על כרזת סרטו של רידלי סקוט- "הנוסע השמיני" נכתב : "בחלל אף אחד לא ישמע אותך צועק"….האומנם ?

השעה הייתה כבר קרובה לשלוש אחר הצהריים ,יום רביעי בשבוע. חום השמש הגיר טיפות זיעה ממצחינו המודאגים. בעומדנו בתחנת האוטובוס שמול המושב , הבטנו ללא הרף לעבר העיקול של הכביש. כל צליל מנוע הפיח בנו תקווה שהנה עוד רגע ,הוא יגיע …קו האוטובוס מס' 67 מבית שמש לירושלים ..קו מאסף…הוא עוד יצטרך לעבור בשורש…נווה אילן ,מעלה החמישה , יכנס למבשרת ציון…יעלה בעצלתיים את העליות של הקסטל …ישתעל בכל החלפת הילוך קשה ומפרכת…ולבסוף יגיע אל העיר הגדולה…אל ירושלים ….אתם יודעים איך זה ..? כשממהרים להגיע כל שנייה וכל עיקוב נחרטים בזכרון . למדנו להכיר כל עץ שבעלייה , כל תחנת אוטובוס ,ספרנו את הדקות לאחור….כי בארבע…יתחיל הסרט.

באותו היום היינו חבורה לא קטנה . אימי ,אנוכי , וארבעת בני דודי ,בדרכנו לעיר לראות את הסרט החדש…נו זה שכולם דיברו עליו…"פלאש גורדון" ,שהוצג בקולנוע "עדן"עליו השלום , זה שמול חנות הספורט המיתולוגית " ספורט הבירה "..וחנות הצעצועים…" הצעצוע "…

פלאש גורדון המריא בחללית כפי שראוי שיעשה "גיבור העשוי ללא חת" , הוא חצה את החלל באיווחת מצערת ,נלחם ברעים , ירה "פייזרים" לכל כיוון ,הציל את אהובתו ואת כדור הארץ…וחזר ארצה…ואנחנו שבנו לבתינו שמחים וטובי לב……אני זוכר שכל הדרך חזרה באוטובוס ,אייל הבן של דודי חיים ,שר לו בקול…." פלאש….פלאאאש…נלחם באש "…ואנחנו הנהנו בהסכמה.

תוצאת תמונה עבור פלאש גורדון

שבת ראשונה של חודש פברואר , הקור מלווה את הבקרים בשכבת קרח על גגות הבתים ושמשות המכונית , הציפורים מתעוררות מאוחר ופינתנו קופצת לרגע קל כמו פלאש גורדון אל החלל.

כולם יודעים מהן טיסות לחלל, חלליות, חליפות חלל… אבל מהו בעצם החלל? איך מגדירים אותו? איפה הוא מתחיל?..ולמה צריך לחקור אותו ??

תוצאת תמונה עבור חלל

יש הרבה יותר דברים שעדיין ( דגש על עדייין..)איננו יודעים על החלל. ובכל זאת, אנחנו יודעים עליו לא מעט. באמצעות מדע האסטרונומיה, אנו חוקרים את ההתפתחות, התנועה והמבנה של גרמי השמיים והיקום בעיקר באמצעות ניתוח תצפיות. לעומתם , הקוסמולוגים, למשל, חוקרים בין השאר את המבנה של היקום על בסיס תצפיות מנסים לשער את עתידו. וידידנו האסטרופיסיקאים מתמקדים בתכונות הפיסיות של גרמי שמיים שונים כמו כוכבים, כוכבי לכת, וענני גז וגם תופעות מוזרות כמו חורים שחורים וחומר אפל.

אבל היכן מתחיל החלל ?? ,האם יש לו בכלל נק' התחלה ? ,האם למרחב אינסופי ( נסו רגע לדמיין זאת ) ,ישנה בכלל נק' התחלה ? או קצה ?..היתכן קצה למרחב אינסופי ? , האם חצר ביתנו ,או אולי מדבר סהרה הם כבר החלל ?

