קר בחוץ…כדאי שתקח סוודר.

דווקא השנה זה היה יותר סימפטי ..הגשם שטף הכל , הפרחים בחצר , בשדות , וביערות סביב המושב פרחו בשלל צבעים. מרבדי רקפות עיטרו כל פינה מוצלת במעבי היער ובעיקולי הדרכים הנסתרות מהשמש. מרבדים , מרבדים של כלניות ופרחי חרדל צבעו באדום ובצהוב עז את מורדות ההרים ושיפועי הגבעות . והשמש כמו הייתה שותף בעיצוב התפאורה ,האירה ממעל באור בהיר ,נקי ונעים. אביב שנת 2020. גשמי החורף עשו עבודתם נאמנה והרימו את מפלס הכנרת למרחק של FEET בודד מהרום המקסימלי…בעוד רגע חשבו תושבי העיר שעייפה עוד מיום היווסדה , כי עומדים לפתוח את סכר דגניה ,ומי כנרת שוצפים יסעו דרומה…האי במרכז האגם טבע במימי הגשמים ומורדות התבור נצבעו כחול תורמוסי..מדרונות ים המלח נצבעו ורוד ,צהוב ואדום…ים המוות הפך חגיגי…מה נאמר ..היינו כחולמים אידיליה שכזאת לא ברא גדול האופטימיסטים……אבל אז היא הגיע……משק כנפייו של עטלף צעיר סימן את תחילתו של המהפך עוד בטרם שקע לו המעופף בסיר המרק הסיני במחוז הוואן. ואז כמו אבן שהוטלה אל מימיו השקטים של אגם רגוע…החלו להתפשט סביב גלים ,,,גלים …תחילה קטנים ולאחר מכן גדלו המעגלים בקצף אקספוננציאלי…עד שהכו בחוף.

שינוי, הוא כמו זריקת אבן היוצרת אדוות... - גלית בן אפריים מטפלת ...

שבת ראשונה של חודש אפריל , אנחנו כבר בשבוע ה-14 של השנה , מטפסים על הקירות ומנסים לשמור על השפיות ,לאורה של הגרסה המודרנית למכת מצרים החמישית…הקורונה או בשמה הספרותי…COVID 19…אשר ניגפה לה ברחבי 93% מהמדינות המיושבות ,קוטלת רבים ומטילה חיתתה על היושבים בציון….בערבו של חג "החירות"..

ופינתנו מעלה על נס את האיש והרזומה…ויליאם הנרי הריסון..

ויליאם הנרי הריסון האב (באנגלית: .William Henry Harrison Sr‏; 9 בפברואר 1773 – 4 באפריל 1841) היה נשיאה התשיעי של ארצות הברית, והנשיא האחרון שנולד כנתין בריטי.

ויליאם הנרי הריסון,היה הצעיר מתוך שבעה של בנג'מין הריסון החמישי ושל אליזבת באסט. נולד ב-9 בפברואר 1773, במחוז צ'ארלס בווירג'יניה. הריסון היה חבר במשפחה פוליטית חזקה, שהייתה בווירג'יניה מאז שנות השלושים של המאה השבע עשרה.

אביו שהיה ציר בקונגרס הקונטיננטלי (1774-1777) ושחתם על הכרזת העצמאות של ארצות הברית היה בעל מטעים בווירג'יניה . האריסון הבוגר היה גם במועצה המחוקקת של וירג'יניה והיה מושלה החמישי של בשנים (1781-84) במהלך ולאחר מלחמת העצמאות האמריקנית. אחיו הגדול של ויליאם, קרטר באסט הריסון, ייצג את וירג'יניה בבית הנבחרים של ארצות הברית.

ידידנו למד בביתו לפני שהחל ללמוד במכללת המפדן-סידני, בית ספר פרסביטריאני (זרם סקוטי במקור שמאמין בנוכחות האל וכתבי הקודש ) בווירג'יניה ב-1787 בגיל ארבע עשרה. הוא למד שם עד 1790. ויליאם למד חינוך קלאסי ,לטינית, יוונית, צרפתית, לוגיקה ורטוריקה.

