דימעה עגולה התגלגלה במורד עינה וזלגה ללא כל רחש על שולי סינרה המוכתם . אדי הבישול הסתירו למביט מהצד את מבטה העגום . היא נישאה לבעלה על פי רצון הוריה לפני כמעט עשור. ושישה ילדים , ובית עמוס מאוחר יותר הנה היא כאן עומדת ,על שפתו של סיר הבישול ורוחה שפל .מביטה פנימה אל נתחי העוף המתגלגלים להם בציר הירקות ,וחליפות אל חלון המטבח המשקיף אל האופק. בצעירותה עוד חלמה על העתיד בלבוש של רופאה או חוקרת ,אשר תרה לה בעולם ,פוגשת אנשים מקומות ונושאים ,מרחיבה אופקיה ומועילה לכלל האנושות. אולם בחברה ובזמן בה חיה ,מעצבי העתיד היו ההורים והמוסכמות החברתיות. ולגבי רצונותיה,או חלומותיה ,היא לא נשאלה, אף לא פעם אחת.
מכיוון החדר הסמוך עלו קולות המריבה הקבועים בין הילדים "אמא הוא לקח לי את הכדור….לא נכון ..לא נכון ..אני הייתי ראשון" ,הקומקום על הכירה הימנית החל לשרוק ..המים רותחים חשבה לעצמה ,.." אמא הוא מרביץ לי"…" " לא נכון זה הוא התחיל"…היא חשבה שראשה עומד להתפוצץ….הקומוקום ..הילדים ..הסיר המבעבע…הכביסה על החבל …והבעל שעוד רגע ישוב וידרוש את ליטרת הבשר של הצהריים….האאאאאא….
מבטה נסוב אל החלון ,,ציפורים חופשיות עפו מענף לענף ,תרות היו אחרי מזון ,חופשיות בתנועתן ,ששות בצאתן ושמחות בבואן …כמו ידעו דבר מה על העתיד ..שהיא …עוד לא ידעה
שבת אחרונה של סבב אוכלים-נחים..אוכלים -נחים…מחר ערב שמחת תורה ..ואז בצורת של חגים למשך…חודשיים תמימים..איך נשרוד ?..ופינתנו העייפה ממסעותיה הרחוקים בשבועות האחרונים נשארת בארץ..ליתר דיוק בירושלים של 1914…אליה מגיע באותה שנה בחורה צעירה בשם הלנה כגן …מכירים ??.יופי..אם לא אז ..תיכף נכיר.
הלנה ,נולדה בשנת 1889 בעיר טשקנט שבאוזבקיסטן (אז בתחומי האימפריה הרוסית) למרים ומשה כגן.בשנת 1905 בגיל 16 , נסעה כגן לשווייץ על מנת ללמוד פסנתר בקונסרבטוריון. במקביל החלה ללמוד רפואה, תחילה בלימודי חוץ, ולאחר מכן בלימודים מן המניין. בשנת 1910, כשהייתה רק בת 21, כבר השלימה כגן את לימודי הרפואה באוניברסיטת ברן והתמחתה ברפואת ילדים.
בשנת 1914 עלתה כגן לארץ ישראל יחד עם אמהּ. תחילה גרו ביפו ובתל אביב, ומאוחר יותר עברו לגור בירושלים, בבית ברחוב הנביאים, סמוך למאה שערים. שם פתחה מרפאה בביתה והייתה לרופאת הילדים הראשונה בארץ.
ד'ר הלנה כגן בעת עבודתה
צחוק הגורל הוא שבשנת 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ,הייתהאמורה כגן להיות מגורשת מישראל בחזרה לרוסיה לרוסיה , אבל נפלאות דרכי הגורל ,והעזרה הגיע ממקור לא צפוי ,רופא עיריית ירושלים הד"ר כמאל ביי אל חוסייני, כן כן..קרוב משפחתו של המופתי הירושלמי ( עבדאל קאדר אל חוסיני-הידוע ולא לטובה )הוא זה שהנפיק לאמה של כגן תעודה שאסור לה לנסוע עקב סיבות בריאות. בזכות טענה רפואית זו הצליחה כגן להשאר בירושלים .
