היה זה לילה קר של חודש נובמבר , רוח מהים הסיעה עננים דמויי כבשים מעל גגות העיר. " זה שילוב די מוזר ומאיים " חשב לעצמו והידק את האחיזה על שקית התפוחים שנתנה לו אימו.
שעת ערב מאוחרת , בחוץ הכל מתכהה אט אט , למעט אלומות האור הצהובות מעמודי התאורה של שדה התעופה הראשי בתוניס. מרחוק על קצה המסלול ניתן היה להבחין במטוס הדקוטה בצבעי הכסף ,מנצנץ באור יקרות.
זו תהיה תקופה נחמדה ,הרהר בינו לבין עצמו , יחד עם עוד 28 חברים וחברות ,מה כבר יכול להיות רע ? , נשחק ,נלמד קצת דברים חדשים , נראה לראשונה את אירופה . ממה שהספיק לשמוע טרם יצא את ביתו , הוא הבין שאוסלו היא עיר הרבה יותר מתקדמת מהכפר הסמוך לעיר טוניס ממנו הגיע. יש שם שלג לבן , ובתים גבוהים , וחשמל בכל מקום….ממש עולם אחר.
" "ילדים " , פנתה אליהם מרים האחראית ," אנחנו עולים למטוס , תסתדרו בבקשה בשורה " , היא התקשתה להסתיר את המבטא הצרפתי , אבל הוא בהחלט הבין , מאחר והיה האחרון בשורה הבין ,כי את "המקומות הטובים יותר" במטוס יקחו הראשונים , הוא כנראה יישב מאחור ..באיזור הזנב , "לא נורא ,כולם נוסעים לאותו מקום" הרהר….ברקע כבר ניתן היה לשמוע את רעש הרצת המנועים של מטוסים אחרים…והחבורה פסעה לעבר הכבש העולה אל מטוסה…מעל גגות העיר ניתן היה לשמוע תנים רחוקים מייללים אל הלילה.
שבת שלישית של חודש נובמבר , עוד אחת נותרה לחודש הזה, והגשם סוף כל סוף החליט שהגיע זמן וקפץ לביקור. אומנם רובו באיזור החוף , אך כל גשם הוא טוב ,ולא נלין על הקיים . סוף כל סוף יישטפו העצים מאבק הקייץ , הגגות ישובו לקבל את הגוון האדום ,עצי ההדר יהפכו לפתע רעננים ופירותיהם יהפכו עסיסיים יותר…חורף הגיע…ואם במזג אויר חורפי עסקינן , אז פינתנו תסע השבוע אחורה בזמן אל צפונה של אירופה..אל נורבגיה..והפעם אירוע ילדי אוסלו שאירע בשנת 1949.
כשנה לאחר הקמת מדינת ישראל , פעלה הסוכנות היהודית במסגרת "עליית הנוער" להעלות כמה שיותר משפחות יהודיות למדינה הצעירה שזה אך נוסדה. שליחים נשלחו לרחבי העולם , בין השאר למרוקו ולטוניסיה לדבר אל לב היהודים שם ולשכנעם לעלות ארצה . התכנית הייתה לשלוח בשלב ראשון את הילדים ללא הוריהם לתקופה של כחצי שנה למחנה בתנאי פנימיה שם יעברו הילדים תקופת הכשרה שתקל עליהם את הקליטה בארץ. ומאוחר יותר המשפחות אמורות היו להתאחד עם ילדיהן ולעלות לארץ המובטחת.
