בימים נוראים…כדאי לבקש סליחה

הוא שמע את פסיעותיו של שמעון הגבאי על אבני המדרכה עוד בטרם קרא בקול " בוקר טוב אדון שלום…סליחות…סליחות" . הוא נקש פעמיים על החלון לאות כי התעורר ,והאזין לקול פסיעותיו של שמעון המתרחקות לעבר בית שכנו.ובזמן ששטף את פניו במקלחת משאריות החלום ,יכול היה לשמוע מרחוק את שמעון קורא בשמות שכניו.

חודש אלול לא היה חביב עליו , מדוע צריך לקום כל כך מוקדם ? ולמה רק לפני ראש השנה ? האם לא מוטב היה לו היו מבקשים קצת סליחה כל השנה ? ואולי בשעות קצת יותר סבירות ?..הוא המשיך להרהר באפשרות שבשעות כאלו פרט לחקלאים החרוצים אין נפש חיה ערה ,ואפילו מחלקת קבלת קהל של מלאכי מרום עדיין סגורה וכל עובדיה עדיין מנמנמים להם על גבי עננים לבנים. אך מוראו של אביו מגיל צעיר טרם פג גם לא בגיל 40 ,והרגל זה הרגל. הוא אסף את עצמו מעם חדרו ,הניח את שקית התפילין והטלית בתוך סל הקש שנתן לו סבו בימים רחוקים ,פתח את דלת הכניסה והשתדל לפותחה ללא חריקה שמא יעיר את בני המשפחה הישנים . יצא אל צינת הרחוב והחל פוסע לכיוון בית הכנסת..מבעד לאדים שפלטו הפחמים האחרונים שנותרו בארובות התנורים ,ניתן היה להבחין בחלונות העגולים של בית הכנסת המוארים באור צהבהב.

מה חטאי ומה פשעי שצריך אני לקום בשעה שכזו ?,אולי ישנו את הכללים ,ורק מי שחטא ממש ילך לבקש סליחה ? אולי שוכני מרום ישנו את שעות הקבלה לשעות סבירות יותר? ,ולמה פשוט לא כולם מתנהגים כבני אדם ואז לא נזדקק לסליחות האלו ?…היו לו עוד כמה רעיונות , אך דלת בית הכנסת שנטרקה מאחוריו החזירה אותו באחת אל המציאות..שליח הציבור הרעים קולו…" נא שמע אביוניך ,המחלים פניך ,אבינו לבניך ,אל תעלם אוזניך"….עוד בוקר של חודש אלול וצריך לבקש סליחה.

תוצאת תמונה עבור השכמה לסליחות

שבת אחרונה של חודש אב,החום פה כדי להשאר ,אך הימים החלו להתקצר ,וכבר השבוע יחושו אנשי אמונה לבתי הכנסת עם שחר לבקש סליחה ,ופינתנו תמריא השבוע מזרחה לעברה של יבשת אסיה אל יפן….

ולמה דווקא יפן  ?  כי השבוע ציין העולם בכלל ויפן בפרט את יום השנה ה-73 להטלת שתי הפצצות האטומיות הראשונות והאחרונות בהיסטוריה האנושית  . הראשונה הוטלה על ההירושימה ב6/8/45 בשעה 0805 בבוקר ,והשנייה הוטלה 3 ימים מאוחר יותר ב9/8/45 בשעה 0915 על העיר התעשיייתית נאגסקי.

תוצאת תמונה עבור האטום על הירושימה

פינתנו כבר עסקה בעבר בנושא הפצצות הללו ועל היקף הנזקים העצומים וההרג כתוצאה מהשימוש  בפצצה גרעינית.וכן בשאלה האם הייתה הכרחית  . אך הפעם נאיר שתי אירועים בשולי הטלת הפצצה ,האחד האיץ את הכוונה להטילה על יפן ואילו השני ניסה למונעה.

רקע קצר ,פצצת האטום נבנתה בסודיות רבה במשך חמש שנים. במקור היא תוכננה כדי להכניע את גרמניה הנאצית. מדענים יהודים רבים לקחו חלק בתכנונה ובבנייתה, מתוך חשש שהיטלר יקדים אותם. אלברט אינשטיין היה הראשון שהציע את הרעיון לנשיא האמריקאי  רוזוולט כבר ב-1939.  בראש הפרויקט שכונה "מנהטן" ,עמד הפיסיקאי רוברט אופנהיימר ובין המדענים שפיתחו את הפצצה היו בנוסף פליטים יהודים מאירופה, כליאו סילארד. וגם חוקר האטום, הפיזיקאי הדני, נילס בוהר, שהיה ממוצא יהודי.

 

הרעיון המרכזי מאחורי פיתוח הפצצה היה לפגוע בגרמניה לפני שהיא תצליח לפתח יכולת גרעינית . הגרמנים ייעדו את טיל ה-V2 אותו פיתחו לשאת את הפצצה כאשר תהייה להם. בראש התכנית הגרמנית לפיתוח נשק גרעיני עמד וורן הייזלברג, תלמידו של בוהר.אולם עם הגעת המלחמה לשלבים מאוחרים ,בהם החלה גרמניה להתמוטט ויכולתיה כמעט ונכחדו, החלה להתגבש בארה'ב ההסכמה שבעת הצורך יופנה הנשק הגרעיני …..כלפי יפן, אך הקש ששבר את גב הגמל בנושא החלטה זו היה מקרה עלום שהתפרסם  הרבה הרבה מאוחר יותר.

 

וכך היה -לקראת תום  המלחמה נעשה ניסיון נואש מצידה  של גרמניה לפגוע בארה'ב בעיר סן-פרנציסקו באמצעות פצצות העשויות מתחמוצת האורניום אשר היו אמורות להגיע לשם באמצעות  צוללות יפניות. אולם מפקד הצוללת הגרמנית, שנשא מטען זה ליפן, העדיף להסגיר עצמו לאמריקאים בנמל פורטסמות’, ניו המפשייר באפריל 1945. כל המטען והמסמכים לגביו הוחרמו על ידי צבא ארצות הברית והיו בגדר סוד ביטחוני שנים רבות. יש האומרים שגילוי ניסיון תקיפה זה, הוא שדחף את הממשל האמריקאי לזרז את הטלת הפצצות על יפן. מכול מקום, גרמניה הובסה טרם שהפצצה היתה מוכנה כך שיעודה המקורי היה חסר תוקף.

 

המקרה השני כרוך בראשון אך כיוונו הפוך ,היינו הרצון למנוע את הטלת הפצצה על יפן.כאשר התברר למדענים על הכוונה להטיל את הפצצה   על יפן, התנגדו רבים מהם להפעלת נשק כה איום נגד אויב הנמצא ממש על סף כניעה.
כבר בספטמבר 1944 הסכימו ביניהם עקרונית הנשיא רוזוולט וראש ממשלת ברטניה צ’רצ’יל, כי כאשר פצצה אטומית תהיה מוכנה, ניתן יהיה להשתמש בה, לאחר שקילת הנסיבות, כנגד יפן. זאת ככל הנראה לאחר שהסיקו על סמך קצב התקדמות פרויקט ‘מנהטן’ (שם הקוד שניתן לפרויקט פיתוח הפצצה), כי לאור התמוטטות גרמניה הוא לא יהיה רלוונטי למלחמה באירופה. אלברט אינשטיין פנה לנשיא רוזוולט במכתב בבקשה שיקבל לשיחה את המדען ליאו סילארד, שעמד בראש המתנגדים להטלת הפצצה על יפן. אולם לצער כולם רוזולט מת לפתע מאירוע מוחי טרם שהספיק לקרוא את המכתב בתחילת אפריל ,ואת מקומו ירש ..טרומן.

Leo Szilard.jpg

ליאו סילארד

בשלבים אלו של המלחמה היה ברור שגרמניה על סף ריסוק וגם יפן ספגה מהלומות קשות ביותר ,ועידת פוסטדאם שהתכנסה בראשות אנגליה וארה'ב ביולי 45 (אותה ניהלו קלמנט אטלי-מחליפו של צ'רציל וטרומן מחליפו של רוזוולט ) ,הוציאה את ההצהרה הבאה שקראה ליפן להיכנע מיד וללא תנאי, אחרת ימיטו עליה הרס מוחלט.

כאשר נשאל למחרת ההצהרה רו”מ יפן סוזוקי על תגובתו,הוא  הגיב במילה אחת – מוֹקוּסאצוּ (“התעלמות”). מילה זו חרצה את גורלה של יפן. יפן סירבה כמובן לכניעה ללא תנאי  ,כניעה בתרבות היפנית הינה הכלימה הגדולה ביותר , אולם אין ספק כיום כי אילו ידעו היפנים בגמר הועידה ארבע עובדות שהוסתרו מהם באותה עת, היו נכנעים מייד ואולי היה נמנע ההרג העצום .

ארבע העובדות שהוסתרו מיפן היו : עובדת היותו של נשק גרעיני בידי ארה'ב , נכונותה של בריה'מ לתקוף את יפן ,נכונות הגוש המערבי להותיר את הקיסר על כיסאו…והכי חשוב ..שהצהרת פוסטאדם היא בעצם  -אולטימטום…ולא הצעה.

ההמשך היה נורא,חודש לאחר הועידה ,בבוקר ה6/8 הוטלה פצצה ראשונה על ההירושימה ושלושה ימים מאוחר יותר 9/8 הוטלה פצצה שניה על העיר נגאסקי. בשני אירועי זוועה אלו שהשבוע מלאו להם 73 שנים נהרגו בין 180 ל-200 אלף יפנים…וההיסטוריה התחלקה ל-2 …לפני ואחרי הפצצה.

ואירועים אלו מובילים אותנו במוסיקה אל  הזמרת ,גיטריסטית ,משוררת ,סופרת מפיקה , ושחקנית קולנוע ותיאטרון  הקנדית  ,  זוכת שבעה פרסי גראמי אלאניס נאדין מוריסט.

אלאניס מוריסט, 2014

 

אלאניס מוריסט נולדה באוטווה, בירת קנדה. הוריה, אלן וג'ורג'יה מוריסט, היו מורים בבית ספר והיא התגוררה עימם ועם אחיה.היא החלה לכתוב שירים בגיל צעיר, ולדבריה כתבה את שירה הראשון עוד בגיל 9.

מוריסט ניסתה להתקבל לעולם המוזיקה דרך תוכנית כשרונות בשם "Star Search", אך נכשלה לאחר הסיבוב הראשון.ב-1990 חתמה מוריסט חוזה עם MCA Records ובשנת 1991 הוציאה את אלבום הבכורה שלה באורך מלא, שנקרא בפשטות "אלאניס", עם המפיק לסלי הו.

ב-1992 הייתה מוריסט מועמדת לפרסי הג'ונו, המקבילה הקנדית לגראמי האמריקאי, בשלוש קטגוריות: סינגל השנה, שיר הדאנס הטוב ביותר והזמרת המבטיחה ביותר, שבו זכתה. באותה שנה הוציאה את האלבום "Now is the Time". באלבום זה ניסתה אלאניס להתרחק מסגנון הדאנס-פופ של אלבומה הראשון. ב-1995 שיחררה לראשונה בהפצה בינלאומית את אלבומה Jagged Little Pill, האלבום מכר למעלה מ-33 מיליון עותקים ועומד בשיא המכירות לאלבום בכורה אי פעם. נכון להיום, שיחררה מוריסט עוד שמונה אלבומי אולפן, שסך כל מכירותיהם מוערך למעלה מ-60 מיליון דולר.

הקריירה שלה ידעה עליות מורדות ולא מעט משברים ,בחייה אישיים והעסקיים ,גברים ומנהלים שבגדו בה או הונו אותה עיסקית .מוריסט, סוג של עוף חול נדיר, עשתה קריירה מלאמוד כאב, ואז לטהר ולזקק אותו לכדי שיר פופ-גיטרות. זה התחיל ב-You Oughta Know, להיט ה"נבגדת "שקנה לה את התהילה העולמית, ולפי האגדה  הוקדש לשחקן דייב קוליאר -( הדוד ג'ואי , מ"צער גידול בנות"). או שלא – היא עדיין לא מוכנה לגלות, ובריאיון לאחרונה אמרה שעליה להתנצל בפני מספר אקסים שלה, שצריכים עד היום להתמודד עם שאלות אודות הקשר שלהם לשיר.

עד היום הוציאה מוריסט 10 אלבומי אולפן ומספר אלבומי אוסף והופעות חיות ,והופיעה בישראל פעמיים ,האחרונה לפני כשבועיים.( כמה קוראי הפינה אף היו בה..ונהנו )

ואיך קשורים הדברים ??

החל מהשבוע הקרוב ישכימו דיירי בית הכנסת הספרדיים לקריאת סליחות ,וישטחו לפני בונה עולם בקשות מחילה  וכפרה על עוונות השנה ,והשבוע מלאו 73 שנה להטלת הפצצה הנוראית על יפן. ואולי גם האמריקאים צריכים לבקש סליחה על האסון שכנראה ניתן היה להימנע ממנו ( חוכמת הבדיעבד..אבל עדיין חוכמה ) ,על פי היחסים היום נראה כי השלום והחיבה שבו לשלוט ביחסי ארה'ב ויפן..מעניין אם גם הייתה מחילה.

ואיך מוריסט קשורה לעניין ?? .בימים אלו ובכלל בכל העשור וחצי האחרונים שוקדת ארה'ב בנסיון לאכוף את השליטה והניהול של מאגרי הנשק הגרעיני בעולם  . ומובילה את הנסיונות לקבוע למי מותר ולמי אסור יהיה להחזיק נשק שכזה . מי ראוי ומי לא ,מי מסוכן ומי אחראי דיו .ויש בזה לא מעט אירוניה שהמדינה היחידה שהטילה את האטום ,והרגה כל כך הרבה אנשים במהלך שיכל להמנע ,דווקא היא מטיפה למדינות אחרונות מה נכון או לא לעשות ..אירוני משהו

ואחד מלהיטיה הגדולים של מוריסט נקרא איך לא …אירוניה … Ironic

וכל זה מתכנס בשבוע שיש יום הולדת לזו שאוהבת את אליאניס מוריסט..ואת יפן( מזל טוב)

שבת שקטה ונעימה לכולם

An old man turned ninety-eight

He won the lottery and died the next day
It's a black fly in your Chardonnay
It's a death row pardon two minutes too late
Isn't it ironic, don't you think

It's like rain on your wedding day
It's a free ride when you've already paid
It's the good advice that you just didn't take
Who would've thought, it figures

Mr. Play It Safe was afraid to fly
He packed his suitcase and kissed his kids good-bye
He waited his whole damn life to take that flight
And as the plane crashed down he thought
"Well, isn't this nice."
And isn't it ironic, l don't you think

It's like rain on your wedding day
It's a free ride when you've already paid
It's the good advice that you just didn't take
Who would've thought, it figures

לאור חזונם של נביאנו….?

כמו כל תושב קונקטיקט ,גם היא חשה גאווה ,בכל זאת לכמה אנשים בעולם יוצא להיות "חלוצים עולמיים בתחומם" ?..כבר כמעט עשור חלף מאז שמעה בקול הוריה ופנתה ללימודי הפיסיקה "אנו בטוחים ששם טמון העתיד "נהגו לאמר לה . תחילה ביטלה את דיברהם בהינף יד ,ציונייה בבית הספר היו טובים ,ויכולה הייתה לבחור כל תחום אליו תפנה באוניברסיטה ,אז למה דווקא פיסיקה ? ,אך אט אט שהחלה להבין  את התהילה והכבוד להם זכו מהנדסי פרויקט מנהטן ..החלו להתגנב לליבה מחשבות….אולי ההורים בכל זאת צודקים .עד שלבסוף פנתה לתחום.

וכעת כמעט עשור מאוחר יותר חשה גאווה וסיפוק..הבחירה הייתה נכונה . לאורם העמום של עמודי התאורה שהאירו באור עמום את הרציף הימי של "ג'נרל דינאמיקס בגרוטון שבקונטיקט" ,ניתן היה להבחין בצלילתה של היצירה האחרונה של התאגיד הענק….היא זכרה את ספרי המדע בדיוני שקראה בילדותה וחייכה לעצמה ,"ככה נסגרים מעגלים ,הבדיוני של אתמול הוא המציאות של המחר"…ומחר לקראת בוקר עם זריחת החמה תצא הצוללת למשימתה החשובה "מבצע סאנשיין"…..

שבוע ראשון של חודש אוגוסט ,החם בחודשי השנה ( לפחות בשירים) , עלי העצים מתחילים לקבל גווני צהוב וחום , ובעוד זמן לא ארוך יחלו להשיר עצמם ולצבוע את החצרות והשבילים,ולהפוך כל רוח קלה לרעשן מזדמן. ופינתנו נוסעת לה צפון מערבה אל מערב צרפת אל העיר נַאנְט, הידועה בכינויה "עיר הדוכסים",  הגדולה במערב צרפת, והשישית בגודלה במדינה. היושבת על הנהר לואר לא הרחק משפכו לאוקיינוס האטלנטי.

ומדוע דווקא לשם ? ,כי שם נולד נשוא פינתנו הסופר הצרפתי ,חביב פותרי התשבצים וחובבי ההרפתקאות "ז'ול וורן".

הורד

ורן נולד ב־8 בפברואר 1828  למשפחה בורגנית עשירה. אביו היה עורך דין, ואמו באה ממשפחה של בוני אוניות. ילדותו עברה עליו עם משפחתו על אי בנהר הלואר. בדידות זו חיזקה את דמיונו אותו דמיון ששימש אותו בהמשך לכתיבת סיפורים.    מעט לאחר תום לימודי התיכון  בגיל עשרים עבר וורן לפריז, כדי ללמוד משפטים. בשנת 1848 החל לכתוב תמלילים לאופרטות, וכעבור זמן מה גילה את כשרונו הגדול: כתיבת סיפורי מסעות והרפתקאות, שהכנה מדעית וגאוגרפית מפורטת ומדוקדקת העניקו להם אמינות.  הוא הצליח לסיים את לימודיו, אולם העדיף את התיאטרון ואת פריז .

