….אל נעורי שנעלמו עם השנים ..

בערבים אחרונים של השנה כשהשמש מעבר לצמרות העצים בדרכה לשקוע ,אני נזכר בנסיעה לירושלים . אוטובוס מדגם ליילנד מס 67 של אגד ,גונח קשות ופולט עשן בעליות לירושלים . כל סיבוב נראה כנצח . כל מטר  בעליה של הקסטל נראה כשנת לימודים .  אתה מתחיל אותה בבית מאיר בכיתה ג ,ומסיים אותה במוסד לעיורים ע'ש הרב קוק בכניסה לעיר כשאתה כבר בגיל בר מצווה . הבניין הזה של מוסד הרב קוק באותם ימים נראה היה  כעצום מידות על 6 או 8 קומותיו . מעין גורד שחקים שמימי ולנער המגיע מהמושב אל העיר ,מראה חיבורו של הבניין לשמיים נוסך משמעות שונה לכינוי " עיר הנצח".

יורדים בתחנה המרכזית ,עם שלוש תבניות ביצים צרורות בחוט בכל יד , ומשם פוסעים  אל שוק מחנה יהודה ,שם ימכרו  ביצים ויהפכו לכסף לצורך קניות. ריח השוק ואוירת החגים נמהלים בתערובת משכרת של ירק טרי ,שפע של פירות ,נתחי בשר תלויים וריח דגים וחמוצים . ביציאה מהשוק לרחוב יפו, עוצרים בחנות הבגדים קונים חולצה לבנה לכיפור ,ואחת צבעונית לסוכות ושמחת תורה. בהמשך אם יש מספיק אז גם זוג נעלים חדשות ומכנסיים ,והכל כפול 2 , סט לי ואחד לאחי . שוב הכל נצרר בחוט סיזל חום .צרור בכל יד ומשם לשוק לקניית הדגים,בשר הכבש ,והפירות לברכת שהחיינו , ולא שכחנו פחית קטנה של "פיצוחי גת" -50 גרם יקרים מפז של קשוא מומלח ..

תוצאת תמונה עבור מחנה יהודה

אט אט המשקל בכל יד נעשה כבד ,מדי פעם עוצרים ,לוקחים אויר וממשיכים . לעיתים נוגסים במנת פלאלפל ,או שותים מיץ גזר ( אומרים שזה טוב לעיניים…ראיתם פעם שפן עם משקפיים ??.. ) וכך ,מעט לאחר השקיעה ואנחנו כבר בדרך לתחנה המרכזית ,מזיעים ,עייפים אך שמחים ומאושרים….החג בפתח.

עוד רגע יכנס החג ,על השולחן תונח מפה לבנה, ועליה יפרס שלל השוק . חלקו מבושל ,מטוגן או מסוכר…ובערב בבית הכנסת ישא נחמיה החזן כסוף השיער קולו בניגון קסום על סף שירה או בכי " אחות קטנה ..תפילותיה "…והקהל  בהרמוניה לאחריו יסיים את הקטע  ב " תחל שנה וברכותיה" …היינו ילדים וזה היה מזמן..מזמן…

שבת אחרונה של חודש אלול , על פי המסורת היהודית שמו של חודש אלול נגזר מהיחסים הקרובים בין בונה עולם לעמו הבאים לידי קרבה יתרה בימי חודש זה ( אלול-ר'ת " אני לדודי ודודי לי.)…ופינתנו פורשת כנפיים ונוסעת מערבה בעקבות שניים מקוראיה…אל דרומה של יבשת אמריקה אל פרו ובוליביה ,אקוודור ונצואלה וגם קולומביה..ומה משותף לכולן ?? האיש עם אחד השמות הפחות קצרים שאנו מכירים הלא הוא : סימון חוסה אנטוניו דה לה סנטיסימה טרינידד בוליבר אי פּאלסיוס….לצורך העניין אנו נקצר לסימון בוליבר.

