מחבר elim06

" מי אוהב אותך יותר ממני , מי מצחיק אותך שאת עצובה ..עד מתי תהיי שלי ולמה את צוחקת…." רעש הקומקום הפסיק את שירתי …המים הרותחים העלו אדים חמים שהפעילו את המשרוקית..כיביתי את להבת הגז ומזגתי מים חמים לספלי הקפה המהבילים .

את הספלים הנחתי בסמוך לצלחת עם הטוסטים והתיישבתי לארוחת בוקר קלה , זוגתי שתחיה חייכה לאות בוקר טוב , ואנוכי נוטל הייתי את הריבה , עת פנתה אלי בשאלתה היומית :" אז מה היום לצהריים ? אגיע מאוחר היום ..עבודה רבה ..סוף חודש…אולי אגיע בחמש"…..אהה "חשבתי לעצמי ", ועניתי לה "אולי עוף בתנור עם ירקות , אולי פסטה ,עדיין לא סגור על זה"…לפי המבט שניבט אלי מצידו השני של השולחן ,הבנתי לבד שאולי מוטב שאחשוב על תפריט אחר , ומייד עניתי .." או שאכין משהו אחר ..הפתעה.."..החיוך שלה חזר למשכנו הקודם , הקפה נלגם , והריבה נמרחה על הטוסטים .

רעש הלעיסות והסכו'ם הופרע בצפצוף קל שהעיד כי השעה כבר שבע ." אני חייבת לרוץ ,נתראה אחר הצהריים, יום נעים "…אמרה , חייכה שוב ונעלמה מעבר לדלת…

את מחשבותי קטע הצלצול ממכונת הכביסה ..היא סיימה וכעת נותר לתלות על החבל…הויי ,איזה יאוש ….אבל אז נשמע צלצול חזק…..מה זה ?…מה קרה ??.

פקחתי את עיני…והיי כמה טוב השעה חמש וחצי בבוקר …אין בישולים , אין כלים, אין כביסה …הכל חלום ,זוגתי עדיין ישנה ,ואני רק צריך לצאת לעבודה.." בוקר בא לעבודה " פיזמתי לי בעליצות בדרכי אל האוטו…יום חדש הגיע.

בוקר יום שבת . החום הרגיל לעונה רובץ מעלינו , ולא מראה שום כוונות לשינוי הרגלים . ופינתנו נוסקת אל על ונוסעת מערבה אל אצ'יסון קנזס שבארה'ב. ולמה לשם ? כי שם נולדה ב-24 ליולי 1897 ילדה זהובת שיער להורים אדווין ואיימי , ההורים החליטו לקרוא לה אמיליה….אמיליה ארהארט.

כבר כילדה " משחקי בנות פחות עינינו אותה ותוארה בפי חבריה כ טום בוי"..טיפסה על עצים ,לכדה קרפדות ,צדה חולדות עם רובה ,החליקה על מזחלות ועוד.

בגיל 7 בעזרת דודה, הצליחה אמיליה לבנות בביתה רמפה, בעקבות רכבת הרים שראתה בטיול בסנט לואיס. היא חיברה את הרמפה לגג ביתן הכלים המשפחתי. הנסיעה הראשונה שלה ב"רכבת הביתית" הסתיימה בדרמטיות. היא טיפסה מחוץ לקופסת העץ השבורה אשר שימשה אותה בתור מזחלת, ויצאה עם שפה שסועה, שמלה קרועה ו-..הרגשה נפלאה ומאושרת של הצלחה.

כשהייתה בת 12, אביה של ארהארט, שהיה אז מנהל בחברת רכבות, קודם בעבודתו. מצבה הכלכלי של משפחתה החל להשתפר, אך עם הטוב הגיע גם הרע. התברר כי האב הוא שתיין, וכעבור חמש שנים, ב-1914, הוא הוצא לגמלאות בכוח. האב ניסה לשקם את עצמו אך לעולם לא חזר לעבוד בחברת הרכבות. בערך באותה תקופה, סבתה של ארהארט, אם אמה, נפטרה והותירה אחריה נכסים רבים, ובהם ירושה לבתה. הנכסים הוכנסו לקרן נאמנות כדי להגן עליהם מהרגלי השתייה של האב.

במהלך כל תקופת נעוריה, שאפה ארהארט לקריירה משמעותית. היא שמרה בספר הדבקות גזרי כתבות מעיתונים אודות נשים מצליחות בתפקידים שעיקר המבצעים שלהם היו גברים, בפרט בתחומי הקולנוע, הפקה, משפטים, פרסום, ניהול והנדסת מכונות.

במהלך חופשת כריסמס של 1917 נסעה ארהארט לקנדה כדי לבקר את אחותה בבית ספרה. מלחמת העולם הראשונה הייתה בשיאה באותה תקופה ובביקור זה ראתה ארהארט את החיילים הפצועים השבים משדה הקרב. לאחר שעברה הכשרה כעוזרת אחות על ידי הצלב האדום החלה לעבוד בהתנדבות בבית החולים הצבאי ספדינה שבטורונטו, אונטריו.

כאשר מגפת השפעת הספרדית ב-1918 הגיעה לטורונטו , אמיליה הייתה עסוקה בעבודתה כאחות אשר כללה משמרות מפרכות בבית החולים בספדינה. ארהארט הפכה לחולה בעצמה וסבלה מדלקת ריאות וסינוסיטיס לסת.

באותה תקופה ארהארט ביקרה ביריד תעופה שהתקיים בעיר טורונטו שבקנדה יחד עם חברה קרובה. אחת מנקודות השיא של היריד הייתה תצוגת תעופה של אלוף הפלות ממלחמת העולם הראשונה. הטייס הבחין בארהארט וחברתה עומדות בנקודה מבודדת יחסית לקהל וצלל לעברן. ארהארט עמדה במקום ולא ברחה מפני הצלילה של הטייס גם כאשר הלה התקרב.בדיעבד היא הוסיפה כי "לא הבנתי את זה באותה עת, אבל אני מאמינה כי המטוס האדום הקטן הזה ניסה להגיד לי משהו כאשר חלף על פניי". אהבת הטיסה ניצתה בה באותו היום.

ב-28 בדצמבר 1920 ארהארט ביקרה יחד עם אביה בתערוכת טיסות ראווה בלונג ביץ'. למחרת התנסתה בטיסה בת עשר דקות עם פרנק הוקס, טייס צבאי ממלחמת העולם הראשונה . ארהארט מעידה כי טיסה זאת שינתה את חייה: "ברגע שהתרוממנו יותר ממאתיים או שלוש מאות רגל, מעל האדמה ידעתי שעלי לדעת לטוס". לאחר הטיסה, שעלתה לאביה עשרה דולרים, היא מיד הפגינה נחישות ללמוד לטוס.

כמה נחושה ??..שיעור הטיסה הראשון של ארהארט התקיים בשדה התעופה קינר ליד לונג ביץ' . ארהארט נאלצה לקחת אוטובוס עד התחנה האחרונה שלו ומשם ללכת ברגל שישה קילומטרים כדי להגיע לשיעור. מדריכתה הייתה אניטה סנוּק, חלוצת תעופה בעצמה אשר הייתה הטייסת הראשונה לנהל בית ספר לטיסה והאישה הראשונה לנהל נמל תעופה מסחרי.

אמיליה התערתה מהר בהווי הטיסה ,היא בחרה ללבוש מעיל עור, אך מידיעה כי טייסים אחרים ישפטו אותה, ישנה בו במשך שלושה לילות כדי לתת לו מראה של פריט לבוש בלוי. כדי להשלים את שינוי המראה שלה היא קיצרה את השיער שלה, בהתאם לתסרוקות של טייסות נשים אחרות בנות התקופה. שישה חודשים לאחר מכן קנתה ארהארט מטוס דו כנפי מסוג קינר, לו קראה בשם "קָנֵרִי". זמן לא רב לאחר מכן, ב-22 באוקטובר 1922, הטיסה ארהארט את המטוס לגובה של כ-14,000 רגל (כ-4,300 מטר) ובכך קבעה שיא עולמי חדש לנשים. ….5 חודשים מאוחר יותר הוציאה רשיון טייס בינלאומי והפכה לאשה ה-16 שהייתה לטייסת.

לאחר חצייתו של צ'ארלס לינדברג את האוקיינוס האטלנטי בטיסת הסולו בשנת 1927, הביעה איימי גסט, אישה אמריקאית עשירה שהתגוררה בלונדון שבאנגליה, את רצונה להיות האישה הראשונה שתטוס (או שיטיסו אותה) מעבר לאוקיינוס האטלנטי. לאחר שהחליטה כי הטיסה מסוכנת מידי בשביל לעשותה בעצמה, הציעה לממן את הפרויקט בכל זאת ולמצוא "אישה אחרת עם דמות ציבורית מתאימה". באפריל 1928, ארהארט קיבלה טלפון וצורפה לצוות של הטייס ווילמר סטולץ ולטייס המשנה והמכונאי לואיס גורדון , ארהארט הוגדרה כנוסעת אך היא קיבלה גם את התפקיד של לכתוב את יומן הטיסה (משם צוטטה כותרת הפינה) ,וחלק מהזמן אף הטיסה את המטוס בטיסה שארכה 20 שעות מניופאונדלנד שבקנדה לווילס שבאנגליה, לאחריהם נחתה והצוות התקבל בתרועות ,ואף הוזמן לבית הלבן .

מכאן והלאה זכתה אמיליה להכרה והחלה לנפץ שיאים ומוסכמות. מאוחר יותר השתתפה ארהארט ב"דרבי המוטס של נשי קליבלנד" והגיעה למקום השלישי. למשך זמן מה הייתה מאורסת לסמואל צ'פמן, עורך דין מבוסטון. בינתיים לקח על עצמו חברה פטנאם לקדם את ארהארט. בין השאר הוציא לאור ספר שכתבה, ערך הרצאות והשתמש בתמונותיה לקידום מכירות של מוצרים שונים. השניים בילו זמן רב זה עם זה, דבר שהוביל לקרבה עמוקה. לאחר התלבטות מצידה של ארהארט נישאו השניים בנישואים לא מחייבים ב-7 בפברואר 1931.

בשנת 1931, קבעה לעצמה ארהארט שיא עולם של 5,613 מטר (18,415 רגל) בטיסה לגובה באמצעות מטוס אוטו-ג'ירו. ב-11 בינואר 1935 הייתה ארהארט לאישה הראשונה שטסה בין הונולולו שבהוואי לאוקלנד שבקליפורניה בטיסת סולו. מאוחר יותר באותה שנה טסה בטיסת סולו מלוס אנג'לס למקסיקו סיטי, בירת מקסיקו, ומשם חזרה לניוארק שבניו ג'רזי. היא אחזה במספר שיאי עולם במהירות טיסות חוצי יבשת. בשנת 1935 הצטרפה לסגל של אוניברסיטת פרדו שבאינדיאנה כיועצת קריירה לנשים.

ואז בגיל 39 הגיעה טיסתה האחרונה…ביולי 1936 קיבלה לידה ארהארט מטוס לוקהיד מדגם L-10E אלקטרה במימון אוניברסיטת פרדו, והתחילה לתכנן טיסה להקפת העולם במסלול הארוך ביותר (47,000 ק'מ). היא יצאה לדרך עם הנווט פרד נוון .הדרך הייתה מחולקת למקטעים ולא מעט תקלות היו לזוג לאורכו. ( מז'א , ,בעיות רדיו תקלות טכניות במטוס ,מנהלות ).לאחר עצירות רבות בדרום אמריקה, באפריקה, בתת היבשת ההודית ובדרום-מזרח אסיה, הגיעו לעיר לאה שבגינאה החדשה ב-29 ביוני. בנקודה זו הושלם כבר מסע בן 35,000 ק"מ (22,000 מיל). 11 אלף הקילומטרים (7,000 מיל) הנותרים מהווים טיסה מעל האוקיינוס השקט. היעד הבא היה האולנד, אי קטן ובלתי מיושב צפונית לקו המשווה במרכז האוקיינוס השקט אליו היו אמורים להיות מוכוונים ע'י אוניה, אך מז'א קשה ובעיות קשר מנעו זאת .השניים נצפו בפעם האחרונה מעל איי ניקומרורו, כ-1,300 ק"מ (800 מיל) מנקודת המוצא.

החיפושים אחרי הזוג נמשכו זמן רב וממשלת ארה'ב הוציא הון עתק בנסיונות האיתור אך ללא הועיל הזוג והמטוס נעלמו אי שם ברחבי האוקיינוס.

כמו תמיד גם במקרה זה נשזרו אגדות ותאוריות בדבר פתרון היעלמה ,גרסא אחת דיברה על נפילתה בשבי היפני ( בטענה כי זו הייתה טיסת ריגול וזאת ע'פ תמונת ארכיון ישנה בו נראית אישה דומה באי יפני ) , גרסא אחרת דיברה על טעויות ניווט והתרסקות היכן שהוא בים , גרסא שלישית מהשנים האחרונות מדברת על כך כי הצליחה לנחות על האי ניקמורורו בטעות ,משם ניסתה לייצור קשר לעזרה ,עד אשר נסחף מטוסה לים ושקע והיא נותרה על החוף ומתה ,וגופתה נאכלה ע'י סרטני ענק מסוג קוקס .( שרידי העצמות שנותרו נשלחו למעבדה באנגליה )..האמת אינה ברורה ואולי לא תיוודע לעולם אך מורשתה ואומץ ליבה יוותרו לנצח.

"הדבר הקשה ביותר הוא ההחלטה לפעול, השאר הוא עקשנות גרידא. הפחדים הם נמרים מנייר. אתה יכול לעשות כל מה שתחליט לעשות ". ( אמיליה ארהרט 1897-1937).

וזה לוקח אותנו ממש בקצרה ללהקת אמריקה . הלהקה היא להקת פולק רוק אמריקנית, אשר הוקמה בלונדון בשנת 1970 על ידי ג'רי בקלי, דיואי באנל ודן פיק.

הלהקה הוקמה בלונדון על ידי שלושת מייסדיה שהיו בנים לאנשי חיל האוויר של ארצות הברית בעת שהוצבו בבריטניה. הלהקה הצליחה במהירות, וכבר ב־25 במרץ 1972 הגיע הלהיט הראשון שלהם "A Horse with No Name" (סוס ללא שם) לראש מצעד הפזמונים בילבורד הוט 100 ועמד שלושה שבועות בראשו. בשנת 1973 זכו בפרס הגראמי בקטגוריית "תגלית השנה".

הצלחתם נמשכה לאורך כל שנות השבעים ועוד כמה מהשירים הידועים ביותר שלהם הם: "Sister Golden Hair" ("אחות זהובת שיער", אשר גם הגיע למקום הראשון במצעד), "Ventura Highway" ,"Tin Man" ,"Daisy Jane" וְ־"Lonely People" (אנשים בודדים).

אז מה הקשר בין הלהקה לאמיליה …? היום( לפני 87 שנים) ה-24.8 זה היום בו הפכה אמיליה לאשה הראשונה בעולם שטסה לאורך כל ארה'ב בשנת 1932..האשה השיער הזהוב והאתגרים…ומי שר על אישה זהובת שיער ??…נכון זה שמו של אחד מלהיטיה הגדולים של להקת אמריקה…המילים לא ממש ביאליק ,אבל המוזיקה ובייחוד קטע הפתיחה…יכולים לשמש את פס הקול של ערבי שישי בגן עדן…..

אז בשבוע בו שמענו ברדיו שנשים " לא מסוגלות לעשות מה שגברים יכולים" באה אמיליה …וחייכה חיוך רחב.

שבת נעימה לכולם…( תקשיבו היטב לקטע הפתיחה ).

Well I tried to make it Sunday, but I got so damn depressed
That I set my sights on Monday and I got myself undressed
I ain't ready for the altar but I do agree there's times
When a woman sure can be a friend of mine

Well, I keep on thinkin' 'bout you, Sister Golden Hair surprise
And I just can't live without you; can't you see it in my eyes?
I've been one poor correspondent, and I've been too, too hard to find
But it doesn't mean you ain't been on my mind

מבעד לעצי היער האפל ניתן היה רק לשמוע את רחש הענפים המתנפצים ,עת חלף על פניהם מישהו או אולי משהו ..הוא התקשה לזהות מה זה היה..רגליו כאילו נשאו אותו מעצמם ,והחלו לרוץ לכיוון לא ברור . קול נשימותיו הכבדות התערבב עם קולות היער , עם רחשם של דורסי הלילה , ואדי נשימתו המהבילים .

"לא הייתי צריך לקצר את הדרך" ,חשב לעצמו ,"הרי ג'ני אמרה לי שאין מה למהר והיא תחכה לי על השביל הראשי העולה אל העיירה בפסגת ההר". כל הרעיון הזה של להקדים ולהגיע לפני על מנת להפתיע את ג'ני עם זר פרחים ליום האהבה  ,נראה היה לו לפתע די אווילי . לאחר חמש דקות של נסיעה בשביל הקיצור במעבה היער , פגע גלגל מכוניתו בחפץ חד שהיה במרכז הדרך והתפוצץ , וגלגל ספייר כמובן שלא היה ברכבו השכור, מה שאילץ אותו לצאת רגלית ולחפש עזרה. "לא הייתי צריך לקצר" ,  נזף בעצמו בפעם הרביעית . החושך שהלך וסגר על היער הפחיד אותו עד מאוד. הבהובי ברקים האירו חלקים שונים ביער אחת לכמה שניות , והוא לא ידע האם לעצום את עיניו מהמראה המפחיד או לנצל את האור הרגעי על מנת למצוא מוצא משחור היער…הוא עצר לרגע קט ונשען מתנשף על גזע עץ אשוח גבה צמרת..

