הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן, נרות לילה דעכו , הידידות, האהבה ,הנעורים שבאו פתע אל סופם…

בבית הספר ללוחמי ח'יר אף אחד לא סיפר לו מעולם איך זה יהיה להפליג .מאז ומתמיד אהב את מגע הקרקע מתחת לסוליית הנעלים . הקרקע , גם אם הייתה זרועה אבנים וסלעים , תמיד היוותה עבורו בסיס יציב לגופו החסון. אך כעת בעודו נעמד בשארית כוחותיו ,בסמוך לדופן המתכת של הנחתת עליה הוצבו הוא וחבריו למחלקה ה-21,תהה אולי טעה שלא נפרד לשלום מג'ייני. נתזי מי ים מלוחים הרטיבו את פניו ,בגדיו ואת תיק הנשק שנשא על גבו. הוא אימץ את עיניו המצועפות בכדי להיטיב לראות ,אך בכל פעם מחדש שב והוטח כמו שאר חבריו על דפנות המתכת המיטלטלות בגלי החוף .המפקדים קראו לו חוף אומהאה …אומההא שמומהאה..חשב לעצמו רק שנינחת כבר בחוף ונראה לגרמנים האלה מה זה…

מבעד לקולות חבריו המקיאים את שאריות ארוחת אמש מסביבו הוא עוד הצליח לשמוע את הסמל צווח ," היכונו לירידה".."היכונו לירידה"…חריקה מתכתית צורמת , ושטף גלי הים העידו כי הרמפה הקדמית נפתחה . הוא עוד הספיק לראות את יפי הגלים המלחכים את החול הזהוב ,בטרם נישמע צרור יריות ופגיעות כדורים מסביבו . הוא וחבריו זינקו אל המים הקרים לכיוון רצועת החוף ..חלקם טבע עוד בטרם הניחו רגלם על חופה של צרפת, אחרים קצת אחרי והיתר….היתר הביאו את המפנה שהעולם כל כך יחל לו מזה ארבע שנים..

שבת ראשונה של חודש מאי ,מזג האויר מתייצב ,והקיץ הישראלי מביט בנו מכל פינה ,עם המון כוונות ליחס חם לתקופה הקרובה. ופינתנו מציינת מלאת 76 שנה למבצע הצבאי המורכב והגדול ביותר שנעשה אי פעם בעידן המודרני…מבצע אוברלורד…מבצע הפלישה של צבאות בנות הברית לחופה הדרום מערבי של צרפת -חוף נורמנדי…ואשר זכה לכינוי THE D DAY.

D-Day landings in colour - BBC News

ב-6 ביוני 1944,לאחר כמעט חמש שנות לחימה קשים ,ושלל הצלחות של צבא גרמניה בכל רחבי אירופה,וצפון אפריקה, ולאחר שנים של תכנון והכנות מדוקדקות, נוחתים כוחות בעלות הברית בחופים הצפוניים של חצי האי נורמנדי, במטרה לשחרר את צרפת וארצות השפלה, ולפלוש לגרמניה מכיוון מערב.

למבצע הנחיתה קדם מבצע הטעיה והונאה,מדהים מתוחכם ועצום ממדים (מבצע פורטיטיוד), שנועד להטעות את הפיקוד הגרמני ביחס לאזור בו תתבצע פלישת בעלות הברית, ולשכנע אותו שהנחיתה בנורמנדי איננה הפלישה האמיתית, אלא מבצע הטעיה. מטרתו של מבצע ההטעיה היה לרתק כוחות גרמניים גדולים ככל האפשר, למשך כמה שיותר זמן, להגנה על אזורים בהם לא נועדה להתבצע הפלישה, ובכך להקל על הנחיתה בחופי נורמנדי, ולעכב ככל האפשר את הזרמת העתודות הגרמניות לאזור נורמנדי לאחר הפלישה.

ליבת מבצע ההטעיה כללה שלושה מרכיבים עיקריים:

  • הצלחת המודיעין הבריטי לפצח את צופן האניגמה הגרמני, שכונתה על ידי המודיעין הבריטי בשמות "אולטרה" או "מקורות סודיים ביותר" בעיקר באמצעות הגאון אלן טיורינג (אבי המחשב).

Geniální podivín Alan Turing: Porazil Enigmu, své tajemství ale ...

