תגית: צ'כיה

צריך לנהוג ביתר עוצמה חשב עמי לעצמו , אנחנו כל הזמן שותקים ,וההנהלה עושה בנו כרצונה . זה לא הגיוני שנעבוד כל כך הרבה שעות בתמורה לשכר כה נמוך , ומה עם דמי הבראה ? , ימי מחלה ? וערך שעות נוסף בעבור משמרות לילה ? , הן כל מפעל כיום נוהג לתת לעובדיו תנאים אלו  כדבר שבשגרה . לכולם נהיר היום ששעות הלילה המאוחרות קשות יותר משעות היום…

עם הכנסו למלתחת העובדים פגש עמי בציון ורמי  שני חבריו למשמרת  , הוא מיהר לשוח בפניהם את שעל ליבו ,והללו מיהרו להסכים איתו , "ודאי שמגיע לנו "ענו לו , "זה לא יכול להמשך כך"  הוסיפו עוד ,"חייבים לארגן הפגנה גדולה ", אמר . מה גדולה ? ענו לו ענקית , שהמפעל ירעד  , די לניצול  , אנו דורשים צדק" . האוירה במלתחה הלכה וצברה מטען נפיץ , הם הרימו את הטונים  וצעדו יחד תוך כדי שיחה קולנית לעבר החניה …ליד רכב ההסעה למפעל עמדה מכוניתו של מר יהויכין מנהל המפעל ,ומר יהויכין נצפה מניח את תיקו בתא המטען …החבורה ניגשה אליו , עם רגשות טעונים.

מר יהויכין פנו לעברו …" זה לא יכול להמשך כך , אנו חייבים לדבר על נושא השכר שלנו ,אחרת תהיה פה מהפכה…" , מר יהויכין  נעמד במקומו ,חייך בעדינות ואמר " עמי ציון ורמי היקרים , התפרצתם לדלת פתוחה  , רק הבוקר הנחתי את סגני עדי , להפיץ את השינויים המהפכניים בנושא תגמול עובדים , תמחור שעות נוספות ושעות לילה ,הבראה ,ימי מחלה וקופת פנסיה לכל עובד "….השלושה נותרו המומים….כל רעיון המפכה הגדולה נגוז באחת ..הם חייכו במבוכה…"בכל אופן"המשיך ואמר " אם ישנו דבר נוסף שתרצו לדון בו יותר מאשמח להיפגש איתכם." הוא לחץ את ידיהם באדיבות , ברכם לשלום ונסע לדרכו …צפירות רכב ההסעה ההמתין להם העירו אותם מתדהמתם , הם פסעו לעברו , עוד יום בא אל קיצו …ומחר יום חדש.

בוקר שבת של היום ה-322 של שנת 2017 עוד 44 יום תחל הספירה מחדש ופינתנו בשקט של יום שבת פונה צפון מערבה אל עבר הגבול הצפוני של אוסטריה שם יושבת לה צכייה .

ולמה להגיע לשם במזג אויר סתוי כזה  ? אה כי בדיוק השבוע (17/11/1989) ממש לא מזמן , במהלך סתיו העמים ( התפרקות המדינות של ברית המועצות לשעבר וגרורותיה ) אירעה לה "מהפכת הקטיפה"…..

מהפכה זו כונתה מהפכת הקטיפה על שום שחוללה שינוי משמועותי כמעט ללא שפיכות דמים כלל ..זה החל בהפגנת סטודנטים שקטה  בברטיסלבה ב16/11  ,ולמחרת הפגנה נוספת הפעם בפראג ,והפעם הגיבה המשטרה בכח  ודיכאה את ההפגנה , הדבר עורר גל של הפגנות קטנות נוספות בכל רחבי המדינה , אירועים אלו כאשר ברקע עוד ועוד מדינות קומוניסטיות חדלות מלהתקיים ,ובשלב הסופי הפגנת 500 אלף איש בפראג ב-20/11/89  הביאו את המפלגה הקומוניסטית השלטת להודיע כי היא מוותרת על מונופול השלטון . גדרות התיל הוסרו מהגבול עם מערב גרמניה ואוסטריה ב־5 בדצמבר. ב־10 בדצמבר, הנשיא הקומוניסטי גוסטב הוסק ממנה את הממשלה הלא-קומוניסטית-ברובה הראשונה מאז 1948 ומתפטר. אלכסנדר דובצ'ק נבחר ליושב ראש הפרלמנט הפדרלי ב־28 בדצמבר וואצלב האוול מונה לנשיא צ'כוסלובקיה ב־29 בדצמבר.

