קור לונדוני טיפוסי של חודש ינואר קידם את הבאים אל רחוב פדינגטון . הרחוב שהיה באותם ימים פרבר צפון מערבי של העיר הגדולה באנגליה המה אדם. למעלה מארבעים אלף איש באו לחזות בפלא הגדול. שהרי לא בכל יום קורה מין פלא שכזה .
הימים היו ימי שגעון הרכבות . מאז התגלה כח הקיטור הלכו הרכבות ונעשו לכלי תחבורה מהיר ויעיל לאין ערוך מרכבים קטנים ובוודאי מכרכרות הרתומות לסוסים . …אבל הוא כבר לא זכה לראות את החזון שלו מתגשם ..צ'ארלס פירסון נפטר שנה קודם ליום הגדול הזה.
הכרוז בתחנה החדשה הודיע כי בעוד דק' אחדות תצא הרכבת לכיוון פריגדון ,והקהל נמלא התרגשות…גאווה לאומית מילאה את כולם ,כיאה לאימפריה הבריטית…היא תהיה הראשונה…המעצמה הראשונה עם רכבת תחתית….צלצול הרכבת בישר כי הדלתות נסגרות…וחצי דקה מאוחר יותר נעלמה הרכבת במנהרה לקול תשואות הקהל…ככה מתחילה היסטוריה.
יודעי דבר מספרים כי גם ראש הממשלה מר פלמרסטון שהיה בן 80 באותו היום היה מוזמן לטקס ,אך הוא השיב כי בגילו המופלג..הוא מעדיף להיות מעל האדמה ולא מתחתיה…וכך אכן היה …כשנה לאחר הטקס הוא נפטר…והוטמן מתחתיה.
שבת שניה של השנה החדשה ,ומה יותר חגיגי מלפתוח אותה עם ליל סגר חדש הרביעי במספר או שלישי וחצי לדעת גדולים , אבל היי מי סופר ?..הגשם מבושש לבוא ,אולי גם לו אין מצב רוח (תרתי משמע ) לכל מה שקורה מסביב . יודעי דבר ומנחשים באוב מוסרים כי יתכן ויגיע בסופו של השבוע הקרוב ,אבל נבואה ניתנה לחזאים ופינתנו תציין השבוע מלאת 158 שנים !!!!! כן כן שמעתם נכון 158 שנים לחניכת הרכבת התחתית הראשונה בעולם שנבנתה בלונדון . אומנם בעיר ניו יורק נפתחה 19 שנים קודם מנהרת רכבת בשדרות אטלנטיק, הטוענת לכתר אך לא היו בקטע התת-קרקעי בניו יורק תחנות נוסעים והוא שימש רכבות עירוניות ובינעירוניות גם יחד.
במחצית הראשונה של המאה ה-19 הייתה באנגליה התפתחות מהירה של שירותי רכבות אל העיר לונדון וממנה, אולם רוב תחנות הרכבת הראשיות (ובמיוחד אלה ששירתו מסילות מצפון המדינה, מזרחה ומערבה) נמצאו מחוץ למרכז לונדון. כאשר נבנה "הרחוב החדש" (הנקרא היום רחוב פרינגדון) בשנות ה-30 של המאה ה-19, שולבה בתוכנית מסילת רכבת בתעלה מכוסה במקביל לכביש, לאורך נתיב נהר פליט. בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-19, תקופה שכונתה "שיגעון הרכבת", הושקעו כספים רבים במניות של חברות רכבות והוצעו תוכניות רבות למסילות רכבת תת-קרקעיות עירוניות, על ידי כריית תעלות וכיסוין, בתקווה להקל את עומס התנועה בעיר הבירה.
הכוח המניע מאחורי חברת רכבת המטרופולין היה צ'ארלס פירסון (1793 – 1862). …אז מי היה האיש שראה קדימה הרבה לפני אחרים ??