  • רשת של סוכנים גרמנים בבריטניה שנלכדו על ידי שירות הביון הנגדי הבריטי, ה-MI5, הופעלו שוב כסוכנים כפולים והזינו את המודיעין הצבאי הנאצי, האבווהר, במידע כוזב ,על כך כי הפלישה מתוכננת בצפון מערב צרפת סמוך לנורווגיה.
  • פעילות הונאה צבאית שהתבטאה בהקמת יחידות צבא מדומות בגזרות מרוחקות מיעד הנחיתה האמיתי,הנחתה מסיבית ע'י מצנחים של אלפי בובות חיילים הרחק מאיזור הנחיתה , ופעילות הסתרה והסוואה צבאית של הכוח המיועד לנחיתה בנורמנדי. כמו כן כדי לאלץ את הגרמנים להתמקד בנורווגיה, יצרו בעלות הברית בראשית 1944 ארמייה מזויפת, הארמייה הבריטית הרביעית, שהוצבה בסקוטלנד. בחודשים שקדמו לפלישה הוחלפו שדרים אלחוטיים בדרגת הצפנה נמוכה, שפוענחו ע'י הגרמנים, ויצרו אצלם את הרושם של ארמייה אמיתית.
  • המתקפה החלה למעשה בערב שלפני, בהפעלה של המחתרת הצרפתית לניתוק של כבלי טלגרף גרמניים ופיצוץ רכבות, מסילות רכבת וצירים, שדרכם היה חשש שהצבא הגרמני יזרים תגבורות. כוחות חיילים ראשוניים הוצנחו בלילה שלפני המתקפה בדאונים חרישיים ועשויי דיקט, כשהם משתלטים על גשרים לפני שהגרמנים יפוצצו אותם ויקשו על כיבוש כל צרפת מידיהם. במקביל הוצנחו צנחני דמה וחוטי אלומיניום לבלבול הרדארים.

וכך בבוקרו של ה-6 ביוני בעוד הגרמנים בטוחים כי מתי שהוא צפויה נחיתה של בנות הברית בצפון מתבצע מבצע אדיר ממדים בכל קנה מידה , בשעות הבוקר המוקדמות פתחו קרוב ל-1000 !!! …ספינות מלחמה בהפגזה ארטילרית של החופים,יחד עם פיקוד המפציצים של בריטניה וארצות הברית שיגרו 200,000 גיחות הפצצה באמצעות 11,000 כלי טיס, והטילו 195,000 טונות של פצצות על מסילות הברזל, צמתי תחבורה ותקשורת בצרפת, וכן על שדות תעופה גרמניים, מתקני ראדאר, בסיסי צבא, וסוללות תותחים ימיים. זמן קצר לאחר מכן בשעה 06:30 החלו לנחות עשרות אלפי חיילים וכלי רכב בחמשת חופי הנחיתה המתוכננים. קרוב ל-7000 כלי שייט מצבאות בנות הברית השונות נטלו חלק בצי האדיר.

עומק החדירה של כוחות בעלות הברית לאדמת צרפת ביום הפלישה היה קטן, ומרבית היעדים שהוקצו לכוחות הנוחתים ביום הפלישה הראשון לא הושגו, אך הושג היעד העיקרי: הבקעת החומה האטלנטית, וביסוס ראשי גשר על אדמת צרפת .

מספר הנוחתים ביום הראשון עמד על 156 אלף חיילי בנות הברית ,במחיר אבדות כואב וקשה של כ-10 אלפים הרוגים ונעדרים בגין הביצורים האימתניים שבנה צבא גרמניה על חופייה המערביים של צרפת.

Full moon at Normandy: Celestial sleuth corrects D-Day historical ...

עוד בשלביה המוקדמים של מלחמת העולם השנייה , היטלר הכיר בכך שגרמניה לא תוכל להתמודד עם מלחמה בחזית נוספת. בעקבות הפשיטה של כוחות קומנדו בריטיים בסן־נזר שבבריטני במרץ 1942, הוא הוציא את "הנחיית הפיהרר מספר 40" ב־23 במרץ, שציוותה על הקמת ביצורים (שנודעו בשם "החומה האטלנטית") לאורך חופי מערב אירופה על מנת לעצור כל ניסיון פלישה אנגלו־אמריקאי. הוא ציווה שההגנה תהיה כל כך מסודרת ושהיחידות תהיינה כל כך יעילות, שכל ניסיון פלישה יתנפץ לפני הנחיתה או מיד אחריה.

