"איך זה יתכן ?".. מילמל לעצמו , " איך המצאה כל כך טובה ,שחוסכת כל כך הרבה כסף ,שכבר הראתי להם , מה היא מסוגלת לעשות ,הכל הראיתי להם ,טווחים מעולים ,יכולת דיוק עד 10 מטר לטווח של 40 ק'מ…והם עדיין מתלבטים ??"…הוא ממש כעס והטיח את הקלסר שהיה בידו על השולחן.
הוא ניגש אל מכשיר הרדיו שהיה על המדף של כוננית הספרים ולחץ על כפתור ההדלקה. ברדיו השמיעו מוסיקה מאזור הים התיכון .השדרן סיפר על זמרת צעירה בשם שרית, נדמה היה לו שהשדרן אמר שרית חדד. הוא לא הבין את המילים ,אבל הקצב נראה לו אחלה.
"כמה התאמצת
עד שהצלחת
קו אל האושר לסלול
עד הסוף הלכת
וכמו שהבטחת
מותק יצאת גדול"…שרה הזמרת ,והוא ניגש אל המחשב והתיישב מולו .
על מסך תוכנת הדואר היבהב לו סימן של דואר נכנס . הוא הביט בכותרת ,וזיהה את השולח. לאחר שכוון את סמן העכבר על המייל הקיש לחיצה כפולה ,…הדואר נפתח.
"ג'ארלד היקר ,נשמח לשיתוף פעולה ביננו . כבוד הנשיא ביקש להביע עניין במצגת שהעברת . בימים הקרובים נתאם פגישה להסדרת נהלי העבודה בנינו . על החתום ראש מפקדת ההגנה-בגדד."
חיוך של אושר נמסך על פניו ,והרדיו המשיך לנגן ברקע את שירה של הזמרת
"החיים רולטה
איך סתם לפתע
בא ההימור הנכון
רק אתה הימרת
בי האמנת
כמו המלאך השומר
רגע לא היססת
אותי לא פיספסת
רק האמנת יותר……אתה תותח ,אין אין עלייך ,מתה עלייך אתה הגדול מכולם."
את הקצב הנחמד של השיר שהתחיל לחבב ,הפריעו שלוש נקישות בדלת חדרו. הוא ניגש אל הדלת ," מי שם ?" שאל …" מוועד הבית , בקשר לנקיון המדרגות" שמע קול במבטא מרוקאי כבד עונה , הוא פתח את הדלת …השכנים סיפרו אח'כ על חמישה קולות ירי.
חצי שעה מאוחר יותר דיווח כתב החדשות על רצח בחדר המדרגות של בניין.
שבוע חמים עבר על ארצנו הקטנה, פרחים הנצו בצידי דרכים ובראשי נשירים , קולות הצפרדעים שבו לעטר את לילות המושב .ציפורים נודדות משייטות להם בשמי הרי יהודה ופינתנו חוזרת בזמן אל ה-9 למרץ שנת 1928 ,אל אונטריו שבקנדה. שם גרה לה משפחת וינסנט . המשפחה שהייתה מבוססת נקלעה כמו רבים אחרים באותה תקופה למשבר הכלכלי הגדול שפקד את אמריקה וירדה מנכסיה. באותו יום נולד לזוג ההורים ילד חביב ,אולם בעקבות סיבוך בלידה מתה האם אביו שנותר החליט לקרוא לו ג'ראלד בול.
התדרדרותו של אביו כתוצאה ממות האם לאלכוהוליזם גרמו לכך שג'ראלד יישלח ללימודים במוסד ישועי. לאחר שבגר למד בקולג' שליד אוניברסיטת קווינס ובאוניברסיטת טורונטו, באחד המחזורים הראשונים של המחלקה להנדסת אווירונאוטיקה. לאחר שסיים לימודים לתואר דוקטור, ב-1951 (בן 23 בלבד), צורף ל-CARDE ,מוסד שנוסד יחד עם ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה כדי לפתח טכנולוגייה ארטילרית הרחק מאירופה. הוא לא נשאר ב-CARDE זמן רב והשקיע את זמנו בפיתוח שיטות איסוף נתוני ירי של כלי נשק לצורכי מחקר.
ב-1954 קיבל משרה באוניברסיטת לאוול בקויבק ,במהלך אותה תקופה ניסה ה-DRB (ראשי תיבות של Defence Research Board, מועצת מחקר ההגנה) לפתח טיל נגד טילים ובול הציע להשתמש בפגזי ארטילריה לצורך זה. אולם הכלי שתכנן בול לא היה מהיר מספיק. המימון של DRB קוצץ בעקבות ירידת המתח העולמי והיבחרה של ממשלה ליברלית בקנדה ,ובול חזר ל-CARDE, שם פיתח אמצעי זיהוי מטרות על ידי מכ"ם ואינפרה-אדום.
