצעים הוחלפו ,כלי אוכל הוטמנו במחסן וכשרים תפסו את מקומם . רהיטים נמשכו בפוליטורה , ספות ומזרנים נשאבו עד חנק ,שואבי אבק נפלו על משמרתם ,ומרצפות הבתים ראו מים יותר משראו חלוקי הנחל בתחתיתו של נהר הירדן. נשים התרוצצו בשווקים קנו חזרת ,חרוסת ,מיני כרפס ,כנף של עוף וחלקים של כבש שהתנדב לשמח לבב אנוש.  ואז אצו אל המטבחים  לבשל לטגן ,לאדות וקצוץ את מיטב התבשילים…עד ששקעה השמש . וכך לליל הסדר הן הגיעו עם לשון שדבקה לחיכן , "אם אשכחך מצריים",  הן מילמלו בכוחתיהן האחרונים ," עבדים היינו במצריים " פצחו הבנים בשירה , ואילו הן חשבו לעצמן…"מה באמת נשתנה הלילה הזה"…

 

שבת של אביב משונה עולה על הארץ , משכימי קום (שמעידים על עצמם שלא נותרו בליל הסדר אמש עד מאוחר) , רואים את החמה בעלייתה ,מבינות לענני החורף שמסרב לפנות מקומו . הפרחים פורחים בשלל צבעים אביב הגיע פסח בא ,ומחר בחרמון יירד שלג מספרים החזאים…ופינתנו תעסוק הפעם בנשים…ליתר דיוק בפמניזם .

הנושא מאוד רחב ואנו ניגע רק בקצה קצהו.

תוצאת תמונה עבור פמיניזם

"פמיניזם" הוא שם של תנועה למען שוויון זכויות לנשים, הנקראת גם "התנועה לשחרור האישה". המלה "פמיניזם" מקורה במלה הלטינית feme, שפירושה אישה או נקבה.

נושא שיוויון הזכויות אינו דבר ברור מאליו . מטבע היווצרו של המין האנושי ,ממש כמו כל יצורי הטבע ..הזכויות היו שמורות רק לחזקים. בתחילת הדרך הגברים שהיו הצד החזק ראו באישה חפץ ותו לא. ,ככל שחלפו השנים דפוסי תרבות שונים החלו לשנות את המצב ,בצורה מאוד מאוד איטית , ובהדרגתיות בלתי נסבלת כמעט. מאות שנים מנסה החברה האנושית להתמודד עם נושא חרות האדם באשר הוא אדם, ועם נושא השוויון בין כל בני-האדם.

תוצאת תמונה עבור פמיניזם

 

הדתות הגדולות אומנם שיפרו את המצב מעט ביחס לגישה המאוד רכושנית שהייתה רווחת בקרב בני האדם השבטיים כלפי נשים. גם המבקרים המודרניים של היהדות על גישתה המאוד פטרונית כלפי האשה ,מודים שביחס לתקופה בה נוצרה ,הייתה היהדות באופן יחסי  "ליברלית" כלפי הנשים.

במשך רוב ההיסטוריה האנושית התמצו תפקידיהם של הגברים והנשים בקיום מצוות "פרו ורבו ומלאו את הארץ", כלומר – במילוי ייעודם הביולוגי:
גברים – בתפקידי הולדה, ונשים – בתפקידן כיולדות ומגדלות ילדים, כדי להגדיל את המין האנושי.
התפקידים המסורתיים שהיו נפוצים במשך מאות שנים נבעו מהתפקידים הביולוגיים – הגבר ממלא תפקידים הקשורים בייצוג המשפחה כלפי חוץ,הגנה וצייד, ותפקידה של האישה היה טיפוח תפקידי הפנים, ודאגה לחיים בבית, כמו ניקיון ובישול. עם השנים נושא ההגנה והצייד פחת ועבר להיות פרנסה..והנשים נותרו עם גידול ילדים ,בישול ונקיון…

 

