יאללה כבר עם העידן הזה…כוסססאמו….אלף פעם אמרתי לו לזרוק את הפחיות של הקולה לפח ,ולא על הרצפה של תעלת הקשר בדרך לעמדה , כל פעם אני נתקל בה ,והרעש מוריד לי את הלב לגרביים…בחושך הזה לא ניתן לראות אותם…אני אוחז את הנשק בחוזקה , מהדק את כובע הגרב מתחת למעיל העבה ועולה לעמדה.
בחוץ הלילה קפוא להחריד , אני סורק את הגזרה מצפון לדרום, תמיד אמרו לנו שמצפון תפתח הרעה ,לי תמיד היה נדמה שהיא תבוא מאחור או מהצד.. . בקטע הצפוני ,תחילה מבחינים באורות הכפר סוג'וד ..צפונית להם ניתן להבחין באורות של ג'זין עיירה גדולה יחסית בגובה של 950 מ' מעל פני הים . אורות מרצדים בתוך השקט המקפיא…אני מסיט את המבט לאט לאט דרומה ,דרך קטעי נוף חשוכים עד האיזור ממערב לנו שם נמצאת העיר נבטיה עיר קטנה יחסית בת 40000 תושבים במקור , אשר לאור המצב הבטחוני קרוב ל-30 אחוז נטשו צפונה.
מחכך את הידיים על מנת להתחמם , בכדי לא לאבד תחושה באם נצטרך לתפעל נשק או כל מכשיר אחר ,ומקשיב לשקט המתעתע ,תנים מיללים במדרון , וקולות כלי רכב רחוקים נשמעים מדי פעם. אני אף פעם לא יודע אם זה קולות אמיתיים או שאני מדמיין..הנה שוב ..לא זה סתם חזיר בר שחלף בשיחים…הופס שמעתי משהו…אור מבזיק בזוית העין ..לא ,זה סתם מכונית מג'זין..עד מתי ??…עד מתי..??אמרו לנו שאנחנו שומרים על המדינה…האמת ??..ממש לא יודע ..עוד שעתיים למנייאק.
שבת שניה של חודש מאי ,די כבר מאסנו בקורונה ..טחנו את ה-COVID הזה עד דק.. יאללה ממשיכים הלאה..והשבוע פינתנו מציינת מלאת 20 שנה לעזיבת צה'ל את הביצה הלבנונית…כן כן חלפו 20 שנה.
הרעיון המקורי היה מבצע קצר ומהיר …רק נכנסים פנימה מגרשים את האש'ף הזה שיורה עלינו קטיושות אחת ושתיים, ומייד חוזרים הבייתה..אבל צריך טריגר למבצע שכזה..וזה הגיע עם הפגיעה בשגריר ישראל בבריטניה(3.6.82) שלמה ארגוב..למבצע הזריז הזה ניתן אפילו שם קליל…."מבצע שלום הגליל"..
צה"ל נכנס ללבנון ביוני 1982, בעקבות ההסלמה במתקפות הטרור של הארגונים הפלסטינים ששהו בדרום לבנון. עם ההצלחות הראשוניות עלה התיאבון וקו ה-40 ק'מ שהוגדר בתחילה נדחק עד לפאתי ביירות . התארכות הלחימה והגידול במספר ההרוגים כמו גם פרשיות שונות במהלך הלחימה ובשיאן פרשות סברה ושתילה,אסונות צור ועוד….הביאו את ההנהגה בישראל להחליט להסיג את הכוחות חזרה דרומה ולהתפרס על רצועה צרה הסמוכה לגבול,אשר "תגן" על ישובי הצפון.
בינואר 1985 הביאו ראש ממשלת האחדות שמעון פרס, ושר הביטחון יצחק רבין, בפני הממשלה החלטה על יציאת צה"ל מלבנון, ונסיגה לקו חדש שכונה "רצועת הביטחון". ההחלטה עברה ברוב קולות.
וכך שלוש שנים לאחר הכניסה ללבנון ,ביוני 1985 מתבסס צה"ל ברצועה של כמה קילומטרים צפונית לגבול בין ישראל ללבנון. הרצועה שכונתה רצועת הביטחון, נועדה לאפשר לצה"ל להגן טוב יותר על יישובי הצפון מפני מתקפות הטרור מדרום לבנון….
