תגית: נחיתה על הירח

כילד קטן ,אני זוכר את הטרחה הרבה לה נדרשנו כאשר רצינו לבנות עגלות. אתם יודעים המושב שלנו בנוי על צלע דרומי של גבעה , ורחובותיו משופעים מלמעלה למטה ,או להיפך ,תלוי את מי תשאלו. אפילו כנערים נחלקנו לשני קבוצות כדורגל וערכנו טורניר " למעלה" נגד "למטה" , עם מאמן נפרד לכל קבוצה,טבלת שערים,וטקטיקה שונה. את המשחקים ערכנו במקומות ה" שטוחים יותר" ,משטח החניה הסמוך לבית העם שנבנה אז ,או מגרש הכדורסל שהיה בקצהו העליון של המושב ,ליד בית מש ועלני.

אבל הרי דיברנו על העגלות לא ? , אז לצורך בנייתם נהגנו ל"אסוף"מצרכים שונים  מאתרי בניה . משטח ישיבה מרובע מדיקט ישן , עוד שני קורות ,לציר ולהגה ,שני מוטות ברזל בניה דק לגלגלים,הרבה מסמרים , ולבסוף גולת הכותרת היו ארבע מיסבים קטנים אשר שימשו כגלגלים ,אותם פירקנו בעזרתו האדיבה של יוסי ( רק לאביו הייתה ג'בקה ) ממסילות שהיו במחסן החקלאי הסמוך למחסן הנשק הישן.

מצויידים בכל ה"עושר" הזה בנינו עגלות לתפארת ,את המיסבים שימננו בעזרת זיתים שהבשילו לצבע שחור , וכך מדי אחה"צ בתום יום לימודים סחבנו את העגלות עם חבל במעלה המושב עד לבית של ציפורה ,שם התיישבנו עליהם ודהרנו את כל הדרך למטה שמחים ומאושרים ,בטוחים שאין מאושרים מאיתנו , אבל אז יום אחד הגיעו אלי ואמיר והציגו בפנינו את המילה האחרונה בתחום…."העגלה הברזלית"…לא עוד קרשים ומסמרים כי אם עגלה עם כסא , גלגלי גומי גדולים ומהירים והגה נוח..ברגע אחד נגוזה תהילת עגלותינו ונשכחה לה… מהיום יש מלך חדש בעיר,ועלילות קודמו נגוזו ברגע אחד.

 

שבת שניה של חודש אפריל , היום ה-103 של השנה הנוכחית ועוד 262 לסיומה  . שמש חמה מאירה את שמי ארצנו  ,שלל פריחות מלא העין בצידי הדרכים ומדרכות הגינות,  ופינתנו אוספת את שברי בראשית הפזורים ב"ים השלווה" שעל פני הירח, ונעה בזמן אל ה-11 באפריל שנת 1970 .באותו בוקר שוגרה מבסיס החלל ע"ש קנדי החללית אפולו 13. על סיפונה היו האסטרונאוטים ג'יימס לוול, ג'ק סוויגרט, ופרד הייז . המטרה הייתה לנחות על הירח, לאחר שתי נחיתות קודמות מוצלחות אותן ביצעו – אפולו 11 ואפולו 12.

ב־24 במרץ אותה שנה בוצע מבחן ספירה לאחור לחללית. במהלך מבחן זה התגלתה בעיה באחד משני מכלי החמצן בתא השירות. מכלים אלה, בני 145 ק"ג כל אחד, הכילו חמצן, ששימש לשתי מטרות: האחת, לנשימה עבור הצוות שבתא הפיקוד, והשנייה, בצירוף מימן, לייצור חשמל בעזרת שלושה תאי דלק, שהיו מקור החשמל העיקרי של החללית. לאור הקושי בהחלפת המכל, והסכנה של פגיעה ברכיבים אחרים במהלך ההחלפה, הוחלט להשאיר את המכל הלקוי במקומו בידיעה שניתן באמצעות מס' פעולות לאזנו במידת הצורך.

במשך היומיים הראשונים למשימה לא אירעו אירועים מיוחדים. 30 שעות ו־40 דקות לאחר השיגור, הצית הצוות את המנוע הראשי, במטרה להיכנס למסלול סביב הירח. 46 שעות ו־40 דקות לאחר השיגור, הפעיל הצוות כדרך שיגרה מאווררים שהיו בתוך מכלי החמצן.

בבקרת המשימה נעלמה כל הטלמטריה(תקשורת נתונים מהחללית) למשך 1.8 שניות. בתא הפיקוד התקבלו התרעות על מתח חשמלי נמוך באחת מרשתות החשמל בחללית. בשלב זה הודיע טייס תא הפיקוד ג'ק סוויגרט ליוסטון את ההודעה המפורסמת, "יוסטון, הייתה לנו בעיה" (Houston, we've had a problem).