בשנת 1789 התאספה בצרפת "האספה הלאומית" (הפרלמנט הצרפתי) ויצאה בהצהרה מפורסמת הנקראת "הצהרת זכויות האדם". בהצהרה זו נאמר, כי לכל בני-האדם הצרפתים זכויות שוות. באותה שנה התחוללה בצרפת מהפכה, הידועה בשם "המהפכה הצרפתית".
מאותה תקופה ואילך, במאתיים השנים האחרונות, אנו מוצאים, כי תהליך דומה עובר בעולם על ארצות ועל תרבויות שונות. מאז המהפכה הצרפתית חותרות קבוצות שונות בחברה לשפר את מעמדן, ולוחמות לשוויון זכויותיהם.

בשנת 1848 פורסם המניפסט (גילוי הדעת) הראשון של תנועת הנשים בארצות-הברית ,ובו תביעה להכיר בכמה זכויות של האישה הנשואה:

הזכות להחזיק ברכוש משל עצמה
הזכות לחופש תנועה
הזכות להגנה מפני אלימות בעלה
הזכות לגירושין
הזכות לחופש פעילות כלכלית
הזכות לחופש לעסוק במקצועות חופשיים (שהיו סגורים בפניהן, כמו רפואה ועריכת דין)
מתן חינוך שווה לבנות
וזכות הצבעה…כן זה לא היה כזה ברור ,בעת ההיא .

בשנת 1903, קם באנגליה גוף של נשים (לא רק נשואות ), שקראו לעצמן סופרז'יסטיות (סופרז'יזם, בלטינית Suppragium, פירושו קול, זכות הצבעה). הסופרז'יסטיות דרשו "רחמן ליצלן " שוויון זכויות כמו לגברים , ורשות השתתפות בהצבעות ובבחירות יחד עם כל האזרחים הגברים במדינה. הן פתחו במאבק נמרץ לעורר את דעת הקהל לעוול החברתי הנעשה לנשים, ארגנו אסיפות פוליטיות, שעוררו את זעם השלטונות, חלקן נאסרו והכריזו על שביתות רעב.

 

בעקבות המאבקים של תנועות הנשים החלו מדינות המערב בחמישים השנים האחרונות לחוקק חוקים המבטיחים את שוויון זכויות הנשים .

המאה העשרים הביאה לשינוי ולשיפור ניכר בחיי הנשים בתחום המשפחה, החינוך, התעסוקה והפוליטיקה. המאבקים לשוויון נמשכו מאז ועד ימינו אלה , בכל פעם ,נדבך נוסף מצטרף אל קודמיו וזכויות הנשים במרבית מדינות המערב שוות על פי חוק ( אם כי במציאות עדיין ישנו פער גדול בין החוקים לבין מימושם ) ,והנשים תופסות יותר ויותר עמדות מפתח בניהול ,כלכלה , פוליטיקה, משפט ,צבא ,ואפילו רבנות ,מעוזים גבריים שמסתבר ל"מרבה ההפתעה" שגם נשים יכולות לנהל .( ובהרבה פעמים אף טוב יותר…).

תוצאת תמונה עבור פמיניזם

 

והעלאת נושא זה על קצה המזלג  לוקחת אותנו במוסיקה אל שתי נשים חזקות ויוצרות ומבצעות על . הראשונה היא הזמרת אנני לנוקס ,לשעבר סולנית להקת היוריתמיקס ( שהופיעה באחת הפינות בעבר ולכן לא נרחיב אודותיה ) , ואל רעותה הזמרת הנפלאה ארתה פרנקלין – זמרת גוספל, מוזיקת נשמה ורית'ם אנד בלוז אמריקאית שנולדה בממפיס שבטנסי, וגדלה בדטרויט שבמישיגן. כונתה במשך שנים "מלכת שירי הנשמה" או "גברת נשמה".