לאורך החוף נבנו ביצורים עזים עם חימוש כבד וקל , ולאורך קו המים הוטמנו מיכשולי מתכת כבדים אשר הקשו והאטו כל כוונה לנחיתה.

The Reception: The Germans on D-Day | The National WWII Museum ...

אולם גם ביצורים אלו לא עמדו במסה העצומה שהגיע הבוקר לפני 76 שנה לחופי נורמנדי.

את משימת הביצורים הטיל היטלר על אחד ממפקדיו הנערצים גנרל "רומל" . ההטעיה של בנות הברית הייתה כל כך מושלמת שאפילו רומל עצמו ,נסע ביום הפלישה ( כמה שעות לפני תחילתה) חזרה מזרחה אל משפחתו לחגוג יום הולדת לאישתו ..

הפלישה הייתה אירוע מכונן מבחינת היכולת של כל כך הרבה גופים וארגונים לשמור על סודיות ,לשתף פעולה ולתזמן בצורה מושלמת את פעולותיהם על מנת להביא להצלחתה. לאור מורכבותה מכל כך הרבה היבטים טכניים , בעיות לוגיסטיות , כח אדם עצום שצריך לשנע בחשאי ,להאכיל ולתספק ,יצירת קוי ציוד וחימוש ליחידות ,ערוצי תיקשורת מרובים והיכולת לנהל את כולם בזמן אמת. עד היום נלמדות בבתי הספר הצבאיים שיטות עבודה מאותה נחיתה מלפני 76 שנים.

פלישה זו הייתה למעשה תחילת של המפנה בלחימה במלחמת העולם השנייה , כעת נאלץ היטלר לנהל מלחמה בשלוש חזיתות רוסיה במזרח ,מרכז אירופה , וכעת גם החזית המערבית וזה כבר היה למעלה מיכולתו …הסוף הגיח מעבר לרכס.

The Longest Day - Movies on Google Play

ספרים רבים נכתבו על מבצע אוברלורד , הבולטים שבהם " הפלישה לנורמנדי 1944" , ו " היום הארוך ביותר" ( שהופק גפ בסרט ), ועוד עשרות ספרי מחקר ועיון . בקולנוע הופקו סרטים שונים בנושא ,אחד המפורסמים שבהם היה סרטו של סטיבן ספילברג מ-1998 " להציל את טוראי ראיין" . סרט עטור פרסים ( 5 אוסקרים ו-2 פרסי גלובוס הזהב). אחד המאפיינים של הסרט מעבר לצילום העריכה והסאונד הנפלאים שלו הוא המימד האוטנטי שלו. רבים מבוגרי הפלישה עצמה סיפרו לאחר צפייה בסרט כי הוא אכן ממחיש בצורה הכי קרובה לאמת את שארע ברגעי הנחיתה ( קטע של 4-5 דקות של פתיחת הסרט …ממש לא קל לצפייה אבל ריאליסטי להחריד).

Flicks in Five: Saving Private Ryan | Classical MPR

סיפור הסרט מבוסס על מקרהו האמיתי של סמל פרדריק נילנד מהדיוויזיה המוטסת ה-101, אשר בהתאם למדיניות ה"ניצולים יחידים" של משרד ההגנה האמריקני (שנקבעה בעקבות המקרה של חמשת האחים סאליבן שנהרגו יחד כששירתו על אותו כלי שייט שנפגע), אכן הוחזר מהחזית לארצות הברית.

The Best of OMD: Amazon.co.uk: Music

והנגיעה הקלה בפלישה לנורמנדי לוקחת אותנו בקצרה במוסיקה אל הלהקה האנגלית "תמרונים תזמורתיים בחשיכה " Orchestral Manoeuvres In The Dark , שהוקמה בשנת 78 בעיירה מוולס שבצפון מערב אנגליה , ע'י " אנדי מקלוסקי (שירה בס) ופול המפריז (קלידים, קולות) יחד עם מרתין קופר ( מגוון כלים) , וסטיוארט קרשאו(תופים). ההרכב עבר שינויים רבים במשך השנים, נסגרה ב96 והוקמה מחדש ב-2006 ופועלת עד ימינו אלה.

בסה'כ הוציאה הלהקה כ-11 אלבומי אולפן .

אז למה הפלישה דווקא היום ולמה תמרונים תזמורתיים בחשיכה ??

