איזה קור …מה זה הקור הזה ? …פעם כשהיינו קצת קטנים יותר , זה היה אחלה. החורף הגיע הביא עימו את הגשם , את הברד ואת השלג , ואותנו זה שימח . שלוליות לקפץ בהן עם מגפי גומי , כדורי ברד שערמנו בידיים בעזרת שקית ניילון ועיתון ,ויידנו באויר. והשלג …השלג הלבן , הרך והשקט , שירד לו בנחת על פני הקרקע. לעיתים נערם , לעיתים נמס מייד . ובמקרים שנערם , יצאנו אליו שמחים , וצוהלים . עושים איש שלג , זורקים אחד על שני בכייף גושי שלג קרים ומבסוטים עד השמיים.
ועכשיו…עם השנים ,משהו קרה לשלג הזה , הוא נעשה מנוכר, ורטוב יותר….קר יותר ..כל כך קר שלא נעים לפתע לנגוע בו …והנודניק גם מרטיב את הבגדים , הכפפות והכביסה שעל החבל….אני אומר לכם השלג של השנה זה לא אותו השלג של אשתקד..השנה הוא יותר בכיוון של לשבת בחלון ולהביט בו יורד ,או לחילופין מעל מסך הטלויזיה . מלבין לו אי שם בהרים , עיר זו או אחרת. ואני מחזיק כוס נס קפה חם , משקשק עצמות ידיים חורקות ,ובודק עד מתי ינואר 22 ?.
שבת אחרונה של חודש ינואר . השבוע הגיע אלינו הסופה "אלפיס" . היא החלה את דרכה במרכז אירופה , את שמה היא קיבלה מהשירות המטאורולוגי של יוון ( השמות של מע' מזג האויר נבחרות ע'י מספר מדינות על פי התור, לקודמת קראו כרמל… ) , הסופה נעה נגד כיוון השעון -מזרחה , התפתחה מעל הים התיכון , אגרה בתוכה משקעים ,אותם הטיחה במצבי צבירה שונים (גשם, ברד ,שלג) על כל הנקרה בדרכה , יוון , טורקיה , לבנון , סוריה, ואף ארץ הקודש זכתה לביקור. גם יוון שנחשבת מדינה די ים תיכונית באופייה החמים ספגה מנחת זרועה של אלפיס , אתונה ,חלקים מיוון עצמה , וחלק גדול מהאיים כוסו לבן…אפילו קוי החוף במקומות מסויימים של הים התיכון ..נצבעו לבן…אירוע נדיר.
פה אצלנו בארץ הצבי , עיקר השלג הגיע להרי הגליל והגולן בואכה חרמון , וירושליים והרי המרכז חוו טעימה קצרה בת מספר שעות , ואפילו משכימי הקום במושב זכו לרגעי שלג קצרצרים בלילה של יום רביעי.
ואם כבר מדברים על קור , אז בואו נרד דרומה , למקום מעט …ממש מעט יותר קר…אנטארקטיקה.
אנטארקטיקה היא היבשת שבה נמצא הקוטב הדרומי של כדור הארץ. שטחה כ-14,200,000 קמ"ר והיא היבשת החמישית בגודלה. השם "אנטארקטיקה" הוא הלחם של המילים "אנטי" ו"ארקטיקה", כלומר "מול ארקטיקה", שהיא הקוטב הצפוני.
אנטארקטיקה היא המקום הקר ביותר על פני כדור הארץ, ורובה ככולה מכוסה קרח לאורך כל השנה. באנטארקטיקה אין תושבי קבע בגלל תנאי מזג האוויר הקשים, אולם ממשלות רבות ברחבי העולם מחזיקות בה תחנות מחקר, שחלקן מאוישות כל השנה וחלקן מאוישות רק בקיץ.
כשמשהו מונח ללא בעלים , יהיו תמיד אלו שימהרו לבוא ולטול לעצמם בעלות .
אנטארקטיקה היא שטח נייטרלי, אך מספר מדינות טוענות לחזקה על חלקות ביבשת: ארגנטינה, אוסטרליה, צ'ילה, צרפת, ניו זילנד, נורווגיה ובריטניה. בעבר טענה לריבונות על שטחים גם גרמניה.
באמנת אנטארקטיקה מה-26 ליוני 1961 (אמנה המסדירה יחסים בינלאומיים ביחס לאנטארקטיקה, שהיא היבשת היחידה בעולם ללא אוכלוסייה ילידת המקום.) , היבשת הוכרזה כ"המורשת המשותפת של המין האנושי." לכן מדינות שלא טוענות לחזקה על חלקות ביבשת גם יכולות לבנות בסיסים, ומדינות עשו זאת, למשל ברזיל.