במלחמה כמו במלחמה , בד'כ יודעים כיצד היא מתחילה , אך אין יודע לאן ועד מתי תמשיך…צה"ל ישהה עוד 15 שנים ברצועת הביטחון בלבנון.
רצועת הביטחון הייתה למעשה שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל שבו שהה צה"ל מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבינלאומי בשנת 2000. צה"ל התייצב על גבול רצועת הביטחון לאחר שנסוג מרוב השטח שנכבש בתחילת מלחמת לבנון הראשונה. השם רצועת הביטחון ניתן על ידי ישראל, כדי לשקף את מטרתה: יצירת שטח המפריד בין יישובי קו העימות שבצפון ישראל ובין מחבלים השוהים בלבנון, ובכך להגן על יישובים אלה.
לכבוש זה הקטע הקל בלחימה..לשלוט זה כבר נושא הרבה יותר מורכב. ובלבנון המעורבבת במיני פלגים ,עדות ודתות ,על אחת כמה וכמה .
בשנים הראשונות לאחר נסיגת צה"ל הייתה הרצועה שקטה יחסית, והפעילות של צה"ל הוגדרה על יד המטכ"ל כתעסוקה מבצעית. אולם עם הזמן התגברה ההתנגדות הלבנונית, בהנהגת ארגון חיזבאללה, לשהות הישראלית ברצועה. התנועה בדרכים הפכה מסוכנת בגלל מארבים של לוחמי חיזבאללה או מטענים שהונחו בנתיבי הנסיעה, מה שהביא את כוחות צה"ל להסתגר יותר ויותר במוצביהם. חיזבאללה שהיה הראשון להבין את כוחו של המדיה הטלויזיונית עשה מאמצים רבים לתקוף מוצבים אלה בהתקפות שצולמו ושודרו בתחנת הטלוויזיה של הארגון – אל-מנאר, לגרום לנפגעים בקרב חיילי המוצבים, ולהניף את דגלו בהם.
ממוצע הפיגועים כנגד כוחות צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון היה כ-60 פיגועים בחודש. חלק מהפיגועים היו התקפות של מתאבדים על עמדות או מוצבים של צה"ל או צד"ל.עד שנת 1986 התאבדו כשבע נערות במכוניות תופת, חלקן הושפעו מהשיר של כוכבת הזמר הלבנונית הנוצרית מארונית פיירוז -"אדמת הדרום" ששודר עשרות פעמים ביום בכל תחנות השידור הערביות. היה זה שיר גבורה לאלמונים ולאלמוניות "בחזית ההתנגדות הלבנונית" שפעלה בדרום לבנון כנגד צה"ל וצד"ל.
ההתקפות של חיזבאללה על מוצבי צה'ל , על שיירות האספקה או על תומכי ישראל הלכו וגבו מחירים גבוהים בחיי אדם ,ובארץ הלכה וגברה התחושה הציבורית כי חיילי צה'ל שוהים בלבנון ללא כל תכלית ועסוקים יותר בלשמור על עצמם מאשר על מדינת ישראל…המושג "ברווזים במטווח" הלך ותפש מקום בשיח הציבורי…התחושה הייתה כי נתהפכו היוצרות . צה'ל שנתפש תמיד ,כיוזם ,נייד ,החלטי ובעל תושייה ואומץ נתפש כעת כמסתגר ומתגונן בעוד היוזמה עוברת לצידו של החיזבאללה.
רצף ארוך ומתיש של אירועים רק הוסיף לחץ ויצר תחושה ציבורית רחבה של התבוססות חסרת תוחלת בבוץ לא לנו : חטיפת שני חיילים בבינת ג'בל-1986 , נפילת רון ארד בשבי-1986 ,ליל הגילשונים -נב-1987 , פעולות צה'ל במיידון ,ומבצע כחול וחום בנועימה ב-1988 , מבצע "עלם חמודות ( חטיפת שייח עובייד ) , ומבצע דין וחשבון -1993 הפיגוע תגובה בבונוס איירס…ועוד שרשרת ארוכה של פעולות ,מבצעים ופיגועים האחד אחר השני ובין לבין הלך ועלה מניין ההרוגים..
