תגית: כדורגל

אני זוכר את אותו הבוקר שלאחר הגשם.

שמי המושב נצבעו כחול חלקי , עננים שמנמנים בצבע אפור מאיים מילאו את החלק השני. רוח מערבית קלה נשבה , ויום חופש חדש נחת ברחובנו הצר.

עם אור בוקר , לבשנו כולנו את מדי הקבוצה התכולים . כל אחד וחולצתו , אחד אחד וגרביו , נעלי כדורגל עטורי 21 פקקים לרגלינו . וכל עוד רוח קרב נישבה באפינו , עשינו דרכינו אל רחבת בית העם.

כוכבי הפועל מסילת ציון בכדורגל (אפרוחים) בניצוחו של המאמן הבית'רי רענן , עומדים במעגל , חלוקת הוראות לפני אחרונה . עם הנשק הסודי שלנו ( שמות קוד ) ,קיבלו שלושת החלוצים הקדמיים ( אלי, אלי , ו…אלי) את הכינויים …קיגן , פלה , וקרוייף. כך יכל המאמן להפתיע את הקבוצה הנגדית בשאגת פתע :" קיגן , תעבור למרכז , קרוייף קח את האגף הימני" , ושחקני הקבוצה היריבה יהיו מבולבלים על מי לשמור…טקטיקה או לא טקטיקה ?……תודו.

עמוסי מצב רוח יצאנו לבירת מחוז בית סוסין-מושב תעוז. את הדרך עשינו בהליכה מדודה. לאחר שעקפנו את הלולים המערביים , של רוני וחיים המשכנו דרך מעלה התאנים והגענו לתעוז , מגרש הכדורגל , שקיבל את התואר רק בגלל צורתו המלבנית ,ו ביום שלאחר גישמי אתמול , נראה כמו עמק יזרעאל ,בקרב של סיסרא , שלולית בוץ אחת גדולה , ובקצותיה שני שערי ברזל עם רשת.

תנועת האויר במשרוקית ששרקה לפתיחת המשחק הייתה הדבר הכי מהיר בסביבה ,כפי שנחשתם , לאור הבוץ הכבד ,המשחק התנהל לאט יותר מנאום של מתן וילנאי . שעמום אחד גדול , אבל רק עד לרגע הגדול וההיסטורי ההוא……..אני לא זוכר מי בעט , ואיך בכלל הצליח , אולם לפתע פתאום, מוצא עצמו עבדכם הנאמן בשמו המקצועי (קיגן או קרוייף…לא ברור) סמוך לשער המארחים והכדור הבוצי מתגלגל בסמוך לרגלי הגפרורים שלו, אחת מהם אף העזה ובעטה קלילות בגוש החום והלה החל להתגלגל לכיוון השער….לשמחתי ,סעדיה -השוער לא הצליח לזוז , המגפיים לרגליו ( הוא הוזעק לתפקיד מעבודה בלול ) נותרו תקועות בבוץ ,ולא אפשרו את תנועתו …וכך כמו בהילוך איטי ( למה כמו ?) הכדור התגלגל לאיטו , חולף את סעדיה שבהה בו נוגה ,והמשיך עד שהרשת עצרה אותו……1:0 לנו .

למיותר לציין כי זו הייתה גם תוצאת הסיום .מסילת ציון אימפריה מנצחת את מ.ס תעוז , ואנחנו בעננים . אין עלינו , אנחנו גדולים , חשבנו במשך היומיים הבאים , ואפילו חגגנו את הנצחון הגדול עם וופלה טורטית ובקבוק זכוכית של ספרייט שקנינו בצרכניה.

יכולותינו האמיתיות נגלו לנו ,חודש מאוחר יותר . על מגרש יבש , ובגדי ספורט לכולם , אירחנו את תעוז למשחק גומלין…בלתי נשכח , למה בלתי נשכח ? …הם נתנו לנו בראש 7:0….

מסתבר שכשמשחקים על אמת ,חשוב גם לרוץ , ושגם בלי שופט אנטישמי אפשר להפסיד.

