תגית: דני סנדרסון

אפל וחשוך היה הלילה .רק אור עששית בודדת על המזח הרעוע האיר את שפת הרציף . באור הקלוש ניתן היה לראות את אדוות הגלים הקטנים המתנפצים על המדרגה שיורדת אל המים . הוא ירד אל הסירה הקשורה ,חבילה גדולה של סחורה על כתפיו ,קשורה היטב בסדין לבן איתו נהג לצרור את שקנה. הוא הניח את החבילה על ספסל ריק בסמוך אליו בחלקה הקדמי של הסירה ששטה בנהר לכיוון העיר ארנקולם בה חיה משפחתו.
השייט לא היה ארוך ,שעתיים ומחצית נוספת של שעה. את זמנו העביר בחשכה במחשבות כיצד ואיך ימכור את הסחורה שנשא עימו. לאחר שעה של שייט הביט על המים בצידי הסירה ואז נשא מבטו אל חלקה האחורי של הסירה…בסופה על הספסל האחרון הבחין בדמות בודדה, לבושה לבן מכף רגל ועד ראש . גם הראש כוסה בברדס לבן שהסתיר את פני האיש…איך לא ראיתי אותו עד עכשיו מלמל לעצמו …מתי הוא עלה לסירה ?…פחד מוזר חלחל במורד גבו וזיעה קרה כיסתה את פניו…מי זה האיש ?..ולמה הוא לבוש כך ?..
עוד טרם הגיע הסירה למחוז חפצו , ערם את חפציו על גבו ,ומייד עם הצמדה למזח ,דילג בזריזות החוצה והחל פוסע ברחוב החשוך לכיוון ביתו ..נושף ומתנשף הביט מדי פעם לאחור…למרבה חרדתו נדמה היה לו שהדמות בלבן ..פוסעת אף היא בעקבותיו.." שמע ישראל" …מלמל לעצמו והחיש צעדיו…ושוב מבט לאחור..ונדמה היה לו כי אף הדמות החישה צעדיה.
הוא נעצר במקומו מבועת..חשב לרגע ,ואז שלף מכיסו סכין קטנה שהייתה באמתחתו ..צייר לעצמו עיגול בקרקע…מלמל תפילה..ואז נעץ את הסכין במרכזו של המעגל…נשא רגליו ואץ אל הבית כל עוד נפשו בו….
למחרת כשהאיר היום ,נזכר באשר אירע ושב אל הדרך בה הלך אמש …בהגיעו לשם הבחין בעיגול המצויר על החול…סכינו לא הייתה שם ..אך כתם אדמומי היה במרכז…כעת לא היה בטוח אם לפחוד יותר או פחות…

שבת ראשונה של השנה העברית החדשה תשפ'א…והשלישית של חודש ספט ..שנת הלימודים נפתחה בצליעה וממשיכה לדשדש עצמה לדעת…או שלא לדעת…וכל יום אנו שומעים מעל גלי האתר ומסך הטלויזיה סיפורי אגדות על כמה אנחנו מעולים…מובילים…מנצחים …אבל בפועל אנחנו בעיקר ..חולים….אז מה בעצם קורה פה זה הכל אגדות ??….טוב אז לא יודע אם הכל אגדות אבל הפינה השבוע דווקא כן.

והשבוע פינתנו תיגע נגיעה קלה באגדות האחים גרים ( יעקוב וויליאם גרים)…האחים נולדו בגרמניה בהנאו שברוזנות הסן-קאסל למשפחה בת תשעה ילדים.אביהם, פיליפ וילהלם גרים, משפטן ומנהל אדמיניסטרטיבי, לקח אותם עוד בילדותם עמו לעבודתו כשופט ונוטריון. הוא לימד אותם את יסודות המשפט ושאף לכך שגם ילמדו משפטים וימשיכו את המסורת המשפחתית. דודתם, יוליאנה שרלוטה פרידריקה גרים, שהייתה אלמנה חשׂוכת ילדים, השקיעה רבות מזמנה בחינוכם של יעקוב ואחיו הצעיר וילהלם (בין היתר לימדה אותם לקרוא וסיפרה להם סיפורים מן התנ"ך). בתחילה הם החלו בלימודי המשפט ,אולם מאסו בזה והחלו להימשך לאגדות העם.