נורווגיה ,מדינה נייטרלית על פי רוב , התנהלה אחרת בתחילת שנות ה-40 . בשנת 1940 כבשה גרמניה הנאצית את נורווגיה. המפלגה הנציונל-סוציאליסטית בנורבגיה ,בראשות וִידקוּן קוויזלינג שיתפה פעולה עם הגרמנים וכתוצאה מכך ,כשליש מיהודי נורווגיה נשלחו למחנות ההשמדה. בתום המלחמה ולאחר הקמת מדינת ישראל רצו גורמים בנורווגיה , כאקט של רצון טוב ונסיון לכפר על העוולות ,לסייע לישראל והעמידו לרשות "עלית הנוער" מחנה לצורך כך. ארגון בשם "אירופה יילפן" המסונף לצלב האדום יזם סיוע .
הארגון הקים כפר ילדים כ-60 קמ דרומית לאוסלו , במקום ששימש בעבר ככפר הכשרה ואימון פשיסטי בימי המלחמה , וכעת הוסב לכפר נופש ופנאי לילדי היהודים שאמורים היו לשהות בו לנוח ולהנות , בטרם יעלו לישראל . הכפר אורגן ונוהל על ידי 12 מדריכים ישראלים ,אליהם הצטרפו 40 מדריכים נורבגים בראשותה של מתילדה אופטדל , אשר אחיה סייע לנאצים , וזו הייתה דרכה לנסות ולכפר. באפריל 1949 הגיע למחנה המחזור הראשון, כ-200 ילדים ממרוקו. מחזור שני המורכב מילדים מתוניסיה היה מיועד להגיע בעקבותיו.
וכך היום בדיוק לפני 72 שנה ,ב-20 בנובמבר 1949 המריאו משדה התעופה ליד תוניס שני מטוסי DC-3 דקוטה של חברת אירו הולנד, בדרכם לאוסלו. מטוס אחד הגיע בשלום. במטוס השני, עם הטייס , לודוויג גואן פרוס, תקלה אחת רדפה את רעותה. תחילה מכשיר הקשר התקלקל, ואז היה צורך לנחיתה בבלגיה לתדלוק ,שינוי נתיב וגובה הטיסה בגלל תנאי מזג האויר ,הערפל בפאריס שמונע נחיתת ביניים לתיקון, המפה הטופוגרפית השגויה, העייפות המצטברת של צוות המטוס, כל אלה יחד, וכל אחד לחוד, הובילו לאסון: בהתקרבו לאוסלו הנמיך המטוס בגלל בעיות ראות כנראה , אך ירד נמוך מדי . הוא נתקל באחת מכנפיו בצמרות עצים באזור הררי ליד אוסלו והתרסק אל הקרקע ועליו 28 ילדים ועוד 10 מדריכים וצוות המטוס.
נורווגיה יצאה מגידרה לאתר את המטוס שהתרסק. אלפי חיילים ואזרחים גוייסו לסריקות באזור המיועד הורום שמדרום לאוסלו. מסוק משוודיה נשלח במיוחד ברכבת, הורכב ויצא לסריקות באזור האסון.
ביום 22 בנובמבר 1949 כמעט שתי יממות אחרי האסון גילו שני יערנים את שברי המטוס. המחזה היה מזעזע. למרבה תדהמתם שמעו קול עולה מההריסות. ילד צעיר, פניו חבולות אך מצבו טוב, נתגלה בין שברי המטוס.
מעוצמת ההתנגשות בקרקע התהפך המטוס ורוב הנוסעים הועפו החוצה. זנב המטוס נקרע משאר גוף המטוס , הנוסע היחיד שניצל מהאסון היה "יצחק אלל" בן ה-11 , אשר ישב שם חגור לכסאו ולא נהרג. השרידים בערו במשך שלושה ימים ועזרו לו לשרוד את הקור ולא לקפוא בשלג , והוא ניזון במשך שלושה ימים מתפוחים שהיו עימו , עד שנמצא וחולץ , אלל היה הניצול היחיד מן האסון, שבו נספו גם אחותו ושני אחיו..
