חלומות של אתמול הם ,שלהבות נרעדות ,לא יכול כל החושך לכבות (רחל שפירא ,רוחמה רז)

שמש עדינה של אחר הצהריים הבליחה מבין צמרות העצים . היא האירה את השביל המוליך מביתו אל הצומת הסמוכה לצרכניית היישוב. יש שהיה השביל מואר באור נגוהות ולאחריו החשיכו הצל . הוא הביט בשביל המתעתע בעת שרגליו וליבו נשאוהו אל הדרך. את העיתונים כבר הצליח לקרוא ,אך הם רק עסקו בנושאים של "גדולים" . באחד מהם ראה כותרת על ג'ונאקו טאבי -יפנית בת 35 שהייתה לאשה הראשונה שכבשה את האוורסט , עוד כותרת שפגש סיפרה על פתיחתה של תעלת סואץ לשייט. כמה שבועות מאוחר יותר הבחין בכותרת על פיגוע מיקוח במושב כפר יובל שבצפון . הוא שמע את המבוגרים מדברים על זה ,ולא היה לו בדיוק ברור במה מדובר.

כל אחר הצהריים המתין לבואה של המשאית הצהובה..נו זו של הספריה הניידת . וברגע שראה אותה חולפת בכביש היורד מטה לכיוון הבית של משה ג'ולי , נטל מייד את עצמו ומיהר לפסוע בשביל למקום עצירתה הקבוע…הוא הגיע בדיוק כאשר חנה הספרן שנהג בה , בסמוך לבית של אפרייצ'ה. לאחר דקה נוספת בה התמקם הספרן בכיסאו ,הוא לחץ על כפתור הפלא ,ודלת הקסמים לעולם שכולו טוב נפתחה וניבטה אליו ממרום המדרגות.

הוא טיפס עם רגליו הקצרות והדקיקות על מדרגות המתכת ,ובכל מדרגה שעלה נגלו בפניו עוד ועוד מדפים עמוסי סיפורים ועולמות רחוקים ,עד לרגע שדרכו רגליו על רצפת הספריה. לאחר שיטוט ארוך ליקט שני ספרים וניגש לאחר כבוד אל "כבוד הספרן". הלה , לבוש היה מכנס קצר וגופיה מרושלת , לראשו רעמת תלתלים שלא הייתה מביישת אריה אפריקאי שהנהיג להקה כפירים בערבות הסוואנה , ועל צווארו נתלה ענק חרוזים בשלל צבעים. מראהו הטיל מורא על הילד ,שהניח את הספרים על השולחן בסמוך לכרטיסיות הקודש בהם נרשם ונחתם כבספר יום הדין במוצאי כיפור , מי לחיים ומי למוות ,מי השאיל ספר ..ומתי עליו להחזירו..

בן כמה אתה ? שאג הכפיר אל סימבה …בן 7..בקושי נשמע קולו……….אז תחזור בעוד שנה…אתה קטן מדי , המשיך הכפיר…סימבה קיפל זנבו בן רגליו ופסע את עצמו הבייתה. בקייץ שנת 75 ,בדרך חזרה על השביל היה יותר צל משמש.

תוצאת תמונה עבור ספריה ניידת משאית

שבת שלישית של חודש פברואר ,שבוע חורפי וסוער חלף את ארצנו הקטנה ,הוריד גשמיו ושלגיו עלי הרים ועמקים העלה את מפלס הכנרת בכמעט 8 ס'מ לכדי 63 ס'מ מהרום המירבי , וצבע את הרי הצפון ,בואכה גוש עציון ואפילו מכתש רמון בגווני לבן שקט ורך. שטף נחלים ערים וכפרים וזרם אל הים הגדול , ופינתנו שבה לאויר הנקי שאחרי הגשם…והפעם נדבר על טרה ליפינסקי…מי זו ?? מייד נדע.

תוצאת תמונה עבור tara lipinski winns

ליפינסקי נולדה בפילדלפיה ב-10 ליוני שנת 1982,במדינת פנסילבניה שבארה'ב . נכדתם של שני סבים ושתי סבתות שהיגרו לארה'ב מפולין , ובתם של פטרישיה ברוזיניאק, עקרת בית, וג'ק ריצ'רד ליפינסקי, עורך דין בעסקי הנפט. היא גדלה בסוול, ניו ג'רזי עד שנת 1991. מגיל מאוד צעיר אהבה מאוד להחליק על קרח וגלגליות. היא החלה להחליק על גלגיליות מגיל 3 וזכתה בהן בתחרויות מקומיות . בגיל 6 טרה עוברת להחליק על קרח ומתאמנת בעיקר בתחום זה. בתחרות אזורית, הראשונה שלה, בשנת 1990..כאשר היא בת 8.. היא מסיימת במקום שני. בשנת 1991 משפחתה עברה בעקבות האב לשוגרלנד, טקסס שם לא היו תנאים להחלקה. בשנת 1993 היא עברה עם אמה לדטרויט, מישיגן והתאמנה בהדרכתו של ריצ'רד קלהאן.

