"ההצלחה אינה נמדדת בשניות או בדקות, היא נמדדת בשנים ארוכות." ( ריקרדו סמלר)

בדרך חזרה מבית הספר ,היה אוסף פרחים בצבעים שונים אותם נהג לתת לאימו כדי שתשים אותם באגרטל .אותו הייתה מניחה על השולחן, ואשר צבע את חייהם הלא קלים בצבעי צהוב חמנית , ואדום לוע ארי , ירוק השרך ,סגוליות הגרניום ולובן סלסלי הכסף. חיי היום יום לא היו קלים ,הלחם נמצא בצמצום , והבית קטנו מידותיו מדי חורף, את אשר היה במסורה , נהגו ההורים לחלק בין בני הבית.

את נקודות האור שבחייו נהג לחפש בצבעי הפרחים , או בקרני השמש שחדרו את תריסי העץ וחיממו את ליבו, במשחקי החצר עם חבריו או סתם משכיבה על הגב באחו הירוק ובסדרת מבטים בשמי התכלת בזמן שניסה למצוא דמויות בצורות העננים שחלפו. אביו נהג תמיד לאמר לו "שכל מלאכה מכבדת את בעליה , בתנאי שבעליה מכבדים את עצמם". 

זכרונות ילדותו שבו ועלו מדי פעם , גם כעת כאשר ישב אל מול שולחן הישיבות ,העשוי עץ תיק משובח ,מביט בכל שכיות החמדה התלויות על הקיר ,נזכר שוב במאמר אביו. הו ,כמה היה מוכן לעשות או לשלם לו רק יכול היה לגרום לאביו ולאימו ,לבוא ולראות את חייו כיום ,לראות לאן הגיע ,ומה השיג ב-25 השנים שחלפו מאז עזב , אבל זה כבר שייך לאתמול,  וכבר חלפו שנים, ושניהם כבר אינם עימו.

הזמזם בטלפון המשרדי הבהב בגווני אדום , הוא לחץ על הכפתור הצהוב  "כן לינדה ?" , מעבר לקו נשמע קול נשי :" פול התקשרהרגע מחברת השיווק , ומסר שהמוצר החדש ,שובר שיאי ביקוש " , הוא חייך לעצמו  בסיפוק ," תודה ,אני שמח לשמוע ,החברה שלנו פורשת כנפיים לינדה " , הוא ניתק את השיחה והפנה את מבטו לחלון המשקיף על הנוף , בשמיים חלפו עננים דמויי כבשים , פטריות שמפניון, ואפילו ראה ענן קטן דמוי חיפושית…

תוצאת תמונה עבור הצלחה

 

שבת אחרונה של תשע'ט הימים הולכים ומתקצרים , בצידי הדרכים מבצבצים חצבים ,שיירות הנמלים מאיצות פעילותן בטרם יגיע הגשם ,ושנה נוספת נאספת אל עמיה ,ופינתנו נוסעת לה מערבה אל בריטניה הגדולה אל העיר ליברפול של שנות ה-60 .

ולמה דווקא ליברפול ? , מאחר וזה מקום הולדתה של אחת הלהקות המשפיעות ביותר על עולם המוסיקה בו אנו חיים …מרביתנו , לפחות אלו שצלחו את יום ההולדת ה-40 בוודאי מזהים , אך גם לא מעט ילדים יודעים….הביטלס כמובן.

