"חציו אשם וחציו לשם שמים "

בשנת 1975 יוצא בישראל לאור ספרו הראשון של הסופר הנהדר עמוס עוז (1939-2018) , הספר היה למעשה אסופת סיפורים קצרים , על חיי הקיבוץ. סיפורים שכבר פורסמו בעיתונים וקובצו לספר …לספר קראו " ארצות התן ".

שם הספר נגזר משמו של הסיפור הראשון שבאסופה: "ארצות התן", אך לא זו הסיבה היחידה לשם הספר. התנים נוכחים כמעט בכל אחד מהסיפורים, ותיאורם, התנהגותם ויללותיהם מסמרות השיער הנשמעות היטב בלילה, משדרות ביתר שאת את היצרים והתשוקות האפלות, שהאדם כולא בתוכו. המספר כאילו מצביע על המימד החייתי שבאדם, החבוי בתוכם של אנשים, שבהם הקורא נפגש מדי יום ביומו, מבלי לנחש מה מתרחש בנפשם פנימה.

וכך מתאר המספר את נפילתו של תן צעיר במלכודת:

"הוא זקף את אזניו בחרדה סתומה ולא שמע שום קול. הריחות טרפו את עשתונותיו. האומנם מקרה הוא? אנחנו תולים במקרים עיורון, והמקרים ניבטים אלינו באלף עיניים. עדיין רך הוא הגור הזה, ואם חש באלף העיניים הננעצות בו, לא יכול היה להבין מה הן אומרות. חומה של ברושים זקנים מאובקים מקיפה את הבוסתן. מה הוא החוט הסמוי ההולך מן הדומם אל החי? אנחנו מחפשים את קצה החוט הזה ביאוש, בחרון, בעוית, נושכים שפתיים עד דם, מצמצמים את עינינו בשגעון. התנים יודעים את החוט. ".

עשור מאוחר יותר ניגשנו למבחן הבגרות בספרות ,הספר נכלל ברשימת הספרים ..ארצות התן ..למבחן ….בואו נתחיל.

תוצאת תמונה עבור התן

שבת לפני אחרונה של השנה המטורללת הזו , בעוד שבוע יחגגו העולם הנוצרי ,וחברות התעופה לישו יום הולדת 2020 ( האמת לא הייתי נותן לו יותר מ-2000) ..ואנו נאלץ להיפרד בשמחה מהעשור השני של המילניום אז.

והשבוע תציין פינתנו את סיפורו של תן קצת שונה…והרבה פחות חביב…כזה שאף וטרינר או חובב בע'ח ישמחו לפגוש……קרלוס "התן".

תוצאת תמונה עבור ‪carlos the jackal‬‏

ב-28-10-1949 נולד לו בעיר קרקס אשר בוונצואלה ילד קטן וחביב ( כל עוד היה קטן )..הוריו נתנו לו את השם איליץ' רמירס סנצ'ס ..את השם בחר לו אביו שהיה עורך דין במקצועו ,ופעיל קומוניסטי שהעריץ את ולדימיר איליץ לנין …המתוק החביב. אגב לאחיו של איליץ קראו הוריו…לנין..כמה מקורי.

הילד נשלח ללמוד בבית ספר מקומי בקראקאס וב-1959 הוא מצטרף לתנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית. ב-1966 התגרשו הוריו, ואמו עקרה איתו ועם אחיו לנין לאנגליה, שם למד בעיר קנסינגטון. אביו החורג ניסה לרשום את שני האחים לאוניברסיטת סורבון בפריז, אך לבסוף העדיף את אוניברסיטת פטריס לומומבה במוסקבה, שם נחשף לראשונה איליץ לסכסוך הישראלי-ערבי. ב-1970 סולק מהאוניברסיטה בגין חתרנות, אך ככל הנראה היה מדובר בסיפור כיסוי לפני שילוחו למשימה על ידי הקג"ב.

