על דלת הכניסה העשוייה עץ אלון ישן ניכרו כבר פגעי הזמן , סדקים וחריצים נמשכו לאורכה ולרוחבה . גם צירי המתכת החלודים הרעישו וחרקו עת דחף אותה בעדינות בידיו הרזות . הדלת נפתחה והוא הזדרז לחמוק פנימה, ומיהר לסגור אותה מאחוריו.
צעדיו על השטיח הסרבי העבה שנפרש על הרצפה כמעט ולא נשמעו , ואור העששית שהאיר את המסדרון האפלולי באור נגוהות ,שלח צלליות משונות על קירות הבית בזמן שחלף את המסדרון וניגש אל דלת נוספת היורדת אל מרתף הבית. בטרם נקש על לוח העץ ,עוד הספיק להבחין באותיות CR החרוטות ממש בקטן על פינת המשקוף השמאלי.
לאחר שנכנס פנימה סגר את הדלת מאחוריו והחל יורד במדרגות המרתף. לאחר שנתרגלו עיניו לאור המועט ששרר בגרם המדרגות ,הצליח להבחין באור הנפלט מהחדר למטה. הוא קרב אליו ,ולאחר דקה יכל לזהות את שאר החברים ,כולם כבר היו שם. " סליחה על האיחור" פלט , " הייתי חייב לוודא שלא עוקבים אחרי …נאלצתי לעשות סיבוב בעוד שני רחובות על מנת לוודא ששליחיו של פרנץ ירדו לי מהגב".." זה אצלך ?" שאל אותו הבחור הנמוך עם הזקן העבה. " כן" הוא ענה ושלח את ידו אל פנים מעילו , ממנו הוציא חבילת בד ישן אותה הניח על השולחן. הבחור הרזה עם השפם הקטן שעמד כל העת בצד, עשה צעד קדימה וניגש אל השולחן הוא הסיר את הבד, ובאור המנורה הבהיק לו אקדח שחור…..הנוכחים הביעו מורת רוח …" תחי סרביה " קרא השמן…." מאוחדת …מאוחדת …מאוחדת" ענו כולם……….שתי קומות מעל …ברחוב הסמוך פסעו להם זוגות אוהבים , ידיהם שלובות , ילדים מצחקים חצו את הכביש במרדף אחרי בלון…והשמש עמדה לשקוע על אירופה כולה.
שבת אחרונה של חודש יוני , חלפה לה שנה מאז שבנו ארצה מאייזרביג'אן המופלאה ,אל ארצנו הקטנה והחמה . השמים יכולים לחכות הייתה קומדיה של וורן ביטי בשנת 1978 , וכרגע נראה שאנחנו תקועים פה בדיסטופיה כדי להישאר ,ופינתנו נוסעת לה השבוע הפעם אל העיר סרייבו של שנת 1914 שלהי המאה העשרים.
לפעמים נדמה כי להיסטוריה ישנו הומור שחור משלה , ולסטודנטים קטנים ורזים יש משהו נגד מנהיגים…יגאל עמיר…גברילו פרינציפ……בואו נתחיל.
גברילו פרינציפ ( 25 ביולי 1894 – 28 באפריל 1918) נולד בכפר אובליאי , הסמוך לעיירה בוסנקו גראכובו שבבוסניה (באותה התקופה – בשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית). אביו עבד כדוור. להוריו פיטר ומריה היו תשעה ילדים, חמישה בנים וארבע בנות. שישה מהם מתו בגיל צעיר. בריאותו של פרינציפ הייתה לקויה עוד מילדותו והוא כמעט הצטרף אל השישה . הוריו האביונים לא יכלו לכלכל את בנם ולהאכילו, ולכן שלחו אותו לגור עם אחיו הגדול שחי בסרייבו ,וכך שרד.
בפברואר 1912 השתתף פרינציפ בהפגנה נגד שלטונות סרייבו, וסולק מבית ספרו. לאחר סילוקו הוא עובר לבלגרד. הוא מנסה להתקבל לגימנסיה של בלגרד, אך לא עובר את בחינת הקבלה.
ב-אותה שנה ההכנות למלחמת הבלקן הראשונה בסרביה היו בעיצומן. פרינציפ ביקש להצטרף ל"קומיטה" – כוחות גרילה סרביים תחת פיקודו של הגנרל וויסלב טנקוסיץ' שלחם במקדוניה נגד העות'מאנים, והיה חבר בכיר באגודה הסודית "איחוד או מוות" . פרינציפ לא התקבל ל"קומיטה" בגלל ממדי גופו הקטנים. לאחר הדחייה הוא נסע לדרום סרביה על מנת להיפגש עם גנרל טנקוסיץ'. טנקוסיץ' דחה את פרינציפ משום שהיה "קטן מדי וחלש מדי".
