That's me in the corner That's me in the spotlight

השנה הייתה 1998 , אנחנו כבר היינו אחרי צבא . הרוב נשואים לכמה מאיתנו כבר ילדים .עובדים ,לומדים באוניברסיטה או במכללות…החיים זורמים כמימי הנחל.

באחד הערבים ,יצאנו לסרט. בקולנוע שיחק סרטו של הבמאי מייקל בי "ארמגדון "…יום הדין על פי האמונה הנוצרית … עפ'י אמונה זו המלחמה הגדולה ביום הדין תתרחש ממש…פה לידנו בהר מגידו ( מכאן המונח ארמגדון) ..

ובסרט מסופר על אסטרואיד עצום מימדים הקרב במהירות לעבר כדור הארץ , ומאיים להחריבו ,ומי אם לא ברוס וויליס וחבורתו נחלצים לעזרת האנושות. בוודאי תשאלו " איך עוצרים אסטרואיד ענק ..??" ( לא, גם השמעה רציפה של תקליטי שלמה ארצי בהופעה לא תעזור ) התשובה בסרט היתה להטיס אל האסטרואיד חברים אמיצים שינחתו עליו…יקדחו בו חור עמוק ,ויטמינו בו פצצה גרעינית…ויעזבו ..אח'כ יפוצצו אותה….והאסטרואיד יושמד בטרם יגיע לכדור הארץ..פשוט לא ??

באחת הסצנות רגע לפני שהם משוגרים לחלל , רתומים לכסא בחללית ,שואל אחד הגיבורים את חברו " האם אתה מרגיש בטוח ?"…התשובה הייתה : " אני יושב על מליון ליטר דלק סילוני , בחללית שמורכבת מ200 אלף חלקים שיוצרו בסין, שחוברו ע'י קבלן שהגיש לנסא'א את ההצעה הכי זולה , ואתה שואל אם אני מרגיש בטוח ??"….חתיכת תשובה..ולמה כל זה ?? תיכף נתחיל…

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור ×�רמגדון

שבת אחרונה של חודש אוגוסט ,יומו האחרון של החופש הגדול ,ומחר יעזבו הילדים את גני השעשועים ויחזרו אל ספסל הלימודים ,ואל בתי הספר .החום עדיין באויר ,אך הימים מתקצרים ..בתי הספר ימלאו קולות משחק וצילצולי ההפסקה…אבל לא במקום אליו נוסעת השבוע פינתנו..זה לא יקרה…לא בעיר פריפיאט…שם בתי הספר ישארו ריקים.

פריפיאט היא עיר רפאים השוכנת במחוז קייב שבאוקראינה( 3.5 שעות טיסה מישראל ), סמוך לגבול עם בלארוס ובעבר בשטחה של ברית המועצות. היא נוסדה ב-1970 במטרה לאכלס את עובדי הכור הגרעיני צ'רנוביל.

פריפיאט הוגדרה כעיר ב- 1979 והיא נקראה על שם הנהר פריפיאט הזורם בקרבתה. ערים מסוג זה כונו "ערי אטום" והיא הייתה עיר האטום התשיעית בברית המועצות. פריפיאט הייתה בבת עינו של השלטון הקומוניסטי, ותושביה (הצעירים ברובם) נהנו מרמת חיים גבוהה בתחומי החינוך, התרבות והפנאי. העיר נחשבה למופת של תכנון אדריכלי, ודפוסי הבנייה בה ייושמו גם בערים אחרות בברית המועצות. אוכלוסיית העיר מנתה כ-47,500 תושבים.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור צ'×¨× ×•×‘×™×œ

מרבית תושבי העיר עבדו בתחנת הכור הסמוך בצ'רנוביל . התחנה להפקת אנרגיה בצ'רנוביל הייתה מורכבת מ-4 כורים שנבנו בין השנים 1970 עד 1983.כל כור יכל לספק 1000 מגה וואט ,וביחד סיפקו 4000 מגה וואט ( 10% מצריכת החשמל של כלל אוקראינה,וכפול מתחנת הכח אורות רבין הגדולה בישראל).