תוצאת תמונה עבור קו קרמן

על מנת להקל על הנושא ,מבחינתנו, יושבי כוכב הלכת ארץ, החלל הוא כל מה שנמצא מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ. נהוג להגדיר את קו הגבול הזה בגובה של 100 קילומטרים מעל פני הים. גבול זה נקרא קו קרמן (Kármán line) זהו קו דמיוני בגובה של 100 ק"מ מעל פני הים, אשר מסמן את הגבול בין אטמוספירת כדור הארץ לבין החלל החיצון. הגדרה זו מקובלת על הפדרציה האווירונאוטית הבינלאומית או… FAI ( Fédération Aéronautique Internationale), שהיא הגוף האמון על קביעת מדדים ושיאים בנושאי אוירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה. עד 100 ק'מ זה אוירונאוטיקה …מה שמעל זה כבר אסטרונאוטיקה. ואם נפשט את זה קצת …אז מכתש רמון רחוק יותר ממסילת ציון …מאשר החלל…

אבל מה יש בו, בחלל? החלל עצמו מוגדר כרִיק כמעט מוחלט, ואקום – או במילים אחרות, כלום. אנחנו נזהרים ואומרים רִיק כמעט מוחלט, כיוון שאסטרופיסיקאים המתמחים במכניקת הקוונטים, מעריכים שגם הוואקום מלא בחלקיקים המופיעים באותו "כלום" ונמוגים חליפין…מיסתורי משהו ..לא כך ??.

ומה איתנו , איך אנחנו מסתדרים בחלל ?,זהו אז שלא כל כך . בני האדם לא יכולים להתקיים בתנאים השוררים בחלל ללא עזרים. בחלל אין אוויר (או כל גז אחר), ולכן אי אפשר לנשום שם, ולנו מסתבר קצת לא נח שלא לנשום. ומכיוון שאין בו כלום, לא עובר בו קול, וגם לא נוצר בו חיכוך. זה גם אומר שעצם שנע בחלל, יכול להמשיך לנוע בו באותה מהירות כל הזמן,ללא צורך באנרגיה נוספת כי אין שום גורם שמתנגד לתנועתו. הוא לא יאט וייעצר, אלא אם כן יופעל עליו כוח – למשל אם הוא יפגע במשהו או יפעיל מנועים . כמו כן בחלל אין כוח כבידה, שאליו אנחנו רגילים מכדור הארץ. כוח הכבידה בחלל הוא ממש אפסי. לכן בחלל מרחפים ובעצם אין בו ממש כיוונים כמו למעלה או למטה. ומה לגבי לבוש חם ,או סוודר ?? טוב אז קצת קריר למעלה , הטמפרטורה הבסיסית השוררת בחלל היא כ-270 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, קרובה ל"אפס המוחלט".(278- מעלות ).

תוצאת תמונה עבור ניווט לוויני

מכ'ם ניווט לוויני

לעיתים עולה השאלה…מה זה משנה ?…מה זה חשוב לנו החלל ?…למה להשקיע כל כך הרבה כסף (עד היום מאות מיליארדי דולרים ברחבי העולם )…?….תחנת החלל מיר היא המבנה היקר ביותר בהיסטוריה שבנה האדם.

התשובה מורכבת מכמה רבדים. בראש ובראשונה …סקרנות . אנו חוקרים את החלל כשם שאנו חוקרים כל דבר: יבשות ואוקיינוסים, הרים ומערות נטיפים. אנחנו סקרנים מאד ורוצים להבין את הסביבה בה אנו חיים ואת תופעות הטבע המתרחשות בעולם שסביבנו…וסקרנות היא אבי כל גילוי והמצאה.

החלל הוא חזית עצומה ועשירה בתופעות מרתקות, והבנתן היא מפתח להבנת רבים מהדברים שמתרחשים פה אצלינו ,בכוכב-הלכת שלנו. שאלות מסקרנות כגון "איך נוצרנו ?".. "האם אנחנו לבד ביקום" או "מה יקרה לשמש שלנו" הן מניע למאמצי מחקר אדירים, ויש להם חשיבות מדעית, פילוסופית ותרבותית גדולה.

