הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם… הנעורים שבאו פתע אל סופם…(נתן יהונתן).

שמש אדמדמה בגווני אדום  וצהוב ליטפה את גלי הים וצבעה אותם בצבעים פסיכודליים . השקיעות  באוקטובר הגיעו מוקדם יותר .ימי הסתיו הלכו והתקצרו ,וניתן היה להבחין בשקיעה  כולה במשמרת הערב שהחלה בארבע אחר הצהריים עד לשעה שמונה בערב.כמו אתמול כך גם היום הוא עלה לעמדת הצופה בגשר ,נשא עיניו ימינה ושמאלה בתורו אחר מכשולים ,כלי שייט או טייס בנתיב ,או כל דבר אחר.

על דופן ימין ניתן היה להבחין ביופיה של שקיעת סתיו אדמדמה …הוא לא ידע שהשקיעה תגיע דווקא מדופן שמאל…הגלים היו בינוניים ,משהו כמו מטר ועשרים  מכיוון צפון מזרח והרוח הייתה צפון מזרחית בעוצמה בינונית.מפעיל המכ'ם העייף שישב לא רחוק , סרק את הצג בפעם המי יודע כמה ,  אך הכל היה שקט ורגוע. מכיוון המטבח בסיפון הנמוך יותר עלו ריחות ארוחת הערב המתבשלת ,וקולות תורני המטבח כמעט ולא הפריעו את השקט….

מחוגי השעון הורו על השעה 1725 ,ולפתע ברגע אחד ניערו כל ההתרעות ,פעמוני האזעקה צווחו מלא האוזן , במערכת הקריזה נשמע הקריאה "עמדות קרב..עמדות קרב..עמדות קרב" ,,,,צופה הגשר וצופה המכם צווחו יחד לתוך מע' הקשר: " טיל ..טיל ..טיל ..כיוון אדום 35 ..210 ….טווח קרוב…בכיוון… סטיקס"….מפקד הספינה סא'ל שושן הפנה מבטו שמאלה ופניו הלבינו …אי אפשר היה לטעות ..כדור אש עצום טס לעברם….סטיקס באדום 35 טווח קרוב…..פחות מדקה מאוחר יותר…התפוצצות אדירה ורעש עצום ואז באחת פסקו האזעקות…את מקומם תפסו זעקות הכאב..הקריאות לעזרה..ושקט …והירח ?? הוא עלה וזרח כאילו כלום לא קרה.

(ערב שבת 21 לאוק' 1967…20 ק'מ צפונית לחופי צפון סיני).

בוקר שבת נעימה של סתיו ארצישראלי..השליש האחרון של חודש אוקטובר יצא לדרך, ופינתנו מציינת מלאת 51 שנים לטביעתה של אח'י (אוניית חיל הים) אילת.

תוצאת תמונה עבור הפגיעה באחי אילת

 

הזמנים הם ימי הזוהר שלאחר מלחמת ששת הימים. המורל הישראלי בשמים .לאחר מלחמת בזק בת שישה ימים מצליח צה'ל למגר כמעט לחלוטין את היכולות ההתקפיות של כל מדינות ערב. גיבור התרבות בימים אלו הם הגנרלים , לובשי  המדים ובפרט בעלי הדרגות, שהיו על תקן כוכבי על.

חצי האי סיני נכבש חודשים ספורים קודם לכן מידי המצרים , וחיל הים נדרש להפגין ריבונות ונוכחות בטריטוריות החדשות.

המצרים שהיו בהלם אחרי התבוסה הניחו שלא יוכלו לכבוש מחדש את השטחים שנכבשו ולכן החליטו לפתוח במלחמת התשה.החיכוכים היו בעיקר לאורך תעלת סואץ והמוצבים שהיוו את קו הגבול החדש עם מצריים.

בחיל הים שררה תחושת פיספוס, צה'ל קוטף את התהילה של ששת הימים ,ואילו הוא כמעט ולא צבר הישגים.בחיל  השתוקקו לשפץ את הדימוי שדבק בהם, לגעת בתהילת הניצחון ולהשתתף באופוריה שאחזה בחברה הישראלית. וכך סמוך לחצות של ה-11 ביולי 1967, במהלך סיור חופים בצפון סיני, היתה אח'י אילת (ביחד עם שתי ספינות טורפדו) מעורבת בתקרית שנויה במחלוקת. הכוח הישראלי איתר כוח ימי מצרי ששייט במים בינלאומיים מול חוף רומני וטיבע שתי ספינות טורפדו מצריות על אנשי צוותן. לא היו ניצולים..לימים הועלו האשמות שונות לגבי פקודת הסיור שניתנה לכלי השייט אולם לאחר אותו אירוע ,ספינות חיל הים המשיכו לסייר באזור במשך כל הקיץ.