איך מייצרים חשמל בכור גרעיני ? ממש על רגל אחת ..בגדול הרעיון הוא יחסית די פשוט : מקור חום שמרתיח מים ,נוצר קיטור שמניע טורבינה שמסתובבת ומחוללת חשמל…במקרה שלנו מקור החום הוא ביקוע גרעיני מבוקר. לשם השוואה, בדוד קיטור על פחם או אש כמות האנרגיה הממוצעת לאטום המשתחררת במהלך תגובה כימית כמו שריפה, קטנה בערך פי 100 מיליון מהאנרגיה המשתחררת בביקוע אטום אורניום יחיד!…בכור הגרעיני משתמשים בתגובת שרשרת בין מוטות אורניום מועשר 235 על מנת לייצר אנרגיה שתחמם את המים ותיצור קיטור. לא נרד לפרטים טכניים אך נציין כי התהליך של תגובת שרשרת בזמן ביקוע אטומי משחרר אנרגיה עצומה ,ומאחר ואנו מעוניינים בחלק זעיר ממנו ,יש בכור מספר תהליכי בקרה על קצב הביקוע ,כך שלא יותר מדי ניוטרונים יהיו חופשיים . בין תהליכי הבקרה היו שליטה על הכנסה והוצאה של מוטות בולעי ניוטרונים מתוך המים ,כך שניתן לבלוע חלק מהם ולצמצמם או להגדיל את הביקוע על פי צורך. וכן האפשרות להזרים יותר או פחות מים שמאטים את תנועת הניוטרונים וכן ולשלוט על הטמפ'. ולבסוף ציפוי גרפיט על המוטות שנועד לספוג ניוטרונים השימוש בגרפיט במקום אמצעים טובים יותר נעשה מטעמי ……נכון …חיסכון.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור צ'×¨× ×•×‘×™×œ

כאמור אחד ממנגנוני הבטיחות שהיה בשימוש בכור היה הזרמת מים על המוטות. אך מה קורה במצב של הפסקת חשמל..? איך מקררים את המים ?…לשם כך היו בכור 3 גנרטורים שתפקידם היה להפעיל את משאבות המים בזמן הפסקת חשמל..לגנרטורים והמשאבות נדרש 60 שניות כדי להגיע לתפוקה מלאה של שאיבה. אולם בתגובת שרשרת מסוג זה 60 שניות זה זמן ארוך כנצח ,והרעיון לפתרון היה כי כאשר ישנה הפסקת חשמל ,עד שהטורבינה נעצרת היא עדיין מייצרת חשמל, אותו ניתן לספק למשאבות לצרכי קירור…אך לשם כך נידרש היה לבצע ניסוי לבחינת אפשרות זו.

מנהלי הכור רצו לבצע 3 פעמים את הניסוי אך זה לא צלח ,ולמרות זאת חתמו על הכור כ " בטוח להפעלה" …וכך אנו מגיעים ל לאפריל שנת 86…

בלילה שבין 25 ל-26 באפריל 1986 התבצע בכור מספר 4 הניסוי, בהובלת סגן המהנדס הראשי של התחנה, אנטולי דיאטלוב, שמטרתו הייתה לבדוק את פעילות הכור במצב שהוא מקורר באמצעות גנרטור החירום. בגלל דחיה לא צפויה של הניסוי, הכור פעל בהספק נמוך כמה שעות, מה שגרם להצטברות של קסנון 135. (קסנון גורם להפחתה של פעילות הכור) .

כאשר הגיע הזמן לערוך את הניסוי, המפעילים לא הצליחו להאיץ מחדש את הכור כתוצאה מהצטברות הקסנון. על מנת להתגבר על הבעיה, הורה דיאטלוב למפעילים לבטל כמה ממנגנוני החירום של הכור, ואלו הוציאו כמעט את כל מוטות הבקרה ממנו. מתוך כוונה שההוצאה של המוטות תייצר האצה בפעילות, שתשרוף את הקסנון העודף ובכך יוכלו לחזור לפעילות רגילה. במצב הזה נערך הניסוי.

