if you love somebody set them free(sting)

"מי פה אמר שאין אלוהים ? ..מי ? …מה זה אין הוכחות ? ..יש ,

אני אומר לך , מה עזוב אותי ? ..נו תקשיב רגע , רק רגע אני אומר לך , בחיי לפעמים אתה כזה נודניק…תקשיב רגע סיפור שהיה..סיפור אמיתי …תשמע

. היה זה ערב יום רביעי , כשבוע לפני ערב פסח , לפני כמעט 3 עשורים , אל בית החולים התל אביבי מיהרו זוג נשוי , הבעל הגיר אגלי זיעה מראשו , והאשה בקור רוח השמור לנשים ,ניסתה להרגיעו , "אל תדאג ,זה כמו שלמדנו בקורס הכנה ללידה , קצת נשימות , קצת לחיצות ואנחנו אחרי , אני אומרת לך .." , אבל הוא בשלו ,הרגיש ונרעד כמו בחודש עשירי…,בכל זאת פעם ראשונה " זוזו" הוא צעק לבאי חדר המיון , "היא יולדת , איפוא הרופאה ? , זוזו…." אחות רחמניה אצה אל הזוג ,הם הושיבו את האשה על כסא גלגלים , ושעטו לכיוון חדר הלידה..שעתיים מאוחר יותר ,חייכה הרופאה אל האשה …"מזל טוב זה בן "…האם הטרייה חבקה את הרך הנולד , ואילו הבעל צנח בכסאו עייף ומותש.

ובאותן שעות בדיוק במרחק של 57 ק'מ לכיוון דרום מזרח ,באיזור התעשייה הצפוני של העיירה המנומנמת , נעצרה ברחבת הכניסה של "כינור דויד" , מכונית גי אמ סי עטויית פרחים , ממנה הגיחו בני זוג ושירכו רגליהם פנימה..חיוכים , נשיקות ,אורחים , חופה , סלואו ראשון ובורקס…לאחריו יגיע השוס….רבע עוף….ובסוף הערב טיפ לרב המלצרים המגונדר , ולתקליטן …

"נו מה ?? , אתה רוצה לשגע אותי , איך הסיפורים האלה מוכיחים שיש אלוהים ?? ", חכה אני אומר לו …נו מה אתה ממהר…חכה עד הסוף ותבין….

שבת שניה של חודש אפריל , החורף פינה באחת את מקומו לקייץ חם ושרבי , וכמו בכל שנה , תצפיתנים שבמרום הבחינו בכל מנקי החלונות לחג הקרב , ומייד שילחו בהם אובך , שרב , שחין ודבר ,שיחרבו את חלונות החג ואת ניגובי האבק מעל השידות…חשבתם שפרעה טבע בים ??…תבדקו זאת שוב ..הוא מחייך מלמעלה.

ומאחר וחג החירות ממשש ובא , נסור לרגע קט אל עולם השירה ונשלה מתוכו את המשורר והמלחין ,וזמר השאנסונים היהודי צרפתי….ג'ורג מוסטקי.

ז'ורז' מוּסְטָקי (בצרפתית: Georges Moustaki;‏ 3 במאי 1934 – 23 במאי 2013) היה משורר, מלחין וזמר צרפתי יהודי מפורסם. הבחור היה בין הראשונים שכתב והלחין בעצמו את מילות שיריו.

מוסטקי נקרא בתחילה בשם….. יוּסף מוסטקי . הוא בכלל נולד באלכסנדריה שבמצרים. בן לנסים ולשרה, יהודים-יוונים רומניוטים ( כינוי שניתן לעדה יהודית שאינה אשכנזית ואינה ספרדית, שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה.) , שהיגרו מהאי קורפו וניהלו באלכסנדריה חנות ספרים. בביתו דיברו יוונית ואיטלקית, וברחוב ספג את הערבית המצרית. הוריו היו קשורים לתרבות הצרפתית, ומוסטקי ואחיותיו נשלחו ללמוד בבית ספר צרפתי. המלחין והזמר הישראלי יוסף מוסטקי ( התפרסם כמחבר אחד הלחנים לשירה של רחל המשוררת, "זמר נוגה" וכמחבר והמבצע של השיר "ים ושקיעה") .הוא קרוב משפחתו.