לאחר שבוע של זיהוי הגופות הוחלט להחזיר את הגופות לתוניס ולקבור אותן בארץ מוצאן ולא בישראל. ב-1 בדצמבר 1949 התקיימו טקסי הקבורה בתוניס בהשתתפות נציגי השלטון התוניסאי והצרפתי ביחד עם ראשי הקהילה היהודית והארגונים הציוניים בתוניס.
ב-23 בנובמבר 1949 נשא יושב ראש הכנסת הראשון יוסף שפרינצק נאום הספד בכנסת. בין השאר אמר שפרינצ'ק בדברי ההספד : " הכנסת, אם לישראל, מבכה יחד עם ההורים השכולים את הילדים האלה. אלה הם חבלי הדרך לגאולה. אין נחמה באבדן נפשות צעירות. הנחמה היחידה תהיה שארץ זו, מדינה זו, תכנס את שאר ילדי ישראל ותשמור אותם מפגעים…….נביע גם את צער הכנסת על מות מלווי הילדים. אנשי נורווגיה ואנשי העמים בסביבה גייסו המונים לחפש את הילדים. תודתנו הלבבית על הרגש האנושי הזה.".
גל של חמלה שטף את נורווגיה. באמצעי התקשורת דובר על הנס של יצחק אלל ומלך נורווגיה שסיפור זה נגע ללבו ביקש לאמצו לבן.
יו"ר מפלגת העבודה בנורווגיה, הוקון לי יזם מבצע התרמת כספים להקמת מושב בישראל אשר ינציח את זכרון הילדים בשם "מושב נורווגיה". ממשלת נורווגיה שלחה עצים וקורות להקמת צריפים, שיועדו למושב שנקרא לבסוף ינוב ( אולי הכלאה של ילדים+נורבגיה) . המשלוח הראשון של העצים עלה באש בנמל בטורקיה, ולאחריו נשלח משלוח חלופי אשר הגיע ארצה ובעזרתו נבנו חמישים מבני עץ למושב ינוב אשר הוקם בלב השרון. כיום מחמישים הצריפים שנתרמו ונבנו ,נשאר רק אחד המשמש כ"בית ראשונים" , בו יושבים וותיקי היישוב לפעילות חברתית.
יצחק אלל עלה לישראל ושינה את שמו ליצחק אל על. הוא התיישב במושב ינוב והקים משפחה. אלל נפטר ב-14 בפברואר 1987 מסרטן, בגיל 48.
ואזכור אסון ילדי אוסלו ,לוקח אותנו בקצרה ללהקה שכבר הייתה בעבר הפינה ( מלון קליפורניה)…נכון להקת העיטים….לא זו לא טעות…כמעט כולם מכירים אותה בארץ בשם להקת הנשרים…
הלהקה נוסדה בשנת 1971 בלוס אנג'לס, כאשר לינדה רונסטאדט נפרדה מלהקת הליווי שלה בה היו חברים דון הנלי וגלן פריי. אל השניים שנותרו לבד ,הצטרפו רנדי מייזנר וברני לידון, ויחד הקימו ארבעתם את הלהקה. הלהקה חתמה חוזה עם אסילום רקורדס של דייוויד גפן (.אמריקאי יהודי, מפיק תקליטים, סרטים והצגות. ייסד את חברת "גפן רקורדס" וביחד עם סטיבן ספילברג וג'פרי קצנברג יסד את דרימוורקס. ).
אלבומם הראשון, "The Eagles", הוקלט בלונדון ויצא לאור בשנת 1972. האלבום זכה להצלחה מרובה והניב שני להיטים: "Take It Easy" ו-"Witchy Woman".
לאחר ההצלחה חברי הלהקה החלו לעבוד על האלבום הבא, אשר יצא בשנת 1973 תחת השם "Desperado". האלבום, אשר עסק כולו בתרבות המערבונים, הצליח במכירות אך זכה לביקורות פחות טובות מקודמו.
