"כך נראה יומו של העכבר" (פורטיס סחרוף 1990).או …למה מיקי ..מאוס ?

הוא ישב לו בשקט על הכורסא האפורה ונאנח . שנים רבות חלפו מאז עטה לאחרונה את הגלימה. ממקום מושבו יכל להבחין באותה גלימה . דרך החור העגול שבקיר , זה הסמוך לרצפה ,הבליח אור עמום שהאיר את הארון הפתוח . הגלימה שמוראות השנים נתנו בה את אותותיהם תלויה הייתה על קולב שידע ימים טובים יותר. גם אותות הגבורה על דש המעיל נמלאו אבק, מזה שנים שלא הציל אף אחד , ימיו כגיבור כמעט נשכחו.

מי זוכר בכלל ,מה עשה בימי צעירותו ?. היום ,כך סיפרו לו נכדיו העולם שייך לצעירים ,ושינויים עושים בטיק טוק ובטוויטר….מה זה כל הוירטואלי הזה ?…חשב לעצמו ,למה לא ללבוש גלימת גיבור על , להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד ??

הוא העביר אצבע אפורה וסילסל בשפמו , פרוותו האפרורית הייתה חלקה חרף גילו המתקדם . אני מרגיש כמו עכבר שרץ במבוך מילמל לעצמו , מרגיש ממש.. מאוס.

מבעד לרדיו התנגן שירו של פורטיס בערוץ העברי , הוא האזין לסופו של השיר:

"חוזר הביתה הרוס מהחיים
פותח דואר, מופצץ מהמיסים
האישה צורחת, הסירים גולשים
…..

התחושה חונקת, מהקופסא אין שום מוצא
לאט לאט הוא משתגע, מזיע וצועק
האדון בתוך מלכודת והוא רוצה לצאת
כך נראה יומו של העכבר
בית חם וילדים האישה על קרם פנים
ואוירה שלילית
כך נראה יומו של העכבר
".

הוא נאנח שוב , ולחץ על שלט הטלויזיה , 75 ימים לבחירות הכריז הקריין , בכנס בחירות שנערך……."…הוא שינה ערוץ , אך גם שם אותה תעמולה שגרתית…."חייב לצאת מזה" מלמל לעצמו , הוא קם וניגש לעטות אולי בפעם האחרונה את הגלימה...לעוף מעלה מעלה מעלה ,עם כל השירים והמנגינות.

(מיקי מאוס , גיבור על בדימוס , ישראל 2022 , בחור הקיר של אחד הבתים מפרויקט דיור בר השגה).

שבת חמה של חודש אוגוסט , הטמפ גבוהות . 34 מעלות בחוץ . בחדשות השבוע דיווחו על אירופה המתייבשת ,ההייד פארק בלונדון צהוב כמו הנגב , הסירות על נהר וורדון בצרפת בהן רק לפני מספר שנים עשינו שייט …… לא מושכרות לתיירים..כי לא נותר אגם, הן מונחות על הקרקע הסדוקה. שריפות ענק בדרום צרפת…ואז מבול מפתיע בפריז וגם בלונדון…גלי החום מחד וגשמי הרס מאידך הופכים אט אט לתופעות שבשגרה…ואצלנו בארץ הצבי ?…חום יציב לעת עתה…בגולני שואלים עד מתי אוגוסט 22 ?

ופינתנו השבוע תדבר על סיפור החלילן מהמלין.

החלילן מהמלין (בגרמנית: Der Rattenfänger von Hameln, "לוכד העכברושים מהָמֶלְן") היא אגדת עם נפוצה, שגרסאות שלה ידועות כבר מימי הביניים ועלילתה מתרחשת בעיר המלין (היא הָמֶלְן – Hameln – שבגרמניה).

עפ האגדה כך היה : בעיר המלין פרצה מגפה של עכברושים. כאשר תושבי המלין נוכחו לדעת שכל מלחמתם במכרסמים הקטנים הייתה ללא הועיל, והייאוש וחוסר התקווה תפסו את מקום מאבקם, הגיע לעיר חלילן מסתורי ובפיו הצעה שאי אפשר לסרב לה: הוא הודיע שיגרש את כל העכברושים מהעיר תמורת תשלום. ראשי העיר לא האמינו לו אך נאותו לשלם במידה וכך יעשה.