ברגע של אור, שהאיר ברק מזדמן הספיק עוד להבחין כי נוזל כהה ניגר מכף ידו הימנית במורד זרועו ועל בגדיו ,ורחש מבהיל גרם לו להסתובב לאחור , בחושך לא הבחין בכלום ,אך חש כי דבר מה מטפס במעלה רגלו השמאלית…ואז האיר ברק את היער…לאורו המבהיק הבחין אריק ב…שוב ירד החושך על היער…ודממה עמוקה מילאה את האויר בה ניתן לשמוע את צחוק הצבועים מתגלגל במדרון….מרחוק בלטו בזוהרם בתי הכפר …

סופ'ש נוסף פוקד את ארצנו , זה כבר הפך כמעט להרגל , ובכל שבעה ימים , כך יוצא הוא מגיע . החום מלהט הרים  , ימי הקינה על חורבן הבית חלפו ואת מקומם תופס השבוע חג האהבה ערב ט'ו באב . ומה יותר נחמד לערב חג האהבה מאשר לצאת יחד לסרט…ואם בסרט עסקינן ,אז בואו ונדבר על אומן עשיית סרטים…על היצ'קוק.

אלפרד היצ'קוק נולד ברובע העני של לונדון, ה"איסט אנד", בשנת 1899 להורים קתולים בעלי חנות מכולת, שדירת מגוריהם הדלה הייתה בצידה האחורי של החנות. בילדותו למד בקולג' ישועי בעל שגרת לימודים ומשמעת קשוחה ומחמירה. בשנת 1913, בגיל 14 שנה, עזב היצ'קוק את לימודיו הפורמליים ופנה ללימודי ערב במקצועות טכניים שונים וגילה כשרון בשרטוט ובציור.

בשנת 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, התקבל היצ'קוק לעבודה בחברה ליצור מכשירי טלגרף וכבלי חשמל,העובד השקט והמשקיע משך את תשומת לב הממונים עליו והוא הועבר למחלקת הפרסום של החברה, שבה מצא ביטוי לכשרון הציור שלו. למרות שהתחוללה מלחמה והיצ'קוק היה אז בגיל גיוס, לא גויס היצ'קוק לצבא מחמת עודף משקל.

החיבור של אלפרד לקולנוע הגיע בדרכי הגורל המוזרות . בשנת 1920 קרא היצ'קוק בעיתון, שחברת סרטים אמריקאית עומדת לפתוח אולפן בלונדון והדבר שינה את מסלול חייו. היצ'קוק פנה לחברה והציג תיק עבודה של רישומים שהכין לסרט עתידי של החברה ונתקבל לעבודה. זו הייתה ראשית דרכו בעולם הקולנוע. הוא החל את דרכו בעיצוב כותרות לסרטים אילמים שהפיקה החברה. ידידנו גילה מסירות לתפקידו והשתדל ללמוד את כל מה שקשור בקולנוע. כשנתקלו מנהלי האולפן והבמאים בקושי כלשהו במהלך ההסרטה, או כשנזקקו לסיוע בכתיבת סצנה או בעיצוב תלבושות ותפאורה, היו להיצ'קוק תמיד הצעות מבריקות לפתרון.

אפשר לאמר שהיה לאלפרד מזל מהסרטים , בשנת 1923 ניתנה להיצ'קוק ההזדמנות הראשונה לבימוי סרט, לאחר שנקרא להחליף את במאי הסרט האילם "ספר תמיד לאשתך", אשר סולק מהמשך הבימוי עקב חילוקי דעות עם המפיק.( בקרדיטים לסרט אגב לא מופיע שמו של היצ'קוק ,למעט אזכור כי המפיק נעזר באנשי הצוות.).

הסרט הראשון בבימויו המלא של היצ'קוק היה הסרט האילם "גן התענוגות" משנת 1925. סרטו המדבר הראשון הגיע ארבע שנים מאוחר יותר "סחיטה" משנת 1929, שהיה  למעשה גם סרט הקולנוע המדבר הראשון באנגליה. עד מהרה נתגלה כוחו הרב של היצ'קוק כבמאי סרטי מתח ואימה והוא התרכז בעיקר בז'אנר זה. במשך השנים שבין 1925 לבין 1939, ביים היצ'קוק 23 סרטים והוכר באנגליה כבמאי מוכשר של סרטי מתח, אך הביקורת האנגלית היבשושית לא עמדה על מלוא כישוריו האמנותיים.

היצ'קוק המאוכזב מהביקורת האנגלית שלא ראתה את הצד האומנותי של עשייתו ,מקבל בשנת 1939 את הצעתו של מפיק על אמריקאי , דייוויד או. סלזניק ( חלף עם הרוח) , והחליט לעבור להוליווד.

ב-1 במרץ 1939 הפליגו היצ'קוק, אשתו אלמה ובתו פטרישיה , על גבי הספינה "קווין מרי" לארה'ב  ( הוא שמר לאונייה חסד נעורים ושילבה בהמשך ב-4 מסרטיו) .בהגיעו להוליווד הטיל סלזניק על היצ'קוק לביים את הסרט "רֶבֶּקָה", על פי ספרה רב המכר של דפנה דה מוריאה. הסרט זכה להצלחה עצומה והוענק לו פרס האוסקר לשנת 1940 כסרט הטוב ביותר. מכאן ואילך הייתה דרכו של היצ'קוק סלולה בתעשיית הקולנוע האמריקאית והוא זכה להצלחה מסחרית ובינלאומית אך גם ובעיקר להכרה אומנותית (בה לא הצליח לזכות באנגליה).

 

סרטיו של היצ'קוק בתקופה האמריקאית שלו מפורסמים ומוערכים יותר מאשר אלה שמתקופתו האנגלית, זאת הן בשל התקדמותו האומנותית, הן מבחינת התקציבים והאמצעים שהיה יכול לגייס והן עקב הפרסום ואפשרויות ההפצה הגלובליות של סרטי הוליווד. אחד מסימני ההיכר שלו היה שילוב הופעת אורח שלו  ( הנקראת בשפה קולנועית הופעת קמע cameo) ברבים (39 מתוך 53 ) מסרטיו כאחת מדמויות המשנה שכמעט ולא שמים לב אליהם בסרט,פעם כעובר אורח, פעם כדמות בפרסומת בעיתון שקורא גיבור הסרט ,פעם כנוסע ברכבת וכו' .( אגב , גם הבמאי בן ימינו אלה קוונטין טרנטינו משלב מנהג זה בסרטיו , אם כי בתפקידים מעט יותר בולטים).

גדולתו של היצ'קוק כאמן מתבטאת בצד הפסיכולוגי של הגיבורים ושל העלילה, וכל זאת מבלי להזניח את הצד החזותי של הרקע והתפאורה היוצרים יחד מציאות מיוחדת. דוגמא טובה לעבודתו  ניתן לראותכאשר צבע בגדי גיבורה בסרט משתנים מצבעוני לגווני שחור ככל שמצבה הנפשי הולך ומתדרדר.  מוטיב חוזר בסרטיו של היצ'קוק הוא האדם הנלכד ברשת של חשד או האשמת שווא, עד שמתבררת חפותו. כך הדבר ב-"39 מדרגות" מ-1935, ב"צעירים ותמימים" מ-1937, ב"חשד" מ-1941, ב"נאשם" מ-1957, ב"מזימות בינלאומיות" מ-1959 וב"פרנזי" מ-1972.( יוצא דופן מבחינה זו הוא הסרט "צל של ספק" מ-1943).

למרות העובדה שאחדים מסרטיו הם סרטי אימה, לא נתן היצ'קוק לעלילותיהם הסברים על טבעיים (רוחות רפאים, כישוף וכיוצא בזה), כמקובל בהרבה סרטים מז'אנר זה. התוכן בסרטיו תמיד ריאלי ורציונלי ואף בסרטו "ורטיגו" מ-1958, הנחשב על ידי רבים לגדול בסרטיו ולאחד מסרטי המופת בתולדות הקולנוע, בו מובילה התעלומה הנפרשת בסרט לכוון של גלגול נשמות, הרי שפתרונה מתגלה לבסוף כמזימת רצח מתוחכמת.

אפיון נוסף שהיה להיצ'קוק הוא בדרך העבודה שלו. ניתן לראות בסרטיו שחשב על כל פרט קטן, ותכנן הכול לדקויות. סרטו "החבל" הוא סרט באורך מלא, אך מורכב מעשרה שוטים בודדים, דבר שמצריך תכנון מדויק מראש. האגדה מספרת  שהיצ'קוק תכנן את הכל מראש, עד שלפעמים הוא לא הגיע ליום הצילומים, אלא כתב לכל אחד מאנשי הצוות (שחקנים, תאורנים, אנשי סאונד, צלמים ועוד) כרטיסיות מדויקות בהן פירט מה עליהם לעשות בכל שנייה ושנייה ביום הצילומים.

הגברים בסרטיו של היצ'קוק לא היוו טייפ קאסט קבוע והיו מגוונים (לורנס אוליביה, קרי גרנט, פול ניומן ,גרגורי פק ,שון קונרי ועוד..) הנשים לעומתם היו כמעט כולן טייפ קאסט קבוע ( בלונדיניות ,דקות גזרה ,תמירות) .גישתו הלא נוחה עד ספרטנית אל כוכבי סרטיו הייתה שבעצם ליהוקם תם תפקידם , היינו שנוכחותם הייתה חשובה ממשחקם….היום היו קוראים לזה שוביניזם בוטה.

בסה'כ יצר היצקוק 53 סרטים !!! הוא זכה כמעט בכל פרס אפשרי ,של כל פסטיבל קולנוע ,ארגון, תחרות וכו'…..למעט האוסקר על בימוי…למרבה האירוניה מעולם לא זכה בפרס זה.

היצ'קוק קיבל 5 מועמדיות לפרס האוסקר לבימוי הטוב ביותר עבור הסרטים שלו, אבל הוא מעולם לא זכה בפרס. ( הוא אגב לא היחיד ,גם רוברט אלטמן ,קלרנס  בראון וקינג ווידור היו מועמדים 5 פעמים ולא זכו ) .בשנת 1968 החליטה האקדמיה לכבדו בפרס על הישג חייו ..נאום התודה שלו בטקס הזכיה , היה הקצר ביותר אי פעם…" תודה רבה" אמר….

בשנת 1972 שב היצ'קוק לאנגליה וביים את סרטו הלפני אחרון "פרנזי". סרטו האחרון היה "מזימות" משנת 1976. אף כי היה זה סרטו האחרון ולמרות שהיה כבר בן 77, לא נופל סרט זה מסרטיו האחרים, ונחשב לאחד מסרטיו הטובים.

היצ'קוק נפטר באפריל 1980 בגיל 80 , כשבשלבי תכנון היה עדיין סרט נוסף שהיה ברצונו להפיק ולביים.

 

והיצקוק האנגלי משאיר אותנו באנגליה ולוקח אותנו במוסיקה אל יוצרת וזמרת בשם  גיינור הופקינס.

גיינור הופקינס (Gaynor Hopkins)  נולדה בכפר בשם סקיואן (Skewen) בדרום ויילס, לאב כורה פחם ולאם חובבת אופרה שהנחילה לחמשת ילדיה את אהבתה למוזיקה.

בגיל 19 השתתפה  לראשונה בתחרות שירה וזכתה במקום השני. אז נבחרה להשתתף כמלווה בהרכב בשם Bobby Wayne & The Dixies.

לאחר שנתיים, הקימה ידידתנו להקה משלה בשם Imagination, אימצה את Sherene Davies כשם הבמה הראשון שלה, והופיעה עם להקתה בפאבים ומועדונים שונים ברחבי דרום ויילס.

בשנת 1973 נישאה . לאחר כשנתיים התגלתה על ידי האמרגן רוג'ר בל ששכנע אותה להחליף את שם הבמה שלה ל…….בוני טיילר, והיא קיבלה על עצמה את ההצעה, וכל השאר היסטוריה.

בעזרת כישרונה וקולה הצרוד, המחוספס והייחודי, ולא מעט להיטים נפלאים ,מכרה מעל 100 מיליון תקליטים ברחבי העולם.

הגברת טיילור כבר הופיעה בפינתנו ,אז רק נציין כי היא נבחרה על ידי רשת השידור הבריטית "BBC" לייצג את בריטניה בתחרות אירוויזיון 2013 וסיימה בו במקום ה-19.

וכן ב-7 בפברואר 2017 הופיעה פה אצלנו  בהיכל התרבות בתל אביב. והשנה , יצא אלבומה השבעה עשר, Between the Earth and the Stars.

אז כיצד הדברים מתחברים ??

השבוע (13\8) חל יום הולדתו של הבימאי והיוצר היצקוק ,האיש שהותיר חותם ענק על עולם הקולנוע , ומי שעיצב לא מעט מפחדינו על המסך הגדול …אשר לא מעט מהם חלים בלילות של ירח מלא …או בלילות של ליקוי ירח….והלב שלנו בגרביים…ואמש היה גם טו' באב..ליל ירח צלא וחג האהבה.

ומי אם לא בוני טיילור משלבת את הכל בשירה " ליקוי מלא של הלב" (Total Eclipse of the Heart)…אשר יצא לאויר ביום שחגגתי -15 ( 11 לפברואר 83) . המראה המיסתורי של בוני , ליקוי הירח ושיר על אהבה…הכל ביחד…ועוד ע'י אנגליה ..מקום הולדתו של היצקוק…אגב הסרט שימש בשנה שעברה כחלק מפסקול לסרט אימה בשם "טרף לילי".

 

אז חג אהבה שמח ,מלא מיסתורין וחיוכים בסופו לכולם.

every now and then I get a little bit lonely
And you're never coming 'round
(Turn around) every now and then I get a little bit tired
Of listening to the sound of my tears
(Turn around) every now and then I get a little bit nervous
That the best of all the years have gone by
(Turn around) every now and then I get a little bit terrified
And then I see the look in your eyes
(Turn around, bright eyes) every now and then I fall apart
(Turn around, bright eyes) every now and then I fall apart

And I need you now tonight
And I need you more than ever
And if you only hold me tight
We'll be holding on forever
And we'll only be making it right
'Cause we'll never be wrong
Together we can take it to the end of the line
Your love is like a shadow on me all of the time (all of the time)
I don't know what to do and I'm always in the dark
We're living in a powder keg and giving off sparks
I really need you tonight
Forever's gonna start tonight
Forever's gonna start tonight

 

 

מגשר הפיקוד רצדו אורות החוף כחוף ימה של תל אביב ,או אולי חיפה . בליל חורף גשום ואפל אין שוני גדול בין אורות המקום ממנו באנו ,ובין זה אליו אנחנו הולכים .לא רחוק מאיתנו דיווח אחד הצופים על סירת מכמורת שעסוקה באיסוף הרשת. במשקפות ארוכות טווח מגשר הספינה , ניתן היה להבחין באורות כלי הרכב הנעים על כביש החוף . שלטי הניאון בכחול וירוק בכניסת בית המלון ריצדו באור עליז . בתי המגורים היבהבו עצמם לדעת…ליל חורף רגיל כמו בכל עיר חוף.

מהגשר מועברות פקודות חרישיות ברשת הפנימית ,בסיפון על קו המים עונים כי קיבלו ומודים על איחולי "ההצלחה" . עוטים מסכות בד כהות על פנים צבועות בשחור , מסמנים עם האגודל ,ויורדים בזריזות אל הסירות הקטנות והמהירות שישאו אותם אל החוף. אנשים ,חברים, אנשי צלילים ,אזרחים שניתן לפגוש בתור לקופאית בסופר. באחת נעשים מרוכזים ,חדורי מטרה ,ושקטים להפליא, אולי זה החשש ,אולי זה המתח ,אולי זו המחשבה על אפשרות לתקלה, אולי כל התשובות נכונות. אורות כלי השייט אפלים וניתן לשמוע את המיית הגלים המתנפצים אל הדופן הכהה של הספינה ,בזמן ששובל הסירות הקטנות נמוג ומתרחק אל חשכת הלייל...

כמה שעות מאוחר יותר יטפסו חזרה לספינה ,עייפים . יש ויהיו מרוצים ,ויש גם עצובים ושקטים. בחדשות הבוקר של יום המחרת בערוצים הזרים יספרו על כך שאמש…..ועל יודעי דבר שסבורים ש…ומקורות זרים מוסרים ש…..אבל בסוף הכל חוזר אל המצולות זולת הקצף הלבן…

שבת שניה של חודש אוגוסט ,החום מצליף בנו את קרניו . ולאחר שספרנו 49 יום מפסח לשבועות ,ועוד 49 יום משבועות להיום ,הגענו לערב תשעה באב שיחול הערב ( אגב בעוד 49 יום…זה כיפור)..ובלהט החום המהביל פינתנו ממריאה לברזיל ,ליתר דיוק ל באהיה (בפורטוגזית: Bahia, מבוטא בָּאִייָה, המשמעות המילולית: מפרץ) מדינה בצפון-מזרח ברזיל. מבחינה תרבותית, מתייחס המושג "באהיה" בעיקר לסלבדור בירת באהיה ולסביבתה, שבהם האוכלוסייה מושפעת מהתרבות האפריקאית.

