קחי מעיל .. בחוץ שלג…אפר אבק .

קר..היה פשוט קר…שערות ידיו סמרו מבעד לקרעי החולצה , הוא יכל לשמוע את קול תיפוף הגשם על גג הפחון . הרעש דמה לקול צעדתם של המוני חיילים על פרקט דמיוני הפרוש לאורכו של הרחוב הצר.

הוא דחף קלות את דלת העץ הרעועה , והביט החוצה,כלפי מטה , אל שביל העפר הבוצי אשר היווה את הרחוב בשכונה בה חי. מי הגשם זרמו בעוז על השביל ,סוחפים עימם עפר ,אבנים ושברי זכרונות אחרונים מקייץ חם ,שכעת נראה היה לו כל כך רחוק . המים זרמו אל הים הגדול אשר היה לא רחוק ואת כחול מימיו הסוערים יכל לראות מבעד לחלון. המים הכהים זלגו פנימה אל תוך החדר בו עמד ,הם צבעו בחום רטוב את מעט רהיטי העץ ,קירות החדר וארונית המזון . הוא הביט בהם ביאוש בעוד הגשם מכה מעל ראשו על גג הפח .אביו סיפר לו ,לא אחת על החורפים הקרים שפקדו את אירופה במקום ממנו בא , אך זה לא ניחם אותו ,גם לא כזית.

בתוך קולות הגשם יכול היה לשמוע את קול בכיו של תינוק השכנים , ואת קולותיהם המנסים להרגיעו. "זבת חלב ודבש " אמרו לנו ….איזה חלב ואיפוא הדבש…אולי זבת יש בשפע..מחשבותיו הלכו ונעשו עמומות ,עם דעיכת קולות הגשם על הגג…הנה זה נגמר חשב לעצמו בשמחה והסיט שוב את הדלת הרעועה…בחוץ אכן הרעש הלך ונחלש..וקולות הגשם נחלשו…אולם לרוע מזלו השקט צמח מהשלג שהחל לרדת…בדממה מקפיאת עצמות.

תוצאת תמונה עבור שלג 1950

שבת ראשונה של חודש פברואר. גם השנה יהה חודש זה קצר ויכלול אך 28 יום .פברואר הוא החודש השני בלוח השנה הגרגוריאני. חודש זה קרוי על שם "פברואה" (Februa), פסטיבל רומי, שנחגג באידו של החודש. השם לקוח מהמושג הלטיני "פברום" (Februum), שמשמעותו "טיהור". אגב למי שמחכה ליום הולדת ב-29 לפברואר ,יש להתאזר בסבלנות זה יקרה רק בשנים שמתחלקות ל-4 ללא שארית..וכן בשנה שאינה כפולה של 100.. ( אתם רואים למה חשוב לימודי ליבה ?)

מזג אויר חורפי מעטר את נופי ארצנו. גשמים עדינים יורדים מצפון לדרום בואכה נחלי המזרח, ושפלת החוף. רקפות בשבילי היער ,וכלניות אדומות מסמנות כי ט'ו בשבט חלף , ואת פלומת שיערו של האביב ניתן לראות הולכת וקרבה. ופינתנו מציינת השבוע את הפינה ה-250…רבע מילניום וחוזרת לאחור אל החורף של ישראל שנת 1950…והפעם נהפוך את הסדר ונתחיל דווקא מהמוסיקה ונצין את אלבום המופת של יהודה פוליקר ויעקב גלעד "אפר ואבק " אשר בימים אלו מציין 33 לצאתו.

תוצאת תמונה עבור אפר ואבק

ליאונידס פּוליקאריס..נולד בקרית חיים בסוף דצמבר שנת 1950 .להורים שרה וג'קו ,ניצולי שואה מהעיר סלוניקי ביוון .מקור שם המשפחה "פוליקר" הוא מצפון קסטיליה (אזור היסטורי) שלפני גירוש ספרד. בגיל 13 נשלח יהודה לפנימיה החקלאית כפר גלים שמדרום לחיפה, אך לאחר שמצא אצל חבר גיטרה החל לנגן בה ופרש מהפנימיה. מאז עבד בבקרים במספרה ובערב ניגן. בנעוריו היה חבר במספר להקות, ואף על פי שסבל מגמגום קל, הדבר לא ניכר כלל בשירתו. הלהקות בהן היה חבר הן "FBI", "הנמרים" ו"ברקת".

תוצאת תמונה עבור פוליקר

להקת ברקת ניגנה להיטי רוק ושירים יווניים. הרכב הלהקה השתנה מספר פעמים, ולבסוף התגבש עם פוליקר, קמחי, קיטש אמסלם ואלי חדד. ב-1981 נוצר קשר בין הלהקה ליוצר והמפיק יעקב גלעד, והלהקה שינתה את שמה ל"בנזין". עם שינוי שם הלהקה שינה פוליקר את שמו ליהודה, ומאז נושא שם זה. שני האלבומים שהוציאה הלהקה, "עשרים וארבע שעות" ו"משמרת לילה", זכו להצלחה גדולה.