יום אחרי כן נטל החלילן את חלילו והחל מנגן נעימה ברחובות העיר, והנה, להפתעת התושבים, החלו צצים מכל בית ופינת רחוב עכברושים לרוב ונמשכים באורח קסם אחר צלילי החליל. כשנאספו גדודים-גדודים של עכברושים, יצא החלילן את העיר ופנה אל נהר הווזר. בהגיעו אליו, נכנס אל תוך המים בעודו מחלל וכל העכברושים שנמשכו אחריו טבעו כולם בנהר.

אך משהגיע החלילן לבקש את שכרו , לעגו לו אנשי העיר וסירבו לעמוד בתשלום. מה עשה החלילן ? שוב נטל את חלילו , והחל מנגן הפעם לקול צלילי החליל ,יצאו כל ילדי העיר והלכו בעקבותיו , שוב כמו העכברים ,אך הפעם אל פתח שנפער בהר ונבלעו בתוכו….וכך העניש החלילן את תושבי העיר ".

מוסר ההשכל שנתבקש מן הסיפור היה ,שצריך לעמוד בהבטחות ….התחייבת ??….תשלם !!.

ציור על זכוכית של החלילן מהמלין משנת 1592.

מי כתב את הסיפור הראשון ??..לא ברור ,אך הגרסא שכתבה אליזבת בארת בראונינג

הפכה את הסיפור הזה למוכר ואהוב באנגליה, עד כדי כך שרוב האנגלים סבורים שבראונינג היא שהמציאה את הסיפור. הגרסה שאיירה קייט גרינאווי נחשבת לגרסה הקלאסית.

האזכור הראשון של הסיפור היה כנראה על חלון זכוכית בכנסייה בהמלין בסביבות 1300. החלון תואר בכמה מקומות בין המאה ה-14 למאה ה-17 אבל הוא נהרס. החלון נחשב מבוסס על זיכרון של טרגדיה היסטורית בתולדות העיר. אבל למרות המחקר הנרחב, אין עדויות חד משמעיות לגבי אותו אירוע היסטורי. העכברושים נחשבים בדרך כלל כתוספת מאוחרת לסיפור, וישנן מספר תאוריות לגבי מהות האירוע, ביניהם טענה כי הילדים השתתפו במסע הצלב של הילדים.

עד כמה מדובר באמת ,או באגדה קשה לאמר , אך במשך תקופה ארוכה היה בהמלין חוק שאסר על שירה ומוזיקה ברחוב מסוים בהמלין, כאות כבוד לקורבנות. הנהר היחיד הקרוב להמלין הוא נהר וזר, ואם יש משהו בסיפור טביעת העכברושים הרי שזה בנהר זה.

פסל החלילן בעיר לייפציג

סיפורי מוסר השכל היו נהוגים בעבר על מנת ללמד את קהל הקוראים איזשהוא לקח . אולם זה לא תמיד נעים לספר לילדים סיפור עם סוף טראגי…לעזרתם של הילדים הישראלים לפחות נחלץ אליעזר שמאלי אשר פירסם בעיתון דבר(02/10/1931)במוסף הילדים את גירסתו שנקראה "גירוש העכברים".

הסיפור שיצר ,מבוסס על סיפור החלילן מהמלין, שהוסב לארץ ישראל: את המושבה "ירדניה" פקדה מכת עכברים, ולטיפול בבעיה הוזמן שייח' ערבי, שבאמצעות כדורי מזון פיתה את העכברים לעבור את הירדן על גשר צר שבנה למטרה זו. לאחר שעברו העכברים לגדה המזרחית, הרסו אנשי ירדניה את הגשר. "ולשייח' ניתן שכרו ביד נדיבה: חמש תרנגולות ותרנגולים שבעה".