קו הסיור הקבוע היה לאורך חופי צפון סיני כשהנקודה המערבית ביותר נמצאת מחוץ למיים הריבוניים של מצריים ( 12 מייל) אך בקירבתם.

 

  

ביום שישי  20 לאוקטובר 1967 יצאה המשחתת אח'י אילת(ק-40) לסיור מול חופי צפון סיני. במשך כיום וחצי נעה המשחתת הלוך ושוב על קו הסיור ,כאשר בכל פעם שהגיעה לקצהו המערבי של קו הסיור היה הטווח לחוף 13 מייל בלבד ,וניתן היה להבחין בה בקלות.

באותם ימים קיבלה מצרים מבריה'מ טילים מסוג סטיקס ( מטוס זעיר מסוג מיג 17 שהוסב לטיל והועמס בחצי טון חנ'מ) ..הטווח של הסטיקס היה 25 מייל…המידע הנ'ל היה בידי צה'ל ,חיל המודיעין, וכן בידי חיל הים…אבל יהירות כבר אמרנו ??

 

וכך במהלך  יום שישי ה20/10 , משהתקרבה אח"י אילת לנקודה המערבית של קו הסיור,היא מיתגלית ע'י ספינת סיור מצרית שמעבירה את נתוניה לבסיס פורט סעיד …אח'י אילת שלא מודעת לגילוייה ממשיכה בקו הסיור כרגיל…

למחרת, יום שבת 21 באוקטובר בשעה 5:30 בבוקר, דיווחה ספינת משמר מצרית שהמטרה (אח'י אילת ) התקרבה למרחק 13 מייל. בשעה 7:10 הודיע מפקד בסיס פורט סעיד על המטרה הבלתי מזוהה למפקדה המרכזית של חיל הים המצרי באלכסנדריה וביקש הנחיות. במקביל העלה את הכוננות בבסיס פורט סעיד.מפקד בסיס פורט סעיד מורה כבר בשעה 1105 לשני ספינות טילים להיות מוכנות ,האחת לירי והשנייה לגיבוי במידה ויהיה צורך בירי נוסף. המצרים גם עורכים תרגיל הטעיה ברשתות הקשר על מנת לבלבל את מצותתי הקשר מחיל המודיעין בספינה..אולם לרוע המזל המצותתים מחיל קשר לא הצטרפו להפלגה..בשעה 12:10 התקבלה החלטה של שליט מצרים גמאל עבד אל נאצר והממשלה המצרית להשמיד את הספינה הישראלית והפקודה הועברה למפקדת חיל הים המצרי….למרבה הצער…המודיעין הישראלי בארץ יירט את הפקודה…אך מסיבה לא ברורה, לא העבירה לחיל הים וגם לא לאילת..

בשעה 1725 מגיע האילת לטווח 13.5 מייל מהחוף (מייל וחצי מחוץ למיים הטריטוריאלים של מצריים) ,באותו זמן יצא סטי'ל מדגם קומאר 504 מפתח נמל פורט סעיד, כיוון את חרטומו אל המטרה הפליג שלוש דקות כדי לייצב את מערכות הניהוג וירה שני טילי סטיקס. בזה אחר זה. זמן התגובה של הספינה היה אפסי..הטילים פגעו במרכז המשחתת. הפיצוצים – חצי טון חומר נפץ כל אחד – שיתקו לחלוטין את מערכות ההנעה והקשר. בבסיס התורן פרצה שריפה והמשחתת נעמדה נוטה על צדה השמאלי.

במשך כשעה וחצי ניסו אנשי הספינה הפגועה לסתום פרצות, לכבות דליקות ולהגיש עזרה לנפגעים ,ובמקביל לאחר אילתור מכמה חלקי מכשירי קשר הצליחו להעביר קריאה לעזרה לצה'ל.

שעה מאוחר יותר מדווח מפקד הסטי'ל המצרי כי אין צורך בירי נוסף, מאחר והמטרה לדעתו  טובעה, אולם שעה וחצי מאוחר יותר ניתן היה להבחין כי הספינה הפגועה עדיין צפה..

תוצאת תמונה עבור הפגיעה באחי אילת

ירי סטיקס מסטי'ל דגם קומאר

מפקד קומאר 504 סרן אבו שאקר העלה את הסברה שזו אוניה ישראלית נוספת ..המשחתת אח"י יפו (ק-42), כשלמעשה הייתה זו אח"י אילת שטרם שקעה, והורה לסרן לטפי ג'אד-אללה מפקד קומאר 501 לתקוף אותה.

