הערב ירד על רחבת המצעדים .בעוד שעה קלה , חשב לעצמו יריעו החצוצרות ,המוני אדם ,נשים וטף יריעו .זיקוקים יועפו אל על ,ושורות החיילים תצעדנה בסך. הם יחלפו אלו על פני אלה ,יצדיעו לימין , יפנו שמאלה , שורות שורות בסדר מופתי…כפי שאימן אותם שנים רבות.
הוא לגם מכוס הגוגל -מוגל שהכין לעצמו כבכל טקס מדי שנה בשנה…כיחכך מעט בגרונו ואז החל שואג .." לימין שור"…."לשמאל שור"…"נושאי הדגלים…קדימה צעד"…" שמאל ימין .. סמו..ימי..סמו..ימי..שמאל ימין שמאל..מחלקה עמוד"…
אני בסהכ נשמע לא רע..חשב לעצמו , גם בגילי המתקדם ,אני עדיין יכול לשאוג בקולי קולות וזה נשמע לא רע. מעניין מה הייתי עושה לולא שיכנע אותי המדריך המחלקתי לפני כ-35 שנה לעסוק בניהול המצעדים השנתיים ….יאללא עוד רגע מתחילים.
הוא נעמד אל מול הרמקול ,קהל גדול כבר גדש את הטריבונות…קול החצוצרות נשמע מראש ההר…הוא סילסל את שפמו ..פתח את פיו ושאג " מחלקות הדגלים קדימה צעד….."…אך שום חייל לא זז ,כולם עמדו במקום ולא זזו מילימטר…נבוך מעט…הוא שאג שנית " מחלקות הדגלים קדימה צעעעד.."….אך שוב לא אירע דבר ,הם נעמדו כאילו קפאם השד….זיעה קרה ניגרה ממצחו חרוש הקמטים…הוא הפנה מבטו לאחור והבחין בנשיא המדינה ששלח בו מבט מצמית….אתה מפוטר הוא הצליח לקרוא מבין שפתיו..כך לפחות זה נראה היה לו…הוא הסב פניו חזרה ושאג בשלישית " קדימה צעעעעדדדד"….הוא חש חבטה עזה במצחו ופקח את עיניו…ומצא עצמו למרגלות המיטה…זיעה קרה כיסתה את מצחו החבול…"תודה לאל..זה רק חלום"…הוא ניגב את המצח…ושב לישון.
שבת שניה של חודש יולי , בסה'כ חייבים להודות שהקייץ די בסדר איתנו , החום לא נוראי ,וניתן לראות הרחק באופק את הסתיו ( טוב נו לא ממש..אבל בשביל האופטימיות)…ופינתנו נוסעת השבוע מזרחה..אל המעצמה העולה אל סין הרחוקה.
בחלקה המזרחי של סין ,בסמוך לעיר שיאן ,בירת מחוז שאאנשי .שם לא רחוק מהמאוזוליאום של צ'ין שה-חואנג, קיסרה הראשון של סין…חפר לו ביום בהיר בשנת 1974 איכר מקומי את אדמתו…ולפתע בתוך האדמה נתגלה לו ראשו של לוחם סיני…אל דאגה הראש עשוי היה חימר….הדבר עורר את סקרנותו והוא החל חופר מסביב..ומייד נתגלו עוד ועוד חלקים מאותו לוחם ,נשקו ושיריונו..וכמו כן חלקי לוחמים נוספים…האיכר מיהר להזמין את הרשויות ומה שנתגלה במערה שנחפרה היה לפלא השמיני של העולם…. הרשויות הביאו למקום לא פחות מ 70 אלף פועלים סינים ,אשר עמלו במשך 36 שנה , וחלקם ממשיכים עד היום לחפור ולחשוף.
אם מישהו חשב שעל הנתינים לשרת את הקיסר ירום הודו עד רק עד יום מותו ….טעה ,מערת חיילי הטרקוטה – שהוגדרה כאתר מורשת אונסק"ו – היא מערה תת קרקעית המכילה לא פחות מ-7,000 פסלי חימר של חיילים בגודל מלא של אדם, שנועדו על פי ההבנה לשרת את קיסרה הראשון של סין דווקא.. בחיים שלאחר המוות.