תוצאת תמונה עבור סימון בוליבר

סימון נחשב לאחד המצביאים החשובים ביותר בהיסטוריה של דרום אמריקה ונחשב לאבי האומה של מספר מדינות המכונות " המדינות האחיות"  ( אקוודור וונצואלה,קולומביה ,פרו וכמובן בוליבייה שנקראת על שמו ).

בוליבר נולד  בונצואלה ב-24 ביולי 1783. למשפחה אמידה שמקורה בחבל הבסקים מאיזור הפירנאים  שבין ספרד לצרפת ,שהיגרה לאמריקה והיתישבה בוונצואלה שם צברה המשפחה הון ונכסים .אולם כבר בגיל שלוש נפטר אביו ושש שנים מאוחר יותר גם אימו והוא נותר עם אחיו חואן ועם ירושה ענקית . מי שלמעשה גידל אותו היה דודו . ב-1797 התגייס ושירת כקאדט בגדוד של אביו. שנתיים מאוחר יותר ,ב-1799 נסע לספרד להשלמת לימודיו . מאחר והפרוטה לא חסרה בביתם זכה סימון בוליבר לחינוך משובח .הוא למד במדריד והיה מקורב לחצר המלכותית. במדריד הכיר את מריה   תרזה רודריגז דה לה טורו ,שהייתה גם היא בת למשפחה עשירה מקראקס, ונישא לה ב-1802. לצערם הרב נישואיהם לא נמשכו זמן רב ,שמונה חודשים מאוחר יותר נפטרה מריה לאחר שחלתה בקדחת.

סימון שב לצרפת וחיי שם חיי רווקות למשך תקופה נוספת . באותה עת נחשף להיסטוריה של אירופה , לסיפורים על נפוליאון , ולרעיונות ליברלים של חופש משלטון תחת עולו של עם אחר . שם גיבש את הרעיון בצורך לשחרורה של דרום אמריקה מעול השלטון הספרדי המעיק.

וכך לקראת שנת 1807 שב סימון בחזרה לוונצואלה ושם החל לפעול למימוש רעיון השחרור.

רקע קצר :החל מסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 נתונים חלקים גדולים בעולם לשלטון הספרדי , החל בחלקים שונים באירופה ,מזרח תיכון ועד  אמריקה הלטינית. כמו תמיד לאורך ההיסטוריה ( והזכרנו זאת בעבר בפינות קודמות ,באימפריה המונגולית וכן העותמאנית, ותקופת נפוליאון) , באופן יחסי תמיד כמעט קל לכבוש ולהשתלט על מדינות ,אך ככל שהאימפריה גדולה ומבוזרת כך קשה לשלוט ולנהל אותה. וכך בתחילת המאה ה-19 מתחילות מרידות ,בחלקים שונים של הקולוניות של ספרד ,נפוליאון מאירופה מהווה השראה לתושבי אמריקה הלטינית בכלל ולידידנו סימון בוליבר בפרט.

וכך כאשר נודע בוונצואלה כי נפוליאון כלא את פרדיננד מלך ספרד ,התארגנה מייד חונטה (ראשי מועצה שלטונית שהיו תחת מרות ספרד) והחלו את תהליך ההפיכה לקראת עצמאות.הם שולחים את בוליבר לגייס את פרנסיסקו מירנדה מברטניה וביחד הם שבים לונצואלה וביחד מנהלים את המאבק לשחרור וונצואלה.ובאפריל 1810 הם מכריזים על שחרור ונצואלה משלטון ספרד ובסוף אותה שנה כבר מוגדרת חוקה לרפוליקה של ונצואלה.