בשנת 1936 נישאה כגן לאמיל האוזר, כנר מחונן, שהקים את הקונסרבטוריון למוזיקה בירושלים בשנת 1933. הוא גם ניהל את הקונסרבטוריון בשנותיו הראשונות, והלנה עצמה הייתה בעלת תפקיד של כבוד במוסד זה בין השנים 1938 ל-1946. ביתם של הזוג היווה מרכז של מוזיקה ותרבות ומקום מפגש למנהיגים ציוניים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הרשויות לא התירו לכגן לעבוד כרופאה. בין השנים 1914–1916 עבדה כגן כאחות בבית החולים העירוני. כמו כן כגן הכשירה בתקופה זו נערות יהודיות וערביות לעבודה כאחיות.בנוסף לכך בתחילת המלחמה ב1914 גוייסו כל הרופאים שהיו בירושלים לשירות צבאי בשורות הצבא הטורקי כנגד הבריטים , והרופאות היחידות שנותרו בירושלים היו הלנה כגן ומרים נופך(רופאת עיניים).
בשנת 1917 גויס ד"ר אלברט טיכו לצבא הטורקי-גרמני-אוסטרי, כקצין מילואים, כרופא עיניים, ושירת תקופה של כשנתיים בדמשק. בתקופה זו העביר את מרפאתו ואת הציוד שבה לידי כגן. היא הפכה את בית החולים לבית החולים היהודי הראשון בארץ ישראל לטיפול בילדים.
בית החולים לילדים ברחוב הנביאים 64
בשנת 1919 עבר בית החולים לילדים לבית החולים מאיר רוטשילד (גלגולו הראשון של מרכז רפואי הדסה). כגן ניהלה את מחלקת הילדים עד שנת 1925. במקביל המשיכה לקבל ילדים חולים אצלה בבית וייסדה מרפאות טיפת חלב מטעם ויצו, הראשונה שבהם ברובע היהודי בשנת 1921. במרפאות טיפת חלב היא נתנה הדרכה לאמהות כיצד לטפל בילדיהן למרות הקשיים של החיים בירושלים.
חלוקת כדי חלב, תחנת טיפת חלב בעיר העתיקה בירושלים
הלנה הייתה נחושה להרחיב את התחום הרפואי ובשנת 1936 הקימה את מחלקת הילדים בבית החולים ביקור חולים, שאותה ניהלה עד שנת 1975.
במהלך המצור על ירושלים במלחמת העצמאות מונתה כגן לאחראית של המחלקה הרפואית בקהילה היהודית בירושלים, ודאגה לכל המרפאות והמערכות התברואתיות בעיר. עבודתה כללה טיפול בפליטים מהשכונות הערביות.
ב-1937 מונתה כחברה בוועד המנהל של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1965 מונתה לסגן יו"ר הוועד. כגן הייתה פעילה בארגון רפואת הילדים של פלסטין-ירושלים, ושמשה כיו"ר משנת 1926 ועד 1943.בשנותיה האחרונות המשיכה ד"ר כגן לקבל מטופלים בביתה. הלנה נפטרה באוגוסט 1978, בגיל 89..חשוכת ילדים.
גיסתה רחל כהן-כגן (אשתו של אחיה, הרופא ד"ר נוח כהן (כגן)) הייתה פעילה חברתית ופוליטית פמיניסטית, חברת הכנסת ויו"ר ויצו ישראל….רחל כהן הייתה אחת משני הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות שלנו….האישה הנוספת הייתה …גולדה מאיר…לימים ראש ממשלת ישראל.
והלנה כגן לוקחת אותנו במוסיקה אל אשה אחרת ..המוזיקאית והזמרת הסקוטית ,סולנית להקת יוריתמיקס…הלא היא אנני לנוקס.
אנני לנוקס נולדה ב-25 בדצמבר 1954 באברדין, סקוטלנד שבממלכה המאוחדת.(אנגליה ). היא התחילה את הקריירה המוזיקלית שלה בשנת 1971, אז עברה ללונדון ללמוד ב"רויאל אקדמי אוף מיוזיק". לנוקס למדה שם שלוש שנים אך עזבה את הלימודים מעט לפני מבחני הסיום, משום שלא הייתה מרוצה והתחילה לחפש את כיוונה במוזיקה.
