פסעתי עדנות בשדרות השאנז אליזה ,מימיני היה דוכן כרטיסים צבעוני , ולא יכולתי שלא להקשיב…
ז'ילבר : תגיד כמה עולה כרטיס ?
מוכר : יש לנו כל מיני חבילות חלקן חבילות עם הנחה ,מעוניין לשמוע ?
ז'ילבר : יאללא מתאים ,יש לי יום פנוי והילדים אצלי ,דבר ,אולי שווה לי..
מוכר : מה זה שווה חבל לך על הזמן, הרגע מכרתי לחמותי חבילה דומה. אתה יודע הרי כל סקילה זה 6 פרנק ,וגליוטינה 8 פרנק. שמע לי יש לנו חבילת בסיס של שתי סקילות ושתי מופעי גיליוטינה ב-15 פרנק ,אבל בנוסף יש לנו מבצע סוף שבוע הכולל שתי סקילות ,שתי מופעי גליוטינה וכרטיס פתוח לתלייה עד חצות ב-19 פרנק…כולל פופקורן וחוברת צביעה לילדים אם ישתעממו מהתליות .
ז'ילבר : ואם יש לי כרטיס מועדון זה עוזר ?, השכן שלי קנה חבילת הכל כלול לסוף שבוע דרך דוד שלו שעובד בחברה קרדישא ב-14 פרנק כולל פופקורן ושתייה קלה ובנוסף קיבל שקית אבנים לסקילה בחינם.
מוכר: תראה זו מהפכת מחירים ,אתה חייב להבין, גם שעושים הנחה ,עדיין אין ארוחות חינם . גם ששר האוצר אומר שיהיו מחירים מוזלים למספוא עד סוף הקייץ ,זה אומר שמישהו יצטרך לשלם על זה…לכל מהפיכה יש מחיר , אתה יודע ,נו זה הסיפור על השמיכה ,אתה מושך לכיוון הראש הרגליים מתקררות ולהיפך…נטו שמיכה..
ז'ילבר : עזוב ,עזוב ,הרגת אותי עם כל הפילוסופיות האלה תן לי כרטיס בסיסי…מהפיכה או לא יש לי את הילדים על הראש עד סוף היום…
ת: בבקשה ,חייך המוכר ,אם הילדים עלייך …כדאי שתשמור על הראש.
(כיכר הבסטיליה ,מרכז פריז יוני 1879)
שבת אחרונה של חודש יולי , "האוויר נהיה חמים , הוא רכב על אופניים ,לה היה מבט תמים" ,שר לו צביקה פיק בשירו : " אהבה בסוף הקייץ"…ופינתנו נוטלת קוראסון ובאגט וממריאה מערבה אל צרפת של לפני 230 שנה…אל שנת 1789.
כשהיינו תלמידים ,אי אז בשנות ה…למדנו על המהפיכה הצרפתית , על דנטון ,מרט ורובספייר שהנהיגו את המהפיכה .היא נשמעה לנו אז מאוד רומנטית ..בני המעמד השלישי הנמוך בצרפת חוללו מהפיכה שבשיאה פרצו אל הבסטיליה שיחררו את העצורים וכוננו משטר חדש הדוגל בשיוויון צדק וחירות…ומאז כל 14 ביולי נחגג יום הבסטיליה..כיום סימלי לחירות ושיוויון…נשמע אחלה ?…אז זהו שלא כל כך.
המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Révolution française) הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני.
הבעיה המרכזית שהביאה למהפיכה הייתה המבנה המעמדי ששלט בחברה הצרפתית. היררכיה שחילקה זכויות וחובות בין המעמדות השונים.