תוצאת תמונה עבור הביטלס

הביטלס  הייתה להקה בריטית, הנחשבת על ידי רבים להרכב המוזיקלי החשוב והמשפיע ביותר של המאה העשרים בסוגת המוזיקה הפופולרית. הלהקה שזכתה להצלחה רבה בשנות השישים של המאה העשרים, מילאה תפקיד מרכזי בתרבות באותה התקופה. ללהקה היו הרכבים שונים אך חברי הלהקה בהרכבה הסופי היו: ג'ון לנון,  פול מקרטני,  ג'ורג' האריסון  ורינגו סטאר ( לחובבי הטריוויה שמו האמיתי הוא ריצ'רד סטארקי ג'וניור).הלהקה נוצרה והתגבשה סביב הצמד לנון ומקרטני, שהיו המוזיקאים הבולטים בה לכל אורך דרכה, וכותבי רוב השירים של הלהקה. האמת היא שהארבעה שנסקו להצלחה מטאורית באו ממשפחות די עניות ,ממעמד הפועלים  בליברפול של שנות ה-50 באנגליה שלאחר מלחמת העולם השניה. אף לא אחד מהם למד מוסיקה או תווים בתחילת דרכם . למעט פול מקרטני שלקח את הנושא יותר ברצינות ולמד  בהמשך מוסיקה.

 

ישנם השערות שונות ומגוונות לגבי משמעות שם הלהקה ,יש שטוענים כי שם הלהקה הוא הלחם של המילים האנגליות beetles (חיפושיות) ו-beat (קצב).הסיבה המדויקת לבחירה בשם זה אינה ידועה בוודאות, אך ככל הנראה לנון קיבל השראה לשם מהנוהג הנפוץ אצל להקות אחרות לבחור בשם בעל משמעות כפולה.( כמו להקתו של באדי הולי ה-Crickets,  שפירושו "צרצרים", אך גם מרמז למשחק הקריקט) ויש גרסאות רבות אחרות המנסות להסביר את שם הלהקה.

תוצאת תמונה עבור הביטלס

הביטלס החלו לפעול כבר ב-1957 תחת שמות והרכבים שונים, אך ב-1960, ארגן מנהלה דאז אלן ווילאמס הופעות במועדון בהמבורג בגרמניה, שהיוו נקודת מפנה חשובה בתולדותיה. שנה אחר כך הופיעו הביטלס באזור ליברפול וקהל המעריצים שלהם החל לגדול בהתמדה. אלבומם הראשון עם השירים Love Me Do ו-P.S. I Love You יצא באוקטובר 1962 וזכה להצלחה רבה. אך את המקום הראשון במצעד הבריטי כבשה הלהקה רק שנה אחר כך עם השיר Please Please Me. הצלחת השיר סללה את המשך דרכם של הביטלס שהחלו להופיע ברחבי בריטניה וזכו לגלי הערצה. הפריצה המשמעותית של הלהקה אירעה ב-1963 עם יציאת התקליטון She Loves You, שסימן את תחילתה של התופעה שלימים נודעה כ"ביטלמניה".

תמונה קשורה

ההיסטריה הייתה אמורה להגיע גם למדינת ישראל הצעירה ,כמעט כל חובב מוסיקה ישראלי יודע לספר ש"בן גוריון לא נתן בשנת 1962 לביטלס לבוא להופיע בארץ" אחרים יאמרו ש"משרד החינוך חשש שהחיפושיות ישחיתו את הנוער בארץ".. אבל האמת לא בדיוק כזו. ב"מוסף הארץ" פורסמה ב-2008 כתבה שבה סיפר ההיסטוריון, ד"ר אלון גן, את הסיפור  שמאחרי הסירוב להופעת הלהקה הפופולארית בעולם בישראל. הגעת הביטלס לישראל נמנעה למעשה  בגלל ריב בין מפיקים : הראשון שקיבל הצעה להביאם היה המפיק גיורא גודיק בשנת 62 , אך הוא ראה בהם מוזיקה קלוקלת ,והעדיף להקות צבאיות או חבורות זמר  , ההצעה הועברה למפיק מתחרה יעקב אורי שהסכים , לאחר שגיורא הבין את טעותו מיהר לפנות לפוליטקאים בטענה לסכנה  שהביטלס "ישחיתו את הנוער ", ויהרסו את היכל התרבות החדש שנבנה באותם ימים .הפוליטקאים נבהלו ולחצו  , ומנכ'ל משרד החינוך יעקב שניידר (אביו של יוסי שריד ז"ל מי שלימים הפך שר החינוך וחובב ביטלס בעצמו)  לא אישר סיוע כספי למפיק יעקב אורי ובכך נמנעה הופעת הלהקה בישראל.

