תגית: אהבה

"מי פה אמר שאין אלוהים ? ..מי ? …מה זה אין הוכחות ? ..יש ,

אני אומר לך , מה עזוב אותי ? ..נו תקשיב רגע , רק רגע אני אומר לך , בחיי לפעמים אתה כזה נודניק…תקשיב רגע סיפור שהיה..סיפור אמיתי …תשמע

. היה זה ערב יום רביעי , כשבוע לפני ערב פסח , לפני כמעט 3 עשורים , אל בית החולים התל אביבי מיהרו זוג נשוי , הבעל הגיר אגלי זיעה מראשו , והאשה בקור רוח השמור לנשים ,ניסתה להרגיעו , "אל תדאג ,זה כמו שלמדנו בקורס הכנה ללידה , קצת נשימות , קצת לחיצות ואנחנו אחרי , אני אומרת לך .." , אבל הוא בשלו ,הרגיש ונרעד כמו בחודש עשירי…,בכל זאת פעם ראשונה " זוזו" הוא צעק לבאי חדר המיון , "היא יולדת , איפוא הרופאה ? , זוזו…." אחות רחמניה אצה אל הזוג ,הם הושיבו את האשה על כסא גלגלים , ושעטו לכיוון חדר הלידה..שעתיים מאוחר יותר ,חייכה הרופאה אל האשה …"מזל טוב זה בן "…האם הטרייה חבקה את הרך הנולד , ואילו הבעל צנח בכסאו עייף ומותש.

ובאותן שעות בדיוק במרחק של 57 ק'מ לכיוון דרום מזרח ,באיזור התעשייה הצפוני של העיירה המנומנמת , נעצרה ברחבת הכניסה של "כינור דויד" , מכונית גי אמ סי עטויית פרחים , ממנה הגיחו בני זוג ושירכו רגליהם פנימה..חיוכים , נשיקות ,אורחים , חופה , סלואו ראשון ובורקס…לאחריו יגיע השוס….רבע עוף….ובסוף הערב טיפ לרב המלצרים המגונדר , ולתקליטן …

"נו מה ?? , אתה רוצה לשגע אותי , איך הסיפורים האלה מוכיחים שיש אלוהים ?? ", חכה אני אומר לו …נו מה אתה ממהר…חכה עד הסוף ותבין….

שבת שניה של חודש אפריל , החורף פינה באחת את מקומו לקייץ חם ושרבי , וכמו בכל שנה , תצפיתנים שבמרום הבחינו בכל מנקי החלונות לחג הקרב , ומייד שילחו בהם אובך , שרב , שחין ודבר ,שיחרבו את חלונות החג ואת ניגובי האבק מעל השידות…חשבתם שפרעה טבע בים ??…תבדקו זאת שוב ..הוא מחייך מלמעלה.

ומאחר וחג החירות ממשש ובא , נסור לרגע קט אל עולם השירה ונשלה מתוכו את המשורר והמלחין ,וזמר השאנסונים היהודי צרפתי….ג'ורג מוסטקי.

ז'ורז' מוּסְטָקי (בצרפתית: Georges Moustaki;‏ 3 במאי 1934 – 23 במאי 2013) היה משורר, מלחין וזמר צרפתי יהודי מפורסם. הבחור היה בין הראשונים שכתב והלחין בעצמו את מילות שיריו.

מוסטקי נקרא בתחילה בשם….. יוּסף מוסטקי . הוא בכלל נולד באלכסנדריה שבמצרים. בן לנסים ולשרה, יהודים-יוונים רומניוטים ( כינוי שניתן לעדה יהודית שאינה אשכנזית ואינה ספרדית, שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה.) , שהיגרו מהאי קורפו וניהלו באלכסנדריה חנות ספרים. בביתו דיברו יוונית ואיטלקית, וברחוב ספג את הערבית המצרית. הוריו היו קשורים לתרבות הצרפתית, ומוסטקי ואחיותיו נשלחו ללמוד בבית ספר צרפתי. המלחין והזמר הישראלי יוסף מוסטקי ( התפרסם כמחבר אחד הלחנים לשירה של רחל המשוררת, "זמר נוגה" וכמחבר והמבצע של השיר "ים ושקיעה") .הוא קרוב משפחתו.

בשנת 1951, בגיל 17, עבר מוסטקי יחד עם משפחתו לפריז. הוא הושפע מהזמר ומשורר השאנסון ז'ורז' ברסנס, ולכבודו הוא שינה את שמו הפרטי לז'ורז'. בהשראתו הוא החל לכתוב שירה ולהשתלב בחיי הבוהמה של העיר.