ב-1970 הצטרף איליץ לאימוני גרילה של החזית העממית לשחרור פלסטין, בעמאן, שבירדן. במחנה אימונים זה הודבק לו הכינוי "קרלוס". בתקופת אירועי ספטמבר השחור (מאבק שהתנהל בין הצבא הירדני לבין ארגונים פלסטינים בתוך ירדן (שהיו מאורגנים באש"ף), בחודש ספטמבר 1970.) נלחם קרלוס עם אנשי החזית העממית נגד כוחות הביטחון הירדנים, אך לבסוף נמלט ללונדון, שם הרחיב אופקיו , ולמד מספר קורסים בבית הספר לכלכלה של לונדון. כתוצאה מנדודיו בעולם רכש לעצמו קרלוס שליטה בשפות ספרדית, רוסית, אנגלית, ערבית וצרפתית.

הכינוי "התן" ניתן לו על ידי העיתונות, משום הדמיון בדרכי פעולתו וחמקנותו שהזכירו את גיבור ספרו של פרדריק פורסיית "יומו של התן", (תורגם בעברית ל"נשיא על הכוונת"). עותק מספר זה נמצא בחדרו במלון בעת אחד מהחיפושים הרבים אחריו.

בשנת 73 ,החליט קרלוס כי הוא בשל לפעולת הטרור העצמאית הראשונה שלו , והחליט להתנקש באיש העסקים היהודי, אדוארד זיו, מנכ"ל מרקס אנד ספנסר העולמית, כפעולת תגובה לחיסולו של איש התאטרון הפלסטיני מוחמד בודיה, שנחשב לאחד ממנהיגי החזית העממית, על ידי המוסד הישראלי. במסגרת הנסיון הוא ירה בזיו יריה אחת בפניו ,אך אז הייתה תקלה באקדחו . הוא נמלט מהזירה במחשבה כי הצליח ,אולם זיו החלים . קרלוס לא איבד מוטיבציה ושב זמן מה מאוחר יותר שוב ללונדון ,ובנסיון לעשות פיגוע והפעם בסניף בנק הפועלים בעיר. הוא השליך רימון ,אשר פצע קלות את אחת הפקידות…קרלוס נמלט שוב הפעם לצרפת.

תוצאת תמונה עבור ‪terror attack carlos the jackal‬‏

בפריז הוא נוטל אחריות על השלכת רימון בבית הקפה "דראגסטור" בסאן ז'רמן, בו נהרגו 2 אנשים ונפצעו 34, וכן על סדרת התקפות באמצעות מכוניות תופת על שלושה יומונים צרפתים ותחנת רדיו, שגילו גישה פרו-ישראלית, ובהן לצערו ולשמחתינו לא נפגע איש. תתפלאו אך האיש עדיין לא נלכד ,וב-13 וב-17 בינואר 1975 מנסה קרלוס ביחד עם טרוריסט גרמני בשם יוהאן ויינריך לבצע התקפה באמצעות ירי טילים על מטוסי אל על בנמל התעופה אורלי בפריז. ויינריך ירה שני טילים מבניין הטרמינל למטוס של אל על, אך החטיא ופגע במכונית ובמטוס יוגוסלבי.

מסתבר שלעיתים נדרש הרבה יותר מזל משכל ,וכך ב-27 ביוני 1975 נעצר בפריז הלבנוני מישל מוחארבל שהיה איש הקשר של החזית העממית עם קרלוס. הוא הוביל את השוטרים לרחוב טולייה (Toullier) מס' 9 בפריז, לדירה ששמשה את אנשי "החזית העממית". ככל הנראה לא היה בכוונתו להסגיר את קרלוס, שכן החוקרים הגיעו לדירה בלתי חמושים. למרבה ההפתעה בילה קרלוס במסיבה בדירה. קרלוס חיסל את שלושת השוטרים ואת מוחארבל, ונמלט לבריסל ומשם לביירות. האירוע האדיר את דמותו של קרלוס שטען כי מוחארבל בכלל היה סוכן המוסד.

הפעולה הבאה שלו תהיה הידועה מכולן. בדצמבר באותה שנה, על פי הזמנה – כנראה של סדאם חוסיין או מועמר קדאפי שרצו להעלות את מחיר הנפט, קרלוס חוטף את שרי הנפט של ארגון אופ"ק המתכנסים בווינה. מסייעים לו בכך שישה טרוריסטים נוספים, בהם שניים מארגון באדר מיינהוף.