מעשיות האחים גרים (בגרמנית: Kinder- und Hausmärchen, בתרגום מילולי: "מעשיות הילדים והבית") הן אסופה מפורסמת של 200 מעשיות גרמניות, שנערכה על ידי האחים גרים , ופורסמו לראשונה בשני כרכים: הראשון בחג המולד של 1812, אשר כלל 86 מעשיות, והשני ב-1815, אשר כלל 70 מעשיות. האחים וילהלם ויעקב שהיו פילולוגים וחוקרי ספרות במיקצועם פירסמו ב-1812 קובץ "אגדות –עם " בשם "סיפורים לילדים ולבית " ספר שהפך לרב מכר ענק אחד הנמכרים ביותר בתולדות השפה הגרמנית כלל אגדות מפורסמות כמו סינדרלה ,כיפה אדומה ,היפהפייה הנרדמת ,הנזל וגרטל ורבים רבים אחרים ויצא מאז בעוד מהדורות רבות כל אחת יותר מורחבת מקודמותיה . הסיפורים תורגמו ליותר מ-160 שפות..רב מכר עולמי.

מעשיות אלו נחשבות חלק בלתי נפרד מן הפולקלור הגרמני והכלל-אירופאי הימי-ביניימי. מלאכת העריכה של מעשיות אלו בוצעה על ידי איסוף של מעשיות קיימות רבות ממספר רב של מספרים המכונים בשפת המחקר אינפורמטורים שהיו בעיקרן עקרות-בית גרמניות. במלאכה זו של איסוף המעשיות הוכוונו האחים גרים על ידי אוספים של סיפורים קודמים ובעיקר אלו של לודוויג אכים פון ארנים וקלמנס ברנטאנו, אך בשונה מהם לא הוסיפו קטעים או כתבו מחדש מעשיות. עם זאת, האחים גרים עיבדו את מרבית מעשיותיהם, ובעיקר הוסיפו יסודות עממיים שאופייניים לפולקלור הגרמני.עם הזמן רכשו מעשיות האחים גרים מעמד סמלי בתרבות הגרמנית כמייצגי הפולקלור הגרמני, וזאת בשל הנאמנות הרבה לפולקלור זה.

סיפורים כמו "סינדרלה", "שלגיה", "עמי ותמי" ו"כיפה אדומה" נולדו כסיפורי עם באירופה, והיו לחלק מהתרבות האירופית במשך שנים רבות. סיפורים אלה הועברו מפה לאוזן במשך דורות, אך לא היה להם מחבר או יוצר אחד, והם אינם קורים בזמן ומקום מוגדרים. הם בדרך כלל קורים " פעם אחת"…,"לפני שנים רבות"…."בארץ רחוקה רחוקה", אבל לא ידוע לנו מעבר לכך. אגדות אלה משקפות את רוח התקופות בהן התפתחו, ימים בהם היה מסוכן לילדים ביערות החשוכים,( לא שכיום זה מומלץ ) וזמנים בהן נשים נזקקו לאביר שיציל אותן..( תודה לאל היום הרבה פחות נשים "זקוקות למושיע"). סיפורים אלה התגלגלו במשך מאות שנים עד שמצאו את דרכם אל חיקם של האחים גרים.