מוסיקה נמשכת למוסיקה וכך ,בשנת 1958 פגש מוסטקי לראשונה את זמרת השנסון הנודעת אדית פיאף. בין פיאף, שהייתה אז בת 43, ובין מוסטקי בן ה-24 התפתח רומן. מוסטקי כתב לה את השיר "מילורד" (Milord), אותו שרה בשנה לאחר מכן, ושהפך לאחד משיריה הנודעים ביותר. השניים נפצעו בתאונת דרכים, דבר שהחמיר מאוד את מצבה הבריאותי של פיאף, שנפטרה חמש שנים מאוחר יותר.

מוסטקי הפך לזמר בשנת 1966, עם הוצאתו לאור של אלבומו הראשון, "Le Metèque", שזכה להצלחה מיידית. בשנים לאחר מכן פרסם מוסטקי עשרות אלבומים שרבים מהם זכו להצלחה. כמו כן הוא פרסם ספרים וכתב מוזיקה למספר סרטים.

הפילוסופיה של מוסטקי באה לידי ביטוי בשירו "הצהרה" משנת 1973, בו כתב: "אני מכריז על מצב קבוע של אושר וזכותו של כולם לכל פריבילגיה. אני אומר שהסבל הוא חילול קודש כשיש ורדים ולחם לבן לכולם".

מוסטאקי הפך לאזרח צרפתי רק ב-1985.

בשנת 2008, לאחר קריירה של 50 שנה במהלכה הופיע בכל יבשת, הקליט מוסטקי את אלבומו האחרון, Solitaire. בשנת 2009, באולם קונצרטים עמוס בברצלונה, הוא אמר לקהל ההמום שהוא נותן את ההופעה הפומבית האחרונה שלו, מכיוון שהוא לא יהיה מסוגל יותר לשיר בגלל מחלת ריאות בלתי הפיכה.

חלק משיריו של מוסטאקי, (שביקר והופיע פעמים אחדות בישראל) תורגמו לעברית. פרט ל"אַת חירותי", זכורים, "הגבירה בחוּם" (תרגם יעקב שבתאי בביצוע אילנה רובינא ויוסי בנאי), "פרצוף של צועני" (תרגם ניסים אלוני וביצוע של יוסי בנאי).

מאחר ופסח -חג החירות קרב ,אנו נעלה על נס את שירו הנפלא אותו תרגם יורם טהר לב "את חירותי " ( "מא ליברטה").את השיר משמיעים הרבה בימי חג החירות, אלא שפרט למילה "חירות" אין קשר בין השיר לחג.

יורם טהר לב ז'ל , (אתמול מלאו 90 יום ללכתו ), שתרגם את השיר, מספר כי את השיר הביאה לו הזמרת חוה אלברשטיין, כדי שיתרגם אותו מילה במילה מצרפתית. את השיר המקורי "מא ליברטה", ומוסיף טהר לב: "זה כמעט השיר היחיד בחיי שבו ניסיתי לעשות תרגום מדויק לשיר לועזי, כי מאוד אהבתי את השיר ואת הרעיון שלו. לוותר על החופש למען האהבה. ניצחון הרגש על השכל"…

בשיר הנפלא מתמודדת הדמות , נראה שבהצלחה, עם מצבי חיים לא פשוטים (בדידות, כאב, צער) . היא מספרת על נפלאות החירות הפרטית כאשר זו ישנה : "

את חירותי
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער….

את חירותי
לשמור בריתי איתך
את חולצתי מכרתי
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי
ושלך רק הנני.

החירות ככוכב קטן מול כל הסער , למענה של אותה חירות מכרה הדוברת את חולצתה את ארצה ואף את טובי ידידיה למען אותה ברית שכרתה עם החירות אותה כל כך אהבה ורצתה .

עם החירות אשר מדומה בשיר ממש לאדם , ניהלה הדוברת יחסים אנושיים כמעט :

את שלימדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במיסתור ולקום
וללכת לי הלאה

אולם אז בלילה קר אחד ,ניקרו דרכיה של דוברת השיר עם "האהבה ", כפי הנראה אהבת חייה….אשר בעבורה היא נפרדת מהחירות אותה אהבה והלכה עימה עד כה .

בלילה קר אחד
הפרתי את בריתנו
כך לבדי
ערקתי מהשביל
עליו פסענו שנינו.

