תגית: ברני טופין

נמאס לי …נמאס לי…כמה עוד אפשר להמשיך כך ? , זה כל פעם אותו דבר . אני אומר לכם , זה כל פעם אותו דבר. יודעים שיש משימה או מבצע , מחליטים לבצע . הוא רק אומר מה צריך לארגן ולבדוק לפני שיוצאים , אבל כל העבודה השחורה עלי . אני זה שצריך ללכת ולהשיג את כל הציוד , ואתם יודעים מה זה . לריב עם האפסנאים , להתווכח עם אחראי הסוסים והחמורים מהתחבורה , לשכנע את שמעון מהאספקה שכיכר לחם וחצי סאה סולת ללוחם זה לא מספיק . לבדוק עם רבי שמעיה שמבין קצת בכוכבים איך יהיו תנאי הראיה בליל הביצוע ,והכי חשוב לחלק משימות בתוך הכח ולתרגל את הביצוע עשרות פעמים לפני שיוצאים….

והוא ?? , הוא ניגש ל" דיונים חשובים" , עם הבכירים בקטע הפוליטי , וכל העבודה השחורה עלי . כן אני עושה ומארגן את הכל , אבל בסוף כשחוזרים ,,,,,,אם היו בעיות …הוא יבדוק מה לא עשיתי נכון….אבל אם הביצוע היה מוצלח …הוא זוכה בכל התהילה…מחמאות …מסיבות …קידום…ואני ? מה אני ? …עז ??….מי בכלל זוכר שלאדון בר כוכבא הזה יש סגן…..(55 לספירה… מחשבות והרהורים בראשו של …נו ..איך קראו לו ?…).

שבת אחרונה של חודש פברואר , החורף עדיין פה , אך נראה כאילו שר הוא לנו את שירת הברבור בטרם יפנה מקומו לחברו האביב . השקדיות בשיא תפארתן , הדרום אדום , והצפון זורם ..ופינתנו תעלה הפעם את קרנו של מוחמד נג'יב….נשיאה הראשון , וקצר הקריירה של מצרים.

מוחמד נגיב נולד בסודאן בשנת 1901. שירת בצבא המצרי והתקדם עד לדרגת מייג'ור גנרל ( אצלנו זו המקבילה לאלוף) . במלחמת העצמאות פיקד על החטיבה השנייה של חיל המשלוח המצרי (חיל משלוח שגויס במצרים ונשלח לארץ ישראל במסגרת הפיקוד הערבי העליון של ארצות ערב על מנת לסייע לערביי ארץ ישראל במלחמתם במדינת ישראל.) . נגיב עמד בראש קבוצה שמנתה תשעה קצינים, ובהם: גמאל עבד אל נאצר, אנואר סאדאת, ועבד אל-חכים עאמר. הקבוצה הכריזה על עצמה כוועד המנהל של "תנועת הקצינים החופשיים" ועמדה מאחורי ארגון ההפיכה הצבאית ביום 23 ביולי 1952 נגד המלך פארוק, שהיה משושלת אלבנית שעלתה לשלטון בתקופת העות'מאנים. לאחר ההפיכה הכריזה קבוצת הקצינים על עצמה כ"מועצה המנהלת המהפכנית". המועצה הכתיבה לקבינט האזרחי את אופן ניהול המדינה, והפקיעה ממנו את השליטה על האדמיניסטרציה ומשרות השלטון.

ראשי המהפכה בהנהגת נג'יב , הציבו לעצמם כמה מטרות: לסלק את ההשפעה הבריטית החזקה על השלטון המלוכני במצרים, להחזיר למדינה את כבודה האבוד בעקבות המפלה שספגה במלחמת העצמאות של ישראל , ולבער את השחיתות והבזבזנות שרווחו בממלכתו של המלך פארוק הראשון בעוד הנתינים המצרים כרעו תחת המצב הכלכלי הקשה.

נגיב נבחר לעמוד בראש המדינה וכמפקד העליון עקב הפופולריות שלו בקרב הצבא ועובדת היותו גיבור מלחמת 1948 – מפקד הבריגדה הגדולה בחיל המשלוח המצרי. גם גילו המתקדם וניסיונו, יחסית לקצינים הצעירים האחרים שבקבוצה, היוו שיקול בבחירתו. לראשונה מאז תקופת אלכסנדר הגדול, זכתה מצרים לשליט מצרי.

נגיב אשר כיהן בתפקיד הנשיא וראש הממשלה והמשטר הצבאי נקט כמה צעדים לביסוס שלטונו: הוא ביטל בספטמבר 1952 את החוקה מ-1932, אסר בינואר 1953 על קיום מפלגות פוליטיות למשך שלוש שנים , והוציא בשנת 1954 את תנועת "האחים המוסלמים" אל מחוץ לחוק ועצר יותר מ-4,000 מחבריה. כמו כל שליט שמתבשם מהכוח הוא היה צריך לדעת כי לצעד האחרון הייתה חשיבות רבה מבחינת הצבא , משום שהתנועה האיסלאמיסטית זכתה לפופולריות רבה בקרב העם המצרי.

בתחילתה של המהפכה שחוללו הקצינים העתיד נראה היה וורד ,אולם עד מהרה התגלעו מחלוקות בין הנשיא לבין סגנו, עבד אל נאצר. נגיב רצה להמשיך את המסגרת הפרלמנטרית הרב-מפלגתית של מצרים ולאפשר פעילות פוליטית, ולעומתו נאצר רצה לחסל את המפלגתיות וליצור ממשל אוטוקרטי חזק.

