תישאני למרחק על גבי השירה.

maxresdefault

אח אח "איזה כייף" ,ירידה משמעותית בטמפ' , כן רק 32 מעלות ,שבוע רביעי של חום חריג של קייץ 2017 בא אל קיצו ,ובפתח לצערנו שבוע נוסף ,כך מבטיח החזאי . זקני צפת לא זוכרים כלום ,גם לא את רשימת המכולת ,אז אין סיכוי שיזכרו חום שכזה במהלך ימי חייהם . החזאים מדברים על רצף חום שלא נמדד מעולם באזורינו, וגם מקומות אחרים בעולם בעולם מדווחים על אירועי מז'א חריגים . בריביירה הצרפתית שרפות ענק ,ברומא כיבו את מזרקות המיים המפורסמות ,עקב בעיות בצורת בחמש שנים האחרונות ,  ומהקוטב ניתק לו קרחון ענק בגודל שליש מדינת ישראל ומשייט לו לאיטו בים. אפילו הדגים בים מוצאים במכמורת בשלים ועם רוטב…חם …ממש חם…וכדי להצטנן מעט פינתנו לוקחת מעיל ,צעיף וכפפות ונודדת צפון מזרחה מרחק של 3681 ק'מ לגבול סין ופקיסטן לקו רוחב 76 מזרח ו35 צפון אל רכס הקרקורום ,שם מעל קרחון הבלטורו מזדקר לו ברוב הוד והדר ….ההר הקשה ביותר לטיפוס …והשני בגובהו….ה-K2

123
ה-K2 עם 8611מ' הוא ההר השני בגבהו בעולם מתוך 14 הפסגות שמעל 8000 (אחרי האברסט, 8848מ', שהוא ההר הכי גבוה בעולם, לפחות לפי אחת ההגדרות להר הכי גבוה-זה לא ערך מוחלט כי ישנן שיטות מדידה שונות ).
ה K2 נחשב כהר קשה יותר טכנית לטיפוס מהאברסט. מאחר והוא תלול יותר באופן כללי. מה שהופך את הטיפוס לקשה במיוחד הוא הימצאותם של קטעים תלולים ומאוד טכניים, של קרח דחוס בזווית של כ-65°, בחלק העליון של המסלול, מעל גובה 8000מ'. קטעים טכניים אלה, בגובה כזה, ומזג האוויר הבלתי יציב בעליל הופכים את ה-K2, בעיני רבים, להר הקשה ביותר לטיפוס בעולם.
ההר נחשב להר קשה יותר לטיפוס מהאוורסט. נכון ל-1 בינואר 2002, רק 196 מטפסים הגיעו לפסגה. ורק שניים מהם הגיעו פעמיים (לשם השוואה: על הר אוורסט העפילו 4000 מטפסים עד שנת 2013). מתוך ה-196 שהגיעו לפסגה, 22 נספו בדרכם חזרה, כך שבפועל רק 174 מטפסים השלימו העפלה מלאה. בניסיונות העפלה אלו נספו 49 אנשים, מתוכם 13 בשנת 1986 לבדה.
באוגוסט 2008 הגיעו ביחד 18 מטפסים משבע משלחות שונות לפסגה. המטפסים הגיעו לפסגה מאוחר מאוד, בסביבות 18:30 , ולא הספיקו לרדת ממנה בשעות האור. ביומיים הבאים נספו במהלך הירידה 11 מהם, ורק שבעה נצלו ,ולא בשלמות….
האשה הראשונה שטיפסה על ה-K2 היא ואנדה רוטיקייביץ' (Wanda Rutkiewicz) מפולין, ב1986. ארבע הנשים הבאות שניסו לטפס עליו נהרגו כולן, שלוש מהן בדרכן חזרה. ביניהן היתה המטפסת הבריטית המצויינת אליסון הרגריבס (Alison Hargreaves) (עלייה דיברנו באחת הפינות הקודמות ) שנראתה על הפסגה כמה דקות לפני שסופה סחפה אותה ואת חמשת חבריה משם. הרגריבס טיפסה על ה-K2, בסולו, רק שלשה חדשים לאחר שטיפסה על האברסט בסולו ובכך היתה לאישה הראשונה שטיפסה על שני ההרים הגבוהים בעולם בסולו, ללא חמצן וללא כל עזרה חיצונית..
מתוך חמשת הנשים שטיפסו על ההר עד שנות התשעים של המאה העשרים מתו ארבע על ההר. ואנדה רוטיקייביץ', אמנם שרדה את ה-K2 אבל נהרגה על הקנצ'נג'ונגה בשנת 1992. בעקבות זאת נפוצה אמונה (תפלה?) בקרב מטפסים, כי ההר מקולל למטפסות. הקללה "הוסרה" כשבשנת 2004 טיפסה על ההר אדורנה פאסאבן (Edurne Pasaban), וחזרה לספר על כך. אחריה עשו זאת עוד שתי נשים.

imagesL6CU11K3
מי לא מכיר את חברת ציוד הטרקים the north face ,שם החברה לקוח מהמדרון הצפוני של ההר שם מצוי אחד ממסלולי העליה האפשריים אל הפסגה ,המסלול הנגדי לו –הדרומי נחשב לקשה מכולם ונעשה בו שימוש רק פעם אחת בשנת 86 ע'י ג'רזי קוקוצ'קה וטדאוש פיוטרובסקי.
ומכאן אנו יורדים בגובה אל מתחת לעננים אל המוסיקה והפעם אל הזמרת נאווה ברוכין.