לקראת סוף שנת 1976 הלהקה הוציאה את אלבומה ה-5 והמצליח ביותר "Hotel California". האלבום זכה אף הוא להצלחה רבה, במיוחד בזכות השיר "Hotel California" אשר מתאר את התייחסותם הביקורתית של חברי הלהקה לחיי הבוהמה בלוס אנג'לס. שלושה סינגלים שהתלוו אליו הגיע לטופ 100 של הבילבורד : "הילד החדש בעיר" , "מלון קליפורניה" (מקום 1) ו"החיים במסלול המהיר "(מקוםר 11). האלבום הפך לאלבום הנמכר ביותר של הלהקה אחרי אלבום "הלהיטים הגדולים" (1971–1975). הוא צבר מכירות השוות לפלטינה כפול 26. תשעה מיליון עותקים נמכרו כבר בשבוע הראשון ליציאתו. 32 מיליון עותקים ממנו נמכרו ברחבי העולם. האלבום דורג במקום 37 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין ה"רולינג סטון"
.הלהקה התפרקה מספר פעמים , והתאחדה , חבריה פנו לקרירות סולו , אך התאחדו שוב ב-2016 ופועלים יחד עד ימינו אלה.
אז למה אסון אוסלו ולמה עייטים (נשרים) היום..? אז היום כאמור מלאו 72 שנה לאסון ילדי אוסלו שכמעט נשכח מהתודעה של רובנו . מה שהתחיל ככוונה טובה ותחילת גאולה והפך ברגע אחד לאסון נורא . אני נחשפתי לראשונה לסיפור רק לפני שנתיים ,ממש במקרה , עת ערכנו טיול יומי עם מדריך נהדר בשם איציק הרני . במסגרת טיול באזור השרון ,הגענו למושב ינוב . אם לציין את האמת, אז הגענו לשם למסעדה טובה , אך מאחר והגענו לפני ,ניצל איציק את הזמן וערך לנו סיור במקום , בו פירט על שמו של המושב ועל הסיפור של אסון ילדי אוסלו ,שלא שמענו עליו אלה באותו היום, ושם גם היינו באנדרטה שהוקמה בו.
ולהקת העייטים…טוב נו הנשרים ?? ( נו מה ?…כולם קוראים לה כך ..)…יש לה את אחד השירים שאני הכי אוהב שנקרא " ילד חדש בשכונה " , השיר מדבר אומנם על זמניות התהילה/ וההצלחה שלנו ועל כמה מהר חולפת לה התהילה כאשר להיט/כוכב /אופנה חדשים מגיעים לעיר והישן נשכח בן רגע…….אפילו על ידי החברים הכי טובים….ובמקרה שלנו סיפור חדש דוחק סיפור ישן ומקומו של סיפור חשוב נדחק הצידה.
אז בתקווה שכנפי נשרים יביאו אותנו למחוז חפצנו , ולא נשכח את העבר.
שבת נעימה לכולם .
There's talk on the street it sounds so familiar
Great expectations everybody's watching you
People you meet they all seem to know you
Even your old friends treat you like you're something new
Johnny come lately
The new kid in town
Everybody loves you
So don't let them down
You look in her eyes the music begins to play
Hopeless romantics here we go again
But after awhile you're lookin' the other way
It's those restless hearts that never mend
Oh
Johnny come lately
The new kid in town
Will she still love you?
When you're not around…
There's so many things you should have told her
But night after night you're willing to hold her just hold her
Tears on your shoulder
:format(jpeg):mode_rgb():quality(90)/discogs-images/R-2033899-1360468772-9220.jpeg.jpg)
:strip_exif(true):strip_icc(true):no_upscale(true):quality(65):fill(FFF)/arc-anglerfish-arc2-prod-gmg.s3.amazonaws.com/public/VPHSG4DLSNAPDNMLKIDOTQZNV4.jpg)
:format(jpeg):mode_rgb():quality(90)/discogs-images/R-3917401-1504822903-3520.jpeg.jpg)
במחשבה שניה 