"ראינו את משאבי תמיכת החיים של רכב הפיקוד והשירות נעלמים כמו דם שניגר מגוף פצוע. זה היה כמו בחלום רע", כתב בקר הטיסה הבכיר של תכנית אפולו, יוג'ין קרנץ (Kranz), בספרו האוטוביוגרפי Failure is Not an Option. "בהתחלה חשבנו שמדובר בתקלת חשמל, אבל אחרי 15 דקות הבנו את חומרת המשבר. היה ברור לנו שמעתה זו כבר לא משימת ירח, אלא משימת הישרדות".

נזקי הפיצוץ בצד ימין של רכב השירות. 

תוך זמן קצר הבינו הן הצוות והן בקרת הקרקע שמכל מספר 2 התרוקן לגמרי, מכל מספר 1 מאבד את תכולתו לאיטו, ותוך זמן קצר יישאר תא הפיקוד של החללית ללא חמצן וללא חשמל. ההחלטה הראשונה שהתקבלה הייתה לכבות תא דלק אחד ולכבות את המערכות הלא חיוניות בתא הפיקוד כדי לחסוך בחשמל. תוך זמן קצר כובה גם תא הדלק השני. כאשר יאזל החמצן שנותר, ישאר תא הפיקוד "מת". מקור האנרגיה היחידי שייוותר לו הוא שלוש סוללות האמורות לשמש בעת הכניסה לאטמוספירה, המספקות 120 אמפר-שעה, ואשר היה צורך לשמור עליהן לצורך שלב החזרה הקריטי.

הידיעה על התקלה הקפיצה צוותים רבים של מדענים ואסטרונאוטים למרכז החלל במטרה לפתור את התקלה . המדענים ערכו חישובים והריצו עשרות סימולציות ,האסטרונאוטים ניכנסו לסימולטורים וניסו דרכים שונות ,ולבסוף הוחלט כי רוב מערכות תא הפיקוד יודממו ,ואת המסלול חזרה לכדור הארץ יבצעו באמצעות דחף של ….רכב הנחיתה שהיה בחללית ואמור היה לשמש אותם בירידה לירח.

קביעת מסלול החזרה קבעה גם את לוח הזמנים להכנות. סדר הפעולות לכניסה לאטמוספירה נבדק במשך הזמן שבין הפעלת מנוע רכב הנחיתה הירחי ועד 35 שעות לפני הכניסה, ונשלח אל הצוות כ־15 שעות לפני הנחיתה.

החיסכון בחשמל התגלה כמשתלם. בבוקר הנחיתה התברר שנותר די מתח בסוללות, מה שהותיר די שהות לביצוע הפעולות הנדרשות: הפעלת מערכות תא הפיקוד, תיאום מערכת הניווט, השלכת תא השירות, ולבסוף שחרור רכב הנחיתה הירחי.

לאחר החישובים המורכבים ובניית מסלול חדש ,תוך כדי שהייה בתא פיקוד בטמפ סביב ה-0 מעלות ,ביצעו האסטרונאוטים את הנחייות הבקרה ובאמצעות הפעלת מנועי רכב הנחיתה שהסיטו את החללית למסלול כניסה לכדור הארץ בזוית נכונה ותזמון מדוייק. בשלב האחרון ניתק רכב הנחיתה ושאר תנועת החללית חזרה תלויה הייתה בחוקי ניוטון קפלר וכוחות הכבידה, וחוקי הפיזיקה עבדו …כמו שעון שוויצרי.

תא הפיקוד נחת במרחק כמייל אחד,מספינת החילוץ באוקיינוס ההודי , עם כ־20% מתח נותר בסוללות. שלושת האסטרונאוטים הועלו ב־17 באפריל על סיפון האיוו-ג'ימה והוטסו אל הוואי.

וכך חללית שעשתה 85 אחוז מדרכה אל הנחיתה בירח ,כמו משה על הר נבו , ראתה אותו ולא נגעה בו ( ככתוב בברכת הלבנה שאומרים במוצאי כיפור :" כשם שאנו מרקדים כנגדיך, ואין אנו יכולים ליגע בך") ,בעזרת התגייסות מופלאה של מאות אנשי מקצוע הצליחה החללית על שלושת נוסעיה לשוב ארצה בשלום ממרחק של כמעט 600 אלף ק'מ.

וזה לוקח אותנו בקצרה במוסיקה אל להקת "העייטים" The Eagles….כן כן זה שמם לא הנשרים כפי שאנו קוראים להם בעברית..בטעות.