בגדתי בך חירותי הטובה
אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה
נאספתי כמו נער.

הדמות השרה נעזרת במילים קשות: “עריקה”, “בגידה”, “הפרת ברית” על מנת לתאר את היעדר החירות בעקבות האהבה. ניתן כמעט לראות את התמונה הכמעט אפלה . “לילה קר, כניסה לכלא, סוהרת נועלת את השער..” החירות מוצגת בשיר כסתירה לאהבה, מטשטשת ומעוורת את עיני האוהב “כלא חם”, “סוהרת יפה”.

וזה מחזיר אותנו לחגיגות חג החירות. לאור השיר לעיל , האם החירות היא בהכרח רק טוב ?? ,האם חירות מושלמת ,לא משאירה אותנו חסרי כיוון או יעד מוגדר לחיינו ? , האם האהבה משמעה אובדן החירות ? , שאלות מעניינות ….שווה לחשוב עליהן לפני ה "מה נשתנה ?"..

ונחזור רגע להוא מהתחלה יש אלוהים ,אין אלוהים ?

אז שלשום יצא הבן שנולד לזוג מהפתיח לחגוג את יום הולדתו ה-27 , הוא חברתו וזוג נוסף החליטו כי המקום הראוי לחוג את האירוע הוא מסעדה בתל אביב בשם "נאם" . ותנחשו מי ישב בשולחן הסמוך אליהם ??…..נכון הזוג שנישא באותו ערב בו נולד הבחור כשבוע לפני חג החירות שנת 95 , בני הזוג חגגו ..27 שנות נישואים ויתרו על החירות למען הכלא אשר שמו אהבה ….אז עכשיו תגידו לי אתם מה הסיכוי ? מה הסיכוי ששני סיפורים ואנשים המתרחשים באותו ערב בשני מקומות מרוחקים , יפגשו אחרי 27 שנים באותו היום , באותה השעה בדיוק , באותה מסעדה , ללא כל תיאום ?? ….נו ? עדיין חושבים שאין אלוהים ?? וזה עוד בחג החירות בשבוע שאנו מציינים עשור לפטירת ג'ורג מוסטקי שכתב את השיר , ו-90 יום לפטירתו של יורם טהר לב שתרגם אותו כל כך יפה.

מאחל לזוג , עוד שנים רבות של אהבה וחירות , ולבחור הצעיר רק טוב…כל החיים לפניו.

חג שמח ,טעים ונעים לכולם , עם חירות המון אהבה ומוסיקה אביבית ומהנה.

את חירותי
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
את חירותי
עזרת לי לעמוד
בכל כאב וצער.
ולצעוד בדרכי גורלי
עד תבוא גם עליי השלכת
ולרקום חלומות על קרני הלבנה
וללכת ללכת
את חירותי
למען רצונך
את שבועותי הפרתי
את חירותי
לשמור בריתי איתך
את חולצתי מכרתי
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי
ושלך רק הנני.
את חירותי
הורית לי לוותר
על תפנוקים ונועם
את חירותי
לימדת את ליבי
גם בבדידות לשמוח.
את שלימדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במיסתור ולקום
וללכת לי הלאה
את חירותי
בלילה קר אחד
הפרתי את בריתנו
כך לבדי
ערקתי מהשביל
עליו פסענו שנינו.
בגדתי בך חירותי הטובה
אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה
נאספתי כמו נער
וסוהרת יפה בתנועה רחבה
נעלה את השער

קר היה באותו הלילה . הגשם הצליף בחלונות העץ . רוחות החורף שרקו עצמן מבעד לחרכי הדלת , החלונות ותקרת קורות עצי הארז. בפינת החדר החשוכה יותר , הצטנף לו כלבם על פיסת בד בלויה אותה נהגו לכנות "שטיח" . הוא קיפל זנבו וטמן ראשו בין רגליו בתקווה להתחמם ולהימנע מאימת הרעמים והברקים שהיכו בחוץ.

בני הבית ישבו סביב שולחן האוכל , אל מול תנור העצים שהפיץ מעט חום , ואף סיפק תאורת הבהוב רומנטית למין ערב שכזה. האוירה הייתה שקטה ,וניתן היה לחוש במתח שריחף לו בחלל החדר . הם מיעטו לדבר , וכשדברו עשו זאת בשקט . " את מוכנה להעביר בבקשה את הלחם " , לחש האב לביתו הצעירה שישבה לשמאלו . היא הנהנה בראשה ,וסימנה לאחיה בידה . הוא העביר לה את הלחם. ושוב רק רחש הכפות הפר את השקט.

