את הקפה של הבוקר המוקדם מאוד נהג סטיוארט לשתות ,בבית הקפה הפינתי במרכזו של רחוב לומברד התלול. השעה הייתה חמש לפנות בוקר ובקפה ג'ימיני נהגו לעשות את הקפה הראשון של הבוקר, מתערובת פולים משובחת , חציה קולומביאנית וחציה ברזילאית , והקלייה הייתה מדוייקת ונעמה לחיכו של סטיוארט.
כמידי יום חנוט היה בחליפה שלושה חלקים שחורה , לבוש חולצה לבנה ועניבה בצבע תכלת .לראשו עטה מגבעת שחורה ,וכיאה לעו'ד במעמדו ,צירף אל תיקו מקל הליכה מהגוני שצופה בלכה ימית משובחת . דיבורו היה שקט וסמכותי ואת דעותיו פרס על השולחן באסרטיביות וכריזמה שאין כדוגמתא .לא לחינם כונה בקרב מועדון עורכי הדין של סן פרנסיסקו בשם "סטיוארט התן" . היו שטענו שמעולם לא נוצח בדין…הוא מצידו מעולם לא הודה ולא הכחיש..מה שרק הוסיף לו נופח של יראה.
הוא לגם באיטיות מן הקפה ,בעודו מעלעל בעיתון היומי . הוא שלח את ידו בכדי להניח את הכוס על השולחן ,כאשר רעש מחריד ,זיעזע את אוזניו . כל הבניין נע ונד במשך מספר שניות ואז החלו קירות המבנה והקומות שממעל לקרוס כמגדל קלפים…..45 שניות מאוחר יותר , בתוך ענני האבק העצומים שכיסו את העיר והשקט המקפיא…הבזיקו לפתע אורות עזים….לא..זה לא היה האור בקצה המנהרה..להיפך..אלו היו להבות השריפה..
שוב שבת מעט חורפית , אנו כבר לאחר חג הפסח , 108 יום חלפו מתחילת השנה ,וחודש אפריל חצה את אמצע הדרך לכיוון מאי ופינתנו חוזרת אחורה בזמן 114 שנים..אל מערבה של ארה'ב אל מדינת קליפורניה ואל העיר סן פרסנסיסקו שבמדינה זו.
קליפורניה ידועה ברעידות האדמה התכופות והקלות בדרך כלל הפוקדות אותה בשל מיקומה על שבר סאן אנדראס.
שבר סן אנדראס, הינו שבר / העתק גאולוגי ענק , באורך של 1,300 ק"מ. נמצא בדרום-מערב קליפורניה.
שבר סן אנדראס הוא שבר תזוזה אופקי, ומהווה קו השקה בין הלוח הטקטוני הפסיפי ( הלוח הטקטוני הגדול והכבד ביותר בקרום כדור הארץ, העשוי רובו מקרום בזלתי. שטחו למעלה ממאה מיליון קמ"ר והוא נע לכיוון-צפון מערב בקצב של כעשרה ס"מ לשנה.) , והלוח הטקטוני הצפון-אמריקני (אשר מתמשך מהרכס המרכז אטלנטי במזרח עד הלוח האירו-אסיאתי במערב. הלוח מכסה את מרבית שטחה של צפון אמריקה, גרינלנד וקובה, כמו גם את החלק המזרחי של סיביר וחלקים מאיסלנד ומהאיים האזוריים.) , הלוחות הטקטוניים זזים באיטיות לאורך קו השבר ומהווים גורם מרכזי לרעידות אדמה בתדירות גבוהה באזור. …ועל קו השבר הנ'ל יושבת לה העיר סן פרנסיסקו.
