"אני רק מקווה שלא נאבד פרופורציות ונזכור תמיד דבר אחד – הכול התחיל בעכבר!" ( וולט אליאס).

הופס והנה הגיע לנו חודש חדש..דצמבר…האחרון לשנה זו..מי שחוזר על החומר וודאי זוכר כי שמו של חודש זה נובע מהמילה הלטינית decem, דֶצֶ'ם, שפירושה "עשר", מאחר שהחודש הזה היה החודש העשירי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו עשרה חודשים, משום שהחודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר…בחצי הכדור הצפוני מציינים את שיאו של הסתיו ,תחילת חורף ועוד רגע יצא לו סנטה על מזחלת שלג לחגוג את הכריסמס ואילו בחציו הדרומי בואכה אנטארקטיקה..אביב ,פריחה ,עצים מוריקים שמח ופורח..טוב נו..אז באנארקטיקה קצת פחות. ופה אצלנו שבת ראשונה של חודש דצמבר שמשלבת את השתיים סופש בהיר וחמים ובסופו ,אולי גשם..והשבוע תעלה פינתנו על נס את האיש מאחורי ימי רביעי בשעה חמש וחצי..הלא הוא וולט אליאס…לא הוא לא קוצ'יני..( אינו קרוב משפחה של זוגתי שתחיה )…אנחנו מכירים אותו כ..וולט דיסני.

דיסני( 5 בדצמבר 1901 – 15 בדצמבר 1966) היה מפיק סרטי אנימציה, אנימטור, מקים פארק השעשועים המפורסם "דיסנילנד" ומייסד החברה הרווחית "וולט דיסני".הוא נולד בעיר שיקגו בארצות הברית לאליאס דיסני, ממוצא אירי קנדי, ולפלורה קול, ממוצא אנגלי וגרמני. שמואגב , הוא שילוב שמו של אביו ועל שם חברו הטוב של אביו הכומר וולטר פארר..והישוב (נורטון דיסני בסמוך לעיר לינקולן בלינקולנשייר שבאנגליה. )בו גרו סבו וסבתו טרם שעברו לקנדה.

לפי תיקי בית הספר הציבורי בקנזס סיטי, החל דיסני את לימודיו ב־5 בספטמבר 1911, וסיים אותם בתום כיתה ז' בשנת 1917. בשנת 1917 רכש אביו מניות במפעל או-זל ג'לי שבשיקגו, והמשפחה שבה להתגורר בעיר. דיסני החל את לימודיו בבית ספר התיכון מקינלי ובמקביל החל ללמוד במכון האמנות של שיקגו. עבודותיו הראשונות בתחום האנימציה היו קריקטורות שיצר עבור עיתון בית הספר. עבודותיו היו פטריוטיות והתמקדו במלחמת העולם הראשונה. דיסני נשר מבית הספר בגיל 16 וניסה להתגייס לצבא. אך מאחר שלא הותר גיוסו, התנדב דיסני לשרת בצלב האדום כנהג אמבולנס באירופה במלחמת העולם הראשונה, לאחר שזייף את תעודת הזהות שלו כדי להתאים לגיל הקבלה המינימלי. הוא שירת ביחידת נהגי האמבולנס של הצלב האדום בצרפת עד שנת 1919.

לאחר המלחמה שב לו הבחור דיסני לשיקגו, אולם החליט לעזוב את העיר על מנת שלא לעבוד במפעל של אביו – וחזר לקנזס, בה עבד אחיו רוי כבנקאי בסניף בנק. האח סייע לו לקבל עבודה בסטודיו לאמנות פסמן-רובין, בו יצר דיסני מודעות לעיתונים וכרזות לסרטי קולנוע. בסטודיו התחבר דיסני עם האנימטור אב אייוורקס, ושניהם החליטו להקים עסק משלהם, והקימו יחד את "דיסני-אב אייוורקס אומנות מסחרית" ("Iwerks-Disney Commercial Artists")…אך למרבה הצער..או אולי בדיעבד למרבה השמחה ..החברה לא הצליחה…