תוצאת תמונה עבור אריתה פרנקלין ואנני לנוקס

עיתוני מוזיקה, דוגמת "רולינג סטון", הגדירו אותה כאחת הזמרות המעולות מאז ומתמיד, ושיבחו את יכולתה לחדור בשירתה, בכל נושא שהוא, אל עומק הנשמה (ומכאן הכינוי "גברת נשמה") ואת האמונה הפנימית העמוקה, ששירתה חדורה בה. עומדת במקום השני ברשימת הזמרות הפופולריות עטורות הפרסים בהיסטוריה של פרסי הגראמי, אחרי אליסון קראוס.

פרנקלין זכתה בשמונה-עשר פרסי גראמי, מתוכם אחד-עשר על הביצוע הווקאלי הטוב ביותר של זמרת רית'ם אנד בלוז, הישג ללא תקדים, ובשמונה מהם זכתה ברציפות. מדינת מישיגן הגדירה את קולה כ"פלא טבע". ב-2005 העניק לה הנשיא ג'ורג' ווקר בוש את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

.

ולמה שניהם ? , כי השניים מבצעים דואט נפלא של להקת היוריתמיקס בשם " אחיות עושות זאת בשביל עצמן" …Sisters Are Doin' It for Themselves...עוצמה נשית במלוא מובן המילה ..מילים וביצוע.

אז כיצד מתכנסים הדברים ?? מה בין חבורת הגברים שאוכלים סטייק לפנות בוקר , פמיניזם , והדואט ? ולמה דווקא היום ??

אז היום אנו מציינים את חג הפסח ,ומעלים את נושא היציאה מעבדות לחירות .כל אחד והעבדות שלו ,כל אחת והחירות שלה …( לאור נקיונות הפסח נשאלת השאלה ,האם באמת יצאנו מעבדות  ? ואולי מוטב היה להישאר במצרים ?)….ואתמול ערב החג ה19-4 הוא גם התאריך בו מלאו שלוש שנים לפטירתה בטרם עת של שחקנית מדהימה ומופלאה , אשר ביצירותיה העלתה על נס את מאבק הנשים לחירות חופש ושיוויון…השחקנית הישראלית הנהדרת רונית אלקבץ  (27 בנובמבר 1964 – 19 באפריל 2016).

רונית אלקבץ בסרטה של קרן ידעיה "כלת הים", 2009

רונית היא השחקנית היחידה שזכתה שלוש פעמים בפרס אופיר על משחק ראשי. בסרטיה הנפלאים ובמשחקה הכל כך אמין ( גט ,שחור ,ביקור התזמורת ,ולקחת לך אישה ,צלקת , שבעה ועוד…)העלתה לדיון חברתי ותרבותי את מעמד הנשים במאה הנוכחית בתחומי החיים השונים ( נישואין ,גט , מעמד בתוך המשפחה , במוסדות ,יחס מזלזל ברווקות ועוד ). למרבה הצער ,אלקבץ נפטרה ב-19 באפריל 2016, בגיל 51, לאחר מאבק ממושך במחלת סרטן הריאות.

אוקי , אז פמיניזם ,חירות ורונית אלקבץ , אבל מה עם הסטייקים על הבוקר ?…אז המדובר הוא בחבורה מעניינת של 16 גברים  החברים ב "חברת הגברים של הטיטאניק -MEN'S TITANIC SOCIETY , המתכנסים מדי שנה ב-15 לאפריל בשעה אחת בלילה…אם זה נשמע לכם מוכר , אז כי זה תאריך טביעתה של הטיטאניק , והשעה בה ירדה למצולות.( השבוע לפני 107 שנים). אותם גברים מוזרים מתכנסים מדי שנה ,בפארק האמור בסמוך לפסל ואוכלים את התפריט שהוגש במחלקה הראשונה בארוחת הערב האחרונה בטיטאניק ( סטייק פילה מניון ותפוחי אדמה ) והם עושים זאת בכדי להוקיר את זכרם של…הגברים בטיטאניק  שטבעו ( תרתי משמע ) את הביטוי " נשים וילדים קודם" ( LADIES AND KIDS FIRST) ,בשעת טביעת האוניה ,הם נותרו מאחור והעמיסו את הנשים והילדים קודם על סירות ההצלה …והם עצמם שקעו למצולות. 72 אחוז מהגברים באוניה ו 20 אחוז מהנשים שקעו מטה ( 1514 איש ואישה סה'כ מתוך 2200).