הטלוויזיה האוסטרית נענית לדרישתו, ומקריאה את המניפסט שלו, הוא ואנשיו קיבלו מטוס וקיבלו מקלט מדיני באלג'יריה. כל בני הערובה שוחררו. אולם כדרך כל בשר ,אידאולוגיה זה נחמד אך כסף קצת יותר .לימים טענו שהטרוריסט "האידיאולוגי" פשוט לקח שוחד עצום כדי לא לרצוח את שרי הנפט של ערב הסעודית ואיראן. החזית העממית, שלא אהבה זאת סילקה אותו משורותיה והוא הפך לטרוריסט- שכיר חרב. (" שלום ,הגעת לקרלוס חברה לביצוע פיגועים , לחטיפה הקש 1 , לזריקת רימון 2 …למכונית תופת הקש 3 או המתן…שיחתך חשובה לנו …מיקומך בתור 13…).

בעקבות החיפושים אחריו ,ו"השוק החלש " ,קרלוס יורד למחתרת, עד 1982 . אשתו, מגדלנה קופ, יוצאת ארגון באדר מיינהוף, נעצרה בצרפת לאחר ניסיון פיגוע באמצעות טיל בכור גרעיני. וממש כמו בסרטים ,מה לא עושים למען אהבה ? , קרלוס הציע לצרפת לשחרר את אהובתו, ומשצרפת לא נענתה לבקשה הכה מנומסת, פצח בסדרת פיגועים נגד מטרות צרפתיות וזה שכנע את הצרפתים..ואהובתו.. שוחררה.

זוג היונים נדד בין לוב, קובה, סוריה, ומגיע לבסוף לסודאן. האמריקנים לוחצים , ומדינות רבות כבר לא מוכנות לארח את קרלוס כולל גרמניה המזרחית. הוא היה ידוע מדי, הפך לסמל לטוב ולרע. אמנם קרלוס התקבל בחמימות בחרטום, אך שירותי הביטחון האמריקאים והצרפתים המשיכו ודרשו את הסגרתו. הם הציעו לסודנים הצעות מפתות תמורת ראשו. אורח חייו הנהנתני, שלא התיישב עם האסלאם האדוק במדינה הפך לו לרועץ. לסודאן היה חשוב להימחק מרשימת המדינות התומכות בטרור, והסגרת קרלוס הייתה דרך מצוינת להשיג זאת וכך עשו.  קרלוס נעצר ב-14 באוגוסט 1994 והוסגר לצרפת. משפטו של קרלוס נפתח ב-12 בדצמבר 1997, ובתוך שבוע …ב-23 בדצמבר 1997 הוא מואשם בסדרת הפיגועים של שנת 1975 ונידון למאסר עולם ,בשנת 2017 נידון שוב למאסר עולם נוסף באשמת רצח של שני אזרחים בחנות בשנת 74.

תוצאת תמונה עבור ‪terror attack carlos the jackal‬‏

לרוע דרכים משלו ,בכלא נישא קרלוס לאשתו השלישית. השנייה היא לנה ג'ראר, פלסטינית שנעלמה אין יודע לאן ועל ידי מי, אם כי אפשר לנחש, וגורלה נותר מסתורין. אשתו השלישית היא עורכת הדין שלו, איזבל קוטאנט פיירה הצרפתיה, "עו'ד טובת לב ",  שהגנה בלהט על קרלוס, על סלובודן מילושביץ' הקברן של יוגוסלביה ועל קלאוס ברבי, הקצב מליון במלחמת העולם השנייה.

סביב "פועלו " של קרלוס , רחשו אינסוף טענות וסיפורים , יוחסו לו אירועי טרור בכל העולם ,והוא לא הכחיש ,ואף האדיר את פועלו לצרכי פרסום ושיווק . חלקן של הפעולות אכן נעשו על ידיו אך חלק גדול הוא ניכס לעצמו .בין היתר הוזכר שמו כמי שקשור לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן וחטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה. קרלוס עצמו נהג להתפאר ולפזר רמיזות כאילו היה מעורב באירועים נועזים שונים.

