"חיבוק של אמא נמשך שנים רבות אחרי שהיא מרפה."(פתגם עממי)…גם של אבא

המיניבוס  היה רועש כמידי יום בדרכם חזרה מבית הספר. הילדים בכיסאות האחוריים ,צחקו דיברו וצעקו בקולי קולות . היא לא אהבה את הרעש הבלתי נגמר הזה לאחר יום לימודים מתיש. הרכב נעצר בתחנת ההסעה , והיא העמיסה את ילקוטה על גבה ופנתה לרדת. רעש  האוטובוס הלך וגווע עם כל מדרגה שירדה ..עד שנמוג לחלוטין עם התרחקותו של רכב ההסעות אל קצה הרחוב. 

היא פסעה באיטיות לביתה ,התרמיל על גבה ,ומחשבותיה בראשה. רגליה הקצרות טיפסו בעייפות את חמש המדרגות שלפני דלת הכניסה לביתה . היא שלפה את הדובי החום עם מחזיק המפתחות ופתחה את הדלת. שאריות הבוקר עוד היו פזורות בצהרי הבית . שאריות כוס קקאו ועוגיות תפלות נותרו על צלחת לבנה שהונחה על השיש. ..על שולחן פינת האוכל הבחינה בפתק שהניחו הוריה " יש עוף ואורז בסיר השטוח ,ואל תשכחי להכין שיעורים לפני שאת יוצאת לחוג….אה ויום משפחה שמח חמודה"…היא בהתה בפתק ארוכות לפני שהכניסה את צלחת ארוחת הצהרים אל המיקרו….וואו כמה שמח הוא יום המשפחה חשבה לעצמה…בעצב.

 

שבת קרירה שניה של חודש פברואר והראשונה של אדר..זה שבגינו מרבין בשמחה.ופינתנו נוסעת מערבה במרחב ודרומה בזמן …אל ויסקונסין שבמערב התיכון של ארה'ב אל העיירה פיפין  שם נולדה בשנת 1876 ילדה חמודה , לצארלס וקרוליין אינגלס ,אחות שנייה לאחותה מרי…ההורים החליטו לקרוא לה לורה אליזבת אינגלס…השמות נישמעים לכם מוכרים ????

 

Laura Ingalls Wilder.jpg

לאלו מאיתנו שצלחו את גיל 30 ,השם לורה אינגלס נשמע מוכר….אהה נכון ..גם לילדה מהסדרה ההיא…נו.."בית קטן בערבה" קראו לורה אינגלס……אז נכון זו היא.

לורה אליזבת אינגלס וילדרLaura Ingalls Wilder;‏נולדה ב 7 בפברואר 1867 – ונפטרה 10 בפברואר 1957 בגיל 90 ) הייתה סופרת ילדים אמריקאית. בסדרת ספרים מצליחה שכתבה תיארה לורה  אינגלס , את חייה כילדה ונערה במשפחת חלוצים במערב התיכון בארצות הברית. סדרת הספרים מתארת בנאמנות רבה למדי את קורות חייה של לורה, המוכר מבין ספריה "בית קטן בערבה " הפך בשנות ה-80 של המאה ה-20 לסדרה מצליחה בת 8 עונות ששודרה גם בישראל.

משפחתה של לורה הייתה חלק מגל ההתפשטות מערבה בארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-19, וספריה של לורה מתארים את המקומות השונים בהם חייתה המשפחה. הספר הראשון מבחינה כרונולוגית, בית קטן ביער הגדול (little house in the big woods, 1932) מתאר תקופה זו.

תוצאת תמונה עבור בית קטן בערבה

כאשר הייתה לורה בת כשנתיים, ב-1869, נדדה משפחת אינגלס דרומה ומערבה, ובנתה בית בדרום מזרח קנזס, ליד העיר אינדפנדנס. הבית נבנה באזור שנשמר אז לאינדיאנים, ולאחר כשנתיים נדרשו המתיישבים הלבנים לפנות את האזור. תקופה זו מתוארת בספרה השני והידוע ביותר של לורה, בית קטן בערבה (Little House on the Prairie, 1935).

חיי המשפחה בארצות הברית המתפתחת היו לא קלים ,קשיי פרנסה ,בעיות בריאות ,עימותים עם תושבים אחרים ,ובעיות מול התושבים האינדאנים של ארה'ב של אותם ימים היו מנת חלקם היומיומית ואילצו את צארלס אבי המשפחה ורעייתו קלייר לנדוד ממקום למקום.

 

המשפחה חזרה לויסקונסין בשנת 1871. 3 שנים לאחר מכן, ב-1874, נדדה שוב המשפחה, והפעם מערבה, ובנתה את ביתה לחופי ערוץ השזיף (Plum Creek), ליד העיר Wallnut Grove (חורשת האגוז, בתרגום חופשי) במינסוטה. תקופה זו מתוארת בספר בית קטן על גדות נחל השזיף (On the Banks of plum Creek, 1937). המגורים ליד העיר איפשרו למרי וללורה להתחיל לימודים מסודרים בבית הספר בעיר. שתיהן התבלטו, לעדותה של לורה, כתלמידות מצטיינות, ולורה החלה להפגין את כושר המנהיגות שהיה טבוע בה.