תמונה קשורה

וכך מתכנסים להם יחד חירות ,פמיניזם , וגברים שמכבדים נשים באותו מקום.

שיהיה חג שמח טעים ונעים לכולנו..צאו אל החופש הוא שם מעבר לדלת…רק סובבו את הידית

שבת נפלאה לכולם. שימו ווליום…אפשר גם לרקוד..

Now there was a time when they used to say
That behind every – great man.
There had to be a – great woman.
But in these times of change you know
That it's no longer true.
So we're comin' out of the kitchen
'Cause there's somethin' we forgot to say to you (we say)

Sisters are doin' it for themselves.
Standin' on their own two feet.
And ringin' on their own bells.
Sisters are doin' it for themselves.

Now this is a song to celebrate
The conscious liberation of the female state!
Mothers, daughters and their daughters too.
Woman to woman
We're singin' with you.
The inferior sex got a new exterior
We got doctors, lawyers, politicians too.
Everybody, take a look around.
Can you…

 

 

 

 

 

 

בקרה ביהוד….העייט כמעט נחת..רות עבור

כילד קטן ,אני זוכר את הטרחה הרבה לה נדרשנו כאשר רצינו לבנות עגלות. אתם יודעים המושב שלנו בנוי על צלע דרומי של גבעה , ורחובותיו משופעים מלמעלה למטה ,או להיפך ,תלוי את מי תשאלו. אפילו כנערים נחלקנו לשני קבוצות כדורגל וערכנו טורניר " למעלה" נגד "למטה" , עם מאמן נפרד לכל קבוצה,טבלת שערים,וטקטיקה שונה. את המשחקים ערכנו במקומות ה" שטוחים יותר" ,משטח החניה הסמוך לבית העם שנבנה אז ,או מגרש הכדורסל שהיה בקצהו העליון של המושב ,ליד בית מש ועלני.

אבל הרי דיברנו על העגלות לא ? , אז לצורך בנייתם נהגנו ל"אסוף"מצרכים שונים  מאתרי בניה . משטח ישיבה מרובע מדיקט ישן , עוד שני קורות ,לציר ולהגה ,שני מוטות ברזל בניה דק לגלגלים,הרבה מסמרים , ולבסוף גולת הכותרת היו ארבע מיסבים קטנים אשר שימשו כגלגלים ,אותם פירקנו בעזרתו האדיבה של יוסי ( רק לאביו הייתה ג'בקה ) ממסילות שהיו במחסן החקלאי הסמוך למחסן הנשק הישן.

מצויידים בכל ה"עושר" הזה בנינו עגלות לתפארת ,את המיסבים שימננו בעזרת זיתים שהבשילו לצבע שחור , וכך מדי אחה"צ בתום יום לימודים סחבנו את העגלות עם חבל במעלה המושב עד לבית של ציפורה ,שם התיישבנו עליהם ודהרנו את כל הדרך למטה שמחים ומאושרים ,בטוחים שאין מאושרים מאיתנו , אבל אז יום אחד הגיעו אלי ואמיר והציגו בפנינו את המילה האחרונה בתחום…."העגלה הברזלית"…לא עוד קרשים ומסמרים כי אם עגלה עם כסא , גלגלי גומי גדולים ומהירים והגה נוח..ברגע אחד נגוזה תהילת עגלותינו ונשכחה לה… מהיום יש מלך חדש בעיר,ועלילות קודמו נגוזו ברגע אחד.