ולמה דווקא לשם , כי שם נולד מושא פינתנו ומי שנחשב לסופר הברזילאי הידוע ביותר ,עטור פרסים הלא הוא ז'ורז' אמאדו דה פאריה.

אמאדו נולד בחווה במחוז אִיטַבּוֹנָה, עיר בדרום באהיה. אביו ז'ואו אמאדו דה פאריה, היה בעל מטעי קקאו, ואמו אולליה ליאל. כשהיה בן שנה עברו הוריו לעיר אִילִיֶאוּס ושם בילה את ילדותו. את חינוכו העל־יסודי רכש בסלבדור בירת באהיה, ובתקופה זו החל לכתוב בעיתונים והשתתף בחוגי ספרות בעיר.

בשנת 1931 עבר להתגורר בריו דה ז'ניירו, ושנה אחר כך החל ללמוד משפטים בבית הספר הלאומי למשפטים שבאוניברסיטת ריו דה ז'ניירו, וסיים ב-1935. באותה שנה (1931) יצא לאור גם ספרו הראשון O país do carnaval ("ארץ הקרנבל").שנתיים לאחר מכן הוא מתחתן עם מתילדה גרסיה רוסה ולזוג נולדת בת, לילה. באותה שנה יצא לאור ספרו השני Cacau ("קקאו").

בשל הייותו חבר במפלגה הקומוניסטית ,נאלץ לצאת לגלות בארגנטינה ואורוגוואי וכאשר חזר ב-1944 התגרש מרעייתו מתילדה.

ב-1945 נבחר לבית הנבחרים כחבר במפלגה הקומוניסטית הברזיליאית , ובמסגרת זו ניסח את החוק המבטיח את חופש הפולחן, התקף בברזיל עד ימינו אלה. באותה שנה נישא לזליה גטי.

אולם ידידנו האידאליסט אינו רווה נחת . בשנת 1947, השנה בה נולד בנו ז'ואו ז'ורז', מוצאת המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוק וחבריה נרדפים ונאסרים. משפחת אמאדו יצאה שוב לגלות בצרפת, ושם התגוררו עד שהממשל הצרפתי הורה להם לעזוב. בני הזוג עברו להתגורר בצ'כוסלובקיה מ-1950 ועד 1952 ושם נולדה בתם פאלומה.

כשחזרו לברזיל ב-1955 חדל אמאדו לעסוק בפעילות פוליטית. מאז ואילך התרכז בכתיבה בלבד. ב-1961 קיבל מושב באקדמיה הברזילאית לספרות. כתיבתו הביאה לו שפע של כיבודים ותוארי דוקטור לשם כבוד (ביניהם גם מישראל) ואף מועמדות לפרס נובל לספרות. ספריו עובדו למחזות, לסרטים ולסדרות טלוויזיה, ואף היו נושא במצעדי קרנבל בכל רחבי ברזיל.

ספרים רבים כתב זורז' אמאדו : זיעה (1934) , ים המוות (1936) , ארץ החמס (1943) , גבריאלה ציפורן וקינמון ( 1958) ,דונה פלור ושני בעליה ( 1966) שהפך לסרט , גלימה מדים וכותונת לילה (1979- )…ועוד רבים וטובים.

ספרו המצליח ביותר( וגם האהוב עליו ביותר לפי דבריו) היה "ים המוות" ספר שנכתב בזמן שיא ,הספר הינו רומן המתרחש על רקע חיי הספנים והדייגים בסלבדור (בָּאִייָה בפי תושביה) הבירה של מדינת באהיה שבברזיל.

אמאדו כתב את הספר לאחר שהשתחרר ממאסר בן חודשיים עקב פעילותו הפוליטית במסגרת המפלגה הקומוניסטית, כשהוא חסר פרוטה. לכן נענה בחיוב להצעה שקיבל ממו"ל לכתוב רומן בתמורה לשכר סופרים לא מבוטל. הוא החל לכתוב את הספר "ים המוות" ברובע גמבואה דה סימה הצופה על הים בסלבדור והשלים אותו תוך חמישה עשר יום (או יותר נכון 15 לילות) ביוני 1936 בריו דה ז'ניירו.

הספר זכה להצלחה, וההוצאה הראשונה של הרומן זכתה ב-1936 בפרס Graça Aranha. הספר הצליח גם מחוץ לברזיל ותורגם לשש עשרה שפות. הספר תורגם לעברית לראשונה בידי מנשה לוין ויצא לאור בהוצאת הקיבוץ הארצי (1951). הספר תורגם שוב בידי אראלה לרר, הוצאת זמורה ביתן (2003).

כתיבתו היפה ( ותרגומה הנהדר של אראלה לרר) באים לידי ביטוי בקטע הפתיחה.:

"…אני רוצה לספר כאן את הסיפורים המתהלכים ברציפי הנמל של באייה. הימאים הקשישים שמטליאים מפרשים, בעלי הסַוֵוירוּ – ספינות המפרשים – השחורים, בעלי הקעקועים והפרחחים, כולם מכירים את הסיפורים ואת השירים האלה. אני שמעתי אותם בלילות של ירח מלא, ברציף השוק, בירידים, במעגנים הקטנים סביב מפרץ הנמל, ולצדן של האוניות השוודיות הענקיות בגשרים של אִילייֶאוּס. " (פסקת הפתיחה של הספר "ים המוות" ,עפ'י תרגום מפורטוגזית של אראלה לרר).

עלילת הרומן מתרחשת בשנות ה-30 של המאה ה-20 בעיר הנמל סלבדור (שמזכירה במעט את חיפה ). העיר הבנויה על צלע הר נחלקת בין העיר העילית בה גרים מרבית התושבים והעיר התחתית (בה מתרחש הסיפור), שם מתגוררות משפחות הספנים והדייגים שפרנסתם על הים. באייה היא גם מרכז הפולחן הפגני האפרו-אמריקני, הקנדומבלה, ודתם של גיבורי הסיפור היא שילוב מענין בין הדת הקתולית והקנדומבלה.

אמאדו פורש את עולמם הקשה של הגברים שגורלם נחרץ מראש למות בים. גורל שהם מקבלים בהשלמה גמורה ,משום שהם מאמינים כי ביום שימותו תבוא האלה יֶמאנְזָ'ה, אדונית הימים האוספת אליה את הטובים ביותר, על מנת להוליכם לארצות איוקה הרחוקות. מנגד מתאר אמאדו בפני הקורא את הגורל הנגזר על נשות הימאים – לחכות בחשש לשוב יקיריהן מהים. כשמגיע הבלתי נמנע ובן הזוג אינו חוזר, הן נאלצות לחפש עבודה בבתי־החרושת או למכור את גופן אם הן עדיין צעירות. את העוני שהוא מנת חלקם, משכיחים הגברים בשתיית קשאסה ( משקה אלכוהולי המיוצר מקנה סוכר על ידי תהליך של התססה וזיקוק. מקורו במשקה שנהגו העבדים האפריקאים, שהובאו לברזיל, להכין מקנה הסוכר) בבר המקומי "מגדלור הכוכבים".

בספרו זה מעלה אמאדו נק' חשובה , כשם ששבעים לא מבינים רעבים , ועשירים יתקשו להבין עניים . כך גם גם חייהם של אנשי ים ,אשר גם אם ייטיבו לספרם , יתקשו אנשי יבשה להבינם. זה מסוג הדברים מציין אמאדו שמי שלא חווה יתקשה להבין. וכך הוא מתאר זאת :" נדיר מאוד שאיש יבשה יבין ללבו של איש ים. גם אם הוא אוהב מאוד את הסיפורים ואת השירים האלה ,…עדיין כך אין הוא מצוי בכל סודותיו של הים. שכן הים מסתורי הוא כל כך , שאפילו ימאים ותיקים לא ירדו לחקרו".

(למתעניינים .. , ניתן להשיג את הספר בסטימצקי ,צומת ספרים ,החנות של איתמר ,או אפילו ביד 2 ב-20 שח).

ב-1987 הקים ז'ורז את קרן "בית ז'ורז' אמאדו" בסלבדור, באהיה, שבה שיכן את ספרייתו ופתח אותה לחוקרים. מטרת הקרן היא גם לפתח פעילויות תרבות בבאהיה.

ז'ורז' אמאדו נפטר בסלבדור ב-6 באוגוסט 2001. גופתו נשרפה, ואפרו נקבר בגן ביתו בסלבדור ב-10 באוגוסט(יום הולדתו).

וזה לוקח אותנו במוסיקה אל שירם של יאיר לפיד ורמי קליינשטין " שיר אהובת הספן".

האגדה מספרת (עפ'י האתר מימה) ,כי רמי קלינשטיין הלחין את השיר בראשו כשהלך על שפת הים. משם הוא המשיך לביתו של יאיר לפיד חברו , שכתב את המילים ללחן של רמי, כאשר שניהם עושים זאת על בקבוק עראק (ככתוב בשיר "יש ניחוח עראק"..).

מילות השיר מבוססות על השראה שקיבל לפיד מספרו של ידידנו אמאדו " ים המוות" ,"נר אחד ברוח שאינו כבה
דולק בחלון שתאר ג'ורג' אמאדו"…

עוד מציין אתר מימה , כי כשיאיר קיבל את הלחן הוא חשב שהצלילים האותנטיים הם צלילים דרום-אמריקאיים, כשלמעשה היו יווניים, וככה יצא השיר לרדיו. כעבור זמן התקשר ליאיר רוני סומק ואמר שהשיר יפה מאוד אך הוא מוזר, כי הלחן יווני אך המילים מזכירות ניחוח דרום אמריקאי. יאיר הודה לו וצלצל לרמי קליינשטיין ואמר 'צריך לתקן את השיר', תחזיר אותו'. רמי השיב 'אי אפשר!' , שאל יאיר 'למה אי אפשר', ענה רמי 'כי הוא מקום ראשון במצעד' :)…בהמשך במצעד השנתי של 86 הגיע למקום השמיני….אמת או אגדה ?…רק הים יודע.

את השיר ביצעה כמובן ריטה ,אשתו לשעבר של רמי.

אז איך הדברים מתכנסים ? היום הוא יום הולדתו(107 לו היה חי ) של ג'ורג' אמאדו ( 10.8.1912) וגם יום קבורתו..אגב זו גם שנת טביעתה של הטיטאניק ( סתם ..רק אומר ) , היום של אמאדו הסופר שהרבה לתאר את חיי הימאים ,בלילות הסוערים . וממש בשבוע הבא מציין חיל הים פרידה מהספינה האחרונה בה שירתתי. הספינה מסיימת שירות של 40 שנה ,היא תרד למצולות ותוטבע באופן יזום ,לו רק יכלו קורות הפלדה לדבר את אשר ראתה … ,גם שיערו של אמאדו , היה סומר.

אז נוחי לך בשלום ספינת ימי הרחוקים (תרתי משמע) , נוחי בעמקי הים. מלילות של "פרולוג" , ו"דרך הנץ" ,מ"כחול וחום" , ו"צליחת הים" , ומ"תצוגת תכלית" מלילות סערה וגלים מתנפצים. נוחי לך מפנים צרובות מלח ים ,ומזכרונות טובים וגם אפלים ,מרגעים שמחים ועצובים המונחים בליבות אלו ששירתו בך,נוחי לך על החול הרך בעומקם של המים הכחולים שחורים לצד הדגים שיעלו מחר ברשת הדייגים ,ספרי להם סודותייך ,הם לא יספרו לאף אחד..נוחי לך בשקט לנצח…כמו שאמר לפיד …" הרוח שוב מוסרת
הודעה לים
רגע שותקת
רגע מספרת
הלילה מת הספן "…..הלילה תשקע הספינה.

שבת שקטה ונעימה לכולם , וצום קל וטעים הערב לצמים.

הרוח שוב מוסרת
הודעה לים
רגע עוברת
רגע נסגרת
בין שערי הנמל

יש ניחוח ערק
ורשתות קרועות
שיר אהובת הספן הנשכחת
שיר הנשים המחכות

הוא לא ידע
איך היא קנאה בספינות
הוא לא ידע
איך היא חכתה בלילות

רגע לא בטוח
מול מפרש רטוב
זעם הרוח
מכה את המים
את לב הנשים על החוף

נר אחד ברוח
שאינו כבה
דולק בחלון
שתאר ג'ורג' אמאדו
הים האכזר ההוזה

הוא לא ידע…

הרוח שוב מוסרת
הודעה לים
רגע שותקת
רגע מספרת
הלילה מת הספן

מבול הקונפטי שניתך מתקרת המתנ'ס העירוני , ביחד עם מוסיקה קיצבית ותמונות ענק של האיש ,קידמו את כניסתו לאולם . " גבירותי ורבותי " הכריז הכרוז בקולו הרשמי " אני מאמין באמונה שלמה שאני הולך להציג בפניכם את המנהיג הבא שלנו , ואף על פי שיתמהמה , קבלו בבקשה במחיאות כפיים את כבוד…ורעייתו…" הקהל פצח בשירה קולנית, הצפיפות והתרגשות הקהל הקשו על הפמליה להיכנס אל עבר דוכן הנאומים . "ואף על פי שיתמהמה , אחכה לו " , קרא שוב הכרוז , הקהל הגיב בתשואות . " ג'ימי מלך ישראל , חי חי וקיים, ג'ימי מלך ישראל חי חי וקים" ..

הפמליה שירכה דרכה אל המרכז , ילדים בקדמת השביל זרקו פרחים בצבעי כחול ולבן , צעירים עם חולצות בגווני קרם וזהב עליהם צויירו מאוזניים ,עם הכיתוב " אין על הנביא ישעיהו.. ,וג'ימי ישפוט צדק"…לצופה מן הצד נראתה החולצה תמוהה משהו , חשב לעצמו כתב הטלויזיה מהערוץ הממלכתי.

הוא עלה על הדוכן ,ונופף לכל עבר, צרחות הקהל ושאגות "ג'ימי.. ג'ימי " איימו לזעזע את האולם ,רעייתו הנפיקה חיוכים לכל הבזק פלאש טועה , ושומרי הראש שמרו בעיקר על ארשת פנים של צנון כנעני .

"חברים" , הוא פתח ואמר , " אני שמח להיות פה הערב ,ולבשר לכם כי מציון תצא תורה , ודבר הבשורה מגבעתיים . העולם שהכרתם עד היום הולך להשתנות . בעוד שבוע מהיום נמר עם גדי ירבצו יחד , ופרה ודב ירעו בשדות התלתתן זה לצד זה . האריות יאכלו ירק ותינוק ישחק עם נחש"….הקהל באקסטזה , דיווח כתב ערוץ הטלויזיה שהחל גם הוא להיסחף בלהט המקום…

רק אשה ,לבנת שיער וקמוטת פנים אשר ישבה בקצה האולם הביטה על המהומה במבט עצוב , שנותיה לימדו אותה ,כי לא כל הנוצץ זהב , ולא כל חוטר הוא מגזע ישי…"אידיוטים מלמלה לעצמה , ופנתה לאחור ויצאה אל אויר הלילה החשוך והקר.

שבת ראשונה של חודש אוגוסט , חום יולי אוגוסט במחצית דרכו ופינתנו חוזרת אל ה-1 לאוגוסט 1626 , אל העיר איזמיר אשר בטורקיה. שם נולד באותו יום שבת ילד קטן וחביב לסוחר הביצים והעופות מרדכי צבי .מאחר ונולד בשבת החליט מרדכי לקרוא לבנו..שבתאי.

בצעירותו למד שבתי אצל רבני איזמיר, רבי יוסף איסקפה, ורבי יצחק די אלבה. הוא נסמך לתואר "חכם" בידי רבי יוסף איסקפה, והיה מקובל בין חכמי איזמיר. לקראת היותו בן עשרים, החל שבתי צבי להתבודד רבות ולעסוק במיסטיקה ובקבלה, וכן נהג לסגף את עצמו בצורות שונות. במהלך שנות העשרים לחייו נישא פעמיים, אך נאלץ להתגרש, מאחר שלא התקרב כלל לנשיו. בני איזמיר תלו את התנהלותו זו בגודל קדושתו ופרישותו. אולם לא מעט חוקרים טוענים כי שבתי סבל בתקופה זו מהפרעה דו-קוטבית.

נראה שבעיסוקיו נטה לעיסוק מעמיק בכתבי המקובלים הקדמונים, כספרות הזוהר וספרי הקנה והפליאה.(ספרי פירוש קבליים לתורה ). שבתי צבי עצמו היה מהמתנגדים לתורת הקבלה של האר"י הקדוש , ולעיסוק הרחב שלה ב"כוונות". בשנים אלו החל מגבש שבתי צבי את משנתו הקבלית המהפכנית, שטענה לקיומן של שתי ישויות אלוהיות נפרדות,וכן חייבה "עבירה לשמה" (תפיסה תלמודית שגורסת שביצוע עבירה לצורך מטרה טובה ,גדולה יותר ממצוה ) , כצורך חיוני לתיקון העולם, ואפשרה התרת איסורים הלכתיים עם תיקון העולם. שבתי צבי ידע היטב שמשנתו זו לא תתקבל בברכה בידי רבני זמנו, ובמשך שנים לימד אותה אך ורק את תלמידיו הקרובים ביותר.