בעת שהותו בכלא הצרפתי התאסלם קרלוס וביוני 2003 פרסם את ספרו "האסלאם המהפכני", ובו תמך באוסאמה בן-לאדן ופעולותיו נגד ארצות הברית. אגב גם כיום אחרי יותר משני עשורים בכלא הצרפתי, הוא עדיין בטוח ששחרורו צפוי בעתיד הקרוב והוא אפילו מתכנן לרוץ לנשיאות מולדתו…ונצואלה..ואפילו הכין רשימה של 1,000 אנשים אותם הוא מתכוון לרצוח ברגע שיעלה לשלטון בוונצואלה….

וקרלוס התן לוקח אותנו ממש בקצרה אל זמר נהדר שכבר ,היה בפינתנו (פעמיים) …ישי ריבו .

תוצאת תמונה עבור ישי ריבו

הבחור הכל כך מוכשר נולד וגדל במשפחה דתית במרסיי שבצרפת. בגיל שמונה וחצי עלה עם משפחתו לישראל. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר אדומים. המשפחה עברה תהליך של התחרדות ולאחר שש שנים עברה ליישוב תל ציון. למד בכמה ישיבות חרדיות, בהן בישיבה לעולים מצרפת בירושלים. שירת שנה וארבעה חודשים בחיל החימוש במסגרת נצח יהודה.

כבר בגיל 13 החל לכתוב שירים, להלחינם ולהקליטם בביתו. בגיל 18 החל ללמוד לנגן בגיטרה.

נקצר ונאמר כי הבחור כותב ומלחין בעצמו מוסיקה ישראלית נפלאה ,כחלק מהגל של סגנון המוסיקה העכשוי בישראל , המכניס טקסטים וניגונים יהודיים למיין סטרים …וזה נפלא. ( ניתן לכלול בגל הזה גם את אבייתר בנאי , עובדיה חממי , שולי רנד , עמיר בניון , בניה ברבי ועוד רבים וטובים ).

עד היום הוציא ישי , ארבעה אלבומים , הוא משתף פעולה בצורה נהדרת עם זמרים שונים ,מופיע בכל הארץ והופעותיו נמכרות בזמן קצר . כיום הוא נשוי ואב ל-3 וחי בירושלים.

אז למה קרלוס התן דווקא היום ?

התשובה תנים משוטטים הפוגעים בעדר.

היום מלאו 44 שנים (21-12-75) , לפיגוע המפורסם של קרלוס התן בכינוס או'פק בוינה . והשבוע בחדשות דיבר הכתב על בעיית התנים המשוטטים ופוגעים בחקלאות ובבע'ח אחרים ,ומהווים סכנה להתפרצות הכלבת….ואם לא די בכך בשבוע הבא נציין בצער מלאת שנה לפטירתו של הסופר המופלא ,ואיש הדעת עמוס עוז(1939-2018)….שסיפרו הראשון נקרא " ארצות התן "….

וישי ריבו ??…הקשר קלוש אך הוא שר כל כך יפה …ובשירו "הלב שלי " ישנה השורה הבאה :

וְיֵשׁ עוֹד צַר שֶׁמֵּצִיק לְצֹאן
וְאֵין צִיר שֶׁיִּצְעַק לְצוּר
רַק אֲנִי מוּל יָם שָׁלֵם וְלֵב שָׁבוּר..

ואני בדמיוני ראיתי… את התן המשקיף על העדר הרועה בשדה…ממתין לטרף…ועל זה עונה ישי ריבו …"ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול…"

שבת שקטה ונעימה לכולם.

