"כולנו נפתחים, מנגנים צלילים ערביים, שרים שירים מוזרים, משתטים וזה לא עשה לך כלום". ( דודו .ט)

"משה קיבל תורה מסיני , ומסרה ליהושוע ,ויהושע מסרה ל…." המורה המשיכה להקריא את הכתוב בטקסט ,אך אותו זה לא עניין . ראשו היה נתון למה שניבט מחלון הכיתה . על ענפי העץ שמחוץ לחלון נחו להן בשמש הנעימה שורה של בעלי כנף ,לו הם נדמו כעורבנים או אולי עורבים ,הוא אף פעם לא זכר את ההבדלים. הוא היטיב מבטו והבחין כי ישנה התקוטטות קלה בין בעלי הכנף , על מקום על הענף . אלו דחפו את אלו ואלו ניקרו את אלו. "מדוע אינם מתחלקים בענפים ?" שאל את עצמו . הוא הבחין בחתול שטיפס במעלה העץ והבין כי הסכנה המרחפת מעל ראשם מסיטה אותם מחשיבה הגיונית….ומי ירויח ?? "כמובן החתול" , הוא חשב לעצמו..אם ישתפו פעולה יוכלו אולי לעבור לעץ אחר , או אולי לנקר את זנבו של החתול ,אך הם בשלם אלו דוחפים את אלו ,והסכנה קרבה….מתחת לעץ במרחק כמה פסיעות ,מצוי היה גן המשחקים של בית הספר . עליו שיחקו באותה עת תלמידי הכיתה המקבילה לשלו ,אשר מורתם לא הגיע הבוקר . יותר מאוחר כשיצא להפסקה ,סיפר לו חברו מהכיתה השניה כי המורה נסעה להשתלמות ולביקור בכלא …"מי עושה השתלמות בכלא ?? ,,,ומה כבר אפשר ללמוד שם חוץ מ…לקח ??"

שבת נעימה ואחרונה של חודש נובמבר הלפני אחרון של העשור השני למילניום הנוכחי . ופינתנו לא נוסעת הפעם לאף מקום ( הטיסות האלה מתישות ) וננסה לנגוע נגיעה קלה בנושא מעניין ומעט מעט מורכב…אז לא להבהל יוצאים לדרך.

ההנחה המקובלת עלינו בדרך כלל היא כי אנחנו בדרך כלל אנשים רציונלים ,וככאלה אנו בחיי היום יום שלנו לוקחים החלטות ..רציונליות…נראה הגיוני ונהיר לנו שלא נקח החלטות אשר יפגעו בנו…בוודאי לא כאלה שיפגעו בנו בצורה קשה . גם האבולוציה מדברת על הרעיון של הפרט ששומר על עצמו לצורך שימור הגנים שלו.

והדברים הם בדרך כלל כאלה ,אולם מה קורה אם נוסיף לשאלה איש או אשה נוספים ?? , האם כאשר ישנו אדם נוסף בו תלויה ההחלטה שלנו ,האם גם אז נהיה רציונלים ??

לצורך המחשה ניקח דוגמא בולטת מתוך תורת המשחקים . תורת המשחקים היא ענף בלימודי המתמטיקה ,העוסק בדרך קבלת החלטות כאשר ישנם מספר אפשריות….הדוגמא מומחשת באמצעות "דילמת האסיר".

דילמת האסיר (אנגלית: Prisoner's dilemma) היא בעיה פרדוקסלית בתורת המשחקים שפורסמה בשנת 1950 על ידי מריל פלאד ומלווין דרשר מ"תאגיד ראנד" בארצות הברית. הדילמה מדגימה מצב בו התנהגות רציונלית לחלוטין, מנקודת מבטו של הפרט, תוביל לתוצאה שאינה אופטימלית כלל עבורו. והסיפור הוא כלהלן :

המשטרה עצרה שני שודדים שביצעו שוד, ומפרידה ביניהם לצורך חקירה. אם תצליח המשטרה להביא להרשעתם, ייכנס כל אחד מהם לכלא ל-15 שנה, אך בגלל מחסור בראיות הם יועמדו לדין על עבירה משנית קטנה שבגינה ייכנס כל אחד מהם לכלא לשנה אחת. מאחר ולמשטרה אין די ראיות להעמידם לדין, היא מציעה לכל אחד מהם בנפרד הצעה מעניינת- להעיד נגד רעהו, וכפרס מובטח לזה שיעיד עונש מופחת: אם שני האסירים יקבלו את הצעת המשטרה, ייכנס כל אחד מהם לכלא לחמש שנים, ואם רק אחד מהם יעיד ורעהו ישתוק, המעיד יצא מיד לחופשי ואילו חברו ייכלא ל-15 שנה…עד כאן הכל בסדר ….רק בעיה קטנה כל אסיר נמצא בתא נפרד ואינו יודע מה יעשה חברו…

הדילמה שעומדת בפני כל אחד מהם היא "איזו טקטיקה לנקוט – לשתוק או להעיד?". רציונלית יאמר כל אחד לעצמו כי מוטב שיעיד וכך יצא לחופשי ,ורק חברו יכלא .