היא החלה לעבוד במלצרות ונתקלה במוזיקאי דייב סטיוארט. לנוקס וסטיוארט עברו לגור ביחד והקימו להקה בשם "The Catch" שהוציאה סינגל אחד שלא הצליח. הלהקהשינתה שם והפכה להיות The Tourists והוציאה להיט בשנת 1979 "I Only Wanna Be With You".הם התפרקו אחרי שנתיים ושלושה אלבומים ,אך התאחדו שוב ללהקה חדשה בשם "היוריתמיקס " ( ע'ש ריקוד יווני שלמדה אנני). כעת האירה להם ההצלחה פניה ובמשך קרוב לעשור Eurythmics הייתה לאחת הלהקות המצליחות . במיוחד הצליחו הלהיטים "Sweet Dreams" ו-"There Must Be An Angel". זה החזיק עד שנת 89 ,הלהקה התפרקה ואנני פנתה לקריירת סולו.
בשנת 1992 יצא אלבומה הראשון, "Diva", וזכה לקבלת פנים חמה. השירים "Why", ו-"Walking On Broken Glass" הצליחו להתברג בצמרת המצעדים ברחבי העולם .
בשנת 2003 הקליטה לנוקס את השיר "Into the West" לפסקול הסרט "שר הטבעות: שיבת המלך", וזכתה עליו בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב לשיר הטוב ביותר.
במהלך חייה עד כה נישאה אנני שלוש פעמים ,הראשון היה נזיר הרא קרישנה , השני היה במאי קולנוע ישראלי בשם אורי פרוכטמן, שצילם סרט תיעודי על המסע של "Eurythmics" ביפן,לזוג נולדו שתי בנות , ולבסוף החל מ2012 היא נשואה למיט'ש באצ'ר.
לצערינו אנני החליטה ב-2008 לא להופיעה בישראל בגלל יחס המדינה לפלסטינאים.
וכיצד הדברים מתחברים ??
נשים פורצות דרך …
השבוע מלאו 129 שנים להולדתה של הלנה כגן (25/9/1889) , האישה הראשונה בישראל שהייתה לרופאת ילדים (כבוד )….מקצוע שבעבר היה שמור כמו מקצועות רבים אחרים לגברים בלבד…והמציאות הוכיחה שהן יכולות למלאת כל תפקיד לא פחות טוב מגברים ..ובעידן של ME-TOO ,הדרה והפרדה מחד , ונשים מצליחות ומובילות מאידך ( נשיאת בית משפט העליון ,ראשת ממשלה ושרות , ראשות בנקים ועיריות ,קצינות טייסות וחובלות ,לוחמות חי'ר ,רופאות וחוקרות זוכות פרסי נובל )…השמיים הם הגבול .
דרך חתחתים קשה וארוכה עברו בנות המין העדין והסובלני יותר,ממדבריות המטבח וגידול הילדים אל עמדות ההשפעה והעשייה הגבוהות ביותר..אז יש עוד הרבה מה לשפר אך הכיוון הוא בהחלט מעודד.
וכל זה בשבוע שבו הוגשה רשימת חברי הוועד המוניציפלי אצלנו ביישוב..עם יצוג נשי של 8 מתוך 10…בהחלט מקור לגאווה .
פעם נהוג היה לאמר " מאחורי כל גבר מצליח עומדת אשה" מעתה אמור " אשה עומדת בזכות עצמה"…וכמו שאנני לנוקס שרה בשירה יחד עם ענקית אחרת-ארתה פרנקלין ז'ל……………… …"Sisters Are Doin' It for Themselves"
שבת נעימה לכולם …ווליום באוזניות,תנו בקצב..כי השמים הן כבר לא הגבול…
Now there was a time when they used to say
That behind every – "great man."
There had to be a – "great woman."
But in these times of change you know
That it's no longer true.
So we're comin' out of the kitchen
'Cause there's somethin' we forgot to say to you
Sisters are doin' it for themselves.
Standin' on their own two feet.
And ringin' on their own bells.
Sisters are doin' it for themselves.
במחשבה שניה 