בשנת 1951, בגיל 17, עבר מוסטקי יחד עם משפחתו לפריז. הוא הושפע מהזמר ומשורר השאנסון ז'ורז' ברסנס, ולכבודו הוא שינה את שמו הפרטי לז'ורז'. בהשראתו הוא החל לכתוב שירה ולהשתלב בחיי הבוהמה של העיר.

מוסיקה נמשכת למוסיקה וכך ,בשנת 1958 פגש מוסטקי לראשונה את זמרת השנסון הנודעת אדית פיאף. בין פיאף, שהייתה אז בת 43, ובין מוסטקי בן ה-24 התפתח רומן. מוסטקי כתב לה את השיר "מילורד" (Milord), אותו שרה בשנה לאחר מכן, ושהפך לאחד משיריה הנודעים ביותר. השניים נפצעו בתאונת דרכים, דבר שהחמיר מאוד את מצבה הבריאותי של פיאף, שנפטרה חמש שנים מאוחר יותר.

מוסטקי הפך לזמר בשנת 1966, עם הוצאתו לאור של אלבומו הראשון, "Le Metèque", שזכה להצלחה מיידית. בשנים לאחר מכן פרסם מוסטקי עשרות אלבומים שרבים מהם זכו להצלחה. כמו כן הוא פרסם ספרים וכתב מוזיקה למספר סרטים.

הפילוסופיה של מוסטקי באה לידי ביטוי בשירו "הצהרה" משנת 1973, בו כתב: "אני מכריז על מצב קבוע של אושר וזכותו של כולם לכל פריבילגיה. אני אומר שהסבל הוא חילול קודש כשיש ורדים ולחם לבן לכולם".

מוסטאקי הפך לאזרח צרפתי רק ב-1985.

בשנת 2008, לאחר קריירה של 50 שנה במהלכה הופיע בכל יבשת, הקליט מוסטקי את אלבומו האחרון, Solitaire. בשנת 2009, באולם קונצרטים עמוס בברצלונה, הוא אמר לקהל ההמום שהוא נותן את ההופעה הפומבית האחרונה שלו, מכיוון שהוא לא יהיה מסוגל יותר לשיר בגלל מחלת ריאות בלתי הפיכה.

חלק משיריו של מוסטאקי, (שביקר והופיע פעמים אחדות בישראל) תורגמו לעברית. פרט ל"אַת חירותי", זכורים, "הגבירה בחוּם" (תרגם יעקב שבתאי בביצוע אילנה רובינא ויוסי בנאי), "פרצוף של צועני" (תרגם ניסים אלוני וביצוע של יוסי בנאי).

מאחר ופסח -חג החירות קרב ,אנו נעלה על נס את שירו הנפלא אותו תרגם יורם טהר לב "את חירותי " ( "מא ליברטה").את השיר משמיעים הרבה בימי חג החירות, אלא שפרט למילה "חירות" אין קשר בין השיר לחג.

יורם טהר לב ז'ל , (אתמול מלאו 90 יום ללכתו ), שתרגם את השיר, מספר כי את השיר הביאה לו הזמרת חוה אלברשטיין, כדי שיתרגם אותו מילה במילה מצרפתית. את השיר המקורי "מא ליברטה", ומוסיף טהר לב: "זה כמעט השיר היחיד בחיי שבו ניסיתי לעשות תרגום מדויק לשיר לועזי, כי מאוד אהבתי את השיר ואת הרעיון שלו. לוותר על החופש למען האהבה. ניצחון הרגש על השכל"…

בשיר הנפלא מתמודדת הדמות , נראה שבהצלחה, עם מצבי חיים לא פשוטים (בדידות, כאב, צער) . היא מספרת על נפלאות החירות הפרטית כאשר זו ישנה : "

את חירותי
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
….

את חירותי
לשמור בריתי איתך
את חולצתי מכרתי
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי
ושלך רק הנני.

החירות ככוכב קטן מול כל הסער , למענה של אותה חירות מכרה הדוברת את חולצתה את ארצה ואף את טובי ידידיה למען אותה ברית שכרתה עם החירות אותה כל כך אהבה ורצתה .