תוצאת תמונה עבור סימון בוליבר

אך החיים לא קלים כל כך …רבים מתושבי ונצואלה צידדו בספרד ונלחמו יחד עם גנרלים ספרדים כנגד בני עמם המבקשים עצמאות. ביולי 1812 ניהלו מירנדה ובוליבר ששימש כסגנו קרב בנמל פורטו נגד הצבא הספרדי ותומכיו ,מירנדה נתפס ונשלח לכלא עד סוף ימיו ,וידידנו בוליבר הצליח להימלט לאי קורסיאו שבים בקריבי.

בוליבר לא אמר נואש ,הוא הצליח לארגן מחדש צבא והחל שוב במסע צבאי לכיבוש מחדש של ונצואלה ,בסדרת קרבות לא קלים השתלט מחדש על קראקס, והקים בשנית את רפוליקת ונצואלה השנייה…אך שוב לא לאורך זמן..שוב התקוממות ושוב הימלטות הפעם לגרנדה החדשה (פנמה) ,שם החל לארגן מרידה כנגד ספרד לעצמאות בהצלחה זמנית ושוב חזרו הספרדים וידידנו נמלט ..הפעם לג'מייקה.

את הזמן הבא העביר בוליבר בארגון מחדש של כוחות המתנגדים לכיבוש ,הוא גייס אזרחים ,מליציות שונות של שכירי חרב, והרפתקנים חובבי לחימה וניסה לארגנם לגוף לוחם.

ביוני 1824 לאחר שנים רבות של לחימה ,נצחונות ולא מעט הפסדים ניצח בוליבר וצבאו בקרב קובובו את צבא ספרד שנאלץ לוותר על שליטתו  ולסגת ולהכיר בעצמאותן של קולומביה וונצואלה.

זמן קצר לאחר מכן נבחר בוליבר לנשיא קולומביה ,ובוגוטה נבחרה לעיר הבירה . אך ידידנו המשיך את מלחמתו לגירוש ספרד לגמרי משטחי אמריקה ,וביחד עם חוזה סן מרטין הוביל לנצחונות באקוודור ובהמשך גם  בפרו .ב1825 הקים בפרו העליונה מדינה חדשה שנקראה על שמו…בוליביה. לאור מלחמותיו העיקשות ואומץ ליבו הוא הוכר כגיבור במרבית מדינות אמריקה הלטינית וזכה לכינויים כדוגמאת "נפוליאון של דרום אמריקה", ,משחרר דרום אמריקה "  וכדומה.

חלומו של בוליבר לאיחוד מדינות דרום אמריקה לא צלח , שנים אחדות לאחר גירוש השלטון הספרדי ,החלו להישמע קולות לבדלנות לאומית..כל מדינה רצתה שלטון ועצמאות וכך חזונו לדרום אמריקה מאוחדת החל להתפורר זמן לא רב לאחר שנוסד.

הוא נפטר זמן קצר אחרי שהתפטר מנשיאותו בשנת 1830..ושנים מאוחר יותר הוכרז גיבור לאומי בכל מדינות אמריקה הלטינית.

ובוליבר מוליך אותנו במוסיקה אל ענק אחר שלו נקדיש בעתיד פינה בפני עצמה , אך רק נציין כמ נק' מחייו…היוצר ,השחקן ,הכותב והמגיש הענק..יוסי בנאי.

תוצאת תמונה עבור יוסי בנאי

יוסי בנאי נולד בשכונת מחנה יהודה בירושלים ב-5 בנובמבר 1932 למשפחה ענייה ומרובת ילדים. ב-1951 שרת במחזור הראשון של להקת הנח"ל. אחר כך למד שלוש שנים משחק אצל פאני לוביץ' והתקבל לתיאטרון "הבימה". בשנות החמישים נסע לצרפת והתרשם מהשאנסונים של בראסנס, ז'אק ברל ואדית פיאף. עם חזרתו ארצה החל במשחק בתיאטרון ובהופעות בידור.