ב-28 לינואר 2008 הגיש שגריר ישראל באנגליה לרגל 60 שנה למדינה ,מכתב התנצלות למנהל מוזיאון הביטלס על סירובה של ישראל לקבל את הביטלס ובכך נסגר המעגל.

אין שום תואר שהוכתר על ראשה של להקת הביטלס שלא בצדק – ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר, חיפושיות הקצב, ארבעת המופלאים מליברפול, היוו יחדיו לא רק את אחת התופעות המוזיקליות הבולטות והחשובות ביותר של המאה ה-20, אלא גם את הלהקה ששינתה את פני ההיסטוריה התרבותית והמוזיקלית יותר מכל הרכב אחר, ומעטים חולקים  על כך.

 

תוצאת תמונה עבור הביטלס

הפופולריות העצומה של הביטלס דרבנה את חברי הלהקה לכבוש את היעד הראשי מעבר לים – ארה"ב. ב-1 בפברואר 1964 כבש השיר I Want to Hold Your Hand את המקום הראשון במצעד האמריקאי. הופעתם הראשונה בתוכנית של אד סאליבן זכתה לשיא צפייה של 73 מיליון איש. אך כמו כל סיפור מהאגדות גילו החברים כי לא לעולם חוסן, וב-1968 החלה ההיסטריה סביבם לדעוך בהדרגה, בין היתר משום שהפסיקו להופיע בפני קהל.

שנתיים מאוחר יותר ב-10 באפריל 1970 התפרקה הלהקה באופן סופי, על פי הטענות הרווחות בשל מעורבות יתר של יוקו אונו, זוגתו של ג'ון לנון . חברי הלהקה נפרדו ויצאו לקריירות סולו עצמאיות ומצליחות.עשור מאוחר יותר  ב-8 בדצמבר 1980 נרצח ג'ון לנון בפתח ביתו שבניו יורק על ידי מעריץ תימהוני בשם  מארק צ'אפמן. ב-2001 נפטר ג'ורג' הריסון מסרטן ריאות. במהלך 2009 התאחדו חברי הביטלס הנותרים פול מקרטני ורינגו סטאר להופעת צדקה.

 

אז למה נזכרנו  בביטלס ,ולמה עכשיו ?

בשבוע האחרון דובר רבות ברשתות הטלוזיה והרדיו על הביטלס ,על הלהקה נכתבו מאות מאמרים ,ומוסיקאים וחוקרי מוסיקה ניסו לנתח ולהעריך את השפעתם על תרבות המוסיקה במאה ה-20 והלאה. בין השאר דובר לא מעט על המקום ממנו הגיעו ארבע צעירים מוכשרים ,ללא השכלה מוסיקלית אך עם המון רצון ורוח צעירה והצליחו לנער את כל העולם בהיסטריה עצומה וחוצת גבולות ,להיטיהם מושמעים גם כיום למעלה מ-60 שנה אחרי בתדירות שלא מביישת אומנים מצליחים עכשווים .

תוצאת תמונה עבור הביטלס

כמו כן נאמר השבוע כי שירם הנפלא yestuday , נכנס לספר שיאי גינס כשיר שזכה להכי הרבה גירסאות כיסוי ברשת ובפער גדול . וכמו כן שיר זה נבחר במסגרת משאל ענק שנערך בין מעריצי הלהקה לשירם האהוב ביותר.