"בשם האפפיור סילבסטרוס פאולוס ,פתחו את הדלת"….נשמע לפתע צעקה . כולם החרישו באחת..דפיקות חזקות על דלת העץ החזירו אותם למציאות. מבחוץ נשמעו הלמות פרסות הסוסים ורחש גלגלי מרכבה מחצר ביתם…."זה בטח השכן שהלשין…" מלמל האב וזיעה קרה נגרה ממצחו אל תוך חולצתו..בחוץ הכו הברקים במרזב האסם והאירו לרגע את חצר המשק החקלאי באור מאיים..כזיקוקי חג.

לילה אחרון של שנת 2021 , בעוד כמה שעות נכנס לשנה ה-2022 מתחילת הספירה הגרגוריאנית להולדת ישו..ופינתנו ה-281 תציין בליל חורף זה דווקא את …האינקוזציה הספרדית.

האינקוויזיציה (מלטינית: Inquisitio) היא מוסד חקירות שהקימה הכנסייה הקתולית, ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13, בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים. המדובר הוא באירופה של המאה ה-13 , הידע , ברובו התרכז בידי הכנסיה , מרביתו של העם היה נטול השכלה פורמלית ומיעוטו הדל ידע בכלל קרוא וכתוב.

חוקרי האינקוויזיציה סיירו – לבד או בזוגות – בערים ובכפרים, הסבירו להדיוטות את עיקרי האמונה הקתולית, שמעו וידויים והטילו עונשים על חוטאים שסירבו לחזור בהם מאמונתם גם לאחר שהובהר להם שהיא מנוגדת לעמדת הכנסייה. לכנסייה לא הייתה סמכות להוציא להורג אנשים, ואם אדם השייך לכנסייה הקתולית עמד בסירובו לקבל עליו את דין הכנסייה, העבירה הכנסייה את האיש לידי הזרוע האזרחית, שברוב המקרים הוציאה אנשים להורג." אוטו דה פה", משפט האל, היה כלי ראשון במעלה שבו השתמשה האינקוויזיציה כדי להגיע לקורבנותיה.

האינקווזיציה הספרדית הוקמה מעט מאוחר יותר. היא נוסדה בשנת 1478, לאחר איחוד קסטיליה ואראגון על ידי פרננדו ואיזבלה וסיומה של הרקונקיסטה– כיבוש חצי האי האיברי מידי המוסלמים. עד לאותה עת בשתי הממלכות, קסטיליה ואראגון, לא הייתה אינקוויזיציה והמיעוטים היהודיים והמוסלמים זכו לסובלנות מצד השלטון.

חוקרים מעלים מספר הסברים להקמתה של האינקויזציה הספרדית : המיעוטים היהודים והמוסלמים היוו מיעוטים בולטים בציבוריות בספרד ועוררו התנגדות מצד הקתולים , הרצון של איזבלה ופרננדז מלכי ספרד להראות לויאליות לנצרות באיטליה אנגליה וצרפת לאור העובדה שמדינות אלו ראו בספרד " לא נוצרית מספיק" . סיבה אחרת הייתה חיזוק מעמדו של האפפיור , וחשש מפני העותמאנים שיצר פחד ממיעוטים שאינם נוצרים שיחברו לעותמאנים בזמן עימות…כך או כך לדת מעולם לא חסרו סיבות לשנוא את אלו שאינם שייכים לה.

ומה הדרך הטובה ביותר להימנע מכופרים ??…ניחוש יפה…פחד והטל אימה.

לאחר מינוין של מועצות אינקוויזיציה ומינוי אנשי דת לעמוד בראשן, האינקוויזיציה החלה לפעול בסביליה בשנת 1481 באמצעות פעולות של אוטו דה פה, ענישה ציבורית כלפי נוצרים חוטאים. האוטו דה פה הבולט ביותר היה ענישת אנשים על ידי שרפה ציבורית. עד סוף שנת 1530 כ-2,000 אנשים מצאו את מותם בשריפה ציבורית. עד מהרה מועצות אינקוויזיציה החלו לקום גם בערים נוספות. פעולות האינקוויזיציה החלו להיות מופנות גם כלפי מי שאינם נוצרים בשנת 1483, כאשר גורשו כל היהודים מאנדלוסיה.

