העתיד שלנו כבר מאחורינו ..

ימי הקייץ החמים של החופש הגדול . את תחילתם נהגנו להעביר בהשקמה מוקדמת . צריך היה לצאת לעבוד עם אור ראשון .

ההורים העירו אותנו לקראת השעה ארבע . עד שהתארגננו ,אמא נהגה להכין לנו סנדוויצים . בד'כ עם אולטו ( ירקות מבושלים עם עלי קארי , חרדל שחור , וחופן תבלינים ) , את הקלקר שהיה בד'כ לבן עם פסי תכלת , נהגה אמא למלא במים ולהוסיף קוביות קרח כדי שלא יתחממו עד כמה שניתן .

ואנחנו קמנו לאיטנו , צחצחנו שיניים , התלבשנו , ארזנו את עצמנו עם האוכל ויצאנו אל הרחוב במושב . לא לפני שכל אחד מאיתנו אחז בידיו חבילת קרטונים לא עשויים , ונעמדנו בכביש , ממתינים לטנדר של המושב שעבר ואסף את האנשים מהמושב לכיוון מטעי האפרסקים ( בבקוק ,הרלד ג'ובילי וכמובן סוולינג ) .לעיתים הגיע הטנדר מהר ,היו ימים שבושש לבוא . ולבסוף עת הגענו אל השטח החלנו בעבודה . הגדולים קוטפים ,הקטנים מכינים ארגזים , ואח'כ ממינים לפי גדלים ומניחים בארגזים עם תעודות משלוח .מאוחר יותר יעברו עובדי המטעים הקבועים ויאספו את התוצרת למשלוח.

ואז הגיע מבחינתנו ,השלב הכייפי של היום …חוזרים הביתה ,מתקלחים …ויש טלוויזיה חינוכית לחופש….עוד רגע תתחיל הסדרה " איים אבודים " , או שידור חוזר של "זהו זה " , אולי " מטי בלש מתמטי "…" קסים קסם "..לא משנה יהיה כייף…יש תוכניות של "ערוץ הטלויזיה חינוכית " .

שבת שנייה של חודש אוגוסט . השמים כחולים מתמיד , והשמש מלהיטה את האויר . באיטליה ,יוון ,טורקיה ,קליפורניה שריפות ענק חורכות כל שביב של ספק להתחממות הכדור עליו אנחנו חיים , הצפות משוגעות בגרמניה ,אנגליה וסין …ופה בחלקת האלוהים הקטנה באמבטיה הים תיכונית שלנו …32-34 מע'….חם ולא נעים…אבל עדיין סביר…ביחס לדשא של השכן .

והשבוע ניתן כבוד למי שהנעימה את אחר הצהריים של ילדותינו , במשך השנה ובעיקר בחופש…"הטלויזיה הלימודית".

הטלוויזיה החינוכית הישראלית (ראשי תיבות: טח"י), המוכרת גם בשם המקוצר "הטלוויזיה החינוכית" ובמותג "חינוכית" , הייתה תחנת טלוויזיה ציבורית ובכלל הראשונה שפעלה בישראל החל משנת 1966. החינוכית היוותה יחידת סמך במשרד החינוך. במקור נועד הערוץ ללמד ילדים ובני נוער נושאים שונים, ונקראה בראשית דרכה "הטלוויזיה הלימודית", אולם שנים לאחר הקמתו החל הערוץ לשדר גם תכנים להעשרת מבוגרים. התחנה הייתה מזוהה גם בתור ערוץ 23.

מספרים רציונלים עם המורה שלומית דקל: כיצד מחלקים? - YouTube
שלומית דקל

הערוץ החל לשדר ב-24 במרץ 1966 ונקרא בשם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית". השידורים נפתחו בשיעור מתמטיקה. בטקס הפתיחה השתתף ראש הממשלה, לוי אשכול. התוכנית הראשונה הייתה "תחושת המספר והכמות", בהנחיית שלומית דקל, ובהמשך הופקו תוכניות נוספות, כאשר קהל היעד של השידורים היה תלמידים מגן הילדים ועד לבית הספר התיכון. הערוץ שידר חומר לימודי בתחומים כגון מתמטיקה ואנגלית, כמו גם בתחומי העשרה שונים, ומנחי התוכניות היו מורים שעברו הכשרה להנחיית משדרי טלוויזיה.

כיום בכל רגע שחולף קם ערוץ חדש ,והממיר מכיל מאות ערוצי שידור , ובאינטרנט ישנם עשרות אלפי אפיקי שידור שונים ביו טיוב ,פייסבוק ועוד ועוד. אך הקמתה של הטלויזיה החינוכית הייתה קשה ולא מובנת .