אביו הוציא אותו מהמכללה לאחר התעוררות דתית בבית הספר. והעביר אותו אל פילדלפיה ב-1790 כדי לעבור אימון רפואי, וכדי ללמוד רפואה אצל הרופא בנג'מין ראש. הריסון אמר שלא נהנה מהנושא. באביב 1791, מעט לאחר התחלת לימודיו, מת אביו. להריסון בן השמונה עשרה התברר שמצבו הפיננסי של משפחתו הותיר אותו ללא כסף ללימודים עתידיים, וכך הוא נוטש את הלימודים לטובת …..הצבא.

מי אמר שקצת פרוטקציה לא יכולה להועיל??. מושל וירג'יניה, חבר של אביו של הריסון, גילה על מצבו של ויליאם ושכנע אותו להצטרף לצבא. בתוך עשרים וארבע שעות, מונה הריסון לסגן משנה בגדוד חיל הרגלים הראשון של צבא ארצות הברית. הוא הוצב בפורט וושינגטון, במקום בו נמצאת כיום סינסינטי, בטריטוריה הצפון מערבית, שם היה מעורב הצבא במלחמת האינדיאנים.

חיש קל הזמן עובר כשנהנים…ידידנו הריסון מקודם לדרגת לוטננט לאחר שהמייג'ור גנרל אנתוני וויין "המשוגע" תפס פיקוד על הצבא ב-1792, לאחר תבוסת המפקד הקודם, ארתור סנט קלייר. ב-1793, הפך הריסון לשלישו של וויין. הריסון למד איך לפקד על צבא באזורי הספר, והשתתף בניצחון המכריע ב"קרב העצים הנופלים" ( הקרב התרחש בין עצים שהופלו על ידי טורנדו בסמוך לנהר מאומי בצפון מערב אוהיו) ב-20 באוגוסט 1794, שסיים את המלחמה מול האינדיאנים בניצחון אמריקני. הקרב היה קצר ונמשך מעט יותר מ….שעה, אך הוא פיזר את כוחות האינדיאנים וניפץ את אמונם בבעלות בריתם הבריטית. הריסון היה זה שחתם על הסכם גרינוויל (1795).

ב-1795, פגש הריסון באנה טות'היל סימס. היא הייתה בתו של השופט ג'ון סימס, שהיה קולונל במלחמת העצמאות האמריקנית ונציג בקונגרס הקונפדרציה,דמות בולטת באוהיו. כשהריסון ביקש ממנו את ידה של אנה, הוא סירב לו. הזוג לא אמר נואש וחיכה עד שסימס נסע לנסיעה עסקית, והם ברחו להתחתן ב-25 בנובמבר 1795. כעבור שבועיים, בארוחת פרידה לגנרל וויין, התעמת השופט סימס עם חתנו החדש לראשונה מאז החתונה, ודרש לדעת איך הוא יקיים את משפחתו. הריסון הגיב "בחרבי, ובזרועי הימנית, אדוני." סימס לא קיבל את הריסון עד שזה זכה לתהילה בשדה הקרב.

הימים הם ימי סוף המאה ה-19 .המתיישבים באמריקה וכן האנגלים והצרפתים שגילו את אמריקה החלו מנכסים לעצמם עוד ועוד שטחים ברחבי היבשת שהייתה אינדיאנית עד לא מזמן . תנועת התנגדות אינדיאנית להתרחבות האמריקנית גדלה בעזרת מנהיגותם של האחים משבט השוני, טקומסה וטנסקואטאוה (הנביא).

טקומסה

פרוץ המלחמה מול הבריטים ב-1812 הובילה לעימות עם האינדיאנים בצפון מערב המדינה. הריסון שירת כבר כמייג'ור גנרל במיליציה של קנטקי עד שהממשלה הסמיכה אותו לפקד על הצבא הצפון מערבי ב-17 בספטמבר 1812.

