"מאפיית " דניאל " ,הורסת לי את הנשמה " חשב לעצמו ניקולס ,בשעה שניגב את שאריות הקמח מעל דלפק העץ. " כל השנים שאבא וסבא השקיעו בטיפוח הפיצרייה שלנו , ועכשיו המאפייה הזאת תקועה לי כמו עצם בגרון " המשיך להרהר בינו לבין עצמו. במרכזו של רחוב "איטליה" זה השוכן במרכזה של בואנוס איירס , במרחק של 40 מטר לכל היותר שכנו להם מאפיית "דניאל" והפיצרייה של ניקולס .."פיצה ברנרדינה" . מזה כ-25 שנה משכים בכל בוקר ניקולס אל הפיצרייה ,צריך להכין בצק ורטבים ,לוודא שיש חומרי גלם טריים ושעבודת הנקיון של אמש נעשתה כראוי . הוא אף פעם לא היה מרוצה . עוד כשהיה צעיר ונהג להשכים ביחד עם אביו ,כל בוקר, היה עובר בין השולחנות ודלפק המכירה ,מבריק את השולחנות , ומוודא במטבח שהכל נקי ומצוחצח " זכור תמיד " נהג לאמר לו אביו , " לקוח שאינו מרוצה , לא ישוב אלייך , אך לקוח מרוצה ,יביא גם חבריו".
את ההירהורים בהם היה שקוע באותו ערב קטע צילצול בדלת . אל החנות נכנסו שני בחורים צעירים . " אפשר פיצה מרגריטה בבקשה ?" שאל הגבוה ."ודאי " ענה ניקולס , והחל לגלגל בידיו כדור בצק שנטל מעם הקערה שהייתה מכוסה במגבת. " חדשים בעיר ? ,,תיירים ?" פנה בשאלה אל השניים. " לא ממש" , ענה הנמוך עם המשקפיים , "באנו לחטוף ביקור קצר עם מכר ותיק ".
אה יפה , תהנו מהעיר שלנו " המשיך ניקולס ," היכן מתגורר החבר ?" אולי אני מכיר אותו ," זה בסדר" הפטיר הגבוה ," אנחנו רוצים שתהיה לו הפתעה , הוא גר ברחוב הסמוך ל"מאפיית דניאל" ,מעבר לפינה. ניקולס שהיה שקוע כמחצית גופו בתוך התנור ,לא שמע את דבריו של הגבוה ,אך חייך אליו בנימוס של מארח. כשהגיש להם את מגש הפיצה עם רוטב העגבניות הריחני אמר " זה הבזיליקום של אישתי , שעושה את הניחוח הנהדר , וגם הזיתים …ואני מוסיף לכם קצת מוצרלה מלמעלה…זה ממני בשביל ה"פינאלה" , השניים נאלמו דום לרגע,כאילו אמר משהו לא בסדר , אך מייד התעשתו וחיוכו להכרת תודה.." תודה רבה " ענו . הם שילמו את החשבון ויצאו את הפיצרייה אל אויר הלילה הקר של העיר ,לאחר שפסעו כארבעים מטר פנו שמאלה על פי השלט המורה "רחוב גריבלדי"…בקצהו המרוחק של הרחוב הבהבו לרגע פנסייה של מכונית חונה ,הגבוה הרים את כובעו והניחו מחדש על ראשו,הוא הביט בשעונו והפליט " ממש כמו שעון שוויצרי"… המכונית המרוחקת הניעה את מנועה בנהמה קלה , גשם החל לטפטף , איש רזה עם משקפיים ,לבוש מעיל ארוך שחור וכובע צעד אל מול השניים….השלטים על קירות המבנה העידו על חגיגות 150 שנה לארגנטינה שעתידות להיות בעיר בימים הקרובים. השניים האיצו צעדיהם עד כדי ריצה מהירה ,מאחוריהם הגיחה המכונית..גשם עדין המשיך לרדת גם כמה דקות אחרי…בניגוד לשלטי הרחוב , לפעמים החגיגה נגמרת.
רחוב גריבלדי בואנוס איירס כיום
שבת ראשונה של חודש אפריל ,לוח השנה טוען לאביב ,כמו גם שעון הקייץ , אך גשמי השבוע האחרון מעידים , כי שעון לחוד ומז'א לחוד..וכדברי השיר באביב אנו שבים בחזרה. ופינתנו מעלה על נס את מבצע "פיאנלה" .
בבוקרו של ה-23 למאי שנת 1960 , פסעו שניים מדלת הכניסה של אולם כנסת ישראל אל תוך המליאה . הראשון היה דויד בן גוריון ,הוא פסע ישירות אל דוכן הנואמים. השני ,איש נמוך וקירח אשר התיישב באחד מכסאות אנשי המנהל. בן גוריון שעלה על דוכן הנואמים היטיב את המיקרופון ואז פתח פיו ואמר :"עלי להודיע לכנסת ישראל כי…." ….הודעתו השאירה את הנוכחים המומים ,והסעירה את העולם…בתקופה הבאה.