בחלוף השנים, מאז נחשפה המערה, גילו חוקרים כי את המערה הקים צ'ינג שו חואן די, קיסרה הראשון של שיאן, מתוך הכוונה לזכות בחיי נצח. הקיסר, אשר החל לשלוט בשיאן בשנת 246 לפני הספירה כשהיה רק בן 13-(קצת אחרי הבר מצווה) , נחשב על פי חוקרים אחדים לנאור ורב תבונה. על פי תומכיו הוא פיתח את הממלכה וקיבע כתב ושפה אחידים ,שאיחדו את השבטים השונים בעזרת שפה משותפת וכך חיבר בינהם. אך יש אחרים המספרים כי הוא היה שליט רודן ושנוא במיוחד בעיר.
זוכרים את יורש העצר פרדיננד משבוע שעבר ,אז לא רק את חייו ניסו מתנקשים לקצר אלה גם את אלו של צ'ינג שו חואן ,וכך לאחר מספר ניסיונות התנקשות בו, פיתח הקיסר פחדים מפני המוות ורצה להבטיח כי גם לאחר שימות יהיו לצידו מספיק חיילים שיגנו עליו מפני מתנגדיו. הרצון לזכות בחיי נצח הוביל את הקיסר לבנות לעצמו במשך 11 שנה עיר שלמה מתחת לפני האדמה, בתוכה חפר מערה, ובה אלפי פסלים של חיילים ומשרתים, אשר ישמשו אותו לאחר מותו.
הצבא האדיר שליווה אותו בחייו בגן העדן נפרש על פני שטח גדול מאוד של ארבעה מגרשי כדורגל , ומכיל שורות שורות סדורות של חיילים במערך צבאי מושלם . קשתים ,לוחמי חרב , כרכרות ועגלות לחימה , כלי נשק מגוונים ושיריון קשקשים מהודר לכולם.
אך איך אפשר צבא ללא להקה צבאית , ואזרחים עובדי צ"הל..וכך מלבד החיילים, העשיר הקיסר את עולמו שלאחר המוות גם באזרחים מן השורה העובדים במקצועות חופשיים, כגון: רקדנים, זמרים, אקרובטים ועוד – ואף בכרכרות של סוסים..והכל מחימר. ואם זה לא מספיק, עבודתו של הקיסר על יצירותיו הייתה כל כך קפדנית ומדוקדקת, כך שלא ניתן למצוא שני פסלים זהים בכל האוסף המרשים . לכל פסל יש מראה המאפיין רק אותו, הכולל הבעת פנים שונה, תסרוקת שונה ופריטים מצוירים אחרים אשר מבדלים פסל אחד ממשנהו…למסיבה הזאת לא תגענה שתיים עם אותה שמלה.
הקיסר כנראה חשש מאוד מאי הנוחות הכרוכה מהיותו מת ,ולכן פרט לצבא האדיר שהכין לקראת חלקם השני של חייו הוא אף הכין ארמון ענק בו.. יחיה לאחר מותו , ולא מעט דברי ערך שייקלו על תחושת המוות הדי מעצבנת שנמשכת כנראה זמן רב לאחר תום החיים…..
הבחור בנה לעצמו עיר שלמה בה יתגורר בתקופה שלאחר המוות, אך האתר היחיד שנחשף הוא אתר הצבא שהוא בנה לעצמו, בו בחר לאחסן את חייליו. כקילומטר וחצי משם קיים היכל תת קרקעי נוסף, המשמש על פי האגדות כמקום הקבורה שלו. חוקרים טוענים כי מערה זו שנותרה מכוסה לחלוטין, היא החלק בעיר התת-קרקעית בו ניצב ארמונו של הקיסר והיקפה מוערך בכ-6 ק"מ. צילומי רנטגן שנעשו במקום חושפים שלל של פאר והדר: קישוטי זהב, כסף ויהלומים, תקרה שעשויה מפנינים ונהרות כספית הזורמים מסביב לארמון…אז לבלפור 14 יש עוד הרבה להתאמץ על מנת להגיע אל המנוחה והנחלה.