לאור הכשלון ,איוורקס עזב את החברה ועבר לעבוד בחברת פרסום הסרטים קנזס סיטי (Kansas City Film Ad Company); זמן קצר אחר כך הצטרף אליו דיסני. במהלך עבודתם בחברה זו התחיל דיסני להתעניין באנימציה, והחליט להפוך לאנימטור ולהקים חברת אנימציה עצמאית. וולט גייס את חברו פרד הרמן כעובדו הראשון והקים את החברה. דיסני והרמן התקשרו עם מנהל תיאטרון מקומי, פרנק ל. ניומן, שיקרין את סרטי האנימציה הקצרים שלהם שנקראו "תצוגות הצחוק של ניומן" (Newman Laugh-O Grams). במקור לא עלה אורכם של הסרטונים על דקה אחת, אך למרות זאת הם משכו במהרה את תשומת לב הציבור הרחב בעוסקם בסאטירה ובביקורת על הממשל המקומי….( למי שזוכר סאטירה על הממשל תמיד תפסה קהל .."ניקוי ראש" , "החרצופים" , "ארץ נהדרת" ,"גלי וגלית" ,"פינת ליטוף" SNL….ועוד)….אך שוב..הצלחה זה נחמד..ניהול כספי זה חשוב..והחברה פושטת רגל.

ושוב מכל נפילה ,קמים ומשתפרים…בעקבות פשיטת הרגל החליט דיסני לעבור להוליווד, ובסיוע אחיו גייס כסף כדי להקים בה אולפן סרטים. דיסני מקים את האולפן בשדרת היפריון שבשכונת סילבר לייק בלוס אנג'לס (מקום שבו שכן האולפן עד שנת 1939) ושוכר בשנת 1925 את וירג'יניה דייוויס, שכיכבה ב"ארץ הפלאות של אליס"..ואת ליליאן בונדס, על מנת לצבוע את סרטי האנימציה. במהרה התארסו דיסני ובונדס ונישאו באותה שנה.. לאחר הצלחת סיפורי אליס..החליט דיסני להתמקד במה שאהב ..סרטי האנימציה.

לאחר שאיבד את הזכויות לדמותו של אוסוולד הארנב, הוא לא אומר נואש,והוא נאלץ לפתח דמות חדשה..וכך נולד כוכב…הלא הוא מיקי מאוס… דיסני ביסס את הדמות על עכבר ששוטט בסטודיו שלו בקנזס סיטי. איוורקס עיבד את התרשימים הבסיסים שיצר דיסני, ודיסני עצמו דיבב את הדמות ונתן לה את אישיותו. סרטי ההנפשה הראשונים נוצרו על ידי איוורקס, ולעכבר קראו תחילה "מורטימר", אולם בהמשך שונה שמו למיקי…מיקי מאוס על ידי ליליאן דיסני, שחשבה שהשם מורטימר אינו מתאים לו. בהמשך שב שמו של מורטימר לסרטים (הפעם במבטא ברוקליני), כמתחרהו של מיקי על ליבה של מיני מאוס.

הסרט הראשון בו השתתף מיקי מאוס כונה "שגעון הטיסה". דיסני לא הצליח למצוא מפיץ לסרט זה, כמו גם לסרט שבא אחריו "הגאצ'ו הדוהר", אולם אז הפיק דיסני סרט מדבר בשם "ספינת הקיטור וילי" (Steamboat Willie) ואת סרט זה הסכים איש העסקים פט פאוורס להפיץ. הסרט זכה להצלחה מידית, ובעקבותיו דובבו "שגעון הטיסה" ו"הגאוצ'ו הדוהר" והופצו כסרטים מדברים. במהרה הפך מיקי לדמות פופולריות יותר מפליקס החתול, והפך לדמות המזוהה ביותר עם אולפני דיסני בשנות ה-30.

בשלהי 1932 שכנע הרברט קאלמוס את דיסני ליצור מחדש את הסרט "פרחים ועצים" בצבע, והסרט זכה להצלחה רבה והיה לסרט האנימציה הראשון שזכה בפרס אוסקר. בשל הצלחה זו, כל סרטי הסימפוניות הטיפשיות נעשו בצבע וזכו להצלחה רבה. במסגרת הסדרה יצר בשנת 1933 את הסרט "שלושת החזרזירים", סרט האנימציה הקצר שזכה להצלחה הגדולה ביותר מבין כל סרטי דיסני. שיר הנושא של הסרט, "מי מפחד מהזאב הרע?", הפך לשיר פופולרי בכל רחבי ארצות הברית…(לפני מספר שנים יצא אף סרט ישראלי עם שם דומה ).

