"אדישות מוסרית היא מחלתם של אנשים תרבותיים." ( אנרי פרדריק אמייל 1821-1881).

הרוחות החזקות שהיכו באוזניהם לא ריפו את ידם .הגשם העז ניתך בחוזקה על פניהם  ,ושאר חלקי  גופם. מעט האנשים אשר נעצרו במכוניותיהם  לא האמינו למראה עינהם . למרות הרוחות העזות אשר היכו בזעף ,העיפו ריהוט מחצרות התושבים , פרקו גגות מחסנים ,שיברו עצים קשישים וגם צעירים כמו היו קני קש ..חרף זאת עמדה קבוצה קטנה של אנשים ,נחושים וחדורי מטרה ובעיקר אנשים טובים ואכפתיים..אשר לא יכלו לעמוד מנגד ולצפות מהצד כאשר צרה עמדה בפתח.

אותם אנשים חדורי מוטיבציה ורצון לסייע ,החזיקו מסורי עצים מוטוריים וניסרו את עץ האורן הענק אשר כרע בפני הרוח אפיים ארצה על הכביש המוביל לחלקו העליון של היישוב ,וחסם את הדרך. הפסקת חשמל אזורית אשר ניחתה בשל מזג האויר הסוער ,הוסיפה עלטה באטמנית למצב…אך אותם אנשים נחושים היו , וחרף כל הנאמר חתכו ,ניסרו משכו ולאחר מאבק עיקש ,ורצון לשוב הבייתה, פינו את העץ הענק מהכביש…הנוכחים מסביב חלפו את המקום ושבו איש איש לביתו…ופרט לשריקתה הצורמת של הרוח העזה …שב השקט למושב….כמה שעות מאוחר יותר שב גם החשמל.

 

תוצאת תמונה עבור ניסור עצים נופלים

שבת שניה של החודש השלישי של השנה ה-2020.  רוחות אדירות נשבו אמש במחוזותינו ,שברו ניפצו והעיפו ,ובבוקר שאחרי ….כאילו כלום…הכל חלף ,שרידי ענפים ,כמה רהיטים משוטטים…ושמש על שמיים כחולים עיטרו את הנוף ממעל. ופינתנו מעלה על נס את המושג "אפקט הצופה מהצד".

 

אפקט הצופה מהצד הוא מושג בפסיכולוגיה חברתית, המתייחס לתופעה בה היחיד רואה את נטל האחריות כמוּסר ממנו, האפקט גדל ככל שקבוצת האנשים בה הוא נמצא גדולה יותר. במילים אחרות, ככל שגדל מספר הנוכחים באירוע כלשהו, כך נוטה היחיד בחבורה לפזר את האחריות ביניהם. תופעה זו באה לביטוי בעיקר כאשר אדם מסוים מצוי במצוקה, ומתבטאת בכך שהאנשים סביבו אינם מגישים לו עזרה מתוך ההנחה שאדם אחר יגיש את העזרה הנדרשת.

בניגוד להגיון , מתברר שבמצבים מסוימים, כאשר בסביבתו של אדם הנתון במצוקה יימצא אדם אחד בלבד, ישנם סיכויים רבים יותר שיזכה לסיוע, מאשר אם יימצא באותו המצב בתוך המון. הסיבה למעין פרדוקס זה נעוצה בנטייה האנושית של אדם הנמצא בחברת אנשים נוספים, לפזר את האחריות בין חברי הקבוצה בה הוא נמצא, ולא לקחתה על עצמו. כלומר כככל שישנם יותר אנשים בסיטואציה מסויימת במידה וישנה בעייה כל אחד מהמשתתפים מעביר חלק מהאחריות לאחרים ורואה את חלקו כקטן יותר ואת עצמו כחשוב פחות לפתרון הבעיה .

תוצאת תמונה עבור אפקט הצופה מהצד

התופעה אינה נובעת בהכרח מגישה אגואיסטית בה היחיד שואל את עצמו "מדוע דווקא אני?", אלא גם מהסברה שבוודאי יש "ראויים ממני " לבצע את הפעולה והתערבותו אינה נדרשת.