 

ביוני 1990 נערכו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בצ'כוסלובקיה מאז 1948 והוקמה ממשלה לא-קומוניסטית.

שנות השלטון הקומוניסטי לא היטיבו כלל עם העם ,המצב הכלכלי היה בכי רע וכל פתיחות למערב נאסרה , גם כאשר במוסקבה עלה לשלטון גורבצו'ב והכריז על פרסטרויקה , ועל גלאסנוסט , לא מיהרה הממשלה בצכייה לאמץ זאת ,ואז הגיעו ההפגנות השקטות הללו וחוללו מהפיכה שספק אם מאבק מזוין היה עושה זאת טוב יותר.

 

וכך לאחר 41 שנה של שלטון קומוניסטי חסר כל אופזיציה ,הגיעה הדמוקרטיה אל צכייה .

 

וממהפכת הקטיפה אנו נעים במוסיקה אל  הזמר/ יוצר/ מלחין /נגן ומעבד ובעצם מה לא , הכל כך מוכשר דני רובס.

דני נולד בקיבוץ שובל לאבא יוצא מרוקו ואמא ילידת מצרים, גדל והתחנך ברחובות. עם גיוסו לצה"ל שובץ בחיל התותחנים, סיים את מסלול ההכשרה ללוחמים ושובץ בגדוד תותחנים. הוא יצא לקורס קצינים ועם סיומו שב לגדוד. בהמשך שימש מפקד סוללה , והשתחרר בדרגת סגן. בתחילת שירותו במילואים המשיך לשרת כקצין תותחנים, אך לאחר מספר שנים הפך לזמר מילואים וכן לבוחן עבור הלהקות הצבאיות.

את דרכו המוזיקלית החל רובס כגיטריסט ליווי לזמרים מצליחים ביניהם אריק סיני, מתי כספי ,ושלמה ארצי. ואת הופעת השירה הראשונה שלו עשה עם בנותיו בשנת 1989 …שנת מהפיכת הקטיפה..

בשנים 1999-1997 שימש רובס כמנהל האמנותי של פסטיבל ערד.

 

ב-1999 השתתף רובס בהרכב "4X4" ("ארבע על ארבע") יחד עם אורי הרפז, דני ליטני ויואל לרנר. לאחר הוצאת אלבומם, שלא זכה להצלחה, ופירוק ההרכב, המשיך להופיע עם ליטני במופע משותף שבו שרו השניים ממיטב שיריהם.

לדני שירים רבים ונפלאים בנהם ניתן למנות את : "פנים ושמות", "לא נרדמת תל אביב" ,"אני בא הבייתה" ,"זה לא אני" ," מכתב" ( שכתב לאחיו יואב ז'ל שנפטר מסרטן) ,"מחר הוא יחזור" , "איך הוא שר" (שלא נכתב על זוהר ארגוב ,למרות הדמיון המדהים ) ועוד שירים רבים ונפלאים.

והרקע המקוצר על דני נועד להביא אותנו לשירו הנפלא "רכבות 80-88-68 ".

דני ידוע כחובב מושבע של הביטלס ואף הקדיש להם מופע מיוחד , ואת השיר הזה כתב בעקבות רציחתו של גו'ן לנון .השיר מגולל את שזירת חייו של דני עם מותו של גו'ן לנון בשלוש נק' זמן 1980-1988-1968, שלושה אירועים שמתחברים לסיפור אחד.

השיר פותח בשנת 1980 עת דני  ואשתו החליטו לעבור דירה לצידו השני של רחוב דיזנגוף בו גרו . המובילים העבירו במשך היום את הציוד ודני שחזר בלילה מהופעה נשאר לישון על מזרן בדירה הישנה ,ורצף שירי ביטלס שהושמעו ברדיו העיר אותו ביחד עם ההודעה של יואב קוטנר כי גו'ן לנון נרצח….