אך לא רק אנחנו אוהבים סוף טוב . סופר הילדים הצרפתי, שארל פרו, חיבר סיום אופטימי לאגדה זו, לגרסתו, ילד אחד, בעל מום ברגלו, איחר ולא הספיק להיכנס לתוך ההר לפני שנסגר וכך נשאר ילד יחיד בעיר וכל ההורים אימצו אותו. הילד השתעמם ללא חברת ילדים נוספים והיה הולך אל ההר, איפה שהילדים נעלמו – יום אחד מצא שם בדשא חליל וכשניסה לנגן בו את הנעימה של החלילן הידוע, נפתח ההר והילדים יצאו ללא פגע ומאז הקפידו בעיר לשלם את חובותיהם….סוף יותר טוב מזה לא ניתן לבקש….גם הילדים חזרו ,גם העכברים הלכו …והכי חשוב ..הפוליטקאים למדו לקיים הבטחות….."המחייה."

ואיזכור החלילן לוקח אותנו במוסיקה אל היוצר הנהדר ,שהלך השבוע לעולמו …צביקה פיק.

פיק נולד בעיר ורוצלב שבפולין בשם הנריק פיק, בנם היחיד של בוריס ופאולינה פיק. סבו ניהל קונסרבטוריון ודודו היה פרופסור למוזיקה. בגיל חמש החל בלימודי מוזיקה קלאסית ולאחר שהמשפחה עלתה לישראל בעליית גומולקה בשנת 1957, המשיך את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון שברמת גן. בבקרים למד לימודים סדירים, ובשעות הערב תרגל צ'ייקובסקי ובאך. כבר בגיל 15 הופיע כגיטריסט, קלידן וזמר בלהקות "טלסטאר", "השמנים והרזים" ו"השוקולדה", לאחר שהושפע עמוקות מלהקות הרוק של התקופה – הבי ג'יז, הביטלס והרולינג סטונז.

בגיל 18 שוחרר משירות צבאי משום שעבד כמוזיקאי כדי לסייע למשפחתו, שהייתה בקשיים כלכליים לאחר מותו של אביו. פיק פרץ לתודעת הקהל הישראלי כאשר נבחר לתפקיד קלוד, התפקיד הראשי במחזמר "שיער", בו הפגין את הופעתו החיצונית שנחשבה חריגה בישראל באותה עת, גינוניו הססגוניים והופעתו המינית. דמותו הארוכה (191 ס"מ) והסגפנית, עטורת השיער הארוך והעטופה במלמלות וקטיפות, בנוסח היפי, הדהימה את הקהל, את התקשורת הישראלית ואת עולם הבידור הישראלי, ויצרה סביבו דימוי של מישהו "לא מכאן". על תפקידו במחזמר "שיער" זכה בתואר "שחקן השנה".

יש שרואים בפיק זמר מן הפריפריה המוסיקאלית שטיפס מעלה כסיפור סינדרלה . צביקה פילס דרכו מעלה עם המון כשרון ,נחישות ועבודה קשה. הוא לא עבר את המסלול לכוכבות שהיה נהוג באותם ימים דרך שירות באחת מהלהקות הצבאיות, אלה כתב הלחין וגם שר במועדונים שונים ובכל מקום שניתן היה. הקהל הרחב אהב אותו בצורה פנומנלית , הופעותיו היו לשם דבר עם ההיסטריה סביבו. גמלוני משהו ,צבעוני ומאוד פרוע בלבוש ואיפור. סממנים שלא היו מוכרים בארץ . המבקרים שבתחילה לעגו לו , בלעו את הכובע כאשר החל להלחין ,לא רק שירים פשוטים אלה גם שירי משוררים בשפה גבוהה יותר ,כנתן יהונתן (נאסף תשרי-מת אב)) ,ואלכסנדר פן ( לא אני הוא האיש ) ,יונתן גפן (אל תגידי כן ) שאול שטרניחובסקי ( שושנת פלאים) , ועוד רבים ,ואהבת הקהל רק חיזקה זאת. פיק היה מהאמנים הישראלים הראשונים שזכו לגילויי הערצה קיצוניים בדמות מעריצות ומעריצים היסטריים. התעלפויות בהופעות, מחסומי משטרה ושומרי ראש צמודים בכל אשר הלך.