 

שבת שניה של חודש אפריל , היום ה-103 של השנה הנוכחית ועוד 262 לסיומה  . שמש חמה מאירה את שמי ארצנו  ,שלל פריחות מלא העין בצידי הדרכים ומדרכות הגינות,  ופינתנו אוספת את שברי בראשית הפזורים ב"ים השלווה" שעל פני הירח, ונעה בזמן אל ה-11 באפריל שנת 1970 .באותו בוקר שוגרה מבסיס החלל ע"ש קנדי החללית אפולו 13. על סיפונה היו האסטרונאוטים ג'יימס לוול, ג'ק סוויגרט, ופרד הייז . המטרה הייתה לנחות על הירח, לאחר שתי נחיתות קודמות מוצלחות אותן ביצעו – אפולו 11 ואפולו 12.

ב־24 במרץ אותה שנה בוצע מבחן ספירה לאחור לחללית. במהלך מבחן זה התגלתה בעיה באחד משני מכלי החמצן בתא השירות. מכלים אלה, בני 145 ק"ג כל אחד, הכילו חמצן, ששימש לשתי מטרות: האחת, לנשימה עבור הצוות שבתא הפיקוד, והשנייה, בצירוף מימן, לייצור חשמל בעזרת שלושה תאי דלק, שהיו מקור החשמל העיקרי של החללית. לאור הקושי בהחלפת המכל, והסכנה של פגיעה ברכיבים אחרים במהלך ההחלפה, הוחלט להשאיר את המכל הלקוי במקומו בידיעה שניתן באמצעות מס' פעולות לאזנו במידת הצורך.

במשך היומיים הראשונים למשימה לא אירעו אירועים מיוחדים. 30 שעות ו־40 דקות לאחר השיגור, הצית הצוות את המנוע הראשי, במטרה להיכנס למסלול סביב הירח. 46 שעות ו־40 דקות לאחר השיגור, הפעיל הצוות כדרך שיגרה מאווררים שהיו בתוך מכלי החמצן.

בבקרת המשימה נעלמה כל הטלמטריה(תקשורת נתונים מהחללית) למשך 1.8 שניות. בתא הפיקוד התקבלו התרעות על מתח חשמלי נמוך באחת מרשתות החשמל בחללית. בשלב זה הודיע טייס תא הפיקוד ג'ק סוויגרט ליוסטון את ההודעה המפורסמת, "יוסטון, הייתה לנו בעיה" (Houston, we've had a problem).

"ראינו את משאבי תמיכת החיים של רכב הפיקוד והשירות נעלמים כמו דם שניגר מגוף פצוע. זה היה כמו בחלום רע", כתב בקר הטיסה הבכיר של תכנית אפולו, יוג'ין קרנץ (Kranz), בספרו האוטוביוגרפי Failure is Not an Option. "בהתחלה חשבנו שמדובר בתקלת חשמל, אבל אחרי 15 דקות הבנו את חומרת המשבר. היה ברור לנו שמעתה זו כבר לא משימת ירח, אלא משימת הישרדות".

נזקי הפיצוץ בצד ימים של רכב השירות. האסטרונאוטים ראו אותם רק בשעות האחרונות של הטיסה | צילום: NASA

נזקי הפיצוץ בצד ימין של רכב השירות. 

תוך זמן קצר הבינו הן הצוות והן בקרת הקרקע שמכל מספר 2 התרוקן לגמרי, מכל מספר 1 מאבד את תכולתו לאיטו, ותוך זמן קצר יישאר תא הפיקוד של החללית ללא חמצן וללא חשמל. ההחלטה הראשונה שהתקבלה הייתה לכבות תא דלק אחד ולכבות את המערכות הלא חיוניות בתא הפיקוד כדי לחסוך בחשמל. תוך זמן קצר כובה גם תא הדלק השני. כאשר יאזל החמצן שנותר, ישאר תא הפיקוד "מת". מקור האנרגיה היחידי שייוותר לו הוא שלוש סוללות האמורות לשמש בעת הכניסה לאטמוספירה, המספקות 120 אמפר-שעה, ואשר היה צורך לשמור עליהן לצורך שלב החזרה הקריטי.