ב־1862, לאחר שנדחה בידי מו”לים רבים, העביר ורן אל המוציא לאור פייר ז’ול הטצל את כתב היד של “חמישה שבועות בכדור פורח” . הטצל, שהתמחה בפרסום ספרים לנוער, הנחה אותו לערוך בכתב היד שינויים רבים, וב־1863 פרסם את הספר. ההצלחה היתה מיידית, והטצל החתים את ורן על הסכם שלפיו יעביר אליו בכל שנה שלושה כתבי יד. ורן כתב למעלה משישים ספרים ויצירות אחרות, וכבר בחייו נחשב לאחד הסופרים הפוריים והפופולריים והאמידים ביותר בצרפת.

בניגוד לגיבורי ספריו ,וורן עצמו לא היה הרפתקאן גדול ,הוא טייל מעט באירופה ופעם אחת בארה'ב ובזאת הסתכמו מסעותיו ,מה גם שתקרית מצערת בה השתגע אחיינו וירה בו ברגלו הותירה את וורן צולע קשות לכל חייו.

כמה מספריו נחשבים ללא פחות מנבואות טכנולוגיות שבישרו את מה שעומד להתרחש על פני כדור הארץ, וורן עצמו זוכה לעתים קרובות לכינויים כמו “הנביא” או “אבי המדע הבדיוני”. כמה מגיבוריו, ובייחוד קפטן נמו, מפקד הצוללת “נאוטילוס”, ופיליאס פוג, שהקיף את העולם בשמונים יום יחד עם עוזרו החכם פאספרטו , היו לדמויות מוכרות כמעט בכל בית בעולם ,ספריו תורגמו ל-148 שפות.

להזכירנו בימיו עדיין לא היו מכוניות ,לא צוללות מלחמה ,לא מטוסי סילון ולא חלליות ,אך בסיפוריו הם הופיעו תוך תיאור מדוייק עד כדי פליאה ,ולא לחינם כונה "הנביא"…כך למשל ניבא את המסע לחלל ואת ההגעה אל הירח (70 שנה לפני שזה קרה ). המדקדקים בפרטים יצביעו על כמה דיוקים שלא ייאמנו: ורן תיאר ספינת חלל שיושבים בה שלושה אנשים, המשוגרת מן החוף המרכזי של פלורידה, לא רחוק מן המקום שניצב בו כיום מרכז החלל האמריקאי בקייפ קָנָבֶרָל (Cape Canaveral), ואותה חללית נוחתת בחזרה במרחק של חמישה קילומטרים בלבד מן המקום שפגעה במים..עשרות שנים מאוחר יותר החללית אפולו 11 ששוגרה לירח ב־1969. ורן הצליח לחשב באופן מדויק את המהירות שדרושה לחללית לצאת מכוח המשיכה של כדור הארץ, ואף תיאר את השפעת היעדר כוח המשיכה על האסטרונאוטים ואת הלהבות שיעטפו את החללית כשתשוב לאטמוספירה.

אך מחקרים שנעשו לאחרונה אודות הסופר הביאו למסקנה אחרת: "אין נביא בעירנו". ורן לא היה נביא ,הוא פשוט היה שקדן וחרוץ , ולפני כתיבת כל ספר הוא היה נועץ בכל מיני מדענים בכל מיני תחומים ושאל ובדק מהן מגמות המחקר ולאן פונה הטכנולוגיה, עליה העמיס את דמיונו בספריו וכל השאר היסטוריה או ליתר דיוק היסטריה.רבים מסכימים כי גם אם מדובר מחינה אומנותית  בסופר די בינוני, הרי שהצליח – בזכות הבנה מדויקת של התשוקה לקדמה טכנולוגית ולעולם טוב יותר – להיות הרומנטיקן הגדול ביותר של הטכנולוגיה במאות ה־19 והעשרים.הוא הצליח להלהיב את הקוראים ולגרום להם לחשוב שבזכות ההתפתחות הטכנולוגית אנו עומדים בפני עולמות חדשים .

ז'ול ורן נפטר בעקבות מחלת הסכרת ממנה סבל, באמיין, אליה עבר ב־1872, ב־24 במרץ 1905 והוא בן 77. שמו של הרחוב שהוא גר בו הוסב לשמו.וביתו הפך למוזיאון על שמו ופועלו.

וזול וורן לוקח אותנו למקום אחר אל מספנת  אלקטריק בוט של ג'נרל דינאמיקס בגרוטון שבקונטיקט ארה'ב.ולמה לשם דווקא ? כי במספנה זו נבנתה הצוללת הגרעינית הראשונה ,או למעשה הרכב הראשון שהונע באנרגיה גרעינית.

50670490_wa

הצוללת הושקה ב-21 בינואר 1954 בבסיס הצי האמריקני בגרוטון, קונטיקט. בזכות כוח ההינע שלה והאפשרות לעבור מרחק רב ללא ציפה יותר מכל קודמותיה (שצוידו במנועי דיזל-חשמל ונזקקו לחמצן לשם בעירה) ,היא שברה את כל שיאי השיוט והצלילה הרצופים שהיו באותם ימים (תרתי משמע).

אורך הצוללת היה 320 רגל (כ 97.5 מטרים) ובנייתה עלתה כ-55 מיליון דולרים( לשם השוואה עלות כל צוללת מפרשת הצוללות אצלנו היא 140 מליון יורו !!!). הבניה של הצוללת התאפשרה לאחר פיתוח מוצלח של מערכת הנעה גרעינית  קטנה יחסית על ידי קבוצת מדענים ומהנדסים באגף "הכורים הימיים" של הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית תחת פיקודו של אל"ם (אז..בהמשך הגיע לדרגת אדמירל) היימן ריקובר.  בשל אישיותו המיוחדת, קשריו הפוליטיים, התפקידים אותם מילא ועומק ידיעותיו בהנעה גרעינית של כלי שיט, הוא שירת 63 שנים רצופות בשירות פעיל, יותר מכל איש צבא אחר בתולדות ארצות הברית.  בחמישים שנה הבאות ועד יולי 2007 נבנו עבור הצי האמריקני 200 צוללות גרעיניות ו-23 נושאות מטוסים וסיירות גרעיניות, אם כי מרביתן אינן עוד בשירות פעיל ואחרות נמצאות בבנייה.

 

ב-25 באפריל 1958 נמצאה הצוללת בבסיס הצי בסן דייגו, מוכנה למבצע "סאנשיין"-שייט מתחת לכיפת הקרח של הקוטב הצפוני . תחת פיקודו של ויליאם ר. אנדרסון.   הצוללת עגנה בסיאטל וב-9 ביוני הפליגה צפונה והגיעה לים צ'וקצ'י ב-19 בחודש. אולם, שכבת קרח בעובי של 18 מטרים וים רדוד לא איפשרו לצוללת להידחק בין שכבת הקרח לקרקעית הים והיא נאלצה לשוב על עקבותיה לבסיס הצי בפרל הארבור.

250px-Operation_Sunshine_1958

המסלול של נאוטילוס תחת כיפת הקוטב

ב-23 ביולי שבה הצוללת והפליגה צפונה, הפעם הצליחה לצלול דרך תעלה טבעית במיצר ברינג וב-3 באוגוסט הייתה לצוללת הראשונה בהיסטוריה שחלפה מתחת לקוטב הצפוני הגאוגרפי. בקו הרוחב 85° הפסיק המצפן לפעול עקב הקירבה לקוטב המגנטי הצפוני ושיטת הניווט היחידה בה יכלה הצוללת להיעזר הייתה מערכת ניווט אינרציאלית  ,  שפותחה עבור טילים מונחים ( ניווט העושה שימוש במחשב וברכיבי IMU, אשר פועלים כחיישני תנועה אינרציאליים לניווט לפי חישוב עיוור. כלומר חישוב רציף של מיקום, כיוון ומהירות ללא כל צורך במידע חיצוני.). לצוללת לא הייתה כל אפשרות לעליית חירום אל פני השטח, ומפקד הכלי שקל שימוש בטילי טורפדו על מנת לבקע את הקרח בשעת חירום, שלמזלם לא הגיעה. לאחר 95 שעות ו-2,940 קילומטר (1,590 מיל ימי) עלתה הצוללת אל פני הים ליד גרינלנד.ב-11 באוגוסט.

שבוע ימים לאחר שה"נאוטילוס" חלפה מתחת לקוטב, עלתה הצוללת הגרעינית האמריקנית סקייט (SSN-578) על פני הקרח בנקודה זו

USS_Skate_(SSN-578)_surfaced_in_Arctic_-_1959

הצוללת הגרעינית האמריקנית סקייט (SSN-578)

לאחר משימת הקוטב הועברה הצוללת לביצוע משימות שוטפות וביניהן בעת משבר הטילים בקובה ב-1962,  ובים התיכון במסגרת סיפוחה לצי השישי. ב-3 במרץ 1980 ,לאחר 26 שנות שירות ,נגרעה הצוללת ממצבת כלי השיט של הצי האמריקאי ,והפכה למוזיאון.

אז איך הדברים מתחברים ? מניח שרבים כבר ניחשו…אתמול מלאו בדיוק 60 שנה למעבר האנושי הראשון מתחת לכיפת הקוטב הצפוני על ידי הצוללת הגרעינית הראשונה שניבנתה….ושמה של הצוללת למי שעדיין לא זיהה..היה כמובן.."נאוטילוס " ע'ש הצוללת בפיקודו של קפטן נימו המופיעה בספרו המפורסם של ז'ול וורן "20 אלף מיל מתחת למים" שנכתב כמעט מאה שנים קודם לכן' וכל זה בשבוע סוער בו המשפט הכי מושמע ברדיו בעקבות ויכוח "חוק הלאום" היה " על פי חזונם של נביאנו"…..

ולא מעט פעמים עולה השאלה האם ההמצאות הגדולות מומצאות בצורתן כי כך הן צריכות להיות או כי לשם הוביל הדימיון מספרי המדע הבדיוני…שאלה מעניינת.אנו נודה לזול ורן על ספריו המרתקים ועל עולמות הדימיון שפרש בפני קוראיו ,הרבה הרבה שנים בטרם הפכו למציאות .

וזה לוקח אותנו במוסיקה בקצרה אל המלחין ,הכותב,השר ,ווירטואוז הגיטרה……יצחק צרצי'ל קלפטר.

הורד (3)

קלפטר נולד בחיפה (31/3/1950) וגדל בתל אביב. כשהיה בן 15 הקים עם חיים רומנו, מיקי גבריאלוב ואחרים את להקתו הראשונה, והפך לחלוץ הרוק הישראלי. הלהקה נקראה על שם כינוי של קלפטר, "הצ'רצ'ילים". קלפטר ניגן עם הלהקה עד גיוסו לצה"ל, אז פרש מההרכב. הוא שירת בשריון ובצוות הווי חטיבה 14, ובמקביל ניגן בלהקת הקצב "הסגנונות". הצ'רצ'ילים נשארו עם השם ובהמשך דרכם הפכו לגדולה ולחשובה שבלהקות הקצב הישראליות.ב-1971 הצטרף להרכב "אחרית הימים", שהקים המתופף והמלחין זהר לוי והשתתפו בו גם גבי שושן, אלי מגן ומירי אלוני.

ב-1973 הוזמן קלפטר להצטרף ללהקת "כוורת". מרבית חברי "כוורת" באו מלהקת הנח"ל ולא מלהקות קצב, והרפרטואר, הגם שעדיין היה מבוסס על רוק, פנה לכיוונים נגישים יותר מאלה של "אחרית הימים" ועשה שימוש רב בהומור. קלפטר השתלב במהירות בלהקה, וכתב עבורה כמה מלחניו הראשונים. לאלבומה הראשון, "סיפורי פוגי", הלחין את השיר "יו יה" יחד עם דני סנדרסון. באלבומה השלישי, "צפוף באוזן", קיבל לראשונה תפקיד סולו, ב"שיר הטמבל", שאותו גם הלחין. שיר אחר שהלחין לבדו לאלבום הוא "היא כל כך יפה". בכמה שירים אחרים היה חתום על הלחן לצד חברי להקה אחרים: "טנגו צפרדעים", "ככה היא באמצע" ו"לך ספר לסבתא".

פירוק כוורת בשנת 1976 הכניס את קלפטר לתקופה קשה של אי ודאות כלכלית. בנוסף, הוא נקלע לקשיים משפטיים ואיבד את ביתו. התקופה הקשה של קלפטר נמשכה כשנתיים, עד שקיבל הצעה מיהונתן גפן להשתתף במופע "שיחות סלון". עבור המופע הזה הלחין את אחד משיריו האהובים ביותר, "שיר אהבה בדואי" (מילים: איציק ויינגרטן), שבתחילה ביצע בעצמו עם יעל לוי ואחר כך בוצע גם על ידי דויד ברוזה.

יצירתו ופועלו של קלפטר ארוכים מגוונים ומשובחים ,היא שיתף פעולה מוסיקלית עם יוצרים רבים ומגוונים וידע עליות ומורדות כלכלים ובריאותיים ,ובעתיד נייחד פינה לפועלו הגדול והרחב.

למה הגענו אליו  מזו'ל ורן והצוללת נאוטילוס?   בזכות שירו הנהדר "דמיון חופשי"…המילים מדברות בעד עצמן…הרשו לעצמכם קצת דמיון חופשי …

שבת נפלאה לכולם

אני מרשה לעצמי
עם קצת דמיון חופשי
את שנינו ביחד
את ואני
אבל את לא איתי
זה רק בראשי
שנינו ביחד
דמיון חופשי

גולשים אל הרוח
מעבר להרים
צונחים אל החושך
בעילפון חושים
טסים לירח, אל הכוכבים
את שביל החלב
נכניס אל הכיס

אני מרשה לעצמי…

נוסקים אל האופק ונעלמים
יורדים אל המים הסוערים
צוחקים לשמש ולעננים
מאחרים בלילה,
שוברים את השיא

הקייץ הזה תלבשי לבן

חום היום החל שוקע אט אט ,ואת מקומו תפסו משבי אויר מעט קרירים יותר, השמש ממכון שבתה שלחה קרניים אחרונות של יום קייץ ,וליטפה בעדינות את עלי הגפן וזמורותיה ,כמו לחשה להם " חכו נא עוד רגע ,חכו נא מעט " בטרם יבצרו אותם היוגבים ויהפכום ליין. +

היא הביטה בענפים המהבהבים ירוק /צהוב חליפות אל מול השמש השוקעת ,ולובן שמלתה נראה היה לה כמשלים נפלא לסט הצבעים של ערב קייצי זה. ..רק אבק שניתך מרגליה קלקל את לובן שולי שמלתה ,אך לא היה זה חשוב בעוד רגע תשקע לה השמש ,והאבק כבר יעלם בחשכת הלילה…"אולי הפעם זה יקרה "..חשבה לעצמה , כבר מלאו לי 21 אביבים וחתן ..איין , ימים לא קלים עוברים על שיבטה שהולך לו וקטן משנה לשנה..,את הרהוריה הפריע רעש הלמות פרסות סוסים המכות בקרקע…היא עוד הספיקה להפנות מבטה לאחור בטרם חשה בזרוע חסונה שכמו ליקטה אותה מעם הקרקע והניחתה על גבי גבו של הסוס חשש והקלה נמהלו כיין בליבה..האם זו תחילתה של ידידות מופלאה ?…הזמן יגיד..הרוח הסיעה ענני נוצה בשמי הלילה ,ושיערה התנופף לאחור.

הורד (7)

שבת של מחצית חודש עיברי ,הערב יהה הירח במילואו ,יאיר את פני הארץ ,וירומם את פני הים בגיאות ,ולאחר מכן ירפה והם ישובו למקומם ,ופינתנו נוסעת מערבה שוב ( טוב נו אנו חיים במזרח…) אל אר'הב של אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות…למעשה לוושינגטון די סי שם יושבת ומנוהלת "מחלקת המדינה " של ארה'ב ובראשה עומד…ניחשתם נכון..מזכיר המדינה.

departmentseal2600

 

מחלקת המדינה של ארצות הברית (באנגלית: United States Department of State) היא סוכנות פדרלית בארצות הברית, שעל אף שמה היא אחראית לא רק אבל בעיקר על ענייני החוץ של הממשל האמריקאי. בראש המחלקה עומד מזכיר המדינה שתפקידו כמעט מקביל לתפקיד שר החוץ בישראל, והוא אחד האנשים הבכירים בממשל וכפוף ישירות לנשיא. בניין מחלקת המדינה בוושינגטון די. סי. נקרא על שמו של הארי טרומן, נשיאה ה-33 של ארצות הברית.

הורד (8)

איך נוצרה מחלקת המדינה ?? אז חוקת ארצות הברית, שנכתבה לראשונה לפני 231 שנה בפילדלפיה  של שנת 1787 ,נתנה לנשיא את האחריות והסמכות לנהל את קשרי החוץ של האומה האמריקאית. אך במהרה התברר,שהנשיא לבדו אינו יכול לנהל זאת  ושהזרוע המבצעת של ארצות הברית היא חיונית , וצריכה לסייע לנשיא בניהול ענייני החוץ .בית הנבחרים והסנאט אישרו את החקיקה שמורה להקים את "המחלקה לענייני חוץ" ב-21 ביולי 1789, והנשיא וושינגטון חתם עליה והפכה לחוק ב-27 ביולי, וכך הייתה "המחלקה לענייני חוץ" לסוכנות הפדרלית הראשונה שהוקמה תחת החוקה החדשה.בספטמבר 1789, חקיקה נוספת שינתה את שמה של הסוכנות ל"מחלקת המדינה ".