כמה קשה עבד ? , ב-1973 הלחין פיק את "שושנת פלאים", למילים של שאול טשרניחובסקי, עבור ערב שירי משוררים נוסף שיזמו בגלי צה"ל. השיר לא התקבל לערב ונדחה ולאחר שהזמר יוני נמרי שמע אותו, הוא הקליט אותו לראשונה. ביצוע שזכה להצלחה מדהימה במצעדי הפזמונים. את השיר הקליט גם פיק עצמו, ביצוע שנכלל באלבומו "פיק", שיצא באוגוסט אותה שנה, וכלל גם את "שמע ישראל", "סימנים" (עם נגינת גיטרה של יצחק קלפטר), "הרקדן האוטומטי" (אותו ביצע עם רותי נבון), "מחשבות" (בליווי של הצ'רצ'ילים החדשים), "איתך ובלעדייך". כמו כן הלחין לנבון את השיר "בין האצבעות" שכתבה מירית שם-אור, שזכה להצלחה, והקליט אותו גם לאלבום שלו עצמו…..צרור להיטים משוגע שמושמע עד לעצם ימינו אלה.

זכיה באירוויזיון עם השיר דיווה

מפעל חייו של פיק ידע עליות ומורדות , אך המשיך לייצר להיטים ומעריצים באופן שאין דומה לו . הוא כתב , הלחין וגם שר .הן לעצמו והן לאומנים אחרים ורבים. (עפרה חזה, ריקי נבון ,מאיה בוסקילה , דנה אינטרנשיונל , יוני נמרי , ריקי גל , הכל עובר חביבי ועוד רבים וטובים אשר תקצר הפינה מלפרט. בין להיטיו הגדולים : "אני אוהב אותך לאה" , "שושנת פלאים "," לגור איתו ", "מוסיקה" ,"מעלה מעלה" ,"מת אב ומת אלול", "על חטא" ," לא אני הוא האיש"," דימדומים" , " אלף נשיקות". " אהבה בסוף הקייץ" ,"הרקדן האוטומטי "..ועוד ועוד ועוד…..

ניתן להרחיב במפעל חייו של פיק עוד דפים רבים אך קצרה פינתנו.

אז למה החלילן מהמלין היום ולמה צביקה פיק ?

החודש מלאו 180 שנה לפרסום הגרסא הראשונה הכתובה של סיפור החלילן (8/1882).וכידוע לכולם , אנו כרגע בעיצמו של סבב מספר 1246 של הבחירות לכנסת ישראל , ומסביבנו יהום הסער . כל אדם ומפלגה מבטיחים הבטחות ( מיגור טרור , הורדת יוקר מחיה , דיור בר קיימא, שקט ושלווה, יישוב מאדים ,ופלאפל בדמשק )..אבל אם למדנו לקח מהסבבים הקודמים , ומאלו שיבואו בעתיד , וכן מסיפור החלילן , זה שעל הבטחות פוליטיקאים , לא בדיוק ניתן ורצוי לסמוך….ואת המחיר האמיתי משלמים לאחר הבחירה.

יכול להיות שהפעם הסוף יהיה יותר ידידותי מסבבים קודמים , ואולי הגיע העת לנסות ולארגן סוף חדש לסיפור. כזה שבו הבטחות מקיימים , והילדים וההורים שמחים…ולא צועדים לתוך לוע ההר….אולי.

וצביקה פיק ? ,המאסטרו הלך השבוע לעולמו בגיל 72 , וממש כמו החלילן מהמלין גם הוא בניגוניו המופלאים משך אותנו קרוב לחמישה עשורים ללכת בעקבות המלודיות המופלאות שייצר , שישארו עוד שנים רבות בארסנל השירים הישראלי.

לאחר לבטים קשים באיזה משיריו לבחור החלטתי לבסוף לצרף את אחד משירי האהבה היפים שלו ( לא מזמן ציינו טו באב )…השיר נקרא "על חטא" מילים ולחן צביקה פיק , שימו לב לכתיבה הנהדרת , וכמובן הלחן.

שבת שקטה ונעימה לכולם .

והוא מכה על חטא
והוא מכה על תוהו
והוא מרעיד מיתר פקע איבו בכדי
והוא דמום כהד
ומרצד כמוהו
הוא מצטמר למנגינת לכה דודי

והוא בוער כלב
והוא כבה כעין
והוא דולק בלהב נר נשמת אדם
והוא חומר כגו
והוא כבד כיין
הוא מתנודד למנגינת בשר ודם

את יחידה כצל
את בודדה כנחל
את תצעני לכל, לכל עובר ושב
את מתוקה כליל
את חמוקה כשחל
את מפקה כנחל בשרב

עינייך…אל תרדפו אותי ….