בכ"א בסיוון ה'ת"ח (1648) עובר שבתי צבי התפרצות גדולה של ההתקפים מהם סבל, ובמהלכם בחזונו נאמר לו כי..הוא , הוא משיח ישראל. שבתאי לא נמנע מלפרסם את חזונו ברבים, והחל לנהוג מנהגים מוזרים בפומבי, ובפרט בלט בנטייתו לבטא בפרהסיה את השם המפורש ככתבו, למרות האיסור ההלכתי שבדבר. התנהגות זו מוסברת בכך שבתלמוד נאמר כי בימות המשיח יבוטא השם המפורש…והוא ראה עצמו ככזה. התאריך כ"א בסיוון, שבו "התגלה" שבתי צבי, נחגג בידי מאמיניו במשך שנים רבות. יתרה מכך בהמשך נהג לעשות מיני מעשים מוזרים בשיאם עלה עם כמה מחסידיו על אחת הגבעות וניסה לעצור את השמש כמעשה יהושוע בן נון.

עם החרפה זו פקעה סבלנותם של רבני איזמיר, ובראשם רבו, רבי יוסף איסקפה, ורבי אהרן לפפה, והם החלו ברדיפות נגדו על מנת שיעזוב את איזמיר. במועד מסוים בין השנים 1651–1654 גורש שבתי צבי מן העיר.

גירושו כפה על שבתאי צבי מסכת של נידודים ,בחלק מהמקומות צבר מאמינים במשיחיותו באחר סולק . על כך היתווספו מעשיו המשונים : נישואיו בסלוניקי ל..ספר תורה ,דבר שקומם את היהודים ושוב גורש , ובהמשך חגיגת שלושת הרגלים בפעם אחת ( ישב בסוכה ,חגג את הסדר ,וקרא מסכת שבועות) , כמו כן שוטט בעיר קושטא עם דג גדול בעגלת תינוק ( והסביר כי לדבר סיבות קבליות)..וכך גורש ממקום אחד למשנהו , צבר מאמינים ואויבים.

בימי שהותו באיזמיר שקע שבתי צבי ככל הנראה בדיכאון, ואחיו שהתביישו באחיהם ציידו אותו בכסף למחייתו ושלחו אותו לארץ ישראל. הוא עבר בדרך ברודוס ובמצריים ,בעת שהותו של שבתי צבי במצרים חל בארץ ישראל אירוע ששינה את מהלך חייו.

אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי (1643–1680), היה חכם צעיר יליד ירושלים, שלמד בישיבות ירושלים מפי רבי יעקב חגיז. עם נישואיו (בערך 1664) העתיק את מקום מגוריו לעזה והתכנה "נתן העזתי". שם החל לעסוק באינטנסיביות במיסטיקה ובקבלה, ובעיקר בכתבי האר"י ובתורת "העלאת הניצוצות" שלו. לדבריו, החלו פוקדים אותו חזיונות וחלומות, ויום אחד התגלתה לו במראה הנבואה דמותו של שבתי צבי, ונאמר לו כי איש זה הוא המשיח. כמו כן, נאסר עליו לספר לאיש על חזיונו, עד אשר יופיע בפניו האיש אותו ראה בחלומו.

לידידנו נתן העזתי יצא שם של נביא, ואנשים נהרו אליו על מנת שייתן תיקון לנפשם ויורה להם את דרך התשובה. השמועה על הנביא בעזה הגיעה למצרים בשנת 1665, ושבתי צבי שחיפש מנוח לנפשו, מיהר לעזה לפגוש בנתן.

עד לפגישתו עם נתן העזתי לא חרגו דבריו של שבתי צבי בדבר משיחיותו לשלבים מעשיים, ופגישתו עם נתן העזתי שינתה את מהלך העניינים. נתן העזתי שכנע את שבתי צבי כי הוא אכן המשיח המובטח, עפ'י תעודת קלף עתיקה שזייף , וגילה באוזניו את נבואותיו, ושבתי צבי המעודד מההכרה במשיחיותו ציווה עליו לשנות את שמו מאברהם נתן לנתן בנימין. לאחר מכן שבתי צבי יוצא לירושלים להביא את בשורתו, ובמקביל במסגרת יחסי הציבור נתן העזתי מפיץ את הידיעה לכל קהילות ישראל במכתבים, ומציג עצמו כנביא המנבא את בוא המשיח— הלא הוא שבתאי צבי.

השמועות עוררו גלים בארץ ובעולם מאמינים רבים מחד ,וזעם וכעס הרבנים מאידך. בכל רחבי העולם ואף בעיתונות הלועזית של הימים ההם נפוצו שמועות שונות על שבתי צבי ועל הגאולה. את המושג " פייק ניוז לא המציא טראמפ..השמועות לגבי שבתאי צבי סיפרו על מלחמות וניצחונות, על שובם של עשרת השבטים, ואפילו על כיבוש ירושלים בידי שבתי צבי. חסידיו כינו אותו 'אמיר"ה' (ראשי תיבות של "אדוננו מלכנו ירום הודו").האירוניה הגיעה לשיאה כאשר יצא את איזמיר לכיוון קושטא ב-30 בדצמבר 1665, לדברי חסידיו על מנת להסיר את כתרו של הסולטאן מהמט הרביעי ולמלוך תחתיו.

השמועות בדבר יציאתו של שבתי צבי לקושטא הגיעו במהירות לידיעת השלטונות, והווזיר הגדול אהמט קופרילי פאשה הורה לעוצרו. עם הגעתו לנמל קושטא לעיני אלפי יהודים שבאו לקבל את פניו נעצר שבתי צבי בידי שוטרים טורקיים, וקהל מקבלי פניו פוזר במכות אלות. הוא הוחזק במעצר במשך כמה ימים שבהם הובא למשפט אצל הווזיר בעוון בגידה. מהלך הדיון איננו ידוע, אך בסופו החליט הווזיר שלא להוציא אותו להורג והורה על הגלייתו והחזקתו במעצר במבצר גליפולי.

אך פה לא תמו עלילות ידידנו "המשיח" ,שלטונות הכלא נהגו בו בסובלנות נדירה והתירו לו לקבל מבקרים בתאו תמורת שוחד. מעצר זה לא פגם בהתלהבות הכללית, ואפילו האמינו בו יותר שהרי הכריז שיוריד את הכתר של הווזיר מראשו ולא הרגו אותו, ומשמעויות מיסטיות מרחיקות לכת ניתנו למעצר. האגדות שהופצו באירופה בידי חסידיו סיפרו כי הוא נוהג שם כמלך, וכי בקרוב ממש יסיר את כתרו של הסולטאן הטורקי וישב על כיסאו. במהלך חודשי מאסרו נהרו אלפי יהודים מרחבי העולם לבקר את "שבתי צבי המלך" בכלאו והביאו לו מתנות יקרות ערך. שבתי צבי אכן נהג עצמו כמלך וביצע מדי יום טקסים מלכותיים. אישים ידועים רבים באו לבקרו ובהם בנו ובן-אשתו של רבי דוד הלוי סגל, רבה של לבוב שבפולין ובעל ספר ההלכה "טורי זהב", שהאגדה קישטה את ביקורם במעשיות רבות. הקדחת המשיחית בכל העולם היהודי הלכה והתפשטה, ובודדים היו שהעזו לצאת בגלוי נגד האמונה בשבתי צבי.

כיאה לימות המשיח , לקראת צום שבעה עשר בתמוז ה'תכ"ו הכריז שבתי צבי על ביטולם המוחלט של כל הצומות והתעניות. הכרזה זו נשלחה לכל רחבי תבל, ושבתי צבי ורובם המוחלט של מאמיניו אכלו ושתו ביום זה. מעשה זה נשנה בצום תשעה באב בשנה זו לו קרא "חג הנחמות".

אם זה נשמע לכם הזוי ,כעת מגיעה תפנית נוספת בכלא מגיע לבקרו מקובל בשם נחמיה כהן ( שחושב שהוא עצמו המשיח…לאחר שלושה ימי ויכוח קשים פונה כהן לסולטאן ומגיש לו תלונה על נסיונות של שבתאי למרוד בו. ועל רצונו של שבתאי להתאסלם..ההאשמות זכו לאוזן קשבת, ושבתי צבי הובא למשפט בפני מועצת הסולטאן…..שבתי הכחיש כל קשר לתנועה המשיחית סביבו וההאשמות המיוחסות לו, וניתנה בפניו האפשרות לבחור בין מוות ובין התאסלמות. הוא בחר להתאסלם, ושמו המוסלמי נקרא עזיז מוחמד. הוא קיבל את התואר "באשא קאפיג'י" (שומר החצר).

התאסלמותו של שבתאי פירקה את עדת מאמיניו הרבים בעולם לרסיסים. באוגוסט 1672 נסע שבתי צבי עם אנשיו לקושטא, שם שב לנהוג בטקסיו, ובתחילת ספטמבר נעצר בידי השלטונות בשעה שהתפלל באחד מבתי הכנסת בעיר, והועבר תחת משמר כבד לאדריאנופול בעוון בגידה בדת המוסלמית. הוא הוחזק במאסר ארבעה חודשים, ובינואר 1673 הוגלה למבצר אולצין באלבניה (היום במונטנגרו). בהמשך עבר ככל הנראה לעיר בראט ובה נפטר.

ובכך תמו ימות המשיח…

וזה לוקח אותנו בשיא הקיצור אל הזמר המלחין והיוצר שלום חנוך..אשר בדומה למאיר אריאל וחנן יובל גדל בקיבוץ משמרות . שלום הוא זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין ומפיק מוזיקלי ישראלי, הנחשב לאחד מראשוני היוצרים ברוק הישראלי. יצירתו, הן במסגרת שיתופי פעולה עם אמנים אחרים בתחילת דרכו והן לאחר מכן כסולן, השפיעה רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל.

חנוך שירת בלהקת הנח'ל ולאחריה הופיעה בהרכבים מוסיקליים רבים ומגוונים והיה בין חלוצי הרוקנרול בישראל…

אז למה שבתאי צבי ולמה שלום חנוך ?…

השבוע מלאו 393 שנים להולדתו של מי שהוגדר כ"גדול משיחי השקר"…שבתאי צבי (1\8\1626). לפני כמה חודשים הלכנו לבחירות ובעוד חודשיים נלך שוב , הזמן רץ כשנהנים. וכל הזמן הזה אנו שומעים את מיטב המועמדים מימין משמאל מהמרכז , ( מי שעומד מאחורי ומצדדי הוא העומד ) ,מבטיחים הבטחות ,עתיד מזהיר ,גאולות וישועות לעם היושב בציון….ורק ההיסטוריה תשפוט אותם מי אכן יהיה משיח …ומי סתם משיחי שקר…שהרי אמר כבוד האדמו'ר שלום חנוך שליט'א…."משיח לא בא…משיח גם לא מצלצל"..

ולמי שתהה על הכיתוב של החולצה של הנערים בפתיח. אז…..מי שטען לראשונה שהמשיח יהיה משושלת דויד היה הנביא ישעיהו " וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי… וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה… וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים… וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע… וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ…. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים – אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ, וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד."

שבת נעימה לכולם . תשועות נחמות ..וטמפ' נוחות.

דצמבר המר
זעקו כותרות בעיתון
ושר האוצר נתן במבט ראיון
הציבור מטומטם
ולכן הציבור משלם
מה שבא בקלות
באותה הקלות יעלם
האזרח הקטן
נאלץ לשלם בגדול
ואותי מעניינת
ירדנה יותר מהכל
הולך למילואים
וסופר את הכסף שאין.

ומשיח לא בא
משיח גם לא מטלפן…

כן, כן משיח גם לא מטלפן.

פסעתי עדנות בשדרות השאנז אליזה ,מימיני היה דוכן כרטיסים צבעוני , ולא יכולתי שלא להקשיב…

ז'ילבר : תגיד כמה עולה כרטיס ?

מוכר : יש לנו כל מיני חבילות חלקן חבילות עם הנחה ,מעוניין לשמוע ?

ז'ילבר : יאללא מתאים ,יש לי יום פנוי והילדים אצלי ,דבר ,אולי שווה לי..

מוכר : מה זה שווה חבל לך על הזמן, הרגע מכרתי לחמותי חבילה דומה. אתה יודע הרי כל סקילה זה 6 פרנק ,וגליוטינה 8 פרנק. שמע לי יש לנו חבילת בסיס של שתי סקילות ושתי מופעי גיליוטינה ב-15 פרנק ,אבל בנוסף יש לנו מבצע סוף שבוע הכולל שתי סקילות ,שתי מופעי גליוטינה וכרטיס פתוח לתלייה עד חצות ב-19 פרנק…כולל פופקורן וחוברת צביעה לילדים אם ישתעממו מהתליות .

ז'ילבר : ואם יש לי כרטיס מועדון זה עוזר ?, השכן שלי קנה חבילת הכל כלול לסוף שבוע דרך דוד שלו שעובד בחברה קרדישא ב-14 פרנק כולל פופקורן ושתייה קלה ובנוסף קיבל שקית אבנים לסקילה בחינם.

מוכר: תראה זו מהפכת מחירים ,אתה חייב להבין, גם שעושים הנחה ,עדיין אין ארוחות חינם . גם ששר האוצר אומר שיהיו מחירים מוזלים למספוא עד סוף הקייץ ,זה אומר שמישהו יצטרך לשלם על זה…לכל מהפיכה יש מחיר , אתה יודע ,נו זה הסיפור על השמיכה ,אתה מושך לכיוון הראש הרגליים מתקררות ולהיפך…נטו שמיכה..

ז'ילבר : עזוב ,עזוב ,הרגת אותי עם כל הפילוסופיות האלה תן לי כרטיס בסיסי…מהפיכה או לא יש לי את הילדים על הראש עד סוף היום…

ת: בבקשה ,חייך המוכר ,אם הילדים עלייך …כדאי שתשמור על הראש.

(כיכר הבסטיליה ,מרכז פריז יוני 1879)

שבת אחרונה של חודש יולי , "האוויר נהיה חמים , הוא רכב על אופניים ,לה היה מבט תמים" ,שר לו צביקה פיק בשירו : " אהבה בסוף הקייץ"…ופינתנו נוטלת קוראסון ובאגט וממריאה מערבה אל צרפת של לפני 230 שנה…אל שנת 1789.

כשהיינו תלמידים ,אי אז בשנות ה…למדנו על המהפיכה הצרפתית , על דנטון ,מרט ורובספייר שהנהיגו את המהפיכה .היא נשמעה לנו אז מאוד רומנטית ..בני המעמד השלישי הנמוך בצרפת חוללו מהפיכה שבשיאה פרצו אל הבסטיליה שיחררו את העצורים וכוננו משטר חדש הדוגל בשיוויון צדק וחירות…ומאז כל 14 ביולי נחגג יום הבסטיליה..כיום סימלי לחירות ושיוויון…נשמע אחלה ?…אז זהו שלא כל כך.

המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Révolution française) הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני.

הבעיה המרכזית שהביאה למהפיכה הייתה המבנה המעמדי ששלט בחברה הצרפתית. היררכיה שחילקה זכויות וחובות בין המעמדות השונים.

החלוקה המעמדית הבסיסית השתקפה באספת המעמדות, הגוף הייצוגי הישן שלא כונס מאז 1614: המעמד הראשון, הכמורה, שמנה כ-100,000 איש ב-1789, נהנה מהטבות מפליגות והיה בעליהן של 10% מהקרקעות; המעמד השני, האצולה, שכלל לפי מרבית ההערכות כ-400,000 איש, היה פטור מרוב המיסים ושלט ב-25% מהקרקעות; והשאר, אנשי המעמד השלישי, היו פשוטי העם שמנו כ-27.5 מיליון נפש. (גם בתוך חלוקה זו היו תת קבוצות של מעמדי כנסיה שונים ,מעמדי אצולה מגוונים וכנ'ל במעמד הסוחרים או החקלאים)

בטור דעה מרתק בגליון יולי של "אפוק טיימס"( המהפכה הצרפתית אינה סיבה למסיבה ) מפנה חיים נבון את תשומת ליבנו לכמה פרטים מעניינים הקשורים למהפיכה:

על פי רוב מוצגת המהפיכה כמופע מרשים של מאבק לחירות ,אחווה ,חופש פוליטי ושיוויון ,וכמו במרד בר כוכבא למשל ,גם פה ..לגוזמאות של מהפכנים ישנו יחס סלחני . מהפכני צרפת למעשה לא הביאו לעולם את החופש הפוליטי..אלה ממש סיכנו אותו .

נתחיל בסמל הראשון-הפריצה לבסטילייה ושחרור העצירים..חופש ?? ספק רב . סה'כ שוחררו שבעה עצירים ( ארבעה זייפנים , שני חולי נפש ,ופדופיל )…לא משהו להתגאות בו ..אבל למה להיות קטנונים.

