תגית: בר כוכבא

ריח גלי הים המלוחים הניתזים על הסלעים לאורך החוף, עלה באפם של הקהל הרב שגדש את האמפי החדיש שחנך הקיסר לא מזמן על שפת ימה של קסריה . המוני האדם נעו בשורות מסודרות במעלה המדרגות . עטויי טוגות בגווני הלבן והכחול , כוסות יין בידיהם וחיוך רווי נחת על פניהם…עוד מפגש של שבת תרבות…אין כמו כמה גלאדיטורים לארוחת הבוקר של האריות בזירה…הרי בכל זאת על תרבות צריך לשמור……………….במורד הזירה מתחת לפני הקרקע נע לו הכפיר במעגלים . מזה יומיים שלא נשנש איזה עבד או שניים,או לפחות שבוי קטן ועסיסי, ובטנו קרקרה חמאס…מה אני ? חיה ? תהה בינו לבין עצמו.האם לא מגיע לי ארוחה מדי פעם ? , בכל זאת אני מכניס לא מעט כסף לקיסר ירום הודו ,וגם משפר את האהדה הפולטית אליו ,לפחות איזה עבד קטן וכחוש ..סתם לשבור את הצום ?? , משהו ללעוס מה כבר בקשתי…………………ובאותו הזמן ,במסדרון סמוך מעבר לקירות האבן שהפרידו בין שתי התאים ישב לו שימי ,תמיד חייך לעצמו כאשר נזכר כי המורה לאנגלית נתנה לו את השם "שימי סטאר" …איזה כוכב ואיזה נעליים  ,אני תקוע פה בקולוסיאום ועוד רגע אהפוך למנת הפתיחה של כפיר בן לייש ,ומה אז  ? איזה אור ואיזה דרור ….לרגע הוא צלל לתהומות היאוש  ,אך לפתע עלה בזכרונו השיר שיכתב 1500 שנה לאחר מותו באוקראינה בכלל  …איך אני מכיר שיר שעוד לא נכתב ?? "כל העולם כולו גשר צר מאוד , והעיקר לא לפחד כלל" ?…איך זה יתכן  ? ,זה יכול לקרות רק באגדות…הרבה זמן לא נותר לו לחשוב . הוא העלה מבט קשוח בעיניו ,סירק שיערו לאחור,צמצם את עיניו ושיווה לעצמו מראה קשוח , בכל זאת ..תרבות כבר אמרנו .."אותי לא ינצחו…עם הנצח לא מפחד..לא מפחד כלל" הוא מלמל לעצמו …וברקע נשמע קולו של הכרוז " גבירותי ורבותי ,כבוד הקיסר אדריאנוס גאה להציג בפניכם את המופע "האריה שלא אהב תות….מול שימי סטאר" …הקהל הריע ושערי הכלובים הורמו אל על…האריה ושימי ..זינקו אל הזירה בנחישות לסיים את הסאגה……

בוקר שבת אחרונה שלפני ליל הסדר ,ההכנות בשיאן ,חלונות שעוד רגע יקבלו את פני האובך הבא נשטפים היטב , שרידי חמץ אחרונים נאכלים בחופזה ,נשיא חברת האקונומיקה מחייך מלא האוזן ,ובעוד שבוע תחל הספירה של העומר,ופינתנו מעלה על נס ..את הנס…נס המורד שמעון בר כוכבא או אם לדייק נתכנס רק לסיפור בר כוכבא והאריה .

כבר במפגש עם הגננת בגן לקראת ל'ג בעומר שמענו לראשונה על עלילות הגבורה של בר כוכבא והאריה , עפי' האגדה במהלך המרד הגדול של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-‏136 לספירה ,נתפס מנהיג המרד שמעון בר כוכבא ,והושלך למאסר .מאוחר יותר עפ'י האגדה הוא הושלך לזירה בקיסריה ,בה אמור היה להילחם על מנות פתיחה ועד למנה אחרונה מול אריה אימתני ורעבתן. אך בר כוכבא אמיץ מאין כמהו ,כיאה למנהיג מרד ,זינק על האריה ובעזרת כוחו ותושייתו השתלט עליו עלה על גבו ורכב איתו אל החופש מהזירה בקסריה בואכה היישוב בית'ר. ואנו  כילדי גן ממושמעים שרנו מלוא גרון " הוא היה גיבור ,הוא קרא לדרור ,כל העם אהב אותו ,הוא היה גיבור".

