טיפות הגשם הכבדות ,ומשב הרוח הקשו עליו את השמיעה . הכומר המשיך בדבריו ,ודיבר על הצורך בלהיות אנשים ישרים והוגנים כפי שהיה המנוח ." מי לא אהב אותו ? , אל מי לא נשא בכל עת פנים מחייכות ? "" וזה מה שנשאיר אחרינו ,פנים מחייכות ומאור פנים .." הקהל סביב הקבר הנהן בהסכמה שקטה , והוא תהה לעצמו האם במשך כל השנים הארוכות בהן שהה בבתי העלמין ,האם שמע אי פעם הספד שאמר שהמנוח או המנוחה היו למשל לא נחמדים …או שזכרוני בוגד בי …או שלא היו כאלו חשב לעצמו…
הקהל התפזר אט אט מחלקת הקבר, ובית הקברות נעשה שומם קר ורטוב, וגם הערב שירד והחושך כבר הקשו על הראות . הוא ניגש אל עבר שיחי הפטל שהקיפו את שער בית הקברות ,ושלף מתוכם את חפירה ושב אל הקבר הטרי…מזל שהאדמה לא מהודקת חשב לעצמו והניף את האת אל על ….
בוקר של שבת שלאחר הסערה שהבטיחו החזאים , ובין אם תפילת הגשם בשבוע שעבר עזרה או לא ,..הגשם הגיע ושטף כל פינה נסתרת בחיינו. ולרגע קצר ידעו נחלי הארץ עדנה ויזרמו אל הים .ופינתנו נוסעת לה למרות הקור אל אירופה של תחילת המאה ה-16.בכדי לפגוש את יוצר האטלס הראשון…לא ..לא אטלס של כדור הארץ …כי אם האטלס שלנו ..של גוף האדם…יוצר האטלס האנושי הרופא הפְלֶמִי אַנְדְרֶאַס וֶסַלְיוּס (Vesalius), מייסד מדע האנטומיה המודרני.
וסליוס היה נצר למשפחה בעלת מסורת רפואית ארוכה, שמוצאה כנראה מהעיר וסל (Wesel), כיום בגרמניה, שהיא המקור לשם המשפחה. סבא רבא שלו היה מרצה לרפואה באיטליה ואחר כך בעיר לוון (Leuven) בבלגיה של ימינו. סבו היה רופא החצר של המלך מקסמיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ואביו היה הרוקח של מקסמיליאן ואחר כך המזכיר האישי של יורשו, קרל החמישי כך שדי היה ברור אנדריאס ידידנו יעסוק בתחום.
כבר במהלך לימודי הרפואה שלו בפריס התקומם וֶסַלְיוּס נגד השיטה ללימוד אנטומיה שהתבססה על כתבי הרופא היווני גַאלֶנוּס, בן המאה השנייה, הכתבים של גאלנוס התבססו בעיקר על ניתוח בעלי חיים. המרצה היה יושב על כסא מוגבה וקורא את הטקסט, בעוד עוזריו מנתחים את גופות החיות לעיני התלמידים. לא אחת זיהה וסליוס טעויות בכתבים, והיה נוטל לעצמו את מלאכת הניתוח, מה שלא זיכה אותו באהדת המרצים.הוא טען שעל מנת לרפא ולהבין את גוף האדם ..יש ללמוד את גוף האדם ולא את גוף הצפרדע ,החזיר או החתול..אך איך לומדים את גוף האדם ?? ,תחילה בשקט ובהמשך קצת יותר בגלוי החל לאסוף עצמות וחלקי גופות מבית הקברות ולחקור אותן בדקדוק.
בשנת 1537 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת פַּדוּאָה באיטליה , ומיד מונה שם לפרופסור לכירורגיה ואנטומיה .