באליפות ארצות הברית בהחלקה על הקרח שנערכה בסן חוזה קליפורניה בינואר 1996 זכתה ליפינסקי במדליית ארד. חודשיים לאחר מכן, באליפות העולם בהחלקה על הקרח שנערכה באדמונטון קנדה במרץ אותה שנה היא סיימה במקום 15.

הילדה לא מאבדת מוטיבציה ובאליפות ארצות הברית בהחלקה על הקרח שנערכה בנשוויל טנסי בפברואר 1997 זכתה ליפינסקי במדליית זהב בהיותה בת 13 שנים ו-7 חודשים. חודש לאחר מכן, באליפות העולם בהחלקה על הקרח שנערכה בלוזאן שווייץ בשנת 1997 היא זכתה במדליית זהב לפני בת ארצה מישל קוואן וונסה גוסמרולי מצרפת. היא הופיעה בתרגיל הקצר, לצלילי "Little Women", ובתרגיל החופשי, לצלילי "Much Ado About Nothing" ו-"Sense and Sensibility" ובכך הייתה לאדם הצעיר ביותר שזכה במדליית זהב באליפות העולם בהחלקה על הקרח בהיותה בת 14 שנים, 9 חודשים ו-10 ימים…..

תוצאת תמונה עבור tara lipinski winns

וכאשר היכולת מדברת ולא הגיל ..אז השמים הם כבר לא הגבול .באליפות ארצות הברית בהחלקה על הקרח שנערכה בפילדלפיה פנסילבניה בינואר 1998 זוכה ליפינסקי במדליית כסף. …וזה לא הכל…..חודשיים לאחר מכן, באולימפיאדת נאגנו (1998) היא זכתה במדליית זהב בהחלקה אמנותית לפני מישל קוואן וצ'ן לו מסין. לאחר התרגיל הקצר, לצלילי "Anastasia", היא דורגה שנייה ולאחר התרגיל החופשי האחרון, לצלילי "The Rainbow" היא דורגה ראשונה. 6 שופטים מ-9 דרגו אותה ראשונה לפני קוואן ובכך הייתה לאדם הצעיר ביותר אי פעם שזכה במדליית זהב בתחרות אישית במשחקי החורף האולימפיים בהיותה בת 15 וחצי בלבד….

תוצאת תמונה עבור tara lipinski winns

באפריל 1998 הודיעה ליפינסקי כי היא הופכת למקצועית. ביוסטון טקסס הוכרז ה-1 למרץ 1998 כיום "טרה ליפנסקי". היא המשיכה להופיע במופעי החלקה כמו "כוכבים על הקרח" וגם השיקה קריירת משחק בקולנוע , ובסדרות טלויזיה בעיקר לילדים . הייתה מועמדת לפרס האמי פעמיים . . כאשר נשאלה באחד הראינות עימה אמרה כי כאשר החליקה על הקרח ,לא חשבה על קריירת משחק ,אבל לאחר שניסתה זאת אהבה .ופשוט המשיכה לכיוון החדש.

היא השתתפה בפאנל התוכנית " אמריקה מחפשת סופרסטאר" כשופטת ,וכמו כן פנתה לעבוד כפרשנית בערוץ הספורט. כיום טרה ליפינסקי היא אחת ממגישות הטלוויזיה הספורטיביות המבוקשות בארצות הברית . כמו כן עוסקת בגיוס כספים לסייע לילדים חולי סרטן וכן לילדים בעלי מוגבלויות. בהמשך נישאה למפיק הספורט פוקס טוד אותו פגשה בטקס פרסי ספורט .

בניגוד לכל הציפיות, טרה לא הפכה לכוכבת של יום אחד. היא מצאה את דרכה, וכאשר היה צריך להכניס את המחליקים האהובים עליה לקופסה בארון, היא הצליחה להסתכל על המצב מהזווית הנכונה, שינתה כיוון , והפכה את כל המינוסים לפלוסים. בשנת 2019 היא נכנסה להיכל התהילה של הספורט האמריקאי.

וטרה לוקחת אותנו במוסיקה ממש בקצרה אל אחת הלהקות הכי מצליחות בהיסטוריה של המוסיקה ,הלא הם חברי להקת אבבא. שם הלהקה מורכב למעשה מהאותיות הראשונות של חברי הלהקה שהיו בשלב מסויים שני זוגות נשואים . אניטה , בני ,ביורן , ואנני.