 

רבים מניחים כי הסיפור על בר כוכבא והאריה הוא קדום מאוד, אולם מתברר שהסיפור הוא חדש באופן יחסי; אין לו כל זכר באגדות הקדומות (והמועטות יחסית) על בר כוכבא, וגם לא בסיפורים על אודותיו מימי הביניים. החוקרת יעל זרובבל שעסקה בהרחבה בתולדות הסיפור והגיעה למסקנה שתחילתו בסיפור בהמשכים מראשית המאה ה-20. לאמתו של דבר הסיפור נכתב מעט קודם.
אגדת האריה הופיעה לראשונה בעברית באמצע המאה ה-19 במרכזו של רומן היסטורי ששמו "הריסות ביתר". רומן זה ראה אור לראשונה בליטא ב-1858, והיה עיבוד של המתרגם קלמן שולמן לרומן Isralitischer Musenalmanach
פרי עטו של הרב שמואל מאיר מהעיר הכינגן שבפרוסיה שיצא לאור18 שנה קודם בשנת 1840.

קלמן שולמן עסק בתרגום לעברית של יצירות ספרות והיסטוריה שונות ובעיבודן, והתפרסם בראש ובראשונה הודות לתרגום ספרו של אז'ין סי "מסתורי פריז", בשנים 1857-1860 שהיה הרומן המודרני הראשון שתורגם לעברית.בספרו השני "הריסות ביתר " תואר בפעם הראשונה סיפור מאבקו של בר כוכבא באריה ורכיבתו עליו. מתואר כיצד כיצד בר כוכבא ההרואי נזרק לזירת הקרב בקיסריה, נלחם באריה, גובר עליו באגרופיו, עולה עליו ורוכב עליו כל הדרך מקיסריה עד לביתר, ושם נהפך האריה לבן לווייתו הנאמן של הגיבור.
קטע פנטסטי זה מהווה סטייה ברורה ויוצאת דופן בסיפור כולו שהוא בגדר רומן היסטורי רגיל.

לא ברור למעשה אם את סיפור האריה כתב הרב שמואל מאיר ,או שזו תוספת של המתרגם שולמן בזמן התרגום .( ההנחה היא שזו תוספת של המתרגם , מאחר וקשה להניח כיצד יכנס אריה לחוייותיו של רב מגרמניה).שולמן עצמו מציין בהקדמתו לסיפור כי "פעמים רבות הוספתי על דבריו ופעמים רבות נטיתי מדרכו, כאשר תאריך עיניך קורא יקר, בשומך את דבריו ואת דברי נגדך, ותתבונן בהם".הוא לא מציין מה מקורי ומה לא ,אך מאיר את עיני קוראיו .

עלילות גבורה ואריות לא היו דבר זר במיתוסי גבורה ,מקורות ההשראה לסיפור יוצא הדופן היו מן הסתם הסיפורים הזכורים על שמשון הגיבור שגבר בכוח הזרוע על האריה, וכמוהו גם דוד הצעיר בעת שהיה רועה את צאנו, לפני שהפך למלך נאלץ לגבור על כמה וכמה חיות, בכלל זה על אריה.  אגדות-עם על בעלי חיים המסייעים לגיבורים (על פי רוב נסיכים ומלכים), השפיעו על כתיבתו של שולמן. ואולם, למרות שקשרים בין חיות ובני אדם מקובלים למדיי בספרות העממית, קשה למצוא סיפורים שבהם הגיבור האנושי הופך להיות ידיד ובן לוויה של אריה ,זו כבר תוספת מעניינת ומקורית של שולמן (או של המקרה..תלוי את מי שואלים).