תוצאת תמונה עבור בית קטן בערבה

לאחר כשנתיים, ב-1876, נדדה שוב המשפחה דרומה, ועברה לגור באיווה, ב-Burr Oak. תקופה זו אינה מתועדת בספריה של לורה. לאחר כשנה שבה המשפחה למינסוטה.

במינסוטה חיה המשפחה בבית שבנה צ'ארלס. בתקופה זו חלתה האחות הגדולה, מרי, ואיבדה את מאור עיניה. מאוחר יותר נשלחת מרי לבית ספר לעיוורים ואילו לורה הכריזמטית מוסמכת להוראה ..כבר בגיל 15 !!

בהמשך תפגוש לורה את אלונזו-בן למשפחת חקלאים משגשגת הגדול ממנה בעשר שנים והשניים נישאים ומקימים חווה . ההצלחה לא הגיעה מייד במשך קרוב ל-15 שנים נדדה משפחתה ממקום למקום ,תלאות מזג האויר ( גשמים ברד וסופות ) הקשו מאוד על היכולת להתבסס . ב-1894 עברו לורה ואלמנזו לתחנתם האחרונה, חווה במנספילד, מיזורי, שנקראה "חוות הרכס הסלעי" (Rocky Ridge Farm). בתחילה, הייתה החווה שטח סלעי ומיוער, שאפשר קיום בדוחק וכפה על בני הזוג לעסוק בעבודות רבות, מעבר לחווה, כדי לקיים את עצמם; הם נאלצו לחיות בבקתת עץ דלה ונטולת חלונות.אך אט אט עם המון עבודה קשה הצליחו בני הזוג להפריח את החווה ,וגידלו פירות ,עופות ובקר ,החווה שיגשגה ועימה ההצלחה .ולורה הפכה לברת סמכה בנושאי חקלאות.

תוצאת תמונה עבור לורה בית קטן בערבה

כמי שתמיד הפגינה כושר מנהיגות ומעורבות חברתית, הייתה לורה מעורבת יותר ויותר בהרצאות לחקלאים באזור. בתה, רוז, שהקריירה שלה כעיתונאית הלכה ופרחה, עודדה את אמה לכתוב, ולורה החלה בפרסום טור בעיתון מקומי, וזכתה להצלחה רבה; הטור עסק גם בנושאים חקלאיים אך גם בפרשנות לנושאים בחדשות ולהצגת תפיסות העולם של לורה מנקודת מבט של אשה.

שנת 1928 החלו לורה ואלמנזו לחשוב על פרישה; הם לא היו אנשים עשירים, אך הצלחתם הכלכלית אפשרה להם תנאים נוחים. ואולם, נפילת המניות בשפל הגדול בשנת 1929 מחקה חלק גדול מהונם, והתשועה הגיעה מהמשפחה ,הם מצאו עצמם נתמכים על ידי בתם, רוז.

לורה כתבה בתחילת שנות ה-30 ספר בשם בת חלוצים (Pioneer Girl). הספר היה סיכום של כל נדודי המשפחה, ולורה כתבה אותו כנראה בעקבות מותן של אמה (ב-1924) ואחותה, מרי (ב-1928), וכנראה גם בשל השפל הגדול. הספר נדחה על ידי כל המוציאים לאור. בשלב זה החל ככל הנראה שיתוף פעולה בין רוז לבין אמה, לורה; יש להניח שרוז ערכה וסגננה את זכרונותיה של אמה. רוז הפכה חלק מהספר "בת חלוצים" לספר בשם "כשסבתא הייתה ילדה קטנה" (When Grandma was a Little Girl), שהתמקד בעיקר בסיפורים שסיפר אביה של לורה לה ולמרי. ספר זה הפך לספר הראשון, "בית קטן ביער הגדול".

תוצאת תמונה עבור לורה בית קטן בערבה

סדרת הספרים זכתה להצלחה הולכת וגדלה, והביא להכנסה בטוחה וצומחת, בפעם הראשונה בחייהם של הזוג וילדר; הספרים הביאו פרסום, מכתבים, ומעריצים שגם הגיעו בהמוניהם לחוותה של לורה.בתה של לורה, רוז, שהייתה כאמור עיתונאית, סופרת, מסאית והוגת דעות, גם זכתה להצלחה רבה בזמנה. היא טיילה רבות בעולם וסיפורי המסעות שלה היו פופולריים מאד. היא הייתה אחת מהוגי הדעות החשובים של המפלגה הליברטריאנית בארצות הברית.

ספריה של לורה נחשבים נכסי צאן ברזל בלאומיות האמריקאית . הם מייצגים ערכים מרכזיים באתוס של ארצות הברית: חשיבותה של המשפחה – תפקידיהם של האב והאם, מערכת הכבוד ההדדי בבית, חשיבותו של "הביחד" ,שיתוף פעולה , הערך של היוזמה העצמית; ראיית החקלאות ועבודת הכפיים כערך חשוב;  מה שהיינו מכנים אצלנו .."ציונות "ועוד. 