הטבלה הבאה, מסכמת את אפשרויות העונש שייגזרו על אסיר א ואסיר ב בהתאם לפעולתם:

הפרדוקסליות שבדילמה נובעת מכך שהחלטה רציונלית מביאה לתוצאה שאינה הטובה ביותר. כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבור שניהם, נדרשים האסירים לשיתוף פעולה (קרי, שתיקה של שניהם)ואז כל אחד יקבל שנה , אך מכיוון שדרך הפעולה המשתלמת יותר לכל אסיר לבדו היא תמיד לא לשתף פעולה (כלומר, להעיד), בוחר כל אחד מהם לא לשתף פעולה מחשש שחבירו יעיד עליו , וכך שניהם יכלאו לחמש שנים.

הדילמה ממחישה מצב שאינו נדיר, לפיו שיתוף פעולה יביא תועלת רבה יותר לשני הצדדים מאשר גישה שבה כל צד פועל על דעת עצמו….גם אם זה נראה לו הכי הגיוני שבעולם.

הדוגמא אינה ערטילאית ויש לה השלכות גם בחיים האמיתיים…למשל בכלכלה…נניח לדוגמא שמחר בבוקר קורה נס ,ושר התחבורה מודיע חגיגית ,כי הרכבת הקלה בת'א מוכנה …וכמו כן מוסיף כבוד השר ,כי מאחר "וכל ישראל ערבים זה לזה", הוחלט כי לא יהיה פיקוח על הנוסעים ברכבת החדשה , מי שילם כנדרש ומי לא …( נשמע דימיוני ?? )…

תשאל השאלה מה יעשו הנוסעים. ??..הרי אם הנוסע הבודד יחשוב על עצמו בלבד ( ואף אחד לא ידע ) ,מוטב לו לא לשלם וכך ישמור על כספו , אך אם כולם יעשו כך…הרכבת תפשוט את הרגל…אז לשלם או לא ??..שאלה..

יש לדילמא זאת השלכות למשל גם בחיי היום יום למשל בתחום התקשורת במאמר של אורי רזון באתר "אלכסון" ,הוא מביא דוגמא גם מתחום התקשורת :" חובבי אקטואליה רבים, בעיקר הדייקנים שבהם, מתוסכלים מכך שכאשר הם פותחים את הטלוויזיה שלהם בשעה שמונה בערב בדיוק כדי לצפות בחדשות, הם מחמיצים שוב ושוב את תחילת המהדורה. ובאמת, מהדורות החדשות בישראל אינן מתחילות בשעה 20:00 אלא מקדימות בשתיים־שלוש דקות, ונפתחות על פי רוב ב־19:57 או 19:58. הסיבה לכך היא לא אחרת מאשר "דילמת האסיר",…כל ערוץ לא רוצה להיות זה שמביא את הכותרות אחרון ולכן מקדים במעט את תחילת השידור.

דילמת האסיר היא נושא מרתק בתורת המשחקים ,ויש לה מספר גרסאות ( החלטות חוזרות ,החלטות רבות משתתפים ,ועוד גרסאות מורכבות יותר ויותר) , מטרת חקר ההתנהגות במצבים אלו משליכה ומלמדת אותנו על מודלים של התנהגות וקבלת החלטות אשר אינם בהכרח רציונליות…זוכרים שדיברנו פעם על אלטרואיזם ??..אז שוב לא תמיד יש הגיון בשיגעון. הנושא ממש מורכב ונסתפק בהצצה קטנה לתחום.

ומהצצה לתורת המשחקים נעבור במוסיקה אל הזמר ,כותב ,גיטריסט ,שחקן והיוצר הישראלי דודו טסה.

סגנונו של טסה הוא מעורב ישראלי נהדר של רוק ,מוסיקה מזרחית ,מוסיקה ערבית ,זמר ישראלי ומה לא.