עם החירות אשר מדומה בשיר ממש לאדם , ניהלה הדוברת יחסים אנושיים כמעט :

את שלימדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במיסתור ולקום
וללכת לי הלאה

אולם אז בלילה קר אחד ,ניקרו דרכיה של דוברת השיר עם "האהבה ", כפי הנראה אהבת חייה….אשר בעבורה היא נפרדת מהחירות אותה אהבה והלכה עימה עד כה .

בלילה קר אחד
הפרתי את בריתנו
כך לבדי
ערקתי מהשביל
עליו פסענו שנינו.

בגדתי בך חירותי הטובה
אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה
נאספתי כמו נער
.

הדמות השרה נעזרת במילים קשות: “עריקה”, “בגידה”, “הפרת ברית” על מנת לתאר את היעדר החירות בעקבות האהבה. ניתן כמעט לראות את התמונה הכמעט אפלה . “לילה קר, כניסה לכלא, סוהרת נועלת את השער..” החירות מוצגת בשיר כסתירה לאהבה, מטשטשת ומעוורת את עיני האוהב “כלא חם”, “סוהרת יפה”.

וזה מחזיר אותנו לחגיגות חג החירות. לאור השיר לעיל , האם החירות היא בהכרח רק טוב ?? ,האם חירות מושלמת ,לא משאירה אותנו חסרי כיוון או יעד מוגדר לחיינו ? , האם האהבה משמעה אובדן החירות ? , שאלות מעניינות ….שווה לחשוב עליהן לפני ה "מה נשתנה ?"..

ונחזור רגע להוא מהתחלה יש אלוהים ,אין אלוהים ?

אז שלשום יצא הבן שנולד לזוג מהפתיח לחגוג את יום הולדתו ה-27 , הוא חברתו וזוג נוסף החליטו כי המקום הראוי לחוג את האירוע הוא מסעדה בתל אביב בשם "נאם" . ותנחשו מי ישב בשולחן הסמוך אליהם ??…..נכון הזוג שנישא באותו ערב בו נולד הבחור כשבוע לפני חג החירות שנת 95 , בני הזוג חגגו ..27 שנות נישואים ויתרו על החירות למען הכלא אשר שמו אהבה ….אז עכשיו תגידו לי אתם מה הסיכוי ? מה הסיכוי ששני סיפורים ואנשים המתרחשים באותו ערב בשני מקומות מרוחקים , יפגשו אחרי 27 שנים באותו היום , באותה השעה בדיוק , באותה מסעדה , ללא כל תיאום ?? ….נו ? עדיין חושבים שאין אלוהים ?? וזה עוד בחג החירות בשבוע שאנו מציינים עשור לפטירת ג'ורג מוסטקי שכתב את השיר , ו-90 יום לפטירתו של יורם טהר לב שתרגם אותו כל כך יפה.

מאחל לזוג , עוד שנים רבות של אהבה וחירות , ולבחור הצעיר רק טוב…כל החיים לפניו.

חג שמח ,טעים ונעים לכולם , עם חירות המון אהבה ומוסיקה אביבית ומהנה.

את חירותי
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
את חירותי
עזרת לי לעמוד
בכל כאב וצער.

ולצעוד בדרכי גורלי
עד תבוא גם עליי השלכת
ולרקום חלומות על קרני הלבנה
וללכת ללכת
את חירותי
למען רצונך
את שבועותי הפרתי

את חירותי
לשמור בריתי איתך
את חולצתי מכרתי
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי
ושלך רק הנני.
את חירותי
הורית לי לוותר
על תפנוקים ונועם

את חירותי
לימדת את ליבי
גם בבדידות לשמוח.
את שלימדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במיסתור ולקום
וללכת לי הלאה
את חירותי
בלילה קר אחד

הפרתי את בריתנו
כך לבדי
ערקתי מהשביל
עליו פסענו שנינו.
בגדתי בך חירותי הטובה
אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה
נאספתי כמו נער
וסוהרת יפה בתנועה רחבה

נעלה את השער

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s