בפדואה המשיך וסליוס לנתח גופות שאסף מבתי קברות, ולחקור לעומק את האנטומיה של גוף האדם. הוא לימד אנטומיה בכמה אוניברסיטאות נוספות, תוך הדגמות מעשיות של ניתוחי גופות לעיני סטודנטים. הוא נעזר בגופות ליצירת איורים מדויקים, ולהדרכת אמנים שתיעדו את הפרטים האנטומיים החשובים. בהדרגה החל לסכם את ממצאיו במאמרים מחקריים, מלווים באיורים אנטומיים מדוקדקים.
ב-1543 הוציא לאור את ספרו המפורסם – De humani corporis fabrica "על מבנה גוף האדם" – שבעה כרכים של ממצאיו ושל איורים אנטומיים מדויקים ביותר, לפחות חלקם כנראה מעשה ידי יַאן וַאן קַלְקַר, תלמידו של הצייר האיטלקי הנודע טִיצִיאַן. הספר, שהיה למעשה האטלס האנטומי המקיף והמדויק הראשון, חולל מהפכה בתחום הרפואה ולימודי הרפואה. הוא עודד הסתכלות אנטומית מקצועית ואובייקטיבית, תוך בחינת הראיות והממצאים, והתעלמות מתפיסות קודמות ומעמדות דתיות בנוגע לאנטומיה של האדם. הספר אמנם אינו חף מטעויות אך הוא היה מדויק בהרבה מקודמיו, וניפץ מיתוסים רבים.
אנדריאס בחן את גוף האדם לראשונה מדעית ולא על פי תפיסות האמונה הדתית שרווחה באותה תקופה , בין השאר הראה כי לגבר ולאשה אותו מספר צלעות ,ולא כפי שנתפש באותה עת כי לגבר אחת פחות בגלל סיפור אדם וחווה , הוא אף הראה כי עצם הלסת אחת היא ולא שניים , וחדרי ליבו של האדם אטומים ולא מחוררים כפי שנהוג היה לחשוב לפני 500 שנה ,הוא תיאר במדויק את מערכת השרירים ואת השלד, תרם רבות להבנת מערכת הדם וזיהה מרכיבים חשובים במערכת העצבים.
על מנת להקל על הסטודנטים ללימודי רפואה הוציא ידידנו את ספרו המקוצר " אפיטום" ובו תמצית מחקריו בספר קטן יותר אותו הניח כי יהיה קל יותר ללומדי הרפואה לרכוש.
זמן קצר לאחר פרסום ספרו מונה וסליוס לרופאו של הקיסר קרל החמישי, שהיה גם מלך ספרד. הוא נאלץ להפסיק לעסוק במחקר האנטומי, ובילה 11 שנים במסעות עם הקיסר, בטיפול בפצועים ובחולים, ברקיחת תרופות ובהתכתבות עם רופאים אחרים.גם אנשי הדת לא הקלו עליו ולא אחת נתבע ע'י הכנסיה על כי סתר את דברי הדת הקדושה במחקריו ,והאנקוזציה אף גזרה עליו דין מוות ,בטענתה כי הוא ניתח אציל חשוב …עוד בטרם נדם ליבו …,הוא נעזר ביכולותיו הכלכליות וניסה להתמודד משפטית מולם אך נאלץ לבסוף לנוס בסיוע הקיסר….לארץ ישראל בכדי למצוא שם מחסה.
עם הגיעו לישראל ב-1564 ,קיבל הודעה כי יוכל לחזור ולקבל משרת פרופ' בפדואה , ידידנו ששמח על ששפר גורלו עלה לאוניה ויצא בשייט חזרה לכיוון איטליה ,,,אך רצה הים אחרת ואונייתו נקלעה לסערה בים מול האי זקינטוס שביוון , הוא בקושי שרד והגיע לחוף אך נפטר זמן קצר לאחר מכן ,חודשיים לפני יום הולדתו ה-50.
עם השנים התבררה חשיבות תרומתו. ספרו הפך מודל לספרי רפואה רבים שבאו בעקבותיו ושיטות העבודה שלו היו לתקן המקובל במחקר הרפואי. הספרים מהמהדורות הראשונות שיצאו בחייו או זמן קצר לאחר מכן הם כיום פריטי אספנות מבוקשים, ואלה ששרדו שמורים במוזיאונים ובמוסדות מחקר.