ולורה אינגלס לוקחת אותנו במוסיקה אל היוצר והזמר האנגלי רורי צ'ארלס גרהם…הידוע יותר בכינוי ..Rag'n'Bone Man.(איש העצמות).

תוצאת תמונה עבור ‪Rag'n'Bone Man‬‏

הבחור נולד ב -29 בינואר 1985 באוקפילד, במזרח סאסקס שבאנגליה. הוא למד באקדמיה של קינגר ברינגמר, שממנו גורש, ואחר כך נרשם לקולג' אוקפילד בעיר מולדתו.

בהיותו בבית הספר הוא היה חלק מקבוצת נערים שנתמכה על ידי "קרן הנסיך" שפיתחה פרויקט קהילתי שעסק בציור ובגינון בקרובורו. כאשר הוא עבר לברייטון, חבר שלו Gi3mo הקים את קבוצת ראם ,והזמין אותו להצטרף אליהם. הוא החל להופיע בסליפ-ג'אם ב ', שם פגש אנשים שעזרו לו להתחיל את הקריירה שלו.הוא הופיע במסגרת הרכבים שונים בסגנון ההיפ הופ.

רורי ידוע בעיקר בגלל קול הבריטון העמוק והנהדר שלו ,אלבומו הראשון "אנושי" HUMAN.. על שם שיר הנושא הנהדר באלבום ,שוחרר בשנת 2016 וזכה בפרס המבקרים הבריטי .

ולמה הגענו מלורה ל"רורי איש העצמות "..??

התשובה היא…המשפחה.

בעבר היה נהוג לציין את "יום האם" , ואז רעמו האבות.."ומה איתנו ?"…והיום הזה הפך במסגרת הפוליטיקלי קורטקט..ל"יום המשפחה" וישראל תשכון לבטח שבעים שנה.

ובשבוע שעבר חל יום המשפחה . זרי פרחים נקנו בחנויות הפרחים ,ילדי הגנים הכינו ברכות , ילדי בית הספר יצאו בריקוד כיתתי משמים, ומשפחות מסביב העולם ציינו את הדבר הכי גרעיני שיש לנו בחיים ,ממנו באנו ואליו אנו שבים בדרך זו או אחרת. ומי כסופרת "לורה אינגלס" מציינת בספריה  יותר את ערכיו וליבו החם של הגרעין המשפחתי ?.

ומחר הוא יום הולדתה של לורה אינגלס (המקורית ) . וחשבתי לעצמי שזה לא משנה מי אנחנו וכמה גדולים וחזקים אנחנו ,תמיד מקור הביטחון הבסיסי שלנו הוא..המשפחה ( גם לוחם הכי אמיץ בסיירת מטכ'ל שפוסע חרש מעבר לקווי האויב בלילה חשוך …ברגע שקופץ מולו לפתע חתול שחור..מין הסתם יפלוט "אימאלה"…ונכון יש לעיתים מריבות ,כעסים ומשברים,אבל בסוף הקשר המשפחתי הבל יינתק יגבר על הכל,  וכאן מגיע ידידנו הזמר  רורי (איש העצמות ) … האיש נראה במבט ראשון גדול ומאיים ,אבל הוא שר כל כך יפה על זה שבסוף הוא בן אדם בסה'כ …ובשירו SKIN ' הוא מציין שגם שהוא נחלש ומפוחד הוא תמיד חושב עליה..ואני חשבתי שאולי גם האיש החזק לכאורה, .. בזמני משבר חושב על אימו..אולי…ואולי לא…אבל השיר נפלא בכל מקרה..

אז לכל קוראי הפינה יום משפחה שמח ,משברים באים וחולפים,כעסים ומריבות ימוגו עם הזמן ויקבלו פרופורציה נכונה ,וגם אם קצת קשה כרגע,קחו אויר ונישמו עמוק , בסופו של דבר כפי ששר רורי..אנחנו בסה'כ בני אדם ..ובסוף תמיד יש לנו  את המשפחה ,שתמיד תהווה מקור לביטחון.

יום משפחה שמח ושבת נעימה לכולם .

(זה מתחיל שקט ועולה נהדר בקצב..שימו אוזניות..מומלץ)

Rag'n'Bone Man – Skin

 

When I heard that sound
When the walls came down
I was thinking about you
About you
When my skin grows old
When my breath runs cold
I'll be thinking about you
About you

Seconds from my heart
A bullet from the dark
Helpless, I surrender
Shackled by your love
Holding me like this
With poison on your lips
Only when it's over
The silence hits so hard

'Cause it was almost love, it was almost love
It was almost love, it was almost love
When I heard that sound
When the walls came down
I was thinking about you
About you
When my skin grows old
When my breath runs cold
I'll be thinking about you
About you

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s