הידיעה על התקלה הקפיצה צוותים רבים של מדענים ואסטרונאוטים למרכז החלל במטרה לפתור את התקלה . המדענים ערכו חישובים והריצו עשרות סימולציות ,האסטרונאוטים ניכנסו לסימולטורים וניסו דרכים שונות ,ולבסוף הוחלט כי רוב מערכות תא הפיקוד יודממו ,ואת המסלול חזרה לכדור הארץ יבצעו באמצעות דחף של ….רכב הנחיתה שהיה בחללית ואמור היה לשמש אותם בירידה לירח.

קביעת מסלול החזרה קבעה גם את לוח הזמנים להכנות. סדר הפעולות לכניסה לאטמוספירה נבדק במשך הזמן שבין הפעלת מנוע רכב הנחיתה הירחי ועד 35 שעות לפני הכניסה, ונשלח אל הצוות כ־15 שעות לפני הנחיתה.

החיסכון בחשמל התגלה כמשתלם. בבוקר הנחיתה התברר שנותר די מתח בסוללות, מה שהותיר די שהות לביצוע הפעולות הנדרשות: הפעלת מערכות תא הפיקוד, תיאום מערכת הניווט, השלכת תא השירות, ולבסוף שחרור רכב הנחיתה הירחי.

לאחר החישובים המורכבים ובניית מסלול חדש ,תוך כדי שהייה בתא פיקוד בטמפ סביב ה-0 מעלות ,ביצעו האסטרונאוטים את הנחייות הבקרה ובאמצעות הפעלת מנועי רכב הנחיתה שהסיטו את החללית למסלול כניסה לכדור הארץ בזוית נכונה ותזמון מדוייק. בשלב האחרון ניתק רכב הנחיתה ושאר תנועת החללית חזרה תלויה הייתה בחוקי ניוטון קפלר וכוחות הכבידה, וחוקי הפיזיקה עבדו …כמו שעון שוויצרי.

תא הפיקוד נחת במרחק כמייל אחד,מספינת החילוץ באוקיינוס ההודי , עם כ־20% מתח נותר בסוללות. שלושת האסטרונאוטים הועלו ב־17 באפריל על סיפון האיוו-ג'ימה והוטסו אל הוואי.

וכך חללית שעשתה 85 אחוז מדרכה אל הנחיתה בירח ,כמו משה על הר נבו , ראתה אותו ולא נגעה בו ( ככתוב בברכת הלבנה שאומרים במוצאי כיפור :" כשם שאנו מרקדים כנגדיך, ואין אנו יכולים ליגע בך") ,בעזרת התגייסות מופלאה של מאות אנשי מקצוע הצליחה החללית על שלושת נוסעיה לשוב ארצה בשלום ממרחק של כמעט 600 אלף ק'מ.

וזה לוקח אותנו בקצרה במוסיקה אל להקת "העייטים" The Eagles….כן כן זה שמם לא הנשרים כפי שאנו קוראים להם בעברית..בטעות.

תמונה קשורה

הלהקה נוסדה בשנת 1971 בלוס אנג'לס, כאשר לינדה רונסטאדט נפרדה מלהקת הליווי שלה בה היו חברים דון הנלי וגלן פריי. אל השניים שנותרו בודדים הצטרפו רנדי מייזנר וברני לידון, ויחד הקימו ארבעתם את הלהקה. אלבומה הראשון, "The Eagles", הוקלט בלונדון ויצא לאור בשנת 1972. האלבום זכה להצלחה מרובה והניב שני להיטים: "Take It Easy" ו-"Witchy Woman".

בשנת 1975 הוציאו חברי הלהקה את אלבומם הרביעי, "One Of These Nights", אשר זכה אף הוא להצלחה רבה. קטע אינסטרומנטלי שנכלל באלבום, "Journey of the Sorcerer", התפרסם כמנגינת הנושא של תסכית הרדיו "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שהוביל לסדרת הספרים באותו שם. בשנה זו פרש לידון מהלהקה והחליף אותו ג'ו וולש.