והמועמד לפלא השמיני של העולם לוקח אותנו במוסיקה אל הזמר ,המתופף , שחקן מפיק והיוצר הנפלא..ואחד הגדולים מכולם…פיל קולינס.
/philcollins-GettyImages-85224863-58aca89f3df78c345b86a67b.jpg)
קולינס נולד בצ'יזוויק שבמערב לונדון בינואר 1951. הוא קיבל את מערכת התופים הראשונה שלו בחג המולד כשהיה בן 5. מאוחר יותר, דוד שלו הביא לו מערכת תופים חלופית, הוא התחיל לנגן באופן קבוע, וכישורי הנגינה שלו השתפרו. כשקולינס גדל הוריו קנו לו מערכות תופים נוספות. הוא התאמן לצד הטלוויזיה והרדיו, ומעולם לא למד לקרוא ולכתוב תווים, במקום זאת, הוא השתמש בשיטה שפיתח בעצמו.
קולינס חיפש כל הזדמנות להופיע. האימונים המקצועיים שלו החלו בגיל 14 כשנכנס ל"בית ספר לאומנויות הבמה על שם ברברה ספיק". הוא החל קריירה כשחקן ודוגמן, וזכה בתפקיד הראשי במחזמר "אוליבר!". הוא הופיע בסרטם של הביטלס, "לילה של יום מפרך", כאחד ממאות בני נוער הצורחים בהופעה של הלהקה. למרות ששימש דמות משנית הוא קיבל תקריב. אמו, שהיא סוכנת שחקנים שכרה את הניצבים לקהל, ודאגה שבנה יקבל תקריב בסרט.
עבודתו המקצועית הראשונה כמתופף הייתה בלהקת "Flaming Youth", אשר הוציאה אלבום אחד ב-1969, שנקרא "Ark 2". לאחר שנה של סיבוב הופעות, נוצרה מתיחות בין חברי הלהקה וחוסר בהצלחה מסחרית, שהביאה להתפרקות הלהקה.
איך שגלגל מסתובב לו , ב-1970 ראה קולינס מודעה שהיה כתוב בה "דרוש מתופף רגיש למוזיקה אקוסטית, וגיטריסט אקוסטי". להקת ג'נסיס כתבה מודעה זו לאחר שאיבדה שלושה מתופפים לאחר שני אלבומים שהוציאה. האודישנים התרחשו בחצר בית הוריו של פיטר גבריאל ( שהיה סולן הלהקה-ובהמשך בעל קריירת סולו מפוארת ). המועמדים שבאו להבחן ניגנו שירים מתוך אלבומה השני של הלהקה, "Trespass" (1970). קולינס, שלא הכיר את שירי הלהקה לפני כן, הגיע מוקדם ופגש את בסיסט הלהקה מייק ראת'רפורד שהציע לו לשחות בברכת השחייה. בזמן ששהה בברכה, קולינס האזין לביצועיהם של מספר נבחנים ולאחר מספר ניגונים זכר את שירי הלהקה בעל פה.
קולינס עבר את האודישן, ושנה מאוחר יותר, יצא האלבום "Nursery Cryme" (1971). במשך חמש השנים הבאות, שימש כמתופף וזמר הרקע (לפעמים) בלהקה.
ב-1975, מיד לאחר סיבוב הופעות, עזב פיטר גבריאל את הלהקה כדי לפתח קריירת סולו. קולינס הפך לסולן לאחר חיפושים מתישים של תחליף לגבריאל (בהם שר קולות רקע עם מעל לארבע מאות זמרים שנכשלו באודישנים לתפקיד). כדי לאפשר לקולינס לתפקד כסולן בהופעות חיות, הלהקה גייסה בהתראה קצרה את מתופף "יס " , "וקינג קרימזון" לשעבר, ביל ברופורד כדי לנגן בהופעותיהם אך לאחר זמן קצר הוחלף במתופף צ'סטר תומפסון שמנגן בהופעותיהם עד היום.