תוצאת תמונה עבור אבבא

מייסדי הלהקה היו הזמרים וכותבי השירים של הלהקה, ביורן אולבאוס ובני אנדרסון, שנפגשו במסיבה באביב 1966 והחליטו שעליהם "לאחד כוחות" וליצור מוזיקה ביחד. הרעיון לא התממש בהתחלה, משום שבני היה באותו הזמן קלידן בלהקה שוודית פופולרית בשם Hep stars. בהופעה במאלמה הכיר בני את הזמרת אנני-פריד לינגסטד. היא הייתה אז בת עשרים ונהגה להופיע עם זמרים שונים. כמו כן, היא הופיעה בפסטיבלים שונים ביפן ובוונצואלה, ובנוסף, הספיקה כבר להפוך לאם לשני ילדים. שלוש שנים מאוחר יותר ב-1969 נפגשו ביורן ואנייטה פלטסקוג בתוכנית בטלוויזיה השוודית והתאהבו. בתחילה הופיעו והקליטו רק ביורן ובני ביחד.

בשנת 1970 הוציאו את האלבום Lycka (בעברית: מזל) שהוקלט בשוודית. הסינגל מתוך האלבום נקרא "היי אשמאי זקן", ופרידה ואנייטה ביצעו בו את קולות הרקע. ב-1971 חתם ההרכב על חוזה עם חברת ההקלטות השוודית Polar והתחיל להקליט. שתי הזמרות הפכו לסולניות ההרכב במקום הבנים, והסינגל People Need Love, היה השיר הראשון של הלהקה שהצליח מאוד ביפן ב-1972. ביולי 1971 ביורן ואנייטה נישאו, ושבע שנים אחר כך בני ופרידה עשו כמותם, כשהלהקה כבר הייתה בשיאה. תחילה נקראה הלהקה בשם הלא קליט "אנייטה, ביורן, בני, ואנני-פריד" ודרוש היה שם חדש. אמרגן הלהקה, סטיג אנדרסון, בחר באותיות הראשונות בשמותיהם הפרטיים וצירפן לשם "אבבא", אך אז התעוררה בעיה נוספת: בשוודיה כבר הייתה קיימת חברה לייצור שימורי דגים בשם זה (החברה קיימת עד היום). לאחר דין ודברים קצר הסכימה החברה שגם הלהקה החדשה תיקרא "אבבא".

תוצאת תמונה עבור אבבא

הפריצה הגדולה מגיע בשנת 74 כשחברי הלהקה זוכים באירוויזיון עם שירם "ווטרלו"…והופכים לסנסציה עולמית במשך עשור בלבד של שנות קיום הלהקה ,הם מפיקים להיטי ענק בקצב של מכונת פופקורן . הם חורכים את כל מצעדי הפיזמונים בברטניה בפרט ובאירופה בכלל .מכירותיהם מרקיעות שחקים . עד היום נמכרו כ-300 מליון אלבומים של הלהקה , בוצעו אלפי גרסאות קאוור לשיריהם ,סרטים ומחזות תיאטרון הופקו סביב שירי הלהקה . למעשה הלהקה היחידה שמכרה יותר מהם הייתה "הביטלס".

בשנת 1981 יצא אלבום האולפן האחרון של הלהקה "The Visitors". לאחריו, הקליטו חברי הלהקה עוד שישה שירים שהיו מיועדים לצאת באלבום אולפן נוסף, אך העבודה על האלבום ההוא מעולם לא הושלמה, הלהקה מעולם לא הכריזה רשמית על פירוק, אך מאז נובמבר 1982 הם לא הקליטו או הופיעו יחדיו.

הצלחתם לא הוטלה מעולם בספק ,אך הם ספגו ביקורת קשה מהעיתונות ומבקרי המוסיקה על היותם יוצרי מוסיקה למשפחה , או זמרי אמצע הדרך . כן נטען ,ולעיתים רבות שלא בצדק כי שיריהם רדודים וחסרי אמירה חברתית ,הדבר ממש אינו מדוייק ,אולם קצרה הפינה מלפתוח נושא זה. אולי בעתיד נקדיש פינה לנושא.

אז למה טרה ליפינסקי ולמה אבבא דווקא היום?? ילדות ,אמונה ביכולת ותמיכה.

מחר לאחר כמעט שנה של בתי ספר סגורים הילדים ישובו בשעה טובה לבית הספר. מראות השלג שירד השבוע וצבע בלבן את כל הרי הצפון הזכיר לי את משטחי ההחלקה עליהם כתבה ילדה קטנה בשם טרה ליפינסקי עמוד בהיסטוריה ,כאשר הפכה בדיוק היום לפני 23 שנה (20/02/1998) לזוכה האולימפית הצעירה בהיסטוריה במדליית זהב והיא בסה'כ בת קצת יותר מ-15..זה אולי מוכיח שמה שחשוב זה לא הגיל…זה התרגיל …וזה מחזיר אותי לילד הקטן שביקש להשאיל ספר בספריה הניידת שבפתיח..והספרן לא בטח בו…..והמחשבה היא, שאם נאמין ונתמוך בילדים…הם יגיעו רחוק..רק צריך לאפשר להם…ושבוע הבא אולי נאפשר להם סוף סוף…כי בסוף המנצח לוקח הכל כפי ששרים חברות וחברי אבבא .