לאור מזג האויר הסגרירי שפקד השבוע את ארצנו נעלה בפינה מספר עובדות מעניינות על היבשת הקפואה :
למרות הקור העז , הקרח האינסופי מסביב , אין צורך לקחת מטריה לאנארקטיקה. המקום מוגדר …מדבר …ישנם איזורים ביבשת בהם לא היה גשם כ-2 מליון שנה לערך ,בשאר היבשת כמעט שאין גשם כלל או שלג המגיע מהשמים…ומרות זאת הקרח באנארקטיקה מהווה 61 אחוז מסך המים המתוקים בעולם
אם נדמה היה לנו השבוע שקצת קר , אז בהתחשב ביבשת הדרומית ,אצלנו בהחלט ניתן לצאת החוצה עם חולצה קצרה ולקפץ ,בשנת 2010 נמדדה באנטארקטיקה טמפ של 94- מעלות….
מחירי הנדלן המאמירים בישראל מוסברים בחוסר בקרקע פנויה…באנטארקטיקה זו אינה הבעיה..השטח של היבשת הוא 14,200,000 קמר ( פי 700 מישראל) . כמו לדמיין שבכל מדינת ישראל יתגוררו 1.5 בני אדם …אך מאחר וגם שם ממעטים לבנות …יתכן ששם הבעיה הוא קפאון בענף הבניה..
בשנים האחרונות , צצים ברשתות המון "אנשי רוח " , כאלו שיודעים דבר או שניים על החיים ומציעים חיים רוחניים למבקשים …הפינה מציעה אלטרנטיבה…מחפשים רוחניות ?? , לכו לאנארקטיקה !! …היבשת מוגדרת כמקום הרוחני בעולם ..הרוחות המנשבות שם מגיעות לעיתים למהירויות של 320 קמ'ש !!!! נסו לדמיין נהיגה במכונית פורמולה אחת בשיא המהירות … ללא שמשה קדמית.
לחובבי הגינון שביננו אשר היו ששים לבנות שם את ביתם אל מול גולן , ולנטוע סביבו שיחי גדר חיה ,מומלץ לחשוב שוב..98 אחוז משטח היבשת מכוסה תמיד בקרח…לגבי שני האחוז שנותרו…האחד מכוסה מרבית השנה …ורק אחוז אחד חשוף קבוע…זה המקום לגינה!!.. ולאלו שחשבו , "נו טוב לא נורא ,נחפור מעט ונשתול״ ,מצטער לבשר כי העובי הממוצע של הקרח הוא…1.6 קמ…מעדר לא יעזור.
מרבית האנשים המצויים באנארקטיקה הם חוקרים ,או תיירי קוטב ,ולכן האוכלוסיה במקום נעה בין 500-1000 איש בקרוב…11 ילדים נולדו ביבשת הזו , הראשון שבהם היה אמיליו פלמה שנולד ב-1978.
בגלל היעדר שמש לפרקי זמן גדולים ותנאי קור קשים אין באנארקטיקה צמחים למעט מעט חזזיות וטחבים .
גם בעלי החיים מתקשים להסתגל לתנאים . לא לוויתנים ואף לא דובי קוטב….רק 7 מינים של פינגוונים מסוגלים לשרוד את המקום
לחובבי הריצה שביננו , לא לדאוג . גם לכם דאגנו .למי שמעוניין בכל שנה בחודש נובמבר מתקיים במקום מרתון אנארקטיקה (42.1 ק'מ) ,מכנסיים קצרים לא יספיקו ..(טמפ ממוצעת של 20- תקדם בחמימות את פני המשתתפים). לשורדים מובטחת בריכת מים חמים הנובעים באי דספשן (Deception Island)…הסמוך.
נק אחרונה …למי שלמרות הקור לא איבד את האמונה…אז ביבשת ממוקמת הכנסיה הדרומית ביותר על פני כדור הארץ..המתוחזקת ע'י מאמינים מתחלפים.
לא נאריך ,ישנם עוד אלפי עובדות מרתקות על המקום המופלא הזה , אך רק נעלה שאלה למי שעדיין ער : " מה משותף למכתש רמון ולאנארקטיקה ?"…התשובה בהמשך..
והיבשת הדרומית לוקחת אותנו במוסיקה אל היוצרת הישראלית ….רחל שפירא
רחל כבר הופיעה בעבר בפינתנו ולכן לא נרחיב . רחל שפירא (נולדה בקיבוץ שפיים -25 ביולי 1945) החלה דרכה כמורה לחינוך מיוחד ומורה באולפן , היא פזמונאית ומשוררת ישראלית, כלת פרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי ב-1999. רבים משיריה הפכו לנכסי צאן ברזל, ביניהם "מה אברך", "כמו צמח בר", "חלומות (של אתמול)", "עוד יהיה לי", "חומות חימר" ועוד.