במזרח החלה השמש עולה.

קרניים ראשונות של אור חדרו את יריעות האוהל .הם יצרו קוים בהירים בהם יכלה להבחין, באבק המיתמר מכל תנועה שעשו על הקרקע , עליה נפרשו אמש שמיכות הצמר שטווה אביה מצמרן של הבכירות שברחלי העדר.

ראשה היה סחרחר ,היין ,הבשר ,קריאות השמחה ושירי ההלל וריקודי הלילה הקודם התחלפו בדממת הבוקר החרישית ,אותה הפריעו פעיות הגדיים שחיפשו את אימותיהן במכלאה הסמוכה . היא לא הייתה בטוחה אם היא שמחה או עצובה על שאירע ב- 24 השעות האחרונות . אביה שהיה בעל המילה האחרונה ברחבי המאהל, שנפרש בעמק לרגלי ההר במזרחה של ארם נהריים ,הוא שקבע את הלך הדברים .לה בתור אשה לא היה הרבה לאמר . ממש כמו חליפת סחורה בשוק השבועי כך הייתה עבורה חווית ליל אמש.

יומיים לפני עוד הספיקה לשמוע את הוריה מתלחשים בשקט על עתידה ." יהיה בסדר אני אומר לך "שמעה את אביה לוחש לאמא . ממקום מושבה יכלה להבחין כי אמה לא ממש האמינה לדברי אביה …"אבל אחרי כל כך הרבה זמן " אמרה אמה , " איך יתכן שלא יבחין ?…זה לא יגמר בטוב " שמעה אותה ממשיכה ואומרת….לא יגמר בטוב …לא יגמר בטוב….הדהד המשפט באוזניה גם כעת , בשעה שדמעה אחת חמה זלגה במורד לחייה.

ספארי צלילה בממלכת ירדן - WildDive -

שבת שלישית של השנה החדשה , הגשם שב למחוזותינו אחרי שלושה שבועות שחונים בהם חזינו בקנאה נסתרת באירופה הנצבעת לבן של שלג . אצלנו רק מזרחיות…רוחות מזרחיות מייבשות מח , ומפריחות את עצי הפרי הנשירים כבר בינואר..והשבוע תעלה פינתנו על נס את יחסי אימנו השלישית….את לאה..עם רחל אחותה….אימנו הרביעית עם אבינו השלישי..בעלה הראשון…מסובך ?…מייד נתחיל.

ללבן הארמי שתי בנות: לאה הבכורה בעלת העיניים הרכות ורחל יפת התואר ויפת המראה. לא ברור לנו מה זה אומר "עיניים רכות" אבל כשהן מוצבות אל מול תארי היופי של רחל אנחנו יכולים להסיק שיופי לא היה הצד החזק של לאה. התנ"ך לא מרבה לתאר יופי, אבל כשנתקלים בתיאור שכזה מבינים שיש לו משמעות בהתרחשות העלילה. יופייה של רחל מניע את יעקב לדרוש להתחתן דווקא איתה ולא עם אחותה הבכורה והרווקה כנהוג.

לֵאָה, היא דמות מקראית, היא אחת מארבע האמהות של עם ישראל עפ'י היהדות. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית, פרק כ"ט עד פרק ל'. היא אמם של שישה מתוך שנים עשר בניו של יעקב: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון, ושל בתו דינה. עפ'י המסופר בתנ'ך דמותה של לאה מצטיירת כדמות די טראגית . למרות היותה הבכורה מבנותיו של לבן הארמי , יעקב מתאהב באחותה הצעירה ממנה..רחל…אולם אביה אינו מקבל את הכוונה שבתו הבכורה תיוותר לא נשואה בעוד אחותה הצעירה תינשא , ולכן עושה לבן מעשה מרמה ומשיא אל לאה ליעקב בלי שהלה יבחין בכך ( קצת מוזר שהבחור שזכה לכינוי "אבי הנביאים"…לא הבחין עם מי הלך לישון ).