יוסי  נודע גם כזמר בעל קול עמוק וסגנון הגשה ייחודי, ובייחוד מוכרת אהבתו לשאנסונים צרפתיים.יוסי נודע גם כקריין. הוא קרא טקסטים באירועים ותוכניות רבות. בין היתר שימש כקריין בתסכיתי רדיו ובסדרת הטלוויזיה התיעודית על תולדות הציונות "עמוד האש"

אף על פי שעזב את ירושלים לאחר הצבא, הייתה העיר מושא געגועיו, הוא הרבה לבקר בה והיה מזוהה עמה. בנאי כתב את השיר הידוע ביותר שלו "אני וסימון ומואיז הקטן" על סמך חוויות ילדותו בירושלים עליו ועל שני חבריו, האחים סימון ומואיז יאיר, שביחד העלו הצגות בפארק, רדפו על גגות אחרי יונים ונשבעו אמונים לכל הילדות, כמילות השיר. על בסיס דמותו של אברהם סוראמלו, דמות ססגונית מירושלים, הוא כתב וביצע את תוכנית הבידור "שובו של הסוראמלו" והוציא ספר מסיפוריו העממיים.

 

ב-1998 זכה בפרס ישראל על פועלו בתחום התיאטרון. בן השאר העלה מספר ערבי יחיד של שירים וסיפורים: "פרצוף של צועני" – ערב שירי ברסאנס. "שובו של הסוראמללו". "אני וסימון ומואיז הקטן". "מיומנו של ישראלי שפוי". כמו כן השתתף כשחקן בסרטים רבים, שיחק במופעי בידור רבים, וכתב שירים ומערכונים עבור אמנים רבים כגון הגששים ,רבקה מיכאלי,שיתף פעולה עם נעמי שמר (מדינה אחת פעמיים ים..) ,ועוד.

תוצאת תמונה עבור יוסי בנאי

בסה'כ השתתף יוסי בהוצאת 32 !!!! אלבומים , השתתף ב-16 תוכניות בידור , הוציא 8 ספרים ונטל חלק ב-9 סרטים….איש ענק…עוד נעלה את פועלו על נס בעתיד.

בנאי נפטר ב-11 במאי 2006 בגיל 74 ממחלת הסרטן, ונקבר למחרת בבית הקברות של גבעת השלושה.

ואיך הדברים מתחברים ??

מחר בערב כשהשמש תחל לשקוע ,ירד השקט על היישוב ,המוני ישראל יציינו את השנה החדשה מי בתפילה ומי בסעודה ,מי במפגש חברים ומי בסתם ערב שקט ונעים. וללא מעטים מאיתנו ערב ראש השנה וההכנות אליו מעלים לא מעט זכרונות ילדות נוגים .

ומחרתיים 10/9 יום שני של ראש השנה אצלנו,אבל רחוק במערב  יציינו בלימה בירת פרו 95 שנה למינויו של סימון בוליבר לנשיאה הראשון פרו העצמאית.

ומי מחבר באותו שיר את זכרונות הילדות המתוקים את מחנה יהודה  ואת סימון …??? נכון יוסי בנאי הגדול ..שהרי היינו ילדים וזה היה מזמן  , אני וסימון ( אולי בוליבר ) ומואיז הקטן.

שנה נהדרת לכולם בריאות ושלווה ..וברגישות עם הדבש.

 ולפעמים כשאני כך לבדי
אני חוזר לסמטאות ילדותי
אל נעורי שנעלמו עם השנים
לחברים שלי ההם הישנים
אני חוזר אל הצבעים והקולות
אל העיניים התמימות והגדולות
אני חוזר אל השכונה אל עץ התות
אל עפיפון אדום אדום קשור לחוט
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן 

בנעלי שבת עם כובע של בארט
ובעברית יפה עם עין ועם חית
דהרנו על ענן עשוי מכריות
ובאקדח פקקים הטבענו אוניות
הייתי טרזן , וסימון ארול פלין
ומואיז הקטן קפץ כמו גונגה דין
ובלילות החורף הקרים מאוד
היינו מתכסים בכל החלומות
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s