ויהי בימים ההם ואנוכי בכיתה ב למחנכת שלנו שלנו קראו ..המורה שושנה. הימים ימי פורים , ובערב שלפני המסיבה בבית הספר נוהגים היינו להתחפש ..למה ? לקאובוי כמובן ..אלה מה..כל הבנים הוסבו לקאובויים ,לכולם נתפר על צידי המכנס פסי פרווה צבעוניים באדום , לכולם הוצמד כוכב השריף לחזה , כובע מפואר לראשם ואקדח קפצונים מהודר בנרתיק שהוצמד בחגורה למותנם….כך חישבתי גם אנוכי לעשות באותה שנה ..אך רע ומר היה פורי וגורלי…באותה שנה בא דודי חיים מהעיר הגדולה באר שבע , והביא עימו את תחפושות בנו משנה קודמת והעבירם..לצערי אלי..וכך בערב שלפני החגיגה חופשתי (תאמינו לי לא רציתי )….ל"נסיך הודי "מה בכלל עושה נסיך הודי ?…טורבן מבד לראשי ,גלימה על כתפי וחרב פלסטיק בידי..
ויהי הבוקר ובבית הספר שמחה וששון .דוכנים ,ממתקים ושלל קאובויים רצים ויורים באקדחי הקפצונים , ואנוכי "נסיך הודי " אבל וחפוי ראש כהמן שעה אחרי התלייה . אולם יותר מכל הבעיר את חמתי בן כיתתי ליאור ,בידו אחז אקדח קפצ'ונים, וכן היה לו כובע בוקרים מפואר בצבע שחור מקרטון ,עליו ציורי סוסים , אקדחים יורים , והמילה "שריף" התנוססה בהוד.
אולם אז אמר בונה עולם לגאלני מיסוריי…והחליט להוריד גשם זלעפות על החוגגים. כל הילדים אצו רצו לכל הכיוונים אך עיני אורו למראה ליאור הקאובוי…הגשם הרטיב לחלוטין את הקפצונים..והאקדח השמיע רק נקישות…אבל הכובע המפואר…העלה את שמחתי לשמי מרומים…הכובע העשוי קרטון ,נרטב , שוליו נקרעו ונשרו , ועל ראשו נותר גליל דמוי תרבוש בצבע שחור…מה אני אגיד לכם "והעיר שושן צהלה ושמחה" כנראה נכתב עלי .
ערב מוצא'ש , ומחרתיים יחול ערב פורים , ילדים מחופשים ירוצו לבתי הכנסת ,רעשנים או אקדחי קפצ'ונים בידם ,תחפושות לגופם ,ושמחה על ראשם . וכנהוג במדינת יהודים..תיקרא המגילה…סיפור המגילה למעשה…האם באמת הייתה ??..האם זה בכלל חשוב אם כן או לא ?…ומהו המסר שמספר המגילה מנסה להעביר לנו.
לגבי השאלה אם היה או לא חלוקות הדעות. המסרבים להאמין לסיפור טוענים כי אין שום רישום פרסי או יווני, המזכיר מאורעות כגון אלו המופיעים בו. אין שום זכר למלך בשם אחשוורוש או למלכה בשם אסתר. עוד הם טוענים כי התנהגות המלך היא בלתי רציונלית אפילו בקנה המידה הפרסי. הפרסים אומנם היו ידועים באהבת המשתאות שלהם , אבל שום מלך פרסי לא היה עורך משתה במשך ששה חודשים, ובנוסף מלך פרסי שהיה נוהג בחוסר כבוד באשתו כמו שנהג אחשוורוש בוושתי היה נרצח על ידי אציליו.
המצדדים באמינות המגילה מוצאים קווי דמיון בין אירועים היסטוריים לסיפור המגילה:
+ עפ'י ש.ל.גורדון בפירושו לתנ"ך המלכה סתטירה, היתה אהובה מאוד על העם, אך שנואה על חמותה- אם המלך, שבקשה להמיתה, ואכן, לאחר שסר חינה בעיני המלך יזמה אם המלך את רציחתה, ונענשה בגלות לשנה אחת בלבד, כך שלמעשה, כוונה לרצון המלך. סיפור פרסי זה יכול לדמות לאשר ארע לושתי.
+ בתאריך הסמוך לי"ד באדר, חל אחד מימי החג של הפולחן האלילי הנ"ל, ותוארו מהומות והתנגשויות בין היהודים לבין האוכלוסיה המקומית..בדומה לסיפור סוף המגילה.
ובעוד מספר נקודות ניתן למצוא דמיון קל..כך שיתכן שישנו שלד של סיפור עליו הובנה סיפור שישא את המסר אותו רצה המספר להעביר לנו ..הקהל.