תוצאת תמונה עבור פוליקר
ימי בנזין

ואז מגיע האלבום אפר ואבק. "אפר ואבק" מסמל את תחילת סדרת האלבומים בעלי האופי המלנכולי המלווים את פוליקר למעשה עד היום. על אף הנושא הכאוב והמוזיקה הניסיונית, האלבום הצליח באופן מפתיע – בתוך חודש בלבד הוא נמכר בכ-20 אלף עותקים(אלבום זהב), בהמשך הגיע למעמד של אלבום פלטינה ועד 1990 מכר מעל 70 אלף עותקים– והוא נחשב לאחד מאלבומי הרוק המצליחים והמוערכים בישראל אי-פעם ואף לאחד האלבומים העבריים החשובים והמשפיעים ביותר. ב-2005 הגיע האלבום למקום הראשון !!!!ברשימת 100 האלבומים הישראלים הטובים של מוסף "7 לילות" של ידיעות אחרונות…הדבר אינו מובן מאליו ובוודאי שלא לגבי אלבום כל כך טעון רגשית.

תוצאת תמונה עבור יעקב גלעד
פוליקר וגלעד

כל הלחנים באלבום הינם של פוליקר, כל המילים מאת יעקב גלעד, מלבד "פרחים ברוח" מאת הסופרת הלינה בירנבאום ו"התחנה הקטנה טרבלינקה" מאת המשורר ולדיסלב שלנגל (שכתב ואף נספה בגטו וורשה1943) בתרגום לעברית של הלינה בירנבאום.

למי שלא ברור המושג מולטי-טאלנט אז באלבום "אפר ואבק" אחראי פוליקר לביצועי הסולו לנגינת הבוזוקי, הגיטרה החשמלית, הבאס, האקורדיון, כלי ההקשה, הקלידים, הגיטרה האקוסטית, הבגלמה, ההלחנה, העיבוד וקולות הרקע. על מילים לשירים והפקה עמל יעקב גלעד.

שירי האלבום מרטיטים את נימי הנפש של המאזינים בעוצמתם ואנו נתייחס השבועלאחד מהם, לשיר "חלון לים התיכון".

תוצאת תמונה עבור יעקב גלעד
יעקב גלעד ואימו הלינה בירינבאום

השיר מתאר מכתב דמיוני שכותב ניצול שואה שעלה לישראל לאהובתו שנותרה בחוץ לארץ. בשיר הוא מספר על כך שהצליח למצוא דירת חדר וחצי על גג של בית נטוש ביפו. מחלון הדירה שמצא אותו בחור, נשקף נופו של הים התיכון, ומכאן שם השיר. הוא מציע לה להצטרף אליו כי יש מקום בדירה לה ולילד. את המכתב הוא כותב בדצמבר 1950, ומציין תופעת טבע חריגה כששלג ירד במישור החוף, והוא מזכיר לכותב את נוף ילדותו, כנראה מאירופה. השואה מוזכרת בשיר רק במרומז, כשהכותב אומר "עוד הפצע פתוח", או בפזמון החוזר כשהוא מדבר על "סיכוי אחד למיליון" לאושר…למי ששואל מהוא אותו סיכוי של אחד למיליון ,ענה יעקב גלעד באחד הראיונות שנעשו עימו :

"תהיתי מאיפה היה להם האומץ להביא ילדים לעולם שאת הצדדים הכי מפלצתיים שלו הם כבר הכירו מקרוב וחוו על בשרם. זה עדיין פלא בעיניי, כי גם יהודה וגם אני בנים לניצולי שואה, שנינו נולדנו חמש שנים אחרי שהורינו השתחררו מאושוויץ.
מה עבר להם בראש כשהם החליטו להביא ילדים לעולם הזה, אחרי התופת ההיא, בתוך העוני של ראשית ימי המדינה, כשכל העולם שלהם וכל מי שאהבו נשאר בתוך ערימות האפר? מתוך שיחות עם אמא שלי ועם אבא של יהודה הסתבר לנו שהייתה שם תמיד איזו תקווה שהחזיקה אותם בחיים גם במחנות ההשמדה וגם בשנים שאחרי המלחמה. תקווה שהם לא העזו לוותר עליה, כי התקווה הזאת נמצאת ביסוד האנושיות באשר היא, וכי המשמעות של הוויתור על אותה תקווה תהיה ניצחונו של השטן.
מכאן נולד משפט הסיום של כל פזמון: "ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון, ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון". על הסיכוי העלוב הזה הם באו לכאן, שיקמו את חייהם מאפס, והולידו אותנו. זה כל הסיפור.
"

יש שיאמרו שזה שיר געגוע ,יש שיאמרו שיר על הקשיים בארץ החדשה והעוני , מבקר המוזיקה עינב שייף חושב שזה אחד משירי האהבה הגדולים שנכתבו בארץ ,דווקא בגלל פשטותו .הוא כותב :"גבר שמנותק מאהובתו שולח לה מכתב מרגש ונטול אשליות שמתאר את חייו של המהגר ביפו בשנות ה-50, כשהרגש המרכזי שעוטף אותו הוא לא טראומה או חרדת מוות, אלא געגוע. המשפט הזה, הלא ייאמן בפשטותו מחד והכוח שלו מצד שני – 'יש פה מיטה מתקפלת, אם נרצה שלושתנו לישון' – מנותק לגמרי מהגיהנום ממנו נמלטו מאות אלפים" . וכל זה קורה ביפו כאשר בחוץ "שנת 50 סוף דצמבר..בחוץ מלחמת רוחות".