 

לזרוע המבצעת ולקונגרס של ארצות הברית יש מחויבות חוקתית למדיניות החוץ של ארצות הברית. בתוך הזרוע המבצעת, מחלקת המדינה היא הסוכנות המובילה של ארצות הברית בענייני קשרי חוץ, וראשה, מזכיר המדינה, הוא היועץ העיקרי של הנשיא בהחלטות הקשורות למדיניות חוץ.תפקיד מחלקת המדינה הוא אומנם להיות המבצעת של מדיניות הנשיא ,אך למעשה המחלקה מקדמת את האינטרסים והיעדים של ארצות הברית בעולם ,ותומכת בשלל הפעילויות הקשורות לענייני חוץ במחלקות אחרות בממשל.הגנה ועזרה לאזרחי ארצות הברית המטיילים או חיים מחוץ למדינה;מתן סיוע לעסקים מארצות הברית בשוק העולמי;
מתן סיוע ותיווך בפעילויות בינלאומיות של סוכנויות אחרות בארצות הברית (סוכנויות פדרליות או של מדינה מקומית), ביקורים רשמיים בחו"ל ובבית, ומאמצים דיפלומטיים שונים ואחרים ועוד.
על רגל אחת ניתן לאמר כי מדיניות החוץ של ארה'ב מחולקת גיאוגרפית לשלושה איזורים :איזורים בהם תצא ארה'ב למלחמה על מנת לשמור על האינטרסים שלה .( מערב אירופה ,אמריקה,ומזרח אסיה ) ,איזורים בהם תתכן התערבות אמרקאית , ואיזורים שבהם לא תתכן התערבות אמריקאית.(אגב ..אנחנו כנראה בקטגוריה השניה).צריך לזכור שהתערבות הינה הקרבת משאבים ולאו דווקא מלחמה.

images (8)

בעת ניהול אירועים או משברים המתרחשים בעולם ניתן להבחין בשלוש גישות של הממשל האמריקאי הראשונה היא ה"גישה הקלאסית" הקובעת כי העולם מחולק בצורה קוטבית/גושית ועל מנת לשמור על האינטרסים של ארה'ב עליה לשמור על האיזון המצוי בעולם ולהימנע משינויו נשיאים כאייזנהואר ובוש הבן למשל דגלו במדיניות זו. גישה שניה נקראת "הגישה הריאליסטית המתונה " על פי גישה זו ניתן לעיתים ליזום שינויים במאזן העולמי ,מאחר ולא כל שינוי מסכן את ארה'ב . נשיאים כמו לינדן ג'ונסון ובוש האב למשל תמכו בגישה זו. הגישה השלישית מכונה "גישה ריאליסטית מקומית " גישה זו קובעת שכל משבר או אירוע עומדים בפני עצמם, יש איומים רבים על ארצות הברית, צריך לבחון כל אחד בנפרד והתגובה שונה, גמישה ורלוונטית לבעיה. הנשיאים ניקסון ,קנדי , קרטר ,קלינטון ואובמה דגלו בגישה זו .

מחלקת המדינה וניהול משברים ופתרונם מוליכים אותנו היישר אל אחד האירועים המבישים והנמוך ביותר אליו מגיע ההיסטוריה של העם היושב בציון .. אירוע פילגש בגבעה המוזכר בספר שופטים פרקים יט-כא' …….מה הקשר ??…סבלנות.

 

על פי המסופר( בקצרה) , הלך איש משבט יהודה להשיב את פילגשו מבית אביה אליו ברחה ממנו .לאחר שלושה ימים ניאותה הפילגש לשוב עימו והם הלכו חזרה לביתו . בדרכם הארוכה התעייפו והגיעו לגבעה שבשטח שבט בנימין ,וחיפשו מקום ללון בו עד הבוקר.איש זקן מהר אפרים הסכים לארחם ללילה . אך עם לילה ,אנשי העיירה ניקבצו סביב ביתו ודרש להוציא את האורחים החוצה, ממש כמו בסיפור סדום ( אפילו הביטויים והאמירות דומות) .לאחר דין ודברים הוצאה הפילגש ואנשי העיירה התעללו בה באכזריות עד מותה לפנות בוקר .איש שבט יהודה שהיא הייתה פילגשו לקח אותה אל ביתו , שם ביתר את גופה ל-12 ושלח את חלקיה לכל שבט בישראל. העם נחרד מזוועת המעשה והחליט לקום למלחמה להשמיד את שבט בנימין על מעשה העוולה שעשו. לאחר המלחמה אשר נערכה בשלושה שלבים ,בהם תחילה הייתה יד שבט בנימין על העליונה ולבסוף הובס ,נשמד מרבית שבט בנימין (25 אלף ) וכמעט לא נותרו בו גברים.ובנוסף בישראל החליטו לא להשיא את בניהם עם בנות שבט בנימין כעונש.

בשלב הזה החליטו בני ישראל כי הגיע זמן לחשוב ( מה שלא היה כנראה נהוג ), והבינו כי כך יכחד שבט מישראל…הופס …במקום 12 נהיה 11…?..ואחד עשרה שבטים יכול להרוס את כל האיזון בשיר של חד גדייא

טוב "אז נחתן את בנות בנימין" החליטו שוב …רגע אבל כבר גזרנו שלא נתחתן עימן….אז נמצא פתרון "מקורי"….ביום החג בשילו..שנחגג על פי רוב בטו באב…תציאנה הבנות לכרמים לרקד בלבוש לבן ..והגברים  "יחטפו" אותם ( לא נישואים בנוהל הרגיל …אבל נו טוב דרכים רבות לאהבה)כמה רומנטי…וכך ישאר שבט בנימין….זה בקצרה סיפור פלגש בגבעה…

וזה מוליך אותנו במוסיקה אל שירו של נתן אלתרמן אותו מבצעת הזמרת המופלאה ,חווה אלברשטין. השיר נכתב ע'י אלתרמן לביתו תרצה עטר וניקרא שיר משמר (" שימרי נפשך",בהמשך כתבה תרצה שיר תגובה -"שיר הנשמרת ")

images (9)

למה שיר זה ואיך הדברים מתחברים ??

אז היום בדיוק מלאו 229 שנים להקמתה של מחלקת המדינה בממשל האמריקאי ,שתפקידה הוא ניהול אירועים ומתן פתרונות למשברים הצצים במדיניות הנשיא …וביום ימישי  בערב האחרון היה  ערב טו באב ..מה שנהוג לכנות "חג האהבה " . ההמונים בחוף צמח בכנרת שרו שירי אהבה עד לזריחת החמה מעל רכס הרי הגולן.זרי פרחים נשלחו בכל רחבי הארץ לאהובות..אולם שומה עלינו לזכור כי החג והמסורת של ל"חטוף" עלמות חמד המחוללות בכרמים בטו באב…מקורו באחד האירועים המבישים והקשים שפקדו את ישראל בעת העתיקה,הפער בין טרגדיית הפלגש לבין ריקוד הבנות בכרמים אינו נתפס …ולא היה מי שינהל את המשבר,מתחילתו ועד למלחמה הקשה ..לא הייתה "מחלקת מדינה"….או כפי שהמשפט בתחילת הסיפור וכן בסופו מציין…" ובימים ההם אין מלך בישראל".."איש הישר בעיניו יעשה"…ולאור אירוע פילגש בגבעה ,והמודעות הגוברת היום בחברה למעמדן ולמיצובן של הנשים..מתחדדות מילותיו של אלתרמן , דווקא לאורו של ערב אהבה רומנטי ,הצורך לשמור על מידותינו מחד  ועל נפשנו מאידך מקבלות יתר משמעות, שהלא "זה ערב קייץ לכאורה…זה לכאורה סתם ערב קיץ חם..".

הורד (9)

חג אהבה שמח ואופטימי ……,ושבת נהדרת לכולם.

 

שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש חשדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד אם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

 

 

 

ומשה היכה בסכר…ויצאו ממנו מים

משב רוח קריר של בוקר קידם את פנייה והסיט את שיערה , ענפי הגומא נעו ימינה ושמאלה ,ואיוושת תנועתם דמתה לרחש גשם שניתך.בנות הלוויה שאיתה שמרו על מרחק סביר עת ניגשה היא אל שפת המים ,בת מלך או לא ,היא עדיין בת אנוש. וככזו גם לה מגיעים רגעי פרטיות .היא הסיטה בידה את הענפים על מנת שתוכל להגיע ממש אל קו המים הצלולים . החכמים של אביה סיפרו לה כי המים מגיעים מימה גדולה מרחק של אלפי פרסאות ממקום מגוריה. ימת ויקטוריה נזכרה בשם המקום המופלא ההוא ,כן ימת ויקטוריה מלמלה לעצמה.מי הנהר הצוננים שלחו גלי קור במעלה רגלה וחיוך נמסך על פניה ,היא אומנם נולדה אל חומו של המדבר ,אך הקרירות הייתה תמיד מועדפת עליה…חשבה לעצמה…את הרהוריה הפסיק לפתע רעש שונה ,היא ניסתה לזהות את הקול..זה נשמע לה ממש כמו..רגע…זה בכי של תינוק…

PFile0002-31

היא הסיטה את מבטה ימינה אל גדת הנהר ובתוך הסבך על גבי המים הבחינה בתיבה קטנה המטלטלת על פני הנהר .היא שלחה ידה ומשתה את התיבה אליה.קול בכיו של התינוק נתחזק .הנערות שליוו אותה נקבצו במהירות סביבה, היא שלחה ידה בשנית ופתחה את התיבה הקטנה…ומבעד לפתח נצנצו באור הבוקר דמעותיו של תינוק בן מספר שבועות…חיוך של אושר עלה על פניה..

 

 

עוד שבת מלהטת הרים של אמצע יולי ,ימי "בין הזמנים" ,היום בערב יבכה העם על חורבן הבית ,ערב ט באב, ופינתנו תדרים מרחק כמה שעות נסיעה ברכב ,אל קצהו המערבי של חצי האי סיני ..אל תעלת סואץ…ואם נהיה מדוייקים אל הסכר הגדול של מצרים ,סכר אסואן.

סכר אסואן הוא למעשה  מערכת של שני סכרים על נהר הנילוס המכונים "סכר אסואן הגבוה" ו"סכר אסואן הנמוך". הסכרים, שממוקמים סמוך לעיר אסואן שבמצרים, ומשמשים לאגירת מי הנהר באמצעות הצפת האזור שלפני הסכר , ולוויסות זרימת מי הנהר בהתאם לצורכי המדינה.

משהההה

ספק אם בנות הלוויה של בת פרעה ידעו כי הנילוס הוא למעשה נהר באורך 6670 ק'מ ,ומתחיל למעשה בימת ויקטוריה הגבוה שבאוגנדה (1150 מ' מעל פני הים )ואגם טאנה ,ועובר דרך קניה,זאיר ,אתיופיה, וסודאן  בטרם יצנן את רגליה של בת המלך.הוא מורכב למעשה משני נהרות נילוס  ( הלבן ,והכחול) אשר מתאחדים (בסודן )לנהר אחד גדול ,אשר הזרים למעשה בכל שנה כ-35 מיליארד קוב מים אל הים התיכון..כל זה היה נכון עד אשר נבנה סכר אסואן.

images (7)

מרבית שטחה של מצרים הינו מדבר , כ-95 אחוז. חמישה האחוז הנותרים הינם השטחים לאורך הנילוס בו מרוכזים כ-99 אחוז מסך אוכלוסיית מצרים, 100 מליון תושבים בקירוב.

אחת הבעיות הגדולות של הנילוס בעבר הייתה התלות העונתית בזרימתו ,היינו על פי רוב בשנים של גשמים ושלגים  טובים במקורות הנילוס ,היה הנהר עולה על גדותיו ומציף ומשקה את השדות החקלאיים במצריים בעזרת השקיית בעל ,לעיתים זה היה מבורך ולעיתים כשהיו הגשמים מרובים גרם הדבר להצפת יתר והשחתת השדות או לחילופין כשהייתה שנה בעלת פחות משקעים גרם הדבר ליובש.ולשם וויסות כמויות המיים הוקם סכר אסואן.

ב-1899 החלו הבריטים לבנות את הסכר הישן, סמוך ליישוב אסואן. בניית הסכר הושלמה ב-1902. אורכו של הסכר 1,900 מטרים וגובהו 54 מטרים. תכנונו הראשוני של הסכר התגלה מיד כבלתי מתאים ולכן נעשו לו שתי הגבהות.

לבסוף ,ב-1946 הוחלט לבנות סכר שני, 6 ק"מ במעלה הנהר, במקום להגביה בשלישית את הסכר הישן. התכנון הממשי של סכר אסואן החדש החל ב-1952 מיד לאחר מהפכת נאצר.

הבנייה החלה ב-1960. חלקו הראשון של הפרויקט הסתיים בשנת 1964, הסכר הגבוה, אל-סד אל-עאלי , הושלם ב-21 ביולי 1970. את המאגר, ששמו אגם נאצר, החלו למלא ב-1964, בטרם הושלמה בניית הסכר, וב-1976 התמלא המאגר לראשונה.

אורכו של סכר אסואן הגבוה הוא 3,600 מטרים, רוחבו בבסיסו שתחת למים 980 מטרים, ורוחבו בפסגתו 40 מטרים. גובהו של הסכר 111 מטרים. הסכר מכיל 43 מיליון מ"ק של חומר (פי 17 מגודל הפירמידה הגדולה ביותר ). כמות המים המקסימלית שיכולה לעבור דרך הסכר בשנייה אחת היא 11,000 מ"ק.

Lake-Nasser-Highlight--Web-ready-303241466600094_crop_960_390

אורכו של אגם נאצר הוא 550 ק"מ. ורוחבו במקום הרחב ביותר הוא 35 ק"מ. שטח פניו 5,250 קמ"ר (פי 30 מהכנרת ) ותכולתו 157 קמ"ק (קילומטר מעוקב). המאגר מציף שטח גדול במישור נוביה ומעל ל-90,000 בני אדם, רובם מבני המיעוט הנובי, מוקמו מחדש לצורך הקמתו.

lake-nasser

בסכר משולבת תחנת כוח הידרואלקטרית ובה 12 מחוללים (גנרטורים), שהספקו של כל אחד מהם הוא 175 מגה ואט ובסך הכול 2,100 מגה ואט. ייצור החשמל החל ב-1967. כאשר הגיע הסכר לראשונה לשיא תפוקתו, הוא סיפק כמחצית מתצרוכת החשמל של מצרים (לעומת כ-15% מתצרוכת החשמל הלאומית בשנת 1998), ואפשר לראשונה את חיבור רוב הכפרים במצרים לרשת החשמל.

לבניית הסכר כאמור יתרונות רבים : ויסות ושליטה על זרימת המים לשדות החקלאיים ,לאורך כל השנה ללא תלות בעונה, מניעת הצפות והרס שטחים ,ייצור חשמל לכפרים והעיירות לאורכו של הנהר ,פיתוח ענף הדייג באגם נאצר ,וייצוב נושא מי השתייה לתושבים.

rh450-3824_Aswan-Dam_wa

אולם שינוי כה גדול בטבע משמעו גם חסרונות :מאז בניית הסכר קטנה זרימת המים לים תיכון מ-35 מיליארד קוב ל 4.5 מיליארד בלבד , הדבר מביא עימו המלחה של הים התיכון  ,ומינרלים וסחופת שהיו מגיעים מרמות אפריקה בעבר אל עבר הדלתא אינם מגיעים כעת והדבר מאלץ שימוש בדישון כימי  . כמו כן איבוד המים באגם נאצר כתוצאה מאידוי הוא סביב ה-4.5 מיליארד קוב בשנה !!!( כמו צריכת המים השנתית של ישראל) ,ולבסוף גם ענף הדייג באגם לא מתפתח כתוצאה מעלויות הגבוהות של שינוע בקירור של הדייג בתוואי המדברי.

על פי השירות המטאורולוגי של מדינת ישראל ,היעדר הזרימה העונתית של מים חמים שהיו מגיעים בעבר מאפריקה אל הים התיכון גורר שינוי נוסף . הדבר מביא לקירור בטמפ זרמי המים באגן המזרחי של הים התיכון הסמוך אלינו ..וזה גורר בעתיו הדרמה ( תנועה דרומה ) של מערכות לחץ נמוך באיזורינו ,ולכן בשנים האחרונות מרכז הכובד של הגשמים בישראל אינו בצפון כבעבר אלה איזור החוף והמרכז.לפי חזאים אחרים שינויי מערכות הגשם באיזורינו אינן מושפעות משינוי הזרימה בנילוס אלה בעיקר מתנועת גושי אויר ברום גבוה מאירופה מזרחה אל חופי ישראל.

 

וסכר אסואן מוביל אותנו במוסיקה אל הזמרת ג'ואן אוסבורן שנולדה ביולי שנת 62 בארה'ב באנקורג' -פרבר של לואיויל בקנטקי .בשנות ה-80 עזבה את מקום הולדתה לטובת מעבר אל העיר הגדולה ניו יורק ,ושם חתמה לראשונה חוזה הקלטות עם אולפן.היא חתמה עם מרקורי רקורדס, ושחררה את האלבום הראשון באורך מלא שלה.בשנת 91 יצא תקליטה השני שהיה להצלחה גדולה בזכות הלהיט " אחד מאיתנו".גו'אן אשר נולדה דו מינית ,הפכה בהמשך לגבר וממשיכה להופיע עד ימים אלו תחת השם חואן אוסבורן. סה'כ הוצי חואן 9 אלבומי אולפן ,2 אלבומי לייב והייתה מועמדת לעשרות פרסי מוסיקה ואף זכתה פעמיים בגראמי ופעם אחת בבריט.