בילדותנו נהגנו לשמוע לא מעט סיפורי מעשיות של האחים גרים ( סינדרלה , הזאב ושבעת הגדיים/חזירונים , הנזל וגרטל ,כיפה אדומה , הסנדלר והגמדים , שילגייה...ועוד רבים וזכורים) ..בזמנו הסיפורים נשמעו כאחלה סיפורים לילדים לפני שינה..אולם במשקפיים בני ימינו ספק אם היו צולחים ולו ערב סיפורים בודד.. בקרב אנשי ספרות ומחנכים מתקיימים חילוקי דעות לגבי התאמתן של אגדות האחים גרים לילדים. ( מטעמי מסרים חינוכיים ,לעיתים מסרים אנטישמיים ( הסיפור "יהודי בקוצים" ),הפחדה ,בלבול במסרים ועיוות המציאות וכו' ). כולם יודעים לספר את סיפורה של סינדרלה, וצפינו באדיבות דיסני הוליווד ובוליווד באינספור סרטים שמבוססים על אגדה זו, אבל כמה פרטים חשובים נשכחו מאחור. לדוגמה, העובדה שהנעל של סינדרלה שנדבקת למדרגות הארמון..נדבקת למעשה בגלל זפת ששפך עליהן הנסיך, במטרה למנוע מנערת חלומותיו לברוח ממנו. או החלק בו האחיות החורגות קוצצות חלקים מהרגליים שלהן בשביל לנסות להתאים לנעל הזכוכית…והעובדה שהסיפור מציג את שאיפת חייה של כל נערה לזכות בחתונה עם נסיך ( גם אם הוא אידיוט ,חמדן ,אלים וטיפש ).. כליאת נסיכות בצריח של טירה ..ביקוע הזאב שטרף את הסבתא ( בשלמותה )….סיפורים די טראומתיים לספר לילדים…בטח לפני שינה , ועוד כהנה וכהנה אגדות שבימינו אנו הדעת לא תסבול.

עפ'י כתבה מרתקת של אור אלוני ,ממעריב לנוער במרץ 19 ,סיפורי המעשיות היו הרבה יותר נוראיים ,מפחידים במקור ,ועם הזמן עברו עידון והתאמה לרוח הזמן והתפיסות החינוכיות ,וחלקים מהמעשיות הושמטו. כדוגמא לכך מביא אור את המעשייה על רפונזל (פעמונית) …. ( בעלי לב חלש מתבקשים לדלג לפסקה הבאה ..)מעשייה זו היא כנראה הרבה יותר אפלה וברוטלית ממה שאתם זוכרים. זה מתחיל ביחסי השכנות בין זוג כפרי למכשפה. הזוג חומד צמח מגינתה של המכשפה. אבל לא רק שהזוג חומד את הצמח, פרחי פעמונית בעלי צוף מתוק, אלא שהאישה מפתחת אובססיה אל פרח זה ורוצה לטעום מהצוף שלו כל כך, עד שמאיימת על בעלה שתתאבד אם לא יגנוב משכנתם. מפה לשם, הבעל מתחיל לגנוב מגנה של המכשפה באופן קבוע, עד שיום אחד היא תופסת אותו במעשה. המכשפה מסכימה לא להרוג את הבעל בתמורה לכך שייתן לה את התינוק הראשון שיוולד להם. התינוק הוא תינוקת, וזו רפונזל. המכשפה כולאת אותה במגדל גבוה, רחוק ומבודד, אליו ניתן להגיע, כמו שכולם יודעים, רק דרך טיפוס על שערה הארוך של רפונזל. הסיפור מסתבך כאשר נסיך נקלע למקום ומטפס אל המגדל. הוא ורפונזל מתאהבים והוא מתחיל לבקר את רפונזל בחשאי. המכשפה מגלה על כך רק כאשר רפונזל נכנסת להריון ושואלת את המכשפה, בתמימותה, מדוע הבטן שלה נהייתה גדולה כל כך. הסיפור באמת נהיה מעניין כאשר המכשפה חותכת את שיערה של רפונזל, משלשלת אותו מטה כדי לפתות את הנסיך. כשזה מגיע למגדל, דוחפת אותו המכשפה מטה והוא נופל אל תוך שיח קוצני, מה שהופך אותו לעיוור!…הפי אנד זה בטח לא. מה שחייב חלק מהגרסאות להשמיט את המשך הסיפור ברגע שהנסיך עולה עם הצמה להציל את רפונזל….אגדות ומעשיות כנראה מתאימות עצמן לרוח הזמן יותר מאשר לרוח המקור…ובמקרה הזה בצדק.