השבוע בזמן נסיעה שמעתי שיר מתקפותי הצעירה יותר…שיר קצבי ורקיד ,ממיטב שנות ה-80 ,לשיר קראו "אנולה גיי".

והיום כאמור מלאו 76 שנים לפלישה הצבאית ותרגיל ההונאה הגדולים בהיסטוריה , דבר שהביא באמצעות תימרוניי ענק בחשיכה של בנות הברית , בלילה שלפני יום הפלישה , למפנה המיוחל במלחמת העולם השנייה . ומה שנעל את המלחמה הזו סופית הייתה למעשה הטלת פצצת האטום על הירושימה..וזה מתקשר ללהקה שלנו " תימרונים תזמורתיים בחשיכה " שלהיטם הגדול ביותר הוא " אנולה גיי".

מי מאיתנו לא חרך את רחבת הריקודים בשנות ה-80 עם להיטם הנ'ל ( טוב נו גם חריכת רחבת ריקודים בדמיון נחשבת) , השיר הקיצבי אינו רומנטי כלל ואינו שיר שמחה כי אם שיר מחאה , שלושה מרכיבים בשיר מזכירים את הפצצה שהוטלה על ההירושימה .

שם השיר "אנולה גיי" הוא שמו של המטוס מסוג "בואינג בי-29" שהפיל פצצת אטום על הירושימה ביפן ב-6 באוגוסט 1945 (הטייס קולונל פול טיבטס קרא למטוס ע'ש אימו אנולה גיי טיבטס ) , השעה 0815 המוזכרת בשיר היא שעת הטלת הפצצה על העיר…והילד הקטן המוזכר בשיר הוא גם שמה של הפצצה (LITTLE BOYׂ).

Less than two percent of the Hiroshima bomb's uranium actually ...

הרכב הסינתפופ הבריטי בחר בשיר להביע מחאה נגד הפעולה הנוראה. המנגינה, הביטים האלקטרוניים, הקולות הגבוהים הפכו אותו אחד השירים היותר מושמעים של תקופתו וגם ללהיט פופ מהסוג הקלאסי. עיתון המוסיקה ה – NME הבריטי בחר בו לאחד מ-100 השירים הגדולים של שנות השמונים.

אז הנחיתה בנורמנדי הביאה למפנה במלחמה וה"ילד הקטן" שהוטל מ"אנולה גיי " סגר עליה את הגולל…

מקווה שלעולם לא נדע עוד כאלו מלחמות ,נבקר בצרפת לצרכי טיול, ובבתי הספר ילמדו על ילד קטן שבשעה 0815 צעד אל בית הספר ללמוד שירה ומדעים ושב לביתו בשלום.

שבת נעימה ושקטה לכולם.

Enola Gay, you should have stayed at home yesterday
We got your message on the radio, conditions normal and you're coming home
These games you play, they're gonna end in more than tears someday
Uh huh Enola Gay, it shouldn't ever have to end this way

It's 8:15, that's the time that it's always been
We got your message on the radio, conditions normal and you're coming home
Enola Gay, is mother proud of little boy today
Uh huh, this kiss you give, it's never ever gonna fade away

Enola Gay, you should have stayed at home yesterday
We got your message on the radio, conditions normal and you're coming home
These games you play, they're gonna end in more than tears someday
Uh huh Enola Gay, it shouldn't ever have to end this way
It's 8:15, that's the time that it's always been
Uh huh, this kiss you give, it's never ever gonna fade away

בסליחה ובחסד…ומותר ,ומותר לאהוב.

צינת הבוקר היה מסוג הדברים שג'ים לא אהב. הערפל הסמיך ואדי המים הקרים על פניו שערו ומעיל הצמר הארוך והכבד שעטה על גופו הצנום העיבו על מצב רוחו שגם כך לא היה משהו. מזה יומיים שהוא צועד לו מערבה על הגבעות העשנות. ריחות של יער שרוף ,ואבק שריפה התערבבו להם עם הדים אחרונים של פיצוצים שעוד נשמעו מרחוק. 