האירועים מגיעים לשיאם ב-1997 כאשר בפברואר מתרחש אסון התנגשות המסוקים מעל שאר יישוב בדרכם להוביל לוחמים למוצבים(73 הרוגים) ,ובספטמבר אותה השנה אסון השייטת (12 הרוגים)…מייד לאחר אסון המסוקים ,באותה שנה מוקמת תנועה ארבע אימהות ,על ידי ארבע נשים תושבות צפון ישראל ואמהות לחיילים ששירתו בלבנון, במטרה להביא ליציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון.
בתחילה הן סופגות ביקורת עזה ,קללות ונאצות ,אך עם הזמן התמיכה הציבורית בהן הולכת ומתרחבת .
בשנת 1999 יוזם שר הביטחון משה ארנס את "תוכנית לבנון" שעיקרה פינוי מוצבים וצימצום מספר חיילי צה"ל ששהו בלבנון. בינואר 1999 פונה אחד המוצבים בגזרה המרכזית, לאחר שבאזור נהרגו כחמישה חיילים. במאי 1999, לפני היבחרו לראשות ממשלת ישראל מבטיח אהוד ברק שתוך שנה יוציא את כוחות צה"ל מלבנון, וזכה בכך לתמיכה מרוב האוכלוסייה בישראל, כאשר שיאה היה סמוך לנסיגה עצמה.
כאשר נכשלו מאמצי המשא ומתן בין ישראל לסוריה, משא ומתן שאם היה מצליח, היה אמור להביא להסדר גם בין ישראל ללבנון (בשל שליטתה למעשה של סוריה בלבנון עד 2005), הוביל ברק מהלך של נסיגה חד-צדדית אל הגבול.
הדיבורים על נסיגת ישראל הקרבה החלישו את כוחו של צד'ל. תהליך התפוררות של צד"ל,זרז את החלטת צה"ל לסגת בבוקר 24 במאי 2000. וכך, כ-18 שנה לאחר כיבוש השטח במלחמת לבנון הראשונה ואלפי הרוגים בצד הישראלי והלבנוני, יצא אחרון חיילי צה"ל מרצועת הביטחון. במהלך הנסיגה השאירו מאחוריהם החיילים תחמושת ומסמכים סודיים במוצבים, אך בראייה כוללת בוצעה היציאה מלבנון באופן סדור וללא נפגעים בנפש לכוחות צה"ל, כאשר המוצבים המרכזיים פוצצו בידי הכוחות היוצאים בשיתוף חיל האויר.
בשנים 1982 – 2000 נהרגו כ-1,216 חיילי צה"ל, מתוכם כ-654 חיילים במלחמת לבנון הראשונה וכ-562 חיילים במלחמת רצועת הביטחון, עד הנסיגה לרצועת הביטחון נפצעו כ-3,750 חיילים. אין תיעוד מדויק למספר חיילי צה"ל שנפצעו במלחמת רצועת הביטחון, הערכה שמדובר במספר אלפים כולל לוחמים שאובחנו כסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומתית.
ויציאת הבנים מלבנון לוקחת אותנו במוסיקה אל הנערים מעבר לרחוב… להקת הבנים ..בקסטריט בויז..
בקסטריט בויז (באנגלית: Backstreet Boys) היא להקת בנים אמריקנית. הלהקה הוקמה על ידי לו פרלמן בשנת 1993, נחשבת ללהקת הבנים המצליחה ביותר בהיסטוריה ולאחת הלהקות המצליחות ביותר בכל הזמנים – עם מכירות של מעל 140 מיליון אלבומים בכל העולם.
היזם האמריקני לו פרלמן, שהשכיר מטוסי סילון ללהקת ניו קידז און דה בלוק, התרשם מהצלחתה משנות ה-80 והחליט להקים להקת בנים חדשה. באודישנים שנערכו בעיר אורלנדו שבפלורידה בשנים 1992 ו-1993, נבחרו ניק קרטר, האווי דורו, אלכסנדר מקלין, בריאן ליטרל ובן דודו קווין ריצ׳רדסון, המבוגר בהם בן 21. הופעתם הראשונה נערכה ב-8 במאי 1993 בפארק עולם המים שבאורלנדו. לאחר מספר הופעות מינה פרלמן את ג'וני רייט למנהל הלהקה.