אחר שקיבל תגבורת ב-1813, החל הריסון להתקיף והוביל את הצבא צפונה כדי להילחם מול שבט השוני ובעלי בריתם הבריטים. הריסון ניצח בטריטוריית אינדיאנה ובאוהיו ולכד שוב את דטרויט, לפני שפלש אל קנדה העליונה (אונטריו). צבאו של הריסון ניצח את הבריטים ב-5 באוקטובר 1813, בקרב הטיימס בו נהרג טקומסה. הקרב נחשב לאחד משני הניצחונות הגדולים במלחמה, יחד עם קרב ניו אורלינס.

לידידנו עוד עלילות גבורה רבים בצבא , אך נקצר ונשחרר אותו …ב-1814 הוא חוזר לאזרחות וממלא מספר תפקידים ציבוריים . הוא הופך למגדל תירס ויצרן וויסקי ,אך חדל מכך לאחר שהבין את הנזקים שהוויסקי גורם והופך למתנגד לשימוש באלכוהול.

בשנים הללו, הריסון הרוויח כסף מתרומה לכתיבת הביוגרפיה שלו שפורסמה ב-1836. באותה השנה , ניסה לרוץ לנשיאות כמועמד וויגי. בין 1836 ל-1840, היה רשם בבתי המשפט במחוזו באוהיו. הוא נפגש עם שחור שדרש את ביטול העבדות, התחבר איתו והפך אותו לעוזרו האישי. ב-1840, כשהריסון ניסה שוב להיבחר לנשיאות,הוא כבר היה דמות מוכרת עשרות ספרים עסקו בו. והוא נחשב לגיבור לאומי.

William Henry Harrison

הריסון היה המועמד בבחירות של 1840. המפלגה הוויגית התאחדה מאחורי מועמד יחיד, והריסון נבחר על פני חברים שנויים במחלוקת במדינה, כמו וובסטר וקליי. הריסון ביסס את מסע הבחירות שלו על ניסיונו הצבאי והמצב הכלכלי הקשה.

הריסון ניצח ניצחון סוחף בחבר האלקטורים, עם 234 אלקטורים לעומת 60 למתחרה וואן ביורן, אף על פי שההפרש בין הקולות היה צמוד. הריסון השיג 53% מהקולות….מזכיר לכם משהו אצלנו ???

לאחר נצחונו ,רצה ידידנו להיראות כמנצח וגבר..גבר…וכך יום השבעתו לתפקיד הנשיא, 4 במרץ 1841, היה יום קר וגשום במיוחד. הריסון כראוי לגיבור..לא לבש מעיל, והגיע רכוב על סוס לטקס במקום בכרכרה. הוא נאם במשך כשעתיים את נאום ההשבעה הארוך בהיסטוריה שכלל יותר מ-8,400 מילים. הריסון רכב ברחובות לאחר מכן, ונכח בשלושה נשפים באותו הערב.(מזכיר לי קצת את המן )…

ב-26 במרץ 1841, חלה הריסון בהצטננות. רבים טענו שהמחלה נגרמה בגלל מזג האוויר במהלך השבעתו, אולם מחלתו החלה רק שלושה שבועות לאחר האירוע (במושגים של ימינו..זמן דגירה של הנגיף ??). הריסון ניסה לנוח בבית הלבן, אולם כל האנשים שרצו תפקידים פוליטיים הטרידו אותו. לוח הזמנים העמוס שלו מנע ממנו לנוח.

רופאיו של הריסון ניסו טיפול באופיום, בשמן קיקיון ובעלוקות, ( רבנים טסו במסוק ונשאו תפילות…סליחה בלבלתי עם ההווה )אולם מצבו של הריסון הדרדר והוא החל להזות. הוא מת כעבור תשעה ימים בגיל 68. האבחון קבע שמת בגלל דלקת ריאות.

הריסון היה הנשיא האמריקאי הראשון שמת במהלך כהונתו כנשיא, ותקופת שלטונו היא הקצרה ביותר מבין כל הנשיאים האמריקאים.

מותו טרם עת של הנשיא ,יצר את התיקון ה-25 לחוקה האמריקאית בה נקבעו לראשונה סמכויות סגן הנשיא ,כאשר נוצר מצב בו הוא מחליף את הנשיא מסיבה כלשיא.