הוא לא ידע אם באמת תמו ימי הלחימה ,ואילו יריות שמחה ,או שמא הוא הוזה והמלחמה הזאת כנראה תימשך לנצח. את מיטב חבריו ורעיו איבד ג'ימבו ( כך הם נהגו לקרוא לו כשעוד היו בחיים) ,במהלך השנתיים האחרונות. את חלקם הכיר טוב יותר ,ממסלול שירותו ,יחד עשו את כל הדרך מבית הספר,דרך הגיוס ועד לשדות הקטל. אחרים הכיר רק בשדות הקרב עצמם. יחד טיפסו ,ירו ,צחקו ובכו, והיו גם כאלה מהם זכר רק מבט ,ואת שמם לא ידע.

כעת כשפסע מותש וסר כוחות במורד הגבעה מערבה, הוא תהה בינו לבין עצמו . החיים קצת שונים ממה שסיפרו לי ביום הולדתי ה-19.סיפרו לי אומה מלוכדת,על מאבק צודק, על הגנה על גבולות בטוחים.וכעת כמעט 5000 ק'מ מהבית, היה בו ספק באם עשה נכון כשהאמין לאותן אמירות. מראות  ההרס סביבו וריחם החריף, של השרידים המפויחים היטשטשו מבעד לדמעות החמות שניקוו בעיניו,….אני אפילו לא יודע איך קראו להם, חשב לעצמו …הקולות הלכו ונמוגו ושמש של בוקר פילחה ענן טועה,והאירה את האופק באור צהבהב.

שבת שניה של חודש דצמ' בחלונות עם ערב מאירים נרות החנוכה את הזכוכית ,הגשמים מצידן החיצוני של החלונות שוטפים את הארץ וגורפים עימן אל הוואדי זכרונות קייץ אחרונים ופינתנו נוסעת לה מערבה…אבל ממש מערבה..חוצים את האטלנטי ,משייטים ברום על פני יבשת אמריקה , ממשיכים מעל הפסיפיק מערבה בואכה הוואי.אל האי המרהיב..אל חוף הפנינה..אל פרל הארבור..וחוזרים בזמן אל דצמ' שנת 1941.

תוצאת תמונה עבור פרל הארבור
פרל הארבור (Pearl Harbor; מאנגלית: "מעגן הפנינים") הוא מפרץ באי אואהו, אשר בהוואי, מערבית להונולולו. כיום המקום הינו אתר מורשת לאומי של ארה'ב .חלק גדול מהמעגן ומהאדמות שסביבו הוא בסיס מים עמוקים של הצי האמריקני המאכלס את מפקדות צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית.

בבוקר ה-7 לדצמבר 1941, מעט לפני 8 בבוקר החלה ההתקפה היפנית על בסיס הצי האמריקאי בפרל הארבור.

מה הביא את היפנים לתקוף את הצי הכל כך חזק של ארה'ב ?..הסיבות לכך נעוצות למעשה הרבה אחורה בזמן .מאז ראשית המאה ה-17, נקטה יפן מדיניות של הסתגרות מהעולם שקיבלה בדיעבד את השם סאקוקו (ארץ בשלשלאות). זרים לא הורשו לרוב להיכנס ליפן, מלבד ההולנדים, שהוגבלו לאי המלאכותי דג'ימה שליד נגסקי.(צחוק או עצב הגורל שבנגסקי נסגר מעגל היחסים בהמשך ) עם זאת, במהלך המאה ה-19, החלו מעצמות המערב להתעניין יותר ויותר ביפן, וכלי שיט רוסיים, אמריקאיים, בריטיים ואחרים החלו לפקוד את נמלי המדינה. האורחים הבלתי קרואים גורשו, אולם למשקיפים יפניים אחדים ברור היה כי הזרים יחזרו בכוח רב יותר.בשלהי המאה ה-19, לאחר התקופה הידועה ביפן כתקופת הרסטורציה של מייג'י, תקופה שהביאה לפתיחת השערים לעולם וגרמה לתהליך תיעוש מהיר ביפן ,החלו לצמוח במהירות תחושות לאומניות ורצון חזק החל להניע את יפן לרצות להיות אמפריה כשאר מעצמות המערב אליהן נחשפה .

 

רצונות אלו הביאו לסיפוח וכיבוש טיוואן ב-1895 ,כיבוש מנצוריה מידי סין ב-1905 וכלה בסיפוח קוריאה ב-1910.באמצע מלחמת העולם הראשונה, ב-1915, ניצלה יפן את המצב כדי להציב בפני סין רשימה של 21 תביעות, שלימדו למעשה על כוונותיה האמיתיות להשתלט על מדינת הענק. אך לא די בכך ,שלוש שנים מאוחר יותר ב-1918 שלחה יפן כוח של כ-7,000 חיילים לסיביר, כדי לסייע לצבא הלבן במלחמת האזרחים ברוסיה כנגד הצבא האדום, וניסתה בתוך כך לספח אליה את סיביר, ניסיון שנכשל.