והנגיעה הקלה במעשיות האחים גרים לוקחת אותנו במוסיקה אל אחד השירים המתוקים שכתב והלחין חבר מוביל בלהקת כוורת ,משורר מלחין ,סטיריקאן וסופר הלא הוא דני סנדרסון…"זה הכל בשבילך" השיר שהוא בעצם שיחה בן דון קישוט הלוחם הרומנטיקן-חולמני לבן נשואת אהבתו (אלדונסה לורנסו,- דולסיניאה).השיר הוצע בזמנו ע'י דני ליהודית רביץ שסירבה ,ולמזלנו מזי כהן הנהדרת הסכימה לשתף פעולה.

דון קישוט גיבור השיר הוא איש כבן חמישים בעל תפיסת מציאות המושפעת מקריאה מופרזת של סיפורי אבירים, שאמנם היו נפוצים מאוד בראשית המאה ה-17 בספרד, אך בחוגי המשכילים נחשבו כבר לאנכרוניסטיים ומגוחכים. דון קישוט מדמה עצמו לאביר שהוטלה עליו שליחות ומנהל מלחמות צדק אבודות, שאין לו כל סיכוי לנצח בהן.( מכאן הביטוי "נלחם בתחנות רוח").

אז למה מעשיות האחים גרים ולמה סנדרסון דווקא היום ?

מטבעם ימים אלו של ימים נוראים , של חגי תשרי טרום יום הדין מפילים מורא ואימה על יושבי הארץ והינם כר פורה לכל מיני אגדות עם ומעשיות שצצות ועולות ונטמעות אט אט במסורת ובמורשת , ממש כמו הסיפור בפתיח אותו נהגה אימי לספר לי בילדות , גיבור הסיפור היה הסבא שלה..והיום זה גם יום מותו של יעקב גרים (20/9/1863) שאסף וליקט סיפורי מעשיות שהפכו למפורסמים מסוגם.

ובשבוע שאנו שומעים סיפורי מעשיות סביבנו וכבר לא יודעים במה להאמין ( יש סגר ,אין סגר, לומדים, לא לומדים, עובדים לא עובדים , מותר לרוץ אבל רק 500 מטר אלה אם כן אתה מתפלל תוך כדי ,משמש כשליח פיצה ודובר צ'רקסית -תשאלו מה קשור צ'רקסית…אענה .."את כל השאר כן הבנתם ??")….בשבוע הזה גם קראתי את ספרו הממש חביב ומצחיק של סנדרסון " תאמינו לי" והשבוע גם יצא לאור לקט סיפורים של העדה הקוצ'ינית- "קול שורשים" ,שאספה וליקטה טובה קסטיאל חברתנו.

אז עם כל כך הרבה מעשיות מסביב ביום הזה כל מה שנשאר לנו זה ..לשיר

שתהיה שנה נהדרת לכולם..בריאות ..אהבת אמת ומוסיקה טובה..ושנתעורר מהמעשייה בה אנו חיים ונתפלל שאיננו נלחמים מלחמות אבודות. .כמו דון קישוט..ואם רוצים לצחוק..קיראו את ספרו הקצר של סנדרסון "תאמינו לי"….לא תפסיקו לחייך…תאמינו לי.

שנה טובה..

זה הכל בשבילך,
הביטי לשקיעה,
עדיין לא עבר זמנה.
הכוכבים זורחים
חינם כל השנה.

לאן הברווזים
עפים כשהאגם קפוא?
כל יום קורים ניסים
גם לנו עוד יקרו
והכל בשבילך…

הו דון קישוט
אל תהיה כל כך תמים,
בעולם ילד
אין מקום לסתם חולמים.
הו דון קישוט
תתעורר למעני,
כך או כך תישאר
האביר שלי.

