עבדים היינו…ומה נשתנה ??..כלום.

נמאס לי…נימאס לי כבר …כמה יין עוד יכול אדם בגילי לשתות…וכבר אמר לי המלאך רכבאל לא פעם …אם שותים ,לא עולים על חמור , ואני אמרתי לו , נשבע לכם שאמרתי לו ,שזה לא אני , זו המסורת …אנני יכול לאכזב כל כך הרבה ילדים לזה שאגיע , שאלגום מעט יין ,אגיד מילה טובה ,ואמשיך. ואתם יודעים  מה ? , ביננו בשבילם זה באמת לא משהו , אבל אני שצריך לעבור בערב אחד כל כך הרבה בתים , וכל כך הרבה כוסות יין ,חלקם ממש לא משהו , היום עם המבצעים של 4 במאה ,אני חייב לאמר שאיכות היין ירדה.פעם קברנה סובניון של גמלא היה משהו. היום כל מוישה וחצי פותח יקב ..ומי אוכל אותה ? ..אני ..אליהו.

כבר דיברתי פעם עם סנטה , אומנם לו בדצמבר יש הרבה יותר בתים לבקר , אבל הוא מסודר . בתור חבר וועד היסתדרות גורמי שמיים  ,אירגן לעצמו הבחור חתיכת תלבושת ,אתם יודעים ,כובע פונפון ,נעלי צמר נוחות ,והכי חשוב שלושה איילים שמסיעים אותו ,עם מערכת מולטימדיה וניווט עם וויז .ואני מה ? מתבדל , מכל העמים אני מתבדל ,כמו עבד נרצע ממש,בגד בלוי וחמור לבן ..והיין לא משהו…נו כבר נהיה מאוחר ואם אמשיך לקטר עוד יעלה השחר ואפספס כמה בתים….האם הם יבחינו שלא באתי ??? ואני עובד עם חמור ,למסורת אני עבד…

שבת אחרונה  של חודש מרץ ושניה של החודש הראשון למנין העיברי-ניסן ,ופינתנו בחג החירות ,חג היציאה משעבוד לגאולה ,מעבדות לחופש ,מעלה על המצה את ..העבדות.

בהגדרה -עבדות הוא מונח המציין משטר עבודה המאופיין בבעלות ושליטה רבה של אדם על אדם אחר שנחשב לרכושו. בעבדות האדם המשועבד איננו חופשי  לקבוע את התנהלותו וסדר היום שלו, ואדונו הוא שקובע בעבורו את כל או רוב סגנון חייו ודרכי התנהלותו.

בני ישראל ירדו למצרים בתקופת יעקב אבינו ,ירדו שבעים נפש ולאחר קצת יותר מארבע מאות שנה של עבדות ( עפ'י המסורת היהודית ) ,יצאו משם כשישים ריבו ( סביב 600 אלף ) איש.ממצב בו חייהם היו מסורים  בידי פרעה ונוגשיו ,יצא העם העיברי  לחופשי ,  האם קבלת החופש היטיבה עימו ?..עד היום לא ברור.

העבדות הייתה מאז ומעולם ,העמים בעת העתיקה נהגו במקרים רבים בעמים אותם כבשו ככח עבודה למימוש גחמותיהם ובניית ארמונותיהם ,מתן שירותים וכדומה. ביהדות שלפני 2000 שנה נקבעו כללים כיצד יש לנהוג בעבד.  היהדות בהסתמך על מציאות זאת של עבדות טבעית בעולם, חקקה חוקי הגנה ומערכת זכויות הנוגעים לעבדים ועבדות. לולא חוקים אלו טבעי היה שיתייחסו מעבידים אל עבדיהם החלשים כפי שהתייחסו  אליהם במשך ההיסטוריה. אם זו למשל התקופה הפיאודלית של "ימי הביניים", סחר העבדים מאפריקה  במאות ה16-19 בארה'ב , ופועלי מכרות הפחם במאה ה-19 בעיקר באירופה , או לחילופין עבודות הכפיה במחנות הריכוז בגרמניה ובסיביר ובבתי הכלא לשבויים של היפנים. כנגד זה חקקה היהדות "עבדות חוקית" בה נחשב העבד קנין כספו של האדון "כי כספו הוא" (שמות כ"א). כשם שהאדון דואג לרכושו וכספו כך עליו לדאוג למצבו הכלכלי, הבריאותי וכו' של העבד.היהדות דורשת מהאדון לנהוג בהגינות ובכבוד בעבד ,אין להעליבו ואין לדרוש ממנו עבודה אותה לא יהיה הוא עצמו מוכן לעשות תמורת תשלום.