ידיעות אחרונות on Twitter: "#היום_לפני 53 שנה החלו השידורים של הטלוויזיה  החינוכית. בהתחלה נקרא הערוץ בשם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית", ומעט מאוחר  יותר נקרא "המרכז לטלוויזיה לימודית"… https://t.co/zFqJ5roCbj"

שידורי רדיו בעברית היו בארץ-ישראל המנדטורית עוד לפני הקמת מדינת ישראל. אך גם שנים רבות לאחר שקרבות מלחמת העצמאות שככו לא החלו בארץ שידורי טלוויזיה. צמרת השלטון התייחסה בחשדנות רבה כלפי מדיה וויזואלית זו. בעוד שברדיו שודרו תוכניות עבריות מקומיות רבות צפוי היה שבטלוויזיה תשודרנה תוכניות לועזיות מיובאות מחו"ל. נבחרי הציבור חששו מהשפעתן הרעה של התוכניות הזרות, בעלות התרבות הריקנית והקלוקלת על הנוער הישראלי. הטלוויזיה גם הרתיעה חלק מצמרת נבחרי הציבור אשר הופעת הטלוויזיה הייתה מחייבת אותם לדאוג לחזותם, יותר מאשר לאידיאולוגיה אשר היא זו שהייתה משאת נפשם כרוח אותה תקופה.

ממש כמו ההתיחסות כיום לטכנולוגיות חדשות , הטלוויזיה באותם ימים נתפסה גם כמוצר של מותרות שלא מתאים לעם הנלחם עדיין על קיום מדינתו, הן גם מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית. ראש הממשלה דוד בן-גוריון, היה מתנגד חריף לכניסתה של הטלוויזיה לסלון התרבות הישראלית. הוא ראה בה כלי משחית לנוער. אך כמו שאמר פעם יובל נח הררי , " בסוף הקדמה והטכנולוגיה מנצחים כל דת או תפישה פוליטית" , בן-גוריון ידע בתוך תוכו שמלחמתו זו אבודה היא. בסופו של דבר הוא נעתר לבקשותיהם של מצדדי הטלוויזיה הנלהבים. הללו הצליחו לשכנעו כי בעזרת הטלוויזיה ניתן יהיה דווקא לשדר תוכניות לימוד וחינוך לנוער בארץ. בנובמבר 1962 נפלה ההחלטה על הקמת תחנת שידור טלוויזיה בארץ.

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים כבר הייתה המדינה יציבה מספיק ובטוחה בעצמה מספיק. אנטנות החלו לצוץ על גגות שיכונים רבים בארץ. בתחילה ,בהיעדר טלוויזיה ישראלית נועדו אלו לקלוט את שידורי הטלוויזיה של המדינות הערביות השכנות. מי לא זוכר את התורן המשפחתי שהיה יוצא החוצה ומסובב את האנטנה , בעוד שאר המשפחה מכוונים אותו בצעקות " עוד קצת , עכשיו קולטים ,עצור , אחורה..".

SatIL.com - התפתחות השידור במדינת ישראלי 2004 - 1948

בינואר 1966 החלו שידורי הניסיון הראשונים. ב-24 למרץ אותה שנה נפתחו השידורים הרשמיים כאשר נציג משפחת ויקטור רוטשילד שתרמה להקמת הערוץ נושא את ברכת "שהחיינו" , ולאחריו נאמו שר החוץ (ושר החינוך לשעבר) אבא אבן ושר החינוך באותה עת זלמן ארן.

ישראל - הסיפור המתועד: "הממשלה מצטרפת ליד רוטשילד בתקווה כי הטלוויזיה  הלימודית תהיה מכשיר חינוכי חשוב בישראל ותתרום תרומה נכבדה למיזוג הגלויות  בחברה הישראלית" – מתוך מכתבו של שר החינוך אבא אבן
ויקטור רוטשילד

בשלב זה מומנה הטלוויזיה על-ידי קרן רוטשילד ונ.ט.ל סיפקה את מקלטי טלוויזיה שהוצבו בכיתות בית-הספר שבהן הונהגו השידורים (בתחילת דרכה של הטלוויזיה הלימודית לא היה ניתן לקלוט את השידורים במכשירי טלוויזיה מחוץ לבתי-הספר). תכני השידורים עצמם נקבעו כבר בראשיתם על-ידי ועדת הטלוויזיה של משרד החינוך שדנה בשאלות הקשורות בהפעלת הטלוויזיה בבתי-הספר: היקף הניסוי של הפעלת השידורים, סוגי המוסדות והכיתות שבהם יופעלו השידורים ותכנית השיעורים שיועברו בשידורים.