לאחר הדחייה הכפולה, פרינציפ, שביקש לכפר על ממדי גופו הקטנים ועל הזלזול שאליו נחשף, הצטרף לתנועת "בוסניה הצעירה". קבוצה זו הורכבה מקרואטים, סרבים, בוסנים ומוסלמים שביקשו להביא לעצמאותם של העמים הסלאבים הדרומיים מידי אוסטריה-הונגריה.
קצת רקע תקופתי , אנו מצויים בתחילתה של המאה ה-20 . העולם מתחלק בגדול לשני גושים האימפריה העותמאנית , והאימפריה האוסטרו הונגרית ( ארה'ב עדיין לא הייתה בתמונה כמעצמה ).
בתוך המצב בו השליטה היא של שני אימפריות המאורגנות עם מערכת בריתות עם מדינות קטנות, מתחילה אי יציבות קטנה בקשר שבין האימפריה האוסטרו הונגרית למדינת סרביה.
סרביה הייתה מדינה חופשית מאז קונגרס ברלין (1878), וקיימה ברית פאן-סלאבית עם האימפריה הרוסית, איתה חלקה מאפיינים של מוצא, דת ותרבות. באותו הסכם קיבלה אוסטרו-הונגריה את השליטה על הטריטוריה של בוסניה, לגביה היו ללאומנים סרבים תביעות טריטוריאליות.
יורש העצר האוסטרו הונגרי, פרנץ פרדיננד הצטייר בעיני הסרבים כמי שתומך באיחודם של השטחים הסלאביים כמלכות שלישית (אוסטרית-הונגרית-סלאבית) תחת האימפריה האוסטרו-הונגרית. אף שבמציאות השקפתו הייתה, יותר סובלנית וטענה כי צעדים כאלה צריכים להינקט תוך התחשבות ברצונותיהם של המיעוטים האתניים בשטחים אלה. כלומר איחוד כן אבל מוסכם.
אירופה חלוקת גבולות שנת 1900
אולם רצונות של מנהיגים זה דבר אחד , ותפיסות של האנשים את אותן רצונות זה דבר אחר , וכך אנו מגיעים ל-28 ביוני ,יום נעים בשנת 1914 ,לאור הזמנה שקיבל , מגיע יורש העצר האוסטרו הונגרי פרנץ פרדיננד לבוסניה כדי להשתתף בתרגילים צבאיים מטעם הקיסר פרנץ יוזף.
במהלך ביקורו בסרייבו עם אשתו, תכננו חבורת קושרים בשם היד השחורה , להתנקש בחייו.
החבורה שאם להתנסח בעדינות לא היתה בבחינת "טובי בחורינו " ארבה לשיירת יורש העצר במספר מקומות . ראשון המתנקשים שראה את השיירה היה מחמדבשיץ', אשר עמד ליד סניף בנק חמוש ברימון יד אותו היה אמור לזרוק על יורש העצר. אולם מחמדבשיץ פחד ,ולא עשה כלום והשיירה חלפה אותו…הייתה כמובן תוכנית B…צ'וברילוביץ' בן ה-17 (צעיר הקושרים) נעמד בסמוך חמוש באקדח וברימון. אך גם הוא, ברגע האחרון חשש ולא פעל ..הו הו ,אבל אז הייתה גם תוכנית C…. בעברו השני של הרחוב, ליד הנהר מיליאצקה, המתין צ'ברינוביץ' אשר היה חמוש ברימון.