אותה שנה שנת 1950 ,אירע אירוע השלג והקור הנרחב ביותר בארץ ישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870 אירוע שגם זקני צפת לא זוכרים , ולא קרה מאז ועד היום.

מהוא אותו אירוע מדובר ?

תוצאת תמונה עבור שלג 1950
הרחוב ברענה

אז בתחילת ינואר 1950 , החלו מטחי ברד בתל אביב ומעט פתיתי שלג ירדו בגליל העליון ובהרי ירושלים. עד כאן אין כל חדש..אולם בסופו של ינואר …ב-27 לחודש, החל לרדת שלג בהרי הצפון ובירושלים. הוא אמנם נערם לגובה רב, אך הפשיר במהרה והותיר אחריו קור כבד. הקור התרחב לשאר הארץ ושלג החל לרדת גם בשומרון ובהרי יהודה. למחרת ב-28 בחודש ירד שלג בחיפה ונערם לגובה של 15 ס"מ ובעיר ללא הפסקה …תל אביב ירדו פתיתי שלג למשך דקות אחדות. ב-29 לחודש חזר לרדת שלג בחיפה וזה כיסה את מרבית העיר בלבן.

תוצאת תמונה עבור שלג בים המלח 1950
עיתון על המשמר 9-פב-1950

למי שחשב שעברנו הכל ובזה תם הסיפור נכונה הפתעה..כשבוע לאחר מכן ב-6 וב-7 בפברואר, החל לרדת שלג כבד בכל רחבי הארץ. גובהו הגיע ל-60 ס"מ בצפת, ל-65 ס"מ בירושלים, ל-17 ס"מ בחיפה, ול-12–19 ס"מ בתל אביב ובלוד, כן ירד שלג בפתח תקווה, כפר סבא, נתניה והשומרון, בראשון לציון, רחובות ובהרי הנגב וכן..לא יאמן גם סביב הכנרת.ו…… ב-8 בפברואר הגיע השלג אפילו לים המלח, כאשר במקום הכי נמוך בעולם…סביב ים המוות נערמו להם 8 סנטימטר של שלג.

תוצאת תמונה עבור שלג 1950
שלג בכיכר דיזינגוף-1950

אז כיצד מתחברים הדברים ? התשובה היא מספרים ומעגלים שנסגרים.

היום ה-6 לפברואר ימלאו 71 שנה לאותו אירוע היסטורי של השלג הגדול שכיסה את כל מכורתנו , ולפני כחודש ציין פוליקר יקירנו יום הולדת 70, ואלבומו הנפלא אפר ואבק מציין השנה 33 שנים עגולות. וכל זה בשבוע שפינתנו מציינת 250.. בשירו של פוליקר הוא מציין את תחילתו של האירוע של אותה שנה (" שנת 50 סוף דצמבר ,בחוץ מלחמת רוחות ..לבן מזכיר לי נשכחות") שזה גם זמן הולדתו (25/12/1950) וגם תחילתו של גל הקור הגדול שהחל בסוף דצמבר/תחילתו של ינואר ונמשך עד לשלג הגדול ב6-8 לפברואר 1950.

מקווה שלכולנו חם ונעים בסוף השבוע הקרוב , ואם למי מאיתנו לא קל , שתמיד יהיה לפחות "סיכוי של אחד למיליון"..למשהו טוב יותר .

שבת שקטה ונעימה לכולם. האזינו לשיר הנפלא הזה. חדי העין והזכרון אולי יזהו את האשה הצעירה המופיעה בקליפ…א.א

הבטחתי לכתוב כשנסעתי
ולא כתבתי מזמן
עכשיו את כל כך חסרה לי
חבל, חבל שאת לא כאן.

אחרי שהגעתי ליפו
תקוות נולדו מתוך יאוש
מצאתי לי חדר וחצי
על גג של בית נטוש.

יש פה מיטה מתקפלת
אם נרצה שלושתנו לישון
את אני והילד
מול חלון משקיף לים התיכון.

ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון
ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.

שנת חמישים סוף דצמבר
בחוץ מלחמת רוחות
השלג צנח כאן לפתע
לבן מזכיר לי נשכחות.

עוד הפצע פתוח
לו רק היית איתי עכשיו
הייתי ודאי מספר לך
את מה שלא יגיד מכתב.

כאן אם תרצי יש לך בית
ואותי יהיה לך המון
צחוק ילדים בין הערביים
מול חלון משקיף לים התיכון.