נישואי יעקב עם רחל ולאה – ויקיפדיה

אז מי היא לאה ?? יש המפרשים את השם לאה, על פי הערבית – פרת-בר, ועל פי האכדית – פרה או גבירה, תקיפה (במקבילה לרחל, אשר פירוש שמה הוא כבשה). המשמעות העממית של השם לאה, היא רפה, חולה, עייפה, יגעה. היא אמנם מתוארת כיפת תואר, אולם "עיניה רכות", רכות מבכי לפי המדרש. הסופר המקראי כמעט ואינו מציג את תחושותיה של לאה כאישה שנואה על ידי בעלה, אלה רק באופן עקיף , ע'י ההסבר למשמעות שמות ילדיה. לכן ברבות השנים "השלימו" המשוררים פערי מידע בהצגת תחושותיה של לאה המקראית.

עפ'י פרשנות יפה לסיפור שמביא הזמר והסופר/ משורר קובי אוז באתר תנ'ך 929 הסיפור של לאה הוא חלק מעונשו של יעקב..

אבי הראל: מתי התחיל סיפור אהבתם של יעקב ורחל? - ייצור ידע

נפוטיזם ( העדפה והטבות למקורבים ) אינה נחלת אנשי ציבור בישראל של ימינו . כבר בארם נהריים של ימי המקרא כאשר יעקב מגיע אל הבאר, אליה באו הרועים להשקות את צאנם, וממתינים עד יאספו מספיק אנשים שיצליחו לגלול את האבן מעל לבאר .שם הוא מבחין ברחל . יעקב -איש תם יושב אוהלים ,שלפתע הופך חזק אץ רץ , ומסיט את האבן ומדלגללא שום רגשי אשמה על תורם של הרועים לטובת ..רחל…הוא עוד ילמד לחכות בסבלנות… כי לכל שבת יש מוצאי שבת …ומי מורה טוב יותר , אם לא נוכל אחר…לבן הארמי אביהן של רחל ולאה…הוא מעביד את יעקב 7 שנים בעבור רחל…אך הלקח לא נלמד דיו…הוא מקבל את ..לאה ומתבקש לחכות בסבלנות עוד 7 שנים לרחל…כך נהוג אצלנו אומר לו לבן , והנביא שלא חזה זאת מקבל . אימי נוהגת לאמר שמי שממהר מגיע אחרון….

זוית אחרת וביקורתית לסיפור של רחל ולאה מביאה היוצרת התיעודית אילאיל אלכסנדר .

עבירת ריבוי נישואין (פוליגמיה) - משמעותה והעונש בצידה - עו"ד פלילי אסף דוק  ⚖️

אילאיל מעלה את השאלה הנוקבת מה קרה לה לתרבות שלנו, שהצמידה צלילים רומנטיים כל כך ליחסיו ההרסניים והמעוותים של יעקב עם שתי נשים במקביל? זו המבוגרת יותר, האימהית, וזו הצעירה, היפה והנחשקת. מה זאת אם לא גושפנקה מקראית למיתוס הקדשה (הזונה) והקדושה, לפיו זקוק הגבר לנשים שונות לסיפוק צרכים שונים. מה זאת אם לא תעודת הכשר לתופעת הפוליגמיה?..דבר שגם יהדות בת זמננו שוללת (עפ'י חרם דרבנו גרשום )..איך זה שגדלנו על מעין סיפור רומנטי …של אהבת אמת של אדם שמוכן לעבוד 14 שנים בעבור אהובתו ??, ולא התייחסנו לפיל שבחדר …נישואים ל-4 נשים. ובהן שתי אחיות ? ..מעניין ומטריד.

על מימוש עצמי | לאבלי, ״מועצת השישה״ - נורית אלדר

ד"ר גילי זיוון, מרצה ומנחה בנושאי יהדות וחברת סגל בית ספר למנהיגות במכון מנדל , מציעה נקודת מבט יפה אחרת על הנושא . לאה כדמות קצת פחות טראגית ויותר עוצמתית. דווקא לאה, האישה הדחויה, מתפקדת כאישה הבוגרת והאוהבת, היא זו שלוקחת אחריות על גורלה וגורל משפחתה, היא "האישה האמיתית". נתוני הפתיחה של לאה אמנו אינם קלים. אך למרות זאת לאה זוקפת את גווה ומתחילה במסע הארוך להקמת משפחה. רגע השיא של לאה מתגלה בהולדת הבן הרביעי כשהיא קוראת לו ,שלם שינוי בשם שאיננו מבטא געגוע לאהבת אשה, אלא הודיה לאלוהים..יהודה.