בשנת 1995 הוקלט אלבום הבכורה של הלהקה, "Backstreet Boys", שזכה להצלחה במדינות רבות והוביל לסיבובי הופעות. בשנת 1996 מכרה הלהקה אלבום פלטינה ראשון בגרמניה (חצי מיליון עותקים), וערכה סיבוב הופעות באסיה ובקנדה.
בנובמבר 2000 יצא האלבום הרביעי.. "Black And Blue" וזכה להצלחה בינלאומית. האלבום עצמו רשם את המכירות הבינלאומיות הטובות ביותר לאלבום בהיסטוריה על ידי מכירה של מעל 5 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו לשוק. בארצות הברית נמכרו 1,600,000 דיסקים בשבוע הראשון, שהפך את ה-"בקסטריט בויז" לאמנים הראשונים מאז הביטלס שהגיעו לכזאת כמות מכירות בשבוע הראשון ליציאת האלבום.
סיבוב ההופעות לקידום האלבום גרף הצלחה מסחררת, כאשר נמכרו יותר מ-750,000 כרטיסים בצפון אמריקה בפחות משעה!!!!!… בתוך הלהקה החלו להיווצר סדקים, לאחר שאיי. ג'יי. מקלין התאשפז באוגוסט 2001 במכון גמילה לטיפול בהתמכרותו לאלכוהול ובדיכאון שפקד אותו. הוא השתחרר מן המכון בחזרה לזרועות הלהקה התומכת…
במאי 2014 פירסמה הלהקה כי תגיע להופיע בישראל ביולי של אותה שנה, בשל הביקוש הרב לכרטיסים נקבעו שלוש הופעות בשלושה ימים רצופים. בעקבות מבצע צוק איתן בוטלו ביולי ההופעות והן התקיימו לבסוף באמפי רעננה במאי 2015.
הלהקה חזרה לישראל בפעם השנייה בהופעה לרגל חגיגות 25 שנים ללהקה שנערכה ב-22 באפריל 2018 בלייב פארק, ראשון לציון.
אז איך הדברים מתחברים ??
כבר משבוע שעבר החלו אירועים שונים ברחבי הארץ המציינים 20 שנה לעזיבת צה'ל את לבנון . בערוץ 11 משודרת בימים אלו הסדרה "מלחמה ללא שם" ,עמודי פייסבוק רבים נפתחו ,וחברים ולוחמים חולקים בהן חוויות ,אירועים ,זכרונות שמחה,וזכרונות כואבים. אלפי סיפורים, דעות ,תגובות ,ודברים שלא לובנו וסופרו יוצאים לאור .אחווה,ורעות אמיצה ומיוחדת שנוצרה בין אנשים ששירתו במקום ,בזמן , ובתכלית ששנויים במחלוקת.
וביום ראשון בדיוק ימלאו 41 שנה לצאתו של סרטו של פרנסיס פורד קופולה (1979) .."אפוקליפסה עכשיו" סרט הממחיש בצורה בלתי נשכחת את הצלקת העמוקה שנחרטת בלבם ובזכרונם של לוחמים המצויים בלחימה ארוכה מייגעת שתכליתה אינה ברורה להם..לאמריקאים זו הייתה ויטנאם…לנו זה היה לבנון.
בשני המקרים ישנם לוחמים וחברים אשר מישהו מחבריהם נותר שם …ובלעדיו הם ..לא שלמים ,למרות הרצון להמשיך הלאה ממש כמו בשירם של הבקסטריט בוייז…IN COMPLETE…
הפינה מוקדשת השבוע לזכר חברי ,מורי ורבי , האיש ששורשי הפינה נעוצים עמוק בקשר בינינו , שהשבוע ימלאו שנתיים ללכתו טרם עת..נוח לך על משכבך ידידי ,אנחנו לא שלמים בלעדייך אבל.. ..אל דאגה…עוד נשוב נפגש על המים.
שבת נעימה ושקטה לכולם
סא'ל אמיר רובינשטין ( 24.9.1968-15.5.18)
Distant faces with no place left to go
Without you within me I can't find no rest
Where I'm going is anybody's guess
I tried to go on like I never knew you
I'm awake but my world is half asleep
I pray for this heart to be unbroken
But without you all I'm going to be is incomplete
But I am swimming in an ocean all alone
Baby, my baby, it's written on your face
You still wonder if we made a big mistake
במחשבה שניה 