כיום סן פרנסיסקו היא העיר הרביעית בגודלה במדינת קליפורניה שבארצות הברית. נכון לשנת 2018, בעיר מתגוררים כ- 883,305 תושבים, וגודלה הוא כ-121 קמ"ר ( פי חמש מתל אביב). העיר ממוקמת בקצה הצפוני של חצי האי סן פרנסיסקו, וצפיפות האוכלוסין בה היא כ-6,898 איש לכל קילומטר רבוע. צפיפות האוכלוסין בעיר היא הגבוהה ביותר במדינת קליפורניה, והשנייה בגובהה בארצות הברית כולה. המטרופולין של העיר הוא ה-13 בגודלו בארצות הברית, ומתגוררים בו כ-4.5 מיליון תושבים. סן פרנסיסקו נחשבת למרכז הכלכלי, התרבותי והתעבורתי של אזור מפרץ סן פרנסיסקו, אזור בו מתגוררים כ-7.4 מיליון תושבים.
ב־1906 היה אפשר לומר כי סן פרנסיסקו, אז עיר בת 56, השאירה מאחור את עברה כעיירת כורי זהב קטנה והפכה לעיר משגשגת של 400 אלף תושבים, העיר האמריקאית העשירית בגודלה באותה התקופה. הפעילות הכלכלית והעסקית בה היתה ענפה: היו בה נמל שוקק, בתי חרושת גדולים, חנויות הומות ובנקים שהחזיקו כמיליארד דולר, סכום עתק באותה התקופה. והיו גם פארקים וחיי תרבות עשירים.
בבוקרו המוקדם של ה-18 באפריל 1906 בשעה 5:12 לפנות בוקר, בעוד מרבית תושבי העיר נמים את שנתם, למעט בעלי מקצוע שהקדימו לצאת. רעדה האדמה בעיר השקטה למשך כחצי דקה בלבד. אולם חצי דקה עוצמתית להחריד.
הלוחות בשבר סן אנדראס זזים בקצב של 10 סנטימטרים בשנה. בעת רעידת האדמה באותו בוקר של שנת -1906, חלה קפיצה של 6 מטרים ! (כפי שקורה בהעתקים מהצטברות אנרגיה אלסטית).
ואם לא די בכך, הרעש פער באדמה סדק לאורך 470 קילומטרים. זו היתה רעידת האדמה החזקה ביותר בקליפורניה, והיא נחשבת עד היום אחד מאסונות הטבע הכי גדולים שקרו אי פעם בארצות הברית.
המדידות הראו כי עוצמתה של הרעידה הגיעה ל-8.25 בסולם ריכטר. בתוך שניות הפכה העיר הגדולה ביותר ממערב לנהר המיסיסיפי לעיי חורבות – בניינים התמוטטו וקברו תחתיהם אנשים, קווי מתח ומים התפוצצו, צינורות גז התבקעו וגרמו לשריפות ענק. המספר הרשמי של ההרוגים עמד על כ-500 בני אדם, אולם הדיווחים הבלתי רשמיים דיברו על למעלה מ 3,000 הרוגים.
השריפה הגדולה שפרצה כונתה גם " שריפת קותלי החזיר והביצים", מאחר ויש המספרים כי השריפה החלה בעקרת בית ,האישה, שביתה לא נפגע ברעש, הכינה ארוחת בוקר, ולא היתה מודעת לסכנה הטמונה בהדלקת הגז. היא לא ידעה כי צינורות הגז נבקעו ,והדליקה את האש על מנת להכין בייקון וביצים…הפיצוץ בביתה הצית אש שרצה בכל קוי הגז שניצתו רחוב אחרי רחוב.
"בתוך שעה, העשן של הבעירה בסן-פרנסיסקו היה כמו מגדל שנראה למרחק של אלפי מיילים", תיאר הסופר ג'ק לונדון ( 1876 – 1916) את שאירע בעיר מיד לאחר הרעש העז. "במשך ארבעה ימים נלחמו כוחות ההצלה והצבא באש האדירה שפשטה בעיר , היעדר קוי מים תקינים הקשו על מלאכת הכיבוי. כמעט לא היה דבר שיעצור את האש שהתפשטה ברחבי העיר וגבתה את מרבית הקורבנות. תוך זמן קצר הגיעו למקום כוחות צבא וחיל הים שסייעו להשליט סדר ולחלץ את הנפגעים, כאשר 20 אלף איש פונו על גבי אוניית חיל הים "שיקאגו". רק לאחר שהצבא פוצץ מבנים הרוסים, נעצרה התפשטות האש.