עם השיגור לחלל של הספוטניק על ידי ברית המועצות ב-1957 התעורר עניין עולמי במרוץ לחלל. ידידנו בול הדליף לעיתונות סיפור, שלא היה לו כל ביסוס מציאותי, לפיו קנדה תעלה לווין למסלול בחלל תוך שימוש בתותח שיותקן בחרטום טיל רדסטון אמריקאי. ב-22 באפריל 1958 התפרסם הסיפור בהד תקשורתי גדול והביך את ראש ממשלת קנדה ג'ון דיפנבייקר.
אך ידידנו לא אומר נואש. לוטטנט גנרל ארתור טרודו (Arthur Trudeau) מצבא ארצות הברית, אשר הוביל פרויקט ארטילרי ניסויי שדומה לרעיונותיו של בול בנוגע להעלאת לוויין למסלול על ידי ירי מתותח, התלהב מרעיונותיו של בול והחליט להעביר אותם לפסים מבצעיים. לצד בול גייס גם את המומחה האמריקאי צ'ארלס מרפי (Charles Murphy) ושכנע את הצי האמריקני לספק מימון ותמיכה לפרויקט. פרויקט HARP (ראשי תיבות של High Altitude Research Program – תוכנית מחקר גובה רב).מי שניהל את הפרויקט היה דונלד מורדל (Donald Mordell).
הפרויקט שיצא לדרך הגיע להישגים לא רעים בכלל , בניסוי משנת 1962 נורה פגז במשקל 150 ק"ג לגובה של 66,000 מטר ( הרבה מעל האטמוספירה שמגיעה ל-11 ק'מ )במהירות לוע של כ-3,000 מטר לשנייה. מבחינתו של בול העתיד נראה היה מזהיר.
בשנת 1964 שכנע מורדל את ממשלת קנדה, ש-HARP היא שיטה בטוחה וזולה שיכולה להצעיד את קנדה לעידן החלל ולהצבת לווין מתוצרתה ותחת דגלה במסלול סביב כדור הארץ. ממשלת קנדה הבטיחה תקצוב של 2.5 מיליון דולר למשך שלוש השנים הבאות, ממשלת ארצות הברית התחייבה לסכום של חצי מיליון דולר נוספים בשנה. בול מונה באותה שנה לראש מרכז חקר החלל באוניברסיטת מקגיל.
שנת 1965 יועדה לבניית תותח-על בקוטר 44 ס"מ, עם אורך קנה של כ-5 מטרים, שהועמד כמעט במאונך. שנת 1966 יוחדה לניסויים אינטנסיביים בכלי. ב-18 בנובמבר 1966 נורה פגז-מדמה-לוויין במשקל 180 ק"ג לגובה 180 ק"מ. זהו שיא מדהים שלא נשבר עד היום. לרוע מזלו של בול ,שנתיים מאוחר יותר 1967 מחליטות ארה'ב וקנדה להפסיק לתקצב את פרויקט HARP , והוא נסגר.
התותח בבארבדוס במסגרת פרויקט HARP
עם פירוק פרויקט HARP חזר בול לאחוזתו בגבול קוויבק וורמונט והקים את SRC ,החברה ייצרה תותחים ופגזים, הלקוח הגדול הראשון של החברה הייתה…. מדינת ישראל אשר רכשה בעיקר פגזים לתותחים אמריקאים מ-1973 ואילך….אך בכדי להצליח ,לא ברר בול את לקוחותיו ,הוא ייצר תותחים לטווח רחוק עד 40 ק'מ עם דיוק של 10 מ' !!! ,ובין לקוחותיו היו דרום אפריקה שהייתה תחת אימברגו בינלאומי (הוא נשפט ונכלא לחצי שנה ) , לאחר מכן, מכר לעיראק, שהייתה שקועה במלחמת איראן-עיראק כ-200 תותחים מסוג זה שהיו מוצלחים מאוד.
זמן מה לאחר מכן, בול ונשיא עירק סדאם חוסיין נפגשו. סדאם היה מתוסכל מהעובדה כי ישראל עומדת לשגר לווין לחלל, ובול ראה בכך הזדמנות להגשים את חלומו. הוא הבטיח לסדאם חוסיין תותח-על ענק, שיוכל לשגר לוויינים לחלל, ופגזים למרחק של מעל ל-1,000 ק"מ. מבחינת בול, זו הייתה הזדמנות להגשמת חלומו וחזונו. ואילו סדאם חוסיין, ראה בתותח כלי שבעזרתו יוכל לפגוע בלב מדינת ישראל. בול קרא לתוכניתו פרויקט בבל וסיפר לחוסיין על ממדיו המתוכננים: התותח יהיה באורך של 156 מטרים לפחות, בקוטר של מטר ובמשקל עצום של 2,100 טון.