היא התפרסמה לראשונה בשנת 1967, אז גילה אותה מלחין הלהקות הצבאיות, יאיר רוזנבלום. בזמן חופשתו בשפיים גילה רוזנבלום בעלון זיכרון את השיר "מה אברך", אותו כתבה שפירא לזכר בן כיתתה אלדד (דדי) קרוק, שנפל במלחמת ששת הימים, בקרב שנערך בשועפאט באזור ירושלים. רוזנבלום הלחין את השיר, אותו ביצעה להקת חיל הים עם הסולנית רבקה זהר. שיר זה נחשב עד היום כאחד משירי הזיכרון הישראליים הידועים ביותר.
רשימת שירייה שהפכו נכסי צאן ברזל ארוכה ונפלאה מתוכם נציין כמה : "שיר של יום חולין" ,"כמו צמח בר" , "חלומות של אתמול" , " נפאל (וכשתעוף..) , "אזמרלדה" , "בוא בשלום " ,"תלווי אותי " ,"ומתוק האור בעיניים" ,"פרח משוגע" , "חומות חימר" ,"מה אברך" ,ועוד רבים ונפלאים.
שירי רחל שפירא בוצעו ע'י מגוון רחב של אומנים : חווה אלברשטיין ,גל עטרי, הכל עובר חביבי , חלב ודבש , להקת חופים ,אייל גולן ,מתי כספי ,אילנית , האחים והאחיות ,מרגלית צנעני ,ועוד רבים חדשים וצעירים עד ימינו אלה.
לפני סיום תשובה לשאלה מה משותף למכתש רמון ולאנארקטיקה ?…בשנהם עורכים מדענים מחקרים המדמים את התנאים במאדים …יובש וחום….יובש וקור.
אז למה אנארקטיקה ולמה רחל דווקא היום ?
מזל טוב , היום מלאו 202 שנה בדיוק (28/1/1820) לגילוי אנארקטיקה ע'י משלחת חקר בראשות האציל הפרוסי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן – אדמירל בצי הרוסי הקיסרי של האימפריה הרוסית. הוא פיקד על מסע החקר הרוסי השני סביב כדור הארץ. במסע זה גילתה המשלחת את יבשת אנטארקטיקה.
ורחל שפירא ?? ,אז הקור הזכיר לי את אנארקטיקה והגשם הזכיר את שירה המופלא "אנשי הגשם".
כשאנו יושבים בימים קרים אלו בבתינו , בפנים חמים ונעים ,ובחוץ מכה הגשם . עולות המחשבות על אותם אנשי הגשם . אלו הנמצאים בחוץ , בשולי הרחוב ,ועל הספסלים הציבוריים . ממש כמו אלו עליהם כותבת רחל בשירה אנשי הגשם .באחד הבלוגים באינטרנט הופיע פירוש אפשרי למילות השיר שמציע גוני שועלי נמרי :" זה שיר על אנשים צנועים סגורים ומכונסים בעצמם (אנשים של גשם, מתכנסים במעליהם, הם כבר למדו איך להצניע את עצמם) ומשום כך דחויים משהו, וזוכים ליחס פוגע שלא בצדק (טיפות גדולות זולגות על עלבונם) אותה גברת בשיר, שהיא כנראה נכבדה, יפה, מחוזרת אהובה, חשובה לא מבחינה בהם ולא מתייחסת (את מרוחקת ואינך רואה אותם, הם מקבצים את מבטיך בגניבה, ומבטך עוד לא פגש במבטם עוד לא אמרת להם מילה טובה) אך הם אנשי אמת, עם טוהר שאין לאחרים, והם אלה שבזמנים קשה,שבצרה אמיתית בה היא תישאר לבד (אם אהוביך יפקירוך, עת תחניק אותך בגידה, אם לשלום כבר איש אותך לא יברך) הם אלה, למרות הרושם החיצוני שלהם והסגירות, הם אלה שיתנו את המחסה ביום גשם".
שנזכור תמיד לתת יד ,גם בימים קרים כאלה , ולא רק כשחם ונעים.
שבת חמה נעימה ושקטה לכולנו.
….
……..
……
עודך חוגגת ואינך זקוקה להם
אנשי הגשם מביטים בך בחמלה
אם רק יכלו היו נותנים את חייהם
לשמור אותך מעוני או מחלה
אנשי הגשם ממתינים לך בפינה
נאמנים כצל, סבלניים כזמן
וכל יום שעובר, כל חודש, כל שנה
לוקחים אותך לעבר מפתנם
כשאוהבייך ישכחוך, וכל כלבייך ינבחו
אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם
והם ירימו את ראשך ויאמצו את יאושך
לחממך בפירורי אהבתם
לחממך בפירורי אהבתם
במחשבה שניה 