תמיד בשעות המוקדמות של הבוקר ,חשבה לעצמה , רגע לפני הזריחה ,לפני שקרניים ראשנות יציצו מבעד לגגות הבתים ואור בגווני אדום צהוב יתחיל להעיר את העיר ,באותן שעות השקט הוא הכי מרגיע . המשמרת תסתיים בעוד שעתיים ,מאורעות הלילה שעוד רגע בא אל קיצו ,נסכו בה עייפות אין קץ כמו גם סיפוק , במשך הלילה נותח ילד ששאף חרוז אל ריאותיו תוך כדי משחק עם חברו . צעיר בשנות ה-30 לחייו קיבל את כתפו בחזרה לאחר ניתוח ארוך ,לאחר שנפל עם אופניו במורדות ההרים בם רכב , וגם עצב היה שם עת קשיש לבן שער וחיוך של טוב לב ,חייך את חיוכו האחרון על שולחן הניתוחים.. עוד משמרת חלפה ובעוד רגע קט יבליח יום חדש , ההמונים ימהרו לדרכם , מי לעבודה ומי לבית הספר , מי לאהוביו , ומי לשדות בהם עבד. והיא בסה'כ רוצה כעת לצאת רגע אל השמש הממששת ובאה ולהירדם…יום חדש עולה על העיר.
שבת של היום ה-294 של שנה זו ,עוד 71 יום תחל לה שנה חדשה, הזמן חולף.. , ופינתנו מעלה על נס אירוע מכונן אשר התרחש היום לפני 163 שנה במהלכה של מלחמת קרים.
מלחמת קרים (1853–1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית המתפוררת בימייה האחרונים, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני. במלחמה זו ניצחו המעצמות המתועשות, צרפת ובריטניה, בסיועה של האימפריה העות'מאנית, את רוסיה, האגררית (חקלאית) והמפגרת מבחינה טכנולוגית. המלחמה התנהלה בזירות רבות, וקיפחה את חייהם של 143,000 חיילים , והחזית העיקרית בה הייתה בדרומה של רוסיה, בחצי-האי קרים שבדרום אוקראינה המודרנית לחופו הצפוני של הים השחור, ומכאן שמה. ( המון סימליות יש בפלישתה של רוסיה כיום אל חצי האי קרים ).
זוהי המלחמה הכמעט-מודרנית הראשונה, שכן במהלכה הייתה השפעה רבה לפיתוחים טכנולוגיים מודרניים כמו הרכבת, הטלגרף ומנוע הקיטור. וכמו כן זוהי המלחמה הראשונה שתועדה באמצעות תמונות מצולמות.
אך האירוע המשמעותי יותר שאירע במלחמה זו הוא יציאתה , ,היום לפני 163 שנים ,של פלורנס נייטיגל לחזית הלחימה על מנת לטפל בחיילים הבריטים שנפצעו בה.
פלורנס נייטינגייל (באנגלית: Florence Nightingale; 12 במאי 1820 – 13 באוגוסט 1910), אחות, סופרת וסטטיסטיקאית אנגליה. מייסדת מקצוע הסיעוד המודרני.
פלורנס נייטינגייל נולדה בפירנצה שבאיטליה למשפחה בריטית עשירה ומיוחסת מהמעמד הגבוה, ונקראה על שם עיר מולדתה –פירנצה.
מגיל צעיר נמשכה אל מקצוע הסיעוד מתוך תחושת שליחות וייעוד. בחירתה במקצוע זה בשנת 1844 הייתה למורת רוחם של אמה ואחותה, מאחר שהוא נחשב באותה עת למקצוע נחות שאינו מתאים לאישה במעמדה.
בשנות העשרים לחייה כבר פעלה למען שיפור השירות הרפואי שניתן לעניים. פעילותה הפוליטית הביאה לרפורמה במכלול התנאים הסוציאליים שניתנו לעניים על פי חוק.
בשנת 1846 ביקרה נייטינגייל בגרמניה ולמדה שם על החידושים בתחום הרפואה.