וזה לוקח אותנו במוסיקה אל העיר רחובות שם נולד באוגוסט 1950 בן לציפורה ולדניאל גוב לבית כץ ,הזוג השמח החליט לקרוא לבנם גדעון …לימים יקצרו זאת לגידי.
כילד, סבל גוב ממחלת האסטמה (כמו חלק גדול -קרוב ל-30% מקרב הקוצ'ינים) , ומשום כך, בחרה משפחתו לעבור להתגורר באילת, בתקווה שהאקלים שם ייטיב את מצבו. באילת גדל גוב והתחנך. כנער לא תכנן גוב להיות זמר, ורק כאשר התגייס לצה"ל בשנת 1969 נבחן, בהמלצתו של יאיר רוזנבלום, ללהקת הנח"ל. הוא התקבל ללהקה, ובה החלה קריירת השירה והמשחק שלו. בתוכנית הלהקה, "הפלנ"חניק", שעלתה בשנת 1972, היה גוב בין הסולנים הבולטים בלהקה, בין השאר בשירים "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", "הפרוטה והירח", "מעבר לנהר" ו"בלדה על יצחק שדה". בתוכנית זו שירת עם ירדנה ארזי, אפרים שמיר, יהודה עדר, דורית פן (שדה), ראובן גבירץ, איציק בן מלך, ומי שעתידה להיות אשתו, ענת מיבר.
פריצתו הגדולה הראשונה של גוב לתודעת הקהל הישראלי התרחשה על במת "פסטיבל הזמר והפזמון" 1973 בשיר "יעלה ויבוא" . באותה שנה הקים גוב יחד עם כמה מחבריו ללהקת הנח"ל (אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין) ושניים נוספים (יוני רכטר ויצחק קלפטר) את להקת כוורת. הלהקה הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם "נתתי לה חיי" וזכתה ארבע פעמים ברצף בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.בשנת 1977, לאחר פירוקה של כוורת, היה גוב חבר בלהקת פרנסה טובה יחד עם יהודית רביץ ושמוליק בילו. הלהקה הקליטה גרסאות כיסוי לשירים ישנים אך לא הגיעה לכדי הוצאת אלבום אולפן.
בשנת 1978 הצטרף גוב ללהקתו של דני סנדרסון, גזוז, ואיתה הקליט את שני אלבומיה, "גזוז" ו"גלגול שני". באותה שנה ביצע גוב את השיר "שלוש בלילה בעיר" בפסטיבל הזמר והפזמון, והגיע למקום האחרון בתחרות. השיר נכלל באלבומו הראשון כסולן, שיצא באותה השנה ונשא את השם "תקליט ראשון". לצד "סורו מני" ו"זמר לספינה" הוותיקים, הופיעו באלבום גם שירים חדשים כ"העיקר זה הרומנטיקה" (עלי מוהר/יוני רכטר), "בואי נישאר" (יעקב גלעד/יצחק קלפטר) ו"בלעדייך" (דן מינסטר/יוני רכטר). את האלבום הפיק מוזיקלית יוני רכטר. באותה שנה הצטרף למופע "הכבש השישה עשר" יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.
בשנים 1979–1993 הופיע גוב לסירוגין כמנחה וכשחקן בתוכנית הבידור המצליחה "זהו זה!", ששודרה במסגרת הטלוויזיה החינוכית, ועדיין משודרת היום מדי פעם בלופים בערוץ החינוכית.בשנות השמונים הרבה גוב להופיע בפסטיבל שירי הילדים; בשנת 1981 הוא הנחה את הפסטיבל לצד ציפי שביט והתחרה עם השיר "תנו לגדול בשקט" ("אפונה וגזר…"), שהגיע למקום האחרון. בשנת 1982 הוא הנחה לצד תיקי דיין והתחרה עם השיר "חורף" שזכה במקום השלישי. בשנת 1983 שר את השיר "הופה היי" וזכה במקום השני. בשנת 1984 הנחה לצד רבקה מיכאלי והתחרה עם השיר "אין לי כסף", שזכה במקום השני, ובשנת 1985 עם השיר "עם כל החבר'ה" שזכה במקום השלישי.