בנובמבר 1936,מנהלת יפן שיחות עם גרמניה הנאצית שהסתיימו בהקמת הברית נגד הקומינטרן, ובהמשך הקמת מדינות הציר יחד עם איטליה כנגד בנות הברית. במהלך שנת 1941 התגברה המתיחות הארוכה בין יפן הקיסרית וארצות הברית. ביולי 1941, כתגובה להמשך מגמות הכיבוש היפני בסין ובהודו-סין, הטילו ארצות הברית ובריטניה שורת סנקציות כלכליות על יפן, בהן אמברגו על ייצוא נפט, סגירת תעלת פנמה לספינות יפניות, והקפאת נכסים יפניים. צעדיה של ארצות הברית רק חיזקו את עמדתה של יפן כי היא חייבת להשתלט על המושבות העשירות בחומרי גלם על מנת להשתחרר מהתלות במערב וכי יש להילחם בארצות הברית, שהיא המכשול העיקרי להקמת האימפריה היפנית.

תוצאת תמונה עבור פרל הארבור איסורוקו יממוטו

איסורוקו יממוטו, שהיה מפקד הצי הקיסרי היפני הוא שהגה את  המתקפה על הצי האמריקאי . הוא החל את ההכנות אליה בתחילת 1941. יממוטו, שהשתלם תקופה מסוימת בארצות הברית, הגיע למסקנה כי כדי להשלים את השתלטותה על סין ועל דרום מזרח אסיה, צריכה יפן תקופה של שנה לפחות, שבה הצי האמריקני החזק באוקיינוס השקט יהיה מנוטרל. לפיכך, המתקפה המתוכננת על פרל הארבור הייתה בעיניו מתקפת מנע שנועדה לצורך זה. לאחר עימותים שהיו לו עם מפקדת הצי היפני, כולל איום שלו בהתפטרות, הוא קיבל בסופו של דבר אישור להקים כוח משימה ייעודי של נושאות מטוסים"הקמיקזות" , ומינה את מינורו גנדה להכין את תוכנית המתקפה, שהתבססה כולה על עקרון ההפתעה באמצעות כוח אווירי של מפציצי טורפדו ומטוסי קרב הפצצה שימריא מצי של נושאות מטוסים,ויתרסקו על כלי השייט האמריקאים -מה שקיבל את השם -"קמיקזות" (רוח אלוהית -המקבילה היפנית לשהאיד ). לקראת אפריל 1941 קיבלה התוכנית שם קוד "מבצע Z"

תמונה קשורה

למה    עטו טייסי הקמיקזה קסדות ??-שאלה לכשעצמה

 

כמו כל דבר בתרבות היפנית ,כשעושים עושים היטב. לשם כך נדרשים אימונים.בקיץ 1941 התאמנו טייסי מפציצי הטורפדו היפנים (הקמיקזות ) באי קיושו. קפטן גנדה בחר בעיר קגושימה כאזור אימונים משום שהגאוגרפיה, הטופוגרפיה והתשתית שלה סיפקו לטייסיו את אותם אתגרים שציפו להם בפרל הארבור.מטייסי הקמיקזה נדרשה מיומנות הטסה מרשימה, האימונים כללו טיסה בגובה של 1,500 מטרים מאחורי צלע ההר וצלילה חדה לעבר המבנים והבתים בעיר, עד לגובה של 7 מטרים בלבד…., לצורך הטלת הטורפדו במים, במרחק של כ-270 מטרים מהמטרה.ומהאגף הטכני של הצי נדרש לשפר את טילי  הטורפדו שהיו עד אז יעילים במיים עמוקים ,כך שיפעלו גם במים רדודים..של הנמל.

וכך עם בוא הסתיו ,העלים על צמרות העצים האדימו בגווני ארגמן ,ציפורים נודדות עזבו למדינות חמות, ובבוקר ה-26 בנובמבר עוזב תחת דממת אלחוט צי של שש נושאות מטוסים בפיקוד סגן האדמירל היפני צ'ואיצ'י נגומו את מפרץ היטוקאפו שבאי איטורופ, כשפניו לפרל הארבור. נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בתקיפה היו אקאגי, היריו, קאגה, שוקאקו, סוריו וזואיקאקו. את כוח המשימה ליוו שתי אוניות קרב מהירות, שתי סיירות כבדות, תשע משחתות וצוללות רבות. בסך הכול היו 441 מטוסים, כולל מטוסי קרב, מפציצי טורפדו, מפציצי צלילה ומפציצי קרב.