הַלֵּב שֶׁלִּי נִקְרַע לִשְׁנַיִם
מָה שֶׁלֹּא רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַמַּיִם
כְּמוֹ סוּפָה מִן הַיָּם ,הוֹלֵם
כְּמוֹ תֻּפָּהּ שֶׁל מִרְיָם , פּוֹעֵם
וְאֵין תְּרוּפָה בָּעוֹלָם

הַלֵּב שֶׁלִּי מֵרִים יָדַיִם
כְּבָר מוֹעֵד לֹא עוֹמֵד עַל הָרַגְלַיִם
שֶׁבֶר כְּלִי שֶׁאֵין בּוֹ כְּבָר מָה
וְהַשָּׁמַיִם הֵם לִי חוֹמָה
אֵיךְ אֶעֱבֹר בְּתוֹךְ הַיָּם בְּיַבָּשָׁהּ

פִּזְמוֹן:
וְרַק אַתָּה יָכוֹל
לַהֲפֹךְ מִסַּפַדִי לִמְחֹל
לְזַכֵּךְ אֶת הַחוֹל
לְרַכֵּךְ בִּי הַכָּל

וְרַק אַתָּה מֵבִין אֵיךְ לָגֶשֶׁת לַלֵּב שֶׁלִּי
מֵּשַׁכֵּךְ כָּל כְּאֵב שֶׁבִי
מְרַפֵּא אֶת הַלֵּב

שער הברזל נסגר….מאחורי.

גלי הים הגבוהים טילטלו היטב את הסירה הקטנה. למעט שני החיילים שישבו בירכתייה ,הכילה הסירה את זוג הימאים שעסקו בחתירה ,וכן את אנרי ,וז'וספה שהיו כבולים בידיהם ורגליהם באזיקים. 

נתזי הגלים הטיחו בפניהם המיוסרות טיפות מלוחות וניכר בהם כי השייט הארוך מצרפת ועד לגיאנה הצרפתית עשה בהם שמות. גופם היה חלש ומותש ,את מזון הימים האחרונים הקיאו ללא הרף בגלל טילטולי הגלים . רמת הניקיון הירודה שהייתה נהוגה במרתף הכליאה בבטן האוניה לא היטיבה עם ניחוחות גופם. אלבר-החייל הבכיר מבין שני החיילים ששמרו על צמד האסירים תהה האם לא נענשו כבר דיים במסע המפרך עד הנה.

כעת משהורדו  מהאוניה בסירה קטנה ,בסמוך לחוף בדרכם לכלא השמור שעל האי ,נראה לפתע " אי השדים " כמעין מקום מבטיח….או אולי עדיף על פני תלאות הים . הסירה החליקה חרש אל החוף המסולע שהיה זרוע באלפי צדפות ושברי סלעים שחורים . נגיעת חרטום הסירה ביבשה חילצה ממנה צליל ארוך ומיסתורי ..מעין שששששש עד שנתקע חרטום הסירה בחוף.

אלבר וחברו סייעו לצמד האסירים לצאת מהסירה והוליכו אותם אל עבר השער הגבוה של חומת הכלא שם המתין להם רב כלאי-אנטואן…."ברוכים הבאים לאי השדים " , פלט אנטואן וחייך חיוך של שיניים בשלל גווני הצהוב וחום….אנרי וג'וזספה תהו אם לצחוק או לבכות….

תוצאת תמונה עבור אי השדים

שבת ראשונה של שנת 2019 , כבר עברו 19 שנה מימי האימה של "באג 2000" ..ולא קרה כלום , טוב בואו לא נהיה קטנונים , לפחות לא הקטסטרופות שסיפרו לנו שיקרו ביום שבו 1999 תהפוך ל-2000.  אמנם קרו המון דברים אחרים אבל הם מאחורינו ,ועוד שבוע חורפי שחלף במחוזותינו לוקח את פינתנו צפון מערבה ,אל צרפת של סוף המאה ה-19..אל מה שאולי , אבל רק אולי ,הביא לדחיפה הגדולה להקמת מדינת ישראל…פרשת דרייפוס.

משפט דרייפוס, שנפתח לפני 120 שנה וגרם לאחד המשברים הפוליטיים החמורים ביותר בתולדות צרפת, מוצג בהרבה ספרי היסטוריה בארץ , ולא רק בישראל, כמה שהביא את הרצל למסקנה כי האמנציפציה (שיוויון זכויות )אינה תשובה לבעיית היהודים באירופה,  וכי יש לחפש לה פתרון מדיני מחוץ לגבולותיה של אירופה..בית לאומי משלנו.