בשנת 1991 יצא האלבום המצליח ביותר של גוב, "אין עוד יום". האלבום עם שלל מלחינים וכותבים ,את מלאכת העיבוד לאלבום זה עשה אלון אולארצ'יק, שגם הלחין חלק מהשירים, בהם "נערה במשקפיים" (מילים: יהונתן גפן) ו"למה לבך כמו קרח", שכתב חיים חפר וגוב שר בדואט עם אלי לוזון. בנוסף לאלה בלטו באלבום השירים "נאחז באוויר" (חנה גולדברג/עובד אפרת), "אין עוד יום" (צוף פילוסוף), "אני שוב מתאהב" (יונה וולך/פילוסוף) ו"בשדה ירוק" (מאיר אריאל/דני סנדרסון). בעקבות האלבום זכה גוב בתואר "זמר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. האלבום מכר יותר מ-70,000 עותקים. אגב השיר "אני שוב מתאהב" הוקלט במקור בשנת 1990 בלחן של יורם צדוק ובביצוע ורדינה כהן.
פועלו של גידי גוב עוד גדול ומגוון ורב פעלים ,בין השאר הנחה תוכניות רדיו וטלויזיה (לילה גוב ) , עשה עשרות דואטים וקאברים נפלאים עם כמעט כל זמר אפשרי בארץ וכל סגנון שניתן להעלות על הדעת , הוא שיחק גם בסרטים שהמפורסמים שבהם "הלהקה","מסע אלונקות" , "ודיזגוף 99" ובשנים האחרונות סרטו משנת 2011 "השנים הכי יפות". עשה תוכניות על אוכל לבדו (גידי הולך לאכול) וביחד עם אהרוני , מסעות אוכל מופלא בעולם , יצא למופעים עם מוני ובראבא ועוד ועוד עשייה מבורכת מגוונת ונפלאה שקצרה היריעה מלפרט.
אז איך הכל מסתדר …?
לפני כשבוע צויין בעולם 503 שנה להולדתו של האיש שתרם כה רבות לרפואה ומחבר האטלס הרפואי הראשון , ידידנו אַנְדְרֶאַס וֶסַלְיוּס , 31/12/1514 , ומי היה הרופא הראשון של תל אביב ??…נכון..ד"ר חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) רופא, עסקן ציוני, איש ביל"ו…..ו..כמובן סבא רבא של גידי גוב.
ולגידי יש שיר נפלא ליום חורפי וגשום ,שיר שכתב אמיר בניון ,שכל כך מתאים לסיפור חייו ,מחד היותו כל כך רב גווני ועשיר בעשייה ,והיה כל מה שרק נרצה שיהיה ,ומאידך אהבתו הגדולה לאישתו המחזאית המופלאה ענת גוב ז'ל , "מי תרצי שאהיה"…
שבת חמה ונעימה לכולם בשורות טובות ישועות ואחלא מזג אויר.
אז מי תרצי שאהיה
את יכולה לבחור בכל אחד
אחד שיקנא לך, ואחד שלא
או אחד שמנגן בזמן שאת שורטת
את הלב שלו, את הלב שלו.
אז מי שתרצי שאהיה,
אני כאן כדי לשחק למענך
אביר מאיזו אגדה, לפחות לעכשיו
או אחד שמחייך בזמן שתצחקי
מהכאב שלו, מהכאב שלו, ומשלך.
אז מי תרצי שאהיה,
מי מכיר אותך טוב יותר ממני,
אני תלוי בך ואני גם לא
ואין כמוני מבצע כל משחק שתדרשי
ממני, ממני וממך.
במחשבה שניה 