בשנת 1934 החל דיסני לעבוד על סרט באורך מלא. לאחר השינוי דיסני שב לעבוד על הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים", בעוד שתעשיית הסרטים לעגה לו והייתה בטוחה כי הסרט ייכשל. למרות נסיונות לשכנע את דיסני להפסיק לעבוד על הסרט, דיסני העסיק את דון גרהם על מנת שיקים צוות לצייר את הסרט. דיסני עשה מספר ניסיונות באנימציה של בני אדם ובעלי חיים במסגרת סדרת הסימפוניות הטיפשיות וניסה להשתמש בשיטת צילום חדשה בסרט הקצר "התחנה הישנה" משנת 1937, ובסוף שנה זו יצא הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים" לאקרנים במימון בנק אוף אמריקה שראה קטעים מהסרט…וממש כמו באגדות…הבכורה נערכה בתיאטרון קארת'י סירקל ב-21 בדצמבר 1937, ובסיום הסרט עמד הקהל על רגליו והריע ארוכות. הפצת הסרט החלה בפברואר 1938, והסרט הכניס למעלה מ-8 מיליון דולרים ביומו הראשון. הסרט זכה בפרס אוסקר (דיסני קיבל אוסקר אחד בגודל מלא ו-7 אוסקרים מוקטנים), והצלחתו איפשרה את הקמת אולפני וולט דיסני בברבנק שבקליפורניה, שהחלו לפעול ב-24 בדצמבר 1939.

ואז מתחיל תור הזהב של סרטי האנימציה שעיקרו בשנים 1940 ועד 1953 ובהמשך בקצב נמוך יותר עד ימינו אלה..בין הלהיטים הגדולים ניתן למנות את….פינוקיו..פנטסיה…במבי…דמבו…עליסה בארץ הפלאות..סינדרלה ..פיטר פן…היפה והחיה…הגיבן מנוטרדם..מוגלי..מלך החיות..ועוד ..ועוד..

בדצמבר 1941 הותקפה פרל הארבור וארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה. צבא ארצות הברית שכר את שירותיו של דיסני להפקת סרטי תעמולה וסרטי אימון עבור הצבא. בין היתר הופקו "פניו של הפיהרר" ו"ניצחון באמצעות כוח אווירי" בשנת 1943. סרטים אלה לא יצרו הכנסה רבה עבור האולפנים. על מנת ליצור הכנסה עבור האולפנים הפיקו האולפנים חבילות של סרטים קצרים שנמכרו לבתי קולנוע ובהם "סלודוס אמיגוס" (1942), "שלושת הקבלרוס" (1945), ו"הרפתקאות איכבוד ומר קרפד" (1949).

הצלחות הסרטים הופכות את דיסני לאימפריה ,בהמשך יקים דיסני את פארקי השעשועים הגדולים בעולם …את הרעיון לפארקים אלו הגה עוד בביתו…הוא בנה בביתו בשנת 1949 רכבת שעשועים בחצר..ובנה עבורה מסילות באורך 750 מטר שעברה אפילו במנהרה מתחת לערוגות הפרחים של אישתו …על שמה נקרא קטר הרכבת…ואז הגה את פארק השעשועים הראשון…

דיסני עבד על רעיון הפארק במשך חמש שנים, והקים חברת בת בשם WED מיזמים לבניית הפארק. כאשר תיאר את הפארק להרברט ריימן על מנת שריימן יצייר את הפארק במטרה להציג את הציורים לבנק אוף אמריקה על מנת להשיג מימון להקמתו, אמר לו דיסני:

אני רוצה שזה לא יראה כמו שום דבר אחר בעולם, ואני רוצה שתקיף את זה רכבת.

מפאת קוצר היריעה נקצר ונציין רק כי בנוגע לעמדתו ליהודים היו שטענו שהיה אנטישמי ,אחרים טענו שכלל לא , וחלק ניכר מהאנימטורים שהעסיק היו יהודים..כך או כך מפעלו היה ללא ספק מרשים ועיצב את שנות ילדותינו ואת שנות ילדותם של ילדים עד ימינו אלה…..נוסיף ונאמר כי זכה לפרסים רבים אותות הוקרה ותארים בניהם היה מועמד 59 פעמים !!!! לפרס אוסקר וזכה ב-22 מהם , ארבעה בשנה אחת. כל אלו הם שיאים שטרם נשברו.כמו כן עוטר ב : "אביר בלגיון הכבוד " , "מדליית החירות הנשיאותית" , "היכל התהילה הלאומי לממציאים" , פרסי אמי , פרסי סזאר ועוד רבים ומגוונים.