רקע קצר :הכל מתחיל באוקטובר 1894 . באותו חודש חשף המודיעין של הצבא הצרפתי איגרת שנשלחה אל השגרירות הגרמנית בפריז ובה פירוט של מסמכים צבאיים חסויים צרפתיים.

העברת מידע סודי לידי מדינה אחרת היא עבירה חמורה  ואלפרד דרייפוס, שהיה היהודי היחיד ששירת במטה הכללי, נחשד מייד בשליחת האיגרת, והועמד לדין בבית דין צבאי, אף על פי שלא היו ראיות ממשיות נגדו. אך כנראה שעניין הראיות לא היה כל כך חשוב כשרוצים להגיע להכרעה מהירה ונוחה  ,וכך  כדי להשיג הכרעה במשפט, שנערך בדלתיים סגורות, הציגה התביעה ראיות מזויפות אשר לא הותר להגנה לעיין בהן.

לחפותו, טען דרייפוס כי הוא אזרח נאמן לצרפת ודחה את אשמת הריגול.אך בית הדין בשלו ,החליט להרשיעו בבגידה.ב-22 בדצמבר 1894, נקבע כי הוא אשם בבגידה. דרייפוס נדון למאסר עולם באי השדים שמול חופי גיאנה הצרפתית -באוקיינוס האטלנטי,בקצה הצפוני של יבשת דרום אמריקה.

 

חודשים ארוכים שהה דרייפוס בכלא, הסוהרים נהגו להציק לו בתקווה שיתייאש וישים קץ לחייו ,אך ידידנו לא אמר נואש. משפחתו בצרפת ניסתה כל דרך לסייע לו. העזרה הגיעה מכיוון לא צפוי..העיתונות… בשנת 1896 מוציא העיתונאי "ברנאר לזאר" חוברת בשם "האמת מאחורי משפט דרייפוס" בחוברת מאשים לזאר את הצבא בכך שכל המשפט היה לא אחרת זולת פיברוק אחד גדול ,פסק הדין לא הסתמך על אף עובדה ,נעשה בחופזה ,ללא כל מסמכים  ,וללא מתן אפשרות לנאשם אפילו לאמר את דברו…חוברת זו עוררה הדים בחברה הצרפתית ,והגיע אף לידיו של הסופר הנערץ באותם ימים ,אמיל זולא.

תוצאת תמונה עבור אמיל זולא

זולא  שהיה כאמור סופר מצליח וידוע ,  החליט כי עליו לקחת אחריות ולצאת כנגד העוול שנעשה לדרייפוס .הטענה לחפותו של דרייפוס הייתה קשה ולא התקבלה ברצון בקרב הרגשות הלאומיים שפיעפעו באומה הצרפתית כנגד " הבוגדים במולדת ".

אולם ההדים שעוררו החוברת ומאבקו של אמיל זולא החלו להתקדם כגלים על פני המים.במהלך אותה שנה מתמנה קצין מודיעין ראשי חדש בצרפת בשם פיקאר. פיקאר החליט לבחון את התיק של דרייפוס בשנית . כל חיפושיו למצוא מסמך כלשהו עליו בוססה אשמתו של דרייפוס עלו בתוהו..כי לא היה. יתרה מכך הוא מצא את הרשימה שכביכול נמסרה לנספח הגרמני ,ולמרבה הפתעתו כתב ידה תאם את כתב ידו של  קצין צרפתי בשם אסטרהזי.   מכאן החל מחול שדים לא קטן .הממונים על פיקאר החליטו לשלחו לתוניס ,כדי לא ליצור מהומות בצמרת הצבאית בעקבות גילויו של פיקאר. אסטרהזי שהבין שנתגלה ניסה בצעד נואש לפרסם שוב בעיתון כי נמצאו האשמות נוספות בהן מואשם דרייפוס אך ללא הועיל.

בכדי לנסות ולכסות את העוול ניסתה צרפת להניח עליו עוול נוסף . חיש קל נערך משפט בזק לאסטרהזי בו "יצא זכאי" כי היהודים זייפו מסמך נגדו ולכן שוחרר , ואילו פיקאר ששב לצרפת מתוניס הואשם מייד בבגידה וגורש מצרפת…ודרייפוס כל העת …עדיין באי השדים.