שבת שקטה ונעימה לכולם ..תאמינו בהם …הם עוד יגיעו רחוק.

הפעם לשם שינוי…מצרף את גרסת הקאבר הנפלאה של השחקנית מריל סטריפ ופירס ברוסנן מתוך הסרט "מאמה מיה" שנעשה על בסיס שירי להקת אבבא.. אך גם את גרסת הלהקה ,אפשר לבחור ..או לשמוע את שניהם..

"ההצלחה אינה נמדדת בשניות או בדקות, היא נמדדת בשנים ארוכות." ( ריקרדו סמלר)

בדרך חזרה מבית הספר ,היה אוסף פרחים בצבעים שונים אותם נהג לתת לאימו כדי שתשים אותם באגרטל .אותו הייתה מניחה על השולחן, ואשר צבע את חייהם הלא קלים בצבעי צהוב חמנית , ואדום לוע ארי , ירוק השרך ,סגוליות הגרניום ולובן סלסלי הכסף. חיי היום יום לא היו קלים ,הלחם נמצא בצמצום , והבית קטנו מידותיו מדי חורף, את אשר היה במסורה , נהגו ההורים לחלק בין בני הבית.

את נקודות האור שבחייו נהג לחפש בצבעי הפרחים , או בקרני השמש שחדרו את תריסי העץ וחיממו את ליבו, במשחקי החצר עם חבריו או סתם משכיבה על הגב באחו הירוק ובסדרת מבטים בשמי התכלת בזמן שניסה למצוא דמויות בצורות העננים שחלפו. אביו נהג תמיד לאמר לו "שכל מלאכה מכבדת את בעליה , בתנאי שבעליה מכבדים את עצמם". 

זכרונות ילדותו שבו ועלו מדי פעם , גם כעת כאשר ישב אל מול שולחן הישיבות ,העשוי עץ תיק משובח ,מביט בכל שכיות החמדה התלויות על הקיר ,נזכר שוב במאמר אביו. הו ,כמה היה מוכן לעשות או לשלם לו רק יכול היה לגרום לאביו ולאימו ,לבוא ולראות את חייו כיום ,לראות לאן הגיע ,ומה השיג ב-25 השנים שחלפו מאז עזב , אבל זה כבר שייך לאתמול,  וכבר חלפו שנים, ושניהם כבר אינם עימו.

הזמזם בטלפון המשרדי הבהב בגווני אדום , הוא לחץ על הכפתור הצהוב  "כן לינדה ?" , מעבר לקו נשמע קול נשי :" פול התקשרהרגע מחברת השיווק , ומסר שהמוצר החדש ,שובר שיאי ביקוש " , הוא חייך לעצמו  בסיפוק ," תודה ,אני שמח לשמוע ,החברה שלנו פורשת כנפיים לינדה " , הוא ניתק את השיחה והפנה את מבטו לחלון המשקיף על הנוף , בשמיים חלפו עננים דמויי כבשים , פטריות שמפניון, ואפילו ראה ענן קטן דמוי חיפושית…

תוצאת תמונה עבור הצלחה

 

שבת אחרונה של תשע'ט הימים הולכים ומתקצרים , בצידי הדרכים מבצבצים חצבים ,שיירות הנמלים מאיצות פעילותן בטרם יגיע הגשם ,ושנה נוספת נאספת אל עמיה ,ופינתנו נוסעת לה מערבה אל בריטניה הגדולה אל העיר ליברפול של שנות ה-60 .

ולמה דווקא ליברפול ? , מאחר וזה מקום הולדתה של אחת הלהקות המשפיעות ביותר על עולם המוסיקה בו אנו חיים …מרביתנו , לפחות אלו שצלחו את יום ההולדת ה-40 בוודאי מזהים , אך גם לא מעט ילדים יודעים….הביטלס כמובן.

תוצאת תמונה עבור הביטלס

הביטלס  הייתה להקה בריטית, הנחשבת על ידי רבים להרכב המוזיקלי החשוב והמשפיע ביותר של המאה העשרים בסוגת המוזיקה הפופולרית. הלהקה שזכתה להצלחה רבה בשנות השישים של המאה העשרים, מילאה תפקיד מרכזי בתרבות באותה התקופה. ללהקה היו הרכבים שונים אך חברי הלהקה בהרכבה הסופי היו: ג'ון לנון,  פול מקרטני,  ג'ורג' האריסון  ורינגו סטאר ( לחובבי הטריוויה שמו האמיתי הוא ריצ'רד סטארקי ג'וניור).הלהקה נוצרה והתגבשה סביב הצמד לנון ומקרטני, שהיו המוזיקאים הבולטים בה לכל אורך דרכה, וכותבי רוב השירים של הלהקה. האמת היא שהארבעה שנסקו להצלחה מטאורית באו ממשפחות די עניות ,ממעמד הפועלים  בליברפול של שנות ה-50 באנגליה שלאחר מלחמת העולם השניה. אף לא אחד מהם למד מוסיקה או תווים בתחילת דרכם . למעט פול מקרטני שלקח את הנושא יותר ברצינות ולמד  בהמשך מוסיקה.

