. האם אתה חושב שזוהי תקוות שווא, שיום אחד האדם ימצא שמחה במעשי אצילות של אור וחסד…? אני בטוח שאין זו תקוות שווא ושיום זה יבוא בקרוב.
(פיודור דוסטויבסקי, האחים קרמזוב)
בראשון אביך ,בשני גשום ,שלישי מתמהמה ,ורביעי מי ידע…שבוע נוסף נאסף אל עמיו ונראה כאילו מזג האויר הוא היחידי שקיים השבוע את מצוות " עד דלא ידע" ..
הפעם לשם שינוי נעלה שאלה למחשבה…
פינתנו השבוע תעלה על נס את המושג " זולתנות "….זולתה .. מה ??….זולתנות….כך כינתה האקדמיה ללשון את המושג אלטרואיזם.
אלטרואיזם (מלטינית: "alter" – זולת; ואכן, בעברית הוצעה המלה זוּלָתָנוּת, או זולתיות),היא השקפה או התנהגות המעדיפה את טובתו של הזולת על פני האינטרס העצמי. המונח אלטרואיזם נטבע במאה ה-19 על ידי ההוגה הצרפתי אוגיסט קונט.
על פי הגישה האבולוציונית , כל חי בטבע יעשה את המיטב שביכולתו על מנת ליצור לעצמו המשכיות וכל פעולותינו מוכוונות מטרה אחת בלבד –לשמר את עצמנו ואת הסיכוי שהגנים שלנו ימשיכו לשרוד הלאה והלאה.
אולם בטבע ישנן תופעות שאינן מסתדרות עם הגישה הזאת .ישנן תופעות בהן יצור חי מוכן לסכן את חייו ולעיתים להקריבן בעבור יצור חי אחר …למשל הדבורה בכוורת-כל חייה מוקדשים לשימור המלכה .ואף אצלינו בני האדם לא מעט פעמים אנו שומעים על סיפורי גבורה ואומץ של אנשים שהקריבו עצמם על מנת להגן או להציל חיי אחרים.—וזה נוגד את התפיסה האבולוציונית….הופס …
ריצ'רד דוקינס הוא אתולוג וביולוג אבולוציוני בריטי מאוניברסיטת אוקספורד ,מחסידיה המובילים של תורת האבולציה ואתאיסט מובהק .בספרו " הגן האנוכי " טוען כי " אנחנו מכונות שרידה ותו לא – כלים רובוטיים שתוכנתו בעיוורון כדי לשמר את המולקולות האנוכיות הקרויות גנים." כלומר אין דבר כזה אלטרואיזם המטרה היחידה היא שימור הגנים שלנו.
זו כמובן רק דעתו וניתן לחלוק עליה .
גורג' פרייס שהיה חוקר אנגלי אחר ששם קץ לחייו ב-1975 ,חקר את נושא האלטרואיזם בטבע וניסה לפצח את החידה שהוגדרה ע'י דרווין " החידה הגדולה של הטבע " הכיצד זה שיש בטבע כל כך הרבה הקרבה עצמית ?? שהרי האבולוציה הינה למעשה תחרות אכזרית בין הפרטים שבה החזקים שורדים והחלשים דינם להיכחד ?? הוא הגיע למסקנה מעניינת ומורכבת …. ( ניתן למוצאה בספרו של אורן הרמן -"מחיר האלטרואיזם" בהוצאת ידיעות ספרים)
ולמה אנו מעלים זאת ?
מדי יום אנו שומעים סיפורים שונים על דברים שקצת יותר חזקים מאינסטינקט ההישרדות ,ישנם לא מעט סיפורים בחיי היום יום שלנו בהם נשים וגברים שונים מוכנים להקריב מעצמם למען האחר : שוטרים במשמרתם ,רופאים ואחיות ועו'ס בעת עבודתם ,חיילים בשירותם בצבא ,כבאים בעיתות שריפה ,חברים הורים או בני משפחה בעת צרה של קרוב להם…וזה מעלה את התהייה : הכל אבולוציה ?? אם כן אז איך זה מסתדר עם האלטרואיזם ? ואם לא אז מה העקרון המנחה מאחורי צורת החיים שלנו בכלל ???
המעניין הוא שלעיתים למרות שישנו ניגוד עינינים בן המסייע לנזקק לעזרה , בכל זאת המסייע אינו מהסס ונרתם לעזור ( חילוניים שמסייעים לחרדים במזון ורווחה כלכלית ,ולהיפך חרדים שמסיעים לחילוניים זק'א למשל ,חיילים בקרב שמסייעים לחיילי אוייב תוך סיכון עצמם ,אדם שתורם איבר מגופו לעזרת אחר ובכך בעצם פוגע בסיכוייו הוא עצמו לשרוד ,אנשים המוותרים על זמנם הפרטי ופועלים למען החברה הכללית ..,,ועוד..)