מהלכיהם של המהפכנים לא הפכו קטלניים בעקבות התגלגלות האירועים אלה היוו מוטיב מרכזי במטרותיהם (חיסול אליטות)..באותה שנה בלבד קצצו הגליוטינות בצרפת את ראשיהם של 16 אלף צרפתים …לא אויב חיצוני עשה זאת כי אם איש את אחיו חיים בלעו.

ראוי לחשוב כי מהפיכה המשנה סדרי שלטון תביא רווחה כלכלית , שיפור במערכת החינוך ובמערכת הבריאות . אולם בשנה שלאחר המהפיכה צנח מס התלמידים בצרפת ב-75% מ-50 אלף ל-12 אלף בלבד , ומס בתי החולים צנח ב-42%.. כמו כן התקנות שנחקקו לאחר המהפיכה " ביטלו " על פי חוק את העוני והבטיחו קצבה לכל נזקק ( מזכיר את הבטחות הבחירות אצלנו לשכר מינימום גבוה ,וקצבאות ילדים ,כמו גם את החוק שנחקק לאחרונה לאסור אישפוז חולים במסדרון…וכו' )…אולם לא היה מקור מימוני לכך .מה שגרר את צרפת לשנים ארוכות של עוני קשה אף יותר עד ולשיקומה האיטי שארך עוד שנים רבות.

וכאילו לא די בכך ,מסביר חיים נבון ,הנורא מכל היה שלטון הטרור שהושלט לאחר תחילת המהפיכה במדינה , גזרות אנטי דתיות (כמלחמה במעמד הכמורה ) לא התקבלו ע'י העם והמתנגדים לכך הוצאו להורג ..ובסה'כ נהרגו במהלך המהפיכה כמיליון צרפתים.

מהפיכה זו זרעה את זרעי המהפיכות הבאות ,נפוליאון בנה של המהפיכה ומלחמותיו הרגו מיליונים ברחבי אירופה ,עוררו את הלאומנות בגרמניה…ואת המהפיכה הקומוניסטית ברוסיה ,וכדור השלג של שנות לחימה קשות, התגלגל לו באירופה וקבר רבים רבים מבניה.

עוד כותב חיים בטורו: " ההיסטוריון היהודי הגדול ,יעקב טלמון הקדיש את מפעל חייו להבנת החידה הגדולה ,של ההיסטוריה המודרנית : " איך מתוך מהפיכה בשם ערכים נאורים ושיוויון מגיעה החברה לצעדים רצחניים ? ".להבנתו זה החל במהפיכה הצרפתית שניסתה לכפות ערכים "נאורים" על סביבתה ,וכשאלו סירבו ,ניסתה לכפות זאת בכח הטרור…"

וסתם לשם השוואה באותה עת בדיוק במרחק שחייה של כמה שעות בתעלת למאנש ,התפתחה לה לאיטה בלי הרבה מהפכות הדמוקרטיה בברטניה. בצורה טבעית ואיטית אומנם אך הרבה פחות אלימה. וכיום בריטניה אינה פחות דמוקרטית מצרפת…האחת הגיעה לזה באמצעות מהפיכה וטרור השנייה בדרך המסורת.

מזכיר מאוד את הנסיונות לקדם אבולוציה בדרכי קיצור .( כדוגמאת חיסול הזאבים בשמורה בארה'ב כי טרפו איילים של חקלאים .הדבר הביא לריבוי איילים שהובילו לחיסול עשבייה עצים וצמחים לאורך הנהר ,דבר שהחליש את גדות הנהר וגרם לשטפונות וסחף ….וכן הלאה)…לעיתים לקצב האיטי של האבולוציה יש יתרון.

ונגיעה קלה זו במהפיכה לוקחת אותנו במוסיקה אל שנות השמונים פה אצלנו אל להקת גזוז.

הלהקה הוקמה על ידי דני סנדרסון ואברהם דשא (פשנל). בשונה מ"כוורת", גזוז הייתה שותפות עסקית של סנדרסון ופשנל בלבד, וכל שאר חברי הלהקה הועסקו כשכירים. בין החברים היו : דני סנדרסון (גיטרה, שירה) ,גידי גוב (שירה), מזי כהן (שירה)
מוטי דיכנה (גיטרה בס, שירה),דני פאר (פסנתר), מאיר שפייזר ,גרי רזניק ,זיו בן (כלי נשיפה)
שלמה חממי (תופים).

סנדרסון עצמו, אשר כתב, הלחין ועיבד את כל שירי הלהקה, שימש כזמר ונגן גיטרה. תחילה התכוון סנדרסון לצרף כצלע הנשית ללהקה את הזמרת ג'וזי כץ שהייתה באותה תקופה בשיא הצלחתה, אך כץ ויתרה עקב נסיבות אישיות. סנדרסון הציע גם ליהודית רביץ להצטרף אך זו סירבה כיוון שרצתה לשיר חומרים משלה שסנדרסון לא היה מעוניין לכלול. לאחר מכן הועלתה אפשרות לצרף את הזמרת גלי עטרי אך לבסוף הוחלט כי מזי כהן תהיה הזמרת השלישית בהרכב.

מוזיקלית הציגה "גזוז" קו של רוק רך וידידותי, המושפע מרוק'נ'רול אמריקני של שנות השבעים, עטוף בעיבודים עשירים (קולות וסקציית כלי נשיפה) כשתפקידי השירה התחלקו בין גידי גוב, דני סנדרסון ומזי כהן. בדומה לכוורת, מילות השירים הרבו לכלול נושאים הומוריסטיים ומשחקי מילים ורבים מהם הפכו ללהיטים בתחנות הרדיו, ביניהם "רוני", "אמא ודני", "חללית", "תה עושה סחרחורת", ו"תשע בכיכר".

סה'כ הוציאה הלהקה שני אלבומים : "גזוז" , "גלגול שני" ועוד אלבום אוסף.

אז איך הכל מתכנס ?

בשבוע שחלף נחוגו בצרפת חגיגות יום הבסטיליה (14/7/1879) לציון המהפכה הצרפתית…230 שנים חלפו להם מאז אותו היום שהביא (לפחות סימלית ) חופש שיוויון ואחווה לעולם …המהפכה שהתלקחה במשך שנה אחת הותירה חותם עמוק בסדרי החברה האנושית בשנים הבאות …190 שנה מאוחר יותר..הופססס.. מהפיכה נוספת ..והפעם דני סנדרסון מקים את גזוז (1978 ) וגם פה זה ימשך שנה ..ואז בשנת 1979 היא מתפרקת. ….ככה זה , גם מהפכות וגם גזוז , אם תשאירו את הפקק פתוח כל הגז יברח.

לצרפתים הייתה את כיכר הבסטיליה ,ולגזוז היה את תשע בכיכר…

.

שבת נעימה לכולם.

תשע בכיכר ביום שישי
החברה בפינה עומדים.
אני ויואל ומשה פלתיאל וערן.
'סתכלים על הבנות ומרכלים
גמרנו את הלימודים.
יואל מסמן שכדאי להתקדם לעברן.

גיל שש עשרה הכל כזה
מן קצפת ודובדבנים.
גיל שש עשרה רומן ראשון
מוביל לרומן שני.

שאריות היום היטלטלו להן מבעד לענפי השיטה , על המורדות המזרחיים של רכס חלילים. ממקום מושבו על גבי האופנוע , יכול היה " בני צ'לקת" להבחין באורות הצבעוניים של גשר המיתרים בואכה עיר הנצח. הוא חייך לעצמו בשקט . "בעוד שלושה ימים , אשכב על החול הלבן , כוס קמפרי ביד אחת , וידה הענוגה של ג'אנט ביד השנייה ,ברקע רעש גלי הים השוטפים את צדפי החוף הקטנטנים באיוושה עדינה"…

את הירהוריו קטע קולו של " ג'קי הצרוד".."בוס ?" הוא שאל .." כולם מוכנים , בעמדות האם להתחיל ? , הקו של 19:40 עזב את תחנת יצחק נבון ונע מערבה "…בני סימן בידו לחיוב , הניף בבעיטה לאחור את רגלית האופנוע והחל בנסיעה איטית אך מתגברת בשביל העפר המקביל לפסי הרכבת . ג'קי ושלושה אופנוענים נוספים שעשו כמותו ,סה'כ שניים מכל צד של המסילה ההולכת ומחשיכה.

ניתן היה לשמוע מרחוק את איוושת הרכבת הקרבה …הם תיכננו לעשות זאת במנהרת נחל יתלה ,הם ישוו מהירות ויזנקו על הרכבת בתוך המנהרה בקטע החשוך…מד המהירות הראה 168 קמ'ש…הם חייבים להיות מדוייקים…הם נכנסו למנהרה החשוכה והאיצו ל 184 קמ'ש..עשר שניות אחריהם נכנסה גם הרכבת למנהרת נחל יתלה…ובעוד רגע קט יסעו כולם במקביל…..5…4…3..2..1…." זנק" פקד בני באוזניות…כל הארבע זינקו באחת ונאחזו במעקה קרון מס 20072019……את רעש התרסקות האופנועים לקרקע לא שמע אף לא אחד מנוסעי הרכבת הדוהרת אל החושך.

למחרת היום דיווחו עיתוני הבוקר על " שוד הרכבות הגדול,תיק ובו 2022 מטבעות ביטוקווין נעלם מקרון הרכבת של משרד האוצר" …באחד העיתונים צויין כי ארבע אופנועי קווסאקי שנגנבו יומיים לפני נמצאו הרוסים במנהרת נחל יתלה…המשטרה חוקרת …..

שבת שלישית של חודש יוני החם , שרידי עשביית החורף צובעים את השטחים הפתוחים בצהוב מדברי ,ופינתנו מרחפת לה קלות מעל האוקיינוס השקט בואכה אמריקה ,אל מרכזה של היבשת ..אל ביתם של שיחי העוזרר ,הציפור הנפלאה " הכחל המזרחי" ובן הכלאיים הפרד….אל מחוז קרי שבמדינת מיזורי.

שם נולד לכומר בפטיסטי בשם רוברט ג'יימס בן..הוא קרא לו ג'סי…ג'סי ג'יימס.

הכומר רוברט ג'יימס נדד לקליפורניה בחיפושיו כמו רבים אחרים , אחר זהב , ומת שם (כמו רבים אחרים ) כאשר ג'סי היה בן שלוש בלבד. לאחר מות אביו, אימו, זרלדה (Zerelda) נישאה שנית, בראשית לבנג'מין סימס, ולאחר מכן לרופא בשם ראובן סמואל.

במסגרת הקניות לחווה ,בשנים שלפני מלחמת האזרחים האמריקאית, זרלדה וראובן רכשו לחוותם שבעה עבדים שחורים שגידלו עבורם טבק. אולם אז החלו ימי מלחמת האזרחים באמריקה.. ב-1863 נכנסו לחווה חיילי הצפון בחיפוש אחר מידע אודות חיילי גרילה של מדינות הקונפדרציה. החיילים הכו את ג'סי הצעיר ותלו את אחותו החורגת (ששרדה למרות הכל).האירוע הותיר חותם קשה וכואב על ג'סי , וזמן קצר לאחר מכן, ב-1864, הוא מצטרף לכוחות הגרילה של הקונפדרציה ליחידה בפיקודו של ויליאם "ביל העקוב מדם" אנדרסון.

מלחמת האזרחים הקשה של ארה'ב קרעה את המדינה ,והותירה בה צלקות קשות ואנדרלמוסיה נוראית. הרפובליקנים אשר תמכו במדינות האיחוד (מדינות הצפון) תפסו את השלטון ומנעו מהדמוקרטים להצביע ולהחזיק בתפקידים ציבוריים כלשהם. מיודענו ג'סי ג'יימס נורה בידי פרש של האיחוד בעת שניסה להיכנע כחודש לאחר סופה של המלחמה ונפצע קשה. במהלך החלמתו דודניתו זרלדה "זי" מימס (שנקראה על שם אימה) טיפלה בו והשיבה לו את חוסנו. הבחור התאהב ולאחר תשע שנות חיזור אחריה, הם התחתנו. אולם בו בזמן כמה מאחיו הישנים לנשק, בהנהגתו של ארצ'י קלמנט, סירבו לחזור לחיים השלווים,הם הקימו כנופיה, ולקחו את החוק לידיים.

כנופיה זו ביצעה את השוד המזוין הראשון של בנק אמריקאי בזמנים שלאחר המלחמה. הכנופיה שדדה את בנק קלאי המחוזי לחסכונות (Clay County Savings Association) בעיר ליברטי, מיזורי, אולם במהלך השוד נהרג סטודנט שלמד בקולג' "ויליאם ג'וול". הכנופיה המשיכה וביצעה כמה מעשי שוד נוספים במהלך השנים הבאות.

ג'סי ופרנק ג'יימס 1872

ב-1868, האחים פרנק וג'סי הצטרפו לכנופיית ה"קול יונגר" בשוד שביצעה בבנק ברוסלוויל, קנטקי. למרות זאת ג'סי נותר אנונימי עד דצמבר שנת 1869, כאשר הוא ופרנק (כנראה) שדדו בנק בגלטין, מיזורי. השוד לא היה רווחי ביותר אך ג'יסי כנראה ירה והרג את הקופאי, בעודו מאמין בשוגג כי האיש הוא סמואל פ. קוקס, קצין המיליציה אשר הרג את מפקדו ממלחמת האזרחים "ביל העקוב מדם" אנדרסון . ניסיונו של ג'יסי לנקום את מות מפקדו, והבריחה הנועזת שביצעו הוא ואחיו דרך ההמון לאחר מכן תרמו להפיכתו לדמות מוכרת..סלב ממש.

מי שתרם והעצים את דמותו של ג'סי היה עורך העיתון "קנזס טיימס" מר ג'ון ניומן אשר שיבח אותו והפך אותו למעין רובין הוד…והשודד הופך לגיבור (מזכיר את תקופת האופנובנק אצלנו).רוכבים על גבי התהילה ( אם אתה גונב והקהל אוהד אותך …מה יותר טוב ? )המשיכו ג'סי וחבריו לכנופיה את מקרי השוד , הם שדדו הכל ובחסות הקהל האוהד….כרכרות , בנקים ,ירידים ,תוך כדי שואו נחמד לקהל האוהד…ובשנת 1873 " קיבלו קידום" והחלו לשדוד ..רכבות ,עפ'י רוב את הכספות ורק בשני מקרים לא התאפקו..ושדדו גם את הנוסעים…מה לעשות ? ..עם האוכל בא התיאבון….

בצר להם , חברות הרכבות פנו לחברת הבילוש הפרטית של אלן פינקרטון (Pinkerton National Detective Agency) ב-1874 על מנת שתעצור את ג'סי וכנופיית ג'יימס-יונגר. הסוכנות ניסתה לשתול סוכנים בתוך הכנופיה ,אך שניים מהם נתגלו ונורו. ראש סוכנות הבילוש אלן פינקרטון לקח זאת כפרויקט נקמה .הוא ניהל פשיטה על האחוזה בלילה של ה-25 בינואר 1875. מתקן הצתה שנזרק על ידי הסוכנים התפוצץ וגבה את חייו של אחיו החורג הצעיר של ג'יימס ופגע באחת מזרועותיה של אימו.

המעניין הוא שנסיונות לכידת הכנופיה …רק העצימה את תמיכת הציבור בהם…הרדיפה אחריהם משום מה נתפסה כרדיפה פוליטית (רפובליקנים דמוקרטים ) ולא כנסיון להשליט חוק וסדר..ב-7 בספטמבר 1876, ביצעה הכנופיה את הפשיטה הנועזת ביותר שלהם , המטרה הייתה הבנק הלאומי הראשון בנורת'פילד, מינסוטה. קול ובוב יונגר ציינו מאוחר יותר שהם בחרו את הבנק הזה עקב קשריו לשני גנרלים של האיחוד ופוליטיקאים רפובליקאים מהפכנים…(מזכיר מאוד את ימינו אנו)..אך להפתעתם השוד סוכל…תושבי העיר שששמעו ונמאס להם ..הקיפו את הבנק עם נשקים וירו בחברי הכנופיה בצאתם…

הם נמלטו בעור שיניהם, כשהם משאירים מאחוריהם שני חברים הרוגים ושני תושבים מתים. תושבי העיר פתחו במצוד אחרי הכנופיה, מה שהביא את האחים ג'יימס להיפרד מהכנופיה ולברוח למיזורי. האחים יונגר נחשפו במהרה. לאחר קרב יריות נאסרו שניהם, ומלבד האחים ג'סי ופרנק ג'יימס הכנופיה חוסלה לגמרי.

כשכנופייתו עזובה עקב מעצרים, מוות ועריקות, חש ג'סי כי נותרו רק שני אנשים עליהם היה יכול לסמוך, האחים בוב וצ'ארלי פורד….הוא לא ידע שצארלי כבר ניהל מגעים ללכידתו עם השריף….בבוקר ה-3 באפריל 1882, בעוד ג'סי מתכונן לשוד נוסף, הוא טיפס על כיסא על מנת לאבק תמונה. זה היה רגע נדיר – אקדחיו לא היו עליו, לאחר שהסיר אותם יחד עם מעילו – והאחים פורד, בנצלם את הרגע, שלפו את נשקם. בוב היה המהיר מביניהם, וירה ירייה בודדת בג'סי,הירייה הרגה את ג'סי במקום…וכך תם סיפורו של השודד המפורסם…

וסיפורו של ג'סי ג'יימס לוקח אותנו בקצרה במוסיקה אל הזמרת והיוצרת האמריקאית ,זוכת פרס הגראמי ( פרס גראמי לתגלית השנה (1989))…. ..טרייסי צ'פמן.