 

ישנם השערות שונות ומגוונות לגבי משמעות שם הלהקה ,יש שטוענים כי שם הלהקה הוא הלחם של המילים האנגליות beetles (חיפושיות) ו-beat (קצב).הסיבה המדויקת לבחירה בשם זה אינה ידועה בוודאות, אך ככל הנראה לנון קיבל השראה לשם מהנוהג הנפוץ אצל להקות אחרות לבחור בשם בעל משמעות כפולה.( כמו להקתו של באדי הולי ה-Crickets,  שפירושו "צרצרים", אך גם מרמז למשחק הקריקט) ויש גרסאות רבות אחרות המנסות להסביר את שם הלהקה.

תוצאת תמונה עבור הביטלס

הביטלס החלו לפעול כבר ב-1957 תחת שמות והרכבים שונים, אך ב-1960, ארגן מנהלה דאז אלן ווילאמס הופעות במועדון בהמבורג בגרמניה, שהיוו נקודת מפנה חשובה בתולדותיה. שנה אחר כך הופיעו הביטלס באזור ליברפול וקהל המעריצים שלהם החל לגדול בהתמדה. אלבומם הראשון עם השירים Love Me Do ו-P.S. I Love You יצא באוקטובר 1962 וזכה להצלחה רבה. אך את המקום הראשון במצעד הבריטי כבשה הלהקה רק שנה אחר כך עם השיר Please Please Me. הצלחת השיר סללה את המשך דרכם של הביטלס שהחלו להופיע ברחבי בריטניה וזכו לגלי הערצה. הפריצה המשמעותית של הלהקה אירעה ב-1963 עם יציאת התקליטון She Loves You, שסימן את תחילתה של התופעה שלימים נודעה כ"ביטלמניה".

תמונה קשורה

ההיסטריה הייתה אמורה להגיע גם למדינת ישראל הצעירה ,כמעט כל חובב מוסיקה ישראלי יודע לספר ש"בן גוריון לא נתן בשנת 1962 לביטלס לבוא להופיע בארץ" אחרים יאמרו ש"משרד החינוך חשש שהחיפושיות ישחיתו את הנוער בארץ".. אבל האמת לא בדיוק כזו. ב"מוסף הארץ" פורסמה ב-2008 כתבה שבה סיפר ההיסטוריון, ד"ר אלון גן, את הסיפור  שמאחרי הסירוב להופעת הלהקה הפופולארית בעולם בישראל. הגעת הביטלס לישראל נמנעה למעשה  בגלל ריב בין מפיקים : הראשון שקיבל הצעה להביאם היה המפיק גיורא גודיק בשנת 62 , אך הוא ראה בהם מוזיקה קלוקלת ,והעדיף להקות צבאיות או חבורות זמר  , ההצעה הועברה למפיק מתחרה יעקב אורי שהסכים , לאחר שגיורא הבין את טעותו מיהר לפנות לפוליטקאים בטענה לסכנה  שהביטלס "ישחיתו את הנוער ", ויהרסו את היכל התרבות החדש שנבנה באותם ימים .הפוליטקאים נבהלו ולחצו  , ומנכ'ל משרד החינוך יעקב שניידר (אביו של יוסי שריד ז"ל מי שלימים הפך שר החינוך וחובב ביטלס בעצמו)  לא אישר סיוע כספי למפיק יעקב אורי ובכך נמנעה הופעת הלהקה בישראל.

ב-28 לינואר 2008 הגיש שגריר ישראל באנגליה לרגל 60 שנה למדינה ,מכתב התנצלות למנהל מוזיאון הביטלס על סירובה של ישראל לקבל את הביטלס ובכך נסגר המעגל.

אין שום תואר שהוכתר על ראשה של להקת הביטלס שלא בצדק – ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר, חיפושיות הקצב, ארבעת המופלאים מליברפול, היוו יחדיו לא רק את אחת התופעות המוזיקליות הבולטות והחשובות ביותר של המאה ה-20, אלא גם את הלהקה ששינתה את פני ההיסטוריה התרבותית והמוזיקלית יותר מכל הרכב אחר, ומעטים חולקים  על כך.

 

תוצאת תמונה עבור הביטלס

הפופולריות העצומה של הביטלס דרבנה את חברי הלהקה לכבוש את היעד הראשי מעבר לים – ארה"ב. ב-1 בפברואר 1964 כבש השיר I Want to Hold Your Hand את המקום הראשון במצעד האמריקאי. הופעתם הראשונה בתוכנית של אד סאליבן זכתה לשיא צפייה של 73 מיליון איש. אך כמו כל סיפור מהאגדות גילו החברים כי לא לעולם חוסן, וב-1968 החלה ההיסטריה סביבם לדעוך בהדרגה, בין היתר משום שהפסיקו להופיע בפני קהל.