אך מהוא המסר ?
בילדותינו שקרובה כרונולוגית יותר להמן ,מאשר לימים אלו ,למדנו שהמסר הוא ..כאשר ישנה צרה לעם היהודי ,מייד פוצחים בתפילות וצום מבקשים מחילה ואז נושעים בידי בונה עולם..האם זהו המסר ?? לא לשיטתו של הרב בני לאו מייסד קבוצת תנ'ך 929…מהו המסר האמיתי ? מייד נדע. אך ראשית מעט רקע.
התארוך לסיפור הוא כ-70 שנה לערך לאחר גלות בבל…היהודים בגלות כבר דור שלישי..כורש המלך הפרסי נחשב למנהיג נאור. בשנת 538 לפנה"ס הוא מכריז על חופש דת בכל רחבי האימפריה וליהודים ניתנה הזכות לשוב לארצם ולכונן שם יישות ריבונית עצמאית….אז אומנם אנו תמיד מציינים את העובדה שעל נהרות בבל שם ישבנו ובכינו על ציון….אך בפועל היהודים לא עולים ארצה ,ולא שבים לביתם…למה ?? כי פשוט לא רע להם בכלל שם… חייהם טובים הם נטמעו היטב בחברה המזרחית ( כמו המערבית של ימינו) ..משתלבים בחיי החברה כלכלה וצבא …אז למה שירצו לחזור ??…"הסיליקון וואלי מודל 490 לפנה'ס".. ממש כמו אחרי הצהרת בלפור ב-1917….להזכירכם הארץ נותרה כמעט שוממת עד מלחמת העולם השנייה.
הצהרת בלפור 1917
אז למה זה קורה ?? עפ'י הרב בני לאו המכניקה החברתית של מהגרים בארץ חדשה חוזרת על עצמה היום ממש כמו אז : הדור הראשון נאבק עם השפה החדשה, נלחם למען חינוך ילדיו ותוך כדי מתגעגע עמוקות למולדת הישנה. הדור השני מתבייש בהורים בעלי המבטא הזר ומתאמץ להשתלב בתרבות המקומית גם אם זה אומר למחוק את עברו. הדור השלישי מרגיש כבר בבית ומתייחס למולדת הישנה כעוד זהות אחת מיני רבות, ואילו לדור הרביעי כבר אין מושג על מוצאו. תחשבו רגע על כל אחד מאיתנו …הוריו והמקום ממנו הגיעו ארצה ..אותה מכניקה התנהגותית ממש כמו של יהודי שושן הבירה…ניו יורק של אז.
עד כמה נספגו היהודים בחברה של אז ?? המגילה מספרת לנו על מרדכי שהקריב את אחייניתו היפה, אסתר( בגמרא ישנה טענה שהיא בכלל אישתו ) , לטובת עמה ומולדתה, אבל לא מציינת שהשם מרדכי מקורו בשם הפרסי "מורדוך" – הלא הוא ראש האלים הבבלי, ומקור השם אסתר הוא "אסתהר"- הופס גם היא אלה מפורסמת במיתולוגיה הבבלית. במילים אחרות, מרדכי ואסתר היו הרבה יותר פרסים מיהודים. ממש כמו בימינו בהם בחו'ל מיכאל הופך למייק ..יעקב לג'קי..וורדה לרוז..ועוד..
והאמת היא קצת שונה מסיפור המגילה ..מרדכי כמו גם המן הם למעשה גנרלים בכירים לשעבר בצבאו האדיר של המלך הפרסי ..האיבה בין הגנרלים מקורה בימים בהם השניים שימשו כמפקדים בצבא המלך אחשוורוש, בזמן הקרבות הגדולים שניהלה האימפריה הפרסית מול יריבתה המרה, האימפריה היוונית .
עפ'י הרב בני לאו כאן הסיפור משנה כיוון ממה שלמדנו . עפ'י אחד המדרשים ממסכת מגילה מספר כי השנאה בין שני הגנרלים מקורה בחוב ישן של המן למרדכי, שנולד כתוצאה מהלוואה שהאחרון העניק לראשון בעת שירותם הצבאי המשותף כסף ממש או אולי סיוע צבאי.
למה היה צריך המן הלוואה ממרדכי ?? לפי "דקדוקי סופרים למסכת מגילה" הסיבה היא הסיפור הבא :
"פעם אחת נתן להם המלך ממון ושיגרו ראשי גייסות לכבוש את המדינה.
נטל המן חציו של ממון ואכלו ולא נשתייר הימנו כלום, וכשבא להוציא על בעלי המלחמה לא היה בידו כלום.