טרייסי צ'פמן נולדה בקליבלנד שבאוהיו. היא החלה לנגן בגיטרה ולכתוב שירים כשהייתה ילדה. צ'פמן התקבלה לבית ספר המעודד קבלה והזדהות בקרב תלמידים מוכשרים, ומשם המשיכה בלימודיה באוניברסיטה.

במאי 2004 הוענק לצ'פמן תואר כבוד על פעילותה האומנותית והיצירתית, נוסף על תרומתה החברתית כאמנית. לעיתים הופיעה בקמפיינים נגד מחלת האיידס בניסיון לקידום תרומות, העלאת הנושא בקרב הציבור ולמציאת תרופות מונעות למחלה.

תקופת לימודיה באוניברסיטה ביצעה צ'פמן הופעות רחוב ונגינה בגיטרה בבתי קפה בקיימברידג', מסצ'וסטס. לאחר שסיימה את לימודיה, חתמה צ'פמן חוזה הקלטות עם חברת Elektra Records והוציאה דרכה את אלבומה הראשון "Tracy Chapman" ב-1988. הביקורת שיבחה את צ'פמן והיא החלה בסיבובי הופעות ובבנייה של קהל מעריצים. מהר מאוד לאחר ההצלחה הגדולה של אלבומה הראשון, הופיעה במופע הצדעה לכבוד יום הולדתו ה-70 של נלסון מנדלה שנערך ביולי, 1988. השיר "Fast Car" הגיע מהר מאוד לדירוגים גבוהים ושהה זמן רב מאוד במצעדי השירים בארצות הברית, ולבסוף הגיע לפסגת עשרת שירי הפופ במצעדי "Billboard Hot 100" הנחשבים.

טרייסי ממשיכה להופיעה עד היום ,אלבומה האחרון יצא ב-2008.

אז כיצד מתכנסים הדברים ?….מלחמת אזרחים ..מחאה קשה…חציית קווים…והפשע שמקבל תמיכה.. ושחוזר כבומרנג…

מחר ימלאו 146 שנה לשוד הרכבת הראשון בהיסטוריה (21.7.1873) אותו ביצעו ג'סי גיימס וחבריו….אשר את עוצמתם ואהדתם בדעת הקהל צברו חברי הכנופיה האלימה ,מאחר והיו לוחמים במלחמת האזרחים ,והציבור בתחילה תמך בהם למרות האלימות הקשה שנקטו והחוקים שהפרו….אולם גם לציבור מגיע הרגע שנמאס , ואז גם אלו שאהודים…מועלים לבסוף על הגרדום בידי אותו ציבור…אמר פעם מישהו " אפשר לגנוב מישהו פעם אחת , ומישהו אחר פעם שניה , אבל לא ניתן לגנוב את אותו אחד אחד כל פעם"……ומלחמת האזרחים זו שבגינה נלחמו הצפוניים בדרומים וזו שנתנה לג'סי את תהילתו…נסובה לא מעט סביב היחס לשחורים ולעבדים בארה'ב…וזה מתחבר אומנם במעט ,אך מזכיר את גל המחאה האלים שפרץ אצלנו לפני שבועיים עם מחאת האתיופים על הריגתו של סלומון טקה. גם החברה שלנו יכולה להתדרדר מהר מאוד למלחמת אזרחים…צריך להיזהר מאוד שלא לחצות את הקו הדק שבין מחאה צודקת ,לאלימות שרק מרחיקה את היכולת לתקן.

וזמרת המחאה טרייסי צ'פמן ,בשירה across the lines….מדברת על האלימות כלפי השחורים באמריקה ,על חציית קו ההפרדה בין לבנים לשחורים על הצורך לבחור צד,לרוץ על חייך ,על שיברו של החלום האמריקאי..בתוך החצר האחורית של אמריקה…

שומא עלינו להיות זהירים ,הוגנים האחד כלפי השני ,לשמור על החוק ואל לנו לתמוך בפשע או אלימות מכל צד של המיתרס…כי זה ישוב אלינו לבסוף..והחלום יישבר.

שבת שקטה ונעימה לכולם.

Across the lines
Who would dare to go
Under the bridge
Over the tracks
That separates whites from blacks
Choose sides
Run for your life

Tonight the riots begin
On the back streets of America
They kill the dream of America
Little black girl gets assaulted
Ain't no reason why
Newspaper prints the story
And racist tempers fly
Next day it starts a riot
Knives and guns are drawn
Two black boys get killed
One white boy goes blind
Across the lines
Who would dare to go
Under the bridge
Over the tracks
That separates whites from blacks
Choose sides
Run for your life
Tonight the riots begin
On the back streets of America
They kill the dream of America
Little black girl gets assaulted
Don't…

הוא באמת לא היה אשם . סתם נטפלים אליו .נראה אתכם משחקים אחרי יום גשום. הרי זה ברור לכל בר דעת ,שבאזור השער לאחר יום גשם יהיה בוצי , ולכן זה מתכון ל"תקלות"….הוא באמת לא היה אשם …אבל חכו רגע למה להקדים את המאוחר ?.

כמה ימים קודם לאירוע הנ'ל , שמייד נדבר בגינו ,התאספנו כל "כדורגלני" המושב בגילאי 12-15 בבית העם ,באחד מחדרי הנוער בקומה התחתונה . לכולנו חולצות בצבע תכלת ." הפועל מסילת ציון" נרשם לנו מקדימה ומספר גב מאחור..הרגשנו בשמיים. רענן ,שהיה המאמן שח עמנו ברצינות. על הפרק משחק חשוב נגד מושב תעוז …אצלם במגרש. בגמר השיחה חולקו תפקידים וגם שמות קוד ( כדי לבלבל את היריב קראנו לעצמנו : קיגן ,קרוייף , ופלה). הוגדרו העולים לשחק והמחליפים ..הרגשנו מוכנים.

ביום שלפני ירד לא מעט גשם ,וכשהגענו לתעוז חלק משמעותי מהמגרש היה בוצי. האמת שלא כולם ידעו על המשחק וסעדיה השוער של תעוז עבד בלול העופות וצריך היה להזעיקו משם …הוא הגיע למשחק עם מגפיים ונעמד בין הקורות.

עם שריקת הפתיחה התנהל המשחק בעצלתיים , שתבינו זה קשה לרוץ עם נעליים עמוסות בוץ , וכך נקפו הדקות המשמימות…שום דבר מיוחד לא אירע…עד לרגע הגדול…כמה דקות לסיום מוצאים עצמם קיגן פלה וקרויף (זה אנחנו)..בלי להבין מדוע , לבדם אל מול סעדיה…קיגן עשה כמיטב יכולתו לבעוט ,אך כובד נעליו הצליח להניב בעיטה חלושה שגרמה לכדור להתגלגל בעצלתיים לכיוון השער…ולכל קטן אמונה , שחשב שאין אלוהים ,נועד הרגע הזה…..מגפיו של סעדיה כולל זוג רגליו נתקעו בבוץ , והכדור התגלגל לו אט אט …אט,,,אט עד שליכך את הרשת…ואנחנו בעננים …מסילת ציון 1…תעוז ..0….

איזו חגיגה…קונפטי לא היה ..כי לא היו אוהדים ,אבל את המסיבה הגדולה ערכנו בערב . רענן קנה לכל אחד מאיתנו מקופת הקבוצה שקית שתיה טרופית , וופלה רוזמרין….האופוריה נמשכה שבועיים בערך…בגומלין אצלנו…..כבר הפסדנו ….5-0..

שבת שניה של חודש יולי השמש מכה במרומים ,שרב אצלנו שריפות ורעידת אדמה בקליפורניה ,ברד בגובה מטר במקסיקו…העולם משתגע , ופינתנו נוסעת מערבה אל שנת 1930 באורגוואי שבדרום אמריקה….אל המונדיאל הראשון.

למי שלא יודע ,את הכדורגל לא המציאו במסילת ציון ,בעקבות הפופולריות הצוברת שרכש הכדורגל בעולם בתחילת המאה ה-20, היה צורך בגוף אשר ינהל ויפקח על התקדמות הענף. הדבר הוביל להקמתה של פיפ'א ((בצרפתית: Fédération Internationale de Football Association, בראשי תיבות: FIFA).

פיפ"א הוקמה בפריז ב-21 במאי 1904 ומכך נובע שמה הצרפתי. מקימי פיפ"א היו נציגי התאחדויות הכדורגל של צרפת, בלגיה, דנמרק, הולנד, שוודיה, שווייץ וספרד . . כעבור שנה הצטרפו התאחדויות הכדורגל של גרמניה, איטליה, אוסטריה והונגריה. בתחילה סירבה התאחדות הכדורגל האנגלית להצטרף לפדרציה החדשה, אך לאחר מספר חודשים הצטרפה אף היא. בשנת 1908 הצטרפה החברה הראשונה מחוץ לאירופה, דרום אפריקה, ואחריה הצטרפו ארגנטינה וצ'ילה (1912), ארצות הברית וקנדה (1913).

מוסד גביע העולם בכדורגל -מה שלימים זכה לכינוי " מונדיאל " נוסד רק שנים מאוחר יותר ב-1930. בסביבות אמצע שנות השמונים החל השימוש במילה מוֹנדיאל, שמקורה במילה בספרדית Mundial ופירושה הוא "עולמי", וכן במילה הצרפתית monde שמשמעותה העולם. החל ממונדיאל 1994, שנערך בארצות הברית, הפך השם מונדיאל לגרסה הנפוצה בעברית של שם הטורניר .

כיום המונדיאל הוא טורניר הכדורגל החשוב ביותר בעולם, שבו מתמודדות 32 מתוך כלל הנבחרות הלאומיות לגברים, ובסופו מוענק הגביע לנבחרת המנצחת בטורניר. פיפ"א הוא הגוף הבינלאומי המנהל את תחרות הכדורגל הרשמיות המקדימות לטורניר, ואת הטורניר עצמו.

לפני עידן המונדיאל ,היה הכדורגל חלק ממשחקי האולימפיאדה , אך חוקי האולימפיאדה בזמנו לא אפשרו לשחקנים מקצועיים להשתתף אלה רק לחובבים . פיפ'א שרצתה בקיום טורניר נבחרות עולמי ברמה גבוהה יצרה את גביע העולם לנבחרות-המונדיאל. ב-28 במאי 1928 נערך קונגרס פיפ"א באמסטרדם, ובו התקבלה ההחלטה הרשמית לארגן טורניר אליפות עולם בחסות פיפ"א .

בתקופה זו הייתה אורוגוואי אלופה אולימפית פעמיים ברציפות (פריז 1924 ,אמסטרדאם 1928) , ועל מנת לחגוג את יובל המאה לכתיבת הגרסה הראשונה של חוקת אורוגוואי ועצמאותה ב-1930 הוחלט לתת לה לארח את טורניר המונדיאל הראשון אי פעם שנקרא "גביע ז'יל רימה" .

אולם חייה של אורוגוואי כמארחת המונדיאל הראשון לא היו קלים ,התקופה הייתה תקופת השפל והמשבר הכלכלי הגדול , כמעט כל מדינות אירופה לא רצו להגיע ( שלוש שבועות הפלגה לכל כיוון , עלויות גבוהות ומשבר כלכלי לא הוסיפו חדווה לספורטאים) חודשיים לפני הפתיחה אף אחת לא השתכנעה.

נשיא פיפא הצרפתי רימא ,עשה ככל יכותו לשכנע ,הוא החל במסע דילוגים. לצרפתים לא היה נעים ממנו, את הבלגים שיכנע סגנו וויליאם סילדריירס, ולמזלה של פיפ"א, ברומניה הוכתר מלך חדש, קרול השני, שהיה אוהד כדורגל מושבע. הוא התלהב מהרעיון, בחר בעצמו את שחקני הנבחרת והעניק להם הבטחה מלכותית: מקומות העבודה שלהם יישמרו גם בהעדרם(ממש כמו נשים בהריון…אצלנו ).

בנוסף אורגנה ספינה בשם , "קונטה ורדה" ,אשר שימשה כספינת "מאסף" , עברה בנמלי אירופה ואספה את הנבחרות השונות למסע מערבה לאורוגוואי. הרומנים (שעלו בגנואה), הצרפתים (בריביירה), הבלגים (בברצלונה),בדרך עלו גם הברזילאים. העיתונאי הספרדי מיגל לארה חקר וגילה שהאירופית הרביעית, יוגוסלביה, הגיעה בספינת דואר נפרדת שיצאה ממרסיי…ממש יציאת אירופה…אקסודוס מערבה לאמריקה.

המונדיאל הראשון נפתח לבסוף באיחור של יום…בגלל יום הבסטיליה לבקשת צרפת ,אך כמו כל פעם ראשונה , הפאשלות היו רבות ומוזרות להלן כמה מהן:

Estadio Centenario 1930

אצטדיון "סנטנאריו" המובטח הושלם שלושה ימים לאחר תחילת המשחקים ומשחקה הראשון של אורוגוואי נדחה…………צרפת שיחקה 2 משחקים תוך יומיים בעוד צ'ילה לא שיחקה אף לא משחק אחד…..למי שזוכר את " יד האלוהים " המפורסמת של מארדונה…אז היה לזה תקדים כבר במונדיאל הראשון באורוגוואי…וגם אז ארגנטינה הייתה זו שנהנתה מכך: לקראת סוף המשחק מול צרפת כשחלוץ צרפתי עמד להבקיע שער שוויון מולה, שרק השופט לסיום. אולם הייתה זו רק הדקה ה-84 למשחק…. הצרפתים ההמומים שיכנעו את השופט בטעותו, תהליך השכנוע הצליח אולם לקח 45 דקות להחזיר את הארגנטינים שכבר היו בתור למקלחת – (היחידה באצטדיון). התוצאה לא השתנתה.

עוד רבים הסיפורים על המונדיאל הראשון ,אך בסופו של דבר אל הגמר ב-30 ליולי הגיעו נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי ( בלי השוער הנערץ של אורוגוואי…הוא נתפס מבלה עם יפהיפיה מקומית ערב המשחק הגורלי..בניגוד להוראות המאמן..).

אך גם בגמר לא תמו המוזרויות…בעת העליה למגרש ,כל נבחרת רצתה לשחק עם הכדור שהביאה עמה ( המושג "שלי מהבית"..לא הומצא בגן תות)…לאחר דיון מעמיק הוחלט…חצי ראשון ישחקו בכדור הארגנטינאי…ובחצי השני ישחקו בכדור האורוגוואי…וכך בתום המחצית הובילה ארגנטינה 2-1….אך לאחר המחצית השנייה ,בה שיחקו בכדור של אורוגוואי ,הייתה התוצאה 4-2 לאורוגוואי…שזכתה במונדיאל הראשון בהיסטוריה ובגביע עשוי זהב….לפני 89 שנים.

והמונדיאל הראשון לוקח אותנו ממש ממש בקצרה במוסיקה אל הזמר הסקוטי שהופיע כבר בעבר בפינתנו…רוד סטיוארט.

רודריק דייוויד "רוד" סטיוארט (באנגלית: Roderick David "Rod" Stewart; נולד ב-10 בינואר 1945) זמר ומוזיקאי ממוצא סקוטי אשר נולד וגדל בלונדון, ובעל עיטור מסדר האימפריה הבריטית.

סטיוארט בולט כזמר בעל קול צרוד וייחודי, אשר החל את דרכו בסוף שנות ה-60 עם הצטרפותו להרכב של ג'ף בק, ולאחר מכן עם להקת הפנים הקטנות. בשנת 1969 פנה לקריירת סולו מצליחה הנמשכת עד היום.

לאורך הקריירה שפיתח סטיוראט לאורך קרוב לחמישה עשורים, הצליח להוציא מספר סינגלים שהפכו ללהיטי ענק בינלאומיים. בבריטניה זכה סטיוארט למרבית הצלחתו, ועד כה הגיעו 6 מאלבומיו לפסגת מצעדי המכירות, 62 מהסינגלים שהוציא הפכו ללהיטים, כש-24 מתוכם הגיעו לראשי מצעדי הפזמונים ו-6 מהם הגיעו אל המקום הראשון.

על פי בדיקה משוערת שערכה רשת הבי.בי.סי., מכר סטיוראט עד היום למעלה מרבע מיליארד אלבומים, עובדה ההופכת אותו לאחד מהזמרים הנמכרים ביותר בעולם.

אז למה המונדיאל הראשון ולמה רוד סטיוארט ??

ראשית היום זה ה-13 ליולי …והיום מלאו 89 שנה (13.7.1930) לפתיחת המונדיאל הראשון באורוגוואי…ראשיתו הממוסדת של הכדורגל המקצועני העולמי….ובדיוק בתחילת השבוע הזה זכתה נבחרת הכדורגל של ארה'ב…לא לא של הגברים…בפעם הרביעית בתולדותיה במונדיאל…לנשים..כן ..כן…

נבחרת הנשים בכדורגל של ארה'ב עלתה למגרש ,עם כוכבות כמו ( זיכרו את השמות ) מייגן ראפינו ,אלכס מורגן ,ג'ולי ארץ ועוד שלל שחקניות נהדרות , הפגינה כדורגל נהדר , מהיר לוחמני ויפה וזכתה ,לא בכדי בגביע העולמי בפעם ה-4 בתולדותיה..בשבוע שבו מלאו 89 שנים למונדיאל הראשון.