שנתיים מאוחר יותר ב-10 באפריל 1970 התפרקה הלהקה באופן סופי, על פי הטענות הרווחות בשל מעורבות יתר של יוקו אונו, זוגתו של ג'ון לנון . חברי הלהקה נפרדו ויצאו לקריירות סולו עצמאיות ומצליחות.עשור מאוחר יותר  ב-8 בדצמבר 1980 נרצח ג'ון לנון בפתח ביתו שבניו יורק על ידי מעריץ תימהוני בשם  מארק צ'אפמן. ב-2001 נפטר ג'ורג' הריסון מסרטן ריאות. במהלך 2009 התאחדו חברי הביטלס הנותרים פול מקרטני ורינגו סטאר להופעת צדקה.

 

אז למה נזכרנו  בביטלס ,ולמה עכשיו ?

בשבוע האחרון דובר רבות ברשתות הטלוזיה והרדיו על הביטלס ,על הלהקה נכתבו מאות מאמרים ,ומוסיקאים וחוקרי מוסיקה ניסו לנתח ולהעריך את השפעתם על תרבות המוסיקה במאה ה-20 והלאה. בין השאר דובר לא מעט על המקום ממנו הגיעו ארבע צעירים מוכשרים ,ללא השכלה מוסיקלית אך עם המון רצון ורוח צעירה והצליחו לנער את כל העולם בהיסטריה עצומה וחוצת גבולות ,להיטיהם מושמעים גם כיום למעלה מ-60 שנה אחרי בתדירות שלא מביישת אומנים מצליחים עכשווים .

תוצאת תמונה עבור הביטלס

כמו כן נאמר השבוע כי שירם הנפלא yestuday , נכנס לספר שיאי גינס כשיר שזכה להכי הרבה גירסאות כיסוי ברשת ובפער גדול . וכמו כן שיר זה נבחר במסגרת משאל ענק שנערך בין מעריצי הלהקה לשירם האהוב ביותר.

בראיון שנערך עימו לא מזמן נשאל פול לגבי השיר , הוא אמר בראיון כי יום אחד התעורר משינה והחל לפזם את המנגינה . הוא היה בטוח שזו מנגינה מוכרת שכנראה שמע מאביו. הוא מיהר לשאול את חבריו מניין השיר ,ולהם לא היה מושג ,גם לא למפיק שלהם , לבסוף החל לחבר מילים סתמיות ולדקלם אותן עם המנגינה. החברים שניסו לסייע התייאשו והחליטו שאם יוקלט פול יבצע זאת לבד…וכך היה .והשיר למרבה הפתעתם הפך לשיר האהוב ביותר ,שנכנס לבסוף לספר שיאי גינס. ….אפרופו מילים סתמיות..מילותיו הראשונות של השיר שפיזם פול בגרסא הראשונה היו "

Scrambled Eggs
Oh my baby how I love your legs…

בהמשך כמובן המילים היו אחרות..

ואנחנו שנמצאים בפתחה של שנה חדשה חושבים על שהיה בשנה החולפת ועל מה שיהה בזאת הבאה עלינו לטובה. חושבים על החלומות  ,על המטרות ,ועל הבעיות וצרות  בעבר שהיו וכעת נראות  רחוקות.ועל השלכותיהן לגבי העתיד וזה מזכיר את השיר של החיפושיות Yestuday .

נאחל לכולנו שנה חדשה ומוצלחת ,פחות בעיות ויותר הצלחות ,ושתמיד נלמד מהבעיות שהיו לנו אתמול ונצמח מהן בשנים הבאות הבאות עלינו לטובה…והצרות הן תיראנה לנו כל כך רחוקות ,ממש כמו בשיר.

שנה טובה ומתוקה לכולם ,באשר אתם ,ובאשר תהיו ותודה על שיתוף הפעולה. נשתמע בשנה הבאה…

Yesterday, all my troubles seemed so far away
Now it look as though they're here to stay
Oh, I believe in yesterday

Suddenly, I'm not half the man I used to be
There's a shadow hanging over me
oh, yesterday came suddenly

Why she had to go I don't know, she wouldn't say
I said something wrong, now I long for yesterday

Yesterday, love was such an easy game to play
Now I need a place to hide away
oh, I believe in yesterday

Why she had to go I don't know, she wouldn't say
I said something wrong, now I long for yesterday

Yesterday, love was such an easy game to play
Now I need a place to hide away
oh, I believe in yesterday

 

 

 

אולי תשתה עוד כוס קפה.