בראיון שנערך עימו לא מזמן נשאל פול לגבי השיר , הוא אמר בראיון כי יום אחד התעורר משינה והחל לפזם את המנגינה . הוא היה בטוח שזו מנגינה מוכרת שכנראה שמע מאביו. הוא מיהר לשאול את חבריו מניין השיר ,ולהם לא היה מושג ,גם לא למפיק שלהם , לבסוף החל לחבר מילים סתמיות ולדקלם אותן עם המנגינה. החברים שניסו לסייע התייאשו והחליטו שאם יוקלט פול יבצע זאת לבד…וכך היה .והשיר למרבה הפתעתם הפך לשיר האהוב ביותר ,שנכנס לבסוף לספר שיאי גינס. ….אפרופו מילים סתמיות..מילותיו הראשונות של השיר שפיזם פול בגרסא הראשונה היו "

Scrambled Eggs
Oh my baby how I love your legs…

בהמשך כמובן המילים היו אחרות..

ואנחנו שנמצאים בפתחה של שנה חדשה חושבים על שהיה בשנה החולפת ועל מה שיהה בזאת הבאה עלינו לטובה. חושבים על החלומות  ,על המטרות ,ועל הבעיות וצרות  בעבר שהיו וכעת נראות  רחוקות.ועל השלכותיהן לגבי העתיד וזה מזכיר את השיר של החיפושיות Yestuday .

נאחל לכולנו שנה חדשה ומוצלחת ,פחות בעיות ויותר הצלחות ,ושתמיד נלמד מהבעיות שהיו לנו אתמול ונצמח מהן בשנים הבאות הבאות עלינו לטובה…והצרות הן תיראנה לנו כל כך רחוקות ,ממש כמו בשיר.

שנה טובה ומתוקה לכולם ,באשר אתם ,ובאשר תהיו ותודה על שיתוף הפעולה. נשתמע בשנה הבאה…

Yesterday, all my troubles seemed so far away
Now it look as though they're here to stay
Oh, I believe in yesterday

Suddenly, I'm not half the man I used to be
There's a shadow hanging over me
oh, yesterday came suddenly

Why she had to go I don't know, she wouldn't say
I said something wrong, now I long for yesterday

Yesterday, love was such an easy game to play
Now I need a place to hide away
oh, I believe in yesterday

Why she had to go I don't know, she wouldn't say
I said something wrong, now I long for yesterday

Yesterday, love was such an easy game to play
Now I need a place to hide away
oh, I believe in yesterday

 

 

 

פה בארץ חמדת אבות ,תתגשמנה כל התקוות

אז מה קרה ב 1947 ??

כל מיני אירועים שונים ומשונים  , למשל מדינתנו קיבלה עצמאות (29/11) , חברת התעופה פאן אמריקן הציע לראשונה כרטיס טיסה סביב העולם ( 6/1) , וינסנט אאוריאל נבחר לנשיא צרפת  (16/1)  , לאוס שבויאטנם מקבלת את החוקה לדמוקרטיה פרלמנטרית (11/5)…….ואנדי דופריין –רואה חשבון אמריקאי נשלח לכלא  בעוון רצח כפול  של רעייתו ומאהבה,רצח שלא ביצע , אך הנסיבות החזקות והיותו שיכור בעת האירוע  מביאים את בית המשפט להורות  על שליחתו לשני מאסרי עולם.

הורד (14)

וכך יוצאת לדרך החוויה הקולנועית ששמה  המלא הוא  " ריטה הייוורת וגאולת כלא שושנאק " או כפי שניחשתם הסרט " חומות של תקווה".

הסרט הנפלא הזה ,משנת 1994 בבימויו של פרנק דרבונט ובכיכובם של טים רובינס ומורגן פרימן הנהדרים ,שהשנה מלאו 23 שנים ליציאתו לאקרנים  מבוסס על ספרו של סופר ספרי המתח סטפן קינג , " ריטה הייורט והבריחה מכלא שושנק" .הסרט מתאר את חוויותיו של אנדי דופרין (טים רובינס)  מרגע כליאתו  . חוויותיו הקשות כאסיר  בקרב האסירים האלימים והסוהרים המושחתים ,ידידותו עם אליס בוייד רדינג המכונה רד וחברים נוספים ,ועד לבריחתו ההירואית מהכלא .