אז כדורגל ..ונשים…זה רוד סטיוארט……..לזמר המצליח שידוע כאוהד כדורגל מושבע…ובייחוד לקבוצתו הסקוטית " סלטיק יונייטד" ..הוא אף חיבר שיר אהבה שקט ויפה …שנשמע כמו שיר אהבה לאישה , אך חובר על… הקבוצה שלו…סלטיק…." את בליבי..את בנשמתי (לא , זה לא של עומר אדם )…You're in my heart…

אז אם אתם עסוקים בשאלות כמו "בכדור של מי משחקים ?" , או "מה יהיה כשיש בוץ על המגרש ?"….מה נאמר ?…שאלה יהיו הצרות שלנו…שבת נעימה ושקטה לכולם.

I didn't know what day it was
When you walked into the room
I said hello unnoticed
You said goodbye too soon

Breezing through the clientele
Spinning yarns that were so lyrical
I really must confess right here
The attraction was purely physical

I took all those habits of yours
That in the beginning were hard to accept
Your fashion sense, beardsly prints
I put down to experience

The big bosomed lady with the dutch accent
Who tried to change my point of view
Her ad lib lines were well rehearsed
But my heart cried out for you

Chorus:

You're in my heart, you're in my soul
You'll be my breath should i grow old
You are my lover, you're my best friend
You're in my soul

חם , חם ולח היה שם . האויר הלח שנישא לו ברוח הקלילה לא הביא איתו הקלה ,כי אם גלי לחות מעיקים אשר התווספו לזיעה שנספגה בבגדיו מזה 5 ימים . השעמום והפחד מפני הבאות נמהלו במין תערובת מאיימת . היו רגעים בהם הזיע מחום ובאחרים הזיע מפחד.

כבן לעם הנצח ,חשב לעצמו שאולי כבר הגיע העת לשנות את ההגדרה …נצח כבר לא נראה לו אפשרות הגיונית..בעוד כמה שעות יתכן והוא או אחד האחרים יוצאו להורג. רק לפני חודש יצא אל החופש הגדול וחלם על טיסות ונופש , על מקומות רחוקים ואנשים חביבים . הוא לא דמיין ,אף לא לרגע כי שלושה שבועות מאוחר יותר ,ימצא את עצמו על שפת ימת ויקטוריה שבאפריקה , בבית הנתיבות הישן ,מזיע את עצמו לדעת ביחד עם עוד 279 איש ואישה …ומהרהר על המוות…לא …את זה הוא לא דמיין…..צעקות רמות בגרמנית הסיטו את קווי המחשבה שלו…

3800 ק'מ צפון מזרחית לאותו נער….בוקר יום ראשון, יומיים וחצי אחרי …נער אחר בן שמונה יוצא אל המרפסת במושב קטן ליד שער הגיא..ימי החופש הגדול היו קלים ונעימים וחסרי כל דאגות , הוא הביט באביו שעמד אף הוא במרפסת , מראה קטנה בידו ותער גילוח בידו השניה ,מסירה זיפי זקן מכוסים במשחת גילוח לבנה…הנער עקב בעיון אחר תנועות התער….את המראה המרתק שברה צעקתו של ניר אליאס…..הוא פסע על הכביש העולה לכיוון הבית של שלומי.." שמעתם ??" הוא שאל….וקולו מוצף היה ברגשות …" מה שמענו ??" שאל אביו של הנער …."שמעתם שצה'ל שיחרר אותם ??"…" את החטופים..??" ….הם היו בהלם…הנער ואביו עם משחת הגילוח רצו פנימה אל מכשיר הרדיו החום שהיה על המזנון …." כאן קול ישראל מירושלים בוקר טוב…אמר השדרן…הבוקר שיחרר כח של צה'ל….."……בארה'ב חגגו באותו היום עצמאות…וגם בישראל חגגו את היום הגדול של שנת 76.

שבת ראשונה של חודש יולי מחצית השנה כבר מאחורינו כמו גם המסע לאייזרביג'ן וארועי השבוע הקשים של שבוע שעבר, ופינתנו שבה ארצה אל השגרה החמה והמיוזעת ,שקשה להאמין אבל ניתן להתגעגע אליה . והפעם…לרגל מבצע…"כדור הרעם"…

ב-27 ליוני 1976 יצאה טיסה 139 של אייר פראנס מת'א לפריז .על סיפון המטוס היו 248 נוסעים ו-12 אנשי צוות בפיקודו של הקברניט מישל בקוס. לטיסה זו היה קונקשין באתונה שביוון שם עלו למטוס ארבעה מחבלים . שניים גרמניים ( וילפריד בזה , ומחבלת בשם בריגיטה קוהלמן) ושניים פלסטינים (ג'איל אל-ערג'ה , עבד אל-לטיף עבד אל-ראזק אל-סמראי – ממוצא עיראקי).

לאחר ההמראה אילצו החוטפים באיומי נשק את הטייסים לטוס לכיוון בנגאזי שבלוב .ומשם לאחר תדלוק לכיוון אוגנדה…הנחיתה באוגנדה הייתה בשדה התעופה אנטבה , על טיפות הדלק האחרונות ..ולאחר הנחיתה הועבר המטוס על נוסעיו לטרמינל הישן והשומם של אנטבה. החוטפים הציבו אולטימטום לממשלת ישראל והעולם .הם דרשו את שחרורם של 53 טרוריסטים, ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, 5 מחבלים הכלואים בקניה, 6 אנרכיסטים הכלואים בגרמניה, אנרכיסטית הכלואה בשווייץ ואנרכיסטית הכלואה בצרפת. בנוסף לכך הם דרשו כופר כספי תמורת בני הערובה.

החוטפים הציבו תנאי, שאם לא יענו דרישותיהם עד יום חמישי, 1 ביולי, יוצאו להורג שני חטופים בכל שעה, עד שדרישותיהם יענו, או עד שכל בני הערובה ימותו. תוך כדי משא ומתן הסכימו המחבלים להאריך את מועד האולטימטום ל-4 ביולי.

בהמשך הופרדו הנוסעים הישראלים משאר הנוסעים ששוחררו. בין המשוחררים לא הבחינו החוטפים ביהודיה קנדית בשם נינט מורנו ( סבתו של סא'ל עימנואל מורנו ז'ל )לאחר שיחרורה מיהרה נינט ליצור קשר עם המוסד ופירטה עבורו את כל הפרטים שראתה או זכרה וגם ציירה . תיאור מלא של החוטפים ושל בית הנתיבות באנטבה ,משמרות השמירה של האוגנדים וכל נתון שייכל לסייע. על בסיס המידע שמסרה שירטטו אנשי הביטחון מפה, ששימשה לתכנון פעולת החילוץ.

במקביל למשא ומתן שניהלו רוה'מ יצחק רבין ושר הבטחון שמעון פרס , התגלגלו רעיונות שונים למבצע חילוץ…עלה תחילה רעיון להנחית אנשי שייטת באגם ויקטוריה הסמוך לנמל התעופה שישתלטו על המחבלים ויאפשרו הנחתת מטוסי חילוץ , רעיון זה נדחה מחשש שהליך השתלטות מהים עלול ל"העיר " את החוף ואלמנט ההפתעה יהרס.

ראש הממשלה יצחק רבין לא מיהר לאשר מבצע צבאי ושקל חלופות אחרות. שר הביטחון שמעון פרס הטיל על הצבא למצוא תוכנית, והוא, יחד עם שרים נוספים, תמך בפעולת חילוץ באמצעות צה"ל עוד בטרם הוצגה תוכנית החילוץ המעשית. רבין פסל את התוכניות הראשונות שהוצגו בפניו, אולם כאשר הונחה בפניו תוכנית מפורטת של צה"ל לחילוץ החטופים, הוא ערך הצבעה בממשלה שבה רוב מוחץ תמך בתוכנית החילוץ. גם בצה"ל היו הדעות חלוקות – הרמטכ"ל מוטה גור התנגד בתחילה נמרצות לכל תוכנית פעולה צבאית, שבה תמכו האלופים בני פלד ויקותיאל אדם. למעשה, רבין אישר את היציאה לדרך, ברגע שהתקבל האישור של אל'מ אהוד ברק (צוות תכנון ) לגבי אפשרות נחיתת התדלוק בקניה, עוד לפני שהממשלה אישרה את התוכנית. ראש הממשלה אף התקשר לרב עובדיה יוסף איתו היה ביחסים חמים, על מנת לקבל אסמכתא הלכתית לביצוע המבצע בשבת. הרב השיב לאלתר שמאחר שמדובר בפיקוח נפש, הדבר מותר ואף ברכו שהמבצע יסתיים בהצלחה..

ב-3 ביולי המריאו למבצע "כדור הרעם" 4 מטוסי הרקולס עם כ-200 לוחמים בפיקודו של תא'ל דן שומרון ,ומפקד השטח סא'ל יוני נתניהו ,…את האישור לביצוע קיבלו רק בדרך ליעד…

עיקרי התוכנית היו הטסת מטוסי הרקולס משדה התעופה באופירה שבסיני ליעד באוגנדה, תוך חמיקה ממכ"ם אויב, כשחלק מהטיסה נעשה מעל ים סוף בניסיון לחקות טיסות אזרחיות, להנחית את הכוח התוקף בעקבות מטוס תובלה בריטי, שהיה אמור לנחות במוצ"ש בשעה 23:20, ואז להתקרב לטרמינל במכונית מרצדס דמוית זו של מנהיג אוגנדה אידי אמין דאדא , להשתלט על הטרמינל ולהרוג את המחבלים (בתוך שתי דקות מרגע תקיפת האולם בו שוהים החטופים), תוך התעלמות ככל האפשר מהחיילים האוגנדים, שיתוק חיל האוויר האוגנדי על ידי פיצוץ מטוסי הקרב שלהם על ידי כוח שיגיע במטוס השני, ולבסוף הנחתת המטוס השלישי והעברת הנוסעים אליו. בחזרה, תוכננה עצירת תדלוק קצרה בניירובי שבקניה….נשמע פשוט ??…ממש לא.

למרות תנאי הטיסה הקשים המטוסים הגיעו בזמן המתוכנן והנחיתו את המטוסים בצורה נוחה, על אף שאורות הנחיתה בשדה התעופה כובו בעיצומה של הנחיתה. המטוס הראשון נחת כשהוא נעזר באורות הנחיתה של מטוס תובלה בריטי שטס לפניו. לוחמי סיירת צנחנים, תחת פיקודו של דורון אברוצקי (אלמוג), היו הכוח הראשון שפעל באנטבה, ולאחר שקפצו מהמטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך כדי לעשותו מואר עבור המטוסים הנוחתים והשתלטו על מגדל הפיקוח החדש.

הרעיון היה ששיירת רכבים המדמה את שיירת נשיא אוגנדה תנוע בתנועה רציפה עד לבית הנתיבות ללא עצירה ,אולם ברכב בו נסעו מפקד סיירת מטכ'ל יוני נתניהו הבחינו בשני חיילים אוגנדים , ובמקום לחלוף על פניהם הורה יוני לירות בהם מחשש שהם ירו קודם , אחד מהם שנפצע הצליח לירות ולעורר את כל שדה התעופה ואז נפתחה אש מכיוון מגדל הפיקוח שפגעה למוות ביוני נתניהו שנהרג במקום. הפיקוד עבר במהירות לסגנו מוקי בצר שניהל את ההשתלטות בצורה מדהימה , תוך פחות משלוש דקות חוסלו כל המחבלים ,20 חיילים אוגנדים ,המטוס השלישי הונחת שותק מגדל הפיקוח וכח סיירת מטכ'ל בפיקוד עומר בר לב הספיק להשמיד את מטוסי המיג שהיו בשדה.

כל הפעולה כולל הפינוי של כלל הנוסעים בשטח אוגנדה ארכה 51 דקות ובמהלכה נהרגו פרט ליוני שלושה נוסעים, אחד מהם מאש צה"ל. ודורה בלוך, אחת החטופות שאושפזה לפני כן בבית חולים , נרצחה לאחר מעשה בהוראת אידי אמין כנקמה וגופתה הוחזרה לישראל רק ביוני 1979.כמו כן נפצע קשה הלוחם סורין הרשקו שנותר משותק בארבע גפיו.

היה זה אחד המבצעים הנועזים שידעה ההיסטוריה , המרחק ,התנאים הקשים לא עצרו את מדינת ישראל מלהציל את אזרחיה החטופים.

שלא כמו היום , בעולם המערבי זכתה ישראל להערצה בעקבות הפעולה הנועזת. צרפת הביעה סיפוק על חילוץ בני הערובה; גרמניה כינתה את המבצע "פעולת חירום והגנה עצמית"; אפילו שווייץ בירכה את ישראל; בעיקר התפעלו מהמבצע בבריטניה ובארצות הברית, שקראו למבצע זה "משימה בלתי אפשרית".

פרטי המבצע רבים ומדהימים ומשתתפיו התפזרו ברחבי ההיסטוריה שלנו בתפקידים שונים ורבים (בין הלוחמים היו תמיר פרדו-ראש המוסד ,שאול מופז ,מתן וילנאי , שמואל ארד ,נחמיה תמרי ועוד רבים נועזים וידועים)..אך תקצר הפינה מלהכיל.

ותקציר מבצע אנטבה לוקח אותנו בקצרה אל הסופרת, משוררת, פזמונאית, מלחינה ומפיקה מוזיקלית ישראלית…תלמה אליגון רוז.

אליגון-רוז, בתה של העיתונאית והעורכת עפרה אליגון, נולדה בתל אביב וגדלה ברמת גן. שירתה כקצינת חינוך בחיל התותחנים. בוגרת החוג לפילוסופיה וללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן בעלת תואר ראשון שני, בלימודי תעודה במכון לקומוניקציה בירושלים. כמו כן היא למדה לימודי תעודה במחזאות באוניברסיטת תל אביב, ומוזיקה בבית הספר לג'אז "רימון". ונמנית עם מייסדי שלום עכשיו.

תלמה כתבה מספר גדול של שירים, בהם: "גשם בעתו" (רותי נבון), "לאבא שלי יש סולם" (יפה ירקוני), "הצריף של תמרי" (ריקי גל), "דרך ארוכה" (גלי עטרי), "יונה עם עלה של זית "(להקת פיקוד דרום ) , "רקפת" (רוחמה רז ) , ועוד רבים . בנוסף פרסמה מספר ספרים, שימשה מנהלת אמנותית ומפיקה בחברת התקליטים סי.בי.אס ועבדה עם זמרים רבים, בהם דייוויד ברוזה ואריק סיני.

יחד עם בעלה, יורם רוז, הקימה את בית ההוצאה לאור הוצאת "כנרת" (כיום: "כנרת זמורה-ביתן"). במסגרת זו היא גם יזמה וערכה שורה של ספרים המנציחים את התרבות העברית המתחדשת והזמר העברי, בהם: "לטייל עם התנ"ך", "ארץ נולדת", "עכשיו שרים", "שירי רחל", "שירת רבים", "להתאהב בארץ ישראל" "סיפור מולדת", "אלף זמר ועוד זמר" ועוד.

אגב , את שירה הראשון, "אבא שלי" (ידוע גם בשם לאבא שלי יש סולם), כתבה אליגון לאחר שאביה בן ה-58 נפטר מול עיניה מדום לב. השיר מסתיים במילים "אז למה כששרתי לו שיר שאהב, נרדם הוא פתאום ועצם את עיניו? אבא, למה?", המתארות את האירוע.

אז כיצד הדברים מתחברים?

השבוע האחרון איגד בתוכו אירועים רבים ומגוונים שמחה שמהולה בעצב רב. חיוכים ודמעות .לפני כשבוע כאשר היינו בטקס הסיום בבה'ד 1 הבחננו על אחד הקירות בכיתוב מפורסם מבית מדרשו של בן גוריון " תדע כל אם עבריה , כי מסרה גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך " , וחשבתי לעצמי כמה אחריות אנחנו מטילים על כתפיים כל כך צעירות האם זה אפשרי בכלל ? , והשבוע ביום חמישי צויין ה-4 ביולי ,43 שנים ל" מבצע יונתן"..מבצע אנטבה.."כדור הרעם"…וזה הסיר את הדילמא..הם בהחלט ראויים הצעירים הללו בני ה-20 העומסים על כתפיהם אחריות…ברגעי האמת הם מוכיחים את עצמם והספקות והדאגות הן נחלתם של הורים מודאגים.

ושלשום ה-4 ביולי יום העצמאות האמריקאי , מציין העם היושב מציון את שאיפתו לעצמאות וחופש אזרחיו באשר יפנו ולאן שלא יטוסו…המדינה תהיה שם בשבילם ,ומפקדייה ראויים הם…ותלמה אלייגון ..איך היא קשורה ?…לאחר מבצע אנטבה כתבה היא את שירה המופלא "ארץ צבי " (בביצוע יהורם גאון ,ובלחן של דובי זלצר, מופיע בפסקול הסרט "מבצע יונתן") ,המתאר במילותיו את סיפור המבצע…מילים מרגשות ,ומעלות דמעה כשחושבים על המחירים שאנו משלמים על החופש והעצמאות.גם במרחק 3800 ק'מ….ומה אני אגיד לכם…כשמישהו חשוב לנו "אין מקום שהוא רחוק מדי"….