כמו כן דורשים כללי העבד ביהדות כי על האדון לדאוג ,לצרכי הוריו של העבד ולתנאי מגורים הוגנים ,ובכל מקרה במלאת שבע שנים יצא העבד לחופשי ,אלה אם כן יחליט העבד מעצמו כי טוב לו אצל אדונו ,וברצונו להישאר עימו. או אז על האדון לקחת את העבד העיברי ( לא כן באמה,או עבד גוי ) אל דלת הבית (המזוזה) ולרצוע את אוזנו ,ואז העבד הינו עבד לעולם ( עד מות אדוניו, העבד אינו עובר בירושה),ומכן הביטוי "עבד נרצע".

נהוג לחשוב כי במאה ה-21 ,מושגי העבדות אינם רלוונטים ,אולם מחקר של האו'ם שהתפרסם בשבוע האחרון ,מעלה כי עדיין היום ישנם קרוב ל-30 מליון איש החיים בתנאי עבדות ( 15 מליון במזרח אסיה -מקור  המוצרים הזולים המיובאים אלינו , 9 מליון באפריקה , למעלה ממליון נשים שנמכרות ונסחרות בעולם בעסקי הזנות , ו השאר מפוזרים בכל רחבי העולם בחקלאות הכותנה ,תעשיית הברזל והמתכות השונות ,בתי הקברות לאוניות ,מטוסים ואלקטרוניקה ועו'ד…..רווחתו של האחד היא עבדותו של האחר.

מדוע העבדות  בימינו מתרחבת ?

ישנן סיבות רבות לכך ,אחת הסיבות המשמעותיות  היא  הגידול הדרמטי באוכלוסיה, שחל במחצית השנייה של המאה ה-20, בעיקר בארצות מתפתחות וביתר שאת  במזרח . גידול זה דלדל מחד את משאביהן הדלים ממילא של מדינות אלה, ומאידך יצר היצע עצום של כוח עבודה זול וחלש – קורבן קל לשעבוד. לגידול הדמוגרפי נלוו שינויים נוספים הקשורים לתהליכי הגלובליזציה. דוגמא מובהקת לכך היא המעבר מחקלאות לצרכי  קיום לגידולים לייצוא, שהביא לפינוי המוני של איכרים מאדמותיהם ולנהירה של כוח עבודה לא-מקצועי אל הערים.

כמו כן שינויים שחלו במערכת הבינלאומית, גרמו למוקדים מסוימים לתפקד כמוקדי אספקת עבדים. כך למשל קרה לאחר התפרקותה של ברית המועצות לשעבר, בשנות התשעים, כאשר אזורי הבלקן והקווקז שבו להיות מוקדי אספקה של עבדים. חלקם היו נשים ונערות שנחטפו או שועבדו במרמה להיות שפחות מין. התופעה הפכה את קוסובו ליעד מרכזי בסחר המין האירופי, בעקבות הצבת כוחות האו"ם באזור. (התפוררות הגוש הסובייטי ותופעת הסחר בנשים לא פסחה על ישראל. כ-3,000 נשים משועבדות, מגיעות בממוצע כל שנה לארץ).

העבדים המודרנים נמצאים אפילו במטבח ובארון הבגדים שלנו. כולנו נהנים, במידה זו או אחרת, ממוצריה. עבדים בפקיסטן אורגים לנו שטיחים בעבודת יד, באיים הקריביים הם מגדלים סוכר, באפריקה קקאו. במזרח הרחוק מייצרים את נעלי הספורט שאנו נועלים, בהודו תופרים לנו בגדים והרשימה עוד ארוכה.

העבדות הקלאסית ,כמו זו ממנה נגאלנו בחג הזה ,קיימת היום במעט מאוד מקומות ,בעיקר אפריקה ,במדינות בהן שלטון צבאי רודה בחלשים ומעביד אותם בכרייה או חקלאות , הדוגמה הבולטת בימינו היא הממשל הצבאי בבורמה, המשעבד באורח קבע חלק מהאוכלוסייה לתקופות לא מוגדרות. .כמו כן  כיום העבדות הינה בעיקרה עבדות חוב ( אנשים העובדים אצל מעסיק עד לסילוק חובם ) , עבדות ילדים ( ילדים המועסקים בתת תנאים על מנת להוזיל את הליכי הייצור) ,עבדות המין , ועבדות חוזית ( אנשים המועסקים בדרך כלל במדינות זרות ,ע'י הסכם ,כאשר בחלק הארי מההסכמים תנאי העבודה רחוקים מדברי ההסכם-בעיקר כח אדם מהמזרח ,שמשועבד באמירויות ומדינות המפרץ ,בישראל ,ואף באירופה).

בשנים האחרונות נוסף גם המימד של מהגרי העבודה המגיעים בעיקר מאפריקה ,אל מדינות אירופה וגם ישראל . הללו נתפסים כחסרי הגנה ,ומנוצלים עפ'י רוב בידי מעסיקים מזדמנים בתנאים לא נאותיים בלשון המעטה.