כמה ימים לאחר משפטו של אסטרהזי ,החליט הסופר אמיל זולא ,כי הגיע העת לצאת בגלוי וביתר שאת ופרסם את מאמרו המפורסם "אני מאשים" בו הטיל את האשמה של זיוף משפט דרייפוס על הצבא ועל השלטון. הדבר עורר מהומה גדולה בצרפת …" להאשים את הצבא ??…להאשים את ראשי השלטון ??..לא היה כדבר הזה.   ומה עושים..?? אהה זה פשוט. שופטים מייד את אמיל זולא בעוון בגידה.

וכך גם זולא מוגדר לפתע כבוגד הוא נידון לקנס כספי ולמאסר..והוא נמלט לאנגליה, בכדי להמשיך  משם את מאבקו .  וידידנו דרייפוס ??..הוא בכל אותה העת עדיין מסמן איקסים על קיר התא. יתרה מכך בשעה שיש "בוגדים בעם" ,זו שעתם של חמי המזג להרים ראש ולנסות להיפטר מכל מי שלא חושב כמותם. גלי שנאה כנגד יהודים פרצו בצרפת ואפילו בקולוניות שלה , כנגד יהודים בתוניס למשל ….העתיד נראה היה שחור משחור.

אולם מבעד לערפיח הגיחה  הישועה בדמות מינוי חדש למיניסטר לעניני הצבא ( שר בטחון במחוזותינו) .הלה דרש לבדוק מחדש את התיק מעורר המחלוקת הזה .חיש מהר נתגלה כי הקצין הנרי זייף את המסמך שמסר כביכול דרייפוס .הנרי אף הודה בזה….כמה ימים מאוחר יותר התפרסמה ידיעה חדשותית קטנה בדבר העובדה שהקצין הנרי.."איבד עצמו לדעת"…כמה מוזר.

כעת משנתגלתה האמת נמלט אסטרהזי מצרפת מחשש לעונש ,ודרייפוס נידון שוב  ל-10 שנים תחילה ועליהם קיבל חנינה (גם למערכת משפטית ..קשה להודות בטעות). רק ב-1903 נערך משפט חוזר וב-1906 זוכה דרייפוס לחלוטין.

וזה מוליך אותנו במוסיקה בקצרה אל הזמר והיוצר שלום חנוך ( נייחד לו פינה נפרדת בעתיד).

תוצאת תמונה עבור שלום חנוך

שלום חנוך נולד בספט 1946 בקיבוץ משמרות לשרה וחיים חנוך, יוצא לטביה מהעיירה וארקליאן, ואחד ממייסדי הקיבוץ. כבר כילד גילה את כישרונו המוזיקלי, כאשר ניגן על חלילית ומנדולינה, ובטרם גילה את הרוק הקשיב למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, מקלאסי, דרך שירי עם רוסיים ועד גוספל ובלוז.

כשהיה בן 12 קיבל חנוך גיטרת ג'אז והתחיל לנגן ולחבר שירים, וכעבור שנתיים כתב והלחין את שירו הראשון, "לילה". כמה משיריו הבאים נכתבו עבור להקת הקיבוץ, "המשמרון", שבה היה חבר גם מאיר אריאל. אחדים מהם התפרסמו אחר כך בביצועיהם של זמרים אחרים, כ"אגדת דשא", "ניסע לים", "ריסים" ו"יום אחרון". בגיל 16 התחיל ללמוד בבית הספר לתיאטרון "בית צבי".

שלום נחשב לאחד מראשוני היוצרים ברוק הישראלי. יצירתו, הן במסגרת שיתופי פעולה עם אמנים אחרים בתחילת דרכו והן לאחר מכן כסולן, השפיעה רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל. במיוחד מוכר שיתוף הפעולה שלו עם הזמר אריק איינשטיין (אמש מלאו 80 ללידתו ) שהניב את אלבומי הרוק הישראליים הראשונים.

עבודתו המוזיקלית של חנוך לאורך השנים זכתה להערכה גדולה הן מצד המאזינים והן מצד המבקרים, והוא נחשב לאחד מגדולי היוצרים בישראל. הוא היווה השראה למוזיקאים רבים, ואף זכה לאלבומי מחווה מצד אמנים שונים בישראל

ואיך הדברים מתחברים ??