בשנת 1976 הוציאה הלהקה את אלבום האוסף "Their Greatest Hits (1971–1975)" אשר זכה להצלחה רבה כאשר היקף מכירותיו עומד על כ-42 מיליון עותקים, והוא נחשב לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בהיסטוריה.

תוצאת תמונה עבור ‪new kid in town‬‏

ואז מגיע שנת 76 .לקראת סוף שנת 1976 הלהקה הוציאה את אלבומה החדש "Hotel California". האלבום זכה אף הוא להצלחה רבה, במיוחד בזכות השיר "Hotel California" ,להיט ענק עד לימינו אנו ,אשר מתאר את התייחסותם הביקורתית של חברי הלהקה לחיי הבוהמה בלוס אנג'לס.

עד ימים אלו לאחר למעלה מארבעים שנה לאחר צאת האלבום הנ'ל הוא עדיין אחד המושמעים ביותר .אולם לאחר ההגעה לשיא של האלבום הזה ,שש  שנים מאוחר יותר התפרקה הלהקה בשנת 82.

מבחינת הישגים ,שניים מאלבומיה, "Their Greatest Hits (1971–1975)" ו-"Hotel California" דורגו בסוף המאה העשרים על ידי ארגון תעשיית המוזיקה של ארצות הברית כשניים מעשרים האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית.  כמו כן, האלבום "Hotel California" דורג על ידי מגזין הרולינג סטון במקום ה-37 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים. שיר הנושא של האלבום, "Hotel California", זכה להצלחה רבה. בנוסף, דורגה הלהקה על ידי הרולינג סטון במקום ה-75 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.

אז איך מתחברים העגלות שלנו ,אפולו 13 והנשרים (עייטים אבל זה  כוחו של הרגל ) ??

אז היום הוא ה-13 לאפריל היום בו התפוצץ מיכל החמצן של אפולו 13 בשנת 70 בדרכה לירח  , דרמה גדולה ,והשבוע ניסתה מכורתינו להנחית את בראשית הקטנה שלנו על הירח ,ולא צלחנו עוד דרמה .  אבל לא נורא מטעויות לומדים ומשתפרים להבא…וכל סיפור, גיבור, או דרמה טובים לאותו הרגע עד אשר מגיע סיפור חדש ,גיבור חדש או דרמה תורנית ,כמו בסיפור העגלות שלנו ,והם מדיחים את הסיפור התורן והופכים לשיחת היום…והסיפור הקודם נטמן עמוק בזכרון….ועל זה בדיוק שרים חברי להקת העייטים בשירם  " נער חדש בעיר" ( new kid in town) . השיר מספר על צעיר שחוזר לעיירה אך הוא כמעט נשכח כי כשלא היה תפס את מקומו צעיר אחר ,ואפילו אהובתו לשעבר אינה זוכרת אותו…יש המשערים כי השיר נכתב על ברוס ספרינגסטין שכוכבו החל לזהור באותם ימים ,בעת שהעייטים החלו לשקוע ( אבל זו רק השערה)

השיר נפלא …שתהיה לכולנו שבת נעימה ושנלמד לצמוח מטעויות ולא נשכח.

מחר אגב…זהו יום טביעתה של הטיטאניק….עוד דרמה

שבת שלום ובשורות טובות

 

There's talk on the street; it sounds so familiar.
Great expectations, everybody's watching you.
People you meet, they all seem to know you.
Even your old friends treat you like you're something new.

Johnny come lately, the new kid in town.
Everybody loves you, so don't let them down.

You look in her eyes; the music begins to play.
Hopeless romantics, here we go again.
But after a while you're looking the other way.
It's those restless hearts that never mend.

Johnny come lately, the new kid in town.
Will she still love you when you're not around?
There's so many things you should have told her,
But night after night you're willing to hold her, just hold her.
Tears on your shoulder.