ריח גלי הים המלוחים הניתזים על הסלעים לאורך החוף, עלה באפם של הקהל הרב שגדש את האמפי החדיש שחנך הקיסר לא מזמן על שפת ימה של קסריה . המוני האדם נעו בשורות מסודרות במעלה המדרגות . עטויי טוגות בגווני הלבן והכחול , כוסות יין בידיהם וחיוך רווי נחת על פניהם…עוד מפגש של שבת תרבות…אין כמו כמה גלאדיטורים לארוחת הבוקר של האריות בזירה…הרי בכל זאת על תרבות צריך לשמור……………….במורד הזירה מתחת לפני הקרקע נע לו הכפיר במעגלים . מזה יומיים שלא נשנש איזה עבד או שניים,או לפחות שבוי קטן ועסיסי, ובטנו קרקרה חמאס…מה אני ? חיה ? תהה בינו לבין עצמו.האם לא מגיע לי ארוחה מדי פעם ? , בכל זאת אני מכניס לא מעט כסף לקיסר ירום הודו ,וגם משפר את האהדה הפולטית אליו ,לפחות איזה עבד קטן וכחוש ..סתם לשבור את הצום ?? , משהו ללעוס מה כבר בקשתי…………………ובאותו הזמן ,במסדרון סמוך מעבר לקירות האבן שהפרידו בין שתי התאים ישב לו שימי ,תמיד חייך לעצמו כאשר נזכר כי המורה לאנגלית נתנה לו את השם "שימי סטאר" …איזה כוכב ואיזה נעליים  ,אני תקוע פה בקולוסיאום ועוד רגע אהפוך למנת הפתיחה של כפיר בן לייש ,ומה אז  ? איזה אור ואיזה דרור ….לרגע הוא צלל לתהומות היאוש  ,אך לפתע עלה בזכרונו השיר שיכתב 1500 שנה לאחר מותו באוקראינה בכלל  …איך אני מכיר שיר שעוד לא נכתב ?? "כל העולם כולו גשר צר מאוד , והעיקר לא לפחד כלל" ?…איך זה יתכן  ? ,זה יכול לקרות רק באגדות…הרבה זמן לא נותר לו לחשוב . הוא העלה מבט קשוח בעיניו ,סירק שיערו לאחור,צמצם את עיניו ושיווה לעצמו מראה קשוח , בכל זאת ..תרבות כבר אמרנו .."אותי לא ינצחו…עם הנצח לא מפחד..לא מפחד כלל" הוא מלמל לעצמו …וברקע נשמע קולו של הכרוז " גבירותי ורבותי ,כבוד הקיסר אדריאנוס גאה להציג בפניכם את המופע "האריה שלא אהב תות….מול שימי סטאר" …הקהל הריע ושערי הכלובים הורמו אל על…האריה ושימי ..זינקו אל הזירה בנחישות לסיים את הסאגה……

בוקר שבת אחרונה שלפני ליל הסדר ,ההכנות בשיאן ,חלונות שעוד רגע יקבלו את פני האובך הבא נשטפים היטב , שרידי חמץ אחרונים נאכלים בחופזה ,נשיא חברת האקונומיקה מחייך מלא האוזן ,ובעוד שבוע תחל הספירה של העומר,ופינתנו מעלה על נס ..את הנס…נס המורד שמעון בר כוכבא או אם לדייק נתכנס רק לסיפור בר כוכבא והאריה .

כבר במפגש עם הגננת בגן לקראת ל'ג בעומר שמענו לראשונה על עלילות הגבורה של בר כוכבא והאריה , עפי' האגדה במהלך המרד הגדול של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-‏136 לספירה ,נתפס מנהיג המרד שמעון בר כוכבא ,והושלך למאסר .מאוחר יותר עפ'י האגדה הוא הושלך לזירה בקיסריה ,בה אמור היה להילחם על מנות פתיחה ועד למנה אחרונה מול אריה אימתני ורעבתן. אך בר כוכבא אמיץ מאין כמהו ,כיאה למנהיג מרד ,זינק על האריה ובעזרת כוחו ותושייתו השתלט עליו עלה על גבו ורכב איתו אל החופש מהזירה בקסריה בואכה היישוב בית'ר. ואנו  כילדי גן ממושמעים שרנו מלוא גרון " הוא היה גיבור ,הוא קרא לדרור ,כל העם אהב אותו ,הוא היה גיבור".