החלוקה המעמדית הבסיסית השתקפה באספת המעמדות, הגוף הייצוגי הישן שלא כונס מאז 1614: המעמד הראשון, הכמורה, שמנה כ-100,000 איש ב-1789, נהנה מהטבות מפליגות והיה בעליהן של 10% מהקרקעות; המעמד השני, האצולה, שכלל לפי מרבית ההערכות כ-400,000 איש, היה פטור מרוב המיסים ושלט ב-25% מהקרקעות; והשאר, אנשי המעמד השלישי, היו פשוטי העם שמנו כ-27.5 מיליון נפש. (גם בתוך חלוקה זו היו תת קבוצות של מעמדי כנסיה שונים ,מעמדי אצולה מגוונים וכנ'ל במעמד הסוחרים או החקלאים)
בטור דעה מרתק בגליון יולי של "אפוק טיימס"( המהפכה הצרפתית אינה סיבה למסיבה ) מפנה חיים נבון את תשומת ליבנו לכמה פרטים מעניינים הקשורים למהפיכה:
על פי רוב מוצגת המהפיכה כמופע מרשים של מאבק לחירות ,אחווה ,חופש פוליטי ושיוויון ,וכמו במרד בר כוכבא למשל ,גם פה ..לגוזמאות של מהפכנים ישנו יחס סלחני . מהפכני צרפת למעשה לא הביאו לעולם את החופש הפוליטי..אלה ממש סיכנו אותו .
נתחיל בסמל הראשון-הפריצה לבסטילייה ושחרור העצירים..חופש ?? ספק רב . סה'כ שוחררו שבעה עצירים ( ארבעה זייפנים , שני חולי נפש ,ופדופיל )…לא משהו להתגאות בו ..אבל למה להיות קטנונים.
מהלכיהם של המהפכנים לא הפכו קטלניים בעקבות התגלגלות האירועים אלה היוו מוטיב מרכזי במטרותיהם (חיסול אליטות)..באותה שנה בלבד קצצו הגליוטינות בצרפת את ראשיהם של 16 אלף צרפתים …לא אויב חיצוני עשה זאת כי אם איש את אחיו חיים בלעו.
ראוי לחשוב כי מהפיכה המשנה סדרי שלטון תביא רווחה כלכלית , שיפור במערכת החינוך ובמערכת הבריאות . אולם בשנה שלאחר המהפיכה צנח מס התלמידים בצרפת ב-75% מ-50 אלף ל-12 אלף בלבד , ומס בתי החולים צנח ב-42%.. כמו כן התקנות שנחקקו לאחר המהפיכה " ביטלו " על פי חוק את העוני והבטיחו קצבה לכל נזקק ( מזכיר את הבטחות הבחירות אצלנו לשכר מינימום גבוה ,וקצבאות ילדים ,כמו גם את החוק שנחקק לאחרונה לאסור אישפוז חולים במסדרון…וכו' )…אולם לא היה מקור מימוני לכך .מה שגרר את צרפת לשנים ארוכות של עוני קשה אף יותר עד ולשיקומה האיטי שארך עוד שנים רבות.
וכאילו לא די בכך ,מסביר חיים נבון ,הנורא מכל היה שלטון הטרור שהושלט לאחר תחילת המהפיכה במדינה , גזרות אנטי דתיות (כמלחמה במעמד הכמורה ) לא התקבלו ע'י העם והמתנגדים לכך הוצאו להורג ..ובסה'כ נהרגו במהלך המהפיכה כמיליון צרפתים.
מהפיכה זו זרעה את זרעי המהפיכות הבאות ,נפוליאון בנה של המהפיכה ומלחמותיו הרגו מיליונים ברחבי אירופה ,עוררו את הלאומנות בגרמניה…ואת המהפיכה הקומוניסטית ברוסיה ,וכדור השלג של שנות לחימה קשות, התגלגל לו באירופה וקבר רבים רבים מבניה.
עוד כותב חיים בטורו: " ההיסטוריון היהודי הגדול ,יעקב טלמון הקדיש את מפעל חייו להבנת החידה הגדולה ,של ההיסטוריה המודרנית : " איך מתוך מהפיכה בשם ערכים נאורים ושיוויון מגיעה החברה לצעדים רצחניים ? ".להבנתו זה החל במהפיכה הצרפתית שניסתה לכפות ערכים "נאורים" על סביבתה ,וכשאלו סירבו ,ניסתה לכפות זאת בכח הטרור…"
וסתם לשם השוואה באותה עת בדיוק במרחק שחייה של כמה שעות בתעלת למאנש ,התפתחה לה לאיטה בלי הרבה מהפכות הדמוקרטיה בברטניה. בצורה טבעית ואיטית אומנם אך הרבה פחות אלימה. וכיום בריטניה אינה פחות דמוקרטית מצרפת…האחת הגיעה לזה באמצעות מהפיכה וטרור השנייה בדרך המסורת.