בשעה 19:44 יצא הקומאר 501 מפתח נמל פורט סעיד, ירה שני טילי סטיקס נוספים לעבר האילת ונחפז בכל המהירות חזרה לכיוון נמל  דמיאט. באילת  היו שתי פגיעות.הראשונה טיל שפגע בירכתי האונייה באזור תותח מס' 3. הטיל לא התפוצץ אך גרם להתלקחות שריפה מעל מחסני התחמושת. ארגזי תחמושת שהיו על הסיפון החלו מתפוצצים וסיכנו את חייהם של 36 הניצולים שנלכדו בירכתיים. בשלב זה כבר  הודיע מפקד האונייה סא'ל יצחק שושן על נטישת המשחתת. לוחמי חיל הים, שעד אז לא נטשו את ספינתם, קפצו למים חגורים בחגורות הצלה.

תוצאת תמונה עבור הפגיעה באחי אילת

למרבה הצער התפוצצות הטיל הרביעי ארעה במים במרחק כ-30 מטר מירכתי המשחתת הטובעת, מרבית ההרוגים היו דווקא הניצולים ששהו במים ונהרגו מהדף פיצוץ הטיל הרביעי.

על פי העדויות, מרגע פגיעת הטילים באוניה פעלו מפקדי האוניה וצוותה באומץ נדיר, הפגיעות ריסקו מדורים באוניה ,וכלאו אנשי צוות במדורים ללא יכולת לצאת , הצוות פעל בתושייה והמון יוזמה על מנת לארגן פתרונות מאולתרים לכיבוי השריפות,לחילוץ הלכודים והנפגעים וכן על מנת ליצור קשר עם צה'ל ,(מערכות הקשר ברובן התרסקו),וכן לתת מענה הנצלה לאנשי הצוות שנותרו בחיים. כבר בפגיעה הראשונה נשרפו שתי סירות ההצלה של האוניה בעודן על הסיפון. מתוך 13 רפסודות ההצלה הקשיחות נותרו לאחר הפיצוצים והשריפות רק שלוש תקינות ועליהן הועמסו הפצועים. מרבית צוות האנייה נשאר במים בזכות חגורות ההצלה האישיות השאיפה הייתה להשאר יחד. לפי ההוראות המקדימות הם התרחקו מהמשחתת למניעת היסחפות. למרבה הצער פגע הטיל האחרון במים וגרם למרבית ההרוגים.

 

החילוץ היה מורכב ומסובך ,נטלו בו חלק מטוסים,מסוקים, לוחמי שייטת 13, צוללנים ,אנשי חבלה ,ומודיעין וצוותי רפואה.

..החילוץ האווירי הופעל ונוהל  מבסיס אל עריש בפיקוד רב"טית צעירה בשם  ברכה ליכטנברג סמלת המבצעים התורנית שניהלה את ההצלה מהים והפינוי מחוף רומני ישירות או דרך אל עריש במשך שעות רבות מרגע קבלת ההודעה ועד שאחרון הניצולים עזב את האזור. היא הקימה בית חולים שדה מאולתר במוסך המטוסים אליהם פונו הפצועים תחילה בטרם יועברו לארץ.

 

תוצאת תמונה עבור ברכה ליכטנברג

רב"טית   ברכה ליכטנברג

פעולות החילוץ ארכו מספר ימים ובסופם  פוצץ גוף הספינה והוטבע. באירוע אחי אילת נהרגו בסה'כ 35 לוחמים ועוד 15 הוכרזו ככאלה שמקום קבורתם לא נודע, ונפצעו 91. בהמשך הוקמו וועדות חקירה ,הוסקו מסקנות ונערכו שינויים מבניים בחייל ,שונו נהלי עבודה בתוך החיל פנימה וכן עבודה עם יחידות אחרות בצבא ,  בנוסף שודרגו יכולות הלחימה וההתגוננות בחיל ברמה העיונית ובעיקר הטכנית. ועדת בדיקה אחת קבעה שלמודיעין הגיע מידע על ההתקפה כבר בבוקר בשעה 1115 ,מידע  שלא הועבר לחיל הים, אבל הוויכוחים מה בדיוק אירע לספינה אח"י אילת ולמה – נמשכו שנים רבות. …האם הלקח נלמד….יתכן ..היהירות הייתה תמיד עקב האכילס שלנו….ב-2003 מגיעה התזכורת בזמן מלחמת לבנון השנייה…..אירוע אח'י חנית..

ואירוע אח'י אילת לוקח אותנו במוסיקה אל הזמרת ..חיה יונאי….רבים ישאלו ..אבל מי זו חיה יונאי..??