וכך ממש כמו בסרט של מל ברוקס.. בשעה 10:10..צ'ברינוביץ' שהיה החלטי יותר מחבריו. כאשר עברה השיירה על פניו, הוא מיהר להשליך את הרימון לכיוון מכוניתו של פרנץ פרדיננד. נהג המכונית, לאופולד לויקה , הבחין בחפץ המושלך לכיוונו ובלם מייד. על פי חלק מהגרסאות, הרימון ניתר ממכסה המכונית המקופל, בעוד שעל פי גרסאות אחרות הוא נחת בתוך המכונית לצדה של סופיה אולם הושלך החוצה בידי פרנץ פרדיננד. כך או כך, הוא התגלגל אל מתחת למכונית הבאה בשיירה…
צברינוביץ המתוסכל מאי הצלחתו מיהר לבלוע כמוסת מיאניד ולקפוץ לנהר…והשיירה המשיכה בדרכה…
וכך לאחר כישלון 3 הנסיונות עברה מכוניתו של פרנץ פרדיננד, שזכתה לאבטחה דלה בלבד, מול גברילו פרינציפ, דווקא זה המתוסכל שלא התקבל לארגון בוסניה הצעירה ..ודווקא הוא, שבמקרה נכח במקום..בסופו של דבר עשה את המעשה. האמת היא שפרינציפ , שבגלל הרעש של ההמונים לא שמע את הפיצוץ ולא ידע על שינוי המסלול .הוא בכלל פנה אל בית הקפה "מוריץ שילר" ליד הגשר הלטיני על מנת לקנות לעצמו ארוחה. לא ברור אם ויתר על תוכנית ההתנקשות, או הניח שהארכידוכס נהרג מן הפצצה. לויקה-הנהג לא ידע על השינוי במסלול, ולכן המשיך לנסוע לכיוון המוזיאון במקום לכיוון בית החולים. פוטיורק הבחין בכך רק כאשר לויקה פנה ימינה ברחוב פרנץ יוזף, והוא נעמד במכונית והעמיד אותו על טעותו. הנהג עצר את המכונית. באותו רגע סיים פרינציפ את הקנייה, ולהפתעתו הבחין במכוניתו של יורש העצר… עומדת ממש מולו. פרינציפ התקרב אל הדופן הימנית של הרכב והוציא אקדח FN חצי-אוטומטי בקוטר 7.65 וירה שני כדורים…יורש העצר ואשתו נפגעו קשה ולאחר מכן נפטרו….לרגע ירד שקט מסביב…אבל אז , בגלל רגשות נקמה ומערכת בריתות מורכבת ,נעורה אירופה למלחמה הגדולה…( כך קראו לה לפני שהגיעה השנייה )..מלחמת העולם הראשונה עמדה לצאת אל הדרך. ..מליוני אנשים עוד ישלמו בחייהם על איוולת של אידיוט צעיר ..וחבורה מחתרתית שבכלל חשבו על סרביה בלבד…ומלחמת עולם לא הייתה בתוכניות שלהם.
ומאחת הסיבות שהציתו את מלחמת העולם הראשונה אנו ממשיכים במוסיקה אל הזמר הנפלא…סטיבן דמיטרי ג'ורג'יו…כיום הוא נקרא..יוסוף אל איסלאם…אבל כולם מכירים אותו בשמו…קט סטיבנס.
סטיבנס נולד בשכונת מרילבון בלונדון שבממלכה המאוחדת למשפחה נוצרית-קתולית. הבן השלישי לאב יווני-קפריסאי ולאם שוודית. הוריו עבדו במסעדה בקרבת כיכר פיקדילי. הם התגרשו כשהיה בן שמונה, אבל המשיכו לעבוד ביחד במסעדה.
ידידנו התעניין במוזיקה ובציור מגיל צעיר, ולמד לבד לנגן בפסנתר. בגיל 15 אביו קנה לו גיטרה והוא ניגן בה שירים של הביטלס ולאחר מכן שירים שכתב בעצמו. לאחר שובו ללונדון הוא איבד עניין בלימודים והתרכז רק במוזיקה ובאמנות. הוא נרשם לקורס מאיירים, ומאוחר יותר צייר חלק מעטיפות האלבומים שלו.
בשנת 1965 הוא הקליט מספר שירי דמו, ביניהם "The First Cut Is the Deepest" וחתם על חוזה בחברת תקליטים. הוא החל להופיע במועדונים ובבתי קפה, ובחר את שם הבמה "קט סטיבנס" שנשמע לו קליט. שיריו מאלבומו הראשון "Matthew and Son" הפכו מיד ללהיטים בבריטניה, ביניהם "I Love My Dog" ושיר הנושא. כמו כן כתב מספר להיטים לאמנים אחרים, ביניהם הלהיט "Here Comes My Baby" של הטרמלוס.
בגיל 19 סטיבנס חלה בשחפת והתאשפז במצב קשה בבית חולים במערב סאסקס. הטיפול ארך מספר חודשים, ולאחריו נדרש לשנה של החלמה. בעקבות חוויה זו כתב את השיר Trouble. במהלך תקופה זו סטיבנס החל לחפש אחר משמעות החיים, ולמד מדיטציה, יוגה ומטאפיזיקה. הוא החל לקרוא על דתות אחרות, והפך לצמחוני. בתקופה זו כתב חלק גדול משיריו.
ב-1970, לאחר החלמתו ממחלת השחפת, החליט סטיבנס לשנות את הסגנון המוזיקלי התזמורתי שאפיין את שני אלבומיו הראשונים. השירים של סטיבנס בשנים 1970–1973 הביאו אותו לשיאים חדשים של פופולריות, לא רק בבריטניה אלא גם בארצות הברית ובמדינות רבות בעולם. בהמלצת המפיק הוא החל לעבוד עם הגיטריסט אלון דייוויס, שפריטתו על הגיטרה הפכה לסמל ההיכר של רבים משיריו החדשים.