טסה נולד ב-10 לפב 1977 , וגדל בשכונת התקווה שבתל אביב. בילדותו היה פעיל במתנ"ס הקהילתי. בהמשך למד בתיכון עירוני א' במגמת תיאטרון. כבר בגיל 15 הוציא את אלבומו הראשון, "אוהב את השירים".

בשנת 2000, לאחר שירותו בצה"ל, הוציא את האלבום "יותר ברור", אשר זכה לביקורות טובות . בשנת 2002 הוא מצטרף כגיטריסט ללהקת הבית של תוכנית האירוח "יצפאן" – "החברים של ביזונה".

בשנת 2004 יצא אלבומו הרביעי של טסה, "בדיוק בזמן". הלהיט הגדול ביותר מהאלבום היה גרסת כיסוי לשירה של ריטה "אתה בכל זאת" ("עלית לי בזיכרון"), שבגרסתו של טסה נקרא "הלילה לא".

בשנת 2009 השתתף טסה בסרטו של שמוליק מעוז "לבנון", שבו גילם שבוי סורי. שנתיים מאוחר יותר בפברואר 2011 יצא האלבום "דודו טסה והכוויתים", המורכב כולו מחומרים של סבו ואחיו, דאוד וסאלח אל-כוויתי. על האלבום החל טסה לעבוד כעשור לפני יציאתו, כשהתבקש לבצע את השיר "פוג אל נאחל" לפסקול הסרט "סוף העולם שמאלה" של הבמאי אבי נשר. לאחר מכן החל טסה באיסוף חומרים ועיבודם לאלבום מוזיקלי המשלב את המוזיקה העיראקית של סבו ואחיו ומוזיקה מודרנית.

ב-2012 גילם את דמותו של עמרם מופרדי בסרטו של בני תורתי "הבלדה לאביב הבוכה".ועשור קודם בשנת 2002 השתתף בסרט הטלויזיה "בוצ'צ'י ",בדמותו של טבח בבסיס חיל האויר ,הנאבק על ליבה של חיילת מול טייס מהבסיס ,עם שירו המקסים "וזה לא עושה לך כלום".

בסה'כ השתתף עד היום דודו ב-4 סרטים וסרט טלויזיה ,הוציא כ-13 אלבומים ,מתוכם 9 אלבומי סולו. ובימים אלה הוא מופיע ברחבי הארץ .

אז איך הדברים מתחברים ??

בתקופה הנוכחית כל ארצנו הקטנה נעה סביב הציר של פרשיות האלף למינהם . אשם או לא אשם ,חשוד או סתם קורבן של רדיפה..נהנתן או כמו כולם….הזמן ישפוט…וגורלו של כל איש הוא תלוי החלטות…האם ההחלטות רציונליות ?…השד יודע..ובנוסף לכך הנסיונות הרבים להקים ממשלת אחדות בהם כל מפלגה מנסה למקסם את תועלתה ולא את טובת הכלל ,מה שמוביל אותנו לתוצאה שאינה מיטבית עבורנו . ועל פי דילמת האסיר …גם מה שרציונלי ליחיד לאו דווקא יביא לטובת כולנו… אז נקווה שניקח את ההחלטות שיביאו לטובת הכלל…..ולאו דווקא טובת פרט זה או אחר.

ודודו טסה ? ,הוא יוצר נהדר ,ונגן גיטרה מדהים עם מוסיקה ישראלית , ממש כור היתוך מוסיקלי שכייף לשמוע ,והשבוע האזנתי לשירו "הגולה"וחשבתי שמילות השיר הן אולי המחשבות שרצות בראשו של האסיר מדילמת האסיר , או בראשו של כל חשוד בימים אלו באשר הוא ..שימו לב למילים.

שבת נעימה לכולם ,וקבלת החלטות מוצלחת….נשתמע בדצמבר..

מי היה מאמין שדווקא אני זה
ככה סתם אפול
הכדור הקטן שהפך לענן זה
הוריד אותי לשאול
ריקודים אסורים שהיו לי
חשכה שנתנה לי חסות על הכל
נגיעה זעירה שהייתה בי
כלום כביכול

איך כולם נוסעים להם
מקומות שמורים
ולי אין לאן לחזור
אין לאן לחזור
חברים טובים היו לי
כולם הרוסים
וכבר אין מי שיבוא
אין מי שיבוא

זה נגמר כבר לפני שבכלל עוד התחלתי
משהו בוכה
מאבק בלי סיכוי וברור שהפסקתי
איך שלא יהיה
לא זוכר בבקרים את הלילה
איך…