נאווה ברוכין

נאוה ברוכין זכורה בעיקר כסולנית ההרכב המקורי של שלישיית הנשמות הטהורות בשנות ה– 70.
את שירותה הצבאי עשתה ברוכין בצוות הווי חטיבת הצנחנים בראשית שנות השבעים והשיר הבולט שלה כסולנית היה "מקפלות המצנחים".
לאחר השחרור מהצבא הצטרפה ברוכין לנתן כהן וליורם ירוחמי, שהקימו ב- 1974 את שלישיית הנשמות הטהורות.

הנשמות הטהורות
אחרי אלבום אחד פרשה ברוכין מההרכב וניסתה לפתח קריירת סולו.
ב– 1976 היא זכתה במקום הראשון בפסטיבל הזמר הבינלאומי של צ'ילה עם "שיר הבוקר". השיר, שזכה להצלחה גם בארץ, הולחן על ידי שייקה פייקוב למילותיה של המשוררת אלישבע. באותה שנה היא הקליטה את שירם של מירית שם אור וצביקה פיק  (החותן של טרנטינו ) "למה זה אינך יוצא מתוך חיי", שיצא מעל גבי תקליטון שדרים לרדיו במקביל לשיר "Seagull", שהיה אמור לכבוש את מצעדי הפזמונים הלועזיים בארץ, אך לא זכה להצלחה כלשהי. היא הקליטה גם מספר שירים בצרפתית, שיועדו לחו"ל, וב– 1978 היא השתתפה בפסטיבל הזמר בשיר "ביקשתי", שלא זכה להצלחה מיוחדת.
בשנות ה– 80 עברה ברוכין להתגורר בחו"ל ובלונדון פגשה את המוסיקאי קן ברג'ס, לו נישאה. הם חזרו לארץ ב– 1995, וברוכין הוציאה אלבום, שכל השירים בו הולחנו על ידי ברג'ס, ששימש גם מעבד ומפיק מוסיקלי. האלבום לא הצליח במיוחד, ומתוכו בלט רק השיר "איש מלאך", שמילותיו נכתבו על ידי יואב גינאי לזכרו של האמן והשחקן עופר ניר.
בקיץ של אותה שנה אמור היה להתקיים בפסטיבל ערד מופע איחוד של הנשמות הטהורות, שלא התקיים בסופו של דבר. ברוכין כבר הייתה אז בעיצומו של תהליך חזרה בתשובה, שהחל עוד בזמן שהותה בלונדון. כיום היא מתגוררת עם משפחתה בבני ברק ומסייעת בקידום הקריירה המוסיקלית של בעלה.
ואיך זה קשור ?
כולם רוצים להגיע גבוה..גבוה..מעטים מצליחים ,לפסגת ה – k2 הגיעו מתי מעט וכל השאר השאירו את נשמותיהם הטהורות (לפחות חלקם ) על השלג הנצחי במרומי ההר . והיום ה29/7 הינו התאריך בו בשנת 1954 העפילו לראשונה לפסגת ההר משלחת המטפסים האיטלקית בראשותו של ארדיטו דסיו. שני המטפסים שהגיעו לפסגה הם לינו לצ'דלי ואקילֶה קומפניוני.

ובמרומי  כיפת השלג הנצחית הפרטית ,אי שם קרוב לשמים ,הותרנו על ההר נשמה טהורה נוספת היום ב 29/7/82 . ואני הפלגתי בסירה למרחק.

IMG-20160317-WA0012
ונאווה אף היא מהנשמות הטהורות ( פה אצלנו ,בחום הכבד ולא בשלג ) בשירה הנפלא : "שיר הבוקר ", של אלישבע וללחן של שייקה פייקוב ,שרה על קריית הקסמים המצוייה בשמיים ,אליה היא תפליג על גבי השירה ,על כסות אדים כחלחלים ,וכפרים רחוקים ,ולי זה בהחלט מצטייר כמו הנופים והאוירה סביב ההר המרשים המצוי אי שם ,עליו מונחות בקור העד ובשלגים הנצחיים הנשמות הטהורות….של המטפסים בדרכם אל קריית הקסמים.
שבת נעימה לכולם .

בשמיים גיל וצחוק
אור הבוקר מתוק
בא צלצול פעמונים
מן הכפר הרחוק

כסות אדים כחלחלים
במרחק כגלים
בלי ים תעלומות
לעיני מתגלים

לי הים ולי סירה
כה קלה, מהירה
תשאני למרחק
על גלי השירה

ומעבר לימים
היכלי אור קמים
שם ארד ואכנס
אל קרית הקסמים.