כלומר, קיימות שלוש סיבות עיקריות לתופעה זו:

  1. פיזור אחריות – מצב שבו האחריות אינה ממוקדת בפרט אחד, אלא מפוזרת בין רבים.
  2. השוואה חברתית – בשגרה אנו פועלים על בסיס הרגלים ונורמות שרכשנו בעבר, במצבי קיצון וחירום אנו נוטים להישען על התנהגותם של אחרים.
  3. חשש להיראות מטופש – רוב האנשים מעדיפים להראות יציבים ולפיכך ימנעו מלעשות דברים מביכים. במצבי חירום קיים לעיתים חשש מלהגיש עזרה לאדם שלא זקוק לה.

 

מחקרים בנושא הראו כי לאפקט זה ישנם "משפיעים " ,אשר משנים את התנהגות הצופה מהצד . למשל כאשר לצופה יש קשר אל האיש/אישה המצויים בבעיה ( חבר ,חברה ,משפחה ,וכו' ) ,או כאשר הצופה הוא בעל מקצוע ( רופא ,אחות ,כבאי ,שוטר וכו' ) ..במקרים אלו הצופה בדרך כלל ייטה לסייע מבלי לחלק אחריות עם הקהל שסביב.

תוצאת תמונה עבור יסמין פיינגולד

כולנו זוכרים מקרים מפורסמים של "אפקט הצופה מהצד " .  לא מעט פעמים אנו נוטים לסווג את עצמנו הישראלים כ"אכפתיים" , "לא אדישים" ,"מתערבים בכל דבר"…וכו' .אולם הנטייה שלנו לראות עצמנו כחיוביים לעיתים מאפילה על מקרים כגון , תאונות דרכים לא מעטות בהן הנפגע מוטל על הכביש ,והעוברים ושבים חולפים על פניו וממשיכים בדרכם ( כל אחד מניח ש"האחר" יסייע) .זכור במיוחד סיפורה של החותרת האולימפית בקייאק , יסמין פיינגולד, בת ה-20. פיינגולד התהפכה בעת אימון חתירה עם הקיאק ונשארה מחוסרת הכרה מתחת למימי הירקון המזוהמים. השעה הייתה שעת ערב מוקדמת, ועוברי אורח רבים היו באזור, וזיהו את הקיאק ההפוך ואת מצוקתה של החותרת. על-פי העדויות בשטח, הם אמנם הזעיקו משטרה, אבל איש מהם לא קפץ בעצמו למים כדי למשות אותה מהם, ובמצב של טביעה כל שנייה גורלית . עד שהגיע צדיק אחד בסדום – אבי טיובין, שעשה זאת, ובכך גם הציל את חייה של פיינגולד.

מושג זה של הצופה מהצד התפתח בפסיכולוגיה בשנת 1964 עם המקרה הקשה של קייטי ג'נובזה.

KittyGenovese(1).jpg

היה זה אמצע הלילה בשכונת קיו גרדנס, קווינס, כשקיטי ג'נובזה שבה לביתה ממשמרת בבר שבו עבדה. הצעירה בת ה-28, אמריקאית ממוצא איטלקי, הזדרזה במעלה הרחוב כדי להגיע מהר לדירתה, שאותה חלקה עם בת זוגה. הן חיו במסווה של שותפות, בתקופה שבה יחסים חד-מיניים הוקצו מחמת המיאוס בארצות הברית הפוריטנית.

רגע לפני שנכנסה לבניין והתנפל עליה תוקף מטורף. במשך 35 דקות הוא תקף אותה מינית ,ודקר אותה, עד שמתה . ג'נובזה צווחה בכל כוחה לעזרה, אך ללא הועיל. איש לא הגיב, איש לא הושיע…למחרת כאשר הגיעו החוקרים לזירת הרצח הסתבר להם כי..38  איש ואישה שונים !!! שמעו את הצעקות. חלקם אף ראו את התקיפה והרצח. ותיארו לפרטי פרטים את שאירע…אולם אף לא  אחד  נחלץ לעזרה..איש מהם לא ניסה להסתיר את העובדה שהוא היה עד לאירוע, איש מהם לא ביקש להתנצל על כך שלא יצא לעזרתה, איש לא הביע חרטה על כך שאפילו למשטרה הוא לא התקשר בזמן האירוע. ..(ניידת הייתה במרחק של רחוב מהזירה )..אדישות מזעזעת.