אנקדוטה מעניינת בסיפור ..האגדה מספרת כי לאחר שהביס את טקומסה בקרב טיפקאנו ב-6 בנובמבר 1811, ולאחר שטקומסה נהרג על ידי כוח אמריקני ב-1813, שהאריסון היה מפקדו, אחיו למחצה של טקומסה ושותפו למרד, טנסקאוואטאווה , שנודע כנביא שבט השוני, הטיל קללה על האריסון ונשיאי ארצות הברית העתידיים שייבחרו בשנים עגולות וכך קילל :

" אם האריסון ייבחר להיות צ'יף לבן גדול, הוא וכל צ'יף לבן גדול שייבחר אחריו מדי 20 שנים ימותו במהלך כהונתם".

שנים רבות לאחר מותו, זכתה שרשרת רצופה של שבעה נשיאים, שנבחרו בשנים עגולות ומתו במהלך כהונתם, לכינוי "קללת טיפקאנו" על שם הריסון..האחרון היה קנדי.

All This Is That: Being President: More Dangerous Than Coal Mining


ולמה נזכרנו בהריסון דווקא היום ??

אז בשבועות האחרונים אנו מוצפים מכל עבר בדיווחים שונים על מגפת הקורונה המתפשטת …לי זה משום מה הזכיר את הספר " אהבה בימי כולירע" של גרסיה מרקס ( מומלץ)..ובימים האחרונים כשמסתכלים על הנעשה בארה'ב..על יחסו של הנשיא שם למתרחש בעולם ,והזלזול שרחש בתחילתו של המשבר הנגיפי..ובדומה לכך היה גם יחסו של ראש ממשלת בריטניה..זה מעלה המון שאלות על היהירות האנושית : " זה הכל שטויות".."זה פוגע רק במדינות עולם שלישי".."זה סתם חלק מהתעמולה של הדמוקרטים "..וכו'…כל האמירות האלו מביאות אותנו לאור הארועים האחרונים למחשבה על קצת ענווה..שאם לא תועיל וודאי לא תזיק.

לא הכל זה כח ,עוצמה צבאית וכסף…כל העוצמה הגרעינית של ארה'ב מטוסי החמקן והצוללות אינם מועילים כנגד וירוס שקטן מראש סיכת תפירה. גם לא כל יתרות הזהב במרתפי הפדרל ריזרב ..גם לא אידאולוגיות ותפיסות עולם , הוירוס הזעיר אינו מבחין בין ימין ושמאל , רפוליקני דמוקרטי , יהודי או נוצרי….סיני או פורטוגלי..כולם שווים…ואולי לא הרבה…קצת ענווה דורש מכל אחד מאיתנו אדון קוביד 19 לא רק מהמנהיגים אלה מכל אחד ואחת מאיתנו.

Indians were confused about knowing 'corona virus', searched ...

נשיאותו של הריסון נשיאה התשיעי של ארה'ב נגמרה מהר, הוא היה לנשיא עם הכהונה הקצרה ביותר…31 ימים…אם זה בגלל דלקת הריאות כמו בקורונה ,או אולי בגלל קללתו של טקומסה….או סתם כי לא שם סוודר..וזה קרה בדיוק היום לפני 179 שנה 4/4/1841.

וזה לוקח אותנו במוסיקה לשירו של יהונתן גפן בביצועו של דיויד ברוזה…האביב הגיע והנביא נהיה ליצן.."יהיה טוב". את השיר כתבו יהונתן גפן ודויד ברוזה במהלך המופע לכבוד ביקורו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל.

אז לכל השוהים בבידוד או הסגר ומביטים החוצה מהחלון…יחד נעבור את זה ויהיה טוב.

שבת נעימה וחג שמח לכולם…הקפידו על הכללים ..זה חשוב.

אני מביט מהחלון
וזה עושה לי די עצוב
האביב חלף עבר לו
מי יודע אם ישוב
הליצן נהיה למלך
הנביא נהיה ליצן
ושכחתי את הדרך
אבל אני עוד כאן

ויהיה טוב
יהיה טוב, כן
לפעמים אני נשבר
אז הלילה
הו הלילה
איתך אני נשאר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s