תוצאת תמונה עבור פרל הארבור

המתקפה היפנית הייתה קטלנית ,המטוסים תקפו בשני גלים, בשעה 7:53 ובשעה 8:55. מטוסי הצי היפני הפציצו את כל בסיסי חיל האוויר של צבא ארצות הברית על האי ואת כל ספינות המלחמה האמריקניות שעגנו במקום. כמעט כל המטוסים שהיו על הקרקע הושמדו, ורק מטוסי קרב בודדים הצליחו להמריא כדי ליירט את המטוסים התוקפים. חמש אוניות מערכה, שולת מוקשים אחת ושלוש משחתות טבעו, וחמש אוניות נוספות ניזוקו; 188 מטוסים הושמדו, ו-2,402 חיילים אמריקאיים נהרגו. אוניית המערכה אריזונה התפוצצה וטבעה ובה יותר מ-1,100 מלחים – כחצי מכלל ההרוגים בתקיפה. ליפנים אבדו 29 מטוסים במהלך הקרב, ונהרגו 58 טייסים ואנשי צוות….אולם פרט משמועתי נוסף היה בעוכרי מתכנני התקיפה…..באותו יום היו נושאות המטוסים האמריקאיות…מחוץ לנמל…והן לא נפגעו.

 

תוצאת תמונה עבור ‫פרל הארבור מבצע Z‬‎

האדמירל נגומו החליט לוותר על הגל השלישי והעדיף להסיג את כוחותיו, דבר שאחר כך התברר כטעות קשה מבחינת היפנים. מטרתו של הגל השלישי הייתה לפגוע ביכולת השיקום של הצי, מוסכי הנמל ומפעלים חיוניים על האי. ביטולה של תקיפה זו איפשרה את שיקום צי האוקיינוס השקט והנמל בזמן קצר בהרבה מאשר בתוכנית היפנית המקורית.

הפגיעה בצי האמריקאי ,ובמורל האמריקאי הייתה קשה ,והביאה למעשה לתוצאה הפוכה מזו אליה קיוו היפנים….."לעולם לא מעירים אריה משנתו"..ואריה פצוע הרבה פחות בטרף.למחרת ה-8 לדצמבר 1941 מכריזה ארה'ב מלחמה על יפן…וההמשך היה מר וכואב.

ומהאודים העשנים של המתקפה בפרל הארבור אנו נעים במוסיקה אל העיר קניגסברג שבמחוז פרוסיה המזרחית של גרמניה. שם נולדה לבני הזוג צילה ואברהם בשנת 1911 בת חמודה. הזוג החליט כי השם לאה ילווה אותה. בשנות חייה הראשונות התגוררה המשפחה בקובנה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נאלצו לברוח למחוז סרטוב, עמוק בתוך שטחה של רוסיה. כששבו לליטא בתום המלחמה עינו חיילים ליטאים מהצבא הלבן את אביה, שהואשם בקומוניזם, במשך כעשרה ימים; כתוצאה מכך סבל האב מהפרעת דחק פוסט-טראומטית.

את נעוריה העבירה לאה בגימנסיה העברית ע' שוואבה שבקובנה ולאחר מכן למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות קובנה, ברלין ובון. את הדוקטורט שלה, באוניברסיטת בון, כתבה על הניב השומרוני.בתום לימודיה חזרה לליטא, שם עסקה בהוראת הספרות בגימנסיה העברית בעיר ראסיין, ונמנתה עם חברי קבוצת הסופרים "פֶּתח".

על העיר קובנה הקרה והאפרורית בה גדלה כתבה :

"מכורה שלי, ארץ נוי אביונה
למלכה אין בית, למלך אין כתר.
ושבעה ימים אביב בשנה
וסגריר וגשמים כל היתר."