הורד (6)

ואיך זה קשור אלינו?? הנילוס ,הסכר מחשבות רצונות ומגבלות  …הכיצד ??

אז היום מלאו בדיוק 48 שנה לבניית הסכר הגבוה באסואן שבלם את זרימתו של הנילוס. והיום בבית הכנסת   יקראו את הפרשה הראשונה של ספר דברים ,ספר שמוגדר כ"נאום האחרון של משה".  בטרם מותו ,משה פוצח במחרוזת נאומים מלאי חזון וראיית נולד .שתי מהפכות רעיוניות משה יוזם במהלך נאומו בספר דברים בניגוד לנאמר בספרים קודמים, הראשונה צמצום ההיקף והחשיבות של הפולחן הדתי; ושנית  והגבלות על כוחו של השלטון היינו המלך. לשתי המהפכות מטרה משותפת: להכין את העם שיצא מעבדות במצרים ונדד במדבר – לחיים עצמאיים בארץ ישראל.

הרב ד'ר מיכה גודמן בספרו הנהדר "הנאום האחרון של משה" מרחיב ומסביר זאת בצורה נפלאה  ומעוררת מחשבה (מומלץ). ואותו משה שמתחיל היום את נאומו הגדול-ספר דברים ..החל את דרכו ההיסטורית ..על מימיו של הנילוס..כאשר בת פרעה משתה אותו מהמים ( ומכאן שמו )הביאה אותו לבית המלך פרעה ,שם הפך לנסיך…והשאר היסטוריה…צחוק הגורל הוא שפרעה שנדמה היה לעמו כאל נהג להסתיר את הרגליו כאדם במי הנילוס ..אותו נילוס ממנו עלה מתחרהו הגדול..משה…ואותו נילוס שנבלם בעצמו ע'י סכר מעשה ידי אדם. הנילוס כמרים ומעלה מחד וכעצור ומוגבל מאידך.

פרעה נדמה היה לעמו כאל שמיימי , אך מי שבא וחילץ את עמו…היה אחד מתוך העם..מפשוטי העם..וזה מעלה את התהיה …אולי אלוקים מצוי בתוכנו ??, האם הוא אחד מאיתנו ??..דמיינו שהוא האיש החולף על פניכם באוטובוס..  ואם הייתם פוגשים אותו ,מה הייתם שואלים ??..ממש כמו בשיר של ג'ואן אוסבורן "what if god was one of us "…..

הכל יכול להיות …אל תסכרו את הדמיון.

שבת נעימה וצום קל הערב לצמים.

If God had a name what would it be?
And would you call it to his face?
If you were faced with Him in all His glory
What would you ask if you had just one question?

And yeah, yeah, God is great
Yeah, yeah, God is good
And yeah, yeah, yeah-yeah-yeah
What if God was one of us?
Just a slob like one of us
Just a stranger on the bus
Tryin' to make his way home?

If God had a face what would it look like?
And would you want to see if, seeing meant
That you would have to believe in things like heaven
And in Jesus and the saints, and all the prophets?

And yeah, yeah, God is great
Yeah, yeah, God is good
And yeah, yeah, yeah-yeah-yeah
What if God was one of us?
Just a slob like one of us
Just a stranger on the bus
Tryin' to make his way home?
Just tryin'…

 

 

חנוק את הנער על פי דרכו…

גם הזקנים שבחבורת הבוקרים שישבו סביב המדורה לא ידעו את התאריך המדויק ,חלק חשבו שהיה זה ספטמבר ,אחרים זכרו נובמבר ,אך לגבי השנה , על זה לא הייתה כל מחלוקת 1859.

הם סיפרו על שלהי המאה ה-19 בבית קטן בשולי העיירה ניו יורק שזה אך הוקמה בסמוך לנהר ההדסון. היו אלו ימים של אי שקט ואי סדר,ממש מערב פרוע . ובאותו בית קטן בליל חורף שקט נולד בן בכור וחמוד ( בשלב הזה אין ויכוח שהיה חמוד..לגבי ההמשך…נו טוב..).מזל טוב אמרה המיילדת , האב חייך ,והאם מחתה זיעה שניגרה ממצחה בשל המאמץ .עשרה ימים מאוחר יותר כשהכומר המקומי הטביל את חמודי לנצרות הכריז " ושמו יקרא.??…הנרי אמר אביו ..שמו יהיה הנרי מקארתי"…אילו היה זה אירוע ברית יהודית ,סביר שהקהל היה יוצא במחול ,תוך שירת " בסימן ומזל טוב , בסימן טוב ומזל טוב..יההה לנו"…אך מדובר באירוע הטבלה נוצרי ,הקהל ניגש לכיבוד ,שכלל שעועית ובשר בקר דל …אבל אולי הייתה סיבה אחרת שבעתיה לא יצאו במחול…יש אומרים שלעתיד יש דרכים מיוחדות ליידע אותנו על הצפוי בהמשך , וזו אחת ההוכחות ……אם היה צלם באירוע….תמונתו של הרך הנולד הייתה שווה כ-10 מליון דולר כיום….לפחות

שבת חמימה על מחוזתינו ופינתנו בלהט החום נוסעת מערבה אל מעבר לים הגדול ,אל העיר הצעירה ניו יורק של שנת 1859 , שם נולד הנער הנרי מקארתי, או כפי שאחרים קראו לו הנרי אנטרים , לעומת כאלו שנתנו לו את השם ויליאם הריסון בוני…..אך מי שכבר זוכר אותו …זוכר אותו בעיקר בגלל שמו מטיל האימה…."בילי הנער"….BILLI THE KID."..לשמע שמו ,"גיבורים ברחו הביתה, לוחמים זייפו ת'גיל".

כבר בתחילת דרכו ,לא הייתה ילדותו סוגה בשושנים ,בעקבות מותו של אביו של בילי, עבר עם משפחתו לאינדיאנפוליס, אינדיאנה ומשם בשנת 1870 עבר לויצ'יטה, קנזס. אמו התחתנה מחדש ב-1 במרץ 1873 בסנטה פה שבניו מקסיקו והמשפחה עברה לגור בסילבר סיטי שבמדינה. אמו מתה משחפת בשנה שלאחר מכן, כאשר מקרתי היה בן 15 בלבד.

כשהיה בן 16 , החל מקרתי בפשעי גניבת  רכוש ונכלא. הוא ברח מהכלא והפך לנמלט. הוא ברח לטריטוריית אריזונה, החל לעבוד בחקלאות,אך פחות אהב את האדמה ויותר אהב להמר. בשנת 1877,ציין הבחור את גיל 18 והספיק התעמת עם נפח מקומי,… והרג אותו. בילי נתפס ,הוא נכלא, אך ברח שוב, הפעם לטריטוריית ניו מקסיקו ,שם הצטרף לכנופיה מקומית.

5a1133287f3d664b

אך לא לעולם חוסן ,ב-23 בדצמבר 1880 נעצר ונכלא. לאחר משפט, ניתן לו עונש מוות. אולם בחיים כמו בסרט…לפני ביצוע גזר הדין, הצליח מקרתי להמלט ובדרכו הספיק להרוג עוד שני שומרים.בליל ה-14 ביולי 1881 הצליח השריף הנודע פט גארט להתחקות אחר עקבותיו של האיש שחיפש מזה חודשים ארוכים. הפושע הנמלט, שנודע כבר כרוצח אכזר, הסתתר בחווה נידחת ליד העיירה פורט סאמנר (Fort Sumner) שבניו מכסיקו.

על פי המסופר ,השריף ועוזריו הקיפו את הבית , העוזרים נותרו בחוץ ,והשריף נכנס פנימה ,וזו הייתה עדותו :"על הפושע הוטל זה מכבר גזר דין מוות ולי היתה הסמכות להורגו.  נכנסתי לבית באקדח שלוף כשבחוץ המתינו לי שני סגני. אך בילי כנראה  הבחין בהם וחש בסכנה. הוא נכנס לחדר השינה החשוך של בעל הבית. כעבור מספר דקות נכנסתי גם אני לחדר. בילי שראה את הצללית שלי שאל בספרדית: "מי זה שם?"  זיהיתי את הקול ויריתי כדור אחד. הדמות של בילי  נפלה לרצפה, והגיע לסוף דרכה."

3088431_wa

וכך אגדה נוספת של המערב הפרוע באה לקיצה, ותשוב לחיים רק כעבור שנים רבות על המסך הגדול. שנים רבות לאחר מכן ביום האחרון של חופשת הקייץ של שנת 73 ,כחודשיים לפני פריצת מלחמת יום כיפור,הילדים נערכים לחזרה ללימודים ,ובארה'ב יוצא לאקרנים סירטו המפורסם של סאם פקינפה ," פט גארט ובילי הנער" עם השחקן כריס כריסטופרסון ( "השיירה"."כוכב נולד") בתפקיד בילי הנער והשחקן המפורסם ג'ימס קוברן בתפקיד פט גארט , ואפילו בוב דילן תורם מוסיקה לסרט ,ומופיע בתפקיד שולי ,כעוזרו של בילי…הסרט מצליח ..והאגדה שוב קמה לתחיה ועימה עולות גם תהיות.

האם באמת היה בילי הנער רוצח אכזרי שהרג 21 איש , או שזו העצמה של מיתוס מימי המערב הפרוע ?  , לדברי מספר היסטוריונים סביר להניח שמספר קורבנותיו היה שניים "בלבד ",והשאר "תוספות", האם עדותו של פט הייתה אמיתית או שמי שחוסל על ידו היה אדם אחר אותו מיהרו לקבור תוך הכרזה שהיה זה בילי ..??? , ,לפני יותר מעשור סיפר אזרח אמריקאי זקן טרם מותו , כי הוא בנו של "בילי הנער ", לטענתו בילי נמלט והשריף חיסל מישהו אחר ,אותו מיהר לקבור ולהכריז על עצמו כגיבור "….לאחר שהאבק הרומנטי סביב הסיפור מתפוגג עולות כל מיני שאלות.

לפני שבע שנים חל תפנית בסיפור המיתולוגי ,מושל ניו מקסיקו, ביל ריצ'רדסון, אמר לעיתונאים בספט 2011 כי הוא מעוניין לחון את הגיבור העממי "בילי הנער" לפני סיום כהונתו בסוף השנה ולתקן עוול היסטורי. לדבריו, ייתכן בהחלט שהאקדוחן לא זכה לחנינה לה היה ראוי כבר במאה ה-19.לטענת ריצ'רדסון, הראיה לטיפול הלא הוגן שקיבל לכאורה "הנער" מצויה בשני מכתבים שנכתבו לאחד מקודמיו בתפקיד, לו ואלאס, שכיהן כמושל ניו מקסיקו בתקופה שלאחר המאבק שהתחולל ב-1878, שמכונה "מלחמת מחוז לינקולן".

במכתבו הראשון, שנכתב כנראה במארס 1879, הודיע "בילי הנער" למושל וואלאס כי עד לרצח שבוצע בחודש הקודם. הוא כותב שהוא מוכן להעיד בבית משפט אם כתבי האישום נגדו, בגין המלחמה במחוז לינקולן, יבוטלו. המכתב מסתיים בחתימה "ויליאם ה. בוני" בדיו שחורה.

ימים אחדים לאחר מכן, "הנער" פגש את ואלאס, העיד והשלים את חלקו בעסקה. ואולם, מאוחר יותר נעצר על ידי השריף המפורסם של מחוז לינקולן, פט גארט, שהאשים אותו ברצח השריף ויליאם בריידי בזמן המלחמה. במכתב נוסף לוואלאס כתב "הנער": "אדוני היקר, אני מבקש שתבוא לכלא לפגוש אותי. אני מניח ששכחת את ההבטחה שהבטחת לי". ואולם, הוא לא קיבל תשובה.

"הנער" הורשע ונידון לתלייה. אך ב-29 באפריל 1881 נמלט מהכלא בלינקולן, ותוך כדי הבריחה הרג שני שומרים. נערך אחריו מרדף, וחודשים אחדים לאחר מכן הוא נורה למוות בגיל 22 על ידי גארט.

לפני שנה (2017) חלה תפנית נוספת בעלילה ,  עורך הדין פרנק אברמס מצפון קרולינה רכש  תמונה בשוק פשפשים עבור 10 דולרים, משום שחשב שהיא מתארת בצורה יפה את החיים במערב הפרוע. אורח ששהה בביתו תהה האם אחד המצולמים הוא פט גארט, השריף שהרג את העבריין המפורסם וגם כתב את הספר שהפך את דמותו לעבריין אגדי.

300968

אברמס זיהה את דמותו של השריף על ידי השוואה לתמונות באינטרנט, והעביר אותה לידי מומחים לזיהוי ודאי. אלא שהמומחים גילו שבידיו תמונה היסטורית שפותחת תעלומה חדשה. האדם השני משמאל הוא לא אחר מאשר "בילי הנער", שלא ברור מדוע הצטלם לצד השריף גארט…..?? שאלה קשה..,.

מה משמעות התמונה ? מה מהות היחסים בין בילי והשריף ??האם המושל  של ניו מכסיקו אכן צודק ? ,האם בילי הורשע והוצא להורג לשווא ? ,האם מושל ניו מכסיקו עושה זאת מטעמים פוליטיים ? השאלות הן רבות והמיסתורין חוגג , קשה לדעת ,אך עלילותיו של בילי הנער , ימשיכו ללוות אותנו לעד כנראה.

ובילי הנער מוליך אותנו במוסיקה אל הזמרת והיוצרת ,מרגלית ( מרגול) צנעני.

מרגלית

מרגלית שנולדה יחד עם המדינה , נולדה בתימן בשנת 1948, בת בכורה מבין שבעה אחים לשלום ולוֹלה, בני יהדות תימן, אשר השפעתם ניכרת בשירתה. כשחגגה המדינה שנה אחת  עלתה עם משפחתה לישראל והתיישבה בנתניה.

צנעני החלה את דרכה הבימתית כרקדנית בהפקה הישראלית למחזמר "שיער" בשנת 1971. השתתפה כניצבת בסרט הקולנוע "קזבלן" שיצא לאקרנים בשנת 1973.

בשנת 1973 נטלה חלק ברביעיית "הכנופיה" לצד יזהר כהן, רזי אמיתי ואסתי כץ. הרביעייה שרה שירי בלוז ונשמה בסגנון מוזיקה אפרו-אמריקאי של אותה תקופה, והופיעה בפני חיילים במלחמת יום הכיפורים. סגנון המוזיקה של הרביעייה היה מיוחד וחדש בנוף המוזיקלי הישראלי של אותה התקופה, והיא לא הצליחה מבחינה מסחרית, על אף הלהיט הגדול שלה "אשליות". כעבור זמן קצר הרביעייה התפרקה, ומעולם לא השלימה הקלטת אלבום.

בין השנים 1970 עד 1980 פעלה צנעני בלהקת חתונות בשם "שוקולדה", שזכתה להצלחה מרובה.

בשנת 1977 נישאה צנעני למורדי לביא, ואחרי שנתיים ילדה את בנה היחיד אסף. ב-1984 בני הזוג התגרשו.

הפריצה הגדולה של צנעני כזמרת סולנית הגיעה רק בשנת 1986, כשהופיעה בתוכנית הבידור הפופולרית של ליל שבת "סיבה למסיבה", בהגשת רבקה מיכאלי, בערוץ הראשון, שהיה אז ערוץ הטלוויזיה היחיד (ועל כן זכה לאחוזי צפייה גבוהים במיוחד). בתוכנית היא שרה את השיר "נערי שובה אלי", שכתב והלחין לה דני שושן, והעידה על עצמה: "אני זמרת חתונות, אשכרה חַבָּר". שיר זה הפך ללהיט ענק ובהמשך גם לשיר המזוהה במיוחד עם צנעני.

בהמשך הוציאה תקליטים נוספים , הגישה תוכניות אירוח , עסקה גם בהפקת אומנים צעירים , ואף הסתבכה בפרשת איומים וסחיטה ,ונענשה בחצי שנה עבודות שירות במסגרת עסקת טיעון.

כיום היא עדיין עוסקת בהופעות ובהגשת תוכניות אקטואליה.

ואיך כל זה קשור אלינו?

התשובה היא אבק דרכים ..מרדף אחרי פורעי חוק ,מחבלים ולכידתם לבסוף ..עם המון שאלות..

אז היום ה14/7 זה היום בו נורה למוות "בילי הנער" ע'י השריף פאט גארת , ואנו בימי החופש החמים  , השמש יוקדת בעוז והרוח היבשה מרימה אבק מהדרכים , ואנני בטוח לאיזה נער התכוונה מרגלית צנעני בתקליטה הראשון " נערי שובה אלי " , אך הפזמון של השיר נפתח במילים " אבק דרכים בתלתליו ,אנא אלי שמור נא עליו "…."ואבק דרכים" הוא גם שמו של מבצע של חיל הים לאיתור ולכידת סירות מחבלים שניסו לחדור לישראל בקייץ 1990. המבצע החל ב7/2 ונמשך עד לחג השבועות 31/7 של אותה שנה .וכמו החיפושים אחר בילי הנער , כך גם אנו חיפשנו במשך חצי שנה את הסוררים , שנלכדו כמו בילי ,חלקם בים חלקם בחוף. והתקליט שהפך להמנון תקופת החיפושים היה "אבק דרכים" .והנערים שבו הבייתה בשלום.