שבת אחרונה של של חודש ספט , שבת אחרונה לפני אוקטובר , שבת אחרונה של תשפ'ד…בעוד רגע תסתיים לה שנה עברית ,ורגע קט אחרי נציין שנה למלחמת השביעי באוקטובר , 101 חטופים עדיין בשבי החמאס , ובצפון חזית חדשה/ישנה יצאה לדרך ואין איש יודע את סופה , את יעדיה , או את קוי העצירה שלה , יצאנו אליה ברגע נתון ,באבחת ביפר ,סלינו על מטוסינו ,ראשינו עטורים ,מקצוות הארץ באנו , הבאנו שימורים.

ולמרות הכל , יחד עם הלחימה , המחאה , הסיוע , והחיים עצמם , נעשה פאוזה קטנה לפינתנו השבועית טרם נשוב לשדה הקרב , והפעם …כדורגל ….

אז היום 27/9/24 ימלאו 76 שנה למשחקה הראשון של נבחרת ישראל כנבחרת לאומית , המייצגת מדינה עצמאית שזה אך נולדה..אומרים שישנו מושג שנקרא מזל של מתחילים ? , אז אומרים לנבחרת שלנו זה לא עבד .

אבל בואו ננוע רגע לאחור . ההיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל החלה עוד בימים שקדמו להקמת מדינת ישראל. נציגי שלטון המנדט הבריטי, שהיו בעלי תרבות ספורט מפותחת, הובילו ב-1930 בשיתוף ההתאחדות לכדורגל את הקמתה של נבחרת שייצגה את "ארץ ישראל-פלשתינה", על אף שלא הייתה מדינה ריבונית, ושלחו אותה למסע משחקים בקהיר. הנבחרת הורכבה משחקנים חובבנים בהתאם למקובל באותה תקופה. היא הייתה נבחרת חלשה ביותר, ובטורניר המשמעותי הראשון שלה, מוקדמות מונדיאל 1934, הובסה 2–11 בסיכום שני המשחקים מול מצרים.

לאחר הקמת מדינת ישראל, הפכה נבחרת זו ב 27/9/48 "לנבחרת ישראל בכדורגל".

הנבחרת החלה לייצג את מדינת ישראל העצמאית תוך זמן קצר מהקמת המדינה בה' באייר ה'תש"ח. הכוונה הייתה טובה , בקרב הנהגת המדינה הועלה הרעיון לשלוח את הנבחרת למסע משחקים בארצות הברית על מנת לשפר את המורל הלאומי. לאחר משא ומתן מול האמריקנים הוסכם כי הנבחרת תערוך שני משחקי ידידות בניו יורק ומשחק אחד בפילדלפיה.

במשחקה הראשון של הנבחרת שנערך בארצות הברית , באיצטדיון הינקי סטדיום -אצטדיון בייסבול ברובע הברונקס בעיר ניו יורק, ששימש את קבוצת הניו יורק יאנקיז . (מאז פתיחתו ב-1923 ועד סיום עונת 2008. היאנקי סטדיום היה אחד האצטדיונים המפורסמים ביותר בארצות הברית ובעולם כולו, אירח קרבות איגרוף מפורסמים, משחקי פוטבול, הופעות ואירועים רבים אחרים.)

וכך ב-26 בספטמבר (בארהב ) 1948 עורכת ישראל את משחקה הבינלאומי הראשון כנבחרת של מדינה עצמאית, ומפסידה לנבחרת ארצות הברית בתוצאה 1–3‏. השער הראשון לטובת ישראל לאחר הקמת המדינה הובקע בדקה ה-20 של המשחק, כאשר אליעזר שפיגל ממכבי פתח תקווה מסר את הכדור לשמואל בן דרור, עמיתו לקבוצה וקפטן הנבחרת, שהכניע את השוער האמריקני.

המשחק השני בניו יורק, מול נבחרת כוכבים אמריקאית, הסתיים אף הוא בהפסד 1–4, והמשחק בפילדלפיה הסתיים למרבה ההפתעה בהפסד 2–3 לקבוצת כדורגלנים מקצוענים. מסע משחקים זה ידוע גם בעקבות היעדרותו של יעקב חודורוב, השוער הטוב ביותר בארץ באותה תקופה, שעזב את יחידתו בצה"ל ועבר ליחידה אחרת ללא רשות, ועל כך נשפט וזוכה בסופו של דבר.

במשחקי ידידות הייתה נבחרת ישראל לא רעה בכלל , אולם בתחרויות רשמיות , איך נאמר , היינו לא משהו .