גנרטור החירום פעל כצפוי, רק כדקה לאחר שהופעל. בדקה זו עלתה הטמפרטורה בכור באופן ניכר, והכור ייצר כמות אנרגיה שהלכה וגדלה במהירות. משלחצו המפעילים על לחצן החירום הידוע בשם "AZ-5" החלו להיכנס כל מוטות הבקרה, העשויים מבורון, שהוא חומר סופג נייטרונים מעולה, לליבה, ובכך היו אמורים לבטל כליל את פעולת הכור ולהדמים אותו. אלא שעקב תכנון שגוי של המוטות היו עשויים קצותיהם מגרפיט, זאת כדי לדחוק נוזל קירור, ואילו הגרפיט הוא דווקא חומר שמעודד את הריאקציה הגרעינית. הכור היה כבר במצב כל כך לא יציב שקצה הגרפיט משהוכנס גרם לעליה מהירה אף יותר בהספק ובטמפרטורה ומייד נגרם נזק מבני כך שהצינורות המובילים התעקמו ומוטות הבקרה נתקעו ונשארו מחוץ לליבה. הריאקציה הגרעינית נותרה ללא בקרה, ללא חומר מעכב וללא יכולת למנוע את התכת מוטות הדלק הגרעיני.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור צ'×¨× ×•×‘×™×œ

הפיצוץ הראשון אירע כאשר ההספק הגיע לערך של פי עשרה מכמות האנרגיה המיוצרת במצב רגיל. בפיצוץ זה ממש כמו בסיר לחץ הקיטור הוביל להעפת כיפת הכור . האוויר שנכנס ביחד עם המימן שנוצר מהתפרקות חומרי הליבה, גרם לפיצוץ שני, חזק בהרבה שהעיף את גג המבנה(1000 טון בטון), וחלקים מתוכן הליבה אל הגגות וסביבת המבנים של תחנת הכח. כתוצאה מכך נחשפה לאוויר ליבת הכור שהכילה חומרים רדיואקטיבים והשריפה והרוח פיזרו אותם ,עוצמת הקרינה שנפלטה בסביבה הקרובה הייתה פי 300 !!! מזו שהייתה בהירושימה.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור צ'×¨× ×•×‘×™×œ

באופן רישמי באסון נהרגו במיידי 54 בני אדם, ועם השנים מתו כ-80 וההערכות הן כי היקף התמותה כתוצאה מהאסון יגיע לכ-4,000 בני אדם. אולם גרסאות מחמירות מדברות על 90,000.

גם הצמחייה ובעלי החיים באזור נפגעו באופן קשה. מקורות מים, דגים וצמחים נגועים נותרו נגועים עד היום בקרינה רדיואקטיבית. חרף שלושת העשורים שחלפו מאז הפיצוץ, צ'רנוביל והערים שסביבותיה עודן ערי רפאים, ששיקומן המלא אינו אפשרי בעתיד הנראה לעין.

הממשל של ברית המועצות בראשות גורבצ'וב ניסה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והוא הובחן לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשוודיה.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור צ'×¨× ×•×‘×™×œ

כ-600 אלף חיילים, כבאים ואזרחים שגויסו לטובת כיבוי הכור וניקוי הפסולת הגרעינית בסביבתו בשבועות שלאחר האסון, כונו "ליקווידטורים", והיו לקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה. רבים מהם לא שרדו את השפעות הקרינה. לחלק גדול הוענק עיטור גיבור ברית המועצות, המפורסמים שבהם הם שלושת הצוללנים: ולרי בזפלוב, אלכסיי אנאנקו ובוריס באראנוב. השלישייה צללה ופתחה את השערים למים, על מנת לרוקן את המים באזור הכור ולמנוע פיצוץ קטלני נוסף.

רק לאחר 3 ימים החלו השלטונות במלאכת הפינוי ,ועד מאי 1986, כחודש לאחר התאונה, פונו כל התושבים שחיו ברדיוס של 30 קילומטרים מהכור – כ-130,000 אנשים. נושא ההשפעות ארוכות הטווח של אסון צ'רנוביל על אזרחי הסביבה שנוי במחלוקת. למעלה מ-300,000 בני אדם יושבו מחדש בגלל האסון; אולם בכל איזורי פיזור הקרינה מיליוני אנשים חיו וממשיכים לחיות . ביומן שכתב נשיא רוסיה גורבצ'וב לאחר שפרש כתב :" בצ'רנוביל נפלה ברית המועצות".

×ž×‘× ×” לכיסוי הכור בצ'×¨× ×•×‘×™×œ (צילו×�: ×¡×•×›× ×•×ª AP).