ישנו מישור נוסף, שהיה אחד מהגורמים המרכזיים לדחיפה הטכנולוגית העצומה לחקר החלל בשנות ה-60 והוא שיקולי יוקרה פוליטית (כלכלית וצבאית) של מדינות. בנושא חקר הירח למשל, התנהל מירוץ בין הרוסים לאמריקנים מי ינחת ראשון על הירח .הרוסים הגיעו לירח ראשונים ,אך האמריקאים היו הראשונים שגם נחתו עליו. שתי המדינות השקיעו כספים רבים בפיתוח חלליות ומערכות עזר נוספות, הכשירו אסטרונאוטים ומדענים, ואגב כך התקדמו טכנולוגית בצורה מדהימה בתחומים שלא היו צפויים: מזעור מכשירים (פעם מחשב פשוט ובסיסי היה בגודל של בית), אלקטרוניקה (המצאת המכשירים הנטענים-והמטענים שביטל את הצורך בכבל עבור אסטרונאוט שיוצא לעבוד מחוץ לחללית ) , מחשבים,כלי עזר ברפואה, תזונה מתקדמת עשירה וקלה (אבקות חלב ,וארוחות יבשות שפותחו בנאס'א ) ואפילו… כלי בית (הטפלון שעל המחבת הביתי הומצא כחלק מפיתוחי המחקר של תכנית "אפולו"). כיום חקר החלל הוא מאמץ בינלאומי משותף.

תוצאת תמונה עבור כלי עבודה נטעינים

תוצאת תמונה עבור מזון אסטרונאוטים

פירות חקר החלל מצויים בכל בית , אנו מנווטים ניווט לוויני בוויז , מתקשרים בטלפון לכל פינה בעולם ,משדרים שידורי טלוויזיה לכל פינה בכדור הארץ ועוד ..ועוד…מחקר שנעשה בארה'ב לפני מספר שנים הראה כי על כל דולר שהושקע החקר החלל …תשואתו לחיים על כדור הארץ הייתה 10 דולר…פי עשר..אז זה בהחלט שווה.

תוצאת תמונה עבור גי פי אס

וישנה תובנה נוספת לחקר החלל .."הכל עניין של פרספקטיבה " , אחד הדברים הראשונים שנלמדו ממשימות החלל הראשונות היתה העובדה ש"מהחלל לא רואים גבולות בין מדינות"..כל הגבולות הם עניין של החלטה שלנו ולכן , המסקנה מכך היא שכדור הארץ שלנו הוא כוכב-לכת של כל המין האנושי ומכאן נגזרת אחריות של כולנו לשמירה עליו ועל האיזון העדין בין מערכותיו.

והנגיעה הקלילה בקצה החלל לוקחת אותנו במוסיקה אל להקת הפופ רוק הישראלית "החלונות הגבוהים" . להקה ישראלית שפעלה במשך שנתיים בלבד1966-1968 והוציאה בסה'כ אלבום אחד בשם " החלונות הגבוהים"…אך הותירה חותם עמוק במוסיקה הישראלית ..חברי הלהקה היו אריק איינשטין , גוז'י כץ ,ושמוליק קראוס.

תוצאת תמונה עבור החלונות הגבוהים

איך נוסדו והגיעו חברי הלהקה לשם הזה ?….אז האגדה מספרת שב-1966, שמוליק קראוס וג'וזי כץ, אז זוג נשוי, נהגו להופיע כצמד. קראוס הזמין יום אחד את אריק איינשטיין, לביתם, לשמוע אותם שרים, איינשטיין שמע, הצטרף, שלושת הקולות התאימו וכעבור כשבוע, אלונה איינשטיין, אשתו של אריק, ששמעה אותם גם היא, הציעה שהם יהפכו ללהקה.

השם שהוצע ללהקה (על ידי אורי זוהר) היה "החלונות", כמחווה ללהקת "הדלתות", אך לבסוף נקבע השם החלונות הגבוהים. בראיון רדיו שהתקיים ב-2008 עם ג'וזי כץ, היא סיפרה כי כאשר התאספו כמה חברים בדירה קטנה בתל אביב וניסו למצוא שם לשלישייה הבחין אורי זוהר דרך המרפסת בשלושה חלונות בבית אל על, ומכאן עלה הרעיון.

באפריל 1967 יצא תקליטה היחיד, הנושא את שם הלהקה. משיריו הבולטים: "אינך יכולה", "זמר נוגה", "הבובה זהבה", "יחזקאל", "אהבה ראשונה", "ילדה קטנה", "חייל של שוקולד", "כל השבוע לך" ו"אז מה".השיר "יחזקאל" נפסל לשידור בשל "זלזול ברגשות הקהל הדתי", ואילו השיר "חייל של שוקולד" נפסל לשידור בגלל רגישות פוליטית. יתר שירי התקליט הפכו ללהיטים היסטריים.