וודאי ניחשתם ,כי בלאה גולדברג אמורים הדברים ,וכך בשנת 35 עם עלייתה לארץ ,חברה, בסיועו של אברהם שלונסקי, לחוג "יחדיו" של אלתרמן ושלונסקי. בשנה זו יצא לאור ספר שיריה הראשון, "טבעות עשן", ובו התפרסמו, בין היתר, השירים "לתמונת אמא" ו"ימים לבנים" (שלימים הלחין שלמה יידוב).

לאה הייתה רבת פעלים היא כתבה סיפורים ,שירים ,ומאמרים בעיתוני מבוגרים וילדים .כמו כן עבדה כמורה בבית ספר, וכעורכת ספרי ילדים בספרית פועלים. בשנת 1949 זכתה בפרס רופין.

גולדברג כתבה את ספר הילדים המפורסם  "דירה להשכיר", ומחזורי שירים נוספים. האחרון בהם, "עם הלילה הזה", יצא לאור ב-1964. כמו כן תרגמה ממיטב יצירות הקלאסיקה העולמית, ובהן: "מלחמה ושלום" מאת טולסטוי, "סיפורים" מאת צ'כוב, "ילדות" מאת גורקי, מחזות ושירים מאת איבסן, שייקספיר, ופטררקה. וכן, כתבה ביקורת ספרים וביקורת תיאטרון ושלחה ידה גם בציור.

ב-1950, לאחר שהוצעה לה משרה באוניברסיטה העברית, עברו היא ואמה להתגורר בירושלים. שם כתבה את מחזור השירים "אהבתה של תרזה די-מון", המתאר אהבה נכזבת של אצילה צרפתייה למורה איטלקי צעיר. הספר מושפע מאהבתה לז'ק אדו(מורה לצרפתית בבית הספר אליאנס אותו הכירה).בשנת 1952 התקבלה להוראה באוניברסיטה העברית, והקימה בה את החוג לספרות כללית והשוואתית. היא עמדה בראשו במשך כעשור, במינוי פרופסור, עד מותה.

לאה גולדברג, שהייתה מעשנת כבדה, נפטרה ב-15 בינואר 1970 ממחלת הסרטן. היא נקברה בהר המנוחות בירושלים, בחלקת הפרופסורים. גולדברג שחייה היו רצופים אהבות נכזבות שבעטיים כתבה חלק מיצירותיה (ז'אק אדו-אהבתה של תרזה, ידידה הודי דטטריה פדקה -"סליחות"..ועוד)  לא נישאה מעולם ולא הקימה משפחה. את פרס ישראל לספרות יפה שבו זכתה, באותה שנה, קיבלה בשמה אמה צילה, שהוסיפה לחיות עוד 11 שנים אחריה. על מצבתה ביקשה צילה שייחרטו ארבע המילים: "אמהּ של לאה גולדברג" .

וכיצד מתחברים הדברים ? מלחמה וכמיהה לימי שלום.

היום ה-8 לדצמבר לפני 77 שנים  (1941)למחרת המתקפה היפנית על פרל הארבור ,הכריזה ארה'ב מלחמה על יפן . המלחמה תימשך עוד כמעט שלוש וחצי שנים.בה יאבדו את חייהם מליוני בני אדם…המחיר הכבד של מלחמת העולם השנייה ,השפיע עמוקות על לאה גולדברג ,ואת כמיהתה לימי שקט ושלווה ביטאה בשירה הנפלא " האמנם" …בו היא תוהה האם יתכנו ימים כאלו בעתיד בהם סתם תלכי בשדה יחפה,,,, סתם כך כהלך התם , ותימתק לנו צריבת הקוצים ..??? שאלה בהחלט ראויה להישאל ,ולתת תקווה לימים של שקט ורגיעה….נקווה שאכן עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד..כי מותר לאהוב..כן מותר לאהוב…שבת נעימה ושלווה לכולם.

האמנם האמנם
עוד יבואו ימים
בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה
ותלכי בו כהלך התם

ומחשוף ומחשוף
כף רגלך ילטף
בעלי האספסת
או שלפי שיבולים
ידקרוך ותמתק דקירתם

,,

,,

,,

ונשמת ונשמת
את ריחו של התלם
נשום ורגוע
וראית את השמש
בראי השלולית הזהוב

ופשוטים ופשוטים
הדברים וחיים
ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב
ומותר ומותר לאהוב

 

כולם מכירים את הביצוע המופלא של חווה אלברשטיין לשיר ,אך לשם רענון מצורף הביצוע הנהדר של שלומי סרנגה לשיר.