דיסני היה מעשן כבד, בשנת 1966 אובחן סרטן ריאה בריאתו השמאלית…ב-30 בנובמבר 1966 זמן קצר לאחר שעבר ניתוח להסרת ריאה , התמוטט דיסני והובל לבית החולים. למרות טיפול בבית החולים סט. ג'וזף, בקרבת אולפני דיסני, לקה דיסני בדום לב קטלני כתוצאה מהידרדרות מצבו הבריאותי ב-15 בדצמבר, והוא מת מספר ימים לאחר יום הולדתו ה-65. יומיים לאחר מכן נשרפה גופתו בבית העלמין פורסט לוון בגלנדייל שבקליפורניה. רוי דיסני, אחיו של וולט, מונה כראש המיזם בפלורידה, וקבע את שמו – "עולמו של וולט דיסני" (Walt Disney World) לזכר אחיו.

וזה לוקח אותנו ממש בקצרה לשירם של להקת הנשרים (The Eagles),אשר אין ודאי איש בעולם שלא מפזם לעת ערב או סביב המדורה עם גיטרה את שירם האלמותי .."מלון קליפורניה".

האלבום "Hotel California" דורג על ידי מגזין הרולינג סטון במקום ה-37 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים. שיר הנושא של האלבום, "Hotel California", זכה להצלחה רבה. בנוסף, דורגה הלהקה על ידי הרולינג סטון במקום ה-75 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.

הלהקה שפועל עד ימינו אלה , נוסדה בשנת 1971 בלוס אנג'לס, כאשר לינדה רונסטאדט נפרדה מלהקת הליווי שלה בה היו חברים דון הנלי וגלן פריי. אל השניים הצטרפו רנדי מייזנר וברני לידון, ויחד הקימו ארבעתם את הלהקה.

אך הפעם נצרף את שירם הכל כך מקסים ,ורגוע…נער חדש בעיר NEW KID IN TOWN…

אז למה דיסני…כי היום זה יום הולדתו ה-119 של וולט דיסני לו היה חי (אם היה חי עד 120 זה בעוד שנה) , ודיסני הביא לקולנוע משהו אחר…הוא הכניס את סרטי האנימציה למיינסטרים של הקולנוע ,והביא אותם , מסרטוני ביקורת קצרים טרום הסרט ,לרמה של אומנות ומעמד של שוברי קופות ,לכל המשפחה , לעיתים גם עבור מבוגרים עם מסרים ומוסר השכל.

,, ובאותם ימים …מיקי מאוס..שהגיע להוליווד..היה בעצם נער חדש בשכונה ממש כמו שירם של הנשרים ( האמת שזה סתם כי אני אוהב את השיר )…אז עיצמו עיניים ,חישבו על אגדה או אחד הסרטים או גיבורים./גיבורות עליהם גדלתם ( פו ,פלוטו, מיקי מאוס,מוגלי,פיטר פן סינדרלה,שלגייה ואחרים ) ותקשיבו לשיר הכל כך יפה הזה..

שבת נעימה לכולם.

There's talk on the street
It sounds so familiar
Great expectations
Everybody's watching you

People you meet
They all seem to know you
Even your old friends
Treat you like you're something new

Johnny-come-lately
The new kid in town
Everybody loves you
So don't let them down

You look in her eyes
The music begins to play
Hopeless romantics
Here we go again
But after awhile
You're lookin' the other way
It's those restless hearts
That never mend

Oh, Johnny-come-lately
The new kid in town
Will she still love you
When you're not around?
There's so many things
You should have told her
But night after night
You're willing to hold her, just hold her
Tears on your shoulder

There's talk on the street
It's there to remind you
That it doesn't really matter
Which side you're on
You're walking away
And they're talking behind you
They will never forget you
Till somebody new comes along
Where you been lately?
There's a new kid in town
Everybody loves him, don't they?
And he's holding her
And you're still around