סגנון של הלהקה התאפיין בניסויי הפקה ועיבוד ייחודיים, חדשניים והרמוניים, שהיו חריגים בנוף המוזיקלי באותה תקופה, עם אווירה שנעה בין שירי אהבה פשוטים ונאיביים ("כל השבוע לך", "אהבה ראשונה"), לפסיכדליה ("איפה הם כל אבותינו", "בובה זהבה") מעט מתונה יחסית לזו שאפיינה את איינשטיין בתקליטון "אריק והאיינשטיינים" קודם לכן. הצד הלירי נע בין שירי אהבה, מוזיקה מחאתית בוטה ("חייל של שוקולד") ושירים פרובוקטיביים ("יחזקאל") לשירי משוררים ("זמר נוגה"). הסינגל הראשון שיצא לרדיו היה "אינך יכולה" והוא שודר לראשונה לפני 53 שנה בפברואר 1967.

את עטיפת האלבום עיצב כרובי חובב על בסיס תצלום שצילמה אלונה איינשטיין ובו רואים את השלישייה בעמידה חופשית על חוף הים בתל אביב.

תוצאת תמונה עבור החלונות הגבוהים

לאחר יציאת האלבום, ובסמוך לסיום מלחמת ששת הימים, זכתה הלהקה להצלחה רבה והיא הוזמנה להופעות בישראל ובעולם. אולם חילוקי הדעות המקצועיים, בעיקר בין איינשטיין לקראוס, על המשך הפעילות וקידום הלהקה בעולם החזירו את איינשטיין לישראל. בשנת 1968, אחרי כשנתיים של פעילות, התפרקה הלהקה.

אז למה החלל ולמה החלונות הגבוהים דווקא היום ??

בערב שישי שבנו הביתה מיום טיול במכתש הגדול ליד מצפה רמון. כאשר עומדים על שפתו של המצוק בגובה של 300 מ' לערך ומביטים מטה על המכתש העצום ,על תופעות הטבע המופלאות שמעצבות את הכדור עליו אנו חיים קשה שלא לשאול שאלות על מי אנחנו בתוך היקום העצום והעתיק הזה ..איך נוצר וכיצד עוצב כפי שהוא כיום..מכתש רמון מספר את סיפורו הפרטי של האיזור המופלא הזה . סיפורם של כוחות מגמה אדירים מלב כדור הארץ ,סיפורם של תקופות סחף ,תקופות יובש ועידנים רטובים ששינו ועיצבו את המקום כפי שהוא כיום , ואז אם מרימים מבט למעלה מבינים כמה אנחנו קטנים בתוך היקום העצום הזה והמכתש הוא רק חלון גבוה דרכו ניתן להביט על ההיסטוריה של הכדור שלנו…

ואם בחלון גבוה ממכתש רמון הבטנו החוצה …אז ללהקה קראו .."החלונות הגבוהים"…והם שרו את שירה המופלא של רחל המשוררת…"זמר נוגה"..או כפי שאנו מכירים אותו.."התשמע קולי"…..והיום יום שבת ה-1 לפברואר….היום בו נהרג האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז'ל ,לפני 17 שנה עם שובה של הקולומביה ארצה…היום היה אחרון ימיו….

תוצאת תמונה עבור אילן רמון בחלל

כאשר שהה אילן בחלל ,יצרה עימו קשר זוגתו המופלאה רונה רמון וביקשה להשמיע לו שיר שאהב שמילותיו מבטאות את אהבתם…השיר היה.." התשמע קולי"….כמה ימים מאוחר יותר נהרג אילן רמון בעת שובה של המעבורת קולומביה חזרה הבייתה..אלינו..אל כדור הארץ. וכאשר קוראים את מילות השיר..עוברת צמרמורת קלה בגוו…כאילו כתבה אותו רחל עבור הזוג רמון ז'ל..

נציין שפינתנו מציינת השבוע יום הולדת 200…מי יתן ונמשיך להרחיב אופקים כמו היקום…וקולנו יישמע באשר הינו….שבת נעימה לכולם.

מצרף הפעם את הסרטון עם ההשמעה שהבקרה ביוסטון השמיעה לאילן בחלל..

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?

תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.

אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.