 

רבים מניחים כי הסיפור על בר כוכבא והאריה הוא קדום מאוד, אולם מתברר שהסיפור הוא חדש באופן יחסי; אין לו כל זכר באגדות הקדומות (והמועטות יחסית) על בר כוכבא, וגם לא בסיפורים על אודותיו מימי הביניים. החוקרת יעל זרובבל שעסקה בהרחבה בתולדות הסיפור והגיעה למסקנה שתחילתו בסיפור בהמשכים מראשית המאה ה-20. לאמתו של דבר הסיפור נכתב מעט קודם.
אגדת האריה הופיעה לראשונה בעברית באמצע המאה ה-19 במרכזו של רומן היסטורי ששמו "הריסות ביתר". רומן זה ראה אור לראשונה בליטא ב-1858, והיה עיבוד של המתרגם קלמן שולמן לרומן Isralitischer Musenalmanach
פרי עטו של הרב שמואל מאיר מהעיר הכינגן שבפרוסיה שיצא לאור18 שנה קודם בשנת 1840.

קלמן שולמן עסק בתרגום לעברית של יצירות ספרות והיסטוריה שונות ובעיבודן, והתפרסם בראש ובראשונה הודות לתרגום ספרו של אז'ין סי "מסתורי פריז", בשנים 1857-1860 שהיה הרומן המודרני הראשון שתורגם לעברית.בספרו השני "הריסות ביתר " תואר בפעם הראשונה סיפור מאבקו של בר כוכבא באריה ורכיבתו עליו. מתואר כיצד כיצד בר כוכבא ההרואי נזרק לזירת הקרב בקיסריה, נלחם באריה, גובר עליו באגרופיו, עולה עליו ורוכב עליו כל הדרך מקיסריה עד לביתר, ושם נהפך האריה לבן לווייתו הנאמן של הגיבור.
קטע פנטסטי זה מהווה סטייה ברורה ויוצאת דופן בסיפור כולו שהוא בגדר רומן היסטורי רגיל.

לא ברור למעשה אם את סיפור האריה כתב הרב שמואל מאיר ,או שזו תוספת של המתרגם שולמן בזמן התרגום .( ההנחה היא שזו תוספת של המתרגם , מאחר וקשה להניח כיצד יכנס אריה לחוייותיו של רב מגרמניה).שולמן עצמו מציין בהקדמתו לסיפור כי "פעמים רבות הוספתי על דבריו ופעמים רבות נטיתי מדרכו, כאשר תאריך עיניך קורא יקר, בשומך את דבריו ואת דברי נגדך, ותתבונן בהם".הוא לא מציין מה מקורי ומה לא ,אך מאיר את עיני קוראיו .

עלילות גבורה ואריות לא היו דבר זר במיתוסי גבורה ,מקורות ההשראה לסיפור יוצא הדופן היו מן הסתם הסיפורים הזכורים על שמשון הגיבור שגבר בכוח הזרוע על האריה, וכמוהו גם דוד הצעיר בעת שהיה רועה את צאנו, לפני שהפך למלך נאלץ לגבור על כמה וכמה חיות, בכלל זה על אריה.  אגדות-עם על בעלי חיים המסייעים לגיבורים (על פי רוב נסיכים ומלכים), השפיעו על כתיבתו של שולמן. ואולם, למרות שקשרים בין חיות ובני אדם מקובלים למדיי בספרות העממית, קשה למצוא סיפורים שבהם הגיבור האנושי הופך להיות ידיד ובן לוויה של אריה ,זו כבר תוספת מעניינת ומקורית של שולמן (או של המקרה..תלוי את מי שואלים).