כאמור, לאינקוויזיציה לא הייתה סמכות לפעול כלפי מי שאיננו נוצרי – כלומר, כל אדם שמעולם לא נטבל. עם זאת, חלק גדול מעבודתה התעסק בחקירתם של מומרים אשר המשיכו לעסוק בסתר בדתם הקודמת. עם זאת, לטענת השלטונות הקשר בין יהודים מומרים לבין יהודים שאינם מומרים הקשה על המומרים לשמור על אורח חיים נוצרי. לכן, הוחלט לגרש את היהודים מספרד בשנת 1492. לצורך זה, הוצא צו גרנדה( אלהמברה ) , במסגרתו כל יהודי ספרד נדרשו להתנצר או שיגורשו מספרד. באותה שנה קולמבוס מגלה את אמריקה…יהודי ספרד גילו את הדרך החוצה , מערש התרבות היהודית שפרח עד אז באותו מקום.

לא רק היהודים גורשו…לאחר גירוש ספרד בשנת 1492 לא נותרו עוד יהודים בספרד באופן רשמי, וכל גילוי של יהדות הפך להיות עניינה של האינקוויזיציה, מכיוון שגילוי זה חייב היה להיות מעשהו של נוצרי מתייהד. גירוש דומה עבר גם על המוסלמים בספרד, אשר הוצא עבורם צו מקביל בשנת 1503. לבסוף, גם המומרים ממוצא מוסלמי, המוריסקוס, גורשו כולם ב-1609.

טוב , כעת לאחר ש"נפטרו" מהיהודים והמוסלמים , האם תמה מלאכת האינקויזציה ?…חס וכרפס , כעת התפנו לטפל בכל מיני מתחכמים , כאשר הפחד הוא כלי , חכמה הופכת לאויב .

האינקוויזיציה פעלה בהצלחה גם נגד תנועות מינות פנים-נוצריות, וליתר דיוק נגד כל מי שנחשדו בכך. היא מיגרה את האַלוּמְבָּרַדוֹס ("נאורים") המיסטיקנים, קבוצה לא-מגובשת של מיסטיקנים שקראו לרוחניות פנימית, גם חדשנות בנצרות לא התקבלה . האיקויזציה הכריתה את ניצני הרפורמציה הפרוטסטנטית בממלכה, ורדפה גם את ההומניסטים חסידי ארסמוס. אנשי כנסייה, ואף הבכירים ביותר, שעלה נגדם ולו חשד קלוש בנטיות הטרודוקסיות, היו חשופים לפגיעתה.

האינקוויזיציה גם ניסתה למנוע את הפצתם של רעיונות הכופרים בנצרות הקתולית, ולכן הוציאו רשימות ספרים שנאסרו להפצה. בין הספרים הללו היו מצויים גם ספרים פופולריים של אותה תקופה.

האינקוויזיציה בוטלה לראשונה בתקופת השלטון של נפוליאון בונפרטה על ספרד בשנת 1808, ובוטלה שנית על ידי הקורטס של קדיס ( הפרלמנט הספרדי המיוחד מהעיר קדיס ) בשנת 1813…הביטול הסופי מגיע ב-15 ביולי 1834 על ידי צו מלכותי שנחתם על ידי המלכה מריה כריסטינה.

והמלכה שביטלה סופית את האינקוזציה לוקחת אותנו במוסיקה למלכה אחרת …אל הזמרת והיוצרת…קלי קלרקסון.

קלרקסון נולדה בפורט וורת', טקסס שבארצות הברית. לה אח ואחות הגדולים ממנה. כשהייתה בת 6, התגרשו הוריה של קלרקסון , והיא נשארה עם אמה. הן עברו מספר פעמים מקום מגורים אך לבסוף התיישבו בבורלסון.

בתיכון הופיעה קלרקסון במחזות זמר כמו "אנני אוקלי אשת לפידות", "שבע כלות לשבעה אחים" ו"בריגדון". בתקופה זו החליטה קלרקסון כי היא רוצה לפתח קריירת שירה. אולם דרכה להצלחה לא הייתה קלה ,למרות כשרונה.

לפני הפריצה הגדולה של קלרקסון היא עבדה בעבר בחנות ספרים, הייתה מוכרת כרטיסים בגן חיות, סדרנית בקולנוע, מלצרית, מכרה שואבי אבק ליום ועוד. היא עברה ללוס אנג'לס בניסיון לפרוץ לתעשיית המוזיקה. שם היא קיבלה 2 הצעות לאלבום אך דחתה אותם בשל בקשותיהם להם לא הסכימה כמו להוריד במשקלה ובחירת סגנון שירה. אבל אז זה הגיע…ב־2002, לקראת עליית תוכנית הריאלטי המוזיקלית "אמריקן איידול", רשמה אותה חברה למיונים לתוכנית. התוכנית קיבלה את קלרקסון והיא זכתה במקום הראשון והפכה בן לילה לכוכבת פופ מצליחה.