לאחר שנאצר כפה את הוצאת ארגון האחים המוסלמים אל מחוץ לחוק, למורת רוחו של נגיב, התפטר הנשיא מכל תפקידיו ב-24 בפברואר 1954. נגיב התבקש לחזור לתפקידיו חודש מאוחר יותר, בסיוע קואליציה פוליטית מקרב מעמד הביניים. אולם צעד זה התפרש כאגרסיבי מצד הקצינים המהפכנים, שהתגבשו סביב נאצר וכפו את מינויו לראשות הממשלה באפריל 1954 במקומו של נגיב, שנותר בתפקיד הנשיאות בלבד.

לאחר ניסיון התנקשות בנאצר בידי האחים המוסלמים באוקטובר 1954 הואשם נגיב בבגידה ובקשירת קשר. הוא הודח מתפקידו ב-14 בנובמבר 1954. לאחר הדחתו הושם נגיב במעצר בית, ממנו שוחרר רק בנובמבר 1971, אחרי מותו של נאצר. נגיב מת בשנת 1984 בקהיר. 29 שנים לאחר מותו , ב-2013 הוענק לו עיטור מסדר הנילוס– עיטור הנחשב לגבוה ביותר במצרים , מידי נשיא מצרים הזמני עדלי מנסור.

ואיזכורו של נגיב לוקח אותנו במוסיקה אל הפיזמונאי הבריטי ברני טופין .

נפלאות הן דרכי הגורל , טופין נולד בצפון אנגליה למשפחת חוואים. בשנת 1967, כשהיה בן 17, ענה ל"מודעת דרושים" אשר הופיע בעיתון , שביקשה למצוא פזמונאי שיעבוד בשיתוף פעולה עם מלחין צעיר אחר. מלחין די אלמוני ולא כל כך ידוע…אבל באותה מודעת דרושים החלה דרך מופלאה של שיתוף פעולה שנמשך למעלה מ-40 שנה . למלחין הצעיר שחיפש פיזמונאי קראו … אלטון ג'ון. שיתוף הפעולה נמשך בלמעלה מ-40 אלבומים עד ימינו אלה.

בשנת 1991 יצא הסרט התיעודי "Two Rooms" (שנלווה להוצאת אלבום נהדר באותו שם) שסקר את דרכם של השניים ואת השילוב המוצלח שהצליחו ליצור. שילוב שהוליד עשרות להיטים נפלאים ( נר ברוח , דניאל , לכן קוראים לזה בלוז, שביל האבנים הצהובות , ועוד ).

לכבוד תחילת העשור הרביעי לשיתוף הפעולה בין השניים, הקליט אלטון ג'ון אלבום שלם למילותיו של טופין, המתייחס לקריירות של השניים ולחיבור המיוחד שלהם. באלבום זה, הופיע טופין לראשונה על גבי עטיפת האלבום.

בשנת 2006 זכה בפרס גלובוס הזהב על שירו "A Love That Will Never Grow Old" (ללחן של המוזיקאי הארגנטינאי גוסטבו סנטאולז'ה ובוצע על ידי זמרת הפולק אמילו האריס) שהופיע בפס-קול סרט הקולנוע "הר ברוקבק". באותה השנה עלה גם על בימות ברודוויי המחזמר הראשון בו שיתפו טופין ואלטון ג'ון פעולה, ונקרא "Lestat".

אז למה מוחמד נגיב וברני טופין דווקא היום?

בדרך כלל לאורך ההיסטוריה , תמיד זוכרים את הדמות המובילה ופחות את האנשים מסביב . לעיתים הדמות המובילה משתיקה את הסובבים אותה . משתמשת בהם לצרכיה ולאחר מכן הם נשכחים , מי זוכר איך קוראים לסגן של בר כוכבא ?? . ולעיתים זה הפוך הסביבה מנצלת את הדמות הראשית ואז זורקת אותה לתהום השכחה וזה מה שקרה בדיוק למוחמד נגיב. האיש שהוביל את מהפכת הקצינים הצעירים ,שהביאה לסיום השלטון המלוכני במצרים ומונה לנשיא הראשון ,אולם תוך פחות משנה וחצי הודח בידי חברו..נאצר , הושם במעצר , בעוד נאצר הוליך אתמצריים למלחמה ב-67 , חברו האחר אנואר סעדאת הוליך את מצרים ב-77 לשלום…ונגיב נבלע בזכרון.

היום בדיוק לפני 68 שנים מדיח נאצר את נגיב ולוקח ממנו את השלטון לאחר שנגיב הוביל את המהפכה…..וברני טופין ?? איך הוא קשור ??

ברני חיבר את מילות השיר הנפלאות " נר ברוח" ( CANDEL IN THE WIND) , אותו מבצע אלטון ג'ון לראשונה בשנת 73 ( שנת מלחמת יום כיפור בהובלת סעדאת חברו של נגיב ).

ומילות השיר הן על שחקנית צעירה בשם נורמה ג'ין ,הלא היא מרלין מונרו שהסביבה שלה ניצלה אותה לצרכיה ואז שלחה אותה אל גורלה ( יש שאומרים שאף נרצחה )…שהשנה מציינים 60 שנה למותה.

מילות השיר שונו מעט ( GOOG BYE ENGLISH ROSE ) , ושימשו את אלטון ג'ון בהלוויתה של הנסיכה דיאנה אשר אף גורלה לא שפר ,באופן די דומה לזה של מלין מונרו , גורל של סביבה נצלנית …שמוליכה את גיבוריה לסיום טראגי.

מקווה שנשכיל לדעת לפרגן ולתת יד למי שמוביל ולמי שבתחילת דרכו ,ולא נדרוך עליהם או הם עלינו בדרך למעלה .

שתהיה שבת שקטה ונעימה לכולם .נשתמע בעוד שבועיים עת נשוב מחוג הקוטב…שימו סוודר.