שבת נעימה לכולם.

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הֵם קָמוּ
וְהִכּוּ בִּקְצֵה הָעוֹלָם
כִּבְנֵי רֶשֶׁף חָשׁוּ הִרְחִיקוּ עוּף
לְהָשִׁיב אֶת כְּבוֹד הָאָדָם

אֶל אֶרֶץ צְבִי
אֶל דְּבַשׁ שְׂדוֹתֶיהָ
אֶל הַכַּרְמֶל וְהַמִּדְבָּר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר,
אֶל אֶרֶץ צְבִי שֶׁבְּהָרֶיהָ
פּוֹעֶמֶת עִיר מִדּוֹר לְדוֹר
אֶל אֶרֶץ אֵם לְטַבּוּרָהּ
קְשׁוּרִים בָּנֶיהָ בְּטוֹב וּבְרַע.

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה עוֹבֶרֶת
בִּשְׂדוֹתֵינוּ רוּחַ שָׁרָב
עֲרָבָה אִלֶּמֶת תַּרְכִּין אָז רֹאשׁ
עַל אֲשֶׁר עִם שַׁחַר לֹא שָׁב

אֶל אֶרֶץ צְבִי
אֶל דְּבַשׁ שְׂדוֹתֶיהָ
אֶל הַכַּרְמֶל וְהַמִּדְבָּר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר,
אֶל אֶרֶץ צְבִי שֶׁדִּמְעוֹתֶיהָ
נוֹשְׁרוֹת עַל שְׂדֵה חַמָּנִיּוֹת
שֶׁעִצְּבוֹנָהּ וּשְׂשׂוֹנָהּ
הֵם שְׁתִי וָעֵרֶב בְּבֶגֶד יוֹמָהּ.

הטלפון על שידת העץ החומה צילצל , הרמתי את השפורפרת בעייפות .מי מתקשר בשעות כאלו ? ,שאלתי את עצמי. " הלו ?? ,שלום", ," שלום כאן קארין , ממשרד תווך אלכסנדר נכסים בע'מ , אפשר דקה מזמנך ?" …"זה ארוך ? שאלתי , " לא זה יקח כמה דקות , ואני מבטיחה לך שזה ישתלם לך"…האמת היא שבגילי ,כבר הגיע העת לחשוב על איזה נכס לילדים , כך שנראה היה לי שכדאי להאזין לגברת.

" טוב אז אתה שומע ? , יש לנו הצעה שחבל לך על הזמן ,( אם חבל למה היא התקשרה ?) , יש לנו כעת , במבצע לתקופת זמן מוגבלת שטח נדלנ'י נהדר , הכולל בתוכו הרים מושלגים, אגמים רבים , דובים ובע'ח נדירים ,חופים מרהיבים צפיפות מהנמוכות בעולם , מעט מאוד שכנים טורדנים ,וגולת הכותרת זה המחיר…"

וואו , חשבתי לעצמי ,אם זה כל כך טוב , למה דווקא אני ? …" סלחי לי גבירתי , מה גודלו של הנכס בבקשה ?…" שנייה ", היא ענתה "זה רשום לי פה , רק רגע , אלכסנדר ,,אלכסנדר ,,הלקוח שואל מה גודל הנכס ?, ….אה כן אני רואה זה רשום פה ,אוקי מצאתי…" היא חזרה אלי " אתה שומע ? מדובר על 1.6 מליון ק'מ רבוע…." לרגע נשארתי בלי אויר …" 1.6 מליון קמ'ר ??" שאלתי , " והמחיר …סלחי לי גמגמתי , מה המחיר ?…שקט שרר לרגע מעבר לקו . …" אלכסנדר.. נו כבר אלכסנדר הוא שואל בכמה ??, כן בכמה ??…כמה זה יעלה לו ??"…."אה אוקי..אני אגיד לו"…." אתה שומע ,,אלכס מוסר שנוכל לסגור על 7.2 מליון דולר…רגע ארוך של שקט עבר על שנינו " זה לא הרבה ? " ,שאלתי….."מה קרה לך לי זה עולה יותר " היא ענתה…והיא צדקה , במחשבון שלי יצא פחות מחצי סנט לדונם 0.45 סנט לייתר דיוק…נשמע מחיר בכלל לא רע

"אני אקפוץ רגע לבנק ואתארגן על משכנתא " אמרתי לה לאחר רגע ארוך , אוקי היא ענתה ," אבל כשתתקשר תבקש את קארין " היא אמרה , " חבל שאפספס את העמלה, וניתקה .אח'כ חשבתי שחבל שלא שאלתי אותה איפוא זה ?

שבת לפני אחרונה של חודש יוני ,חלפו להם כבר חודשיים  וחצי מאז שגנרל חורף קבע את מושבו פה אצלנו במושב , ולמרות שאז נראה היה כאילו אין לו כל כוונה לעזוב ,והאמת ניסינו להסביר לו כי הגיע העת , סיימנו עם המן ומורדכי  , הזזנו את השעון..אבל לא עזר הנודניק נשאר..נו טוב תודו לפחות הכנרת עלתה ב 3.47 מ' (כבוד !!) , והצפרדעים בשלוליות אומרו שירה. אבל אז פתאום בוקר אחד הגיע הקייץ ואוי כמה שהוא חם..45 מע' פה אצלנו ??, …היי גנרל חורף ..צחקנו איתך..תחזור ….אז בכדי להתקרר מעט שימו מעיל ובואו וניסע  השבוע צפונה.. למעשה צפון מערבה אל צפונה של אמריקה..אל אלסקה.

אלסקה היא המדינה הגדולה ביותר, (  1,717,854 קמ"ר, ישראל לשם השוואה 21,000 ק'מר..פי 135 לערך ) , והצפונית ביותר מבין מדינות ארצות הברית. היא נמצאת בקצה הצפון-מערבי של יבשת אמריקה, צפונית-מערבית לקנדה. בירתה של  אלסקה היא העיר ג'ונו בה מתגוררים כ-31 אלף תושבים .העיר ג'ונו קרויה על שם מחפש הזהב ג'ו ג'ונו. בשנותיה הראשונות נקראה "האריסבורג" על שם ריצ'רד האריס, לאחר מכן שינתה את שמה ל"רוקוול", ובשנת 1881 לשמה הנוכחי.

באלסקה נמצא הר דנאלי, אשר כונה בעבר "הר מקינלי". הר זה הוא הגבוה בהרי אמריקה הצפונית (6,194 מטרים מעל פני הים).ובשטחה של אלסקה מתנשאות 17 מבין 20 הפסגות הגבוהות ביותר בארצות הברית.

השם "אלסקה" נגזר כפי הנראה מהמילה האלאוטית ל"ארץ גדולה" או "יבשת".כמה גדולה?…בן אדם אחד על כל 4 קמ'ר.!!!!אלסקה היא אחת ממדינות ארה'ב..אך איננה גובלת עם אף אחת מהן.( ממש כמו ישראל ).

אלסקה היא המדינה הגדולה בשטחה בארצות הברית, 1,717,855 קמ"ר — יותר מכפול משטחה של טקסס,  גודלה העצום שווה בקירוב למחצית שטחה של מערב אירופה. מרבית תושביה של אלסקה מצויים בחלקייה הדרומיים .בהם מזג האויר "סביר" יותר. עיר הבירה ג'ונו מצויה בארכיפלג  אלכסנדר,בדרום מזרח המדינה והיא נגישה רק דרך הים או בעזרת כלי טיס.

בדרום-מרכז אלסקה – נמצאים העיר הגדולה ביותר – אנקורג' (Anchorage), ונמל הנפט הגדול של העיר ואלדז (Valdez). האזור מאופיין בהרים נמוכים (עד 1,000 מטר), ובמזג אוויר נוח ביחס ליתר המדינה.

מרכז אלסקה – כולל את מרבית שטחה של המדינה. אזור רחב ממדים ומאופיין בשני רכסי הרים ארוכים וגבוהים – רכס אלסקה (ובו שוכן הר דנאלי) ורכס ברוקס ששוכן מצפון לרכס ברוקס. בין שני רכסים אלה זורם נהר יוקון. מרכז אלסקה הוא מקום שבו הטמפרטורה נעה בין קור קיצוני בחורף וחום עז בקיץ. החלק המערבי יותר באזור זה מאופיין במישורי טונדרה גדולים, הוא אינו מחובר למערכת הכבישים וכמעט אינו מאוכלס.

כמה קרובה אלסקה-ארה'ב לרוסיה ??

המגע המתועד הראשון בין תושבי אירופה לאלסקה היה בשנת 1741, כשוויטוס ברינג הוביל משלחת עבור הצי הרוסי הקיסרי וגילה את האפשרויות הכלכליות של אלסקה. משלחות מחקר נוספות באו לאחר מכן, ביניהן משלחת המחקר שבה השתתף חוקר הארצות הרוסי הנודע פיודור ליטקה.

ב-1784 התיישבו באזור לראשונה ציידים וסוחרים רוסים, החברה הרוסית-אמריקאית החלה להרחיב את תוכנית ההתיישבות בתחילת המאה ה-19. חרף מאמצים אלה, האימפריה הרוסית מעולם לא מימשה את תוכנית אכלוס אלסקה במלואה, והמושבה שהגישה אליה הייתה קשה, שימשה רק כמקור לפרוות. הצאר הרוסי אלכסנדר השני ראה בה מטרד בלבד לאור החובות בהם שקעה רוסיה לאחר מלחמת קרים.

על רקע זה, ב-1867 קנתה ארצות הברית את אלסקה בסכום הפעוט יחסית של 7.2 מיליון דולר (כ-110 מיליון דולר בהתאמה לתחילת המאה ה-21). סכום זה קטן משמעותית מערכה הכלכלי האמיתי של אלסקה.

את המהלך יזם ויליאם סיוארד, מזכיר המדינה של ארצות הברית דאז, כמשקל נגד להתגבשות קנדה כמדינה עצמאית. המהלך לא זכה בזמנו לתמיכת הציבור האמריקאי, וסיוארד הואשם בבזבוז כספי הציבור. ברבות הימים, לאחר שהתגלו באלסקה מרבצי זהב, פחם, גז טבעי ונפט, התברר כי העסקה הייתה אחת המוצלחות בהיסטוריה…. ב-30 במרץ 1867 נחתמה האמנה בין הצדדים, וב-18 באוקטובר 1867 הונף לראשונה דגל ארצות הברית באלסקה. סיוארד זכה לכבוד וכך בכל יום שני האחרון בחודש מרץ נחגג באלסקה כ"יום סיוארד" וה-18 באוקטובר מכונה יום אלסקה.

בקיץ 1897 נמצאו מרבצי זהב בנהר קלונדייק, ליד דוסון סיטי שבטריטוריית יוקון השכנה, והחלה הבהלה לזהב בקלונדייק. הגילוי עורר גם את אלסקה ובמקביל החלו לכרות זהב גם בה. רוב המחפשים שעברו לקנדה עברו דרך העיר סקגוויי וכך ניתנה תנופה לכלכלת דרום אלסקה.

להלן כמה עובדות מעניינות על אלסקה באדיבות "הידעת".

אצלנו יש קרבות עזים במירוץ לראשות העיר …בראש עיירה קטנה באלסקה בשם טלקיטנה עמד ראש העיר מאיור סטאבס במשך 20 שנה, עד שנפטר ביולי 2017. כל זה טוב ונחמד, רק שסטאבס הוא חתול. כן כן, חתול. 900 התושבים בעיירה היו מרוצים מאוד מתקופות כהונתו של החתול, ולדבריהם "ראש העיר היה ישר איתנו, ולא העלה את המיסים בכל תקופת כהונתו". העוזרת הפרטית שלו מספרת שהוא היה דיווה לא קטן, והיה שותה את המים שלו מכוס יין מבריקה….אגב האזכרה במלאת שנתיים היא בחודש הבא..

סטאבס– כבוד ראש העיר

בעקבות קו החוף הגדול ומקורות המים הרבים הדיג מהווה את המקצוע העיקרי באלסקה,אגב הסלמון הגדול ביותר שנתפס בעולם נתפס באלסקה, ושקל לא פחות מ-57 ק"ג!.

בעקבות הימים הארוכים במיוחד באלסקה, פירות וירקות גדולים במיוחד הם מראה שכיח במדינה. לדוגמה, אלסקה מחזיקה בשיא הכרוב הכבד ביותר בעולם – 43 ק"ג!

 

 

לחובבי האלכוהול ,אין אמנם משקה שמזוהה עם אלסקה באופן מיוחד אבל רבים מתושבי המדינה טוענים שה"מיד" (Mead) של אלסקה (משקה אלכוהולי שמבוסס על דבש) הוא הטוב בעולם.

חמישה אחוזים משטחה של אלסקה מכוסים בקרחונים. זה אולי נשמע מעט ומצומצם, אבל כדאי להתבונן בנתון הבא: יותר ממחצית הקרחונים הפעילים בעולם נמצאים בשטחה של אלסקה. זה כבר משנה את התמונה מקצה לקצה.

לא לכולם יש את הכנרת כמו שלנו , ואומנם לסקוטלנד הוצמד הכינוי ארץ אלף האגמים ,אבל כדי להבין את עוצמתו של הטבע באלסקה, כדאי להרהר מעט במספרים האלה: יותר משלושת אלפים נהרות זורמים בשטחה של המדינה הצפונית, ויותר משלושה מיליון אגמים של מים מתוקים נקווים ברחבי אלסקה. תודו שמדובר בלא מעט מים. אורכו של נהר היוקון יותר מאלפיים קילומטרים(אילת -מטולה..900 ק'מ) . הוא חוצה את מרכז המדינה ונשפך למיצר ברינג.

והמוסיקה נשארת באמריקה ,אך מעט דרומה…אל שיקגו שם נוסדה בשנת 69 להקת "EW &F….לנו היא מוכרת כאדמה רוח ואש.

הלהקה פעלה בעיקר בשנות ה-70, ונחשבת לאחת המצליחות במאה ה-20. סגנונה המוזיקלי כלל שירי נשמה, ג'אז, אר אנד בי, פאנק ורוק. הלהקה נוסדה ב-1969 בשיקגו על ידי המתופף מוריס וייט. שם הלהקה נוצר בהשראת המפה האסטרולוגית של וייט, שכללה מרכיבים של אדמה, רוח ואש. לאחר שני תקליטים שלא זכו להצלחה, פירק וייט את ההרכב והקים אותו מחדש בלוס אנג'לס ב-1971, עם אחיו ורדון וייט (גיטרה בס) וחברים נוספים.

לאורך השנים הוציאה הלהקה 19 אלבומי אולפן, 62 סינגלים, ועוד עשרות אלבומי אוסף, הופעות חיות ואלבומי וידאו. היא הייתה מועמדת ל-20 פרסי גראמי, מתוכם זכתה בשישה כלהקה ועוד שניים בנפרד עבור חבריה (מוריס וייט ופיליפ ביילי). כן הייתה הלהקה מועמדת ל-12 פרסי המוזיקה האמריקאית, וזכתה בארבעה. בשנת 2000 הלהקה נכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול וכן קיבלה כוכב על שמה בשדרת הכוכבים של הוליווד. היא גם נחשבת ללהקה האפרו-אמריקאית הראשונה שמכרה את כל הכרטיסים להופעתה באולם מדיסון סקוור גארדן בניו יורק.

בין הלהיטים הגדולים של הלהקה נמצאים השירים "Shining Star", ‏"That's the Way of the World",‏ "Devotion",‏ "Reasons",‏ "Sing a Song",‏ "Can't Hide Love",‏ "Getaway",‏ "Fantasy",‏ "Love's Holiday",‏ "September",‏ "Boogie Wonderland",‏ "After the Love Has Gone" ו-"Let's Groove".

אז למה אלסקה ולמה אדמה רוח ואש ??

אז היום אנחנו נמצאים בבאקו בירתה של אייזרבג'אן ..ארץ האש עם מגדלי הלהבה , ואלסקה היא ארץ המים הקרח והקור , ולפני שבועיים דיברנו על הר הגעש פינטובו שבפיליפינים …אדמה…רוח ואש…(ובכלל שבוע לפני כן דיברנו על סיום משחקי הכס "-" שיר של קרח ואש"..)..

והשבוע שאל אותי מישהו ,"איך אתם עוזבים באמצע שגרה ונוסעים לטייל ??"….מה אתם לא מחוברים לחיים….וחשבתי שרק כך באמת מתחברים לחיים…בהיתנתקות מדי פעם..

ואפרופו מחוברים לחיים …זוכרים סרט בשם כזה ??…סרטם של אריק טולדנו ואוליביה נקש משנת 2011….אז באחד מקטעי השיא , אומר דריס לחבורה השמרנית.."כך לא רוקדים….אלה כך"…והוא עושה זאת דרך שירם הנפלא של " אדמה רוח ואש "…ספטמבר.

שבת נעימה לכולם….צאו לטייל ורקדו …זה לא חזרה גנרלית..אלו החיים..תתחברו אליהם

מצורפת הסצינה מהסרט ולאחריה השיר במלואו.