עוד מוסיפה ד'ר גילי , ומספרת כי המדרש אומר שלאה חיכתה רק לשלושה בנים ולכן ברביעי הרגישה שזכתה למתנה גדולה בלתי צפויה (בראשית רבה פרשה עא) ופתחה בהודיה! לאה גילתה בבן הרביעי שהיא בעצם אדם עצמאי, לא רק אשת יעקב אלא אישה העומדת בזכות עצמה לפני האלוהים ומודה לו. יהודה נולד ברגע של שחרור, ברגע של חירות פנימית גדולה.

מה היא העצמה נשית ובמה היא שונה מהעצמה אישית

אימנו לאה המלמדת אותנו את סוד העוצמה השקטה, את סוד האיפוק והיכולת להמשיך ולצעוד בדרך חתחתים של מלחמה מתמדת על קיום עצמאי, אוהב ומשתוקק.

את המעבר והשינוי בדמותה של לאה מזו העצובה הבוכה על מר גורלה ,העייפה והנילאית לאשה חזקה העומדת בפני עצמה ,מכירה ביכולותיה ובכוחה מתארת גם המרצה הנהדרת לתנ'ך נויה שגיב ( מרצה למקרא ומפתחת תכנים ותכניות לימוד במקרא וחברה בצוות מיזם 929.) בקטע קצר עימו נסיים :

" הנה עוד אחד: יהודה. כבר הפסקתי לקוות שיאהב אותי. והנה האמת: מעולם לא אהבתי אותו. אמנם מכוערת, אבל לפחות חכמה. מההתחלה ראיתי איש חלקלק. רק ביקשתי לא להיות דחויה. לא חייבת נאהבת. רק לא שנואה. אני מודה לאלהים על מה שיש לי. ראובן, שמעון, לוי, יהודה. נבחרת בנים נהדרת. וכבר לא רבה איתו, ולא עם אלהים ולא עם אבא. ורחל? אני מצטערת אחותי היפה האהובה. על הכל. מעולם לא קינאתי ולא רציתי את מקומך שנגזל. אבל זה המצב. עכשיו תבואי את חשבון מול יעקב. אני מודה על מה שיש לי. לא צריכה יותר. אני עייפה."

והעיסוק הקצר בלאה ורחל לוקח אותנו במוזיקה הפעם אל שני יוצרים מוזיקלים נפלאים צביקה פיק …ומזי הנהדרת כהן.

אם זו החמצה - ידיעות אחרונות

מזי כהן (נולדה ב-29 באפריל 1959) היא זמרת ומוזיקאית ישראלית בעלת עוצמה קולית יוצאת דופן. התפרסמה בתחילת דרכה כסולנית של להקת "גזוז" ומאז שיתפה פעולה עם עשרות מוזיקאים ישראלים. כהן נולדה וגדלה בירושלים. שירתה בצבא בלהקת פיקוד מרכז. היא השתחררה מהצבא בשנת 1978, וכבר אז בלטה בשל יכולת השירה שלה.

דני סנדרסון בחר לשבץ אותה כזמרת של להקת "גזוז". שירים בהשתתפותה מאותה תקופה כוללים את "תשע בכיכר", "חללית", "היא לא תדע", "מילים יפות", "לכבוד הקיץ" ואת "שמת אותי בסוף הרשימה".

לאחר פירוק הלהקה עבדה כהן עם יוצרים שונים, בהם יצחק קלפטר, שלום חנוך ושם טוב לוי. בשנת 1986 הצטרפה כהן לאופרת הרוק "מאמי" בתור השחקנית והזמרת הראשית. האופרה, שנכתבה על ידי הלל מיטלפונקט, אהוד בנאי ויוסי מר חיים. ביולי 1992 הוציאה כהן את אלבומה השני, "מעברים", בהפקה מוזיקלית של ירוסלב יעקובוביץ', ועיבודים משותפים שלה ביחד עם אמיתי פריינטא. התקליט כלל בין היתר את השירים "מעברים", "עינייך" ו"אלווה אותך". מזי עשתה עוד עשרות שיתופי פעולה וביצועים נהדרים אך קצרה הפינה .