הלהקה נוסדה בשנת 1971 בלוס אנג'לס, כאשר לינדה רונסטאדט נפרדה מלהקת הליווי שלה בה היו חברים דון הנלי וגלן פריי. אל השניים שנותרו בודדים הצטרפו רנדי מייזנר וברני לידון, ויחד הקימו ארבעתם את הלהקה. אלבומה הראשון, "The Eagles", הוקלט בלונדון ויצא לאור בשנת 1972. האלבום זכה להצלחה מרובה והניב שני להיטים: "Take It Easy" ו-"Witchy Woman".

בשנת 1975 הוציאו חברי הלהקה את אלבומם הרביעי, "One Of These Nights", אשר זכה אף הוא להצלחה רבה. קטע אינסטרומנטלי שנכלל באלבום, "Journey of the Sorcerer", התפרסם כמנגינת הנושא של תסכית הרדיו "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שהוביל לסדרת הספרים באותו שם. בשנה זו פרש לידון מהלהקה והחליף אותו ג'ו וולש.

בשנת 1976 הוציאה הלהקה את אלבום האוסף "Their Greatest Hits (1971–1975)" אשר זכה להצלחה רבה כאשר היקף מכירותיו עומד על כ-42 מיליון עותקים, והוא נחשב לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בהיסטוריה.

ואז מגיע שנת 76 .לקראת סוף שנת 1976 הלהקה הוציאה את אלבומה החדש "Hotel California". האלבום זכה אף הוא להצלחה רבה, במיוחד בזכות השיר "Hotel California" ,להיט ענק עד לימינו אנו ,אשר מתאר את התייחסותם הביקורתית של חברי הלהקה לחיי הבוהמה בלוס אנג'לס.

עד ימים אלו לאחר למעלה מארבעים שנה לאחר צאת האלבום הנ'ל הוא עדיין אחד המושמעים ביותר .אולם לאחר ההגעה לשיא של האלבום הזה ,שש  שנים מאוחר יותר התפרקה הלהקה בשנת 82.

מבחינת הישגים ,שניים מאלבומיה, "Their Greatest Hits (1971–1975)" ו-"Hotel California" דורגו בסוף המאה העשרים על ידי ארגון תעשיית המוזיקה של ארצות הברית כשניים מעשרים האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית.  כמו כן, האלבום "Hotel California" דורג על ידי מגזין הרולינג סטון במקום ה-37 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים. שיר הנושא של האלבום, "Hotel California", זכה להצלחה רבה. בנוסף, דורגה הלהקה על ידי הרולינג סטון במקום ה-75 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.

אז איך מתחברים העגלות שלנו ,אפולו 13 והנשרים (עייטים אבל זה  כוחו של הרגל ) ??

אז היום הוא ה-13 לאפריל היום בו התפוצץ מיכל החמצן של אפולו 13 בשנת 70 בדרכה לירח  , דרמה גדולה ,והשבוע ניסתה מכורתינו להנחית את בראשית הקטנה שלנו על הירח ,ולא צלחנו עוד דרמה .  אבל לא נורא מטעויות לומדים ומשתפרים להבא…וכל סיפור, גיבור, או דרמה טובים לאותו הרגע עד אשר מגיע סיפור חדש ,גיבור חדש או דרמה תורנית ,כמו בסיפור העגלות שלנו ,והם מדיחים את הסיפור התורן והופכים לשיחת היום…והסיפור הקודם נטמן עמוק בזכרון….ועל זה בדיוק שרים חברי להקת העייטים בשירם  " נער חדש בעיר" ( new kid in town) . השיר מספר על צעיר שחוזר לעיירה אך הוא כמעט נשכח כי כשלא היה תפס את מקומו צעיר אחר ,ואפילו אהובתו לשעבר אינה זוכרת אותו…יש המשערים כי השיר נכתב על ברוס ספרינגסטין שכוכבו החל לזהור באותם ימים ,בעת שהעייטים החלו לשקוע ( אבל זו רק השערה)

השיר נפלא …שתהיה לכולנו שבת נעימה ושנלמד לצמוח מטעויות ולא נשכח.

מחר אגב…זהו יום טביעתה של הטיטאניק….עוד דרמה

שבת שלום ובשורות טובות

 

There's talk on the street; it sounds so familiar.
Great expectations, everybody's watching you.
People you meet, they all seem to know you.
Even your old friends treat you like you're something new.

Johnny come lately, the new kid in town.
Everybody loves you, so don't let them down.

You look in her eyes; the music begins to play.
Hopeless romantics, here we go again.
But after a while you're looking the other way.
It's those restless hearts that never mend.

Johnny come lately, the new kid in town.
Will she still love you when you're not around?
There's so many things you should have told her,
But night after night you're willing to hold her, just hold her.
Tears on your shoulder.