בשנת 1980 השתתף קולינס בהקלטת אלבומו השלישי של פיטר גבריאל. בזמן העבודה על האלבום, הכיר קולינס את המפיק המוזיקלי יו פאדג'הם, אשר עתיד להפיק עמו את רוב אלבומיו. כמו כן, באלבום זה פיתח קולינס טכניקת הקלטה מיוחדת לתופים ("Gated reverb", הטכניקה נותנת צליל דומיננטי וחזק יותר לתופים.) אשר עתידה לאפיין סגנונו המוזיקלי כאשר יתחיל את קריירת הסולו שלו.
במקביל לפעילותו בלהקת ג'נסיס, בשנות השמונים קולינס פיתח קריירת סולו מצליחה, הוציא שורה של אלבומים שהפכו לרבי-מכר, ועזב את ג'נסיס בשנת 1996 כדי להתמקד בקריירת הסולו שלו. בשנת 1981 יצא אלבום הסולו הראשון של קולינס, "Face Value".האלבום כלל את הסינגל "In The Air Tonight", אשר הצליח במצעדים, הושמע רבות ברדיו והפך לאחד מלהיטיו המוכרים ביותר.
ב-1982 יצא אלבומו השני של קולינס, "!Hello, I Must Be Going". האלבום כלל את הלהיט "I Don't Care Anymore" ואת גרסת הכיסוי לשיר "You Can't Hurry Love" של להקת הסופרימס, אשר הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי.
:format(jpeg):mode_rgb():quality(90)/discogs-images/R-374253-1540741481-2962.jpeg.jpg)
בשנת 84 במקביל למשחקו בסדרה "מיאמי וויס" ,התבקש קולינס לכתוב שיר נושא לסרט הדרמה "כנגד כל הסיכויים" . קולינס נזכר בשיר לא גמור שכתב עבור אלבומו הראשון ("Face Value") אשר התאים מאוד לעלילת הסרט ושמו "?How Can You Just Sit There". קולינס השלים את השיר שלבסוף נקרא "Against All Odds" כשם הסרט. השיר הפך ללהיט ענק , היה מועמד לפרס האוסקר, הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי ונחשב לאחד השירים הכי מזוהים עם קולינס עד היום.
(לחדי הזכרון באותה שנה היה לו להיט ענק נוסף ביחד עם פיליפ ביילי "EASY LOVER")
יש עוד רבות מה לאמר על האיש הנפלא הזה אך קצרה היריעה…רק נציין כי פיל קולינס הוא אחד מתוך שלושה אמנים שמכרו מעל למאה מיליון אלבומים בקריירת הסולו שלהם ובמסגרת להקה (150 מיליון אלבומי סולו ו-150 מיליון נוספים במסגרת ג'נסיס). שני האמנים האחרים הם פול מקרטני ומייקל ג'קסון.
אז כיצד הדברים מתחברים ??
היום ה-11/7 , לפני 46 שנה נתגלו אותם חיילי הטרקוטה המפורסמים ,אשר לדעת רבים יכולים לאכלס את הפלא השמיני בתבל ,אותם חיילים שהיו אמורים ללוות את הקיסר ב"חייו" בגן העדן…ואולי הם הצליחו ..לכו תדעו…ואם הקיסר היה יכול לשמוע לעצות..אז לפיל קולינס ישנו שיר נפלא שמציע דרכים אחרות להגיע לגן העדן..אולי קצת עזרה למי שחלש וזקוק לעזרה ,בלי לחלוף על פניו של הזקוק לעזרה ולהמשיך את חיינו..אולי כך נזכה לעוד יום בגן העדן…והיום גם מלאו איקס שנים לאחת מחבורתינו האהובה על כולם , שללא ספק עושה מעל ומעבר לכל דימיון על מנת לעזור ולסייע לסביבה בה אנו חיים..והיא משתדלת להפוך את החיים פה למטה אצלינו …לגן עדן…..אז מזל טוב לך…ושבת נע.י..מה לכולם..
She calls out to the man on the street
"Sir, can you help me?
It's cold and I've nowhere to sleep
Is there somewhere you can tell me?"
He walks on, doesn't look back
He pretends he can't hear her
Starts to whistle as he crosses the street
Seems embarrassed to be there
Oh, think twice, 'cause it's another day for you and me in paradise
Oh, think twice, 'cause it's another day for you
You and me in paradise
במחשבה שניה 