בא אצל מרדכי שכל הממון שלם בידו כשם שנתנו לו המלך.
אמ' לו המן למרדכי: הלויני מן ממון זה שיש בידך.
אמ' לו איני מלווך אלא אם כן תמכור לי נפשך לעבד.
קיבל על נפשו והלווהו."
על פי הדרשן התלמודי -הרב חסדא , בכל פעם שהמן ראה את מרדכי בשער המלך, האחרון נהג לשלוף את שטר החוב (פרוזבול ) ולהציגו בפניו את עובדת החוב שלו ואת העובדה כי מכר עצמו לו לעבד – עובדה שהשניאה אותו על המן. נכון, מרדכי היה אכן קנאי. אבל לא לאלוהי ישראל, כי אם לאלוהי הכסף.
דרכו של המן להמלט ולפגוע במרדכי הייתה דרך חשיפתו כיהודי לשעבר ,היינו לחשוף את זהותו המקורית והישנה ולהאשים בכך שהוא למעשה אינו פרסי אלה יהודי החותר תחת שלטון המלך הפרסי…
כלומר המסר העיקרי אותה מנסה מספר המגילה להעביר לנו הוא : אם תברחו מזהותכם היהודית תמורת אתנן "החיים הטובים", מישהו כבר יבוא ויזכיר לכם מי אתם. בסיפור של מגילת אסתר זה הסתיים בנס. אך לא תמיד זה יהיה כך …במקרים רבים אחרים בהיסטוריה היהודית זה נגמר באסון.
והנגיעה במגילה לוקחת אותנו במוסיקה בקצרה אל יוזמה קטנה שהפכה גדולה..אל שיר בודד שכתב " הכותב של שירי האירוויזיון" הלא הוא דורון מדלי (טוי ,מקמל ליבי) והלחין עידן רייכל..
"שבט אחים ואחיות"..השיר הופק ביוזמת גלגלצ ויצא לאור באפריל 2019 במהלך חול המועד פסח.
המטרה המוצהרת של יוצריו הייתה ליצור איחוד בעם ואיחוי השסעים.
הפרויקט נוצר מתוך יוזמה פרטית של אשת יחסי הציבור יפעת לדר ושדרן גלגלצ סער גמזו, אליהם הצטרפה תחנת הרדיו גלגלצ. כל קטע בבתי השיר מושר בנפרד על ידי הזמרים המשתתפים בו. השיר גם הגיע למקום הראשון במצעד הרשמי של התחנה. בשיר ישנם אזכורים לטקסטים ידועים אחרים, בקטע “על מה היה ומה נהיה ואיך נפשי עוד הומייה” אזכור להמנון הלאומי של מדינת ישראל התקווה ובקטע “אדם הוא נוף מולדתו, חורט קווים בכף ידו” אזכור לטקסט של המשורר שאול טשרניחובסקי.
בסיום הקליפ מופיע נשיא המדינה, ראובן ריבלין, המצטט את פזמון השיר.
הרווחים מן השיר ייתרמו לתוכנית סח"י – סיירת חסד ייחודית העוסקת בהעצמת נוער בסיכון.
אז איך הדברים מתחברים ?…די ברור …אנחנו אחרי סבב שלישי של בחירות .סבב רווי הסתה ,שיסוע ומריבות ,האשמות ומה לא …ועולים לא מעט הרהורים על מה אנחנו עושים פה בכלל …אולי במקום אחר טוב יותר ??…ומחרתיים תיקרא המגילה והמסר שלה עפ'י בני לאו …היא "שלא משנה כמה טוב יהיה אי שם…בסופו של דבר..רק פה ימצא לנו התקווה..יש לנו ארץ נהדרת ..רק צריך לשמור עליה…ולשם כך כדאי שנתאחד ונאחה את הקרעים…שבט אחים ואחיות..
חג פורים שמח לכולם…
מהמצדה של הזריחות
ירושלים בסליחות
מחוף כנרת ואכזיב
מהמסיבות של תל-אביב
אבי חלם והתפלל
לחיות בארץ ישראל
היום ילדי אותי שואל
מה הסיפור של ישראל
כאן זה בית כאן זה לב
ואותך אנ'לא עוזב
אבותינו שורשים
ואנחנו הפרחים, המנגינות
שבט אחים ואחיות
….
….
אדם הוא נוף מולדתו
חורט קווים בכף ידו
בין התפילות לנדרים
ריחות פרדס של הדרים
ובעיניה של אימי
תמיד אמצא את מקומי
על הגיטרה מתנגן
ניגון עתיק שמכוון
במחשבה שניה 