צארלס נולד ב-1793 בלונדון לאב רפד, שקיווה שהבן יהיה שוליה שלו, אך בחר ללמוד משפטים. פירסון, שמונה לפרקליט העיר לונדון ואף כיהן בפרלמנט, נודע כבעל השקפות רדיקליות וניסה להנהיג כמה רפורמות: בין היתר ביקש לבטל את האיסור על יהודים לעבוד כברוקרים בסיטי, פעל לביטול עונש המוות, ועוד…אך אם לא די בכך הוא ראה רחוק בתחומים נוספים.ידידנו זיהה את הגידול המהיר בשטח העיר ואת התפשטות הפרברים. כבר ב-1845 קרא לבנייתה של רכבת תחתית, שתאפשר לשכן פועלים בשכונות שיוקמו בפרברי העיר. הוא הציע מודל שבו הרכבות ינועו באמצעות דחיפה של אוויר דחוס, ( אלון מאסק מייסד טסלה ,הציע בימינו אלה רעיון דומה שהולך וקורם עור וגידים) , אך הצעתו של צארלס באותם הימים זכתה לבוז. המתנגדים טענו כי המנהרות יפגעו בבנינים אשר מעל , העלות יקרה ,ושאף אדם נורמלי לא יסע ברכבת מתחת לאדמה במקום באוטובוס עם חלונות מוארים באור יום…הצעתו לרכבת תחתית אף הוגדרה ע'י עיתון הטיימס הלונדוני כ "עלבון לאינטיליגנציה "…היום ברור שאינטיליגנציה היא דבר יחסי.
הבחור לא התייאש והציג דוח המראה כי מרבית האנשים העובדים בעיר באים אליה מהפרברים בבוקר ועוזבים אותה אחר הצהריים ( מזכיר למישהו את גוש דן במקרה ?)….לאחר שיכנועים זה עבד..בסופו של דבר התקבלה הצעתו של פירסון ואושרה הקמת קו רכבת בין פדינגטון ופרינגטון. ב-1860 החלו העבודות.
המסלול שנבחר, לאורך כ-4.8 קילומטרים, עבר מתחת לכבישים ראשיים בטכניקה שקרויה "לחפור ולכסות". תחילה חפירה ברוחב עשרה מטר ובעומק שישה מטר, ואז בניית קירות וקשת מלבנים. לבסוף היו מניחים שכבת אדמה בעומק שני מטרים, ומעליה בונים מחדש את הכביש. צ'ארלס דיקנס תיאר זאת בספרו "דומבי ובנו": "סוסים נפלו; רחובות נשברו ונחסמו; תעלות עמוקות נחפרו באדמה; ערימות עצומות של אדמה ועפר נזרקו… הכול הפוך, מוטמן באדמה…"…..
כבר מעת הפעלת הקו נאסר העישון בקרונות הנוסעים, כדי שלא להקשות עוד יותר על הנוסעים שנאלצו להתמודד עם עשן הקטרים במנהרה. לבסוף, החל משנת 1874 הוקצו קרונות מיוחדים למעשנים לאור לחץ קהל הנוסעים. רכבת המטרופולין הייתה הראשונה להציע כרטיסי נסיעה מוזלים ברכבות הבוקר המוקדמות לטובת המוני הפועלים בדרכם לעבודה. תחילה היה המחיר 3 פני לכרטיס הלוך ושוב ומאוחר יותר הוזל המחיר לפני בודד לנסיעה אחת. בשנת 1880 נסעו ברכבת המטרופולין 40 מיליון נוסעים בשנה.
בשנת 1868 החלה רכבת המטרופולין להרחיב את רשת המסילות לפרברי לונדון. למסילות רכבת הייתה תמיד השפעה רבה על האזורים המאוכלסים שבהם עברה והדבר בלט במיוחד במקרה זה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוטבע המונח "מטרולנד" על ידי חברת רכבת המטרופולין, כדי לפתות רוכשי בתים לאזורים שבהם נפרשה רשת המסילות. החברה אף רכשה שטחי אדמה לבניה, סמוך לנתיבי המסילות המתוכננים, מתוך ידיעה שערך הקרקע יעלה לאחר שהמסילה תעבור בסמוך.