השידורים כללו תוכניות לימוד רבות ונמשכו באין מפריע למשך קצת יותר משנה שלימה. במהלך מלחמת ששת הימים שפרצה שלושה חודשים מאוחר יותר, הועלתה הדרישה להפקיע את שידורי הטלוויזיה לצרכי צבא, תעמולה נגדית ועדכון הציבור בשעת חירום. אך למזלנו מלחמת ששת הימים ארכה …שישה ימים … המלחמה הקצרה הסתיימה עוד לפני שהצעדים הנדרשים לשם כך בוצעו. לאחר מלחמת ששת-הימים הוכר הצורך בחשיבותה של הטלוויזיה עבור המדינה גם בימי שלום וגם בימי מלחמה. לאחר המלחמה החלה תקופת הפריחה של הטלוויזיה בארץ וכל החומות נגדה נפלו.

בתחילה שידורי הטלויזיה נשאו רק אופי חינוכי מאחר וקרן רוטשילד שתרמה את הכסף להקמתה, לא הייתה מעוניינת ביחוס פוליטי .בשנת 1969 הורחבו תוכניות הלימוד בטלוויזיה החינוכית, כאשר זו הפכה להיות יחידת סמך של משרד החינוך ואשר שמה שונה ל- "המרכז לטלוויזיה לימודית".

בשנת 1982 שינתה הטלוויזיה את מתכונתה כאשר נוספו אליה תוכניות אקטואליה. השם שונה בהתאם גם הוא ל- "טלוויזיה חינוכית ישראלית".

מתי בלש מתמטי - חוברת שעשועים - המרכז לטלוויזיה לימודית

החינוכית שידרה במשך שנים ארוכות תכנים עליהם גדלנו מרביתנו , ואשר הנעימו את ילדותינו . בן שאר התכנים ששודרו זכורים לטוב : רגע עם דודלי , קישקשתא, הכלב פלוטו ,הילדים משכונת חיים , בולבול אקבולבול , דלת הקסמים , מטי בלש מתמתי , ד'ר האלף בק ,עברית בסימן טוב , גבי ודבי ,HERE WE ARE, זהו זה , פיצוחים ….ועוד רבים רבים וטובים . בהמשך נוספו סדרות ודרמות אך תקצר הפינה מלהכיל.

בפרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 החלה הטלוויזיה החינוכית לשדר את רצועת הילדים והנוער של חינוכית 1 (08:00-15:30) במקביל בחינוכית 23 בכבלים בעקבות הגלים הפתוחים של משדרי החדשות שהיו באותה תקופה בערוץ הראשון.

בסוף שנת 2003 נשקלה הפסקת פעולתה של הטלוויזיה החינוכית, אך לבסוף הוחלט להסתפק בקיצוץ משמעותי בתקציבה. ב-2006 נפתח ערוץ היוטיוב של החינוכית, אשר זכה מאז הקמתו למאות מליוני צפיות.

שידור הבכורה בלייב של הטלויזיה

בדצמבר 2013 הערוץ עבר תהליך נוסף של מיתוג-מחדש והושק בו לוח שידורים הכולל תכנים חדשים, שרובם בהפקות מקומיות. באותה שנה החינוכית החלה בגישת "אינטרנט תחילה" בה תוכניות מועלות בלעדית לאינטרנט (לאתר ולערוץ החינוכית ב-YouTube) או בטרם שידורם בטלוויזיה, מהלך שנחשב למצליח ומיושם עד היום.

בשנת-2012 נחתם הסכם בין הטלוויזיה החינוכית לאוניברסיטת הרווארד במסגרתו תשולבנה אלפי תוכניות מקור של החינוכית במאגר הדיגיטלי של ספריית המחקר של האוניברסיטה וזאת במסגרת ארכיון היודאיקה של האוניברסיטה ששמה לה כמטרה לשמר כל דבר יהודי שנכתב והוקלט בעולם.

כאן חינוכית - Wikiwand

במשך שנותיו עבר הערוץ גילגולים שונים וספג קיצוצים , ביקורות , ובעלים שונים ( ערוץ 1 , ערוץ 2, ערוץ 10, חינוכית 23 , ועוד מיני משברים ותקלות ) . ולבסוף ב-14 לאוגוסט 2018 , לאחר יותר מ-52 שנים, ערוץ הטלוויזיה הראשון בישראל – הטלוויזיה החינוכית הישראלית, מסיימת את שידוריה ומוחלפת ב"כאן חינוכית". שנה מאוחר יותר ב-30 בדצמבר 2019 נסגרה יחידת הסמך של הטלוויזיה החינוכית במשרד החינוך, התקיים טקס פרידה אחרון, והמבנים ששימשו את הטלוויזיה החינוכית הועברו למנהל הדיור הממשלתי.

והטלויזיה הלימודית לוקחת אותנו במוסיקה אל זמרת שהופיע לפני מספר שנים בפינתנו…מרי הופקין.