סיפורי גבורה עם אריה הופיעו כבר בעת העתיקה ,במשליו של  איסופוס  מופיע הסיפור "אנדרקולס והאריה " שם מסופר על גלאדיטור המושלך לזירה ושם הוא מבחין כי האריה הניצב מולו  כואב בגלל קוץ הנעוץ ברגלו , הבחור האמיץ מסייע לאריה עם הקוץ והם הופכים לידידים ומשוחררים לחופשי..

כפי הנראה כל עם אוהב גבורה ומעריץ גיבורים ,הספר "הריסות ביתר" זכה להצלחה גדולה: הוא הופיע לראשונה ב-1858, ובהוצאה שנייה ומורחבת ב-1884, ולאחר מכן שוב ב-1900 וב-1909. אבל מסע הניצחון של התרגום/עיבוד של שולמן לא הסתיים בזה , הוא זכה לכבוד הנדיר שיעבדו את ספרו ליידיש ב-1890 ,לאנגלית ב-1879 ( THE FALL OF BETHER ) ולספרדית יהודית .ובהמשך גם ללאדינו ב-1904 ולערבית עברית ב-1896 ושוב ב-1934 . העיבוד של שולמן זכה לכבוד הנדיר שהוא יופץ בעיבודים נוספים ברוב קהילות ישראל…וכך נולדת ומופצת האגדה.

 

בהמשך סופרים ומשוררים נוספים האדירו ופיתחו את הסיפור ,הסיפור הופיע שוב בפואמה "ביתרה" שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי, כנראה בשנת 1903. בפואמה תואר בר כוכבא כמי שרכב על האריה ונמלט עליו מהזירה הרומאית, ונראה שטשרניחובסקי התבסס אף הוא על סיפורו של שולמן.

מעבר למורשת וסיפורת לאגדת בר כוכבא הייתה גם השפעה ,כמה שנים לאחר מכן התפרסם בציבור סיפורו של מיכאל הלפרין, איש העלייה השנייה ומהתומכים המובהקים בהגנה העצמית היהודית בארץ ישראל. הלפרין, כזכור, נכנס בשנת-1911 לכלוב אריות בקרקס ביפו, בתגובה לאתגר שהציג בפניו של בעל הקרקס הערבי, ונשאר שם לצד האריות כשהוא שר את המנון "התקווה". הוא יצא מן הכלוב בשלום והוכיח מעבר לכל ספק שגם יהודי איננו מוכרח לפחד מאריות… אירוע זה השאיר רושם רב בלבבות. ניתן רק לתהות האם הלפרין קיבל אף הוא השראה למעשהו האמיץ מסיפורי בר כוכבא והאריה.

יצירות רבות נכתבו בהשראת האגדה ("ביתרה"של שטרנחובסקי ,שירו של לוין קיפניס -"איש היה בישראל ,בר כוכבא שמו ", "בר כוכבא-תעלומת חייו ומותו" של לואי סובול , "גיבורי אריות"של קיפניס ,ספרו של יגאל ידין על בר כוכבא ועוד רבים רבים ) .כל עם זקוק למיתוסי גבורה בכדי לשמור על עצמו מאוחד , ואין כמו רגשי גבורה והערצה בכדי ללכדו.

ולמה דווקא בר כוכבא עכשיו ?? ראשית כי בעוד שבוע נחל לספור את העומר  (למחרת ליל הסדר -" וספרתם לכם ממחרת השבת ") ,ועפי' האגדה במהלך ימי העומר מתו תלמידי רבי עקיבה -מורו ורבו של מנהיג המרד -בר כוכבא.

אך מעבר לכך מחר 25/3 הוא גם יום מותו של גיבור אריה אחר ,הלא הוא ריצארד הראשון מלך אנגליה או כפי שנודע בכינויו "ריצארד לב הארי"  ,למעשה זה היום בו נפצע אנושות מפגיעת חץ בזמן מצור בצרפת (בגלל סירובו ללבוש שריון), דבר אשר הוביל למותו שבועיים מאוחר יותר ב-6 באפריל.