ב-1978 השלים סטיבנס את תהליך ההתאסלמות שלו ושינה את שמו ליוסוף אסלאם. הוא הפסיק להקליט שירים חדשים ומיעט להופיע. הופעתו האחרונה בתקופה זו הייתה בקונצרט צדקה ב-22 בנובמבר 1979 באצטדיון ומבלי, למען קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים. לאחר מכן הפסיק להקליט שירי פופ ולהופיע עד 1990.
מאחר וקט כבר הופיע בפינתנו בעבר לא נאריך אודותיו, ורק נציין כי באפריל השנה מלאו 50 שנה לצאת אלבומו השלישי Mona Bone Jakon(1970)…ופרט מעניין מתוכו ..
הנערה בתמונה. ..היא….פטי דארבנוויל היא ההתגלמות החיה של הביטוי "פרצוף מוכר". נערה אמריקנית יפה שנולדה וגדלה בדאונטאון מנהטן, התגלתה על ידי אנדי וורהול שלא הצליח להפסיק לצלם אותה, ובעזרתו הפכה לדוגמנית בינלאומית מצליחה וכבשה לבבות רבים בהוליווד .
עפ'י כתבה מאת עמית סלונים מאתר וואלה שהתפרסמה באפריל השנה , היא הייתה רק בת 16 כשהגיעה לראשונה ללונדון, היא הוזמנה למסיבה בביתו של הברון בראון באחוזתו הכפרית בברום היל שבפאתי לונדון. במסיבה היא הופתעה למצוא כמה מכוכבי המוזיקה הגדולים של התקופה. בין השאר היו שם גינגר בייקר ,אריק קלפטון ,סטיב ווינווד ,ורינגו סטאר מהביטלס. היא הייתה מסוחררת מהעובדה שהיא ביחד במסיבה עם ענקי המוסיקה של אותה עת , אלו שעד לא מזמן תלתה פוסטרים שלהם על קירות חדרה. שם גם פגשה בחור צעיר ויפה תואר שלא כל כך הכירה ועימו היה לה האומץ לשוחח..קראו לו סטיב..בהמשך הבינה כי הוא מפורסם מאוד בעיקר באנגליה..וניצתה לה אהבה.
עפ'י המופיעה בכתבה את להיטו Lady D'Arbanville כתב קט בשל פרידתו ממנה ,הריחוק ממנה נתפס בעיניו כמותה… פטי ..היא ליידי דארבנוויל מהשיר המפורסם..
אז למה ההתנקשות של פרינציפ ,ולמה קט סטיבנס דווקא השבוע ??
בתחילת השבוע מלאו 106 שנים להתנקשות של פרינציפ הצעיר ביורש העצר , מהלך של צעיר מורד ששינה את העולם בו אנו חיים ,והוביל למלחמה עקובה מדם שפשטה באירופה כולה וגבתה מחיר לא נתפס של 16.5 מליון הרוגים במשך קצת יותר מארבע שנים….סביר להניח כי לא לזאת התכוון,… והשנה מלאו 50 שנה לתקליטו השלישי של קט סטיבנס , ובו מופיע השיר WILD WORLD שכתב לפטי דארבנוויל ..ולבסוף השבוע סיימו הילדים את שנת הלימודים ויצאו לדרכם מי לחופש ומי לצבא.
והילדים מלאים ברעיונות על חופש שלום ושלווה ,מהם מגיעות המהפיכות והחדשנות ,הרצון לשפר ולתקן עולם ..ובצדק…ולפעמים גם מתגלגלים הדברים לידי אסונות..מי יתן ויהיו זהירים ואחראים ,וכמו בשירו של קט מאותו אלבום WILD WORLD , נאחל להם שימצאו חברים לחיים אהבה, ידע ,ותרבות….ולא מלחמות ..כי העולם כמו בשיר ,לא תמיד הגיוני..ולעיתים פראי ומסוכן…ולעיתים הם הולכים איתו ..פרינציפ….שבת שקטה ונעימה לכולם .
Now that I've lost everything to you
You say you wanna start something new
And it's breaking my heart you're leaving
Baby, I'm grieving
But if you want to leave, take good care
Hope you have a lot of nice things to wear
But then a lot of nice things turn bad out there
Ooh baby baby, it's a wild world
It's hard to get by just upon a smile
Ooh baby baby, it's a wild world
I'll always remember you like a child, girl
You know I've seen a lot of what the world can do
And it's breaking my heart in two
Because I never want to see you sad girl
Don't be a bad girl
But if you want to leave, take good care
Hope you make a lot of nice friends out there
But just remember there's a lot of bad and beware
Beware
במחשבה שניה 