אז יתכן שיצאנו מעבדות לחירות ,אך הואקום קיים , אחרים תפסו את מקומנו והעבדות חיה ובועטת.

ועבדות זו מובילה אותנו במוסיקה אל שירו של יליד שיכון המזרח שבראשון לציון ,זוהר עורקבי או כפי שכולם מכירים-זוהר ארגוב.

חייו של זוהר היו רצופים עליות תלולות ונפילות אפיים ארצה ,והמון עניין ושיח לגבי האיש ופועלו לטוב ולרע. הדמות של זוהר ראויה לפינה משלה אך אנו נתמקד בשירו " נכון להיום" (את השיר כתב שאול בן שאול ,והלחין אבנר גדסי) .השיר זכה אגב כך לביצועים רבים ולאחרונה חידשו אייל גולן.

השיר "נכון להיום" הופיע לראשונה באלבום "נכון להיום" – אלבומו השלישי של זוהר ארגוב שיצא לאור ב-1982. האלבום הכיל את השיר "הפרח בגני" – אחד מלהיטיו הגדולים של ארגוב ושיר הנחשב לאחד מציוני הדרך המרכזיים בתולדות המוזיקה המזרחית בישראלית. השיר, שזכה לפופולריות עצומה לאחר שהגיע למקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי שנערך באותה השנה, סלל את דרכו של ארגוב אל מרכז הבמה של המוזיקה הישראלית.

במרכז השיר "נכון להיום" עומדת תנועה מתמדת בין האפשרויות הקיימות בחייו של אדם: חופש ושעבוד, עצב ושמחה, שחור ואור. למעשה, השיר מתאר רצף של עליות וירידות מתמידות בין שלל האפשרויות שניצבות בפני האדם בחיים המודרניים, ומולן גם ניצבת האפשרות של פרישה ממרוץ החיים. השיר מתאר את חלוף הזמן על ידי תלישת הדפים מלוח השנה. כל דף מסמן יום שחלף.

הדובר בשיר  עובר לפרט את מניין ימיו: יום ראשון עבורו הוא עצוב, ביום שני הוא שמח, ויום שלישי עבורו הוא "יום חדש". אנו למדים שמדובר באדם בעל מצבי רוח משתנים, יום חיובי ויום שלילי, אבל לאחר יומיים שבהם הוא חווה תנודות במצב רוחו מגיע "יום חדש", כלומר יום שהכול בו אפשרי.

ומה עושה הדובר ביומו החדש? שוכב על הגב, כלומר נח, פורש מהמרוץ החומרני, מוותר על עולם העבודה, מביט בשמים, 'מתהפך על הבטן', ואז "המוח רץ". כלומר, בעוד גופו שוכב ונח, המוח שלו עובד במלוא המרץ, מתמלא במחשבות.

 

"או… עובד כמו חמור
במזוזה אני עבד
והמוח רץ".

בהמשך יזכיר גם הזמר כי מרוב עבודתו כמו חמור , הופך האיש מחומר לאבק.

ואיך זה מתחבר ? אז היום ,סופו של חודש נוסף למנינם ,בעוד רגע יתלש דף אחרון מלוח השנה של מרץ ,בו ביום שאנו חוגגים בחג הפסח ,יציאה מעבדות לחירות ,וזוהר בשירו של שאול מציין כי תחושתו  במשך השבוע היא כשל עבד נרצע , שנמכר לחיי עבודה מרצון ,כמו העבד העיברי המבקש להישאר אצל אדונו והנ'ל רוצע את אוזנו …במזוזה…או כמו שזוהר מציין …"למזוזה אני עבד..". ואנו מן הראוי שנזכור ,שהחופש שלנו הוא לעיתים העבדות של האחר.

אז נאחל לכולנו חג חירות שמח , שנהייה חופשיים מכל עבדות שהיא אם מרצון ואם מבחירה , אם שלנו ואם של אחרים ,ולא נהיה נרצעים לשום אדון.בין אם הוא אחר ובין אם אלו שאיפותינו וגחמותינו המשעבדות אותנו לעיתים יתר על הנחוץ לנו ,ולעיתים מביאה לעבדותם של אחרים אי שם הרחק מאיתנו. חג שמח וחופש נעים לכולם .

יום יום אני תולש מהלוח דף

יום ראשון עצוב
יום שני אני שמח
ויום שלישי הוא יום חדש

שבו אשכב על הגב
אתהפך על הבטן
והמוח רץ
או… עובד כמו חמור
במזוזה אני עבד

והמוח רץ

יום יום אני הופך מחומר לאבק
יום ראשון שחור
יום שני אני זורח
ויום שלישי כוכב חדש

שבו אשכב על הגב…

יום יום אני ממתין לסוף הטוב
יום ראשון כמעט
יום שני את נעלמת
ויום שלישי אני לבד

ואז אשכב על הגב…