מרי הופקין – ויקיפדיה

הופקין נולדה בפונטרדאו שבוויילס ב-3 למאי 1950, למשפחת דוברת ולשית, אביה של הופקין עבד כקצין-דיור. כילדה לקחה מרי שיעורי שירה שבועיים, ושרה במקהלת הכנסייה המקומית , וכן הייתה חברה בלהקה מקומית בשם "סלבי סט אנד מרי"..

במאי 1968, עת מלאו לה 18, השתתפה הופקין בתחרות שירה בתוכנית הטלוויזיה הבריטית "אופרטוניטי נוקס" (Opportunity Knocks; 'הזדמנות דופקת בדלת'), וניצחה בה. הדוגמנית טוויגי, שצפתה בתוכנית, התקשרה לפול מקרטני והמליצה על הזמרת הצעירה. מקרטני שלח למשפחת הופקין מברק בו ביקש מהם לטלפן לחברת אפל רקורדס, שנוסדה כמה שבועות קודם לכן, ולבקש את "בראון". בטלפון, הזמין בראון, שלא היה אלא מקרטני שהשתמש בשם בדוי כדי לא להפחידה, לראיון. הופקין נסעה ללונדון, אל משרדי אפל רקורדס, ושרה וניגנה בפני פול מקרטני. מקרטני, שהתרשם מהופקין, החתים אותה על חוזה, וכך הייתה הופקין לאחת מראשוני הזמרים שחתמו בחברת התקליטים של הביטלס.

היום בהיסטוריית הביטלס- 3 במאי - BeatFics

בחודשים יוני ויולי 1968 עבדו הופקין ומקרטני על סינגל הבכורה שלה, ביצוע שלה לשיר "Those Were the Days", כשמקרטני אחראי על העיבוד וההפקה. הסינגל יצא בממלכה המאוחדת ב-30 באוגוסט 1968.

ב-21 בפברואר 1969 יצא אלבום הבכורה של הופקין, "Postcard", שהופק גם הוא בידי מקרטני. באלבום, בו היו 14 רצועות, נכללו גרסאות כיסוי לשלושה משיריו של דונובן, שגם ניגן באלבום, ושירים מאת מיקיס תאודוראקיס, ג'ורג' מרטין, הארי נילסון ואירווינג ברלין. האלבום הגיע למקום השלישי במצעד האלבומים הבריטי, ולמקום ה-28 במצעד הבילבורד 200.

היום בהיסטוריית הביטלס- 3 במאי - BeatFics

במרץ 1970 ייצגה הופקין את בריטניה באירוויזיון. באירוויזיון, שהתקיים בהולנד, שרה הופקין את "Knock, Knock Who's There?" איתו הגיעה למקום השני. "Knock, Knock Who's There?‎" יצא כסינגל ב-23 במרץ 1970 והגיע למקום השני גם במצעד הפזמונים הבריטי.

כיום בגיל 71 היא הספיקה לצבור 10 אלבומים , מאות שירים שביצעה , חלקם אף כתבה בעצמה והמון זכיות במצעדי פזמונים לאורך השנים.

אז למה החינוכית ולמה מרי הופקינס דווקא היום ?

מחר ימלאו שלוש שנים לסגירת הטלויזיה הלמודית ,והדבר מעורר בנו הקשישים משהו ,זכרונות מתוקים מן העבר ,נוסטלגיה לערוץ הלימודי הבודד של אותם ימים , אל הצפייה הקבוצתית בתוכניות וסדרות , שהדור הנוכחי וודאי יראה בהן איטיות ומרדימות . זכרונות ממר קפלן של שיעורי אנגלית ,ממוסר ההשכל של ילדי שכונת חיים , מהפינות של זהו זה ועד לימודי החשבון של שלומית דקל ומלאכת היד של בתיה עוזיאל…זכרונות רחוקים מן העבר המתוק….ומי היה להיט ענק על זכרונות ונוסטלגיה ??…נכון למרי הופקינס …או כמו שהוא נקרא THOSE WERE THE DAYS MY FRIEND…..אלו באמת היו הימים חברות וחברים. שימו לב למילים היפות של השיר.

שתהייה שבת שקטה ונעימה לכולם..אגב ניתן למצוא ברשת גישה לארכיון של החינוכית …למי שמתגעגע.

https://www.youtube.com/channel/UCNeddAJjp9vxE4gcuQlc4WA.

Once upon a time there was a tavern
Where we used to raise a glass or two
Remember how we laughed away the hours
And think of all the great things we would do
Those were the days my friend
We thought they'd never end
We'd sing and dance forever and a day
We'd live the life we choose
We'd fight and never lose
For we were young and sure to have our way
La la la la la la
La la la la la la
La la la la La la la la la la


Then the busy years went rushing by us
We lost our starry notions on the way
If by chance I'd see you in the tavern
We'd smile at one another and we'd say

Just tonight I stood before the tavern
Nothing seemed the way it used to be
In the glass I saw a strange reflection
Was that lonely woman really me

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s