שמונה שנים מאוחר יותר שנת 1988 לאקרנים עולה הסרט הדוקומנטרי  IMAGEN   המספר על הביטלס ובעיקר על לנון באמצעות שלל ראיונות עם אנשים שונים . בניהם סינטיה – אשתו הראשונה של לנון. בראיון היא מספרת שהיו כבר בעבר סימנים על כך שנישואיהם לא ימשכו ,ודרכיהם יפרדו והיא ציינה את שנת 1968 כנקודת ציון. איך ידעה כבר ב-68 שדרכיהם תיפרדנה ??

שנת 1968- הביטלס מגיעים להודו למפגש עם הארי קרישנה ,המולה סביבם,קהל גדול מסביב , ובגמר המפגש  הם מגיעים לרציף הרכבת לנסיעה  ,גו'ן שציודו נסחב ע'י אחד העוזרים התקדם בזריזות ,ואילו סינטיה השתרכה מעט מאחור ולא הצליחה להצמד אליו , הוא עלה לרכבת וכשהיא רצתה לעלות סימנו אנשי הבטחון שאין מקום ,ההמון הקיף אותה, והרכבת יצאה לדרכה…לימים היא תראה בזה סימן מוקדם לפרידה עתידית שאכן הגיעה . בעת רציחתו היה לנון נשוי ליוקו אונו.

השיר נפלא ומרגש וניכר בקולו  הכמעט נשבר ובכתיבתו של רובס את אהבתו לביטלס..ולג'ון.

ואיך זה מתחבר ?…מהפכות…

התחלנו במהפכה גדולה שעברה בשקט , מהפיכת הקטיפה בצ'כייה , שם עברו בשנת 89 מקומוניזם לדמוקרטיה , ללא כל שפיכות דמים …..משם עברנו למהפכנים מוסיקלים די רועשים –הביטלס  שנעצרו ע'י שפיכת דם-רציחתו של  גו'ן לנון שבעצמו היה מהפכן שקט לכיוון של שלום ואחווה עולמים . ומי שמחבר בניהם הוא מעריצם הגדול דני רובס  שאגב נישא בשלישית נחשו היכן…..בפראג שבצ'כיה.

אז לפני שמתחילים במהפיכה הבאה בואו נמצא דרכים יותר נעימות לבצען , צכייה הוכיחה שאפשר גם אחרת

IMAGEN

שבת נעימה לכולם

 

אז החלטנו לעבור למקום פחות יקר,

ברחוב קטן בצד השני של הכיכר

בדצמבר תל אביבי מפלח וקר ושנינו.

התחלות חדשות אלף תשע מאות שמונים,

ארוחות מוכנות, מסעות מתוכננים –

העולם והאושר נכנעו ושכבו לרגלינו

לא היה בעולם דבר שיפריד ביננו.

קמת מוקדם והלכת לדירה החדשה,

להזיז ארגזים לדבר עם האשה,

ואני עוד ישן עם טרנזיסטור קטן שהבאנו.

ואז Lucy in the sky טלטל אותי לקום

ו- a day in the life קפה מהקומקום

וקריין שנשבר כשהודיע שלנון איננו

ומותו כמו חייו סימן חיי ומותנו

פולח כמו כאב בגשם אז חציתי את הרחוב אלייך,

ועמדנו חבוקים באור חיוור אני זוכר את מגע ידייך.

איך רכבות נוסעות רכבות באות עמוסות מטען בחושך

וצללים מנופפים אלי שלום מהיר.

רכבות לוקחות אותך אותי למקום רחוק מאיתנו,

ואנחנו משלמים את המחיר.

בדצמבר תל אביבי קולנוע מיושן

בסרט Imagine בפני קהל קטן

השעון נעצר בשמונים ושמונה עלינו.

שם אשתו הראשונה סיפרה בקול שקט,

על רכבת להודו מסע אל האמת

היא סיפרה עליהם ואני חשבתי עלינו.

כמו שלנון היה אמרה, כמו שג'ון איננו

בהמולה היא נשארה על הרציף המון סגר עליה.

היא ידעה שהרכבת שנסעה לקחה אותו מסיפור חייה

איך רכבות נוסעות…

 

בתוך המזוודה שלך אולי יש עוד תקוה אולי אי שקט

בשלי יש את המוזיקה שלו ועוד תמונה עצובה מסרט

איך רכבות נוסעות…