כל הסרט מוגש מנקודת הראות של רד אותו מגלם מורגן פרימן .

אתר הקולנוע הענק imdb    דירג באמצעות אלפי גולשי האתר את הסרט הזה כסרט הטוב ביותר , מגזין הקולנוע הבריטי  אמפייר דירג אותו 4 ברשימת 500 הסרטים  הפופולאריים הכי גדולים  (לפניו דורגו רק 3.האמפריה מכה שנית  , 2. שודדי התיבה האבודה , 1. הסנדק .

  • כמה עובדות מעניינות על הסרט : הסרט לא היה צפוי להיות הצלחה ואכן בקופות ההכנסות היו די נמוכות  ( השקעה של 25 מליון דולר והכנסות של 28 מליון דולר באר'הב  מקום 51 באותה שנה ) .
  • שחקנים שונים ומוכרים אליהם פנו על מנת לגלם את דמותו של אנדי  דופרין  כמו  הריסון פורד ,פול ניומן ,רוברט רדפור וקלינט איסטווד סירבו ולבסוף נבחר טים רובינס הנפלא .
  • גם לתפקיד של רד  נבחר מורגן פרימן ,אשר על פי הספר היה אמור להיות  אירי גינג'י אדום שיער (RED) אולם הבמאי היה נעול עליו בגלל נוכחותו הבימתית החזקה וקולו העמוק . לחדי הזכרון שבינינו פרימן צוחק על זה באחת הסצנות כאשר הוא נשאל לשמו הוא עונה בצחוק :" אולי כי אני אירי ".
  • את צורת הצגת הסיפור ע'י קולו של מורגן המספר את זיכרונותיו על ציר הזמן שאב במאי הסרט מכך שצפה פעמים רבות לאורך הכנת הסרט …בסרט אחר שהוצג באותם ימים "החבריה הטובים " של מרתין סקורסזה. (The good fellas 1990).

 

  • תמונויו של פרימן הצעיר שנכנס לכלא  כבחור צעיר הן למעשה תמונות בנו אלפונסו  פרימן .
  • הרעיון של הסצנה בה אנדי מעלה את הווליום של מערכת הכריזה בזמן שהיא ניגנה אופרה לכל רחבי הכלא…מה שמרתיח את מנהל הכלא ,,,הוא רעיון של טיס רובינס ..ולא של התסריט המקורי ,שנועד להראות צד נוסף באישיות של אנדי.

הסרט סיפק גם כמה אמרות שפר אלמותיות :

  • Remember Red, hope is a good thing, maybe the best of things, and no good thing ever dies.  –"זכור רד ,תקווה היא דבר טוב  ,אולי הכי טוב שיש ,ודברים טובים לא מתים לעולם"
  • Andy Dufresne – who crawled through a river of shit and came out clean on the other side. –"אנדי דופריין שזחל דרך נהר של ביוב ,ויצא נקי מצידו השני "

ועוד רבים רבים ונפלאים ,הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר אך לא זכה אף לא באחד,לא איבד תקווה.

ולמרות הכל נבחר סרט זה ע'י מליוני צופים כסרט הטוב ביותר שנעשה….למי שעדיין לא ראה ..לפחות שלוש פעמים …מומלץ בכל פה.

m517_20101005011700_359428676971

וסרט זה מביא אותנו במוסיקה אל הזמר והיוצר סר ג'ימס פול מקארטני .