סיפורי גבורה עם אריה הופיעו כבר בעת העתיקה ,במשליו של  איסופוס  מופיע הסיפור "אנדרקולס והאריה " שם מסופר על גלאדיטור המושלך לזירה ושם הוא מבחין כי האריה הניצב מולו  כואב בגלל קוץ הנעוץ ברגלו , הבחור האמיץ מסייע לאריה עם הקוץ והם הופכים לידידים ומשוחררים לחופשי..

כפי הנראה כל עם אוהב גבורה ומעריץ גיבורים ,הספר "הריסות ביתר" זכה להצלחה גדולה: הוא הופיע לראשונה ב-1858, ובהוצאה שנייה ומורחבת ב-1884, ולאחר מכן שוב ב-1900 וב-1909. אבל מסע הניצחון של התרגום/עיבוד של שולמן לא הסתיים בזה , הוא זכה לכבוד הנדיר שיעבדו את ספרו ליידיש ב-1890 ,לאנגלית ב-1879 ( THE FALL OF BETHER ) ולספרדית יהודית .ובהמשך גם ללאדינו ב-1904 ולערבית עברית ב-1896 ושוב ב-1934 . העיבוד של שולמן זכה לכבוד הנדיר שהוא יופץ בעיבודים נוספים ברוב קהילות ישראל…וכך נולדת ומופצת האגדה.

 

בהמשך סופרים ומשוררים נוספים האדירו ופיתחו את הסיפור ,הסיפור הופיע שוב בפואמה "ביתרה" שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי, כנראה בשנת 1903. בפואמה תואר בר כוכבא כמי שרכב על האריה ונמלט עליו מהזירה הרומאית, ונראה שטשרניחובסקי התבסס אף הוא על סיפורו של שולמן.

מעבר למורשת וסיפורת לאגדת בר כוכבא הייתה גם השפעה ,כמה שנים לאחר מכן התפרסם בציבור סיפורו של מיכאל הלפרין, איש העלייה השנייה ומהתומכים המובהקים בהגנה העצמית היהודית בארץ ישראל. הלפרין, כזכור, נכנס בשנת-1911 לכלוב אריות בקרקס ביפו, בתגובה לאתגר שהציג בפניו של בעל הקרקס הערבי, ונשאר שם לצד האריות כשהוא שר את המנון "התקווה". הוא יצא מן הכלוב בשלום והוכיח מעבר לכל ספק שגם יהודי איננו מוכרח לפחד מאריות… אירוע זה השאיר רושם רב בלבבות. ניתן רק לתהות האם הלפרין קיבל אף הוא השראה למעשהו האמיץ מסיפורי בר כוכבא והאריה.

יצירות רבות נכתבו בהשראת האגדה ("ביתרה"של שטרנחובסקי ,שירו של לוין קיפניס -"איש היה בישראל ,בר כוכבא שמו ", "בר כוכבא-תעלומת חייו ומותו" של לואי סובול , "גיבורי אריות"של קיפניס ,ספרו של יגאל ידין על בר כוכבא ועוד רבים רבים ) .כל עם זקוק למיתוסי גבורה בכדי לשמור על עצמו מאוחד , ואין כמו רגשי גבורה והערצה בכדי ללכדו.

ולמה דווקא בר כוכבא עכשיו ?? ראשית כי בעוד שבוע נחל לספור את העומר  (למחרת ליל הסדר -" וספרתם לכם ממחרת השבת ") ,ועפי' האגדה במהלך ימי העומר מתו תלמידי רבי עקיבה -מורו ורבו של מנהיג המרד -בר כוכבא.

אך מעבר לכך מחר 25/3 הוא גם יום מותו של גיבור אריה אחר ,הלא הוא ריצארד הראשון מלך אנגליה או כפי שנודע בכינויו "ריצארד לב הארי"  ,למעשה זה היום בו נפצע אנושות מפגיעת חץ בזמן מצור בצרפת (בגלל סירובו ללבוש שריון), דבר אשר הוביל למותו שבועיים מאוחר יותר ב-6 באפריל.

אגדות רבות קשורות בריצ'רד לב הארי: אחת מהן מספרת כי בהיותו במאסר גבר על אריה מורעב שהוכנס לתאו. הוא דחף את ידו ללוע הארי והצליח לעקור את ליבו ומכאן כינויו.