נבחרת ישראל, שייצגה בפעם הראשונה בטורניר רשמי את מדינת ישראל העצמאית, הודרכה על ידי לאיוש הס והוגרלה לבית מספר 3 במוקדמות מונדיאל 1950, בבית זה נמצאה רק נבחרת אחת נוספת, יוגוסלביה. על פניו נשמע לא רע …אבל הכלל קבע שהמנצחת בשני המשחקים , הייתה אמורה להעפיל לצמד משחקים מול צרפת, שהמנצחת בסיומם תעפיל למונדיאל 1950 שנערך בברזיל. הס פרסם את סגל השחקנים ב-13 באוגוסט, וכלל בו 18 שחקנים כיוון שנאלץ לתת ייצוג שווה לכל אחד ממרכזי הספורט הגדולים שפעלו במדינה באותה תקופה. המשחק הראשון נערך בבלגרד ב-21 באוגוסט 1949, והסתיים בניצחון 6–0 לטובת היוגוסלבים. …טוב נו ..קורה.

אך אנחנו מסתכלים על חצי הכוס המלאה ,חרף התבוסה הייתה הדעה הרווחת בקרב עיתונאות הספורט בישראל כי השוער יעקב חודורוב הצטיין והציל את הנבחרת מהפסד גדול יותר. המשחק השני, שנערך באצטדיון המכביה בתל אביב, הסתיים בהפתעה בניצחון 5–2 לטובת יוגוסלביה. אבל היי גם אנחנו הבקענו , הפתעה או לא הפתעה ?… שייע גלזר הבקיע את שני השערים, והיה לשחקן הראשון בתולדות הנבחרת שמבקיע בה שער במשחק רשמי לאחר הקמת המדינה.

נבחרת ישראל השיגה את ניצחונה הראשון רק 14 שנים מהקמתה …במוקדמות המונדיאל במסגרת מוקדמות מונדיאל 1962, 6–1 על קפריסין, ומאז החלה בשיפור הדרגתי ואיטי בהישגיה במקביל לשיפור כללי ברמת הכדורגל בישראל.

ומתחילת דרכה של נבחרת ישראל ,נדלג במוסיקה אל. בחור בשם ישראל ברייט , ואל הלהקה שהקים..להקת השמחות…

השמחות היא להקה ישראלית שהקליטה בסה'כ שני אלבומים בשנים 1998–2001.

חברי הלהקה: ישראל ברייט – קלידים, זמר, אלעד כהן – בונן – תופים, צחי הר נבו -בס , סמי בדרה – דרבוקה, ויטלי פודולסקי – אקורדיאון.

לאחר תקופת סולו קצרה איכותית אך לא פורצת קהלים ,ב-1996 החל ישראל ברייט לעבוד על שירים חדשים שכתב והלחין. מתוך העבודה הזו נוצר צורך בנגנים מסוג מסוים, ולאו דווקא אלה שברייט היה רגיל לעבוד איתם. מבחינת ברייט, זה לא היה שינוי כיוון מוחלט.

הצליל המיוחד של השמחות נבע משני הקצוות שבה. מצד אחד, ניגן בה סמי בדרה הערבי, שהפליא להקיש בדרבוקות, ו"זרק" את המאזין מיד לכיוון המוסיקה הערבית (במיוחד כשהוא מצטרף בשירה בערבית…). ומהצד השני, של הישראליות ושל המוסיקליות, ניגן בה ויטלי פודולסקי הרוסי, באקורדיון ש"לקח" את המאזין לא רק לצליל הישראלי-צרפתי-רוסי של פעם, אלא גם לצליל האתני החדש… ובתווך נמצאו צחי הר-נבו, המקצוען שבחבורה (ניגן עם להקת "דברים שעשיתי עם אחותי", איגי וקסמן ועוד), בבס ושירה, אלעד כהן-בונן, שהוא "לגמרי רוק", בתופים, וישראל ברייט בשירה, פנדר תכנותים ודגימות.

ברייט לא הקליט מיד את השירים החדשים שכתב. הוא החל להופיע עם השמחות, תחילה במועדונים קטנים. הם ניגנו יחד בהופעות רבות, שבהן התגבשו השירים והצליל החדש של הלהקה, ואשר בעקבותיהן הוחתמה הלהקה בחברת התקליטים "הד ארצי".