בול אף סייע בשינויים בטילי הסקאד העיראקים, והגדיל טווחם, על חשבון ראש הקרב והדיוק, טילים שלימים יפגעו בישראל במלחמת המפרץ. לפי בנו של בול, ישראל ראתה בדבר חציית גבול וסוכנים ישראלים הזהירו אותו לחדול ממעשיו, בול התעלם מהם. ב-22 במרץ 1990 נורה בול חמש פעמים מטווח קצר על ידי מתנקשים מקצועיים. ההנחה בעולם הייתה שבול חוסל על ידי המוסד הישראלי. ( כדברי שירו של סנדרסון על גוליית .."קלע לו בול בפוני") ..וכך תם סיפורו של ג'ראלד בול
וזה מביא אותנו בקצרה לזמרת מאיה בוסקילה.
מאיה נולדה בנתניה, למשפחה דתית ממוצא מרוקאי. היא בת דודו של הזמר שמעון בוסקילה. בגיל תשע היא זכתה בפסטיבל הילדים המקומי. בוסקילה התחמקה משירות בצה"ל באמצעות תצהיר לפיו טעמי דת מונעים ממנה לשרת בצבא, בהתאם לסעיף 40 לחוק שירות ביטחון, מעשה שזכה לאחר פרסומה להדים רבים עקב צילומיה החושפניים לקמפיין. בהמשך , לאחר הפרסום לו זכתה, הביעה בוסקילה חרטה על מעשה זה באומרה כי לא ידעה שתשמש מודל לחיקוי בעתיד. ב-13 באפריל 2008, כשהיא בת יותר מ-30, החליטה להתגייס לצה"ל לשירות מקוצר, דבר שסוקר בתקשורת בהרחבה. באמצע חודש ינואר 2009, סיימה את שרותה והשתחררה.
מפאת קוצר הפינה ,רק נציין שלמאיה מנעד קולי מדהים ויכולות ווקאליות יוצאות מגדר הרגיל , במהלך הקריירה היו לה להיטים גדולים ,וגם נפילות ולאחרונה אף התמודדה על הזכות לייצג את ישראל באירוויזיון וזכתה במקום השני.
סה'כ הוציאה 4 אלבומים ,נטלה חלק בהופעות ,פסטיגלים ,תחרויות שירה ועוד.
אז איך סיפורו של ג'ראלד בול ,ומאיה בוסקילה מתחברים ולמה דווקא היום ??
התשובה היא תותחים והליכה לישון עם כלבים…לא מובן ?? מייד ההסבר.
תותח פריז 1918
אז אתמול היה ה-22 במרץ היום שבו הגיע לקיצו לפני 29 שנים סיפור חייו של ג'ראלד בול האיש שחלם על בניית תותח על. ואילו היום זה בדיוק היום שבו מלאו 101 שנה (23/3/1918) לירי במלחמת העולם הראשונה ע'י תותח על לראשונה בידי גרמניה על צרפת. הירי בוצע באמצעות מה שכונה "תותח פריז" הגרמנים ירו פגזים לטווח של 120 ק'מ ( תזכרו זה לפני 101 שנים) ופגעו בול במטרות בתוך העיר פריז !!…אוקי אז זה שני סיפורים של תותחי על בתאריך דומה , אך מה למאיה ??
העניין הוא סיפורו של ג'ראלד שכל כך רצה להצליח לבנות תותח עצום , שלא בחל בשום לקוח . החל בישראל ,דרך דרום אפריקה ועד סדאם חוסן שליט עירק..ובערבית ישנו פתגם שאומר " אם תלך לישון עם כלבים , אל תתפלא אם תתעורר עם קרציות"….היינו הסיפור היה מכור מראש וסופו היה כתוב על הקיר.
ומי שרה על סיפור מכור ?? ניחשתם נכון מאיה בוסקילה.( תקשיבו לקולה המדהים).
שבת נעימה לכולם , ובהצלחה לשירי ויואבי שמתחילים שלב נוסף…בחיל התותחנים..שובו בשלום ושירות קל.
סיפור מכור
זה לא הגשם שזולג מתוך עיני
זו לא הרוח שנושבת על פני
אני נזכרת איך הלכת אחרי
ואיך היום אתה יוצא מתוך חיי
אני שוקעת לנפשי אין עוד מוצא
איני יודעת אם תשוב בחזרה
אני פוחדת מעצמי אני מודה
עוד מעט אני נשברת ובוכה
זהו סיפור כזה מכור,
יכולת להיות יותר ברור
אני אדם כמו כולם,
אחת מבין כל העולם
זה לא עובר, זה עוד חוזר,
הפכת להיות אדם אחר
כזה גלוי ולא צפוי,
במה זה כבר עכשיו תלוי