בשנת 1850 ביקרה בדיסלדורף, גרמניה ופגשה שם את הכומר תיאודור פלינדר, מייסד מסדר הדיאקוניסות, -( מסדר של נשים המקדישות עצמן לריפוי וסיעוד לחולים וחסרי ישע, תוך דגש על הדרכה דתית נוצרית בנוסף לסיוע הגופני. הן מתפקדות כאחיות, מורות ומטפלות בחשוכי-מרפא בבתי-חולים ובתי-יתומים של המיסיון הפרוטסטנטי) שהקים במקום בית חולים נוצרי. נייטינגייל שימשה כמדריכה במקום וציינה את השהות בו כנקודת מפנה בחייה.
.ואז הגיע מלחמת קרים , מצבם של החולים במרפאות הצבאיות כשנייטינגייל הגיעה לחזית הלחימה בטורקיה היה קשה מאוד: צוותי המרפאות עבדו עבודה קשה, ולא קיבלו תמיכה מדרגים גבוהים יותר. היה מחסור בתרופות וציוד ורמת ההיגיינה הייתה נמוכה. נייטינגייל וצוות של 23 המתנדבות שהביאה איתה ניקו וארגנו את המרפאות מחדש. למרות המאמצים שהושקעו, שיעור התמותה בבית החולים המשיך לעלות. חיילים רבים יותר מתו בבית החולים ממחלות מדבקות מאשר בקרב. תנאי האיוורור הירודים בבית החולים, הצפיפות, חוסר ההיגיינה ומערכת הניקוז הגרועה של הביוב החמירו את מצבם של הפצועים. רק במרץ 1855, כמעט חצי שנה לאחר בואה של נייטינגייל, משלחת מטעם הממשלה הבריטית דאגה לצנרת ולאוורור, ושיעורי התמותה צנחו פלאים.
נייטינגייל הפכה לגיבורה לאומית וחזרה לאנגליה ב-7 באוגוסט 1857. פרסומה סייע בידה לכונן את מקצוע הסיעוד ולתת לו מעמד של מקצוע . בתקופה זו נענתה נייטינגייל לבקשתה של המלכה ויקטוריה ומלאה תפקיד מרכזי בייסודה של הוועדה המלכותית לבריאות הצבא שבראשה עמד סידני הרברט. אף על פי שלא הורשתה להשתתף בוועדה עצמה, בשל היותה אשה, היא זו שכתבה את הדוח שהוציאה הוועדה, שכלל נתונים סטטיסטיים מפורטים ואף הייתה שותפה ביישום מסקנותיו. הדוח הביא לארגון מחדש של כל המערך הרפואי הצבאי ולייסודו של בית ספר צבאי ללימודי רפואה.
ב-9 ביולי 1860 חנכה בית ספר להכשרת אחיות שנבנה מהכסף שהצטבר בקרן שהקימה . בית הספר נקרא על שמה. המחזור הראשון של אחיות סיים את לימודיו בבית הספר ב-16 במאי והחל לעבוד במרפאה שבדיור הציבורי בליברפול.
נייטינגייל כתבה את הספר "רשימות על טיפול בחולים" שהתפרסם ב-1860. לספר זה ניתנה חשיבות גדולה ביותר בתוכנית הלימודים בבית הספר שהקימה ובבתי ספר אחרים שהוקמו בעקבותיו. הספר נמכר בכמויות גדולות גם לציבור הרחב וקנה לו שם כמבוא בסיסי לסיעוד. נייטינגייל הקדישה את שארית חייה לקידום מקצוע הסיעוד, לשיכלולו ולהפיכתו למקצוע המוכר היום.
בשנת 1869 הקימה את הקולג' לרפואה לנשים בשיתוף עם אליזבת בלקוול. האחיות שהוכשרו בבתי הספר לאחיות על פי השיטה של נייטינגייל הפכו לחלק חשוב ומשמעותי בבתי חולים רבים.