לפני כשלוש שנים יצא לדרך מבצע הנדסי מורכב של הצבת מבנה מגן חדש מעל הכור. המבנה החליף את מקלט הבטון שהוקם סביבו מיד אחרי התאונה שהחל לגלות סימני התפוררות מהקרינה. המבנה העצום החדש אמור לאטום את הכור ל-100 השנים הבאות .

שועל ב×�זור צ'×¨× ×•×‘×™×œ, בל×�רוס, 2016 (רויטרס)

(צילום רוייטרס)

נקודת אור מעניינת ,היא ש 30 שנה אחרי הדליפה הרדיואקטיבית שגרמה כנראה למותם של אלפי בני אדם, "האזור האסור של צ'רנוביל" הפך במפתיע לגן עדן לחיות בר. בשטח של 4,143 קמ"ר ניתן למצוא כיום דובים חומים, שועלים, סוסי פרא, צבאים, ביזונים, זאבים, 200 מינים של ציפורים וחיות אחרות. כולן נקלטו על ידי מצלמות נסתרות שהוצבו במקום כדי ללמוד על ההשפעה הסביתית של אסון צ'רנוביל, שהוביל לפינוי 300 אלף איש מהאזור. כיום החלה להתפתח באיזור הלא רחוק מהכור….תיירות גרעינית..לא תאמינו אבל יש סיורים קצרים שמגיעים לשם.

עיט ×–× ×‘-לבן ליד פגר של ×–×�ב בצ'×¨× ×•×‘×™×œ, בל×�רוס, 2016 (רויטרס)

(צילום רוייטרס)

אז מה בין הסרט ארמגדון לצ'רנוביל ? אז בארמגדון נעזרנו בפיצוץ גרעיני בכדי להציל את האנושות מפני יום הדין וגיבורי הסרט היו צריכים לסמוך על המכלולים השונים שיעבדו כראוי על מנת להציל את העולם…ובצ'רנוביל הגרעין הוא הסכנה עצמה ,טעויות אנוש , ומכלולים לא תקינים ורצון לחסוך הביאו לאסון הגרעיני הכי גדול שאירע עד היום.

ומה זה אומר לנו ?? ראשית העולם למד מהטעויות שנעשו ובמרבית המקומות נעשו שיפורים ושינויים במערך הבטיחות .ומה איתנו ?,אנחנו חוששים תמיד מטילים שיירו עלינו ( האירנים , הסודנים הצ'רקסים או סתם חייזרים משועממים מפלנטה רחוקה ) ולמעשה הסכנה נמצאת פה בתוכנו .הר מגידו זוכרים ??

כורים גרעיניים פזורים במספרים גדולים בכל רחבי העולם…נקווה שהמפעילים כולם יודעים את מלאכתם …והממשלות לא חסכו באביזרים והר מגידו ישאר סתם הר. ( ממליץ לצפות בסדרת המופת של HBO צ'רנוביל שיצאה במאי האחרון).

וזה לוקח אותנו במוסיקה אל שירם של להקת R.E.M ( שלב במהלך השינה בו מופיעים חלומות ומתאפיין בתנועות עיניים מהירות , או באמת מוסיקה טובה ) ,RAPID EAY MOOVMENT….OR….REALY EXELENT MUSIC….תלוי את מי תשאלו.

להקת רוק שנוסדה בעיר את'נס במדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית ב-1980 על ידי מייקל סטייפ. ולמה אליהם ? כי הלהקה שרה לא מעט על פגיעה בסביבה ,זיהומים ופגיעה בטבע. ובשנת 1991 הוציאה את שירה " מאבד את אמונתי" …..LOSSING MY REALIGION.

וכשחושבים על תושבי אוקראינה לאור הסדרה, תחת השלטון הסובייטי ,במצב של אסון נוראי ,ועל הנסיונות של השלטון להעלים את מה שקורה , והאזרח הכל כך קטן וחסר היכולת לעשות משהו בנידון חסר אונים לחלוטין…אין ספק הוא מאבד את אמונתו…וחושב לעצמו " זה אני הקטן שם בפינה ..מאבד את אמונתי"..

שבת שקטה נעימה ובטוחה לכולם.

Oh life, it's bigger
It's bigger than you
And you are not me
The lengths that I will go to
The distance in your eyes
Oh no, I've said too much
I set it up

That's me in the corner
That's me in the spotlight
Losing my religion
Trying to keep up with you
And I don't know if I can do it
Oh no, I've said too much
I haven't said enough

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s