מזכיר מאוד את הנסיונות לקדם אבולוציה בדרכי קיצור .( כדוגמאת חיסול הזאבים בשמורה בארה'ב כי טרפו איילים של חקלאים .הדבר הביא לריבוי איילים שהובילו לחיסול עשבייה עצים וצמחים לאורך הנהר ,דבר שהחליש את גדות הנהר וגרם לשטפונות וסחף ….וכן הלאה)…לעיתים לקצב האיטי של האבולוציה יש יתרון.
ונגיעה קלה זו במהפיכה לוקחת אותנו במוסיקה אל שנות השמונים פה אצלנו אל להקת גזוז.
הלהקה הוקמה על ידי דני סנדרסון ואברהם דשא (פשנל). בשונה מ"כוורת", גזוז הייתה שותפות עסקית של סנדרסון ופשנל בלבד, וכל שאר חברי הלהקה הועסקו כשכירים. בין החברים היו : דני סנדרסון (גיטרה, שירה) ,גידי גוב (שירה), מזי כהן (שירה)
מוטי דיכנה (גיטרה בס, שירה),דני פאר (פסנתר), מאיר שפייזר ,גרי רזניק ,זיו בן (כלי נשיפה)
שלמה חממי (תופים).
סנדרסון עצמו, אשר כתב, הלחין ועיבד את כל שירי הלהקה, שימש כזמר ונגן גיטרה. תחילה התכוון סנדרסון לצרף כצלע הנשית ללהקה את הזמרת ג'וזי כץ שהייתה באותה תקופה בשיא הצלחתה, אך כץ ויתרה עקב נסיבות אישיות. סנדרסון הציע גם ליהודית רביץ להצטרף אך זו סירבה כיוון שרצתה לשיר חומרים משלה שסנדרסון לא היה מעוניין לכלול. לאחר מכן הועלתה אפשרות לצרף את הזמרת גלי עטרי אך לבסוף הוחלט כי מזי כהן תהיה הזמרת השלישית בהרכב.
מוזיקלית הציגה "גזוז" קו של רוק רך וידידותי, המושפע מרוק'נ'רול אמריקני של שנות השבעים, עטוף בעיבודים עשירים (קולות וסקציית כלי נשיפה) כשתפקידי השירה התחלקו בין גידי גוב, דני סנדרסון ומזי כהן. בדומה לכוורת, מילות השירים הרבו לכלול נושאים הומוריסטיים ומשחקי מילים ורבים מהם הפכו ללהיטים בתחנות הרדיו, ביניהם "רוני", "אמא ודני", "חללית", "תה עושה סחרחורת", ו"תשע בכיכר".
סה'כ הוציאה הלהקה שני אלבומים : "גזוז" , "גלגול שני" ועוד אלבום אוסף.
אז איך הכל מתכנס ?
בשבוע שחלף נחוגו בצרפת חגיגות יום הבסטיליה (14/7/1879) לציון המהפכה הצרפתית…230 שנים חלפו להם מאז אותו היום שהביא (לפחות סימלית ) חופש שיוויון ואחווה לעולם …המהפכה שהתלקחה במשך שנה אחת הותירה חותם עמוק בסדרי החברה האנושית בשנים הבאות …190 שנה מאוחר יותר..הופססס.. מהפיכה נוספת ..והפעם דני סנדרסון מקים את גזוז (1978 ) וגם פה זה ימשך שנה ..ואז בשנת 1979 היא מתפרקת. ….ככה זה , גם מהפכות וגם גזוז , אם תשאירו את הפקק פתוח כל הגז יברח.
לצרפתים הייתה את כיכר הבסטיליה ,ולגזוז היה את תשע בכיכר…
.
שבת נעימה לכולם.
תשע בכיכר ביום שישי
החברה בפינה עומדים.
אני ויואל ומשה פלתיאל וערן.
'סתכלים על הבנות ומרכלים
גמרנו את הלימודים.
יואל מסמן שכדאי להתקדם לעברן.
גיל שש עשרה הכל כזה
מן קצפת ודובדבנים.
גיל שש עשרה רומן ראשון
מוביל לרומן שני.
במחשבה שניה 