נועה חייכה לעצמה , תחושת  ההצלחה העבירה זרמים במורד ידייה , היא נטלה עוד קוביה מהסלסלה ,והניחה אותה בעדינותה במרום המגדל הצבעוני אותו בנתה . המגדל  נע קלות ימינה ואז שמאלה ,שרירייה נדרכו באחת   , ואצבעות ידייה נקפצו  , אך המגדל שב והתייצב , והחיוך שב לפנים הקטנות  , " אמא" היא קראה , " בואי לראות מה בניתי " , היא נטלה קוביה אחרונה מן הסל ,בעוד צעדייה של אמא נשמעו פוסעות במסדרון ,היא הניחה את הקוביה האחרונה , ועוד לפני שהספיקה למשוך ידה ,צנח לו המגדל מטה ברעש מחריש אוזניים  ,דמעותיה זלגו מטה עוד בטרם הגיעה אימא לחדרה...

שבת שלשית של חודש יוני , השמש צולה בנחת כל ציפור על קו מתח גבוה שנראה כמו היה דף תווי נגינה  , ופינתנו תעסוק,בהצלחה וכישלון.

היום ה-17 ביוני הוא יום הולדתו של אחד מגדולי הספורטאים בכל הזמנים ,רוכב האופניים (לא לאנס אמסטרונג ,תתפלאו אבל היה רוכב  גדול ממנו ) הבלגי  אדי " הקניבל " מארקס .

הורד (3)

אדי יליד מינסל קיזגם שבבלגיה  החל לעסוק בספורט בגיל צעיר ,תחילה ניסה כוחו בכדורסל אך בגיל 12 עבר להתאמן ברכיבת אופניים. בהיותו בן 19 התפרסם מרקס לראשונה כשניצח במרוץ הכביש באליפות העולם לחובבים בצרפת. באותה שנה כבר רכב באולימפיאדת טוקיו (1964) אך היה מעורב בנפילה  ממש לפני קו הסיום.

הטור דה פראנס של 1968 הסתיים בדרמה גדולה, כשהרוכב יאן יאנסן ניצח במירוץ נגד השעון בקטע האחרון כדי לעקוף את הרמן ואן ספרינגל ולזכות בחולצה הצהובה. עבור ואן ספרינגל, התסכול היה גדול מהמשוער. בגיל 25 בלבד, הבין למעשה כי התואר חמק ממנו לנצח. "ידעתי שזו ההזדמנות האחרונה שלי", הודה הבלגי, "ידעתי שמרקס בדרך".

 

כן, אדי מרקס שהפך לאגדה היה בדרך. לא כולם התלהבו מהרוכב הבלגי כשהפך למקצוען באפריל 1965.  דרכו של אדי לא הייתה קלה הוא היה פזיז בתחילתה והתרסק וכשל לא מעט פעמים ,אך הנפילות רק עודדו אותו ללמוד מטעויותיו ולנסות ולשפרן ,הוא ניצל כל רגע פנוי כולל פגרות בכדי להתאמן שוב ושוב ,באחד המקרים  בשנת 69 הושעה לחודש עקב כשלון בבדיקת סמים ,הוא ערער וזוכה ,ושב להתחרות במלוא המרץ.

הורד (2)

במהלך הקריירה הארוכה שלו ניצח בכל המרוצים החשובים והצטיין בכל סוגי מרוצי האופניים הקיימים באופני כביש.אדי ניצח חמש פעמים בטור דה פראנס,  ובנוסף חמש פעמים בג'ירו ד'איטליה, הוא שבר את שיא השעה ( רכיבת מרחק מקסימלי בשעה ) שיא שהחזיק 28 שנים ,  וניצח באליפות העולם לחובבים ולמקצוענים. למעשה, בשנים 1968‏-1974 הייתה שליטתו של מרקס בענף כה מוחלטת עד שלמעשה במרוצים רבים הקרב האמיתי היה על המקום השני. בשנת 1996 העניק לו מלך בלגיה את התואר רוזן (Baron).

בשנת 1978 פרש אדי בגיל 33 מרכיבה וכיום הוא בעל חברה לייצור אופניים ומסייע בפרשנות בשידורי התחרויות.

למי שיצא לראות השבוע  את נאומו של מארק צוקרברג  לבוגרי הרווארד 2017 שרץ ברשת , מדבר מארק על  " תכלית" ועל האתגר העולמי של הדור שלנו …לנסות וליצור מצב בו לכל אחד מאיתנו תהיה גם בעתיד תכלית..או מטרה ..בעידן שמקומות עבודה יעלמו לטובת מכונות ..כי רק כאשר לכל אחד ישנה מטרה הוא מונע קדימה ואז כל החברה צועדת קדימה …. וכשלונות צריכים להוות גורם מניע ולא מונע …עלינו לחנךאת הדור הצעיר  לכך שכישלון הוא דרך למידה ולא מחסום."

לאדי הייתה מטרה…להיות הרוכב הכי טוב וגם כאשר נכשל טו נפל , נפילותיו  ,לא עצרו אותו והוא תמיד שאף קדימה…

וזה מביא אותנו השבוע במוסיקה אל הזמר שחקן ויוצר …

יגאל בשן .