למי שמתעניין התוקף היה וינסטון מוזלי בן 29 . הוא נתפס, שחזר את שאירע  ,נשפט ונידון למוות .מוזלי הורשע ברצח וב-15 ביוני 1964, נגזר עליו עונש מוות. כשהקריא ראש חבר המושבעים את גזר הדין, התמלא אולם בית המשפט קריאות שמחה רבות. לאחר ששככו הקריאות, הוסיף השופט ואמר "אינני מאמין בעונש מוות, אך כשאני מסתכל על המפלצת הזו – לא הייתי מהסס להפעיל את המתג בעצמי!"…למרבה האירוניה דווקא כעת נחלצה המע' לעזרתו…של הרוצח…הוא עירער..והוכיח "אי שפיות זמנית"…ועונשו הומתק למאסר עולם.

החוקרים של המקרה,והמוני אנשים בעולם  הזדעזעו נוכח האדישות המזעזעת שאליה נחשפו בשכונה הניו יורקית התמימה למראה. מאז אותו הרצח ננקטו כמה צעדים אופרטיביים שנועדים למנוע את אדישות העוברים ושבים. מספר החירום הישיר למשטרה בארצות הברית, 911, נחנך. במקביל נפתח עידן חדש של מחקרים סוציולוגיים ופסיכולוגיים, שבהם נבדקו מקרים ותגובות של בני אדם למצבים קיצוניים. "סינדרום ג'נובזה" או "סינדרום הצופה מהצד". וכמו כן במקומות שונים בעולם חוקקו חוקים המטילים אחריות ועונשים על אנשים אשר נמנעו מלעזור לאיש/אישה בצרה. החל בקנסות כבדים וכלה בעונשי מאסר בפועל ,על אלו אשר עדים לעבירה קשה ונמנעים מלסייע.

 

אפקט הצופה מהצד ,או סינדרום ג'נובזה לוקחים אותנו במוסיקה אל להקת "האחים והאחיות".

תוצאת תמונה עבור להקת האחים והאחיות

האחים והאחיות היא להקה ישראלית אשר פעלה, בהרכבים שונים,  בעיקר משנת 1971 עד שנת 1983, וחזרה להתקיים בשנת 2002 עד 2010.

שני תחומי הזמר העיקרי איתם מזוהה הלהקה הם שירי ילדים (19 אלבומים ) ושירי משוררים עבריים (10 אלבומים ), כגון זאב ז'בוטינסקי, נתן יונתן, נעמי שמר ויהודה עמיחי. עובדה זו הפכה את הלהקה לאחת מהלהקות האהובות על צעירים ומבוגרים כאחד במהלך שנות השבעים ואחריהן, ולבולטת בתחום הזמר עברי. הלהקה הוקמה ונוהלה על ידי גידי קורן, אשר הלחין מספר גדול מלהיטיה.

הלהקה הוקמה בשנת 1971 על ידי גידי קורן, אז סטודנט לרפואה. השם "האחים והאחיות" נהגה על ידי האמרגן איתן גפני, מתוך השפעה ישירה מהלהקה האמריקאית המצליחה האמהות והאבות (The Mamas & The Papas). תחילה נקראה הלהקה "סטודניק", אך היא לא זכתה להצלחה. לאחר תקופה בה לא זכה ההרכב להצלחה מיוחדת, הוחלפו כל חברי הלהקה פרט לשבי קציר,  (נוספו סוזי מילר וורדה שגיא ) והלהקה החלה להביא סנוניות רבות של להיטים ראשונים (ביניהם "מעות קטנות"), אותם הפיק שלמה ארצי.

 

תוצאת תמונה עבור להקת האחים והאחיות

בשנת 1973 הקליטה הלהקה מספר שירים אשר עד היום מוכרים ומזוהים עימה, כמו שירו של זאב ז'בוטינסקי "עיר שלום" אשר הוקלט כחלק מתקליט שיריו ביוזמת מפלגת הליכוד החדשה ושירים של משוררים מוכרים. בין השירים, שיר של לאה גולדברג ("אהבה ראשונה"), שירו של יהודה עמיחי "אלוהים מרחם על ילדי הגן" (שזכה להצלחה גבוהה ועורר הדים בשל הטראומה ממלחמת יום הכיפורים מאותה שנה), וזאת בנוסף לשירים מקוריים של קורן.