ריצ'רד הראשון, אולי הסמל המוכר ביותר של האבירות בימי הביניים, עלה לשבת על כסא המלוכה של אנגליה רק בגיל 31 ,הוא לא היה יורש טבעי אך תככים מזימות ותקלות שונות הביאוהו לכסא המלכות .

ריצ'רד לב הארי שלט באנגליה פחות מעשר שנים, מתוכן הוא בילה את מרבית זמנו באדמותיו שבצרפת או במסע הרפתקאות במסגרת מסעות הצלב של התקופה ,בהן הגיע אף לישראל, תוך שהוא מותיר את גורל ארצו ואירופה כולה בידי אנשיו ובראשם אימו המרשעת (ככה אומרים). למרות חוסר העניין שלו בשליטה בפועל בממלכה, נתיניו של ריצ'רד העריצו אותו, מסתבר שכאשר אתה שליט נערץ ,אין קשר בין מעשיך לבין מידת הערצת ההמון אותך ,וגם כמעט אלף שנים לאחר מותו שמו עדיין מוכר היטב לכל אנגלי.והאגדות על גבורתו ומעשיו מאפילות על טעיותיו הרבות ,אך זה אופיין של אגדות ומיתוסים.הרי בסופו של דבר הביא המרד של בר כוכבא שואה איומה ונוראית על העם בישראל…אבל הוא עדיין יהיה ..גיבור.

ואך לפני כחודש  (י'א באדר )ציינו את יום ניפילתו של אריה שואג בתל חי ,יוסף טרומפלדור  לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי, וחלוץ. שמהלך חייו, גבורתו ונפילתו בקרב תל חי הפכוהו לדמות מופת ציונית ולגיבור לאומי.

ושלושת האריות מובילים אותנו לשירו הנהדר של דני סנדרסון ,שנכתב במקור עבור שלישיית הגשש החיוור " זו שמעל לכל המצופה"  .השיר נכלל בתכניתם של הגששים "אופסייד סטורי". הוא נכנס למצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל ב־18.11.1974, וב־23.12.1974 הגיע לראש המצעד לשבוע אחד. בסך הכול צעד השיר 10 שבועות, עד 29.1.1975, ובמצעד השנתי תשל"ה (1975) של התחנה דורג במקום ה־17.

השיר הוא שיר אהבה נפלא , של אוהב לאהובת ליבו  שאינה יודעת ,וגרה לא רחוק ממנו אותה הוא רואה בחנות ליד ביתו.סנדרסון משלב הומור נפלא בשיר אהבה מקסים.

ולמה השיר הזה דווקא ??

מפני שלזמר הליווי הנפלא של סנדרסון מזה שנים קוראים…

…..כפיר בן לייש….ומה יותר אריה מזה ?

שבת נעימה לכולם.

היא נושמת עצמאית, היא כולה מלכה
בת תשע עשרה עם אופציה להארכה
יש לה גוף שמתאר את הרי שומרון
וכל מה שנשאר לה מופקד לחיסכון

מפני שהיא אומרת דבר פשוט
אם ביחד אז רק לחוד
בפינה שממול עובר,
היא יודעת שאני בא לראות אותה ולא אחר

שיערה נופל לצד זה מראה נדיר
ושתי עיניה הכחולות גומרות סדיר
היא שומרת אמונים לעצמה בלבד
ויש לה שיא אולימפי בסתם להיות לבד

מפני שהיא אומרת דבר פשוט…

תוכניות מאושרות ואני עצוב
אוכל לעצמי ת'לב ובמרק יש זבוב
בקיוסק ליד ביתי, היא נמצאת כל יום
אך כמה פעמים, אפשר לקנות עיתון

מפני שהיא אומרת דבר פשוט…

היא אומרת דבר פשוט
אם ביחד אז רק לחוד
רק לשבת על כוס קפה,
עם הזאת שהיא תמיד מעל לכל המצופה