ב-15 באפריל 2003 יצא אלבומה הראשון, Thankful. האלבום כלל שירי פופ ובלדות, שלא סטו במידה רבה מהמוזיקה ששרה במהלך התחרות. כ־3 מיליון עותקים מהאלבום נמכרו ברחבי העולם, ובארצות הברית הוא השיג תואר של "פלטינה כפולה".

מאז הלך כוכבה וזרח , היא ידעה הצלחות ,מורדות ,שיתופי פעולה ומאבקים בתוך תעשיית המוסיקה ,עימותים עם מפיקים מחד וזכיות בפרסים מאידך , היא דבקה באמונתה בעצמה וביכולותיה לא רק לבצע , אלה גם לכתוב ולהלחין ,ועשתה זאת בהצלחה ענקית . היא הוציא עד היום כ-10 אלבומים.

לא מזמן , ב-19 באפריל 2020 הוציאה סינגל בשם "I Dare You", הסינגל מבוצע בדואטים בחמש שפות: ערבית (עם הזמרת פאוזיה-הופיעה בפינתנו לא מזמן), צרפתית (עם הזמרת זאז), גרמנית (עם הצמד גלספרלינספיל), ספרדית (עם הזמר בלאס קנטו) ועברית (עם הזמרת מאיה בוסקילה), הסינגל אף כלל גרסת סולו של קלרקסון.

אז למה האינקוזיה הספרדית וקלי קלרקסון דווקא היום..?

הערב בעוד כמה שעות תסתים לה שנה נוצרית , בכל רחבי העולם לקראת חצות יספרו זוגות אוהבים את הרגע לחצות לקראת הנשיקה שתפתח את השנה החדשה בטוב ואהבה , ובדיוק היום לפני 540 שנה (1/1/1481) הוקמה האינקויזציה הנוצרית הספרדית שעשתה הכל פרט לטוב ואהבה …כל כך הרבה ניגודים מייצג הלילה הזה…

והשבוע ברדיו פה אצלנו , דיברו על העימותים בין שר הדתות לרבנות על הדרך הנכונה לעשות גיור ,ועל מעמד הרבנות בישראל של 2021 , מי צודק יותר ? , למי המונופול לקבוע מה מספיק יהודי ומה לא ? והאנקוזיציה מזכירה לי עד לאן יכולה קנאות דתית לקחת את מאמיניה . לכל אחד הזכות כמובן לשמור על אמונתו , אך חלילה לנו מלנסות לכפות אותה על האחר או השונה.

אולי כי עדיף להתנשק בחצות מאשר לעלות על המוקד .

כשמנסים להגן בכל מחיר על אידאל או ערך או גם דת כמו גם על מישהו שאוהבים , לעיתים הרצון להגן יכול לפגוע..בעניין של דת למשל קיצוניות דתית מרחיקה דווקא מהדת , ורצון קיצוני להגן על אדם יכול להפוך את אותו אדם לעיתים למפוחד , מרוחק , וחסר יכולות . כי מי שלא טועה לא לומד. וקלי קלרקסון בשירה "בגללך" שרה על זה , שימו לב למילים …

וכמו שאמר הצדיק מלונדון רבינו סטינג יתרומם ויתעלה " IF YOU LOVE SOMEBODY SET HIM FREE .

שתהיה שנה אזרחית נהדרת לכולם אהבה חופש ובריאות.

I will not make the same mistakes that you did
I will not let myself
Cause my heart so much misery
I will not break the way you did
You fell so hard
I've learned the hard way
To never let it get that far
Because of you
I never stray too far from the sidewalk
Because of you
I learned to play on the safe side so I don't get hurt
Because of you
I find it hard to trust not only me, but everyone around me
Because of you
I am afraid

I lose my way
And it's not too long before you point it out
I cannot cry
Because I know that's weakness in your eyes
I'm forced to fake
A smile, a laugh everyday of my life
My heart can't possibly break
When it wasn't even whole to start with
Because of you
I never stray too far from the sidewalk
Because of you
I learned to play on the safe side so I don't get hurt
Because of you
I find it hard to trust not only me, but everyone around me
Because of you
I am afraid