בשנת 1974 הצטרפה ללהקה ורדה שגיא ובאותה שנה התקיים המפגש עם המשורר שמזוהה עם הלהקה יותר מכל, נתן יונתן. שיתוף הפעולה בין יונתן ללהקה הביא לתקליט שלם בשנת 1975 אשר מוקדש לשיריו, וביניהם כמה מהשירים המוכרים ביותר של הלהקה: "כמו בלדה" ("אם זר קוצים כואב"), "על ענפי שיטה" המזוהה עם הסולנית ורדה שגיא, "שיר אהבה ישן" ("אניטה וחואן"), "אִם העולם", "חופים" ועוד.

 

בשנת 1982 עזב קורן, אז כבר דוקטור לרפואת ילדים, לקנדה, שם הוא חי עד 2016 כפרופסור לטוקסיקולוגיה. למרות הקושי כתוצאה מעזיבת מקים הלהקה ומנהלה, המשיכה הלהקה להתקיים ואף זכתה להצלחה יחסית, אך בכל זאת הוחלט לפרקה בשנת 1983, וחבריה פנו לקריירות סולו שונות.

בשנת 2002 התאחדה הלהקה באופן חד פעמי לצורך צילומי סדרת הטלוויזיה של שרה'לה שרון. בתוכנית הופיעו ארנון, שגיא ומילר, לצד תבור אשר הוטס ממקום מגוריו בגרמניה במיוחד לצורך התוכנית.

השנים הרבות בהן פעלה הלהקה, שינוי ההרכבים הרב והעובדה כי פנו לילדים ולמבוגרים כאחד, כל אלה מקשים על ציון סגנון מוזיקלי אחד ללהקה. יחד עם זאת, לאחים ולאחיות צליל ייחודי אשר מתאפיין בעיקר בהרמוניות הקוליות (מזכיר מאוד את להקת האימאות והאבות -CALIFORNIA DREAMING) . כל חברי הלהקה שרים ומנגנים, וההרכב המכיל שני קולות גבריים ושני קולות נשיים יוצר קול יחסית ייחודי בזמר העברי.

אז למה אפקט הצופה ולמה האחים והאחיות היום ??

אתמול יום שישי 13/3 מלאו 56 שנה לרצח הנורא של קייטי ג'נובזה שהעלה על סדר היום את נושא האחריות של הצופה מהצד…ולא מעט פעמים בחיי היום יום אנו עדים לצרות , עוולות מפגעים או מריעין בישין אחרים הקורים בחברה בה אנו חיים ,עוולות של צדק  , פגיעה בחלשים ,עיוות הדין , או סתם איש או אישה נפגעים …ואין איש הנוקט יוזמה…ואתמול בליל הסערה קמו אנשים טובים ויצאו בלילה סוער אל העלטה חתכו , ניסרו, תוך סיכון עצמי , ופינו את הדרך למרות התנאים הקשים ,למרות שאין זה עיסוקם ,…סתם מתוך פרץ של אחריות ראויה לשבח…ובנוסף גם כל "האחים והאחיותוהרופאים וצוותי ההצלה במאבקם בנגיף הקורונה בימים טרופים אלה ….בדיוק ההיפך הגמור מאפקט הצופה מהצד…56 שנה מפרידים בין שני התנהגויות קוטביות….ועל זה כתב נתן יהונתן את סוף הדרך..אותו הלחין גידי קורן.

" בכל ערבית
יש קץ לסוערים
ועץ לערירים
וסלע לשוכבים בסוף הדרך. "…אותו ביצעו האחים והאחיות.

מי יתן ונושיט יותר יד האחד למען השני ,נגלה אכפתיות ויחד אולי ניצור חברה טובה ואכפתית יותר .

שבת נעימה ושקטה לכולם רוב בריאות …ותודה עמוקה למתנדבים ולעוסקים במלאכה.

בכל מקום
יש תהום לאמיצים
וצל לעייפים
ומעין שקרירותו נגרת.

בסוף הדרך, בסוף הדרך
יש תהום לאמיצים.

בכל שחרית
יש טל לרועדים
ואור לאוהבים
ואבנים קרות ועשב פרא.

בכל ערבית
יש קץ לסוערים
ועץ לערירים
וסלע לשוכבים בסוף הדרך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s