ב-1883 קיבלה נייטינגייל את אות הצלב האדום המלכותי מידי המלכה ויקטוריה. ב-1907 הייתה לאשה הראשונה שקיבלה את אות מסדר ההצטיינות המכובד.
עד היום בכל שנה מוגדר יום הולדתה של פלורנס כיום האחות הבינלאומי.
ומאחות רחמניה מבריטניה נמריא מערבה במוסיקה אל החבורה של :"
פיל אהרט (תופים וכלי הקשה) ,בילי גריר (גיטרה באס ושירה) , דייוויד רג'סדייל (כינור, גיטרה, שירה) , ריצ'רד וויליאמס (גיטרה אקוסטית ומובילה) , דייוויד מניון (קלידים, שירה) ,רוני פלאט (קלידים, שירה)….מי שלא ניחש …להקת קנזס.
קנזס (באנגלית: Kansas) היא להקת רוק מתקדם אמריקאית שנוסדה בתחילת שנות ה-70. הלהקה פעילה מעל 40 שנה. הלהקה התפרסמה בזכות להיטיה Dust in the Wind ו-Carry On Wayward Son, והפיקה שמונה אלבומי זהב, שלושה אלבומי פלטינה משושה ואלבום פלטינה חי אחד. שירי ואלבומי הלהקה הופיעו במשך 200 שבועות במצעדי מגזין בילבורד לאורך שנות ה-70 ושמונים, והסינגל Carry On Wayward Son היה הסינגל השני המושמע ביותר ברדיו האמריקני בקטגוריית הרוק בשנת 1995, והראשון בקטגוריה זו בשנת 1997.
אם הצלחה נמדדת במכירות, אזי קנזס הצליחו באופן מסחרר. שלושה מאלבומיהם הגיעו לפלטינה משושה (6), אלבום הופעה שלהם הגיע לפלטינה וסינגל אחד לזהב, לאחר שנמכר במעל מיליון עותקים.
קנזס פעילים משנת 1974 ועד היום, כבר מעל ל-40 שנה. עד היום הוציאה הלהקה 15 אלבומי אולפן (אריך-נגן), 5 אלבומים בגרסה מחודשת, 3 אלבומי הופעות ו-2 אלבומים באריזות מהודרות.
ולמה דווקא הלהקה הזאת ? , בגלל שירם הנפלא. " אבק ברוח"
את השיר כתב גיטריסט הלהקה קרי ליברן Kerry Livgren, אחרי שקרא ספר שירה של אינדיאנים. השורה שצדה אתת עיניו הייתה – "For All We Are Is Dust In The Wind". כיוון המחשבה – מה ערך יש להצלחה, לעניינים חומריים מול המציאות הזו , אחרי הכל בראיה רחבה של זמן ומרחב כל חיינו אינם אלה כאבק ברוח….
ובמלחמות הגדולות רבים מאבדים את חייהם ,עבור מטרות " נעלות ,נשגבות" ובמימד הרחב של הזמן הם כמו אבק ברוח ,ספק אם היו שווים את מותם של רבים כל כך .
ופלורנס בחייה ניסתה לתת לחיינו קצת יותר ערך ומשמעות ..מאבק ברוח ..כבוד האדם , אנושיות וחמלה ..והזכות להמשיך לחיות ,הם יוותרו גם אחרי שהרוח תשכח…..
וכל זה בשבוע הולדתה של האחות האחרת …, פה קרוב אלינו….שבת נעימה לכולם.
I close my eyes
Only for a moment and the moment's gone
All my dreams
Pass before my eyes, a curiosity
Dust in the wind
All they are is dust in the wind
Same old song
Just a drop of water in an endless sea
All we do
Crumbles to the ground, though we refuse to see
Dust in the wind
All we are is dust in the wind
Now, Don't hang on
Nothing lasts forever but the earth and sky
It slips away
And all your money won't another minute buy
Dust in the wind
All we are is dust in the wind
Dust in the wind
All we are is dust in the wind
Dust in the wind
All we are is dust in the wind
Dust in the wind
All we are is dust in the wind
במחשבה שניה 