בל נקדים את המאוחר ,הסיפור החל שלוש שנים קודם לסצנה הנ'ל . בשנת 1957 ,שולח איש בשם לותר הרמן-ניצול שואה ממחנה דכאו שחי בארגנטינה מכתב אל התובע הכללי של מחוז פרנקפורט שבגרמניה. שמו של התובע פריץ באואר-יהודי ניצול שואה שנעשה לתובע הכללי של פרנקפורט, ושם לעצמו מטרה ללכוד ולהעניש את הנאצים שנמלטו בגמר המלחמה.
במכתבו לפריץ כותב הרמן כי ביתו סילביה , עימה הוא חי בארגנטינה מתרועעת עם בחור צעיר בשם ניק אייכמן ,ובביקור בביתו הבחינה כי הוא חי עם אביו..האם יתכן כי זה אייכמן הידוע לשימצה ?? ,הרמן המליץ לפריץ באואר לבדוק זאת.
אייכמן שהיה האחראי הראשי למימוש התוכנית להשמדת יהודי אירופה, נעלם בגמר המלחמה והנסיונות לאתרו עלו בתוהו . זמן מה לאחר מכן נעלמו גם אישתו ובנו ,ועלה החשד כי הללו התאחדו עימו היכן שהוא בעולם. באואר הזדרז והעביר את החשדות לישראל ,אל ראש הש.ב ( שירותי הבטחון מה שלימים נעשה "המוסד") אל איסר הראל. איסר הזדרז לגייס איש בטחון ישראלי שהוקפץ לארגנטינה על מנת לנסות לזהות את החשוד ,נסיון הזיהוי לא צלח ,ואיסר החליט כי זה לא רציני והקפיא את הטיפול בתיק למשך שנה וחצי.
בשלהי שנת 1959 הגיע ארצה פריץ באואר שזעם על כך שלא נבחן הנושא כראוי. לא רק זאת הוא הביא עימו ראיות לזיהוי סופי , ואף את שמו הבדוי של אייכמן…שנקרא כעת ריקרדו קלמנט…
בן גוריון שנכנס לסוד הענינים פקד על איסר " חי או מת ,הביאוהו לארץ…מוטב חי ". איסר הראל מיהר לשגר לארגנטינה את הטוב בחוקריו : צבי אהרוני , שגם גילה את כתובת מגוריו של אייכמן ברחוב גריבלדי שבבונוס איירס(זה הסמוך לפיצרייה מהפתיח ) .מייד שוגרה לבונוס איירס חוליה בת 9 לוחמים ולוחמת בשם יהודית נסיהו , על המבצע בשטח פיקד רפי (אשר לימים נעשה המשנה לראש המוסד) .
בליל ה-11-5 שנת 1960 המתינו חברי החוליה לריקרדו קלמנט ששב לעת ערב לביתו. צבי מלחין ורפי איתן זינקו עליו במהירות והכניסו אותו למכונית ששעטה מהמקום בדהרה. בבדיקה מהירה גילה רפי את הצלקות שנותרו על גופו של קלמנט כתוצאה מנסיון מחיקת קעקועי ה SS , כל הדרך למקום המחבוא זמזם לעצמו רפי את הימנון הפרטיזנים.."ומצעדינו עוד ירעים , אנחנו פה".
כמה ימים מאוחר יותר, נחת בבונוס איירס מטוס ישראלי שמרבית צוותו היו אנשי מוסד ,שניצלו את חגיגות 150 שנה לארגנטינה ונטמעו יחסית בקלות בתוך זרם התיירים והחוגגים . אנשי המוסד סיממו את אייכמן ,הלבישו אותו מדי אל על ,שמו בכיסו מסמכים של איש צוות בשם "זאב זכרוני ", ונשאוהו עימם למטוס כמו היה אחד החוגגים שהשתכר..לאחר המתנה מורטת עצבים עלו כל אנשי הצוות למטוס שהמריא ארצה , חזרה לישראל..וכך תם לו מיבצע " פינאלה".
איסר מיהר לדווח לבן גוריון אך זה דרש שישראלים ניצולים יתנו גם זיהוי בראייה של האיש בטרם ידווח הדבר , וכך נעשה.
על דוכן הנואמים בכנסת המשיך בן גוריון את דבריו :" עלי להודיע לכנסת , כי לפני זמן מה לכדו שירותי הבטחון את………אדולף אייכמן יועמד לדין ע'פ חוק לעשיית דין בנאצים ועזריהם 1950 תש'י …"
אייכמן נשפט במשפט ארוך ,קשה, כואב ומתוקשר ,ונידון למוות ב-31-5-62 ,גופתו נשרפה וספינת משמר ישראלית פיזרה את האפר…הרחק מחוץ למים הטריטוריאלים של מדינת היהודים.