אגדות רבות קשורות בריצ'רד לב הארי: אחת מהן מספרת כי בהיותו במאסר גבר על אריה מורעב שהוכנס לתאו. הוא דחף את ידו ללוע הארי והצליח לעקור את ליבו ומכאן כינויו.

ריצ'רד הראשון, אולי הסמל המוכר ביותר של האבירות בימי הביניים, עלה לשבת על כסא המלוכה של אנגליה רק בגיל 31 ,הוא לא היה יורש טבעי אך תככים מזימות ותקלות שונות הביאוהו לכסא המלכות .

ריצ'רד לב הארי שלט באנגליה פחות מעשר שנים, מתוכן הוא בילה את מרבית זמנו באדמותיו שבצרפת או במסע הרפתקאות במסגרת מסעות הצלב של התקופה ,בהן הגיע אף לישראל, תוך שהוא מותיר את גורל ארצו ואירופה כולה בידי אנשיו ובראשם אימו המרשעת (ככה אומרים). למרות חוסר העניין שלו בשליטה בפועל בממלכה, נתיניו של ריצ'רד העריצו אותו, מסתבר שכאשר אתה שליט נערץ ,אין קשר בין מעשיך לבין מידת הערצת ההמון אותך ,וגם כמעט אלף שנים לאחר מותו שמו עדיין מוכר היטב לכל אנגלי.והאגדות על גבורתו ומעשיו מאפילות על טעיותיו הרבות ,אך זה אופיין של אגדות ומיתוסים.הרי בסופו של דבר הביא המרד של בר כוכבא שואה איומה ונוראית על העם בישראל…אבל הוא עדיין יהיה ..גיבור.

ואך לפני כחודש  (י'א באדר )ציינו את יום ניפילתו של אריה שואג בתל חי ,יוסף טרומפלדור  לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי, וחלוץ. שמהלך חייו, גבורתו ונפילתו בקרב תל חי הפכוהו לדמות מופת ציונית ולגיבור לאומי.

ושלושת האריות מובילים אותנו לשירו הנהדר של דני סנדרסון ,שנכתב במקור עבור שלישיית הגשש החיוור " זו שמעל לכל המצופה"  .השיר נכלל בתכניתם של הגששים "אופסייד סטורי". הוא נכנס למצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל ב־18.11.1974, וב־23.12.1974 הגיע לראש המצעד לשבוע אחד. בסך הכול צעד השיר 10 שבועות, עד 29.1.1975, ובמצעד השנתי תשל"ה (1975) של התחנה דורג במקום ה־17.

השיר הוא שיר אהבה נפלא , של אוהב לאהובת ליבו  שאינה יודעת ,וגרה לא רחוק ממנו אותה הוא רואה בחנות ליד ביתו.סנדרסון משלב הומור נפלא בשיר אהבה מקסים.

ולמה השיר הזה דווקא ??

מפני שלזמר הליווי הנפלא של סנדרסון מזה שנים קוראים…

…..כפיר בן לייש….ומה יותר אריה מזה ?

שבת נעימה לכולם.

היא נושמת עצמאית, היא כולה מלכה
בת תשע עשרה עם אופציה להארכה
יש לה גוף שמתאר את הרי שומרון
וכל מה שנשאר לה מופקד לחיסכון

מפני שהיא אומרת דבר פשוט
אם ביחד אז רק לחוד
בפינה שממול עובר,
היא יודעת שאני בא לראות אותה ולא אחר

שיערה נופל לצד זה מראה נדיר
ושתי עיניה הכחולות גומרות סדיר
היא שומרת אמונים לעצמה בלבד
ויש לה שיא אולימפי בסתם להיות לבד

מפני שהיא אומרת דבר פשוט…

תוכניות מאושרות ואני עצוב
אוכל לעצמי ת'לב ובמרק יש זבוב
בקיוסק ליד ביתי, היא נמצאת כל יום
אך כמה פעמים, אפשר לקנות עיתון

מפני שהיא אומרת דבר פשוט…

היא אומרת דבר פשוט
אם ביחד אז רק לחוד
רק לשבת על כוס קפה,
עם הזאת שהיא תמיד מעל לכל המצופה