אז מה בעצם יותר חשוב לנו שרידות אישית ? או אולי ערכים פנימיים המניעים אותנו ואמונה בהם ?? ,תפיסה אחרת של החיים ?
האם השרידות הפיזית שלנו היא מהות קיומנו ? או שאולי ישנם דברים מופשטים יותר כמו מוסר ,אהבה ,אנושיות ,חסד ,דוגמא לדורות הבאים ,וכו' , שהם מעל לזה ?
שכל אחד יהרהר לעצמו ואולי תמצא לנו תשובה.
ושאלה זו מביאה אותנו במוסיקה אל האומן והיוצר, בנה המוכשר של המשוררת הלאומית נעמי שמר ,הלא הוא אריאל הורביץ.
אריאל יליד ינואר 1970 הוא בנם של הפזמונאית והמלחינה נעמי שמר ושל הסופר והמשורר מרדכי הורוביץ לאחר שירותו הצבאי בחיל המודיעין כמטיס מזל"טים החל הורוביץ ללמוד מוזיקה בבית הספר רימון.
ברימון למד אריאל אצל יהודה עדר אשר זיהה את הפוטנציאל וחיבר אותו אל חברת תקליטים וכבר בתקליטו הראשון "יאללא ביי" היתה הצלחה גדולה (15000 עותקים ) ושירו "סיגל נחמיאס " היה הימנון מחאת המילואימניקים.
סגנונו של אריאל הינו רוק/פופ ורבים וודאי מכירים את שיריו בינהם : רנה , יאללא ביי ,סיגל נחמיאס ,כמו רקפות ,20 אלף איש ,ועוד.
הורביץ עוסק גם בסיוע לאומנים אחרים (אבי גרייניק ,עידן אלתרמן ,רונית שחר ,חווה אלברשטיין וארקדי דוכין ) בכתיבה והלחנה ,מסייע בהפקה וכן מלמד מוסיקה ברימון ( טומי מהמושב שהיום היא זמרת עצמאית הייתה מתלמידותיו ) וכן כותב טור שבועי הקשור לפרשת השבוע במגזין : מוצ'ש.
סה'כ הוציא אריאל עד היום 6 תקליטים.
לחדי הזכרון שבנינו בשנה הראשונה של אופקים –מסילת ציון הוא הופיע אצלנו במושב במופע שנקרא " הגיבורים שלי" .
אז איך כל זה מתחבר ??
מי שמסתובב בימים אלו ביערות סביב המושב רואה מרבדי ענק של רקפות הצובעות בוורוד את כל היערות בינות לעצי האורן.
ומאידך הקייץ קרב ובא וזכרונות צוק איתן עולים בראשנו ,ובדרום שוב נשמעים קולות מלחמה.
ואלטרואיזם ( זולתנות) היא אחת התופעות המעודדות שקורות בחברה שלנו רווית הבעיות והקונפליקטים .מחד ישנם קיטובים גדולים פערים גדולים בין עשירים ועניים ,בין דתיים לחילוניים בן וותיקים לעולים חדשים ,מזרחיים ואשכנזים ,ימין ושמאל, רדידות מחשבתית ועומק ….לא חסר . ומאידך בכל זאת תמיד שישנה מלחמה ( ולצערינו זה קורה הרבה )או מצב חירום בו הארץ צריכה… ,תמיד קמים וצצים מכל עבר כמו מתוך הסלעים כל האנשים הטובים ששוכחים הכל לרגע ונרתמים להטות כתף ולהילחם למען הארץ ולסייע האחד לשני גם אם הם נפגעים מכך ,חרף כל הבעיות והמריבות…אלטרואיזם לשמו …ולאחר המלחמה כשיסיימו לפרוח ..יעלמו כמו לא היו ,עד העונה הבאה.
ועל זה בדיוק כתב אריאל את שירו הנפלא : "כמו רקפות בין הסלעים". בעת תקופת צוק איתן , שעוד רגע ימלאו לו שנתיים .
נקווה שהפעם המלחמה תמנע ורקפות בין סלעים ישארו רק בשיר .
(הפינה מוקדשת לאחיינית נועה שסיימה השבוע מסע כומתה של הגדוד הלוחם המעורב"אריות הירדן " בשבוע חשוך של לוינשטנים ודומיהם….גאווה אמיתית)
שבת נעימה ושקטה לכולם.
בין הצפירות בכביש לרחובות המלוכלכים
בין משפחות הפשע לטלוויזיה השטחית
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים
בין הישנים ברחוב לדקירות במועדון
בין מה שבדרך כלל קוראים בעיתון
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים
וכשהיא לפתע צריכה
שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה
לא תאמין איך הם מופיעים
כמו רקפות בין הסלעים .
במחשבה שניה 