אז שכל אחד ישמור את דרכו , ינקה את האבק , והתלתלים ישובו לביתם בשלום.

שבת נעימה לכולם.

חיכיתי כל הלילה שם בתחנה
הבטחת כי תשוב וכבר חלפה שנה
שחר הפציע הוא לא הגיע
מתי, מתי תשוב אלי

אבק דרכים בתלתליו
אנא אלי שמור נא עליו
נתתי לו כל שאהב
רקמתי לו בחוט זהב

אשמור לי למשמרת את אהבתי
הוי נערי מתי תשובה אל ביתי

 

 

 

 

There's a starman waiting in the sky

כסא הנדנדה חרק תחת משקלו של ולדימיר, התנועות המונוטוניות אחורה וקדימה נתנו לו תחושה של נינוחות . אומנם הייתה זו שעת בוקר מוקדמת בעיירה וונאוורה שבסיביר ,אך הטמפ' החמימה יחסית ,רק חמש מעלות מתחת לאפס ,השמיים הבהירים והשקט השרו עליו שלווה. במכשיר הרדיו נשמע השדרן בחדשות השעה שבע ,מהלל ומשבח את אמא רוסיה. ווסילי חשב  שהשדרן קצת נסחף.בכל זאת זה רוסיה ,ואוסטרו -הונגריה וגרמניה הן מדינות לא פחות טובות אם לא יותר. הוא משך כלפי מעלה את השמיכה החמה בה התכסה ביושבו על הנדנדה ,כך שרק פניו נותרו חשופים וחייך לעצמו בהנאה של סנאי מכורבל ,קולו של השדרן נשמע מקוטע בשל הפרעות…

מכיוון המרכז המסחרי החלו לעלות קולות האנשים הפותחים את עסקיהם ,כבר רבע אחרי שבע ,וראשוני העובדים החלו לגשת איש איש למקום עבודתו .היה זה ה-30 ליוני , היום האחרון לחודש ,ומחר צפויים הם לקבל את שכרם.בסה'כ במהלך שנת 1908 לא היו הפגנות או שביתות בעיירה ,והכל נע על מי מנוחות. מחוגי השעון על קיר הכנסיה הורו שבע ושבע עשרה דק' ,כאשר לפתע החל להתגלגל רעש עמום ,תחילה חלש ואז רעם אדיר וגל הדף עצום שהעיף את ולדימיר מהנדנדה עליה התכרבל והטיח אותו בקיר המרפסת ,הוא חש בלהט חום אימתני ,כאילו חולצתו עולה באש.זה לא נמשך הרבה..

שתי דקות מאוחר יותר ,לאחר שיצא מההלם הראשוני הזדקף ולדימיר והביט לכיוון מערב,ממקום הימצאו לא ניתן היה להבחין בדבר,השקט והקור  שבו לעיירה  , וואנוורה שבה לשקט הקר של שנת 1908. ורק 19 שנה מאוחר יותר יתחלו להבין מה היה אותו רעם אדיר….

שבת אחרונה של חודש תמוז החם ,בחצי הכדור הצפוני הקייץ בשיאו ,ואילו בחצי הדרומי בואכה ניו זילנד, החורף מגיר את מימיו ושלגיו ,ופינתנו נוסעת צפון צפון  מזרחה אל אגן נהר טונגוסקה הסלעי בסיביר שבמזרח רוסיה כמעט 7500 ק'מ מצומת שמשון, וחוזרת בזמן 110 שנים אל ה30/6/1908.

הורד (3)

ולמה לשם ? כי בשבוע שעבר , ב-30 ביוני , ציינה הקהילה המדעית מלאת מאה ועשר שנים לאירוע טונגוסקה -( TUNGANUSKA EVENT )הפגיעה המיסתורית ,והבלתי ברורה  סמוך לנהר פודקאמניה טונגוסקה שבסיביר.מקום הפגיעה הוא איזור יערות עצום מידות ,ובלתי מיושב במחוז מרוחק אי שם במזרח ערבות סיביר .היותו של המקום בלתי מיושב ושכוח אל,הביאה לכך שלא היו שם בני אדם ולכן גם לא נפגעו.אולם הנזק הסביבתי העצום הותיר את הקהילה המדעית חסרת כל הסבר או הבנה ברורים למה שהתרחש.

בשעה 0717 בבוקרו של ה30/6/1908 פגע משהו לא ברור בטונגסקה שבסיביר , מאחר ולא היו שם אנשים בעת הפגיעה , אין עדות חיה למה שאירע במקום , אלה המימצאים בשטח ואוסף של עדויות של תושבים שהקרובים שבהם היו במרחק 60 ק'מ ( כמו העיירה וואנוורה) ממרכז מקום הפגיעה. ההנחה הרווחת הייתה ועודנה שכנראה מטאוריד   ( אסטרואיד ) פגע בכדור הארץ באותה נקודה ,בשטח לא נמצאו שרידים או שברים של מטאוריד,כי אם נזקי פגיעה בלבד.

הורד (4)

 

דון יאומנס– מנהל פרויקט עצמים קרובי ארץ במעבדה להינע סילוני של נאס"א אומר: "זו הכניסה היחידה של מטאוריט גדול שאנו מכירים בתקופה המודרנית, ושאנחנו יכולים לבחון את השלכותיה מיד ראשונה."

יש לזכור כי מדי יום חולפים על פני כדור הארץ אלפי שברי כוכבים וסלעים מהחלל החיצון מעטים מהם פוגעים באטמורספירה ,אלו שחודרים אותה וקוטרם מעל 10 מ' יזכו לאחר כבוד לכינוי מטאוריט או אסטרואיד ,רובם ככולם ישרפו בעקבות החיכוך באויר עקב מהירותם הגבוהה ( ויזכרו ככוכב נופל ,ולהם נביע משאלות) ,מעטים מהם יגיעו לקרקע בד'כ ללא כל יכולת הרס כלשהיא..(דגש על בדרך כלל).

images (5)

במקרה של טונגוסקה  הערכת  המדענים  היא כי מטאוריט גדול הוא זה שגרם לנזק העצום .שטח יער של 2000 ק'מ רבוע ,ובו 80 מליון עצים השתטחו לגמרי ,כאילו מגהץ ענק גיהץ אותם בצורה מעגלית. מאות איילים שחיו באיזור נמצאו מתים , ובמקום נוצרו מספר מכתשים.כאשר הצוות הגיע לנקודת האפס (מרכז הפגיעה המשוער ), הם מצאו כי העצים שם עומדים זקופים, אך ענפיהם וקליפתם נקרעו מהם. "הם נראו כמו יער של עמודי טלפון.", אך המרתק בכל הסיפור הוא כי כל שרידי מטאוריט לא נמצאו בשטח.

למרות שהאירוע התרחש בשנת 1908, המשלחת המדעית לאיזור המתינה 19 שנים. עד שבשנת 1921 הוביל –קוליק -האוצר הראשי של אוסף המטאוריטים במוזיאון בסנט פטרבורג את המשלחת לטונגוסקה, אך התנאים קשים בערבה הסיבירית סיכלו את הנסיון של הצוות להגיע לאיזור הפיצוץ עצמו. שש שנים מאוחר יותרב-1927 הצליחה להשיג את המטרה משלחת חדשה, שאף בראשה עמד קוליק.

בתחילה המקומיים היססו מלספר לקוליק אודות האירוע ,הם האמינו כי ההתפוצצות היתה עונש משמים בידי האל  המקומי -"אוגדי", שקילל את האיזור באמצעות השטחת העצים והריגת בעלי החיים.לאחר מאמצי שכנוע רבים נאות לספר אחד מתושבי העיירה וואנוורה את אשר ראה, היה זה האיש שישב על המרפסת באיזור המסחרי בואנארה וכך סיפר :"פתאום בשמי הצפון… השמים התחלקו לשנים, וגבוה מעל היער, כל החלק הצפוני של השמים נראה מכוסה באש.. ברגע זה, היה כל רעש מהשמים והתרסקות ענקית… לאחר ההתרסקות שמעתי רעש שנשמע כמו אבנים שנופלות מהשמים, או כמו יריות רובים. הארץ רעדה".

images (6)

חוקרים רבים עסקו בנושא וליקטו מידע סביבו ,והגיעו למספר תובנות :ההתפוצצות היתה דחוסה ביותר. התוצאה, גלי הלם סיסמיים חזקים מאוד שנרשמו בברומטרים רגישים אפילו באנגליה הרחוקה. מעוצמת הפיצוץ עננים דחוסים נוצרו מעל האיזור בגובה רב והחזירו כמו במראה, את אור השמש אל מעבר לאופק. שמי הלילה בהקו, ואזרחים מאזורים מרוחקים באסיה יכלו לקרוא עיתונים מחוץ לבית גם בשעת חצות….ללא צורך במנורה.

המיסתורין אוחז בסיפור גם 110 שנים אחרי ,יש עדיין תסריטים שונים באשר לגורם האפשרי להתפוצצות ,הסברה הרווחת בקרב המדענים היא ..(תחזיקו חזק)…ש..שבבוקר ה-30 ביוני 1908, סלע גדול, בקוטר של כ-30 מטרים ,חדר לאטמוספירה מעל סיביר והתפוצץ באוויר." ההערכה היא שהמטאוריד הגיע במהירות של כ-54 אלף קמ"ש. במהלך הצלילה המהירה, הסלע שמשקלו כמאה אלף טונות חימם את האוויר לטמפרטורה של כ-25 אלף מעלות צלזיוס. בשעה 7:17 דקות בבוקר שעון מקומי, כאשר הוא בגובה של כ-8.5 ק"מ, השילוב של לחץ וחום גרמו לאסטרואיד להתפוצץ לרסיסים ולהתאדות, ויצרו כדור אש ששחרר גל הדף ואנרגיה השקולה לזו של…. 185 פצצות הירושימה….(היעדר הפגיעה הישירה  מסביר את העובדה שאין מכתש פגיעה אחד ענק כי אם כמה קטנים.).

אגב לא יודע אם זה מנחם או לא ,אבל סטטיסטית ,מטאוריט בגודל כזה שמצליח לחדור לאטמוספירה שלנו קורה פעם ב-300 שנה לערך …אז אולי אפשר להירגע ולהמשיך להתנדנד במרפסת ב-190 שנה הבאות..אבל לא לוותר על קרם הגנה…ונעלים גבוהות….

היו גם מספר  תאוריות הסבר ספקולטיביות ,כגון מעברו של חור שחור זעיר דרך כדור הארץ , אחרים גרסו שהיה זה פיצוץ מימני אדיר ,הסבר שלישי ניסה לדבר על פגיעה של אנטי חומר בכדור הארץ ועוד , אך קצרה הפינה מלהאריך.

ואירוע טונגוסקה לוקח אותנו במוסיקה אל הזמר ,מלחין ,כותב, שחקן נפלא שכבר הופיע בפינתנו בעבר וכעת הוא אבק כוכבים..הזמר הבריטי דיויד בואי.

images (1)

בואי (8/1/47  — 10/1/2016 ) שנולד עם השם דייויד רוברט ג'ונס,היה מוזיקאי, זמר, שחקן ומפיק מוזיקלי אנגלי, זוכה פרס הגראמי למפעל חיים, פרס המוזיקה הבריטית ופרס אמי (לתוכנית יומית).

הקריירה המוזיקלית של בואי, שנפרסה על פני כחמישה עשורים!!!! , זכתה להוקרה בזכות שילובי תחומי אמנות שונים ביצירתו, חלוציותו בסגנונות מוזיקליים רבים ושילוב אלמנטים חזותיים פורצי דרך בהופעותיו. יצירותיו התפרסו על יותר מסוגה מוזיקלית אחת, השינויים המושָגיים (קונספטואליים) שעבר ובעיקר הדרך שבהּ גילם אישיויות שונות (שחקן כבר אמרנו ?) , העניקו לו בתקשורת את הכינוי "הזיקית של הרוקנ'רול".

בואי דורג במקום ה-39 בקטגוריית "האמנים הגדולים בכל הזמנים" במגזין הרולינג סטון.

מאחר ודיברנו עליו בעבר בפינה קודמת נציין רק כמה נק' מעניינות בחייו . בגיל חמש עשרה, במהלך ריב עם חברו ג'ורג' אנדרווד על לבה של בחורה, נחבטה עינו השמאלית מאגרופו של אנדרווד, כשעל אצבעו של אנדרווד הייתה טבעת ממתכת. בואי נפקד מבית הספר במשך שמונה חודשים כדי לקבל טיפול רפואי שיציל את עינו. עינו איבדה את היכולת לזהות גוונים שונים, והצבע החום הוא ששלט מאז בראייתה.

התלהבותו הגדולה לאחר ששמע לראשונה נגינת סקסופון ,גרמה לאמו לקנות לו סקסופון מפלסטיק לחג המולד של שנת 1959. לאחר שעבר לנגן בסקסופון אמיתי, הקים את להקתו הראשונה, "הקונראדס". במהלך שנות השישים היה חבר בלהקות רית'ם אנד בלוז נוספות כמו "הקינג ביז", "המאניש בויז" ו"הריוט סקוואד".

בהתחלה השתמש בשמו דייוויד ג'ונס, אך בשל הבלבול שנוצר בינו לבין חבר להקת המאנקיס, בחר בשם הבמה בואי, על שם הגיבור מקרב אלמו, ג'יימס בואי "וסכין הבואי המפורסמת שלו". מתקופה זו ואילך נודע דייוויד רוברט ג'ונס כדייוויד בואי.

תקצר הפינה מלתאר את פועלו של היוצר הענק הזה ,ורק נציין שבסה'כ הוציא בואי 27 אלבומי אולפן ,8 אלבומי הופעה חיה , 19 אלבומי אוסף ,השתתף ב-17 (לא פחות) סרטים ,בחלקם אף בתפקיד ראשי (תפקיד נפלא ב "חג שמח מיסטר לורנס").ועוד..ועוד..

ב-8 בינואר 2016, יום הולדתו ה-69, יצא אלבום האולפן האחרון של בואי, שנקרא Blackstar, ב-10 בינואר 2016, יומיים לאחר צאת האלבום , נפטר בואי בביתו לאחר מאבק של כ-18 חודשים במחלת סרטן הכבד. על פי בקשתו בצוואתו, גופתו נשרפה, כעבור יומיים בניו ג'רזי. לפי בקשתו, בני משפחתו לא נכחו בטקס השרפה.

 

ואיך הדברים מתחברים???

אז לפני כשבוע ב30/6 צוין בעולם " יום האסטרואיד" …למה דווקא היום הזה נבחר ??..נחשתם נכון בגלל התאריך של "אירוע טונגוסקה " ששבוע שעבר מלאו לו 110 שנים .ואיך דייויד בואי קשור לזה ?…אז לבואי ידידנו הייתה חיבה לחלל, טיסות ,כוכבים ,יצורים מהחלל ואסטרונאוטים..הדבר בא לידי ביטוי בשיריו הרבים ( SPACE AUDITY , STARMAN  ועוד ) התקליט ZIGI STARDUST , לא לשכוח את העכבישים ממארס ועוד ועוד…

ובנסיון שלנו להבין את אירוע טונגוסקה , יש נסיונות מדעיים להסביר ויש את המקומיים שחשבו כי האל העניש אותם ,או שאיזה יצור מהחלל או ישות חייזרית כלשהיא עשתה זאת ,במטרה לאמר לנו משהו..

ולדייויד בואי יש שיר נפלא שנקרא איש הכוכבים שרוצה לפגוש אותנו ולהראות לנו כל מיני דברים ,אבל הוא חושש שזה ישגע אותנו ,ויפרק לנו את השכל…שיר נפלא עם מוסיקה טובה..והמילים של השיר מזכירות את העדות של האיש מהעיירה וואנוורה.ואת חששם של התושבים…אולי יום אחד יסתבר שיש באמת מישהו  כזה בשמיים …. ..מי יודע ?? אך בנתיים אומר בואי ממליץ…,  Let all the children boogie"……תנו לילדים לרקוד".

שבת נעימה לכולם.

Didn't know what time it was,
the lights were low
I leaned back on my radio
Some cat was layin' down
some rock 'n' roll 'lotta soul, he said
Then the loud sound did seem to fade
Came back like a slow voice on a wave of phase
That weren't no D.J. that was hazy cosmic jive

There's a starman waiting in the sky
He'd like to come and meet us
But he thinks he'd blow our minds
There's a starman waiting in the sky
He's told us not to blow it
Cause he knows it's all worthwhile
He told me:
Let the children lose it
Let the children use it
Let all the children boogie

 

ריתם אנד בלוז ..לחופש הגדול

"לעיתים" ,חשב לעצמו , "הזמן נע יותר מהר ,ולעיתים לאט יותר ". אבל זה ממש מוזר משום שכאשר ניסה לעקוב אחר מחוגי השעון במיקרים השונים , לא הצליח להבחין בשינויי קצב של המחוגים…

"זה ממש מוזר ,הרי אם צב וארנבת יוצאים לריצה יחד ,מייד ניתן יהיה לראות את הפער שנפער בין השניים בגלל מהירויותהם השונות..אבל המחוגים לעומת זאת…..נאדה…נראה בול אותו דבר….ומה זה בכלל הקול הזה שאני שומע ? …ומי צועק את שמי ???"