פול הוא מוזיקאי וזמר-יוצר בריטי. מקרטני ידוע בעיקר בזכות היותו חבר בלהקת הרוק הביטלס , הנחשבת בעיני רבים להרכב המוזיקלי החשוב והמשפיע ביותר במאה ה-20 ופעל בלהקה ככותב, כמלחין, כמבצע וכנגן גיטרה בס , פעילותו של מקרטני בלהקת הביטלס, ושיתוף הפעולה עם חברו ללהקה ג'ון לנון, הובילו לכמה מהשירים הפופולריים ביותר בהיסטוריה של מוזיקת הרוק.

הורד (17)

פול נולד ב-18 ביוני 1942 בליברפול שבאנגליה לג'יימס (ג'ים) ומרי מקרטני, משפחה אירית ממעמד הפועלים. אמו הייתה אחות ומיילדת במקצועה, ואביו היה איש מכירות בבורסת הכותנה, ומוזיקאי ג'אז.

בהשפעת אביו המוסיקאי נטל פול חלק בהרכבי מוסיקה שונים מגיל צעיר ,הוא החל כותב שירים ולחנים נגן פסנתר  (משמיעה ולא מלימוד פורמלי ) וכן ניגן גיטרה בס  ,בגיל 12 הוא פוגש  את גור'ג הריסון במסגרת הלימודים מי שיהפוך בהמשך לחברו ללהקת החיפושיות.

כמה שנים מאוחר יותר  יפגוש את גו'ן לנון עימו יקים את הלהקה אליה יצרפו את גור'ג הריסון ואחריו  גם רינגו סטאר ,וכל השאר …היסטריה.

פול פעיל מוסקלית עד ימים אלו  בדרך עבר וריאציות שונות החל בביטלס ,..להקת כנפיים עם אישתו לינדה ז'ל ,שיתופי פעולה עם אומנים שונים ומגוונים כמו מייקל ג'קסון ,הוציא למעלה משבעים תקליטונים ( חוץ מאלו שיצאו עם הביטלס )  ,מפיק סרטים ,צייר וזכה בעשרות פרסים ואף בתואר סר ממלכת אנגליה.

אז איך פול קשור לסרט ??

ואיך זה קשור אלינו ?? ( רמז תמונת הפינה של שבוע שעבר )

בשנת 1947 זכינו למדינה לה חיינו בתקווה שנים כה רבות ,וב-1947 מתחיל סיפורו של אנדי דופרין

סביבנו יהום הסהר ,בימים אלו בו אחת לזמן עולה איום כזה או אחר , דעא'ש פה , וחמאס שם , קיצוניים מבחוץ ומבית . שסעים חברתיים ואידאולוגים ,הנהגה נגררת ולא מובילה ,היעדר חזון ומנהיגות ,אלימות מילולית ופיזית  בחיים האמתיים והוירטואלים , מביאים רבים מאיתנו להתכנס כל אחד לעצמו מאחורי חומות ולהמתין בתקווה שמשהו טוב יקרה…והתקווה למשהו טוב יותר מחזיקה אותנו . וכדאי לשמר  אותה כמו שאומר אנדי בסרט :" Remember Red, hope is a good thing, maybe the best of things, and no good thing ever dies.  .

אז חברים יקרים התקווה היא נהדרת ,אך כדי להגיע אליה עלינו לצאת מהחומות .

וכמו שהגיע גאולה לשושן הבירה בשבוע שעבר  …ולכלא שושנק השבוע  היא תגיע גם אלינו …מתי שהוא.

ולפול מקרטני ישנו שיר נהדר על תקווה לגאולה :

Hope of deliverance

I will always be hoping, hoping
You will always be holding, holding 
My heart in your hand 
I will understand

I will understand someday, one day
You will understand always
Always from now until then

When it will be right, I don't know
What it will be like, I don't know
We live in hope of deliverance from the darkness that surrounds us

 אז גם שהכל נראה מייאש לא נאבד תקווה ….הגאולה בא תבוא…ואם נביא אותה בעצמנו ..תבוא מהר יותר.

שבת נעימה לכולם.