ברגע ש'דיווה' זכה בארוויזיון, הייתי כמו רונאלדו של המוסיקה" | ישראל היום

צביקה פיק , "המאסטרו"

צביקה (הֶנריק) פיק (נולד ב-3 באוקטובר 1949) הוא זמר, מלחין ומוזיקאי ישראלי. הפריצה הגדולה של פיק אל תודעת הקהל הגיעה כאשר נבחר לככב בתפקיד הראשי (קלוד) במחזמר "שיער", שהוצג בישראל ב-1970. אחר כך פרץ לגלי האתר עם מספר רב של להיטים וזכייה בתוארי זמר השנה ובפרסים. בשנות התשעים זכה לפופולריות מחודשת כשהחל בסיבוב הופעות עם הלהקה הירושלמית "נושאי המגבעת", ונמשך בלחן שכתב לשיר "דיווה" לדנה אינטרנשיונל, עמו זכתה באירוויזיון 1998. ב-2002 הועלה בתיאטרון "הבימה" המחזמר "מרי לו", המבוסס על שיריו. פיק נחשב לאחד היוצרים הישראלים הגדולים ביותר.

בפברואר 2011 קיבל את פרס אקו"ם על מפעל חיים.

אז למה לאה ורחל ולמה מזי כהן וצביקה פיק דווקא היום ?

הסיבה היא פשוטה . השבוע באחת הנסיעות באוטו שמעתי את שירו של צביקה פיק " אני אוהב אותך לאה " ,תיאור דמעתה החמה המתגלגלת על לחיה בבוקר שאחרי היה כל כך מעציב שזה העסיק את מחשבותי . איך דמותה נקלעה דרך מעשי אביה לסיפור עם יעקב ,סיפור עצוב ,אך בהמשך שמחתי כי על פי זוויות מבט אחרות ניתן היה למצוא בסיפור גם כח והעצמה ולא רק סיפור טראגי. ולמזי כהן יש שיר נפלא ועוצמתי מאוד מתוך תקליטה "מעברים" …השיר נקרא "עינייך " ומספר על אשה שיום אחד בעלה "מוצא" אשה צעירה , והיא "נזרקת לכלבים "..את הסיפור מציגות מילות השיר דרך הילדה שצפתה בסיפור העצוב של סילוק האשה הראשונה…וזה הזכיר לי את סיפור לאה…

מילות שני השירים "אני אוהב אותך לאה "(אהוד מנור) , ו"עינייך" ( אסתר שמיר) ,מבטאות סיפור עצוב וקשה , שאנחנו בשגרת חיינו צובעים בדרך כלל בצבעים רומנטיים.

מאחל שבת שקטה ונעימה לכולם ,שנדע רק אהבות אמת. מצרף את שני השירים.

אני אוהב אותך לאה -צביקה פיק ,אהוד מנור.

את אותו הבוקר לא אשכח
כשטמנת ראשך בתוך הכר
אור השמש על האוהל נח
וראשי הלום שיכר.

כשלחשתי באוזנך את שמה
את ידי אספת ביד קרה
ודמעה אחת חמה
אל כפות ידי נשרה.

הנה ימים רבים חלפו
ושתי ידי עייפו
ועינייך מה יפו
כעיני רחל.
אני אוהב אותך לאה
אוהב אותך גאה
אם אשכח אותך לאה
שמי לא ישראל.

עינייך -מזי כהן ,אסתר שמיר

אבל אני לא יכולה לסלוח
זה צורח באוזני בלילות ובימים
כאילו זה קרה לי עצמי
אני לא יכולה לשכוח
את היום שזרקו אותך לכלבים.
נתנו לך לגור בחצר ביתך
כשבעלך לקח אישה צעירה לחיקו
את חופרת בתוכך את בור כאבך
ואומרת שהיא הכי טובה בשבילו.
.

הו עינייך
עינייך
אל תרדפו אותי
עינייך