"אנטוני, זו פעם אחרונה שאני קוראת לך ", הוא ניעור באחת למשמע צעקותיה של המורה "מה יהיה הסוף ,תגיד לי ?" , "אני מצטער המורה " ,הוא מלמל במבוכה ," אני ממש מצטער" ענה , ובליבו מחשבה אחת בלבד…עוד שעתיים יצלצל הפעמון בפעם האחרונה בשנה זו …והוא יצא לחופש …או אולי לחופשה הגדולה…ובליבו החל מתנגן לו בלוז …בלוז מרומם…הבלוז של החופש הגדול…FREEDOM.

images (4)

שבת אחרונה של חודש יוני ,ולרגע נדמה היה כי הרעיון  שהחור באוזון נגרם מאנחת הרווחה העצומה שפלטו השבוע מאות אלפי התלמידים שאתמול היה זה להם זה היום האחרון של שנת הלימודים. זה אולי היה לרגע הגיוני אולם הרעיון הזה  נשלל מיד  כי באותה העת חדלו מלנשום מאות אלפי הורים ,כי יש להם חודשים להעסיק את הקטנטנים ולהישאר שפויים , אז כנראה שלחור באוזון ישנם גורמים אחרים.

אומנם כולם מכנים זאת החופש הגדול , אך אם נדייק, מן הראוי לקרוא לו החופשה הגדולה , מאחר וחופשה  בעיברית זו הפסקה בשגרת היום יום למטרות מנוחה ונופש  , ואילו  חופש הוא מושג מופשט המבטא שחרור ממגבלות פיזיות ,פסיכולוגיות אשר מונעות מן האדם לנהוג כרצונו .( יהיו תלמידים ואולי גם מורים, שיאמרו שזה אותו דבר .) . ישנם ויכוחים רבים בעניין אורכה ותיזמונה של החופשה הגדולה ,מאחר ואנו חיים בחברה העובדת על מנת לקיים את שגרת חייה , ונושא העסקת הילדים ,במקביל לשגרת העבודה הוא בעייתי בלשון המעטה , כי עבודה וחופש כפי שאמרנו… הם הפכים.

 

ואם בעבודה וחופש עסקינן אז  לפני שבועיים צייננו חופש גדול אחר …20 שנה לצאתו לחופשי של טרומן ברנבק…כן חלפו להם 20 שנה מאז שעלה לאקרנים אחד הסרטים המבריקים ,ויש המכנים אותו נבואי ..סרטו של הבמאי פיטר ויר "המופע של טרומן" ,על פי התסריט המופלא של אנדרו ניקול.

הורד (1)

 

הסרט מספר את סיפורו של טרומן (הרמז מופיע כבר בשמו טרומןאיש אמיתי) ברבנק ( שמה של העיר המצויה בסמוך ללוס אנג'לס בה מפיקים תוכניות ריאליטי). טרומן הוא למעשה תינוק שאומץ ע'י תאגיד שידור ענק ( לא משפחה מאמצת אלה גוף עסקי ) ,שיצר תוכנית ריאליטי סביב השעון וסביב חייו של טרומן . כל חייו משודרים לקהל מבלי שהוא יודע, שפרט אליו ,כל העולם מסביבו מורכב משחקנים,כולל הוריו חבריו ואישתו , והמציאות בה הוא חי מתוכננת מראש ע'י במאי הריאליטי הגדול בעולם .טרומן חי את חייו בצורה די שבלונית כתינוק,ילד ,נער , צובר חוויות טובות ורעות אכזבות שמחה וצער ,והכל מבויים והוא אינו יודע זאת .הוא אפילו מתחתן ועובד בחברת ביטוח , ואין לו מושג שהוא חי באולפן עצום מידות ,הבנוי על אי בשם סיהייבן (גן עדן בים..??)  שאפילו השמש , הרוח ,והגשם מוכוונים ע'י האולפן….האולפן בו הכל קורה כל כך גדול שניתן אפילו לראותו מהחלל ,וזה מעלה את האבסורד בכך שישנם חיים מדומים כל כך גדולים הכוללים שחקנים ,רחובות , בתים , וכולם בעולם צופים בזה בשידור חי ,אפילו מהחלל …ורק טרומן בעצמו לא רואה זאת…

הכל טוב ויפה…..עד שיום אחד במהלך נסיעה…נופל בסמוך לו , מהשמיים…פנס תאורה של תיאטרון… טרומן לא בדיוק מבין מהיכן בשמיים צנח לו הפנס….ומכאן מתחילה העלילה לקבל תפנית…. למי שעדיין לא ראה, כדאי  לרוץ ולראות את הההמשך. סרט מופלא.

images (2)

אפשר לראות בסרט שיצא לפני 20 שנה  (1998) ,מעין נבואה על רשתות הטלויזיה שיתמכרו ויימכרו את הצופים לתכני ריאליטי רדודים בעבור בצע כסף מפרסום ,וכן נבואה על הרדידות המחשבתית בקרב הצופים שמתמכרים ליצר המציצנות לחייו של  האחר, עם המון כיסויים והסברים על כביכול "חוויית ניסויי חברתי מרתק" ,רק שבניסוי הזה עכברי המעבדה הם אנושיים ולא משמשים לצורך מציאת תרופה ,כי אם לצורכי בצע כסף ופרסום של ההפקות הגדולות.

אחרים רואים במשחקי המצבים ,ובשאלות העולות מצפייה בסרט מעין הדמיה למערכת היחסים בין האדם לבוראו,הבמאי בתפקיד הבורא הכל יכול משחק בחייו של טרומן למטרותיו הוא  ,גם לנו בחיים יש אירועים שקורים סביבנו אותם אין אנו מבינים , והסרט מציג את האפשרות של יחסי במאי שחקן כאפשרות להבנת המציאות שלנו.

images (1)

הסרט זכה להצלחה צנועה יחסית (120 מליון דולר ושלוש מועמדויות לאוסקר ),את התפקיד של טרומן מגלם השחקן הקנדי הנהדר ,ג'ים קארי ,אשר עד אז התפרסם בעיקר בקומדיות שטוטניקיות , ומתגלה בסרט כשחקן אופי מדהים . מייד לאחר הסרט הוא לוהק לשני סרטים רציניים ומומלצים אחרים "איש על הירח " של הבמאי מילוש פורמן , ו "שמש נצחית בראש צלול"משנת 2004, בבימוי הבמאי הצרפתי מישל גונדרי, על פי תסריט של צ'ארלי קאופמן..

אחת הנקודות המענינות בסרט , היא העובדה שהיום בתוכניות הריאליטי אנשים מנסים לעשות הכל ,כולל הכל על מנת להגיע לחשיפה/פרסום , להתערטל ,לריב ,לאהוב ולשנוא רק כדי לזכות ב-15 דק' של תהילה ,אחריהם יעלמו לתהום השיכחה  ,ואילו בסרט שלנו  טרומן מנסה לעשות הכל על מנת לזכות במעט אנונימיות…חופש מהתהילה המקיפה אותו 24/7.

 

נקודה מעניינת נוספת היא העובדה שבאותה עת בה יצא הסרט נעשה בהוליווד סרט נוסף שביים הבמאי הנפלא רון הווארד (נפלאות התבונה ," אפולו 13" , "צופן דה וינצי" ,"התופת" ..ועוד) ,לסרט קראו אד.טי .וי. ובו מגלם השחקן מתיו מקונהי ,בחור פשוט בשם אד שהופך מרצונו להיות גיבור של ערוץ ריאליטי..שעוקב אחריו 24 שעות.הבחור רוצה את הפרסום ומתמכר לו..עד לרגע  שמתבבר לו מחירו. לעומתו על טרומן ידידנו המציאות נכפתה ברגע אימוצו על יד תאגיד השידור,ללא ידיעתו או הסכמתו.

הורד (2)

"המופע של טרומן"  הוא  סרט פשוט נפלא ולמי שלא ראה עדיין ,יותר ממומלץ לראותו ,ולמי שכבר ראה …בכל פעם נוספת שתראו ,תשימו לב לפרטים נוספים ..

אז החופש הגדול (סליחה חופשה ) והחופש שמחפש טרומן ,לוקחים אותנו במוסיקה אל הזמר ,מלחין ומפיק אנטוני המילטון.

images

אנטוני נולד בשרלוט קרולינה בינואר 1971 , וכבר בגיל 10 החל לשיר בלהקת בית הספר בו למד.בגיל 21 שוכנע ע'י מפיק מוסיקלי לעזוב את שרלוט ולעבור לניו יורק ,שם חתם חוזה הקלטות עם חברת אפטאון רקורדס.הוא כתב לעצמו שירים ,וכן עבור אומנים אחרים בסגנון הרית'ם אנד בלוז  וכן שירי נשמה.אלבומו השני (Comin' from Where I'm From (2003 הגיע למכירות   של פלטינה .הוא היה מועמד ל-12…!!!!! פרסי גראמי ..כבוד ..ובישראל עיקר פרסומו הגיע משירו הנהדר שהופיע בפס קול הסרט " ג'אנגו חסר מעצורים " של הבמאי קוונטין טרנטינו משנת 2012.

אז כיצד קשורים הדברים ?? מניח שכבר שמתם לב…החופש…

ביום שישי יצאו מאות אלפי התלמידים בבתי הספר אל החופשה הגדולה לה המתינו , והשבוע צויין בעולם הקולנוע 20 שנה לצאת סרטו הנפלא של פיטר ויר " המופע של טרומן" סרט קומי/דיסטופי שכמו חזה את מצבה של המדיה היום. ובסרט מנסה טרומן לצאת לחופשי מהחיים אותם הוא חי ,בלי כל יכולת שליטה עליהם …ובסרט ג'אנגו חסר מעצורים…גם מדובר על הרצון לחופש של העבדים בארה'ב בתקופה שלפני מלחמת האזרחים….ומתוך פסקול הסרט נמצא שירו של אנטוני המילטון …FREEDOM

אז לכל ההורים /הסבים וסבתות…שנכונים להם חודשיים מעט עמוסים ,זה לא עול כפי שלעיתים נדמה לנו , נצלו את הזמן המשותף בכייף ולא כמעמסה כבדה על הכתפיים ,עוד נתגעגע לימים אלו.

שבת נעימה לכולם. ו….יחי החופש הגדול…

 

 

Ooh

Ooh

Felt like the weight of the world was on my shoulders…
Pressure to break or retreat at every turn;
Facing the fear that the truth I discovered;
No telling how all this will work out;
But I've come too far to go back now.

~I am looking for freedom,
Looking for freedom…
And to find it cost me everything I have.
Well I am looking for freedom,
Looking for freedom…
And to find it may take everything I have!

I know all too well it don’t come easy;
The chains of the world they seem to move in tight;
I try to walk around it,
But stumbling’s so familiar;
Try to get up but the doubt is so strong;
There’s gotta be a wind in my bones…

רחמים לא ידע…הוא לא ידע…

העשן שהסתלסל מהמאפרה בפינת השולחן ,היתמר אל על ושיווה ארשת של מיסתורין לחדר האפלולי. סרג'נט ג'ון אולנו מחה את הזיעה שניגרה ממצחו במטפחת ששלף מכיסו . קצוות המטפחת העידו כי הייתה לבנה בצעירותה .וידעה ימים יפים יותר.

"זה לא עובד" , פנה לעמיתו בנג'מין ,אותו נהג לכנות בנג'ו ,"עלינו לשנות נושא ,חייבים לתפוס אותו על משהו ,הוא הרי לא יכול לדעת הכל" ,שני החוקרים ,בוגרי  "הלונדון פוליס קולג' , נעו בחדר כאריות בסורג. אנחנו נפסיד בהתערבות מלמל בנג'ו ,הם אמרו לנו שהוא יידע הכל , הם אמרו ,ואנחנו התעקשנו ,50 לירות שטרלינג ,עליהם התערבו ושהם שכרם השבועי עמדו לפוג יחד עם העשן .על מה לא שאלנו ?…

"אתה יודע מה  ?", פנה ג'ון , מה לדעתך אף אחד לא יודע ? ,בנג'ו קימט את מצחו ובהה ביומן שהיה מונח על השולחן, עליו שירבטו הוא ועמיתו מספר שאלות בכתב יד נוראי ,זה ממש לא קריא חשב לעצמו . אולם אז התרחבו אישוניו וחיוך ערמומי נמתח על פניו …"אני יודע מלמל…אני יודע …כתב חרטומים" ,המשיך למלמל…"הוא לא יידע לפענח כתב חרטומים ,אני אומר לך", פנה לעמיתו …"אין סיכוי שבעולם שזה יקרה"…הם חייכו בסיפוק …50 ליש'ט אינם עניין של מה בכך בלונדון של שנת 1898…"הוא ללא ספק לא יידע " .

שמש נעימה מאירה את שמי השבת השניה של חודש תמוז ,חודש יוני כבר מכלה ימיו ,ילדי החטיבה והתיכון צהלו השבוע ביורדם מההסעות בפעם האחרונה לשנה זו , ופינתנו נוסעת מערבה אל דרומה של לונדון שם נולד ב-13 ביוני בשנת 1773 ,ילד קטן וחביב למשפחה קוויקרית של סוחר בדים ורעייתו  הגברת יאנג . השניים החליטו לקרוא לבנם הבכור מבן העשרה.. תומאס.

תומאס ידידנו היה ילד פלא: הוא למד לקרוא באופן שוטף בגיל שנתיים והפגין סקרנות ותשוקה למדע מילדות. הוא התעניין במתמטיקה, בהיסטוריה, בבוטניקה, באסטרונומיה ובבלשנות. בגיל חמש החל ללמוד לטינית ועד גיל 14 כבר שלט ב-11 שפות נוספות, בהן איטלקית, יוונית, צרפתית, ותתפלאו ..אפילו עברית.

10-thomas-young_l

יאנג הצעיר למד רפואה, אבל מכיוון שהאוניברסיטאות המובילות בבריטניה באותם ימים היו חסומות בפני קוייקרים (נוצרים שלא האמינו בצורך בכנסיה ובכמורה כמתווכים בין המאמין לאלוהיו), החליט לעבור לאוניברסיטת גטינגן בגרמניה, שם קיבל תואר דוקטור ב-1796.

נהוג לאמר כי עבודה קשה תביא עימה רווחה כלכלית, אבל זה לא מדעי…ב1797 נפטר אחיו של סבו והנפטר השאיר ליאנג הצעיר ירושה גדולה. הרווחה הכלכלית אפשרה לו להסיר מליבו את הדאגה לפרנסה ולהקדיש חלק גדול מזמנו לעיסוק במדע. הוא פתח מרפאה בלונדון, אך לא היה פופולרי בקרב המטופלים, בגלל כנותו הבוטה ובגלל חוסר אמונתו בפרקטיקות רפואיות מקובלות באותה תקופה, כמו הקזת דם,מיני לחשושים וכוסות רוח. יאנג התעניין יותר במחקר הרפואי מאשר בטיפול בחולים. הוא המשיך לעסוק ברפואה לאורך כל חיו, אבל תמיד עסק במקביל במחקר מדעי,ובעצם שלח ידו אל המון תחומי עניין , אופטיקה-הוא הבין ששבירת האור מתרחשת בקרנית העין ובעדשה. יאנג בנה מכשיר בשם אופטומטר, שבאמצעותו היה אפשר להתאים עדשות משקפיים לתיקון ליקויי ראייה. תרומתו העיקרית בתחום הראיה הייתה התגלית שתופעת ההסתגלות (שינוי המיקוד של העין) אינה מתרחשת באמצעות שינויים בקרנית או באורך העין, אלא באמצעות שינוי צורת העדשה עצמה.

640px-LifeOfThomasYoung1855PeacockG

כמו כן יאנג פענח גם את מנגנון ראיית הצבעים. הוא תיאר לראשונה שלושה סוגים של קולטנים בעין , שכל אחד רגיש לאחד משלושת צבעי היסוד.הוא  הצליח במסגרת ניסוי מבריק שעשה לפתור את המחלוקת שהייתה בין ניוטון להוייגינס ( שניהם כיכבו בעבר בפינתנו) ,באם האור הוא חלקיקי או גלי ,והסביר את תופעת ההתאבכות באור חמש שנים מאוחר יותר השלים איינשטין את נושא הבנת האור ע'י שילוב התאוריות.

אך לא רק אופטיקה עניינה את הבחור ,הוא חקר גם את תכונות החומרים , ובנה את מודל יאנג לחישוב האלסטיות ,הוא חקר את התנועה הנימית של הנוזלים ,וכן את נושא מתח הפנים של הנוזלים ( למשל בכוס הקידוש שהיין מעבר לשפת הגביע אינו גולש ..) והוא גם פרץ את הדרך בנושא פענוח אבן הרוזטה שנמצאה במצרים ופענוח כתב החרטומים ,אחריו המשיך את הנושא החוקר שמפוליון ( גם כיכב באחת הפינות בעבר) והביא להבנת  מסמכי החרטומי ממצרים.את הזמן הנותר העביר בייעוץ רפואי או כלכלי כיועץ אקטוארי…

לא לחינם כונה ידידנו תומאס יאנג "האיש האחרון שידע הכל" .יאנג הלך לעולמו ב-10 במאי 1829 בגיל 56 בלבד. למרות התרומה הרבה שנזקפת לזכותו, הוא נשאר מדען אלמוני יחסית. סר האמפרי דיווי (Davy), נשיא החברה המלכותית, כתב שאילו יאנג היה מרכז את מאמציו בתחום מדעי אחד, הוא ודאי היה הראשון בתחומו. לדברי דייווי, "יאנג היה חוקר דגול והוא ידע כל כך הרבה שקשה היה לומר מה הוא לא יודע".

והרצון לדעת הכל מוביל אותנו במוסיקה אל הזמר והיוצר יגאל בשרי.

יגאל בשארי נולד ב11/9/50 במושב נחלת יהודה לציונה ויוסף בשארי, ילידי הארץ ממוצא תימני. וכמו יאנג כבר מגיל צעירהתגלה כשרונו ..במוסיקה.הוא אהב לשיר ולנגן בגיטרה. בתיכון למד בבית הספר לאמנויות רננים שבתל אביב.