חיה יונאי היא חיה ארד לשעבר סולנית להקת חיל הים בשנות השמונים המוקדמות (71-73) ,ארד, או חיה יונאי כפי שהיא נקראת כיום, לא בדיוק חלמה להיות זמרת. שנים רקדה בלט, ומי שסלל לה את הדרך לקריירת הזמר הקצרה שלה, כמו לג'ודי שוורץ, סולנית הלהיט "פרחים בקנה"(הימנון חיל התותחנים) , היה צבי (קיקי) רוטשטיין, לימים ב"הכל עובר חביבי", שזימן אותן ללהקת "הצופים", שהקים בחיפה. במקביל רקדה חיה  בלהקת המחול העירונית.בניגוד לשוורץ, וללא מעט זמרים יוצאי עיר הכרמל, חיה איננה תוצר של אחת מחבורות הזמר ."אני לא מסוגלת לשיר במקהלה",  "אולי בגלל טראומה מבית הספר. הקול שלי קצת חריג, לטוב ולרע, היא אומרת. "יותר מדי דומיננטי"…בשנת 1971 השתתפה בתכניתה "שירת הים". ארד הייתה אחד מכוכבות התכנית, ובין היתר הייתה סולנית השיר "על אם הדרך", שהגיע למקום הרביעי במצעד השנתי תשל"ב (1972). שיר נוסף מהתכנית שזכה להצלחה היה "חסקה", שהגיע למקום התשיעי במצעד.

תוצאת תמונה עבור חיה ארד

ההצלחה האירה לה פנים ושירי הלהקה זכו לפופולריות גבוה והקריירה נראתה מבטיחה ,.לאחר שחרורה מהצבא, היה לארד כל מה שצריך כדי להמשיך בקריירה, לרבות משרד אמרגנות ידוע וחוזה בחברת תקליטים.

אולם הנסיבות הכתיבו מהלך אירועים שונה. לאחר שחזרה ממסע הופעות של יוצאי להקות צבאיות בתפוצות, פרצה מלחמת יום הכיפורים והיא הסתפחה לצוות הווי שחרש את סיני. בעודה ממלאת את חובתה, נמוג כלא היה חוזה ההקלטות שלה. במקום זאת הפכה למעין זמרת יצוא ויצאה תכופות להופעות בחו"ל.חיה שינתה כיוון וטיפחה משפחה וכיום בת 62 , היא אמא לבן ובת וסבתא נמרצת לארבעה נכדים.שנים לאחר הלהקה, היא ממשיכה לשיר על אש קטנה. כשזקוקים בחיפה לאמן בטקס רשמי בעיר, קוראים לה לדגל.ארד עובדת בעיריית חיפה כמנצחת על פרויקטים באגף התרבות ומנכ"לית ועדת האימוץ של חיל הים, "החיל שמאז ועד היום הוא חלק ממנה והיא חלק ממנו".

ואאיך הדברים מתחברים ??..עץ נטוי ונעורים שבאו פתע אל סופם..

אתמול צייננו במושב בחניכת שביל עצי אלון שנה לפטירתו בטרם עת של חבר יקר ואהוב ..אלון אסקיו ..ומחר נציין 51 שנה לטביעתה של אח'י אילת …ומה מחבר עץ שנפל על צד הדרך , עם תלאותיה של ספינה בים …וחיל הים ??..נכון חיה ארד בשירה מימי להקת חיל הים "על אם הדרך"…השיר נכתב ע'י נתן אלתרמן ,והולחן נעמי שמר, ומתאר את תלאותיה של ספינה בים ,,והוא מקביל זאת לעץ נטוי העומד על צד הדרך..בעת הסערה..וכך מתחבר יום השנה לאלון..עם יום השנה לאח'י אילת ולחיל הים שלהקתו שרה את השיר..

שבת קרירה ונעימה לכולם ..שנדע רק ימים טובים ומאושרים…או לפחות בעיקר כאלו.

עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד.
עָמַד נוֹפֵל אַפַּיִם.
נוּמָה, בֵּן. הַלַּיְלָה רַד.
לֵיל סַעַר עַל הַמַּיִם.

הַס, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד
נוֹטָה מִזַּעַף רוּחַ.
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד,
אֵין צִיץ וְאֵין תַּפּוּחַ.

אֶל זֶה הָעֵץ אֵי פַּעַם, בֵּן,
אֲבִי אִמְּךָ הִגִּיעַ.
וְצֵל עַרְבִית בָּעֵץ קִנֵּן
וּבַד הוּא לֹא הֵנִיעַ.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s