300 אלף איש נשארו מחוסרי בית. רבבות ניצולים נמלטו לעיר אוקלנד שבצדו השני של המפרץ, חלקם בסירות ומקצתם בדרך היבשה. הפארקים בעיר וגם החופים הסמוכים לה היו בן לילה למחנות פליטים. ממשל צבאי הוכרז בעיר, וניתנה לצבא ולמשטרה הרשות לירות בבוזזים בו במקום. כ־500 איש נורו על ידי כוחות הביטחון.
העיר הנהדרת על שפת האוקיינוס אשר הייתה בשיא תפארתה ,הפכה באחת לעי חורבות ממלחמת העולם שעדיין לא הייתה….. אולם החיים חזקים מהכל , תושבי העיר ההרוסה שינסו מותניים , הסיקו מסקנות והחלו במלאכת שיקום העיר…במקום לשקוע בהאשמות ,הם הפיקו לקחים מהאירוע הקשה והחלו לבנות מחדש את העיר.
משקמי ההריסות עמדו בפני אתגר עצום של בנייה מחדש של עיר שנהרסה כמעט כליל. כוונתם הייתה ליצור "סן פרנסיסקו מושלמת": מצד אחד לשמר את אופייה ואת הארכיטקטורה הייחודית של העיר, ומאידך – לבנות אותה כך שתעמוד בעתיד ברעש דומה. כשלושים אלף איש השתתפו בפרויקט הגדול: אלפי בנאים, כבאים ואנשי צי גדשו את העיר ואת אזור המפרץ. מיטב המוחות של ארצות הברית באותה התקופה — מדענים, מהנדסים ואדריכלים — התגייסו לעזרה.
רשת החשמליות וקרונות הכבלים שוקמו; בתי חולים, בתי ספר, אוניברסיטאות ובתי ציבור נבנו מחדש, וכמוהם בניין העירייה המרהיב ביופיו.
האם בזה תם הסיפור ??…אף אחד לא יודע ,יש שאומרים שהעיר היום יותר עמידה לאסון דומה ,שכנראה יתרחש בגלל מיקומה הגיאוגרפי על שבר סאן אנדראס , והנזק יהיה גדול יותר כי העיר הרבה יותר גדולה , אחרים חושבים ההיפך ,שבניה המודרנית תעמוד בפרץ…רק הזמן יוכיח מי צדק..ובנתיים העיר פורחת ,מטופחת ומושכת תיירים מכל העולם…
וזה לוקח אותנו במוזיקה אל להקת האבות והאמהות..
The Mamas & The Papas, הידועים בעברית לעיתים כ"האמהות והאבות", היו להקה ווקלית מובילה בשנות ה-60 של המאה ה-20. הלהקה היא מהלהקות האמריקניות היחידות ששמרו על הצלחתן לאורך הפלישה הבריטית של הביטלס (להקה נוספת שעשתה זאת הייתה הלהקה האמריקנית נערי החוף). הלהקה הקליטה והופיעה משנת 1965 עד 1968.
ג'ון פיליפס, קאס אליוט, דני דוהרטי ומישל פיליפס הקימו את הלהקה לאחר כישלון עם מספר להקות פולק.
איך הגיעו לשם הלהקה השונה בנוף המוסיקלי ??..אז האגדות מספרות כי ההשראה לשם הלהקה נלקחה מתוכנית טלוויזיה יומית. לפני שהקליטה הלהקה את אלבום הבכורה שלה "If You Can Believe Your Eyes and Ears" נקראה הלהקה (תקופה קצרה בלבד) "המעגל הקסום". חברי הלהקה חשקו בשם קליט ולכן התכנסו בבית שבו גרו ביחד והתחבטו במציאת שם חדש. במהלך הפגישה החליט אחד החברים לראות טלוויזיה והדליק אותה בדיוק כשמלאך מהגיהנום (חבר בכנופיית רוכבי אופנוע משנות ה-60) התארח בתוכנית אירוח. הדבר הראשון שחברי הלהקה שמעו היה "חכה שנייה, הוס. אנשים מסוימים קוראים לנשים שלנו זולות, אבל אנחנו פשוט קוראים להן אימהות". לאחר ששמעה זאת ניתרה אליוט ממקומה והכריזה "כן!, אני רוצה להיות אימא!". גם מישל הזדהתה עם רצונה של אליוט. פיליפס ודוהרטי החליפו מבטים וג'ון אמר, "אבות? טוב, הבעיה נפתרה." כך נולד ללהקה שמה החדש…וכל השאר היסטוריה.