בימים אלו מציינת ישראל 70 שנה לקיומה. 70 שנים של עשייה כבירה והישגים מופלאים .הישגים שבהחלט יכולים אנו להיות גאים בהם אך בו זמנית גם לדאוג לתוחלתם. כידוע פעמיים בהיסטוריה היהודית זכה העם הנבחר לריבונות בו הוא יושב בארצו בגבולות סדורים ומנהל את חייו..בימי הבית הראשון ,ובימי הבית השני ,בראשון זה החזיק מעמד 70 שנה ,ואז יצאנו לגלות ,בשני 65 שנים ושוב יצאנו לגלות..של 2000 שנה. וכעת זו הפעם השלישית..וחלפו 70 שנה.

המעניין והמעציב בשני המקרים בהם איבדנו את ריבונותינו הוא שאנחנו הבאנו זאת על עצמנו .שום אויב מבחוץ לא יכל לנו ,עד אשר נקרעו בחברה קרעים גדולים מדי שסעים ומריבות ,שלא יכלנו להם,ואז בא החורבן ואחריו הגלות. והכל נסב סביב זה שלא קיבלנו האחד את דעתו של השני…כל אחד הפך בעינו השני לבוגד.

תמונה קשורה

והיום אנו כבר 70 שנה בארצנו ,וקרעים ושסעים מאיימים לפורר את שנבנה פה ,והמילה בוגד מצוייה מדי בשפת הדיבור היומיומית.

והשבוע נאסף אל עמיו עמוס עוז סופר נפלא ונערץ ,אחד מגדולי הסופרים שקמו בארץ ,ובראיון שנערך עימו בעת צאת ספרו "הבשורה עפ'י יהודה" ,אמר כי נושא הבגידה מאוד עניין אותו כבר  מגיל צעיר כאשר גדל בבית רוויזיוניסטי ,ועבר לקיבוץ ,כבר כנער כונה "בוגד". בראיון עוד הוסיף כי אנשים רבים שהקדימו את זמנם ,בזמן שאחרים סירבו לעשות זאת , כונו בוגדים..אנשים כמו וינסטון צ'רציל ,אברהם לינקולן,ירמיהו הנביא  , מנחם בגין ,סאדת ,רבין ..אנשים שבדיעבד הסתבר שראו נחכה מה ששאר העם סרב לראות.

תוצאת תמונה עבור עמוס עוז

אז אם נסגור מעגל , קריאות הבוגד שכינה האספסוף את דרייפוס ,היום לפני 122 שנה הביאו להקמתה בדיעבד של מדינת ישראל, בואו נקווה שנשאר סובלנים ופתוחים האחד לדעתו של השני על מנת שקריאות "בוגד "…לא יביאו גם לחורבנה של המדינה כפי שקרה לנו כבר ..פעמיים.

ושלום חנוך ??, בשירו "הדרכים הידועות" מדבר על שער הברזל שנסגר מאחוריו , כפי שנסגר השער מאחורי דרייפוס בהגיעו לכלא ,ואמיל זולא -הסופר שיצא להגנתו ,ממש כמו עמוס עוז שעמד והביע את דעותיו בנימוס בדייקנות ובלשון חדה .עמדו על הבמה חשופים…ממש כפי ששר שלום חנוך…והדרכים ….הדרכים מנסיון העבר כבר ידועות…והלוואי ולא נגיע אליהם.

שבת שקטה ונעימה לכולם …כוחנו הוא הביחד…

 

שער הברזל נסגר מאחורי 
יצאתי לעולם הקר משוחרר על תנאי 
כותב את השירים ושר הדרך לפני 

מלון עם חדר להשכיר רחובות חשמל 
פוסע לבדי בעיר חדש במעגל 
עליתי לבמה לשיר מחפש קהל 

אין חשש – פותח דף חדש

…..

אין חשש – פותח דף חדש

…..

עומד על הבמה חשוף מוכן להישרף

אין חשש – פותח דף חדש