הורד (3)

ההצלחה האירה לו פניה כבר בגיל צעיר. הוא החל  להופיעה כבר בגיל 15 עם בת כיתתו ,ומי שלימים תהיה סולנית "הכל עובר חביבי"הזמרת  שלומית אהרון .השניים הקליטו מספר שירים שהושמעו יפה ברדיו, כ"גיל הזהב" ו"שנת אלפיים".

ובהמשך בגיל 17 כבר הופיע עם מוטי גלעדי ,ושולה חן .בשנת 1969, והוא בן 18 בלבד, זכה בשן ב"פרס כינור דוד" וביצע בפסטיבל הזמר והפזמון את "על גל האבן הלבנה" למילים של ירון לונדון וללחן של יעקב הולנדר. הוא השתתף גם בפסטיבל הזמר החסידי שם ביצע את "עושה שלום" שהלחינה נורית הירש למילים מן התפילה, וזכה במקום השני. ובערב ראש השנה תשל"ט זכה בתואר זמר השנה של גלי צה"ל.

פרסומו המוקדם הביא מנהלי להקות צבאיות לחזר אחריו טרם גיוסו ,הוא בחר ללכת ללהקת פיקוד הצפון תחת פיקודו של דוד אלעזר, אשר אישר לו להופיע בשירותו הצבאי במופע סולו עם חבורת נגנים. בשן היה שותף לתוכניות "מהצפון באהבה" ו"חייך לעולם" של להקת פיקוד הצפון, בהן היה הסולן ברוב השירים, לצד שמות כמו עדנה לב , אוהד נהרין וסמדר ברנר. בין היתר בלטו השירים "לצפון באהבה", "מתנה מן הים", "סיירת אגוז" והלהיט "מתוק מתוק", אשר זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.

images

עם שחרורו מהצבא בשנת 1972, הוציא בשן את האלבום "להשתחרר" ,ובאותה שנה נשא בשן לאישה את מיקה מרידור, יוצאת להקת פיקוד מרכז, בתו של השר וחבר הכנסת יעקב מרידור.מיקה עבדה כצלמת ומתחילת שנות ה-80 עוסקת בעיצוב אופנה. לזוג נולדו שני ילדים – אוֹרי ואלינור.

ההצלחה האירה פניה ליגאל , ובשנת 73 זכה בפסטיבל הזמר המזרחי במקום הראשון עם השיר "לקראת שבת" (לכה דודי) ,שנה מאוחר יותר כבר הפך שחקן בסרטו של ג'ורג עובדיה " שרית" , סרט בו גם הלחין חלק מהשירים.

בהמשך עבד כמעט עם כל אומן ישראלי אפשרי ,החל מיוסי בנאי ,דורי בן זאב,עדנה לב ,השתתף בצמדים שונים ,ביחד עם צמד הפרברים ,טוביה צפיר וחבורת הופה היי.

אך לא רק בארץ האיררה ההצלחה פניה ליגאל ,בשנת 1977 חתם בשן על חוזה בחו"ל להקלטת ארבעה אלבומים באנגלית. האלבום הראשון, "You Got The Power", בהפקת אבי עופרים, הופיע באותה שנה וכלל גרסאות באנגלית ל"דודי שב הביתה" ול"יש לי ציפור קטנה בלב" וכן שירים שיצר במשותף עם שמוליק צ'יזיק, ביניהם השיר "My Suzanne", שתורגם מאוחר יותר ל"סיוון" (אם תזכרי אותי סיוון ). בשנת 1978 הופיע בלונדון האלבום "You're The Only One", תקליט בסגנון פופ. ב-1979 יצא האלבום "I'm Ready" שהכיל חומר שכתבו לבשן,לא פחו מבריאן אדמס…. ואלטון ג'ון. האלבומים לא זכו להצלחה גדולה, ובשן ויתר על הקלטת האלבום הרביעי בחוזה ("High on an Easy Feeling") והעדיף לחזור לארץ.

על אף שהותו באותן שנים בחו"ל, הוציא בשן אלבומים חדשים גם בארץ. בשנת 1978 יצא האלבום "מכת שמש" שאותו כתב עם דורי בן זאב, בו הצליחו השירים "שלום לך מולדת" ושיר הנושא. באותה שנה אף שר את שיר הנושא של הסרט "דיזנגוף 99.

images (1)

בהמשך הקריירה הארוכה והמוצלחת של בשן הוא הקליט דואטים וגרסאות מחודשת לשירי ילדים וגם שיר מבוגרים ,הוציא מספר אוספים ,ועבד עם להקת ברוש, גרי אקשטיין,טל שגב ,האחיות יוספי ויוצרים צעירים בתחילת דרכם.

באוגוסט 2014 אושפז בשן עקב פצעי דקירה. בתחילת יוני 2015 אושפז בשנית עקב פצעי דקירה,ונפוצו שמועות על נסיון התאבדות, אולם כעבור כמה ימים הוא הופיע בערב מחווה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית לזכר ידידו עוזי חיטמן, בהיכל התרבות בתל אביב. בשן התקבל על ידי הקהל בתשואות רבות, ובסיום הופעתו הקהל עמד והריע לו במשך דקות ארוכות.

בשנת 2016 זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים ,ועד ימים אלו ממשיך יגאל להופיע ברחבי הארץ נאחל לו אריכות ימים והמשך יצירה פוריה.

וכיצד מתחברים הדברים ?

התשובה היא רצון לדעת … החודש מלאו 245 שנה להולדתו של תומאס יאנג , זה שכונה "האיש האחרון שידע הכל" או  "אחד מעשרת האנשים החכמים ביותר" …משום שחקר והתעניין בהמון נושאים מתוך סקרנות ורצון לדעת להכיר וללמוד ,לפעמים לדעת יותר זה טוב ,ולעיתים רחוקות..פחות  …ואחד משיריו הנפלאים של יגאל בשן נקרא "קפה אצל ברטה" (מילים אהוד מנור,לחן נתן כהן-מהנשמות הטהורות ) , בו גיבור השיר כל כך רוצה לדעת מה יהיה בעתיד ,ולשם כך הוא פונה אל ברטה-מגדת עתידות וקוראת בקפה…

לעיתים הידע מעודד ומפרה ,ולעיתים מעציב ומרסן..אבל הרצון לדעת תמיד יהיה שם ..בין השורות והצלילים.

שבת נעימה לכולם. (מומלץ אוזניות …שימו לב לקטע החצוצרות הנפלא )

 

כשאני שפוף ורע לי על הלב
אני הולך אל ברטה ואצלה יושב
אני שותה קפה שחור
מראה לה את היד
אומרת לי אתה נחמד
תשים עשירייה בצד

ואז לפתע היא שותקת ורואה
את כל מה שיקרה ומה שכבר קרה
רואה על מי אני חושב
ומה אני רוצה
אומרת שגלגל חדש
יתחיל כשהשנה תצא

תמיד כשאני עומד כבר לעזוב
היא מנסה לומר שיהיה עוד טוב
אחרי כמה צרות קטנות
פתאום תרגיש נפלא
תהיה לך שמחה גדולה
מילה של ברטה זאת מילה

בנאות דשא …ירבצני

יודלה..לילי..יודלה..איאי…פיזם לעצמו מר חזרזיר הוורדרד..תוך כדי זיוף נוראי של הניגון….. "כמה נעים וירוק הוא העשב הרענן באי שלנו" ,חשב לעצמו  ,"רטיבות הטל על העלים מוסיפה להם ארומה טריות ורעננות ,שפוגעת בדיאטה שגזר על עצמו .חסר לי נגיעות של חמיצות ומעט סוכר ,אבל הטעם עדין ונימוח". משקלו שהלך והאמיר בחודשים האחרונים הגיע כבר לכמעט 400 פאונד ( +-200 ק'ג) ."אני חייב לשמור על עצמי,מי יראה בי זיווג מתאים לחזרזירה ראויה ? " ,הרהר בדאגה בן צעד אחד למשנהו . אך ניחוח נעים וטעים שעלה באפו קטע את חוט מחשבותיו . זנבו הקצר הסתלתסל ,אוזניו נעמדו לרגע קט ,ואפו הפחוס נע בכיוונים שונים …הממ…המממ…אני מריח תפוחי אדמה…חשב בשמחה …וכל רעיון הדיאטה…נראה לו לפתע רחוק להחריד..ומיותר. אפו משכו לכיוון חלקה קטנה המצויה מעברו השני של מקווה המים וכבר ממרחק של 20 מטר הבחין בעלים המבשרים את הסוד הטמון תחתם ,עלי תפוחי האדמה החביבים עליו כל כך.חמש דקות מאוחר יותר הוא כבר לעס בחיוך את תפוחי האדמה וחיוכו נמשח מאוזן לאוזן , "הם נפלאים" מלמל לעצמו… "ומתוקים..ממש טעם גן עדן" …את מחשבתיו קטע לפתע רעש מחריד..זה נשמע ממש כמו יריה ,חשב לעצמו בטרם הבין שצדק והפך לזכרונו לברכה. ….ודקה מאוחר יותר עת שוטטה נפשו בגן העדן תהה אם נכון עשה ששבר את דיאטת העשבים…. (זכרונות אפשריים לחזיר חביב על אחד מאיי סאן חואן,על קו רוחב 49 , יוני -1859).

 

חורף 87 היה גדוש באירועים,גשמים ירדו והצליפו בחלונות הבתים,רוחות טובות הביאו גשם ורעות נשבו והביאו אינתיפאדה. היו שנולדו ,אחרים נפטרו, ובין לבין היו שחיו חיים שלמים ,עבדו שיחקו, נסעו בעולם וטיילו בארץ ,צחקו ובכו ,חצבים פרחו ,ועצי סיגלון השירו עלים ,להקות ניגנו ושרו ,אחרות התפרקו. ובבית קטן בת'א ישבה לה  סי היימן בתו של המלחין הנפלא נחום היימן , שהייתה שבורת לב עקב פרידה מחברה הטייס ,ישבה בביתה והאזינה לגלי צ'הל . ברדיו במסגרת "60 שניות על " ,סיפרו כי לחיילים קשה להלחם בחורף, עקב מזג האוויר…סי הקשיבה חשבה ,ואז הלחינה את שירה "גיבור גדול" ובו שזרה את המילים " מלחמות, כבר לא קורות בחורף
אפילו לנו קצת קר בשביל לשנוא
מלחמות, כבר לא קורות בקייץ 
אפילו לנו קצת חם בשביל לכבוש."

הורד (3)

 

קצת פחות מ-159 שנים קודם לכן ,בצפונה של אמריקה של אותם ימים ,במקום שנקרא איי סן חואן (באנגלית: San Juan) , קבוצת איים השייכת למדינת וושינגטון בארצות הברית ושמהווה חלק מארכיפלג סן חואן שממוקם ליד האי ונקובר , בבוקר 15/6/1859 טייל לו לו על אחד האיים חזיר חביב השייך לחוואי אירי ולעס להנאתו עשב טרי וטעים כשלפתע הבחין בחלקת תפוחי אדמה , שכפי הנראה נחשבים בקרב החזירים למעדן..הוא ניגש אליהם.ו….נעצור פה לרגע במתח…ונבהיר את הרקע לעלילה ,תיכף נשוב.

הזמן הוא אמצע המאה ה-19 ,שנת 1859 באמריקה של אותם הזמנים . 13 שנים קודם לטיולו של החזיר ב 15/6/1846 נחתם הסכם אורגון .הסכם שמסדיר את חלוקת השטחים בין ארצות הברית של אותם ימים ובין האמפריה הבריטית. ע'פ הסכם זה ,ג'יימס פולק שכיהן כנשיאה ה-11 של ארצות הברית, חילק את הטריטוריה של אורגון בין ארצות הברית ובריטניה לאורך קו רוחב 49 צפון, במקביל לתעלה המפרידה את היבשת האמריקנית מהאי ונקובר, ו"דרומה דרך אמצע התעלה ומצרי פוקה אל האוקיינוס השקט".כך נכתב בהסכם.עד כאן הכל בסדר.

pig-war

אולם מפות האזור שהיו זמינות באותה תקופה, שעל פיהן נקבע הניסוח לעיל, לא היו מדויקות; ומה לעשות ? במציאות קיימים שני מצרי ים היכולים להיקרא "אמצע התעלה": מצרי הארו לאורך הצד המערבי של איי סן חואן, ומצרי רוסאריו לאורך צדם המזרחי. בשל עמימות זו טענו גם ארצות הברית וגם בריטניה  לריבונות באיי סן חואן שהיה מצוי באמצע .

נשוב כעת 13 שנים קדימה אל ידידנו החזיר החביב שהבחין לפני פסקה אחת בתפוחי אדמה עסיסים . הוא לתומו לא ידע כי הם שייכים לחוואי אמריקאי בשם ליימן קאטלר. ליימן אהב עוגות שוקולד,מוסיקת קאנטרי , וגרבי צמר עבות ,אבל ממש לא אהב שחזירים אוכלים לו את תפוחי האדמה בטח לא חזירים השייכים לבריטים.ככל אמריקאי טיפוסי ,שלח ליימן את ידיו בטבעיות אל רובהו ,טענו בכדור אותו שילח בחזרזירנו  התמים ,אשר נשלח אחר כבוד לגן עדן של מעלה…..ופה למטה על פני השטח החל הגהינום.

njk

שני החוואים החלו צועקים האחד על השני בדבר האשמה במותו של החזיר והנזק לתפוחי האדמה ,השלטונות הבריטים רצו לאסור את קאטלר אשר מנע אריכות ימים מהחזיר, ואילו והחוואים האמריקנים קראו להגנה הצבאית של ארצות הברית. וכך אכן היה ,הצבא האמריקאי שלח 66 חיילים אמריקנים תחת פיקודו של הקפטן האמיץ ג'ורג' פיקט לאי סן חואן. בתגובה שלח מושל ונקובר, ג'יימס דאגלס, שלוש ספינות מלחמה בריטיות לאזור, בפיקודו של אמיץ אחר, קפטן ג'פרי הורנבי.

אך דמו של חזיר אינו הפקר, וזכרון צרור תפוחי אדמה לא יישכח .המצב המשיך להחמיר ובספטמבר עמדו כבר לא פחות מ- 461 אמריקנים חמושים בתותחים אל מול שלוש ספינות מלחמה ולהן 60 תותחים וצוות בן 2,140 איש מהצד הבריטי. הצדדים השכילו שלא לירות את הירייה הראשונה, על מנת שלא "לערב שתי אומות גדולות במלחמה על חזיר מת". הוראות הפתיחה באש של המפקדים משני הצדדים היו דומות…: "הגנו על עצמכם, אך לא תיזמו פעולה התקפית".  וכך במשך מספר ימים החליפו הצדדיםבצעקות קולניות עלבונות ,קללות ונאצות ,הטיחו תארי גנאי מבישים איש בבני משפחתו של הצד האחר,  וניסו לגרום לצד השני לירות את הירייה הראשונה, אך ללא הועיל,בתוכם פנימה אף אחד לא באמת רצה להילחם. כמו ששרה סי "אפילו לנו קצת חם בשביל לכבוש"…

RevSolds

וכך לאחר שלושה חודשים של מתח ואינספור חרפות וגידופים ,אזל מלאי הקללות וגם רבים מהחיילים כבר הפכו צרודים (זקני העדה טוענים שאבי סבו של רוד סטיוארט שירת בצבא הבריטי,אך אין לכך ראיות ),והמפקדים הגיעו לתובנה המדהימה " שאולי די ? ,כאילו ".וכך שלחו שני הצדדים צוותי משא ומתן שהגיעו להסכמה כי שני הצדדים יסיגו את כוחותיהם ,ולהשאיר כוח אדם סמלי-משותף. "המחנה הבריטי" נוסד על חופו הצפוני של האי סן חואן, ו"המחנה האמריקני" נוסד בדרומו. עד היום מועלה דגל בריטניה על "המחנה הבריטי" מדי יום על ידי שומרי הפארק מטעם ממשלת ארצות הברית, וזהו אחד המקומות המעטים בהם מתירה ארצות הברית לעובדיה להניף דגל זר בתחומה.

והאיבה הפכה פניה לחיבה ,ובמהלך שנות הכיבוש הצבאי המשותף של האי סאן חואן, פיתחו הצדדים ידידות לבבית, וחיי חברה ערים. הצדדים ביקרו זה במחנהו של זה, חגגו את הימים הלאומיים של שתי האומות וערכו תחרויות ספורט. שומרי הפארק מספרים למבקרים כי האיום הגדול ביותר על שלומו של האי היה כמויות האלכוהול האדירות שהיו זמינות באירועים אלה.

 

לאחר שתים-עשרה שנים של כיבוש משותף הביאו שני הצדדים את העניין בפני –הקייזר וילהלם הראשון מגרמניה לבוררות. באוקטובר 1872 החליטה ועדה מטעם הקייזר למסור את האיים לידי ארצות הברית.

בשנת 1998 החלה מסורת שנתית בה חוגגים אזרחים קנדים ואמריקנים את השלום בין שתי המדינות בשחזור תקופתי של המלחמה…כל הארוע הנ'ל נרשם בהיסטוריה הבריטית והאמריקאית כ " מלחמת החזיר"…מאחר ובמלחמה " הקשה" הזאת ( בכל זאת כאב גרון זה לא קל )…היחיד שנהרג ..היה החזיר.