וזה לוקח אותנו בקצרה במוסיקה אל הזמר-יוצר, מוזיקאי, שחקן ובדרן ישראלי מאור כהן.
בתחילת שנות ה-90 הנהיג את להקת הרוק המשפיעה זקני צפת, ומאז התפרקותה כיהן כסולן במספר הרכבים מוזיקליים, רובם במשותף עם חבריו לשעבר בלהקה. בנוסף, שיחק כהן בסדרת הטלוויזיה "מסודרים" ובתוכניות "ארץ נהדרת" ו"הפרלמנט".
בתחילת דרכו המוזיקלית זכה בתקשורת לכינוי "ילד הפלא של הרוק הישראלי" על רקע הופעותיה החיות הכריזמטיות של להקת זקני צפת במסגרת סצנת הרוק האלטרנטיבי התל אביבית של אז. חלק מהפרויקטים בהשתתפותו של כהן כוללים מוטיבים הומוריסטיים או "שטותניקיים" ברוח הופעותיה של זקני צפת.
מאור כהן נולד ב-1 במאי 1974 ליעקב כהן והאמנית טסי כהן-פפר בשדרות. ב-1978 בהיותו בן 4 עברה משפחתו לאשקלון שם התגוררו עד שהיה בן 11. משם, עבר מאור יחד עם משפחתו לתל אביב, העיר בה גדל.
כהן הקים את להקת "זקני צפת" בשנת 1990 עוד בהיותו תלמיד בתיכון עירוני א' בתל אביב עמה הצליח לפרוץ לראשונה לתודעת הקהל הישראלי בעקבות החשיפה המשמעותית לה הלהקה זכתה. אלבומה הראשון והפרובוקטיבי יחסית לאותה התקופה של הלהקה, וכן הופעותיה הפרועות של הלהקה, יצרו לו תדמית של אמן פרוע וחסר עכבות. כהן הלחין את השירים הראשונים שלו רק באלבום השני והרגוע יותר של זקני צפת, ביניהם הלהיטים "שישי שבת" ו"השכן", אך שני אלבומיה הבאים של הלהקה לא זכו להצלחה מסחרית, למרות הלהיט "זה נכון", והובילו להתפרקותה. הופעתה האחרונה של זקני צפת התקיימה באוגוסט 1996.
פרט לכך עסק מאור בכתיבה והלחנה של שירים לאומנים שונים וגם לתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת ", הופיעה בפרסומות , והשתתף בסרטים וסדרות ישראליות.
אז איך מתחבר מאור כהן למיבצע פינאלה ולמה דווקא עכשיו ??
אז בשבוע שעבר הובא למנוחות רפי איתן(23 בנובמבר 1926 – 23 במרץ 2019) .רפי היה לוחם פלמ'ח ואיש קהילת המודיעין הישראלית ששירת בשירות הביטחון הכללי ובמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ולאחר מכן איש עסקים ויושב ראש מפלגת הגימלאים בכנסת השבע עשרה. כיהן כשר לענייני גמלאים ולענייני ירושלים וכיושב ראש המועצה הלאומית המייעצת להשבת זכויות ורכוש יהודי במשרד ראש הממשלה. איתן נודע בהיותו אחד ממפקדי מבצע לכידת אדולף אייכמן בארגנטינה והבאתו למשפט בישראל.
אוקי אז מיבצע פינאלה עליו פיקד רפי איתן ,שנפטר בשבוע שעבר ,אבל איך מאור כהן ?? ,אז מאור כהן כמו רפי ," הנהיג" את הזקנים…"להקת זקני צפת" והשבוע זה שבוע הבחירות לכנסת …וכולם יחד מתנקזים לשירם השקט של זקני צפת " לא תבואי שישי , שבת…זהו יום הבוחר"
המילים הזויות ולא מובנות בדיוק, אך אהבתי את המילים " לא אנחנו לא חיות רק בני אדם", ואולי בגלל זה גם את הנוראיים שבאויבינו אנו מעמידים לדין, אבל עזבו הלחן נהדר עד נפלא….(אגב זה גם שיר שביזות למי שנשאר שבת בבסיס) ,,,אז שבת נעימה ורגועה לכולם …רק בשמחות..וגם אחרי הבחירות אנחנו עם אחד.!!
לא תבואי שישי שבת
זהו יום הבוחר
לא תבואי שישי שבת
זהו יום הבוחר
זהו יום הבוחר
זהו יום הבוחר
לא תבואי שישי שבת
זהו יום הבוחר
לא אנחנו לא חיות
רק בני אדם
לא אנחנו לא חיות
כן אנחנו העולם
לא תבואי שישי שבת
זהו יום הבוחר