שנת 1998 הקליטו את אלבומם הראשון שנקרא על שם הלהקה בהפקתו של יוסי פיין כאשר ברייט כתב והלחין את כל השירים, רובם לבדו. הלהיטים הגדולים היו "יהודה יהודה" שחיבר עם גלעד ברייט ו"היו לי פעם חברים" שברייט כתב עם בדרה וכלל ציטוט מהשיר "קראוז צינוק" שהופיע באלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" של שמוליק קראוס. באלבום נכללו גם השירים "אדם צריך בית", "בדרך הביתה", "ירח" (לפי מילים מאת ווליד תאופיק, שתרגמו בדרה ופודולסקי) ו"בוקר מצוין" שחיבר עם הר-נבו.ביוני 2001 יצא האלבום השני ,אשר לא זכה להצלחה והלהקה פורקה באופן לא רשמי. היא מופיעה מדי פעם פה ושם , במועדונים ובפסטיבלים שונים, בהם בתדר בבית רומנו, ב"כולי עלמא" ובפסטיבל אינדינגב. הם הוציאו מספר סינגלים משותפים עם מועדון הקצב של אביהו פנחסוב בהם "פלשתינה (א"י)" ו"הילטון" שזכה להצלחה ומעלים יחד הופעות משותפות.

אז למה נבחרת ישראל ולמה השמחות דווקא היום ?

אז היום יום הולדתו ה76 של המשחק הרשמי הראשון של " נבחרת ישראל " בכדורגל , אומנם היא יצאה לדרכה עם הפסד , אבל כמו הרבה ענפים בספורט , הגן היהודי , לא היה מפורצי הדרך הספורטיבית , עליהם נאמר " ההתחלה אומנם קשה , אבל ההמשך הרבה יותר גרוע"…וברצינות הכדורגל הישראלי העלה מידי פעם ניצוצות של משחק איכותי בדמותם של כוכבים שזרחו , ופרחו בארץ ובעולם ( יוסי בניון , אייל ברקוביץ, אבי כהן ,רוני רוזנטל חיים רביבו ועוד ) אולם כנבחרת כנראה שהדרך עוד ארוכה . אנחנו טובים בשייט ,ג'ודו, התעמלות אומנותית , טניס ,כדורסל ועוד…לגבי הכדורגל ..יש עוד הרבה מה לשפר.

והשבוע ירד לו הגשם ראשון על ארצנו הצחיחה , הכל נצבע רטוב , וגווני לחות שונים הופיעו על הצמחים שהמתינו בסבלנות כל הקיץ , ומראה החצר הרטובה הזכיר לי את שירו של ירון לונדון "בואי לאילת " , זמזמו את הפתיח ותזכרו…..את האוירה החורפית.

השיר נפתח (בעיבודו המקורי) במנגינת אקורדיון מלנכולית חורפית משהו , בדיוק כמו פתיחת שירם הנהדר של להקת השמחות..בדרך הביתה . ( מומלץ מאוד להאזין לפודקסט הנהדר של "שיר אחד" על "בדרך הבייתה", נפלא ). השיר נהדר והסיפור מאחוריו שווה האזנה.

קישור לפודקאסט : https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8131/697893/

מי ייתן והמצב פה בארצנו יהיה קצת יותר מוצלח ממצב נבחרת ישראל , וכל החיילים החטופים , והמפונים ישובו סוף סוף אחרי 357 ימים !!! , בשלום "בדרך הבייתה". והלוואי שכמו שכתב ברייט בשיר :

" כי מאז ירדו גשמים
ועכשיו הכל בינינו
כל הימים הגעגועים
אז בואי נעצור את הזמן
בדרך הביתה את אומרת
בסוף עוד יהיה לנו טוב
אני אומר לך
עד הבוקר הכאב הזה יחלוף"

שיגיע כבר הבוקר והכאב הזה יחלוף ,שבת שקטה ושנה טובה לכולם.

הנה בא
עוד יום שמח
משוגע על כל הראש
הנה באת
הרגע שלנו ביחד
מתחיל בריקוד

משחרר
וחם בבטן
כי מאז ירדו גשמים
ועכשיו הכל בינינו
כל הימים הגעגועים
אז בואי נעצור את הזמן
בדרך הביתה את אומרת
בסוף עוד יהיה לנו טוב
אני אומר לך
עד הבוקר הכאב הזה יחלוף
את מחשבת כמה זמן כבר
הסיפור הזה ממשיך
לא לא נגמר