San_Juan_Island_NHP_Eng_Camp

 

 

והסיפור המוזר הזה שנראה כמו אגדה ספרותית ,די דימיונית לוקח אותנו במוסיקה אל ההרכב הבריטי FICTION FACTORY ,הרכב מוסיקלי שהוקם בפ'ירת שבסקוטלנד בשנת 1983.חברי הלהקה היו  אדי ג'רדן ,קווין פטרסון , גראנט טיילור וצ'יק מדלי . החברים ניגנו בהרכבים אחרים טרם התאחדו ללהקה . והתפרסמו בעיקר בשל מוסיקת המיינסטרים השקטה אותה ניגנו.

הורד (2)

להיטם " מרגיש כמו גן עדן "הגיע לטופ 10 של המצעד הבריטי ב-84 , וכן הצליחו לא רע בגרמניה ושוודיה.הלהקה התפרקה בשנת 87 לאחר צאת אלבומם השני.

 

וכיצד מתכנסים הדברים ?

ביננו אף אחד לא באמת אוהב להילחם , גם כשיש המון סיבות לעשות זאת ,הרבה יותר נחמד ונעים לעבד חלקה ,לקרוא ספר או לטייל מאשר להילחם ,שלא לדבר על המחיר. בשנת 87 כתבה  סי היימן את שירה " גיבור גדול" ,וכולנו גיבורים גדולים ..עד אשר צריך לשלם מחיר …ואז פתאום "חם מדי בשביל לכבוש" ,בשנת 87 התגייסנו , ובאותה שנה התפרקה גם להקת FICTION FACTORY  , ומה יותר ספרותי או דימיוני מהסיפור ההזוי של "מלחמת החזיר " ???….והוא בכלל משוטט לו בוודאי בגן העדן של החיות מלחך עשבים ואוכל פירה וצי'פס ( בכל זאת גן עדן ) ותוהה בינו לבין עצמו מי חכם יותר החיות או בני האדם …שאלה קשה ולמה נזכרנו בו היום??…..כי אתמול 15/6 מלאו 159 שנים ל"מלחמת החזיר " הקשה…וכן בדיוק 146 שנה להסכם אורגון..

שבת נעימה לכולם ושהשלום ישרור פה לעד…ונרגיש כמו גן עדן

FELLS LIKE HEAVEN

 

 Heaven is closer now today
The sound is in my ears
I can't believe the things you say
They echo what I fear
Twisting the bones until they snap
I scream but no one knows
You say I'm familiar, cold to touch
And then you turn and go
Feels like heaven
Feels like heaven

שמחת בית השואבה…ישראל מתייבשת

"אוקי חברים שימו לב" ,פנה אליהם כלב , "אנו עומדים לחצות את הירדן מערבה , לעת עתה אף אחד עוד לא הבחין בתנועה שלנו , וככה זה צריך להימשך" . "בעוד רגעים אחדים ",הוסיף, "נהיה בארץ המובטחת ,זיכרו מה מטרת השליחות שלנו" . החברים האחרים עדיין היו מוקסמים מרעש פכפוך המים בנהר , הצעידה הארוכה במדבר השכיחה מהם את זכרון אוושת המים הזכים הנעים להם בחופשיות..מראות המדבר הצחיחים היו מנת נופם למן צאתם לחופשי ועד היום .

..לאחר שחצה האחרון שבהם את הנהר ,החלה החבורה לטפס בזהירות על הגבעה הסמוכה בכדי להבחין בנעשה בכפר שנמצא מעברה השני של אותה גבעה. הם היו אמורים להיות מרוכזים בנעשה בכפר ודרוכים לכל התפתחות שלא תבוא.,הם שחו ארצה , והסירו את סוגר הנדן של חרבם…רעש תנועת המים עדיין העסיק את מחשבותיהם. שמוע , ושפט בן חורי שהיו בראש החבורה וסמוכים לראש הגבעה  זחלו באיטיות ,נזהרים שלא להרים אבק.פלטי וגדיאל שזחלו מאחור שמרו על מרחק בטוח…שפט בן חורי ושמוע החלו להתרומם בזהירות ומבעד לסבך העשבייה החל להיגלות הכפר. פלטי שלא יכל להתאפק הזדחל לעברם והרים אף הוא את ראשו….הוא סובב את מבטו מעט ימינה לכפר…ואז החל למלמל משהו לא ברור ,וידיו החלו לרעוד…מה זה ?? ..מי אלו הענקים הללו ?…זו הארץ המובטחת ?.???…השלושה נאלמו דום למראה שנגלה אליהם, האחרים עדיין לא ראו……החשש והספקות כבר החל לחלחל.

images

שבת חמימה של חודש יוני ,ושבת אחרונה של חודש סיוון ופינתנו תעסוק  השבוע במשק המים בישראל.

משק המים בישראל הוא שם כולל לכלל ההיבטים של  המים בישראל – מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה.

בשני העשורים האחרונים מאזן המים בישראל  שלילי ,היינו שצריכת המים עולה על כמות מי הגשמים היורדים בארץ ,ולצורך שיפור מצב זו הקימה המדינה עד היום כ-5 מתקני התפלה המייצרים מים מתוקים לצרכי שתיה.

המעניין הוא שצריכת המים בישראל עולה בהדרגה בשני מישורים ,הן בגלל העליה בצריכה לנפש והן בגלל גידול האוכלוסיה . זה בזמן שהצריכה החקלאית בשנים האחרונות בירידה ,בעיקר בגלל השימוש במי קולחין ( מי ביוב שעברו הליך טיהור ) והן מהתיעלות שיטות ההשקיה ,מעבר לגידולים חסכני מים , ולמצער גם בגלל הפסקת גידולים שונים ונטישת שטחים.

בשנת 2004, התפלגות צריכת המים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה. נכון להיום 55%  הולכים למגזר הביתי, 38% לחקלאות  ו-6% לתעשייה .

נפח מי הגשם שיורדים בשטח מדינת ישראל עומד על כ-7 מיליארד מ"ק (מטר מעוקב). אך מתוך כמות זו פחות מ-2 מיליארד מ"ק נאספים במאגרים מים מעל או מתחת לקרקע וניתנים לניצול אנושי. יתר המים חוזרים לאטמוספירה באידוי או בדיות מצמחים. לפי הערכת רשות המים, כ-70% ממי הגשם חוזרים לאטמוספירה באידוי ישיר או נידוף מהצמחים, כ-25% מחלחלים למי התהום ורק כ-5% זורמים בנחלים.

בלונדון הגשומה למשל ( כך לפחות אנו טוענים ) יורדים בשנה בסה'כ 598 מ'מ גשם  (כמעט כמו במסילת ציון ),אולם הגשם נפרש על פני כל השנה , ומרבית הזמן מעונן וקריר וכך יכולים מי הגשמים לחלחל היטב ולהרוות את הקרקע בעוד בארץ מרביתם יעלו חזרה לאטמוספירה בצורת אדים.

מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: אקוויפר החוף, אקוויפר ההר, אקוויפר חרמון, אגם הכנרת וכן שורה של אקוויפרים קטנים יותר.האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהן באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל.

הכינרת היא אגם מים מתוקים בעל שטח של כ-168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב . רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם. את מי הכנרת מזרימים דרומה ע'י אחד הפרויקטים הכי גדולים שנעשו בארץ –המוביל הארצי.

p_109_B_9656[1]

 

מוביל המים הארצי, הנקרא גם "מפעל הירדן", הינו פרויקט הדגל של חברת מקורות וגדול מפעלי המים של מדינת ישראל. בנייתו של מפעל זה, המוביל מים לאזורי הדרום השחונים מאגם הכינרת וממקורות מים נוספים בצפון, הינה ציון דרך חשוב בהתפתחותה המתמשכת של מערכת המים הארצית, ובהתפתחותה של ארץ ישראל בכללה.

ההחלטה על הקמתו של המוביל הארצי והגשמת חזונם של ארתור רופין ושמחה בלאס, התקבלה על ידי ממשלת ישראל בשנת 1956. הוצאתה לפועל של ההחלטה הוטלה על חברת תה"ל (תכנון המים לישראל) שתכננה את המוביל הארצי ועל חברת מקורות שניהלה את בנייתו. מרבית עבודות ההרכבה של המוביל, המכאניות והחשמליות, בוצעו על ידי שח"מ, אגף הביצוע (היום שחמ מקורות ביצוע) של מקורות. בשנת 1964 הושלמה בנייתו של המוביל הארצי,ובמשך שנים שינע המוביל מים מהכנרת ומאגרי הצפון דרומה עד למכתש רמון.

 

בשנה האחרונה הופסקה השאיבה בכנרת כמעט לחלוטין ,ולפני כשנה הוחל בפרוייקט הפוך של בניית קו מים בקוטר 80 אינט'ש (צ'ול) ,שבו יוזרמו מים מותפלים …אל הכינרת במטרה להצילה מייבוש והמלחה-הפרויקט נקרא  "המוביל הארצי החדש ".

המלחת הכנרת נובעת משורה של מעיינות מלוחים הנובעים במקומות שונים מסביב לאגם ובקרקעיתו. כדי לנסות להקטין את מליחות האגם ולאפשר להשתמש במים שלו לחקלאות, הוקם בשנות ה-60 המוביל המלוח.המוביל המלוח הינו מפעל מים המשלים את פעילות המוביל הארצי. תפקידו של המוביל המלוח, שנבנה על ידי מקורות בשנות ה- 60, הוא לתפוס את מי המעיינות המלוחים באזור הכנרת ובכך למנוע את המלחת האגם.
המים במוביל המלוח מוזרמים לנקודה דרומית לאגם ומשם לנהר הירדן שבו זורמים המים לים המלח. אורכו של המוביל המלוח הוא 22 ק"מ.

הורד

 

לפי ארגון הבריאות העולמי, כל אדם זקוק לצריכת מים ישירה של כ-100 ליטר מים ליום, כשהכוונה למים נקיים, בטוחים ונגישים.בישראל הצריכה הממוצעת של מים (נכון ל-2008) נעה בין 240 ל-280 ליטר ליום לנפש ,לשם השוואה, בגרמניה הצריכה עומדת על 136 ליטר ליום. לפני 20 שנה היא היתה 145.

הצריכה הפרטית בישראל ידעה עליות ומורדות , הציבור מודע למצב המים ובדרך כלל נעתר להנחיות מנהל רשות המים ,בשנת 1990 הגיע הצריכה הפרטית לשיא של 317 ליטר לאדם ליום וירדה בהדרגה עד 2008  לרמה כמעט קבועה של 287 ליטר לאדם ליום. המשמעות היא שברצותינו אנו מסוגלים להתמודד עם בעיית חוסר המים.

במדינת ישראל פועלים 5 מתקני התפלת מי ים: באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד. מתקנים אלו פועלים בשיטת אוסמוזה הפוכה (SWRO) ומספקים מים באיכות מעולה למערכת המים הארצית. וכן מתקן ההתפלה קטן יחסית, באילת המשלב התפלה ממי ים ומי קידוחים מליחים.

כל מתקני ההתפלה למעט מתקן התפלה פלמחים הוקמו בשיטת BOT-Build, Operate, Transfer שבה הזכיין מתכנן, בונה ומתפעל את המתקן למשך 25 שנה, שבסיומם עובר המתקן לבעלות המדינה. מתקן התפלה פלמחים הוקם בשיטת BOO – Build, Operate, Own, שבה נשאר המתקן בסוף תקופת הזכיינות בבעלות הזכיין.

images (1)

השנים האחרונות  בישראל היו  שחונות ,למעשה אנחנו ברצף מאז 2013-14 של 4 שנות בצורת, בעיקר בצפון, וזה כמובן נותן את אותותיו במקורות המים ,ולאחרונה שבה רשות המים לפרסם את ההנחיות לחסכון במים..ישראל מתייבשת.

רבים שואלים, אם היום ב-2018, עם חמישה מתקני התפלה, וכש-75% מצריכת המים הביתית מסופקת ממתקני התפלה, מה בעצם החשיבות של גשם? והתשובה המצערת היא שהחשיבות גדולה, גדולה מאד.חשוב להבין, התפלה היא רק למי שתייה, כי היא יקרה . המדינה קונה את המים מחברות פרטיות שיש להן זיכיון על המתקנים, המחיר של קוב מים זה  בין 2 וחצי לשלושה שקלים, ומי גשם לעומתם זה אגורות בודדות. נכון שבברזים יש לנו מים, אך המחסור הוא בעיקר בשימושים האחרים, ובעיקר בחקלאות.

בארץ יש לא מעט אזורים "מנותקים", שלא מחוברים למערכת ההתפלה, והמים המותפלים גם לא מגיעים לכל בית בארץ אלא בעיקר לאזורים שבין חיפה לאשקלון. כל האזור של הגליל העליון, רמת הגולן בקעת הירדן והערבה מנותקים מההתפלה ושם המחסור מורגש והמחסור הוא בעיקר במים שצריך לספק לחקלאות. "בנוסף, אין גם מספיק מים לסביבה ולטבע. זה אולי נחשב מותרות אבל מדינת ישראל צריכה לחשוב מה היא משאירה לדורות הבאים.

הבצורת היא חלק מהשינויים האקלימיים בכדור הארץ , אנחנו רואים תופעות שלא ראינו בשנים האחרונות. לדוגמה הכנרת, למרות שצמצמנו את השאיבה ממנה בשנים האחרונות, מ-300 מיליון מ"ק לפני שלוש וארבע שנים ל-30 מיליון היום, ( פי עשר) עדיין המפלס שלה בירידה. למה זה? כי קצב האידוי של המים בכנרת גבוהה יותר מקצב כניסת המים מהמקורות שלה. לא היה מצב כזה במאה שנה האחרונות מאז שהחלו המדידות.

ומה אנחנו יכולים לעשות ? תתפלאו אבל לא מעט .כך למשל נראית התפלגות צריכת מים ביתית:

צריכת המים של משקי הבית בישראל נחלקת כך:

הדחת אסלות 38%
רחצה 32%
הדחת כלים 12%
כביסה 10%
שתיה 5%
כיורי אמבטיה 3%

 

אם רק נדיח אסלות לפי צורך ממש ( חצי הדחה כשנדרש) ,ונצמצם את המקלחות בשלוש דק' ,ואת השקיית הגינה ב-3-4 דק' בשבוע ,נוכל לחסוך כמויות גדולות של מים מתוקים ,ובשילוב עם מתקני ההתפלה יכול נוכל לבצורת.

אז בואו נחסוך ,כי אולי אברהם ירד למצרים כשהייתה בצורת…לנו אין את הפריבילגיה.

וזה מוליך אותנו במוסיקה אל העיר טבריה הסמוכה לכנרת ,שם נולד הזמר והיוצר בניה ברבי.

הורד (1)

בניה ברבי , בן 26, נולד בטבריה.
למד 6 שנים נגינה על סקסופון בקונסרבטוריון של טבריה, ניגן ושר בלהקת העיר, ובטקסי בית הספר.
בצבא שירת כקצין ביחידת המעברים של המשטרה הצבאית וסיים כמפקד צוות בקורס קצינים.
לאחר השחרור מצה"ל החל ללמוד בבית ספר "רימון", שם השתתף בפרויקטים מיוחדים כמו "האני האחר" – שיתוף פעולה בין מוזיקאים למתמודדים עם מחלות הנפש.

 

השתתף בפרוייקט "עולים לאוויר" פרוייקט בין גל"ץ עם יואב קוטנר לבין אנסמבל בניהולה המוזיקלי של רעות יהודאי.. שם ביצע עיבודים ודואטים עם אמנים כמו :אהוד בנאי, דודו טסה, עמיר בניון, עידן רייכל ועוד.

בשלוש השנים האחרונות עובר בניה, דרך מרשימה ללב הקהל עם הופעות ברחבי הארץ אשר מתקבלות באהבה רבה.אלבום בכורה שלו  "חלקים מהניגון" – הושק בהצלחה בפסטיבל הפסנתר.
מתוכו יצאו 3 סינגלים: "אמונה" , "מהכפר אל העיר" ו"מיתרי הלב".

בניה הפך לאחד מבולטי עונות "דה וויס" ככזה שיזכר לעד עם הביצוע האלמותי שלו ל "מודה אני" של מאיר אריאל.

וכיצד הדברים מתחברים ??

בשבועות האחרונים עלה לאויר הקמפיין של רשות המים הקורא לציבור לחסוך במים ,בעקבות שנות הבצורת הרצופות שהיו בישראל ,וזה מתחבר לזה שמחר 10/6 ימלאו 54 שנים בדיוק לחניכתו של המוביל הארצי-שמתחיל מטבריה בצפון . אותה טבריה בה נולד בניה ברבי. וזה בשבוע שבו בבית הכנסת קוראים את פרשת "שלח לך " , פרשת המרגלים שנשלחים לתור את הארץ , הטובה היא אם רעה ? , היש בה מים אם אין ? , ושם הם רואים את הענקים ( אנשי הבשן ומלכם עוג ) וחיתתם נופלת עליהם ….אך שניים מתוכם לא חוששים ( כלב בן יפונה ויהושוע בן נון ) הם סומכים על "בונה עולם" ,הם מאמינים שמישהו תמיד איתם. והוא יסייע בידם…ממש כמו שם שירו של בניה ברבי…"מישהו איתי כאן"…שיר יפה הכובש בימים אלו את מצעדי הפזמונים בארץ.

 

שבת נעימה לכולם

קח את עצמך, בוא נברח
אל מקום בו השמש תזרח, עלינו
היא עוד תזרח עלינו
אין לי ספק שנוכל לתקן ולתת לניגון לכוון, אותנו
הוא יכוון, אתה יודע

יש מקום אי בודד, ואליו אני רוצה ללכת
אין מקום לפחד לאבד את עצמי בדרך
לומד מכל מה שהיה
ויותר לא עוצר, לא נוגע בזמן
מחפש לי מהות, רגע אושר קטן
אני יודע, מישהו איתי כאן
מישהו איתי כאן