אז אולי קראו להם אימהות ואבות ,אולם התנהגותם לא היוותה אוטוריתה הורית. הם הודו בראיונות כי לא מעט פעמים נטלו סמים בזמן ההקלטות ,ולא מעט פעמים בנוכחות ילדיהם .כמו כן הודה ג'ון כי לא רצה את קאס אליוט ( נעמי כהן בשמה המקורי) כסולנית בגלל מבנה גופה השמנמן, הוא אף הוסיף שורה לאחד השירים " ורק מאמא קאס ממשיכה להשמין" ..זה לא מנע מקאס לשיר זאת בהופעות.
למרבה אכזבתו דווקא קאס הצליחה בגדול ובמהלך העבודה עם הלהקה לא ויתרה קאס על קריירת סולו, ובנוסף היא החלה להופיע בקביעות בטלוויזיה, כשהיא נותנת לקסם האישי שלה לכבוש את הצופים, בעשרות שעשועונים ותוכניות אירוח, ואף הייתה מנחה אורחת לצד ג'וני קרסון האגדי ב"טונייט שואו"… אולם ב-1974, אחרי שבועיים של הצלחה והופעות מכורות מראש ב"פלדיום" של לונדון, הלכה קאס אליוט לעולמה מהתקף לב, כשהיא מותירה אחריה ילדה בת שבע, אואן.
בסופו של דבר התפרקה הלהקה לאחר שלל בגידות ורומנים סודיים וגלויים בתוך הלהקה עצמה וגם מחוצה לה…The Mamas & the Papas הוכנסו להיכל התהילה של הרוק אנד רול בשנת 1998 ואל היכל התהילה של הלהקות הווקליות בשנת 2000….למעט מישל פיליפס שפיתחה קריירת משחק ועדיין חיה , נפטרו שאר חברי הלהקה.
אז למה קליפורניה ולמה סאן פרנסיסקו דווקא היום ?
היום מלאו 114 שנה 18/4/1906 לרעידת האדמה ההרסנית ביותר בתולדות ארה'ב ,והיא אירעה לפנות בוקר בעוד תושבי מדינת קליפורניה נמו את שנתם וחלמו…..ולהיטם הגדול ביותר והאלמותי של להקת האבות והאימהות היה " קליפורניה חולמת "…California Dreamin…
וזה מתקשר למה שהעלינו בפינה הקודמת שלעיתים נדמה לנו שאנו חזקים ואין עלינו , יש לנו צבא חזק ותעשייה עוצמתית ,וחכמה בלתי נלאית ואז מגיע לו וירוס שקטן מראש סיכה ומוריד אותנו לקרקע…אולי כך גם חשה קליפורניה שלפני רעידת האדמה הייתה עיר משגשגת ביותר, עד שרעדה …וכך חשו גם אנשי הטיטאניק שהשבוע 14/4/1912 מלאו 108 שנה לטביעתה, טרם התנגשו בקרחון ..ואולי החוכמה היא לא רק לחלום ,אלה ללמוד מטעויות העבר להפיק לקחים ולבנות את החברה שלנו, את הבתים שלנו ואת עצמנו טוב יותר בכדי שנעמוד ברעידות שעוד יבואו.
שבת נעימה לכולם….אהה ומזל טוב לאבות ולאימהות…שהפכו לסבים וסבות
All the leaves are brown and the sky is gray
I've been for a walk on a winter's day
I'd be safe and warm if I was in L.A
California dreamin' on such a winter's day
I stopped into a church I passed along the way
Well I got down on my knees and I pretended to pray
You know the preacher liked the cold, he knows I'm gonna stay
California dreamin' on such a winter's day
במחשבה שניה 