בוקר יום שבת חורפי משהו , האחרון של שנת 2016 ,גשמים רבים שטפו את שדות הארץ בשבוע האחרון ,נחלי הצפון געשו ושצפו כפי שרק זקני צפת זוכרים או שלא ,ואוטוטו תשקע לה 2016 ,ואור לנר אחרון של חנוכה ,ומחר תזרח לה שנה חדשה .
ופינתנו מעלה על נס את תומאס אלווה אדיסון. (נולד בתאריך נהדר 11/2 שנת 1847 וכיבה את האור באוקטובר 1931 בגיל 84 )
תומס היה איש עסקים וממציא ובין ההמצאות הרשומות על שמו ניתן למנות את הנורה ,הפטיפון הראשון ,טלגרף אלקטרוני ,מצלמת קולנוע ,דינמו ועוד .
אדיסון נולד במילאן (Milan) שבאוהיו גדל במישיגן הוא היה חירש באופן חלקי מנערותו. אדיסון כמעט שלא למד בבית ספר, אלא אמו לימדה אותו בחינוך ביתי.
בנעוריו עבד אדיסון כמוכר חטיפים וממתקים ברכבות, ואף כמוכר ירקות. ב-1860עבד כמפעיל טלגרף והיה ידוע במהירות עבודתו. אחדות מהמצאותיו הראשונות היו קשורות לטלגרף האלקטרוני. בסביבות 1862 הדפיס אדיסון והוציא לאור את העיתון "The Weekly Heraldd". היה זה העיתון הראשון שהודפס על גבי סרט נע. את הפטנט הראשון שלו רשם אדיסון ב-1 ביוני 1869 על מכונת הצבעה חשמלית,אלא שזו לא זכתה להצלחה.
תומס העסיק את עצמו כל העת בשכלול המצאות קיימות ,אך בה בעת גם במוצרים חדשים. הפונוגרף שהמציא היה למעשה מערכת ההקלטה הראשונה בהיסטוריה.
המצאותיו הרבות של אדיסון נחקרו ושוכללו במוסד אותו הוא הקים – מעבדת המחקר מנלו פארק, אשר מוקמה בניו ג'רזי בעיר שנקראת היום על שמו – אדיסון. זו הייתה הפעם הראשונה שהוקם מוסד אשר מטרתו המוצהרת היא ייצור חידושים טכנולוגיים ושיפורם באופן קבוע.
מעבר ליכולתו של ידידנו תומאס להמציא הוא נודע בזכות יכולותיו בתחום רישום הפטנטים ,וכן ביכולת השיווקית שלו להפיצם.
דוגמא בולטת לכך היא מנורת הליבון המיוחסת ורשומה על שמו .באותה העת עסקו מספר חברות בנסיון לפתח נורה בעל תאורה טובה במקום העששיות שהיו נפוצות אז.
אדיסון השתמש בעיצובים קיימים ולחץ מאוד על עובדיו לנסות ולפתח את הנורה ,וכך לאחר קרוב ל-4 שנים הצליחו עובדיו לייצר את המנורה הראשונה , ובה ריק מחמצן על מנת שחוט הלהט לא יישרף וכך נרשם הפטנט על ידידנו.
ומתי דלקה הנורה הראשונה ?? נכון …. בדיוק היום לפני 137 שנים (31/12/1879) .
וכך אורות דולקים ואורות כבים ,וזה מוליך אותנו לאור שכבה השבוע .
השבוע הלך לעולמו יוֹרְגוֹס קִירִיאקוֹס פָּנַאיוֹטוּ או כפי שכולנו מכירים אותו בשם ג'ורג' מייקל.
מייקל נולד (25/6/1963) באנגליה, במזרח פינצ'לי שבצפון לונדון לאב יווני-קפריסאי ולאם אנגליה.
מייקל היה זמר ומלחין פופ בריטי . וזכה להצלחה בינלאומית, בתחילה כחבר בצמד וואם! (Wham!) במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20,ובהמשך כסולן כותב ומלחין.
מייקל הקים עם חברו אנרו רידג'לי את להקת וואם בשנת 1981 וצבע את נערותינו בשיר פופ מתקתקים ויפים , כגון : Bad Boys , Club Tropicana , Wake Me Up Before You Go Go, Freedom , Last Christmas/Everything She Wants, I'm Your Man ואלבום שני, Make It Big.
סיבוב ההופעות של !WHAM בסין באפריל 1985 היה להופעה הראשונה אי פעם של להקת פופ מערבית במדינה הקומוניסטית ויצר התעניינות תקשורתית רבה, במיוחד במייקל.
לאחר מכן כשפנה לקריירת סולו. אלבומו המצליח ביותר הוא "Faith" שיצא בשנת 1987 ונמכר ביותר מ-200 מיליון עותקים ברחבי העולם.
בשנת 1985 הוציא מייקל את שירו "לחישה פזיזה " (בראיון שנערך עימו סיפר שאת השיר בכלל כתב לאימו שאותה מאוד אהב והעריך ולא לאהובה כפי שמרביתנו העריך) ,השיר היה ללהיט כלל עולמי ונבחר לשיר השנה בלא מעט מצעדים.
מעבר להיותו יפה תואר ומבצע נפלא ,היה מייקל גם כותב מוכשר מאוד .הוא כתב את המילים והלחן לרבים משירי הלהקה ושיריו שלו במהלך קריירת הסולו. הוא כתב גם שירי מחאה ( כנגד טוני בלייר את shoot the dog ) וביקורת חברתית ,ועשה דואטים נפלאים עם יוצרים שונים.
לפני בדיוק שנה (last crismes כשם שירו )חלה בדלקת ריאות קשה וכמעט שנפטר אך החלים וחזר אך השבוע שנה אחרי נפטר בעקבות אי ספיקת לב והוא בן 53 בלבד.
אור נדלק ואור כבה ושנה נוספת שוקעת ,ומחר תזרח לה שנה חדשה כי לא ניתן לשמש לשקוע עלינו יהיו הקשיים אשר יהיו ,או כמו שמייקל שר יחד בדואט הנפלא עם אלטון גו'ן don’t let the sun go down on me
All my pictures seem to fade to black and white
I'm growing tired and time stands still before me
I took a chance and changed your way of life
But you misread my meaning when I met you
Closed the door and left me blinded by the light
Although I search myself, it's always someone else I see
I'd just allow a fragment of your life to wander free
But losing everything is like the sun going down on me
ביצוע נפלא של שני מוסיקאים ענקים ( שימו ווליום ואוזניות ותקשיבו לכניסה של סר אלטון גו'ן בבית השני)
וכמובן מצרף גם את השיר "לחישה פזיזה "
שבת נעימה ,סוף חנוכה שמח ,ושתהה השנה הבא קצת טובה יותר מזו השוקעת גם כשאנו עומדים קפואים על סולם חיינו ..כמילות השיר ….
במחשבה שניה 