הורד (1)

יגאל בשן נולד  ב  11 בספטמבר 1950  ,  בשם יגאל בשארי במושב נחלת יהודה לציונה ויוסף בשארי, ילידי הארץ ממוצא תימני. מגיל צעיר אהב לשיר ולנגן בגיטרה. בתיכון למד בבית הספר לאמנויות רננים שבתל אביב.

מגיל 15 הופיע עם שלומית אהרון, חברתו לכיתה, בצמד "יגאל ושלומית". בהמשך תפרדנה דרכיהם ושלומית תככב בלהקת "הכל עובר חביבי" , ויגאל יפנה לקריירה עצמאית.

בשנת 68 הוא מוציא תקליט ראשון וזוכה להצלחה ,והקריירה פורחת . שנה לאחר מכן  ב 1969 זכה בשן ב"פרס כינור דוד", וביצע בפסטיבל הזמר והפזמון את "על גל האבן הלבנה" למילים של ירון לונדון וללחן של יעקב הולנדר. בפסטיבל הזמר החסידי שר את השיר "עושה שלום" אשר הלחינה נורית הירש למילים מן התפילה, וזכה במקום השני. בסוף אותה שנה הוציא תקליטון מצליח נוסף, בו נכללו השירים "אין לי יותר מה לומר" ו"שיר לפנות ערב". באותה שנה זכה בתואר זמר השנה של גלי צה"ל.

עוד בטרםהתגייס כבר חיזרו אחריו  לא מעט להקות צבאיות ..הוא בחר בלהקת פיקוד צפון (של  אלוף הפיקוד דוד אלעזר ).

ומאז הלכה הקריירה של יגאל מעלה מעלה  ,הוא הופיע בקולנוע בסרט "שרית" ,עבד עם מיטב הזמרים והיוצרים בארץ : מוטי גלעדי ,ריקי גל ,דורי בן זאב ,גרי אקשטיין ,עוזי חיטמן ,יוסי בנאי ,אבי סינגולדה ,סי היימן ,האחיות יוספי  ועוד רבים וטובים , יגאל הופיע בתוכניות ילדים "הופה היי" ,ובפסטיבלים ,הלחין מוסיקה לסרטים ותוכניות טלויזיה ועוד ועוד .

הוא נישא בשנת 72 למיקה מרידור ולהם זוג ילדים  אלינור ואורי.

הורד (5)

לפני מספר שנים   מיעט יגאל להופיע  ,ושמו נקשר לכל מיני פרשות מוזרות ,אך לשמחתינו הוא שב להופיע וחזר לבמות.

אז המשך הצלחה ליגאל , וגם לאדי מהאופניים.

אז איך כל זה קשור ..?

כמו שאמר צוקרברג  ,כדי להגיע למטרה צריך לחנך את דור העתיד לא לפחד מלהיכשל ,ולהבין שזו דרך הלמידה הטובה ביותר ..( מארק ניזרק לפני שנים מהרווארד…והשבוע קיבל מהם תואר  ד'ר..) , וגם אדי מרקס שהיום חל יום הולדתו , היה חדור אמונה במטרה  ,כל הנפילות לא עצרו בעדו  כי אם להיפך רק דחפו אותו קדימה…

ויגאל בשן איך הוא קשור ???

ליגאל ישנו שיר נפלא משנת 76 אותו כתב אהוד מנור והלחין נתן כהן , השיר נקרא " קפה אצל ברטה".

השיר מדבר על בחור שתוהה לגבי עתידו ונוהג ללכת פעם בשנה לקוראת בקפה בשם ברטה.

וכשהוא שואל אותה האם צפויה לו  אהבה , היא עונה לו :" כן…אבל לפני זה אכזבה ".

אז בואו נקווה יחד שלא נפחד מכשלונות ורק נלמד מהן ..והן תובלנה להצלחה

שבת נעימה לכולם.(תקשיבו לחצוצרות…איזה יופי )

כשאני שפוף ורע לי על הלב
אני הולך אל ברטה ואצלה יושב
אני שותה קפה שחור
מראה לה את היד
אומרת לי אתה נחמד
תשים עשירייה בצד

ואז לפתע היא שותקת ורואה
את כל מה שיקרה ומה שכבר קרה
רואה על מי אני חושב
ומה אני רוצה
אומרת שגלגל חדש
יתחיל כשהשנה תצא

תמיד כשאני עומד כבר לעזוב 
היא מנסה לומר שיהיה עוד טוב 
אחרי כמה צרות קטנות 
פתאום תרגיש נפלא 
תהיה לך שמחה גדולה 
מילה של ברטה זאת מילה 

אני הולך אל ברטה פעם בשנה 

ובינתיים שום דבר לא השתנה 
אבל תמיד אני חוזר 
מראה לה את היד 
ומקווה שיום אחד 
אומר שלום ולא אפחד 

ואז אני שואל אותה על אהבה 
אומרת כן אבל לפני כן אכזבה 
אז לא כדאי לך לדאוג 
אולי תראה רופא 
תשמע אתה בחור יפה 
אולי תשתה עוד כוס קפה