מ-1935 החלה להתבצע תוכנית "New Works", שנועדה להרחיב את הקווים הקיימים, לתאם ביניהם לבין קווי הרכבת האחרים, האוטובוסים והטראם, ולחבר לחשמל את כלל המערכת. עיצוביו של האדריכל צ'ארלס הולדן בתחנות קו פיקדילי וקו נורת'רן הם אלמנט מוכר של הרחבה זו. העבודות הופסקו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939. בתקופה זו שימשו תחנות רבות כמקלטים תת-קרקעיים עבור תושבי העיר מפני ההפצצות האוויריות של גרמניה הנאצית. המקלטים נחשבו בטוחים, אך מיעוט מהתחנות נפגעו במספר הפצצות.
כיום הרכבת התחתית של לונדון (באנגלית: London Underground) היא מערכת הרכבת התחתית הגדולה באירופה. היא פרוסה על פני 408 ק'מ של פסים ,ועם קווי המשנה מגיעה לאורך של 1435 ק'מ ומבוססת חשמל. מס הנוסעים היומי שלה עומד על 2.7 מליון ליום בממוצע וכ 976 מיליון נוסעים בשנה. לאורכה של מערכת הרכבות פרוסים 275 תחנות ב 11 קוים שונים בהם יכולים הנוסעים לעלות ולרדת. הבריטים מכנים את הרכבת של לונדון ..הטיוב …(הצינור).
והרכבת של לונדון לוקחת אותנו במוסיקה אל הלהקה האנגלית E.L.O הלא היא תזמורת אורות החשמל….להקה זו אף היא הופיעה בעבר בפינתנו אז לא נאריך אודותיה למעט מס פרטים . תזמורת אורות החשמל הייתה להקת רוק בריטית מצליחה בשנות השבעים ושנות השמונים.
הלהקה הוקמה על ידי ג'ף לין יחד עם רוי ווד ובב בוון (מלהקת "The Move") ב-1971 בברמינגהאם. רוי ווד עזב את הלהקה שנה לאחר מכן. היא פעלה עד שנת 1986 בהרכב משתנה והוציאה 13 אלבומים. הלהקה התאפיינה בשימוש רב בכלי מיתר ככינור ושני צ'לו למתן נופך "קלאסי" לשיריה.
אז למה הרכבת של לונדון דווקא היום ולמה E.L.O ??….אז היום מלאו 158 שנה (10/01/1863ׂ) לנסיעה הראשונה של הרכבת הכל כך מפורסמת של לונדון …וכאשר אצלנו מתווכחים כבר 20 שנה , ובונים כבר כמעט עשור ויסיימו אולי בעוד עשור את בנייתה של הרכבת הקלילה של ת'א באורך של מס ק'מ בודדים…אולי הגיע הזמן שנחכים מעט ונלמד דבר או שניים מכאלו שעשו זאת לפני כמעט 160 שנה …עם הטכנולוגיות עבודה של אז !!!…
ולהקת אורות החשמל ?? הלא היא להקה בריטית ממש כמו הרכבת . ותיקי הפינה זוכרים בוודאי כי הופיעה פה בעבר עם שירה הנהדר CONFUSION…אך הפעם מן הראוי יהיה לסיים עם להיט אחר שלה שמדבר על הרכבת האחרונה ללונדון…LAST TRAIN TO LONDON….אז שתגמר הקורונה ונוכל לשוב סוף סוף לטייל בעולם..ונשוב להנות מיתרונות ה-TUBE כמו שמכנים זאת הבריטים.
שבוע נעים וסגר קל לכולם .
It was nine twenty-nine
Nine twenty-nine, back street, big city
The sun was going down
There was music all around, it felt so right
It was one of those nights
One of those nights when you feel the world stop turning
You were standing there
There was music in the air
I should have been away
But I knew I had to stay
Last train to London
Just heading out
Last train to London
Just leaving town
But I really want tonight to last forever
I really wanna be with you
Let the music play on down the line tonight
במחשבה שניה 